ארטילריה רקטית

ארטילריה רקטית המכונה גם רקטת קרקע-קרקע (רק"ק) היא ארטילריה המצוידת במשגר רקטות במקום פגזים רגילים. בניגוד לפגז, הרקטה מניעה את עצמה באמצעות מנוע רקטי והמשגר רק מתווה לה את כיוון ההאצה הראשוני. הרקטות נבדלות מטילים בכך שאין להם הנחיה או ניהוג עצמי. את הרקטות ניתן לחמש בראשי קרב שונים כגון חומר נפץ מרסק, רסס ופצצת מצרר.

יתרונה של ארטילריה רקטית על ארטילריה קנית (פגזים) היא הטווח והיכולת למטחים מרוכזים של עשרות רקטות תוך שניות מועטות. את רוב הרקטות ניתן לשגר או ממשגר נייח חד-קני או ממשגר נייד רב-קני. בניגוד לטילים, לרקטות אין הנחיה והן עפות במסלול שהוכתב להן מראש בעת השיגור. הרקטות זולות יחסית לטילים אך פחות מדויקות מהם.

החלוצות בתחום הרקטות הארטילריות היו ברית המועצות שפיתחה את רקטות הקטיושה בזמן מלחמת העולם השנייה וגרמניה שפיתחה את טילי ה-V-1 וה-V-2. אחת מהרקטות הארטילריות הנפוצות ביותר בעולם היא רקטת הגראד שייצרה ברית המועצות. כיום הנשק הרקטי העיקרי של צבאות נאט"ו הוא משגר רקטות M-270 MLRS.

ישראל גם היא פיתחה מספר מערכות רקטיות, חלקן מבוססות על נשק שלל סובייטי, והפעילה אותן בהצלחה במבצע שלום הגליל. רקטות שימשו גם את ארגוני הטרור הערביים כנגד ישראלפת"ח וחזבאללה בלבנון, חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני ברצועת עזה) ועד היום ישראל נתונה לאיום רקטי.

Army mlrs 1982 02
משגר רקטות M-270 MLRS בעת ירי
BM-21Ural-375D
משגרי BM-21 גראד סובייטים
Ivry-beyt-hatotchan-4
משגר MAR-290 של רקטות "עברי" על תובת טנק שרמן. במשגר זה הרקטות הוצבו על מסילות פשוטות.
רקטת כידון קסום
רקטת כידון קסום (AccuLAR-160) של תעש מערכות משוגרת מ-LYNX (כותש), משגר רקטות על גבי משאית. זוהי רקטה מתקנת מסלול בעלת דיוק גבוה.
Flickr - Israel Defense Forces - Eight Qassam Launchers in Gaza
משגרי רקטות קסאם פשוטים ביותר מסוג משגר מסילה חד-קני נייח.

מבנה והנדסה

הרקטה

הרקטה היא גוף גלילי בעל ראש קרב (לרוב מחודד או כיפתי) שמונע על ידי מנוע רקטי. כדי לייצב את מעופה של הרקטה, מותקנים עליה כנפונים או סנפירים. ראש הקרב מגוון וכולל בדרך כלל חומר נפץ מרסק, רסס או פצצות מצרר.

גודל הרקטה משתנה, אך רוב הרקטות הארטילריות גדולות למדיי, בשל הצורך בדלק רב כדי להניע את הרקטה לטווחים משמעותיים. הטווח של רקטות קלות, דוגמת הקסאם, מגיע עד לכ-15 ק"מ. רקטות בינוניות מגיעות לטווח של כ-30–50 ק"מ, ואילו רקטות כבדות יכולות להגיע לטווח של מאות קילומטרים.

