ארבע התקופות

ארבע התקופות הוא המושג המקביל ביהדות לארבע עונות השנה המקובלות ברוב העולם. התקופות קרויות על שם חודש תחילתן: תקופת תשרי (סתיו), תקופת טבת (חורף), תקופת ניסן (אביב) ותקופת תמוז (קיץ). ארבע התקופות מוזכרות כבר בתלמוד הבבלי.[1]

הלכות ומנהגים

אמר רבי יונתן מניין שמצווה על האדם לחשב תקופות ומזלות שנאמר ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים

ההלכות הקשורות לתקופה הן עיבור השנה[2] (בזמן שלא היה לוח קבוע), כדי שפסח יחול בתקופת האביב וחג הסוכות יחול בסתיו (תקופת תשרי), וכן זמן שאילת הגשמים בברכת השנים בחו"ל.

גם ברכת החמה נאמרת בהתאם לזמן התקופה.

כמו כן יש מנהג התלוי בתקופה, והוא איסור שתיית מים בחילופי תקופות.

הגדרה

החלוקה לתקופות נועדה לשקף את החלוקה של שנה טרופית לארבע עונות. מאחר שבימי קדם לא היו נתונים מדויקים לגבי אורך השנה הטרופית, נקבעו התקופות לפי הערכות שונות של אורך השנה.

קירוב נוח לחלוקת התקופות הוא בעזרת הלוח הגרגוריאני שמבוסס על שנת החמה. לפי קירוב זה המעברים בין התקופות הם היום הארוך והקצר ביותר בשנה, ושני ימי השוויון: 21 בדצמבר (היום הקצר ביותר בשנה), 21 ביוני (היום הארוך ביותר בשנה), 21 במרץ (יום השוויון באביב) ו-23 בספטמבר (יום השוויון בסתיו).

השיטות בחישוב התקופות

בתלמוד הבבלי הוזכרה רק שיטת שמואל (מסכת עירובין, דף נ"ו, עמוד א'), ובלוחות השנה מציינים גם את שיטת רב אדא, אולם באמת ישנן חמש שיטות, שעיקר החילוק ביניהן הוא באורך שנת החמה, שמשפיע ממילא על אורכה של כל תקופה. בכל השיטות - למעט שיטת האסטרונומים - ישנה סטייה מזערית, שגורמת עם השנים להפרש של ממש בזמן התקופות. להלן מסוכמות חמש השיטות, אורכה של שנת החמה לפי כל שיטה, אורכה של התקופה, הסטייה מהזמן האמיתי, ותאריך התקופה בדורנו. החישובים מסתבכים בשל התארכותה ההדרגתית של היממה, הנגרמת בעיקר מן החיכוך הנוצר מן הגאות והשפל.

תקופת שמואל

שיטה זו נתקבלה משום שהיא פשוטה לחישוב, אף על פי שאינה מדויקת.

אורך השנה: ¼365 יום

אורך התקופה: 91 יום ½7 שעות

הסטייה לשנה: 11 דקות 14 שניות (674 שניות) (הסטייה נובעת מכך שחישוב אורך השנה אינו מדויק. ואכן המפרשים דנו כיצד שמואל הביא חישוב שיש בו סטייה כה גדולה)

הסטייה בימינו: כ-15 יום (מובן בערך על פי חישוב הסטיות של כ-1,800 שנה, מאז זמנו של שמואל).

תאריכי התקופות:

  • תקופת ניסן: 7/8 באפריל
  • תקופת תמוז: 7/8 ביולי
  • תקופת תשרי: 7 באוקטובר
  • תקופת טבת: 6/7 בינואר

תקופת תשרי ה'תשס"ח חלה בתאריך כ"ו בתשרי ה'תשס"ח שלש שעות אחרי השקיעה[3].

