ארגון טרור

ארגון טרור הוא ארגון צבאי או מעין צבאי, שמבצע פעולות אלימות כניסיון מכוון לרצח של אזרחים, וכן חטיפת אזרחים והחזקתם כבני ערובה תוך איום לרוצחם, כל זאת במטרה להטיל אימה ולזרוע בלבול, פחד ודמורליזציה בקרב אזרחים, ובכך להפעיל לחץ על שליטי המדינה בה הוא פועל, או לגרום למדינות אחרות להיענות לתביעותיו הפוליטיות: לאומיות, דתיות, אידאולוגיות, חברתיות. פעולות טרור בדרך כלל אינן ממוקדות, כלומר אינן מכוונות כלפי אדם מסוים, אלא כלפי אוכלוסייה שלמה, כך שהטרוריסט לרוב אינו מייחס חשיבות לזהות קורבנותיו ופוגע באופן אקראי.

מבוא

ארגונים שונים מוגדרים "ארגוני טרור" על ידי מדינות או גופים בינלאומיים כאשר הם נעדרים זכות לגיטימית להפעיל כוח, וכאשר כוחם מופנה בעיקר כנגד אזרחים. הגדרות אלו שנויות לעיתים קרובות במחלוקת, בעיקר בגלל אי הבהירות השוררת לעיתים קרובות סביב השאלה מיהו בעל הזכות הבלעדית והלגיטימית להפעיל אלימות ביחידת שטח, והאם פעולותיו של ארגון מסוים מכוונות בעיקר נגד האזרחים. טענה רווחת נוספת היא כי מידת התקפות של ההגדרה מעורערת כי המניעים להגדרת ארגונים מסוימים "ארגוני טרור" והימנעות מהגדרה כך של ארגונים דומים יסודה במניעים פוליטיים של הגופים המגדירים. לעיתים קרובות, הגדרת ארגון מסוים כ"טרוריסטי" מבוצעת על ידי בתי משפט במדינה או בארגון בינלאומי, שסמכותם יונקת מסמכות השלטון באותה מדינה — סמכות שיש המערערים עליה.

כמעט כל הארגונים המוגדרים "ארגוני טרור" חולקים על קביעה זו ומגדירים את עצמם "לוחמי חופש" או "ארגון גרילה". הגדרה זו מבוססת בעיקר על דחיית הלגיטימיות של הפעלת האלימות על ידי המדינה האויבת — לעיתים קרובות בטענה כי הארגון אינו מכיר במדינה או בלגיטימיות של השלטון הקיים בה; ובדרך כלל גם על הטענה שכל או רוב אזרחי מדינת האויב הם חלק מהכוח הלוחם נגדו.

דוגמה מוקדמת בולטת לחילוקי־הדעות ביחס להגדרת ארגונים כ"ארגוני טרור" הן מחתרות האצ"ל והלח"י שפעלו בשנים שלפני הקמת מדינת ישראל. ממשלת בריטניה ושלטונות המנדט הבריטי הגדירו את שני הארגונים כ"ארגוני טרור", אף כי ארגונים אלו פעלו כמעט באופן בלעדי נגד מטרות צבאיות[דרוש מקור], ולכן אינם עומדים בתנאים המקובלים לארגון טרור על־פי המשפט הבינלאומי[דרוש מקור] או במדינת ישראל שהוקמה אחר־כך בחלק משטח המנדט. בעקבות רצח הרוזן ברנדוט הכריזה ממשלת ישראל על לח"י כארגון טרור.

ישנן דוגמאות רבות בהן הגדרת ארגונים מסוימים כ"ארגוני טרור" מצויות במדינות בהן יש מלחמת אזרחים או עימות אזרחי בקנה מידה רחב, וקשה לקבוע באופן ברור כי גורם מסוים מחזיק בזכות בלעדית או לגיטימית להפעיל אלימות בתא שטח מסוים (לדוגמה, במקרה של עימות אזרחי בעקבות בחירות, שתוצאותיהן אינן מקובלות על חלק ניכר מתושבי המדינה). במקרים אחרים, כוחות הצבא ומוסדות השלטון אינם מזוהים באופן ברור ונדמים לאזרחים רגילים, מצב המקשה לקבוע אם הפעולה נגדם כוונה להטיל אימה באוכלוסייה האזרחית, או לפגוע במטרה צבאית.

