אריאל כהנא

אריאל כהנא (נולד ב-1973) הוא איש תקשורת ישראלי, מורה, עיתונאי ופובליציסט. שימש ככתב המדיני של עיתון "מקור ראשון" וכתב באתר nrg. במאי 2018 מונה לכתב המדיני של עיתון "ישראל היום".

אריאל כהנא
אריאל כהנא, 2017
אריאל כהנא, 2017
לידה 1973 (בן 46 בערך)
מדינה ישראל  ישראל
עיסוק עיתונאי
מעסיק "מקור ראשון", nrg, "ישראל היום"
קישורים חיצוניים
טוויטר arik3000
האתר הרשמי

קריירה תקשורתית

נולד להורים ניצולי השואה מהולנד. למד בישיבת בני עקיבא מטה בנימין בבית אל ובישיבת אור עציון והוא בעל תואר שני בלימודי תקשורת. החל את עבודתו העיתונאית ב-1996 כעורך ומגיש ברדיו ערוץ 7. ב-2009 החל כהנא לשמש ככתב המדיני של "מקור ראשון" ושל אתר nrg. במאי 2018 החל כהנא לשמש ככתב המדיני של "ישראל היום"[1].

בשנת 2016 פרסם את החוברת "מיקרופון, מקלדת והמקורות: 50 ערכים על עיתונאות ויהדות".

מלבד עבודתו העיתונאית כהנא מורה לכתיבה עיתונאית במכללת הרצוג וכחבר מליאת מועצה אזורית מטה בנימין[2].

נשוי ללימור, מורה, ואב לשבעה. מתגורר בגבע בנימין.

תחקירים בולטים

כהנא היה מהראשונים לפרסם טור פובליציסטי נגד תופעת תג מחיר[6].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ דוד ורטהיים‏, מחליף לצזנה: אריאל כהנא מונה לכתב המדיני של "ישראל היום", באתר וואלה! NEWS‏, 27 במאי 2018
  2. ^ חברי מליאת המועצה.
  3. ^ אריאל כהנא, הזרוע הנעלמה של האיחוד האירופי, באתר חדשות מחלקה ראשונה, ‏8 בדצמבר 2009
  4. ^ אריאל כהנא, ראש הממשלה: אם אבחר, לא תקום מדינה פלסטינית, באתר nrg, ‏3 במרץ 2017
  5. ^ אריאל כהנא, דיפלומטים ישראלים משתלחים בטוויטר בממשלת ישראל, באתר nrg, ‏4 בפברואר 2015
  6. ^ אריאל כהנא, "זה לא מתנחלים", 10 ביוני 2011
BDS

BDS (ראשי תיבות של: Boycott, Divestment and Sanctions - חרם, מניעת השקעות, ועיצומים; קרי: בי-די-אס) הוא קמפיין בינלאומי הקורא להפעיל לחץ על ישראל באמצעות חרם כלכלי, אקדמי ותרבותי. קמפיין ה-BDS קורא ל"צורות שונות של חרם על ישראל, עד אשר תעמוד במחויבויות שלה תחת החוק הבינלאומי". תומכי הקמפיין נוהגים להשוות בין מדיניות ישראל למשטר האפרטהייד שהתקיים בדרום אפריקה במאה ה-20.

הקמפיין החל ב-9 ביולי 2005, על ידי כ-170 ארגונים לא-ממשלתיים פרו פלסטיניים. שלוש המטרות המוצהרות של הקמפיין הן:

סוף ל"כיבוש ולקולוניזציה של אדמות ערביות", וכן "הריסה של החומה" (גדר ההפרדה שבנתה ישראל ביהודה ושומרון).

הכרת ישראל ב"זכויות הבסיסיות של אזרחיה הערבים הפלסטיניים, עד כדי שוויון מלא".