חלות התקופות

בשנים הקרובות

תקופת תשרי תקופת טבת תקופת ניסן תקופת תמוז
ה'תשע"ט כ"ח בתשרי

7 באוקטובר 2018

בשעה 15:39

א' בשבט

6 בינואר 2019

בשעה 22:09

ג' בניסן

8 באפריל 2019

בשעה 6:39

ה' בתמוז

8 ביולי 2019

בשעה 14:09

ה'תש"ף ט' בתשרי

7 באוקטובר 2019

בשעה 21:39

י' בטבת

7 בינואר 2020

בשעה 4:09

י"ג בניסן

7 באפריל 2020

בשעה 12:39

ט"ז בתמוז

7 ביולי 2020

בשעה 20:09

ה'תשפ"א י"ט בתשרי

7 באוקטובר 2020

בשעה 3:39

כ"ב בטבת

6 בינואר 2021

בשעה 10:09

כ"ה בניסן

7 באפריל 2021

בשעה 18:39

כ"ח בתמוז

8 ביולי 2021

בשעה 2:09

ה'תשפ"ב א' במרחשון

7 באוקטובר 2021

בשעה 9:39

ד' בשבט

6 בינואר 2022

בשעה 16:09

ז' בניסן

8 באפריל 2022

בשעה 0:39

ט' בתמוז

8 ביולי 2022

בשעה 8:09

ה'תשפ"ג י"ב בתשרי

7 באוקטובר 2022

בשעה 15:39

י"ד בטבת

6 בינואר 2023

בשעה 22:09

י"ז בניסן

8 באפריל 2023

בשעה 6:39

י"ט בתמוז

8 ביולי 2023

בשעה 14:09

ה'תשפ"ד כ"ג בתשרי

7 באוקטובר 2023

בשעה 21:39

כ"ו בטבת

7 בינואר 2024

בשעה 4:09

כ"ח באדר ב'

7 באפריל 2024

בשעה 12:39

ב' בתמוז

7 ביולי 2024

בשעה 20:09

תקופת רב אדא

רב אדא חישב את אורך שנת החמה על פי ממוצע של מחזור 19 שנות לבנה עם עיבוריהן (העיבורים בלוח העברי מסודרים במחזור של 19 שנה).

אורך השנה: 365 יום 5 שעות 55 דקות 25.44 שניות בערך (במדויק: 365 יום 5 שעות 997 חלקים (כל חלק הוא 1/1080 משעה) 48 רגעים (כל רגע הוא 1/76 מחלק)).

אורך התקופה: 91 יום 7 שעות 28 דקות 51.35965 שניות בערך.

הסטייה לשנה: 6 דקות 39 שניות (399 שניות) (הסטייה נובעת מכך שחשבון המחזור עם עיבור השנים אינו מדויק).

הסטייה בימינו: כ- 5 ימים

תאריכי התקופות:

  • תקופת ניסן: 27/28 במרץ
  • תקופת תמוז: 26/27 ביוני
  • תקופת תשרי: 26/27 בספטמבר
  • תקופת טבת: 26/27 בדצמבר

תקופת תשרי ה'תשס"ח חלה בתאריך י"ד בתשרי ה'תשס"ח בשעה 19 עם 222 חלקים ועוד 38 רגעים (12:51:25).