רוב הרקטות הן חסרות הנחיה, ונקודת פגיעתן נקבעת על ידי זווית השיגור, פעילות המנוע הרקטי, חוקי הפיזיקה והבליסטיקה בפרט ותנאי מזג האוויר (כגון רוח). במאה ה-21 פותחו רקטות מתקדמות יותר, בעלות יכולת לתקן את מסלולן. הן כוללות מערכת ניווט אינרציאלית או GPS ועל ידי השוואה מתמדת של מיקומן לעומת מיקום המטרה כפי שהוזן בשיגור, הן מתקנות את מעופן (בדרך כלל באמצעות פליטת רשף מנחירים מיוחדים). בניגוד לטיל, הרקטה איננה מונחית ואי-אפשר לעדכן את מיקום המטרה מרגע ששוגרה. דוגמה לרקטות מתקנות מסלול תוצרת ישראל (תעש מערכות) הן רעם איתן המסוגלת לשגר חימוש מצרר בדיוק גבוה יחסית לרקטות מצרר "טפשות", וכן רקטות כידון קסום ורומח שהן בעלות יכולת פגיעה כמעט נקודתית (CEP קטן מ-10 מטר) במטרות נייחות.

משגר רקטות

משגר רקטות הוא מתקן שנועד לשגר רקטות. לרקטה אין מערכת ניווט והנחיה, ולכן מסלול הרקטה נקבע לפי זוויות ההגבהה והצידוד של המשגר בעת השיגור וכן מושפע מעוצמת המנוע, נתוני מטאורולוגיה ועוד.

לאורך קנה השיגור, המכונה לעיתים גם מטול (בעיקר במערכות שיגור קטנות, כדוגמת חלק ממערכות הירי של רקטה נגד טנקים), מורכבת מסילה או צינור. על גבי המסילה או בתוך הצינור נמצאת הרקטה טרם הירי. בזמן הירי, ניצת מנוע השיגור, המעניק דחף לרקטה ומאיץ אותה. בשלב זה, אותה מסילה או צינור הם אלו השומרים על הרקטה בכיוון שבחר היורה, בעוד היא צוברת מהירות, עד לעזיבתה את קנה השיגור. יש לציין, כי רקטות מסוימות מפעילות מנועי האצה גם לאחר שעזבו את קנה השיגור ורקטות מסוימות, כדוגמת הרמ"מ, אף מפעילות מנגנונים לתיקון המסלול. לכן, בשונה מפגז הנורה מתותח, הרקטות לא נעות במסלול בליסטי טהור מרגע שעזבו את קנה השיגור. בחלק ממשגרי הרקטות צינור השיגור הוא גם הזביל בו מאוחסנת הרקטה טרם שיגורה. במשגרי רקטות רב-קניים דוגמת ה-M270 MLRS טעינה מחדש של רקטות מתבצעת פשוט על ידי טעינת מארז חדש.

ישנם מספר סוגים של משגרי רקטות:

היסטוריה

העת העתיקה

הראשונים להשתמש ברקטות ככלי נשק היו הסינים.

שימוש מודרני

ראו גם

קישורים חיצוניים

2K6 לונה

2k6 לונה (ברוסית: 2К6 Луна; קוד נאט"ו: פרוג-3) היא רקטה ארטילרית קצרת טווח בעלת מנוע דלק מוצק על בסיס משגר מתנייע תוצרת ברית המועצות שיוצרה בברית המועצות בין השנים 1960-1964 והייתה בשימוש החל משנת 1960 ועד 1982.

המערכת הוחלפה על ידי פרוג-7.

BM-24

BM-24 היא רקטה ארטילרית סובייטית. היא מסוגלת לירות רקטות 240 מ"מ מ-12 קני שיגור.

ישנן 2 גרסאות ל-BM-24, הראשונה היא משגר שנישא על ידי משאית ZiL-151 6X6 ועלייה משגר והשנייה היא משגר שנישא על ידי טרקטור ארטילרי AT-S. רוב המערכות הותקנו על משאיות מתוצרת זיל. ייצור המערכת נמשך עד לשנות ה-80 של המאה ה-20.

BM-25 (משגר רקטות)

BM-25 הוא משגר רקטות סובייטי רב קני שפותח בברית המועצות ויכול לשגר רקטות בקוטר של עד 250 מ"מ ב-6 קנים.