"כיבוד, הגנה וקידום ישראליים של זכויות הפליטים הפלסטיניים לשוב לבתיהם, כפי שהוחלט בהחלטת העצרת הכללית של האו"ם 194".קמפיין ה-BDS נתון במחלוקת עזה. לטענת מבקרים רבים של הקמפיין, ובהם ממשלת ישראל, הקמפיין מסית, רווי באנטישמיות ושולל את זכותה של ישראל להתקיים. ארגונים לא-ממשלתיים ואנשי ציבור בעולם, רואים ב-BDS חלק מתופעה שהם מכנים האנטישמיות החדשה. מדינת ישראל משקיעה מאמצים דיפלומטיים והסברתיים נגדו. תומכי הקמפיין שוללים את הטענות לאנטישמיות וטוענים כי מדובר בביקורת לגיטימית על מדינת ישראל.

Nrg

nrg360 (וקודם לכן, "nrg") היה אתר חדשות ישראלי שבסיום דרכו היה בבעלות קבוצת "ישראל היום" ופעל בשיתוף עם העיתון "מקור ראשון". האתר נוסד על ידי "מעריב החזקות", חברת האם של "מעריב", ועד לשנת 2014 נקרא "nrg מעריב". האתר פעל בשיתוף עם העיתון "מעריב" עד שנת 2014, אז נמכר האתר לקבוצת "ישראל היום"' שינה את שמו ל-nrg. ב-2017 שם האתר שונה ל-nrg360 עקב השקת האפליקציה "360 התמונה המלאה" וגרסת המובייל אשר מפנה לכתובת אתר 360. ב-10 בינואר 2018 האתר נסגר ותכניו, שנצברו במשך שנות פעולתו, הועברו לאתר של "מקור ראשון".

אונסק"ו

אוּנֶסְק"וֹ (באנגלית: United Nations Educational, Scientific and Cultural Organization - UNESCO) הוא ארגון החינוך, המדע והתרבות של האומות המאוחדות, שבו חברות 195 מדינות. אונסק"ו נוסד ב-16 בנובמבר 1945, ומטרתו המוצהרת היא לתרום לשלום ולביטחון על ידי קידום של שיתוף פעולה בינלאומי בתחומים של חינוך, מדע ותרבות, מתוך שאיפה להנחיל ברחבי העולם רגש של כבוד כלפי ערכי הצדק, שלטון החוק, זכויות האדם והחירויות הבסיסיות שהוכרזו בהצהרת האו"ם.

המשרדים הראשיים של הארגון בפריז, ויש לו למעלה מ-50 נציגויות שטח ומספר מוסדות ומשרדים ברחבי העולם. רוב נציגויות השטח הן משרדים שמטפלים בענייניהן של שתיים או שלוש מדינות ובנוסף יש משרדים לאומיים ואזוריים.

אונסק"ו פועל באמצעות חמש תוכניות עיקריות, בתחומים של חינוך, מדעי הטבע, מדעי החברה, תרבות, תקשורת ומידע. מיזמים הממומנים על ידי אונסק"ו כוללים: לימוד קרוא וכתוב, לימודים טכניים, תוכניות להכשרת מורים, תוכניות מדע בינלאומיות, קידום תקשורת עצמאית וחופש העיתונות, מיזמי היסטוריה תרבותית ואזורית, קידום ההכרה במגוון תרבויות, הסכמי שיתוף פעולה בינלאומיים כדי להבטיח את המורשת התרבותית והטבעית של העולם, שמירה על זכויות אדם וניסיונות לגשר על הפער הדיגיטלי בעולם.

גואטמלה

רפובליקת גּוּאַטֶמַלָה (בספרדית: República de Guatemala) היא מדינה באמריקה המרכזית. נכון ל-2018 מונה אוכלוסייתה כ-17 מיליון בני אדם, ובירתה גואטמלה סיטי.

גבולותיה של גואטמלה הם מקסיקו בצפון ובמערב, האוקיינוס השקט בדרום-מערב, בליז בצפון-מזרח, הים הקריבי שבאוקיינוס האטלנטי במזרח, הונדורס במזרח, ואל סלוודור בדרום-מזרח.

המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה

המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה (באנגלית: Jerusalem Center for Public Affairs או בראשי תיבות: JCPA) הוא מכון מחקר עצמאי ללא כוונת רווח, אשר הוקם בשנת 1976 על ידי פרופסור דניאל אלעזר ועוסק בחקר מדיניות ובנושאים מרכזיים העומדים על סדר יומם של מדינת ישראל והעם היהודי. המרכז מתמקד במחקרים ובניתוחים אסטרטגיים, מדיניים ומשפטיים ובהפצתם למקבלי ההחלטות ומעצבי דעת קהל בארץ ובעולם, באמצעות ניירות עמדה, ספרים ופרסומים. רבים ממחקריו של המרכז עוסקים בזכויותיה של ישראל על–פי המשפט הבינלאומי, הטרור הגלובלי, הגרעין האיראני ובחינת רעיונות חדשים לפתרונות אזוריים במזרח התיכון.

המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה ממוקם בבית מילקן ברחוב תל-חי 13 בשכונת קטמון בירושלים.

זוהיר אנדראוס

זוהיר אנדראוס (ערבית: زهير أندراوس; נולד ב-1958) הוא עיתונאי ערבי-ישראלי, המשמש כעורך ומנכ"ל של העיתון הישראלי-ערבי "מע-אלחדת'", וככתב העיתון הערבי הלונדוני "אל-קודס אל-ערבי" בישראל.

נולד למשפחה נוצרית קתולית בכפר תרשיחא. למד תקשורת ועיתונות ברומא בין השנים 1980 ל-1985. עבד ב"ידיעות אחרונות" ככתב לענייני ערבים, היה העורך הראשי של המקומון "צפון1" של רשת שוקן, ושימש כמנהל תוכניות בתחנת השידור האזורית הערבית. שימש כעורך העיתון הערבי ישראלי כל אל-ערב. אנדראוס מרבה לכתוב בתקשורת העברית בישראל, ובין השאר כותב ב"הארץ", ב"עין השביעית" וב-ynet.

אנדראוס היה פעיל בל"ד, אך עזב ב-2011 על רקע עמדת המפלגה בנושא מלחמת האזרחים בסוריה.

בחודש יוני 2019 פרסם טור שיקרי באתר הכוויתי 'א ראי אל יום' בו טען כי העיתונאי הישראלי אריאל כהנא חולל פרובוקציות במנאמה בעת ועידת בחריין של הנשיא האמריקאי טראמפ..

חרם על ישראל

חרם על ישראל הוא הפעלת סנקציות על מדינת ישראל מתוך מטרה לפגוע בה או לגרום לה לפעול בצורה הרצויה למטיל החרם, או משום שלמטיל החרם יש ביקורת על מדיניותה של ישראל . היא ננקטת לרוב על מנת להביע ביקורת על מדיניותה ופעולותיה ביחס לפלסטינים, לגרום לישראל לפעול מדינית בצורה הרצויה למטיל החרם (יציאה משטחים, התרת שיבת פלסטינים לתחומיה או הכרה במדינה פלסטינית), להביא לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני או אפילו על מנת להביא לחיסולה את ישראל כמדינה יהודית על ידי פגיעה כלכלית. ניתן להבחין בין ארבעה סוגי חרמות עיקריים המופעלים על מדינת ישראל: אקדמי, תרבותי, מדיני וכלכלי.

ישנם מספר קמפיינים בינלאומיים המעודדים חרם על ישראל, הידועים שבהם כוללים את שבוע האפרטהייד הישראלי, מסעות התעמולה של כריסטמס ומסע התעמולה של ה-BDS. עיקר מאמצי החרם על ישראל מאורגנים על ידי הפלסטינים וארגוני שמאל רדיקלי.

לפי הליגה נגד השמצה, החרם על ישראל ובפרט תנועת ה-BDS הן תנועות אנטישמיות המבקשות להפלות את ישראל על בסיס לאום והיותה מדינת העם היהודי.

יחסי אינדונזיה–ישראל

בין מדינת ישראל ורפובליקת אינדונזיה לא מתקיימים יחסים דיפלומטיים ואף לא מגעים גלויים.