חלות התקופות

בשנים הקרובות

תקופת ניסן תקופת תמוז תקופת תשרי תקופת טבת
2019 27 במרץ

כ"א באדר ב' ה'תשע"ט

בשעה ‏20:58:47‏

27 ביוני

כ"ד בסיון ה'תשע"ט‏

בשעה 5:27:39‏

26 בספטמבר

כ"ו באלול ה'תשע"ט‏

בשעה 12:56:30‏

26 בדצמבר

כ"ט בכסלו ה'תש"פ‏

בשעה 19:25:21‏

2020 27 במרץ

ב' בניסן ה'תש"פ

בשעה 3:54:13‏

26 ביוני

ד' בתמוז ה'תש"פ‏

בשעה 11:23:04‏

25 בספטמבר

ח' בתשרי ה'תשפ"א‏

בשעה 18:51:55‏

26 בדצמבר

י"א בטבת ה'תשפ"א‏

בשעה 1:20:47‏

2021 27 במרץ

י"ד בניסן ה'תשפ"א

בשעה 9:49:38‏

26 ביוני

ט"ז בתמוז ה'תשפ"א‏

בשעה 17:18:30‏

26 בספטמבר

כ' בתשרי ה'תשפ"ב‏

בשעה 0:47:21‏

26 בדצמבר

כ"ב בטבת ה'תשפ"ב‏

בשעה 7:16:12

2022 27 במרץ

כ"ד באדר ב' ה'תשפ"ב‏

בשעה 15:45:04‏

26 ביוני

כ"ח בסיון ה'תשפ"ב‏

בשעה 23:13:55‏

26 בספטמבר

א' בתשרי ה'תשפ"ג‏

בשעה 6:42:46‏

26 בדצמבר

ב' בטבת ה'תשפ"ג‏

בשעה 13:11:38‏

2023 27 במרץ

ו' בניסן ה'תשפ"ג‏

בשעה 21:40:29‏

27 ביוני

ח' בתמוז ה'תשפ"ג

בשעה 5:09:20‏

26 בספטמבר

י"א בתשרי ה'תשפ"ד‏

בשעה 12:38:12‏

26 בדצמבר

ט"ו בטבת ה'תשפ"ד‏

בשעה 19:07:03‏

2024 27 במרץ

י"ז באדר ב' ה'תשפ"ד‏

בשעה 2:35:54‏

26 ביוני

כ' בסיון ה'תשפ"ד‏

בשעה 11:04:46‏

25 בספטמבר

כ"ב באלול ה'תשפ"ד

בשעה 18:33:37‏

26 בדצמבר

כ"ה בכסלו ה'תשפ"ה‏

בשעה 1:02:29‏

יש להעיר כי שמואל ורב אדא נחלקו - בנוסף למחלוקתם באורכה של כל תקופה - גם מהו זמנה של תקופת ניסן הראשונה (בשנת א' לבריאת העולם). לכל הדעות זמנה היה בתחילת ליל רביעי, אבל נחלקו באיזה שבוע: לשיטת רב אדא זמנה היה באותו לילה שבו היה מולד חודש ניסן, ולשיטת שמואל זמנה היה שבוע לפני כן. למחלוקת זו אין כמובן השלכה מעשית ישירה, אלא לחישובי התקופות שבכל השנים, עד ימינו.

התקופה על פי הרמב"ם

אורך השנה: 365 יום 5 שעות 48 דקות ½49 שניות

אורך התקופה: אורך התקופה שונה מתקופה לתקופה, וכן משתנה משנה לשנה. (יש לציין שהרמב"ם אינו כותב כן במפורש, אבל כן יוצא מדבריו בפרק י"ב מהלכות קדוש החודש, ועל פי הסברו של המפרש שמסלול השמש הוא אמנם עיגול, אך הארץ אינה נמצאת במרכז המדויק).

הסטייה לשנה: ½3 שניות

התקופה המדויקת על פי האסטרונומים

אורך השנה: 365 יום 5 שעות 48 דקות 45.26 שניות

אורכה של כל תקופה שונה, כיוון שמסלולו של כדור הארץ אינו עיגול מדויק, אלא אליפסה, ומהירותו משתנה במשך השנה:

תקופת ניסן: 92 יום 21 שעות

תקופת תמוז: 93 יום 14 שעות

תקופת תשרי: 89 יום 18 שעות

תקופת טבת: 89 יום 1 שעה

תאריכי התקופות: - בכל השנים התאריך זהה כמעט לחלוטין (משום שהסטייה מזערית):

  • תקופת ניסן: 20/21 במרץ
  • תקופת תמוז: 21 ביוני
  • תקופת תשרי: 23 בספטמבר
  • תקופת טבת: 22 בדצמבר

התקופה על פי חכמי הודו והמזרח

גם חכמי המזרח הרחוק חישבו את "התקופה", ועל פי חשבונם.

