ארגון הבריאות העולמי

ארגון הבריאות העולמיאנגלית: WHO - World Health Organization) נוסד ב-7 באפריל 1948 כאחת הזרועות של האו"ם, ומטהו בז'נבה, שווייץ.

הארגון מגדיר את המושג "בריאות" בצורה רחבה, ומכליל בו תקינות פיזית, נפשית וסביבתית. הארגון מוביל את נושא הבריאות העולמי, ושואף לקדם את איכות החיים. תפקידיו העיקריים: לספק למדינות העולם מידע והדרכה בנושאים שונים בתחום הבריאות, ולקבוע תקנים בינלאומיים בנושא הבריאות. הארגון ידוע במיוחד עקב מאבקו במחלת אבעבועות שחורות, והצלחתו בחיסולה המוחלט.

החוקה של ארגון הבריאות העולמי נכנסה לתוקף ב-7 באפריל 1948 - תאריך שנחגג בארגון בכל שנה כ"יום הבריאות העולמי"[1].

מרכז הארגון נמצא בז'נבה שבשווייץ. נציגי המדינות החברות באומות המאוחדות מתכנסים אחת לשנה ובוחרים במועצת מנהלים של 31 חברים, אשר מנהלים את הארגון למשך שלוש שנים.

ארגון הבריאות העולמי
WHO - World Health Organization
Who logo
Flag of WHO
תחום בריאות
סינוף בינלאומי כלל עולמי
יושב ראש טדרוס אדהנום גברהיסוס
www.who.int
World Health Organisation regional offices
ארגון הבריאות העולמי - חלוקה לאזורים:
אפריקה (ברזוויל), אמריקה (וושינגטון), מזרח הים התיכון (קהיר), אירופה (קופנהגן), דרום מזרח אסיה (דלהי), מערב האוקיינוס השקט (מנילה)

מבנה WHO

יותר מ-7,000 אנשים ביותר מ-150 מדינות עובדים עבור הארגון ביותר מ-150 משרדים במדינה, 6 משרדים אזוריים, במרכז שירות גלובלי במלזיה ובמטה בז'נבה, שווייץ. לארגון יש אתר האינטרנט רב-לשוני, פרסומים וכמו כן משאבים אחרים מבטיחים שמידע רפואי יגיע לאנשים הזקוקים לו, בשפות שהם יכולים להבין. פעילות זו מאפשרת גישה שוויונית ויעילה למידע בריאותי. בהתאם למשימה של אספקת מנהיגות עולמית בתחום בריאות הציבור, ארגון הבריאות העולמי מעסיק מומחים בתחום הבריאות, רופאים, מדענים, אפידמיולוגים וגם אנשים בעלי מומחיות בתחום הניהול והפיננסים, מערכות מידע, כלכלה, סטטיסטיקה רפואית, כמו גם מומחים למוכנות חירום ותגובה.

ארגון הבריאות העולמי מייחס חשיבות רבה להגברת השפעתו על הבריאות העולמית, ולכן, בנוסף לשותפויות עם ארגונים שונים, אחת ממטרותיו היא הרחבת פעילותו לרמות הגבוהות ביותר של הממשלות, כדי להבטיח שנושא הבריאות יעלה על סדר היום הפוליטי. הארגון חייב להביא לחיזוק המנהיגות בתחומי הבריאות, לייעל את דרך הפעילות העסקית ולעבוד בצורה חכמה יותר להשגת תוצאות מהירות יותר.

בתוכנית הכללית החדשה של ארגון הבריאות העולמי, המשימה היא "לקדם בריאות, לשמור על בטיחות העולם, לשרת את הפגיעים". הוא מציע מטרות חדשות שאפתניות להשגתן עד שנת 2023: תוספת של עוד 1 מיליארד בני אדם הנהנים מכיסוי בריאותי אוניברסלי, מוגנים טוב יותר במצבי חירום בריאותיים, ונהנים מבריאות טובה יותר. השגת יעדים אלה דורשת מחויבות פוליטית בלתי פוסקת, ממדינות מתורמים, המשך והרחבה של שיתופי הפעולה עם האקדמיה, עם שותפים בשטח, ועם חברים אחרים במשפחת האו"ם.

פרויקטים, דוגמאות

ארגון הבריאות העולמי יוזם פרויקטים חשובים ברחבי העולם במגוון נושאי בריאות.