המשגר פותח בשנת 1957 ושימש בשירות צבא רוסיה עד שנות ה-70 ומשמש עד היום בתימן.

S-400

S-400 טְרַיוּמְף (ברוסית: C-400 ‏«Триумф», באנגלית: S-400 Triumf, מכונה בנאט"ו: SA-21 Growler, כונתה בעבר S-300PMU-3), היא מערכת חדישה ליירוט מטוסים מתוצרת חברת GSKB, השייכת לתאגיד אלמז-אנטיי, חברה בבעלות ממשלתית ברוסיה. המערכת היא שיפור של משפחת המערכות הקודמת S-300.

המערכת פעילה ונמצאת בשימוש הכוחות המזוינים של הפדרציה הרוסית משנת 2007 ושל סין. במאי 2019 קבלה גם טורקיה את המערכת מרוסיה.

המערכת כוללת שלושה סוגי טילים כדי לכסות את כל טווח הפעילות שלה. שלושת הטילים הם:

40N6 - לטווחים ארוכים מאוד (400 ק"מ)

48N6 - לטווחים ארוכים (250 ק"מ)

9M96 - לטווחים בינוניים (120 ק"מ)לכל טיל יכולות שונות. המערכת מסוגלת לטפל בכ-80 כלי טיס בו-זמנית.

T-84

T-84 הוא טנק מערכה עיקרי מתוצרת אוקראינה. הוא פותח בחרקוב בסוף שנות ה-90 של המאה העשרים, כפיתוח של טנק ה-T-80 הסובייטי, ובפיתוחו שולבו לקחים ממלחמת צ'צ'ניה הראשונה.

איכון

איכון הוא פעולה לקביעת מקומו של עצם מסוים. שיטת האיכון הבסיסית היא תצפית על האזור המשוער שבו נמצא העצם. שיטה זו מוגבלת, ולכן פותחו שיטות נוספות. איכון נדרש לעצמים סטטיים, וביתר שאת לעצמים ניידים.

דוגמה: להתמודדות עם ארטילריה רקטית כפי שמבצעת מערכת "כיפת ברזל", נדרש איכון של מקור הירי, איכון של מקום נפילתה הצפוי של הרקטה (על פי חישובים בליסטיים, לשם החלטה האם כדאי להשקיע ביירוטה, ואיכון של המיקום הנוכחי של הרקטה לשם יירוטה. לביצוען של כל פעולות האיכון הללו מוקצבות שניות מעטות, מרגע שיגור הרקטה ועד לנפילתה.

באדר 1

באדר 1 (באנגלית: Badr-1) היא רקטה מסוג ארטילריה רקטית מתוצרת עצמית של צבא תימן בשימוש החות'ים בתימן."באדר 1" משוגרת ממשגר רקטות מרובות ממשאית 6x6.כוח הטילים של תימן חשף מערכת טילים בליסטית קצרת טווח חדשה בשם "בדר 1" בתגובה למערכה על הפלישה הסעודית והקמפיין האווירי. היעד הראשון שלה היה מתקן נפט של חברת עראמקו הסעודית במחוז נג'ראן .

ב-28 באוקטובר 2018 גרסה בשם "Badr-1P" שוגרה לטווח של 150 קילומטר, כאשר הפגיעה סטטה מהמטרה ב-3 מטר.

באדר 3

באדר 3 (באנגלית: Badr-3) היא רקטת קרקע-קרקע המיוצרת באיראן הנושאת חומר נפץ של 250 ק"ג.

זאגרב

זאגרב (בקרואטית: Zagreb, "מאחורי הצוק") היא עיר הבירה של קרואטיה והעיר הגדולה ביותר בה. זהו המרכז התרבותי, המדעי, הכלכלי והממשלתי במדינה, עם כ-790,017 תושבים, נכון לשנת 2011, וכ-1,107,623 תושבים במטרופולין זאגרב, הכולל את הערים סאמובור, וליקה גוריצה וזאפרשיץ'. העיר שוכנת בין מדרונותיו הדרומיים של הר מדבדניצה וגדתו הצפונית של נהר סאווה.