יחסי אל סלוודור–ישראל

היחסים בין מדינות ישראל ואל סלוודור הם רשמיים ודיפלומטיים, כאשר לישראל יש שגרירות בסן סלוודור, ולאל סלוודור יש שגרירות בהרצליה.

יחסי בחריין–ישראל

בחריין ומדינת ישראל אינן מקיימות יחסים דיפלומטיים, אולם מתקיימים מגעים לא רשמיים בין המדינות.

יחסי הונגריה–ישראל

יחסי הונגריה–ישראל הם היחסים הדיפלומטיים שבין ישראל לבין הונגריה. שגרירות ישראל בהונגריה נמצאת בבודפשט ושגרירות הונגריה בישראל נמצאת בתל אביב-יפו.

שגריר ישראל בהונגריה (נכון ל-2018) הוא יוסי עמרני, סגן השגריר הוא פארס סעב והקונסול הוא תדי פופלינגר.

שגריר הונגריה בישראל (נכון ל-2019) הוא לוונטה בנקו (Benkő Levente).

יחסי הונדורס–ישראל

בין מדינת ישראל והונדורס מתקיימים יחסים דיפלומטיים. לאורך השנים, שתי המדינות מקיימות שיתוף פעולה הדוק בתחומי מדיניות חוץ, פוליטיקה, כלכלה, מסחר, צבא ותרבות.

ב-1947 נמנעה הונדורס בהצבעה באו"ם על תוכנית החלוקה ועל הקמת מדינת ישראל.

בנובמבר 1948 הודיע הונדורס כי היא מכירה בישראל, והיא הייתה המדינה ה-18 בעולם שהכירה בישראל עד אותה עת. בשנת 1955 הגיש הציר הישראלי הראשון בהונדורס את כתב אמנתו לראש המדינה. בשנת 1985 פתחה הונדורס שגרירות בישראל. בשנת 1986 הגיע שר החוץ של הונדורס לביקור בישראל.בין ישראל להונדרס קיימים הסכמים בתחום המים ופיתוח החקלאות. בסוף 2016 חתמו שר הביטחון של ישראל אביגדור ליברמן ושר ההגנה של הונדורס על הצהרה לשיתוף פעולה ביטחוני בין המדינות. קונסול הכבוד של הונדורס בישראל הוא הזמר יהורם גאון. בהצבעה בעצרת הכללית של האו"ם כנגד ההכרזה על ירושלים כבירת ישראל של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בדצמבר 2017 הייתה הונדורס אחת מ-9 מדינות שהצביעו נגד ההחלטה (ביחד עם שכנתה גואטמלה). מאוחר יותר הודיע נשיא הורדוס על "בחינת אפשרות העברת השגרירות בישראל לירושלים"נשיא הונדורס חואן אורלנדו ארננדס, בוגר קורס של המרכז לשיתוף פעולה בינלאומי, ביקר מספר פעמים בישראל, ואף נבחר להדליק משואה בטקס הדלקת המשואות ביום העצמאות ב-2018, אך מאוחר יותר הודיע על ביטול השתתפותו.ב-24 במרץ 2019, הודיע נשיא הונדורס על פתיחה של נציגות דיפלומטית בירושלים. ב-1 בספטמבר באותה שנה הגיע לביקור בישראל על מנת לחנוך את המשרד המסחרי בירושלים.

יעקב נגל

יעקב נגל (נולד בינואר 1957) הוא פרופסור אורח בפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל של הטכניון. קודם לכן כיהן כראש המטה לביטחון לאומי בפועל וכקצין בדרגת תת-אלוף.

מבקר המדינה

מבקר המדינה הוא המוסד המרכזי בישראל לביקורת המדינה. מבקר המדינה עורך ביקורת חיצונית על מגוון פעולותיהם של גופי מינהל המדינה וגופים ציבוריים שונים, כדי להבטיח פיקוח על כספי ציבור ונשיאה באחריותיות (Accountability). תפקידו וסמכויותיו של מבקר המדינה נקבעו בחוק יסוד: מבקר המדינה. מבקר המדינה המכהן הוא מתניהו אנגלמן.