כדוגמה, פרויקט הבריאות העולמי Histories הוקם בתוך מטה ארגון הבריאות העולמי ומשרדים אזוריים בסוף 2004. משימתו מבוססת על העיקרון שהבנת ההיסטוריה של הבריאות, בייחוד במהלך 60 השנים האחרונות, מסייעת לקהילה הבינלאומית לבריאות הציבור להגיב לאתגרים של היום ולעזור לעצב עתיד בריא לכולם, במיוחד אלה הזקוקים ביותר. סמינרים בנושא מתקיימים אחת לחודש, ומביאים היסטוריונים ומדענים חברתיים מרחבי העולם לדיון ולדיון בסוגיה אקטואלית בבריאות העולמית עם ארגון הבריאות העולמי. עד כה נערכו כ - 85 סמינרים הנפרשים על תקופה של עשר שנים במגוון עצום של נושאים. הסמינרים, שהוצגו על ידי האקדמאים ובכירי ארגון הבריאות העולמי, מספקים גישה לכמויות משמעותיות של נתונים ורעיונות שימושיים למעורבות ציבורית יעילה לגבי השימושים וההרחבות של שירותי הבריאות. כל אירוע משודר בשידור חי, המשתתפים יכולים להאזין לשיחות ואם ירצו אף להציג שאלות בפני המציגים ודוברים אחרים.

סדרת הסמינרים לשנת 2015 תעסוק בנושאים כמו איורוודה, מערכת של רפואה שהייתה חשובה לתת-היבשת והתפוצות ההודיות במשך מאות שנים, וצ'יקונגוניה, מחלה וירלית שנולדה על ידי יתוש שתוארה לראשונה במהלך התפרצות בדרום טנזניה ב -1952. הסדרה תשקול את ההיסטוריה האחרונה של אתגרים כגון זיהום אוויר, הסיבה שמאחורי "מחצבי האפונה" המפורסמים של לונדון, של המחצית הראשונה של המאה העשרים, שהרגה אלפים עקב חלקיקי פיח וגזים רעילים שהתפזרו באוויר, ואשר כיום גורמים למחלות נשימה ומחלות אחרות.

שינוי האקלים, מוקד הסמינר של ספטמבר, מבטא מספר השפעות אפשריות על הבריאות, לא רק בתדירות מוגברת של מזג אוויר קיצוני, אלא בטווח ובמחלות של מחלות, כמו גם בהשפעה על ייצור המזון.

דוגמה נוספת לפרויקט גלובלי חשוב ביותר, הוא המאבק במחלת השחפת. בדו"ח האחרון שפרסם ארגון הבריאות העולמי מפורטים נתונים על המחלה והמאמצים להכחדתה. הדוח מציין שהמאמצים למיגור השחפת הובילו למניעה של כ-54 מיליון מקרי תמותה עקב שחפת משנת 2000, אבל למרות זאת השחפת עדיין מהווה את הגורם הזיהומי הקטלני ביותר בעולם ומדינות רבות אינן נוקטות באמצעים מספקים במטרה לעמוד ביעד העולמי של העלמת מקרי שחפת עד שנת 2032. הארגון מדווח כי אמנם חלה התקדמות במאבק כנגד שחפת, אך עדיין לא נמצאה הנוסחה המתאימה ויש מקום לנקוט פעולה דחופה כדי להפחית את הסבל והתמותה ממחלה זו. לא ניתן לקבל את העובדה כי במאה ה-21 מיליוני חולים מאבדים את חייהם בשל השחפת, אשר ניתנת למניעה וריפוי. הדו"ח מספק את הנתונים העדכניים אודות מגפת שחפת והערכה של תגובה עולמית. הדו"ח פורסם לפני הכינוס הראשון מסוגו ברמת האו"ם בנושא שחפת, הצפוי להיערך בניו-יורק באוקטובר 2018. קרוב ל-50 ראשי מדינות וממשלות צפויים לקחת חלק בכינוס זה. על-פי הדו"ח, מספר החולים שהלכו לעולמם עקב שחפת ירד בשנת 2017, אך עדיין מדובר ב-1.6 מיליון מקרי תמותה עקב שחפת, כולל 300,000 מקרי תמותה בקרב נשאי HIV. משנת 2000, מקרי התמותה עקב שחפת ירדו ב-44% בקרב נשאי HIV, בהשוואה לירידה של 29% באוכלוסייה הכללית. לפי הערכות ארגון הבריאות העולמי, כרבע מאוכלוסיית העולם נושא זיהום שחפת, כאשר לפי ההערכות, 10 מיליון אנשים פיתחו שחפת בשנת 2017. עם זאת, מספר המקרים החדשים יורד ב-2% בכל שנה, אם כי באירופה תועדה ירידה מהירה יותר (5% בשנה), כמו גם באפריקה (ירידה של 4% בשנה) בין השנים 2013–2017. בחלק מהמדינות השינוי מהיר יותר מאחרות, כולל דרום אפריקה, בה חלה ירידה שנתית במקרים החדשים בהיקף של 4-8% בחלק מהמדינות. ברוסיה, הגברת המאמצים כנגד שחפת הובילה לירידה מהירה יותר בשיעור המקרים (5% בשנה) ומקרי התמותה (13% בשנה). תת-דיווח ותת-אבחנה של שחפת עדיין מהווים אתגרים עיקריים. מבין 10 מיליון חולים שפיתחו שחפת בשנת 2017, רק 6.4 מיליון תועדו באופן רשמי במערכות דיווח ארציות, כך ש-3.6 מיליון חולים לא אובחנו, או שזוהו אך לא דווחו. עשר מדינות היו אחראיות ל-80% מפער זה, כאשר בראש הרשימה ניצבות הודו, אינדונזיה וניגריה. לשיפור שיעורי הזיהוי, האבחנה והטיפול, ארגון הבריאות העולמי השיק את יוזמת Find. Treat. All., שנועדה לספק טיפול ל-40 מיליון חולי שחפת בין השנים 2018–2022. אחד האתגרים המרכזיים הוא הגדלת המימון למאבק זה.