העיר נמצאת בחלקו הדרום-מערבי של האגן הפאנוני, שמתרחב עד לאלפים הדינריים, הים האדריאטי והמישור הפאנוני ומקשר היטב בין מרכז אירופה לים האדריאטי מבחינה תחבורתית.

חיל התותחנים

חיל התותחנים הישראלי (בראשי תיבות: חָתָ"ם) הוא החיל בזרוע היבשה של צה"ל האחראי על הפעלת מערכות ארטילריה לטווח בינוני וארוך.

במסגרת דוקטרינת הקרב המשולב תפקידו של חיל התותחנים הוא לרכז את האש ביבשה. יעוד החיל מוגדר כ"השמדת ושיתוק כוחות אויב על ידי הפעלת מאמץ האש בקרב היבשה".קצין התותחנים ראשי הנוכחי הוא תת-אלוף אבירם סלע.

לחיל שתי משימות יסוד:

סיוע אש קרוב לכוחות המתמרנים במקום, בזמן ובעוצמה הנדרשים.

שיתוק והשמדת מטרות אויב לעומק שדה הקרב היבשתי.כומתת החיל היא בצבע טורקיז ודגל החיל בצבעי אדום-שחור.

טיל בליסטי טקטי

טיל בליסטי טקטי (tactical ballistic missile TBM) הוא טיל בליסטי המיועד לטווחים קצרים, וללחימה פנים מול פנים בשדה קרב.

לרוב המרחק אליו מיועד הטיל אינו עולה על 300 קילומטר.

הטיל הבליסטי הטקטי הוא לרוב נייד, כדי להבטיח עמידות בשדה הקרב והתמקמות מהירה לצורך ביצוע ירי. בנוסף, מערכת הטיל נושאת עמה מספר ראשי נפץ המיועדים לפגיעה במבנים, ארטילריה, ועוד מטרות מעבר לקווי האויב.

הטילים הבליסטים הטקטיים נותנים מענה בפער שבין ארטילריה רקטית לבין טילים בליסטיים לטווח קצר. טילים טקטיים עשויים להוות יתרון מכריע מעבר לקווי האויב ובשדה הקרב בכלל, עם עוצמה של טיל יבשה המשוגר ממתקן שיגור, וניידות של טילי ארטילריה רגילים. עקב הניידות שלהם, הטילים מוכנים יותר להתמודדות עם תרחישים שונים היכולים לקרות בשדה הקרב.

לצבאות רבים בעולם משמש הטיל הטקטי כוח עיקרי ושיא הטכנולוגיה.

הטילים מספקים נשק בעל יתרון עצום ובמחיר יחסית קטן, ובכך מאפשר למדינות רבות דלות אמצעים לקנות אותו, ולעמוד מול מתקפות של מדינות אחרות, החזקות יותר מבחינה טכנולוגית וצבאית.

טילים בליסטיים עדיין קשים להתמודדות בשדה הקרב, מערכות קרקע-אוויר נעשו יותר מתוחכמות ומפותחות כדי לתת מענה לטילים אלו, אך עדיין, לא ניתן לספק הגנה מלאה מהטילים, עובדה זאת נותנת יתרון לבעל כמות מסוימת של טילים לאיים על השטח האווירי של האויב.

טיל קרקע-אוויר

המונח טיל קרקע־אוויר (בראשי תיבות: טק"א; באנגלית: Surface to Air Missile ובראשי תיבות SAM) מתייחס למערכות הגנה מפני כלי טיס, באמצעות שיגור טילים לעברם על ידי כוחות קרקעיים.

משגר רקטות M-270 MLRS

משגר רקטות M-270 MLRS הוא מערכת שיגור רקטות רב־קנית מתנייעת, על תובת נגמ"ש בראדלי מתוצרת לוקהיד מרטין, ארצות הברית. MLRS הוא ראשי תבות של Multiple-Launch Rocket System. המערכת פותחה במיזם משותף עם מדינות אחדות בברית נאט"ו ובהן: ארצות הברית, בריטניה, צרפת וגרמניה. כינויו בחיל התותחנים הישראלי הוא "מנתץ".