דוגמאות אחרות בהן קשה מאוד להגדיר ארגון כ"ארגון טרור" הן כאלו בהן נחתם הסכם בין מדינה לארגון מסוים (לדוגמה, בין בריטניה למחתרת האירית), ובעקבותיו משונה הגדרת הארגון; תדירות, מלווה ההסכם בהכרה בארגון או בנציגיו כשליטים ביחידת שטח, קשירת קשרים דיפלומטיים, וכדומה. לעיתים, הגדרתו של ארגון עשויה להשתנות לאורך זמן. כך, לדוגמה, המגעים בין נציגי מדינת ישראל לראש ארגון אש"ף, יאסר ערפאת הובילו ב-1995 לשינוי הגדרתו של אש"ף כ"ארגון טרור" והענקת לגיטימציה לשליטתו בחלק משטחי הגדה המערבית ורצועת עזה. סדרה ארוכה של פעולות נגד אזרחי מדינת ישראל הובילה בתחילת שנות ה-2000 לשינוי נוסף בהגדרתו של יאסר ערפאת, שהוצג פעם נוספת על ידי ממשלת ישראל כ"טרוריסט".

הבעייתיות הכרוכה בהגדרת השליט הלגיטימי ביחידת שטח מסוימת הובילה את חלק מהגורמים המגדירים ארגוני טרור להתעלם משאלה זו, או לבסס את ההכרעה בה על קונצנזוס בינלאומי מסוים (הכרה בינלאומית רחבה), ולהתמקד בעיקר בתנאי השני: הפעולה המכוונת בעיקר נגד אזרחי מדינה מסוימת.

ארגוני טרור פעילים

ארגוני טרור אסלאמיים

ארגוני טרור פלסטיני

אחרים

ארגוני טרור בעבר

מצב חוקי

  • רוב מדינות המערב חוקקו חוקים כנגד ארגוני הטרור וכנגד מימון וסיוע לאותם ארגונים. בחלק מהמדינות נחקקו חוקים המאפשרים גם להחרים כספים ורכוש של ארגוני טרור.
  • ארצות הברית מנהלת רשימה של ארגונים זרים המוכרזים על ידיה רשמית כ"ארגוני טרור" ושכנגדם ניתן לנקוט הליכים כמפורט בחוקים למניעת טרור. ברשימה מופיעים כמעט כל הארגונים הפלסטיניים, אל-קאעידה, חזבאללה, תחנת הטלוויזיה אל-מנאר ואף ארגון כ"ך בארצות הברית.
  • ארצות הברית, באמצעות מחלקת המדינה האמריקנית, אף מנהלת רשימה של מדינות התומכות בארגוני טרור המכונה "מועדון השבע" וכולל את המדינות: איראן, סוריה, עיראק, לוב, סודאן, קוריאה הצפונית וקובה. קובה הוסרה מן הרשימה בשנת 2015 [1] בתוכן הגרעין הקשה שכונה "ציר הרשע", וכלל את סוריה, איראן וקוריאה הצפונית.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ EU court keeps Hamas on terrorism list, removes Tamil Tigers באתר רויטרס, 26 ביולי 2017 (באנגלית)
17 בנובמבר

17 בנובמבר הוא היום ה-321 בשנה, (322 בשנה מעוברת), בשבוע ה-47 בלוח הגריגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 44 ימים.

A.I.M.

ארגון A.I.M.‎ (במקור באנגלית: Advanced Idea Mechanics, מכניקת רעיונות מתקדמים) היה ארגון טרור בדיוני של נבלי-על שהופיע בחוברות הקומיקס ביקום מארוול קומיקס. הארגון הופיע לראשונה בחוברת Strange Tales #146 מיולי 1966, ונוצר על ידי הכותב סטן לי והמאייר ג'ק קירבי. הארגון מתואר כרשת מסועפת של סוחרי נשק ומדענים המתמחים בכלי נשק טכנולוגיים ומתקדמים, אשר מטרתה הסופית היא השתלטות על ממשלות העולם לצרכיה האישיים.

רשת הארגון הובסה בסופו של דבר בידי חברי האוונג'רס, ומשאביה הנותרים הוסבו למטרות חילוץ והצלה תחת השם "מכניקת רעיונות האוונג'רס" ו"מכניקת ביון אמריקני".