ארגון הבריאות העולמי כמערכת משתנה

מאמר מעניין שפורסם על ידי בית החולים האמריקאי לבריאות הציבור (AJPH) באוקטובר 2011[2] דן בחשיבות המונח "בריאות גלובלית" שמחליף במהירות את המינוח הישן של "בריאות בינלאומית". המונח "בריאות עולמית" התפתח כחלק מתהליכים פוליטיים והיסטוריים גדולים יותר, שבהם מצא ארגון הבריאות העולמי את תפקידו הדומיננטי כאתגר, והחל לשנות את עצמו בתוך מערכת משתנה של בריתות כוח. בין השנים 1948 ו -1998, עבר ארגון הבריאות העולמי מהמנהיג הבכיר של הבריאות הבין-לאומית לארגון במשבר, כשהוא עומד בפני חסרונות תקציביים ומעמד פוחת, במיוחד נוכח ההשפעה הגוברת של שחקנים חדשים וחזקים. ארגון הבריאות העולמי החל לעצב מחדש את עצמו כמתאם, מתכנן אסטרטגי ומנהיג יוזמות בריאות גלובליות כאסטרטגיה של הישרדות בתגובה להקשר הפוליטי הבינלאומי שהשתנה. אפילו מבט מהיר על כותרות הספרים והמאמרים בספרות הרפואית ובספרות הציבורית עולה כי מתרחש מעבר חשוב. המונחים "גלובלי", "גלובליזציה", וריאנטים שלהם נמצאים בכל מקום, ובהקשר הספציפי של בריאות הציבור הבינלאומי, נראה כי "גלובלי" מתפתח כמושג סמכותי מועדף אף על פי שאוניברסיטאות, רשויות ממשלתיות ופילנתרופיות פרטיות כולן משתמשות במונח עדיין לא ברור מהו מקור ומשמעות המונח "בריאות עולמית".המאמר מנסה לספק תובנה היסטורית על הופעתה של המינוח של בריאות גלובלית. וניתוח ביקורתי של משמעות, הופעתה ומשמעותה של המונח "בריאות עולמית" ולהעמיק את הפופולריות ההולכת וגדלה בהקשר היסטורי רחב יותר בהיבט על התפקיד של ארגון הבריאות העולמי (WHO) הן בבריאות הבינלאומית והן בעולם וכסוכן במעבר מתפיסה אחת לאחרת.

מאז שנת 1987 מציין הארגון יום ללא עישון מדי שנה, ב-31 במאי.

ב-5 במאי 2014, הארגון הודיע ​​כי התפשטות מחלת הפוליו היא מצב חירום בריאותי בעולם, וכי התפרצויות של המחלה באסיה, באפריקה ובמזרח התיכון נחשבים "יוצאי דופן".