נ"מ

נ"מ (קרי: נוּ"ן-מֵ"ם) הם ראשי התיבות של המונח "נגד מטוסים" הבא לציין את היחידות ואת אמצעי הלחימה שמטרתם היא הגנה אווירית ("מטרייה אווירית") ויירוט כלי טיס של האויב, לרבות מסוקים, מטוסי קרב וכלי טיס בלתי מאוישים. המונח מתייחס כמעט תמיד ליחידות ומערכות קרקעיות שתפקידם להפיל כלי טיס, ולא לכלי טיס שבעצמם מפילים כלי טיס של האויב בקרבות אוויר, כגון מטוסי קרב ועליונות אווירית שמשגרים טילי אוויר-אוויר.

במובן הרחב, נ"מ כולל הן סוללות תותחים אוטומטיים נגד מטוסים והן סוללות טילי קרקע-אוויר שמשתמשות בטילים מונחים על מנת להפיל כלי טיס. במובן הצר יותר, המונח "סוללת נ"מ" מתייחס למערכות קניות (תותחים אוטומטיים ומקלעים), ואילו למערכות רקטיות/טיליות קוראים "סוללת טק"א" (טק"א = טיל קרקע-אוויר, באנגלית: SAM, ראשי תיבות של Surface-Air Missile).

עברי (פירושונים)

האם התכוונתם ל...

רקטה

רקטה היא עצם גלילי שנע באמצעות מנוע רקטי ובניגוד לטיל אין לו מערכת ניווט והנחיה. הרקטה משמשת בעיקר ככלי נשק הנורה לטווחים קצרים (250 מ' עד 50 ק"מ), והיא משוגרת ממשגר רקטות. באנגלית, נהוג להשתמש במילה "Rocket" על מנת לציין כל עצם שמונע בעזרת מנוע רקטי ומשגר לוויינים וחלליות בפרט, אבל בעברית שימוש זה לא מקובל.

רקטות וטילים של צה"ל

אמצעי הלחימה המשמשים את צה"ל כוללים גם קשת רחבה של רקטות וטילים המשמשים למגוון מטרות ומהווים חלק מאמצעי הלחימה של צה"ל. רקטות וטילים אלה הם מתוצרת ישראל, מיבוא, ומשלל שנלקח במלחמות שונות.

שיגור רקטות פלסטיניות לעבר ישראל

שיגורי רקטות פלסטיניות מרצועת עזה לעבר ישראל הן התקפות טרור פלסטיני באמצעות ארטילריה רקטית (ירי תלול-מסלול) המתרחשות מאז 2001 ומופנות בדרך כלל למחוז הדרום ולישובי עוטף עזה. כתוצאה מההתקפות נהרגו עשרות אזרחים ונפצעו עוד כאלפיים ישראלים,אחת ההשפעות המרכזיות של ההתקפות היא יצירת טראומה פסיכולוגית נרחבת של התושבים ושיבוש שגרת חיי היום-יום בקרב האוכלוסייה הישראלית. מחקרים רפואיים שנערכו בשדרות, העיר הקרובה ביותר לרצועת עזה, ובכך המותקפת ביותר על ידי רקטות, תעדו שכיחות הפרעות פוסט-טראומטית בקרב 50% מילדי שדרות, כמו כן תועד גם שיעור גבוה של דיכאון ואף הפלות. ירי הרקטות מרצועת עזה נמשך עד היום.

הרקטות נורו תחילה לטווח קצר והשפיעו בעיקר על שדרות ויישובי עוטף עזה הסמוכים לרצועת עזה. ב-2006 החלו המחבלים לירות רקטות שהגיעו לטווח רחוק יותר, ב-2009 לדוגמה, החלו להגיע רקטות מסוג גראד ו-WS-1B לאשדוד ובאר שבע, ב-2012, לראשונה מאז מלחמת המפרץ, שוגרו לכיוון תל אביב וירושלים רקטות. בנוסף, כמה מן הרקטות אשר נורו לעבר ישראל כללו בתוכן פצצת זרחן.ירי הרקטות נחשב ואף הוכרז על ידי האומות המאוחדות והאיחוד האירופי כפעולות טרור, ארגוני זכויות האדם אמנסטי אינטרנשיונל ומשמר זכויות האדם מגדירים את ירי הרקטות כפשעי מלחמה.