הארגון הוזכר בסרט הלייב אקשן "איירון מן 3". בסרט זה, הארגון מקבל מימון ממשלתי והוקם על ידי אלדריץ' קיליאן (בגילומו של גאי פירס). הארגון נשכר כדי לפתח את חליפת השריון איירון פטריוט, ומתגלה שהוא זה שעומד מאחורי יצירתו של וירוס אקסטרמיס.

ג'ורג' חבש

ג'ורג' חבש (בערבית: جورج حبش, 2 באוגוסט 1926 - 26 בינואר 2008) היה פוליטיקאי פלסטיני נוצרי, ממייסדי וראשי ארגון הטרור "החזית העממית לשחרור פלסטין" - ארגון טרור בעל אידאולוגיה קומוניסטית. כונה "א-טביב" (הרופא). חבש כיהן כמזכ"ל החזית העממית מ-1967 ועד פרישתו בשנת 2000.

גרילה

גרילה (בספרדית guerra פירושה מלחמה ו־guerrilla פירושה מלחמה קטנה) היא שיטת לחימה המתבצעת על ידי קבוצות קטנות, זריזות וגמישות, ולא על ידי צבא סדיר. הגרילה מאפשרת למורדים להתמודד עם הצבא הסדיר הגדול של השלטון באמצעות טקטיקות צבאיות (כגון טקטיקת פגע וברח), מארבים, חבלות ופשיטות.

המילה שימשה לראשונה לתיאור המאבק העממי כנגד הכיבוש הצרפתי של ספרד במהלך מלחמות נפוליאון, ומכאן בא המונח.

ארגוני טרור משתמשים בלוחמת גרילה להגשמת מטרותיהם. בשיח המשמש את השלטון שכנגדו נלחמים לוחמי הגרילה, גם לוחמי הגרילה הם טרוריסטים. הבחנה אובייקטיבית יותר לא תראה לוחמי גרילה כטרוריסטים, כאשר מאבקם מופנה רק נגד השלטון וכוחותיו, ולא כנגד אזרחים חפים מפשע, ולהפך, ארגון התוקף במכוון אזרחים חפים מפשע הוא ארגון טרור, גם אם הוא במקביל נוקט בפעולות גרילה כנגד מטרות צבאיות. חזבאללה, למשל, האחראי לפעולות טרור נגד תושבים בישראל ובעולם כולו, משלב גם לוחמת גרילה. פעולות גרילה כוונו באופן אינטנסיבי נגד צבא ההגנה לישראל עד לנסיגה מלבנון בשנת 2000.

בצה"ל נקראת לוחמת גרילה גם בשם לוחמה זעירה (לו"ז).

החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין

החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין (בערבית: الجبهة الديمقراطية لتحرير فلسطين - אלג'בהה אלדימֻקרטיה לתחריר פלסטין) הוא ארגון פוליטי מיליטנטי פלסטיני-קומוניסטי, בעבר ארגון טרור, שהתפצל מהחזית העממית ב-22 בפברואר 1969, בין השאר משום שהתנגד לביצוע פיגועי ראווה המוניים, שכן אלה עלולים ליצור דעת קהל שלילית כלפי המאבק הפלסטיני.

הידרה (קומיקס)

הידרה (באנגלית: HYDRA) הוא ארגון טרור בדיוני המופיע בחוברות הקומיקס ביקום מארוול קומיקס. הארגון הופיע לראשונה בחוברת Strange Tales #135 מאוגוסט 1965, ונוצר על ידי הכותב סטן לי והמאייר ג'ק קירבי. בניגוד לארגונים אחרים ביקום מארוול, שם הארגון הוא אינו ראשי תיבות אלא התייחסות להידרה הלרניאנית במיתולוגיה היוונית. המוטו של הארגון מתייחס למיתוס ההידרה, שמציין כי "אם יכרתו ראש אחד, שניים נוספים ייקחו את מקומו" ומחזק את העובדה שמדובר בארגון עמיד וחסין כאשר הוא ניצב בפני התנגדות. סוכני הידרה לובשים לעיתים לבוש בצבע ירוק ובעל מוטיב נחש.