מנהלים

שם ארץ תקופת כהונה
ברוק צ'יסהולם קנדה 19481953
מרקולינו גומש קנדאו ברזיל 19531973
הלפדן מהלר דנמרק 19731988
הירושי נקג'ימה יפן 19881998
גרו הרלם ברונדטלנד נורווגיה 19982003
לי ג'ונג ווק דרום-קוריאה 20032006
אנדרש נורדסטרום שוודיה 2006–2006
מרגרט צ'אן הונג קונג מאז 2007
טדרוס אדהנום גברהיסוס אתיופיה מאז יולי 2017

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אתר רשמי של ארגון הבריאות הבינלאומי
  2. ^ Theodore M. BrownPhD, ,Marcos CuetoPhD, and ,Elizabeth FeePhDAuthor affiliations,, The World Health Organization and the Transition From “International” to “Global” Public Health, American Journal of Public Health (AJPH)
ICD

ICD (ראשי תיבות באנגלית: International Classification of Diseases, סיווג המחלות הבינלאומי) הוא מסמך תקינה של ארגון הבריאות העולמי. המסמך מכיל קטלוג ממוין והיררכי של כל המחלות הידועות, כולל הפרעות נפשיות.

ICD נמצא בשימוש נרחב בעולם כולו, ומשמש לסטטיסטיקות ממשלתיות על תחלואה ומוות.

שמו המלא של המסמך: International Statistical Classification of Diseases and Related Health Problems.

הגרסה הנוכחית של הקטלוג היא 11, ומכונה ICD-11. הגרסה פורסמה ביוני 2018.

אבעבועות שחורות

אבעבועות שחורות היא מחלה מידבקת הנגרמת על ידי הנגיף Variola major. הנגיף עובר מאדם לאדם באמצעות מגע וכתרסיס באמצעות האוויר, בעיקר בחורף ובתחילת האביב; נגיף האבעבועות השחורות קטל ככל הנראה יותר בני אדם מכל מחלה אחרת בהיסטוריה.

למחלה פותח חיסון יעיל החל מהמאה ה־18, והיא המחלה הראשונה לה פותח והופץ חיסון המוני. ארגון הבריאות העולמי יזם מבצע עולמי להכחדת המחלה באמצעות חיסון מקיף של כלל האוכלוסייה העולמית. המבצע נחל הצלחה, והחל מ־1977 לא אובחנו מקרים חדשים של המחלה. בעקבות כך הוכרזה המחלה ב־1980 כמחלה שמוגרה, והיא המחלה הראשונה שהאנושות הצליחה להכחיד. בעקבות הדברת המחלה הופסק החיסון כנגדה, חיסון שהיה חלק מתוכנית החיסונים במדינות רבות.

כיום הסיכון העיקרי להתפרצות חדשה של המחלה הוא עקב שימוש בנגיפיה כנשק ביולוגי בידי מדינות או ארגוני טרור, אך סיכון זה הוא נמוך, ולצורך התמודדות מולו מוחזק במדינות שונות (ובכללן ישראל) מלאי של מנות חיסון כנגד המחלה.

אדרנלין

אדרנלין (Adrenaline; קרוי גם אפינפרין, Epinephrine) הוא הורמון הנוצר ומופרש על ידי ליבת בלוטת יותרת הכליה.

אפינפרין התגלה בפולין בשנת 1895 בידי החוקר נפוליאון ציבולסקי, והיה ההורמון הראשון שהתגלה. ב-1901 התגלה ההורמון גם ביפן (מבלי לדעת שהוא התגלה שש שנים לפני כן), שם הוא נקרא אדרנלין. אפינפרין משמש גם מוליך עצבי מעורר במערכת העצבים. כמוליך עצבי הוא נקלט באותם קולטנים כמו נוראפינפרין, ממנו הוא נגזר.

האדרנלין הוא נגזרת של חומצות האמינו טירוזין ופנילאלנין, ומשתייך למשפחת הקטכולאמינים. הוא מכיל טבעת בנזן ארומטית ושלוש קבוצות הידרוקסיל (OH). הפרשתו גורמת למספר תופעות פיזיולוגיות הקשורות לתגובת תילחם או תברח - מנגנונים פיזיולוגיים להתמודדות עם איום או סכנה מיידית, ביניהן:

הגברת קצב פעימות הלב (הדופק)

עליית לחץ הדם

עלייה ברמת הסוכר בדם

הרחבת כלי דם המובילים דם אל שרירים מסוימים

התכווצות כלי הדם של העור והמעיים

הרחבת האישונים

הסתמרות שערות

המרצת מערכת העצבים הסימפתטית (פעולה זו גורמת בעקיפין לחלק מהתופעות שלעיל)היות שאדרנלין מופרש (בין היתר), במצבי לחץ ומצוקה, משמש המושג אדרנלין בהשאלה לציון מצבים אלו; לדוגמה: "הוא מכור לאדרנלין", כשהכוונה היא "הוא נהנה ממצבי לחץ".