על מנת להתגונן מפני הרקטות התוקנה מערכת צבע אדום ברחבי כל ערי מחוז הדרום. ב-2006 החל פיתוחה של מערכת כיפת ברזל. זמן קצר לאחר שנפרסה המערכת בבאר שבע ואשקלון באביב 2011 היא יירטה את הרקטה הראשונה שלה בהצלחה.במרבית הפעמים, כאשר מתקפות הרקטות מתחזקות, מגיבה ישראל להתקפות בסיכולים ממוקדים ומבצעים צבאיים: מבצע קשת בענן (מאי 2004), מבצע ימי תשובה (2004), מבצע חורף חם (2008), מבצע עופרת יצוקה (2009), מבצע עמוד ענן (2012) ומבצע צוק איתן (2014).

תעש מערכות

תעש מערכות בע"מ היא חברה ישראלית, המתמחה בפיתוח וייצור נשק, תחמושת, טכנולוגיות ומערכות לכוחות היבשה, האוויר, הים והסייבר, ולביטחון המולדת והעורף (HLS) בשדה הקרב המודרני, החברה היא חברה בת של אלביט מערכות, במסגרת חטיבת אלביט מערכות יבשה. החברה פועלת במספר מתחמים ברחבי ישראל, ולכל מפעל תחום התמחות ייחודי.

החברה הייתה יחידת סמך במשרד הביטחון, ואחר כך פעלה כחברה ממשלתית. עד ל-1 בינואר 2016, נודעה החברה בשם התעשייה הצבאית או תעש ובעולם בשם Israel Military Industries (בראשי תיבות: IMI), ובמועד זה שינתה את שמה ל"תעש מערכות". במרץ 2018 הגיעה המדינה לסיכום על מכירת החברה לחברת אלביט מערכות, כאשר חלק מהפעילויות, כולל ייצור מערכות הנעה רקטית קלה יישארו בידי המדינה במסגרת חברת תומר. המכירה לאלביט מערכות הושלמה בנובמבר 2018, תמורת 1.4 מיליארד ש"ח במזומן ו-400 מיליון ש"ח אשר ישולמו בשני תשלומים עתידיים ו-100 מיליון ש"ח נוספים תלויי ביצועים (סה"כ 1.9 מיליארד ש"ח). החברה מוזגה בתוך חטיבת היבשה של אלביט. החברה הממוזגת נקראת אלביט מערכות יבשה ואת החברה המשולבת מנהל אודי ורד.

לאורך שנות קיומה עסקה תעש בפיתוח ובייצור מערכות נשק בהתאמה לצרכים המבצעיים של צה"ל. החברה מפתחת ומייצרת מערכות נשק מדויקות, פתרונות לחימה וטכנולוגיה ייחודית לצה"ל ולצבאות בעולם. החברה משקיעה משאבים רבים בתחום המחקר והפיתוח של שדה הקרב העתידי, נמנית עם התעשיות המובילות בעולם בתחום המחקר הצבאי ומהווה מוקד ידע ממלכתי ומעבדה מתקדמת לניסויים וסימולציות. תעש מערכות מתמקדת בתחומי עסקים בהם לחברה מוצרים ייחודיים ומערכות נשק בלעדיות המתבססות על הייטק ביטחוני והנדסת מערכות. מרבית מערכות הנשק והלחימה, אשר משווקים כיום לצה"ל ובעולם, פותחו בחברה בשנים האחרונות ובהם: רקטות מדויקות למגוון טווחים עד ל-300 ק"מ, פגזי טנקים רב תכליתיים, מערכת חץ דורבן להגנה אקטיבית, פצמ"ר מדויק, גשרי סער לטנקים ורק"מ, מערכת שמיים אדומים להגנה על מתחמים ותחמושת לנשק קל בעלת דיוק משופר. תעש מערכות גם פיתחה ומייצרת את המיגון לטנקי המרכבה ולנגמ"ש הנמ"ר. גם כיום עוסקת החברה בהשבחת רכב קרבי משוריין ובייצור שריון ומערכות מיגון. בעבר פיתחה וייצרה תעש גם נשק קל אך ב-2005 הופרטה חטיבת הנשק הקל ונהפכה לחברת תעשיות נשק לישראל.