הידרה הוא ארגון פשע שמקדיש את פעילותו לשליטה עולמית וחתירה תחת מספר חזיתות, מה שמוביל לנאו-פשיזם ולסדר עולמי חדש. טווח פעולות הארגון משתרע על פני כל כדור הארץ, תוך התחמקות חוזרת ונשנית מסוכנות הביון S.H.I.E.L.D. הארגון ממומן בידי הונו האישי של ברון וולפגנג פון סטרוקר - שנרכש כתוצאה מביזת יצירות אמנות בידי הנאצים בזמן מלחמת העולם השנייה - ובידי כספים של המנהיגים המקוריים של החברה הסודית היפנית שהפכה ברבות השנים לארגון הידרה.

היררכיית הארגון מתחילה בברון סטרוקר, המכונה "ההידרה העילאי", שמנהל את הארגון מאחורי הקלעים. תחתיו מכוננת מועצה שלטת מרכזית, כאשר מתחתיה מנהלי מחלקות אינדיבידואלים, ומתחתיהם הסוכנים המיוחדים וסוכני השטח. הטכנולוגיה שעומדת בראשות הארגון היא מתקדמת ביותר, לרוב חייזרית, אשר נמצאה בידי ברון סטרוקר בשנת 1944.

ארגון הידרה הופיע במגוון עיבודים, טלוויזיוניים וקולנועיים, כמו סדרות האנימציה של הענק הירוק, אקס-מן והאוונג'רס. בסרט הלייב אקשן "קפטן אמריקה", גם המדען ארנים זולא וגם היינץ קרוגר היו חברים בארגון, שתואר כארגון צבאי עריק הכפוף לאדולף היטלר ומונהג בידי הגולגולת האדומה, שאובססיבי להשיג ממצאים קסומים במאמציו לשלוט בעולם כולו. בנוסף, הארגון תואר כענף מדעי מתקדם של הרייך השלישי. ובסדרת הליב אקשן סוכני שילד

ועדות ההתנגדות העממית

ועדות ההתנגדות העממית (ערבית: لجان المقاومة الشعبية, תעתיק מדויק: לג'אן אלמקאומה אלשעביה) הוא ארגון טרור פלסטיני הקיים בעיקר ברצועת עזה, ופועל בהשראת חזבאללה וככל הנראה גם במימונו. למרות זאת, בניגוד לחזבאללה הלבנוני, הארגון אינו מהווה מפלגה או תנועה חברתית, אלא פועל כארגון טרור, העוסק בביצוע פיגועים בלבד, ואינו נוהג לזהות את עצמו עם אידאולוגיה לאומית או דתית ברורה בזירה הפוליטית הפנימית. בהתאם לכך, הוא מתואר לעיתים על ידי אמצעי התקשורת כ"ארגון מטרייה", המאגד תחתיו פעילי טרור המשויכים לארגונים שונים ולעיתים אף יריבים. הארגון הוקם על ידי ג'מאל אבו סמהדאנה, שנחשב לאחד המבוקשים הבכירים ביותר ברצועת עזה עד לחיסולו ב-8 ביוני 2006. חלק מנטילות האחריות של הארגון נעשות תחת שם הקוד "חטיבות צלאח א-דין", בהתייחסות ל"זרוע הצבאית" של הארגון (אם כי לארגון אין "זרועות" אחרות בדמות תנועה חברתית או פוליטית). לפי דובר צה"ל מדובר בארגון חסות של חמאס הנתמך וממומן על ידי החמאס ואיראן, ומשמש את חמאס כ"קבלני פיגועים" כדי להמשיך בפעילות הטרור כנגד ישראל אך ללא נטילת אחריות מצד חמאס.

חזבאללה

חִיזְבְּאַללַּה (בתעתיק מדויק: חזב אללה, בערבית: حزب الله - "אנשי האל" או "מפלגת האל") היא מיליציה שיעית אסלאמיסטית פוליטית בלבנון. המפלגה הפרלמנטרית שהוקמה על ידי חזבאללה נחשבת כנציגה בולטת של בני העדה השיעית בלבנון. פעילותו הצבאית של הארגון באה לידי ביטוי בפעולות גרילה וטרור נגד מטרות ישראליות, פנים-לבנוניות, סוריות, ואף בינלאומיות. אוסטרליה, ארצות הברית, האיחוד האירופי, הממלכה המאוחדת, הולנד, ישראל, מדינות המפרץ, הליגה הערבית, ארגנטינה, פרגוואי וקנדה מגדירות אותו (או את הזרוע הצבאית שלו) כארגון טרור. אנשי הארגון עצמו וגורמים אסלאמיים אחרים נוהגים לכנותו "אל-מוקַאוַמַה" (בערבית: "ההתנגדות").