אטרופין

אטרופין הוא אלקלואיד טרופאני, המוגדר כתרכובת אורגאנית. אטרופין ניתן לזיקוק מצמחים המפיקים באופן טבעי חומר זה.

אטרופין ניתן לזיקוק מצמח האטרופה הרפואית (Atropa belladonna), ומכאן שמו. אטרופין ניתן לזיקוק גם מצמחים נוספים כגון צמח הדודא ושאר בני משפחת הסולניים. בצמחים אלו, אטרופין הוא מטבוליט משני.

אטרופין הוא גם סם בעל השפעות שונות ומגוונות. אטרופין הוא אנטגוניסט תחרותי לקולטן האצטילכולין המוסקריני (מהמילה מוסקרין) במערכת העצבים ההיקפית. אטרופין מסווג כסם אנטי-כוליני.

ברפואה, אטרופין הוא אחת התרופות הבסיסיות ביותר בעולם הרפואה המודרני, והוא מפורט ברשימת התרופות החיוניות של ארגון הבריאות העולמי.

אספירין

אספירין (Aspirin או חומצה אצטילסליצילית, ASA) היא אחת התרופות הידועות והנמכרות ביותר בכל הזמנים. האספירין הוא האב טיפוס של משפחת נוגדי דלקת שאינם סטרואידים (באנגלית Nonsteroidal anti-inflammatory Drugs או בקיצור NSAIDs). פעילותו הרפואית העיקרית היא בשיכוך כאב, אך הוא יעיל גם בהורדת חום הגוף, עיכוב היצמדות טסיות הדם (מניעת אגרגציה, מכונה לעיתים קרובות "דילול דם") ולכן משמש כתרופה נוגדת-קרישה, וכן בטיפול בדלקות כרוניות כגון דלקת מפרקים.

חשיבותו בהיסטוריה של הכימיה גדולה, בין השאר, בשל העובדה שזוהי התרופה הראשונה שסונתזה במעבדה; עד לסינתוזה, בשנת 1897, היו כל התרופות מבוססות על חומרים שנמצאו בטבע. ייצור האספירין מסמל את תחילתו של עידן הפרמקולוגיה והכימיה תרופתית במדעי הרוקחות בצורתם המודרנית ושל תעשיית התרופות.

בריאות

בריאות היא שילוב של יעילות תפקודית ומטבולית באורגניזם, הן ברמת המיקרו (רמת התא) והן ברמת המאקרו (הרמה החברתית). בשטח הרפואה, בריאות מוגדרת לרוב כיכולת האורגניזם להגיב ביעילות לאתגרים (למצבי מתח) ולהשיב בצורה יעילה "מצב של איזון" - הומאוסטזיס.

הגדרה מקובלת נוספת למונח בריאות היא זו אשר נוסחה על ידי ארגון הבריאות העולמי (WHO), עוד בשנת 1946 ולפיה: "בריאות היא מצב של רווחה גופנית, נפשית וחברתית מושלמת ולא רק היעדר מחלה". בשנים האחרונות הגדרה זו שונתה מעט ועתה היא מכילה אף את היכולת לנהל "חיים פוריים מבחינה חברתית וכלכלית." הגדרת ה-WHO ספגה ביקורת לא מעטה והיו שטענו כי לא ניתן כלל להגדיר בריאות כמצב, אלא שיש לראות בבריאות תהליך של התאמה לדרישות המשתנות של החיים ולמשמעות המשתנה שאנו מעניקים להם. על כן, הגדרת ה-WHO, נראית בעיני רבים כמציבה מטרה אידיאליסטית ולא כאמירה מציאותית.

בשנת 1975 פורסם בקנדה דו"ח שכותרתו "פרספקטיבה חדשה על בריאותם של הקנדים", הידוע אף כדו"ח לה לונד. הדו"ח מציע ארבעה משתנים לצורך הגדרת בריאות, אותם כינה: "ביולוגיה אנושית", "סביבה", "סגנון חיים" ו"ארגון בריאות". מכאן שבריאות נשמרת באמצעות המדע ומקצוע הרפואה, אולם אף הפרט יכול לתרום לשיפור בריאותו. פעילות גופנית, מניעת השמנה ושמירה על משקל גוף נכון, תזונה מאוזנת, הפחתת מתחים, הפסקת עישון או שימוש בסמים, הן דוגמאות ליכולתו של הפרט לשפר את בריאותו.