אורך השנה: יותר מ- ¼365 יום

אורך התקופה: יותר מ-91 יום ½7 שעות

הסטייה לשנה: יותר מ-12 דקות

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מסכת עירובין, דף נ"ו ועוד
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף י"א, עמוד ב': "תנו רבנן על שלשה דברים מעברין את השנה על האביב ועל פירות האילן ועל התקופה"
  3. ^ החשבונית, שהיא שש שעות אחרי חצות היום הממוצע בירושלים - 17:39:03.1 לפי שעון החורף בישראל
איסור שתיית מים בחילופי תקופות

תקופה היא אחד מארבעה חלקים - ארבע התקופות - של שנת החמה. התקופות קרויות על שם חודש תחילתן: תקופת תשרי, תקופת טבת, תקופת ניסן ותקופת תמוז.

בתחילתה של תקופה ('כשהתקופה נופלת') קיים ביהדות מנהג קדום שלא לשתות מים במשך שעה, המקפידים על המנהג מזהירים ששתיית מים בשעה זו כרוכה בסכנת מוות, כך שהאיסור משום סכנה. מאידך יש השוללים את המנהג, וסוברים שאין בו ממש. מנהג זה לא היה קיים בכל התפוצות.

אל השמש

אל השמש בתרבויות ודתות קדומות ומודרניות רבות הוא ישות האחראית על השמש או על נושאים מסוימים הקשורים אליה.

במהלך ההיסטוריה, תרבויות רבות העריצו את השמש. נטייה זו הגיונית ביותר, שכן השמש הייתה (ועודנה) גורם חשוב והיוותה מסתורין גדול, ככדור התלוי באוויר שמפיק אור וחום. לכן התפתחו אגדות רבות בקשר לשמש.

אסטרונומיה

אַסְטְרוֹנוֹמִיָה (מיוונית: הלחם של המילים άστρον, אסטרון - כוכב, ו-νόμος, נומוס - חוק) היא ענף במדעי הטבע החוקר באמצעות תצפיות וניתוחן את התנועה, מבנה, ההתהוות וההתפתחות של גרמי השמים והיקום.

לאסטרונומיה הייתה השפעה גדולה לאורך השנים על תרבויות, אמונות ותפישות מדעיות. נמצאו ממצאים מרשימים עוד מהתקופה הפרהיסטורית המעידים על מרכזיות האסטרונומיה בחברות פרהיסטוריות. אמונות רבות העמידו במרכז האמונה היבטים אסטרונומיים, דוגמה לכך היא הפילוסופיה של אריסטו. במהפכות מדעיות רבות שימשה האסטרונומיה בסיס מרכזי, אחת מהבולטות שבהן היא תורת היחסות.

ייחוד נוסף של המדע האסטרונומי הוא תרומתם של אסטרונומים חובבים לחקר האסטרונומיה. תרומתם של האסטרונומים החובבים ניכרת בעיקר בגילוי אירועים חד פעמיים כמו סופרנובות, שביטים, אסטרואידים וכוכבים משתנים. עם התפתחות האינטרנט אסטרונומים חובבים מסייעים גם בנתוח תצפיות בפרויקטים כדוגמת Galaxy Zoo.

עוד מאפיין ייחודי לאסטרונומיה הוא שבניגוד לשאר המדעים, האסטרונומיה כמעט אינה עוסקת בניסויים אלא בתצפיות. כמעט כל המחקר האסטרונומי נעשה באמצעות צפייה וניתוח של הספקטרום האלקטרומגנטי. יוצא מן הכלל הוא מחקר הירח, המאדים ומספר אסטרואידים שנעשה גם באמצעות דגימות קרקע.

בית הכנסת בבית אלפא

בית־הכנסת בבית־אלפא הוא אתר ארכאולוגי בישראל, ובו שרידי בית כנסת עתיק מן התקופה הביזנטית בארץ ישראל. האתר התפרסם בזכות הפסיפסים השמורים שבו ונתפש כעדות לקיום חיים יהודיים במשך מאות שנים אחרי חורבן בית שני. המבנה הוכרז כגן לאומי.