חזבאללה הוקם כמיליציה ב-1982 (באופן רשמי ב-1984). קיימות עדויות רבות לכך שאיראן בנתה, מימנה וציידה את חזבאללה, ולכך שפעולות הטרור של הארגון נעשות בשיתוף פעולה מלא עם המשטר האיראני ובהוראתו. בנוסף, איראן עזרה לחזבאללה להקים מנגנון פוליטי שמטרתו להפוך את לבנון למדינה שיעית פונדמנטליסטית. מיום הקמתו רואה הארגון במדינת ישראל אויב ועוסק בפעילות עוינת נגדה. בהודעות רשמיות של הארגון לא מכונה ישראל בשמה אלא "פלסטין הכבושה" או "האויב הציוני". במהלך מלחמת האזרחים בסוריה נטל חזבאללה חלק פעיל לצד המשטר הסורי, ואיבד מאות מלוחמיו.

חזבאללה מחזיק בתפיסת הפעלה ייחודית, ורואה עצמו הן כארגון צבאי והן כארגון גרילה, בו-זמנית.

מזכ"ל הארגון משנת 1992 הוא שייח' חסן נסראללה.

טרור אסלאמי

טרור אסלאמי הוא כינוי לכלל פעולות הטרור או האלימות, שמבוצעות על ידי ארגוני אסלאם קיצוני, הן אסלאם סוני והן אסלאם שיעי, לרוב בשמה של מלחמת קודש (ג'יהאד) נגד הבלתי מאמינים, המכונים "כופרים", בין אם הם מוסלמים מזרם אחר, מוסלמים חילוניים או שאינם מוסלמים. הטרור האסלאמי הוא תוצר של האידאולוגיה האסלאמיסטית, אשר רעיונותיה תפסו אחיזה במהלך המאה ה-20 והשתלבו גם באידאולוגיה של ארגוני הטרור הפלסטיני. במהלך מאה זו, בעיקר במחציתה השנייה, נוסדו ארגוני טרור אסלאמי בארצות רבות, וכיום פועלים ארגוני טרור אסלאמיים חמושים כמעט בכל ארצות האסלאם ואף מחוץ להן.

מיליציה

מיליציה היא כוח צבאי המורכב מקבוצת אזרחים שלא משתייכים לצבא סדיר. ישנן כמה פרשנויות פרטניות למושג:

כוח פרטי שאינו כפוף לשלטון ואינו נתמך על ידיו למשל: ארגון טרור.

כוח הגנה המשמש לשמירה על קהילה, שטחה, רכושה וחוקיה.

כל אוכלוסייתה של קהילה, עיר, מדינה או רפובליקה הכשירה לגיוס צבאי.

כוח המשטרה בברית המועצות ובמדינות ברית ורשה, בתקופה בה התקיימו, בכל המדינות החברות, לרבות הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה. כיום השם נותר שמן של המשטרות בבלארוס, אוקראינה, קירגיזסטן, טג'יקיסטן ואוזבקיסטן.

בצרפת נחשב המושג למוכתם וידוע לשמצה בעקבות הקמת והפעלת המיליציה הצרפתית בימי מלחמת העולם השנייה.בעת החדשה, בה נעשה עיקר הלחימה בידי כוחות מקצועיים ומצומצמים, שימשו מיליציות כמעין צבא מילואים. באימפריות קולוניאליסטיות שימשו לעיתים מיליציות את השלטון, שלא יכול היה להציב יחידות סדירות בכל מקום ומקום.

בתקופה המודרנית נחשב קיומן של מיליציות חמושות ברוב המקרים כסימן להתפוררותו של הממשל במדינה בה הן מתקיימות (כך למשל, בזמן מלחמת האזרחים בלבנון היו מיליציות רבות).

מכונית תופת

מכונית תופת היא מכונית (או משאית) המועמסת במטען גדול של חומר נפץ, המתפוצצת במקום שבו מבקש ארגון טרור לבצע פיגוע. פיצוץ המכונית נעשה על פי רוב על ידי נהג מתאבד או באמצעות הפעלה מרחוק. במכוניות תופת נעשה שימוש לא רק כדי לבצע פיגועים מקריים, אלא גם כדי להתנקש באופן ממוקד בחייו של אדם מסוים.