אחד המדדים הנמצא בשימוש תכוף למדידת בריאות הציבור, בין מדדים אחרים, הוא הגובה הממוצע באוכלוסייה, משתנה המושפע מאוד מתזונה נכונה וטיפול רפואי.

זיהום אוויר

זיהום אוויר הוא שם כולל למצב שבו לאוויר נוספים חומרים כימיים וביולוגיים שאינם נכללים בהרכבו הטבעי, או שכמותו של מרכיב הנכלל בהרכבו הטבעי עולה יתר על המידה. המילה "זיהום" משקפת את העובדה שחומרים אלה מזיקים, במידה זו או אחרת, לחי ולצומח.

נכון לתחילת 2019, מגדיר ארגון הבריאות העולמי את זיהום האוויר כאיום הסביבתי הגדול ביותר על בריאות הציבור.

חלב אם

חלב אם הוא חלב הנוצר בשדי האישה, ומיועד להזין את התינוק שילדה. בחודשים הראשונים לחייהם (מקובל עד בערך שישה חודשים) ניזונים תינוקות מחלב אם ומתחליף חלב (כגון תרכובת מזון לתינוקות) בלבד. תזונה המבוססת על חלב אם בלבד (או תחליפיו) מספקת את כל צרכיו התזונתיים של התינוק. על פי המלצת ארגון הבריאות העולמי, הנקה בלעדית מומלצת עד גיל חצי שנה, והנקה בשילוב עם מזון לתינוקות כתזונה משלימה מומלצת עד לגיל שנתיים, ואף מעבר לכך.

טבק (חומר גלם)

טבק הוא מוצר שמיוצר מעלי צמח טבק (ממינים שונים), לאחר שהם עוברים תהליך של עיבוד, שכולל יבוש ושימור. הצמח הוא חלק מהסוג "ניקוטיאנה" וממשפחת הסולניים. בעוד שיותר מ-70 מינים שונים של ניקוטיאנה ידועים, המין המוכר ביותר הוא "ניקוטיאנה טאבקום" (טבק (שיח)). המין העוצמתי יותר ניקוטיאנה רוסטיקה גם נמצא בשימוש ברחבי העולם.

טבק מכיל ניקוטין שהוא אלקלואיד אשר ממריץ, והרמלה אלקלואידים.עלי טבק מיובשים, משמשים בעיקר לעישון סיגריות, סיגרים, טבק למקטרת ולנרגילה. הם יכולים גם להיות נצרכים בדרכים נוספות שונות ובהן, טבק הרחה, טבק לעיסה, טבילת טבק וסנוס.

ההשפעות הבריאותיות של עישון טבק הן רבות. השימוש בטבק הוא גורם סיכון למחלות רבות, במיוחד אלה המשפיעות על הלב, הכבד, הריאות, ועלול לגרום לסוגים שונים של מחלת הסרטן.

ב-2008 הכריז ארגון הבריאות העולמי על טבק כגורם תמותה מספר אחד שניתן למניעה בעולם.במדינות שונות נחקקו חוקים שנועדו להקשות על צריכת מוצרי טבק. כך, בישראל בדצמבר 2018 אישרה הכנסת חוק להגבלת פרסום מוצרי טבק ושיווקם.

לימפומה

לימפומה (Lymphoma; בעברית: סרטן קשרי הלימפה) היא מחלה ממאירה המתבטאת בגידולים (סרטניים) של קשרי לימפה או של מערכת הלימפה בכללותה. ארגון הבריאות העולמי מסווג את הלימפומות לחמש קבוצות, על פי סוג התאים הנפגעים בהן:

לימפומות הודג'קין - בהן מופיעים תאי ריד-סטרנברג שמוצאם בלימפוציטים מסוג B.

לימפומות בלימפוציט B.

לימפומות תא T.

לימפומות בתאי הרג טבעי.

לימפומות אחרות.עד שנת 2001 נהוג היה לחלק את עשרות סוגי הלימפומות הידועות לשתי קבוצות - לימפומות הודג'קין ולימפומות שאינן הודג'קין. אף כי חלוקה זו עדיין משמשת בספרות הטיפולית, לימפומות מסוימות שסווגו בעבר כ-"לימפומות הודג'קין לא קלאסיות" מסווגות כיום לצד לימפומות אחרות של תאי B.