לחברה מפעלים ומתקני פיתוח, ייצור וניסוי ברחבי הארץ. משרדיה הראשיים של החברה נמצאים ברמת השרון.

החברה הגיעה לשיא גודלה בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20, והייתה מהחברות הגדולות ביותר בישראל. בעקבות משבר כספי עברה החברה גלי פיטורים והפרטה, שהביאו לצמצום ניכר בגודלה. בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20 החליטה ממשלת ישראל להעביר את כל התעשיות הביטחוניות מיחידת סמך של משרד הביטחון לחברה בע"מ. התעשייה הצבאית הייתה החברה הראשונה שעברה שינוי זה.

משרד הביטחון וצה"ל מגדירים יכולת ייצור ופיתוח של תחמושת כבדה בתעש כתחום פעילות חיוני של המדינה. גם ייצור התחמושת הקלה נחשב לחיוני ותעש היא מהמובילות בתחום זה בעולם.

בנובמבר 2013 אישרה ממשלת ישראל ה-33 את המתווה להפרטת תעש, שחלק ממנה, שהוגדר כאינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל, יופעל במסגרת חברה ממשלתית שתוקם לאחר הפרטה. למעט זאת, תעש תופרט ותימכר למשקיע פרטי. מפעלי ומטה החברה יועברו מאזור השרון למתחם החברה ברמת בקע בנגב בשנת 2020. כחלק מההסכם התחייב משרד הביטחון לרכוש מתעש תוצרת בסך של 550 מיליון ש"ח לפחות בכל שנה למשך 5 שנים. בינואר 2017 הודיע משרד הביטחון שירכוש מתעש מערכות תחמושת בהיקף של 1.75 מיליארד ש"ח עד לשנת 2025. בהודעת המשרד נאמר כי הרכש יאפשר לצה"ל להשלים את חידוש המלאים שהחל לאחר מבצע צוק איתן ויתמוך בתוכנית האימונים של צה"ל לעשר השנים הקרובות כחלק מתר"ש גדעון.

תעש מערכות עברה לרווח נקי בשנת 2017. הרווח הנקי של החברה מסתכם ב-12 מיליון שקל ומכירות החברה מסתכמים ב-2.3 מיליארד שקל.

בשנת 2016 צבר ההזמנות של החברה עומד של 8 מיליארד שקל ומכירותיה של החברה מסתכמות ב-2.1 מיליארד שקל. 60% ממכירות תעש הופנו ליצוא, 80% ממוצריה הם תוצר של הפיתוח שלה ו־30% מפעילותה הם שירותי מחקר ופיתוח למפעלים זרים. תעש הפסידה ברציפות מאז הפכה מיחידת סמך לחברה עצמאית. אך בשנת 2016, עברה תעש מערכות לראשונה לרווח תפעולי של 17 מיליון שקל.

תעש מערכות עוברת למתחם תעש ברמת בקע שבנגב. תעש תקים את המפעלים במתחם לטכנולוגיה ביטחונית על שטח של 52,000 דונם, אשר יכלול מפעלי תעשייה לפיתוח וייצור פגזי טנקים, פצצות אוויר קרקע מדויקות והשבחת טנקים ונגמשים. בכוונת תעש להקים את מפעליה ולהתחיל לייצר בדרום הארץ עד לשנת 2022.

יו"ר החברה הוא יצחק אהרונוביץ ומנכ"ל החברה הוא אבי פלדר.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.