מבחינתם של ארגוני טרור, למכונית תופת יתרונות רבים על פני אמצעי טרור אחרים, כגון פיגועי התאבדות, מטעני צד או פיגועי ירי:

אפקט: במכונית ניתן להוביל מטען גדול של חומר נפץ, ובכך להשיג מספר גדול של נפגעים. לעיתים, מכונית תופת אחת עלולה להביא למותם של מאות בני אדם.

הסלקה: במכונית ניתן להסליק חומר נפץ כך שיהיה קשה לאיתור וקל לניוד, באופן יחסית בטוח.

עבירות: המכונית מסוגלת לפרוץ מחסומים, ובכך להגיע ליעדה, גם כאשר קיימת שמירה.

הרס סביבתי: מכונית תופת מסוגלת לפגוע בבניינים ולא רק בבני אדם, כך שנוצר הרס סביבתי נוסף על הקורבנות בנפש. ההרס הרב משמר את זכר הפיגוע למשך תקופה ארוכה.

נגישות: באמצעות מכונית תופת שמוסווית כמכונית תמימה, ניתן לפרוץ דרך גם לאדם שמאובטח באופן הדוק מאוד. בנוסף, קל יחסית להכין פעולה כזו, שכן ניתן להחנות את המכונית בנתיב תנועה, שבו ידוע כי הקורבן המיועד נוהג (או צריך) לעבור.החשש מפני מכוניות תופת הביא לכך שהחל משנת 2000, פחות או יותר, נבדקת כל מכונית המבקשת להיכנס לחניון תת-קרקעי. הסיבה לכך היא החשש שארגוני טרור ינסו לעשות שימוש במכוניות כאלו לשם הריסת בניינים. בניינים שהחשש לתקיפתם גדול במיוחד, כגון מבנה של שגרירות ארצות הברית, זוכים להגנה מיוחדת בדמות גדר שמקיפה אותם ומונעת גישה אליהם במכונית. בנינים ציבורים שונים מעמידים ברחוב עמודי בטון, שלא מאפשרים למכונית לחנות בצמוד אליהם, ובכך לצמצם את השפעת הפיצוץ. כיום נבחנות שיטות נוספות למיגון בניינים מפני פיצוץ, ובהן שיטות בנייה שמקטינות את אפקט הפיצוץ, באמצעות עטיפת יציקות הבטון בחומרים אלסטיים, שמאפשרת להן לספוג פיצוץ מבלי להתפרק.

מכוניות תופת רבות מספור התפוצצו בעיראק לאחר כיבושה על ידי כוחות אמריקניים במלחמת עיראק.

גם מדינות מבצעות לפעמים התנקשויות באמצעות מכוניות תופת. הדבר מאפשר להם לפגוע במי שרצו ועם זאת להעלים ולטשטש את עקבותיהם, בצורה טובה יותר מאשר בהתנקשות ישירה.

מלחמה בטרור

לוחמה בטרור הוא מונח כללי המתייחס לאמצעים, דרכי פעולה, טקטיקות ואסטרטגיות שגופים ממשלתיים, צבאיים, מסחריים ובינלאומיים, מאמצים כדי להילחם בטרור.

בדרך כלל כל מדינה מרכזת את כל המאבק במלחמה בטרור שמופעל נגדה, אך המאבק לא מוגבל לישות או זרוע אחת של הממשל, אלא מקיף ישויות ביטחוניות, מדיניות ואזרחיות מכל רחבי ורמות החברה והמדינה. לדוגמה, תאגידים וגופים כלכליים פרטיים מחזיקים תוכניות ביטחון נגד טרור על מנת לשמור על נכסיהם, ומעת לעת משתפים פעולה עם הממשלה וחולקים איתה מידע. כוחות ה"תגובה הראשונית" במדינה מסוימת, משטרה מקומית, צוות משא ומתן משטרתי (באירוע מתגלגל), מכבי אש, וכוחות חירום רפואיים (כגון מד"א בישראל וארגון המתנדבים זק"א), פועלים במשותף, לפי ארגון תוכנית ותרחישים הקבועים מראש, על מנת להגיב במהירות וביעילות לכל אירוע חבלני והשפעותיו המידיות. צבאות יוזמים מבצעים צבאיים נגד טרוריסטים, בדרך כלל באמצעות כוחות מיוחדים, אך בנוסף גם באמצעות כוחות חיל רגלים וחיל הנדסה (מעצרי מבוקשים, פיצוץ מבנים, מנהרות ותשתיות טרור). סוכנויות ביון אוספות מידע על ארגוני טרור ועל כוונותיהם. ארגונים כלכליים ומוניטריים מבצעים פיקוח על זרימות כספים חשודות שיכולות לשמש כמקור כספי לארגוני טרור.