בעוד לימפומת הודג'קין מופיעה בקשרי הלימפה, לימפומות אחרות עלולות להופיע בכל מקום בו נמצאת מערכת הלימפה. שיעור ההחלמה הממוצע מלימפומות עומד באופן גס על כ-50%, בעוד שבלימפומות מסוג הודג'קין קלאסי ניתן להשיג החלמה בסבירות העולה על 90%, בכפוף לאבחון מהיר דיו והתאמת תוכנית טיפולים מתאימה.

לקות

לקות היא אחד מסדרה של מושגים המתארים מוגבלות בכשירות גופנית, נפשית או קוגניטיבית של אדם. להלן הגדרותיו של ארגון הבריאות העולמי לסדרת מושגים זו ההולכות ונעשות מקובלות החל משנות ה-80 של המאה ה-20 על הגורמים הטיפוליים ובשפת היום-יום. המשך ערך זה משווה את הגדרת המושג לקות להגדרות אחרות של מוגבלות.

מגפה

מגפה, או פַּנְדֶּמְיָה (מיוונית: πᾶν - כל; δῆμος - עם, כלומר מגפה הפוגעת בכל העם) היא התפשטות מהירה של מחלה בקרב אוכלוסייה. על פי רוב, זו התפרצות פתאומית של מחלה זיהומית. המגפות השכיחות ביותר בסוף המאה ה-20 ובתחילת המאה ה-21 הן מגיפות שפעת. מגפה בולטת אחרת בתקופתנו, שמתפשטת לאט בהרבה מן השפעת, היא מגפת האיידס.

פלואוקסטין

פלואוקסטין (באנגלית: Fluoxetine; ידועה בשמות המסחריים: פרוזק, פריזמה ופלוטין) היא תרופה פסיכיאטרית נוגדת דיכאון מקבוצת ה-SSRI (מעכבים סלקטיביים של ספיגה חוזרת של סרוטונין).

פלואוקסטין משמשת בין השאר לטיפול בדיכאון קליני, הפרעה טורדנית-כפייתית (OCD), בולימיה נרבוזה והפרעת פאניקה. פלואוקסטין היא מהתרופות הנרשמות ביותר לטיפול בדיכאון, ונכללת ברשימת התרופות החיוניות של ארגון הבריאות העולמי.

פלואוקסטין היא התרופה הראשונה ממשפחת ה-SSRI, שאושרה לשימוש על ידי ה-FDA בשנת 1987. פיתוחה הביא לפיתוחן של תרופות רבות נוספות נוגדות דיכאון וחרדה, שלהן פרופיל תופעות לוואי בטוח יותר בהשוואה לתרופות הישנות לטיפול בדיכאון וחרדה.

פרצטמול

פרצטמול (באנגלית: Paracetamol) או אצטאמינופן (Acetaminophen) היא אחת התרופות הידועות והנמכרות ביותר בעולם. בישראל נמכרת תרופה זו, בין היתר, תחת השמות אקמול, דקסמול, אברולט (פתילות), אברול, פראמול, נובימול (טיפות מרוכזות), רוקמול, פנדול ומכבימול.

פרצטמול הוא משכך כאבים (תרופה אנלגֵזית) וסם מוריד חום (תרופה אנטי-פּירֵטית).

צרעת

צרעת, הידועה גם בשם מחלת הנסן, היא מחלה זיהומית הנגרמת על ידי החיידק ממין Mycobacterium leprae ויכולה להוביל לעיוותים בגוף ועל העור. המחלה קרויה על שם החוקר הנורווגי גרהארד ארמור הנסן (Hansen), שבשנת 1873 זיהה את החיידק הגורם למחלה, המופיע בריכוזים גבוהים מאוד בפצעי הצרעת.

קודאין

קודאין או מתילמורפין (Codeine, Methylmorphine) הוא סם ממשפחת האופיאטים ומשתיך לקטגורית הסמים הנרקוטיים. קודאין משמש כתרופה לשיכוך כאבים קלים עד בינוניים, דיכוי שיעול יבש (שיעול לא יעיל, שלא תורם להוצאת ליחה) וכתכשיר נוגד שלשול. קודאין משווק כמלח פוספאט, ולעיתים כמלח סולפט. הקודאין הוא אלקלואיד המצוי באופיום בריכוזים הנעים בין 0.7 ל-2.5 אחוז. ניתן להפיק קודאין מאופיום, אולם רוב הקודאין המשמש ברפואה מופק ממורפין. תכשירים המכילים קודאין נמכרים בישראל בשמות: ברונכולט פורטה, היסטפד קומפאונד לינקטוס, טוקאר סירופ, מיגרלב, נורופן פלוס, ספסמלגין, פרטוסול סירופ, קודאברול, קוד-אקמול, רקוד, רוקסט, רוקה-קאר.