מקור ראשון

מקור ראשון הוא שבועון ישראלי שנוסד ב-1997. מאז 2014 נמצא בבעלות קבוצת ישראל היום.

עורכו הראשי של העיתון הוא חגי סגל.

מתן כהנא

מתן כהנא (נולד ב-29 ביולי 1972, י"ח באב ה'תשל"ב) הוא חבר הכנסת העשרים ושתיים מטעם הימין החדש. הוא קצין צה"ל במילואים בדרגת אלוף-משנה, ששירת כלוחם בסיירת מטכ"ל, כטייס קרב בחיל האוויר הישראלי וכמפקד טייסת F-16.

נאט"ו

נאט"ו - ארגון האמנה הצפון-אטלנטית (אנגלית: NATO, ‏North Atlantic Treaty Organization, צרפתית: OTAN, ‏Organisation du traité de l'Atlantique Nord) הוא ברית צבאית בין 30 מדינות צפון אמריקה ואירופה. הארגון מממש את האמנה הצפון אטלנטית שנחתמה ב-4 באפריל 1949. נכון לשנת 2019 חברות בברית נאט"ו 30 מדינות.

ציפי חוטובלי

צפורה (ציפי) חוֹטוֹבֵלי (נולדה ב-2 בדצמבר 1978, ב' בכסלו ה'תשל"ט) היא סגנית שר החוץ וחברת הכנסת מטעם מפלגת הליכוד. קודם לכן הייתה עורכת דין, פובליציסטית ואשת תקשורת.

רצח שלושת הנערים

רצח שלושת הנערים היה אירוע טרור, שבו נחטפו שלושה נערים ישראלים בגוש עציון ונרצחו באותו הלילה, ב-12 ביוני 2014 (ט"ו בסיוון ה'תשע"ד) בידי מחבלים פלסטינים מתנועת החמאס. בפיגוע נרצחו: גיל-עד מיכאל שַׁעֶר, בן 16, תושב טלמון, תלמיד ישיבת מקור חיים בכפר עציון; יעקב נפתלי פרנקל, בן 16, תושב נוף איילון, גם הוא תלמיד ישיבת מקור חיים (בעל אזרחות כפולה- ישראלית ואמריקנית); ואיל יפרח, בן 19, תושב אלעד, תלמיד ישיבת שבי חברון.

החוטפים והרוצחים זוהו כמרואן קוואסמה ועאמר אבו עישה. יוזם ומפקד החטיפה הוא מחמוד קוואסמה, מחבל חבר חמאס ממשוחררי עסקת שליט. ב-20 באוגוסט אישר בכיר חמאס סאלח אל-עארורי כי אירוע החטיפה והרצח בוצע על ידי הזרוע הצבאית של חמאס, גדודי עז א-דין אל-קסאם.עד למציאת גופותיהם נחשבו הנערים כחטופים, ונלקחה בחשבון אפשרות כי מדובר בפיגוע מיקוח. במשך כשבועיים וחצי, במסגרת מבצע "שובו אחים", השקיעה ישראל מאמצים ניכרים בניסיון לאתרם. ב-30 ביוני, 18 ימים לאחר החטיפה, נמצאו גופותיהם של שלושת הנערים. ב-23 בספטמבר, כשלושה חודשים לאחר החטיפה, אותרו שני הרוצחים בבית בחברון, ונהרגו בפעילות משותפת של צה"ל, הימ"מ והשב"כ.

במהלך 18 ימי חיפושים התבלטו בתקשורת דמויותיהן של שלוש האמהות שהעבירו מסר של אמון בדרג המדיני ובכוחות הביטחון. הן הוזמנו לדבר במועצת האומות המאוחדות לזכויות אדם בז'נבה.

משפחות הנערים ייסדו את "יום האחדות", שבו עוסקים בישראל ובתפוצות בנושא האחדות בחברה הישראלית. שיאו של היום הוא טקס חלוקת פרס ירושלים לאחדות ישראל, לאישים, ארגונים או מיזמים בעלי השפעה בתחום זה.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.