מפלגה

מִפְלָגָה היא תנועה פוליטית השואפת להשיג שליטה מלאה או חלקית במוסדות הממשל או הפרלמנט. פעולת ההצטרפות למפלגה נקראת בישראל התפקדות.

מרסק הדגלים

מרסק הדגלים (באנגלית: Flag-Smasher) היה דמות בדיונית של נבל-על שהופיע בחוברות הקומיקס קפטן אמריקה ודדפול ביקום מארוול קומיקס. מרסק הדגלים הראשון הופיע לראשונה בחוברת Captain America #312 מדצמבר 1985, ונוצר בידי הכותב מארק גרונוולד והמאייר פול נירי.

מרסק הדגלים הוא אלטר-אגו אותו חלקו שלוש דמויות - קארל מורגנטאו, גיא ת'יראולט וקארל. כולם היו מנהיגי ארגון U.L.T.I.M.A.T.U.M - המחתרת החופשית והמשולבת לגמרי של הצבא הנייד לאיחוד האנושות (Underground Liberated Totally Integrated Mobile Army To Unite Mankind), ובקיצור "אולטימטום". הארגון הוא ארגון טרור אנרכיסטי, שמטרתו לבטל את מיסוד המושגים "מדינה" ו"לאומיות".

משמרות המהפכה האסלאמית

משמרות המהפכה, או בשמם הרשמי כוחות משמר המהפכה האסלאמית (בפרסית: سپاه پاسداران انقلاب اسلامی, בתעתיק עברי: ספאה-י פאסדאראן-י אנקלאב-י אסלאמי), הם כוח צבאי איראני אשר תפקידו העיקרי להגן על המשטר האסלאמי השיעי הקיים כיום במדינה, וכן לשרת האינטרסים של איראן במדינות זרות, בין השאר על ידי מימון, אימון, ארגון, אספקה והדרכת ארגוני טרור ואף ביצוע פעולות טרור עצמאיות.

משמרות המהפכה (הנקראים גם בשם הקיצור "פסדראן") מאורגנים בצורה הדומה לצבא איראן, אך בהיקף מצומצם יותר. משמרות המהפכה מורכבים מחמש "זרועות": זרוע יבשה, זרוע אווירית (האחראית גם על יחידת הטילים האסטרטגיים של איראן), זרוע ימית, כוחות מיוחדים המכונים "כוח קודס", ויחידות מיליציה בשם בסיג', הזוכות לאימון צבאי מועט יחסית ומשמשות גם ככוחות ביטחון פנים (כמין משטרה). כיום אין קשר בין הפיקוד של משמרות המהפכה לפיקוד של צבא איראן, אולם נערכים דיונים על כך.

ב-8 באפריל 2019 הכריזה ארצות הברית כי משמרות המהפכה הוא ארגון טרור.

ספטמבר השחור (ארגון טרור)

ספטמבר השחור (בערבית: ايْلول الاسوَد) היה ארגון טרור פלסטיני שכינה עצמו על שמם של אירועי ספטמבר השחור בשנת 1970 בירדן, ופעל בתחילת שנות השבעים. הארגון ידוע לשמצה בשל חטיפתם ורציחתם של אחד-עשר ספורטאים ישראלים באולימפיאדת מינכן ב-1972.

פיגוע דקירה

פיגוע דקירה הוא פיגוע המתבצע באמצעות דקירה בסכין או בנשק קר חד אחר.

פיגוע דקירה אינו מצריך הכנות מורכבות להשגת הנשק, משום שהפיגוע מתבצע בעזרת אמצעי ביתי נפוץ. לעיתים נשלח המחבל לפיגוע דקירה על ידי ארגון טרור, אך פעמים רבות נעשה הפיגוע ביוזמה אישית של מבצעו.