רשימת התרופות החיוניות של ארגון הבריאות העולמי

רשימת התרופות החיוניות של ארגון הבריאות העולמי (באנגלית: WHO Model List of Essential Medicines) היא רשימה שמפורסמת על ידי ארגון הבריאות העולמי WHO המכילה את התרופות הנחשבות כיעילות ביותר והבטיחותיות ביותר עבור מערכת הבריאות. הרשימה משמשת לעיתים קרובות כדי לעזור למדינות לפתח רשימת תרופות חיוניות מקומית משלהן.

הרשימה מחולקת לתרופות ליבה ותרופות משלימות. תרופות הליבה נחשבות לבעלות יחס העלות-תועלת הטוב ביותר לפתרון בעיות בריאותיות מרכזיות, והשימוש בהן אינו מצריך משאבים נוספים ממערכת הבריאות. התרופות המשלימות דורשות תשתיות נוספות כגון ספקי שירותי בריאות ייחודיים או ציון אבחון או שהן בעלות יחס עלות-תועלת נמוך יותר. כ-25% מהתרופות נמצאות ברשימה המשלימה. חלק מהתרופות מופיעות גם ברשימת הליבה וגם ברשימה המשלימה, בקטגוריות שונות. אף שרוב התרופות ברשימה הן תרופות גנריות, תרופה שעדיין רשומה כפטנט יכולה להיכנס אף היא לרשימה.

הרשימה הראשונה פורסמה בשנת 1977 וכללה 212 תרופות. ארגון הבריאות העולמי מעדכן את הרשימה מדי שנתיים. המהדורה ה-20 פורסמה בשנת 2017, והיא מכילה 433 תרופות.

שחפת

שחפת (באנגלית: Tuberculosis או TB) היא מחלה זיהומית מדבקת, הנגרמת על ידי חיידקים מסוג Mycobacterium, בדרך כלל חיידקים ממין Mycobacterium tuberculosis. הפגיעה האופיינית לשחפת היא בריאות, אך היא יכולה להשפיע גם על חלקים אחרים בגוף. המחלה נישאת באוויר כאשר ההדבקה מאדם לאדם נגרמת באמצעות שיעול של אדם חולה. המחלה נודעת בכינויה - "המוות הלבן".

שחפת היא אחת הסיבות הנפוצות ביותר למוות בכל הגילאים ברחבי העולם. מספר מקרי המוות בעולם (בשל מחלות זיהומיות) כתוצאה ממחלה זו הוא במקום השני (אחרי איידס) למספר מקרי המוות מזיהום. כ-95% מהמקרים בעולם שאובחנו כהדבקות בשחפת וכמוות כתוצאה ממנה היו במדינות העולם השלישי.

כשליש מאוכלוסיית העולם נגועה בשחפת, ובכל שנה נדבקים כ-1% מהאוכלוסייה. ב-2016 היו בעולם יותר מ-10 מיליון מקרים של שחפת פעילה, שהובילו ל-1.3 מיליון מקרי מוות. במקרה אחד למאה ממקרים אלו, מדובר בשחפת שעמידה לכל סוגי האנטיביוטיקה.

על פי הספרות שלפני עידן האנטיביוטיקה נגד שחפת, המחלה הובילה ל-50% מקרי מוות בחולים בלתי מטופלים. כיום, בעולם המערבי, אחוז מקרי המוות מ"שחפת שאינה עמידה לאנטיביוטיקה" נמוך ביותר, ועומד על 0.3 ל-100,000 חולים. במקרים של שחפת עמידה לאנטיביוטיקה, שיעור מקרי המוות הוא מעל 70%.

בעבר, היה שימוש בסם ההרואין לטיפול במחלת השחפת, אך בגלל סיכון ההתמכרות לסם הופסק השימוש בסם כטיפול במחלה.

תאונת דרכים

תאונת דרכים היא תאונה שבה מעורב כלי רכב אחד או יותר שנועד לנסיעה על דרך סלולה או על דרך עפר.

על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי, בכל שנה 1.2 מיליון אנשים נהרגים וכ-20 עד 30 מיליון נפצעים בתאונות דרכים ברחבי העולם. העלות הכלכלית העולמית השנתית של תאונות הדרכים הוערכה בשנת 2003 ב-518 מיליארד דולר בשנה, ועלותן למשק הישראלי הוערכה בשנת 2004 ב-12.6 מיליארד שקל בשנה.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.