מספר הנפגעים בפיגוע דקירה לרוב נמוך יחסית למספר הנפגעים בפיגועים אחרים, ובלא מעט מהמקרים נפגע אדם יחיד. פעמים רבות מבצע הפיגוע נלכד או נהרג תוך כדי ביצועו, או מיד לאחריו.

צבא האסלאם (עזה)

צבא האסלאם (נקרא גם: גדודי הג'יהאד והתווחיד, אל-קאעידה בפלסטין או אל-קאעידה ברצועת עזה. בערבית: جَيش الإسلام; תעתיק: ג'יש אל-אסלאם) הוא ארגון טרור קטן המסונף לארגון הטרור העולמי אל-קאעידה. מרכז הארגון בשכונת סברה שבמרכז העיר עזה.

כמה מהפעולות הידועות בהן השתתף הארגון הן חטיפת החייל הישראלי גלעד שליט, חטיפת כתב ה-BBC אלן ג'ונסון והצתת בית הספר האמריקאי בעזה. הקבוצה הייתה בתחילה מקורבת לחמאס, אך התרחקה ממנה בעקבות התנגדות החמאס והפת"ח לפעולותיה.

קונור הוק

קונור הוק (באנגלית: Connor Hawke) הוא דמות בדיונית של גיבור-על המופיעה בחוברות הקומיקס "החץ הירוק" ביקום DC קומיקס. הדמות הופיעה לראשונה בחוברת Green Arrow Vol.2 #0 מאוקטובר 1994 והיא נוצרה על ידי הכותבת קלי פאקט והמאייר ג'ים אפארו.

קונור הוק הוא בנו האובד של אוליבר קווין, הגיבור שידוע בשם החץ הירוק. קווין פרש לחיי בדידות באשראם בו למד קונור, לאחר שהרג בשוגג פושע, ומאוחר יותר חזר לשם משום שהרג את חברו הטוב האל ג'ורדן. ג'ורדן הוא גיבור-העל הידוע בכינוי גרין לנטרן, שהפך לנבל-העל פאראלקס באירועי "גרין לנטרן: דמדומי הברקת". הודות לקונור, שהיה מעריץ גדול של החץ הירוק, קווין השיג שלווה והיה מסוגל לחזור לחיי המציאות.

קונור חזר עמו, יצר לעצמו תלבושת דומה לשלו, והחל לפעול כשותפו ללחימה בפשע. עם הזמן, קווין למד כי קונור הוא בנו, דבר אותו קיבל באופן קשה. הוא הסכים להצעת הממשלה להסתנן לשורות ארגון טרור אקולוגי. המשימה התבררה כקטלנית עבור קווין, שזרועו הייתה מחוברת לפצצה במטוס שעשה את דרכו למטרופוליס. כדי לא לסכן את העיר, ולאחר שסירב שזרועו תיקטע, קווין הקריב את חייו כדי לפוצץ את הפצצה הרחק מאזור מאוכלס. לאחר מות אביו, החליט קונור ליטול את זהותו של אביו ולהמשיך במסע הצלב שלו נגד הפשע. בהמשך התברר כי אוליבר קווין חי וקיים, ובמאורעות הסיפור "החץ הירוק: אשפת חצים" הוא שב לתפקידו כלוחם פשע. מאז, הוק הצטרף לצוות החץ, שכלל גם את החץ האדום, הקנרית השחורה וספידי.

לאחר שכתוב יקום DC בעקבות אירועי "פלאשפוינט", דמותו של קונור הוק לא הופיעה בחוברות היקום הראשי, אלא בחוברות Earth-2 המתארים יקום מקביל ליקום הראשי החדש. ביקום זה, קונור פועל עבור צבא העולם תחת שם-הקוד "החץ האדום" ונהרג בידי כלבי הרעב של סטפנוולף. את דמותו של קונור הוק מגלם בסדרת הלייב אקשן "אגדות המחר" השחקן ג'וזף דייוויד ג'ונס. בניגוד לקומיקס, גרסה זו היא אינה בנם של אוליבר קווין וסנדרה הוק אלא בנו המאומץ של ג'ון דיגל, והוא ממוצא אפרו-אמריקאי ופועל בסטאר סיטי בשנת 2046.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.