בית הכנסת נתגלה בסוף 1928 ונחפר בתחילת 1929. ממצאי חקירת בית הכנסת פורסמו בסקר בשנת 1932. סקר נוסף נערך בשנת 1962 על ידי רשות העתיקות. בחפירה ובחשיפת רצפת הפסיפס, התגלו שרידים של מבנה בית כנסת קדום יותר, כנראה מן המאה ה-5 לספירה, ממנו התגלו שרידי ריצוף פסיפס קדומים. הערכת החופרים הייתה כי בית הכנסת המאוחר יותר, מן המאה ה-6 לספירה, נחרב ברעידת אדמה בשנת 749, או אף מוקדם יותר. חלקי המבנה אשר נפלו על רצפת הפסיפס הגנו עליה מבליה.

גלגל המזלות בבתי כנסת עתיקים

גלגל המזלות בבתי כנסת עתיקים הופיע בדרך כלל על רצפת הפסיפס של בית הכנסת.

גלגלי מזלות נמצאו בפסיפסי רצפות של שישה בתי כנסת בישראל: עוספיה, סוסיא, נערן, חמת טבריה, בית אלפא וציפורי. כולם מתקופת המשנה והתלמוד.

הסכימה של הפסיפסים בבתי הכנסת השונים - דומה. גלגל המזלות תָחום בריבוע. במרכזו, מצויר בדרך כלל הליוס - אל השמש. המזלות עצמם מצוירים לפי הסדר המקובל, בהתאם לכיוון השעון. בארבעה קצוות הריבוע התוחם, מצוירות דמויות נשים המיצגות את ארבע התקופות המקבילות לעונות השנה, כל תקופה בפינה ליד שלושת המזלות השייכים לה.

דקדוק עברי - מונחים

בדף הזה מרוכזים מונחים מתחום דקדוק הלשון העברית. לכל מונח ניתן הסבר קצר ודוגמה. אם יש בוויקיפדיה ערך שלם על מונח כלשהו, שמו מקושר לאותו ערך וניתן לקרוא בו דוגמאות והסברים מפורטים יותר.

בחלק מהערכים ניתנו בסוגריים שמות באנגלית ובלטינית, שלומד הדקדוק עשוי להיתקל בהם במילונים ובספרי לימוד ועיון.

היסטוריה של האסטרונומיה

אסטרונומיה היא העתיקה ביותר מבין מדעי הטבע. ראשיתה בעת העתיקה, ומקורותיה באמונות ומנהגים דתיים, מיתולוגיים, קוסמולוגיים, קלנדריים ואסטרולוגיים מתקופת הפרהיסטוריה. שרידים אלה עדיין נמצאים באסטרולוגיה, תחום לימוד השזור זמן רב באסטרונומיה הציבורית והממשלתית. בתקופת המהפכה הקופרניקאית שהחלה ב-1543, האסטרולוגיה והאסטרונומיה לא היו מופרדות לחלוטין. כמו כן, בתרבויות אחדות, מידע אסטרונומי שימש לניבוי אסטרולוגי.

אסטרונומים בעת העתיקה היו מסוגלים להבחין בין כוכבים לכוכבי לכת, כיוון שכוכבים נשארו במיקום קבוע יחסית לאורך שנים רבות, בעוד שכוכבי לכת נעו באופן ניכר במהלך זמן קצר.

האסטרונומיה היא, ככל הנראה, המדע העתיק ביותר. כבר תרבויות פרימיטיביות שמו לב לתופעות אסטרונומיות בסיסיות; זריחה ושקיעה, מופעי הירח, נטיית מסלול השמש בעונות השנה, השפעת נטיית השמש על אורך היום והלילה ומזג האוויר, תנועת כוכבי הלכת וסידור כוכבי השבת. הבנת תופעות אלו הייתה חשובה במעבר לחברה חקלאית, על פי התופעות האסטרונומיות יכלו בני האדם לדעת מתי לחרוש ומתי לזרוע. ישנם גם ממצאים ארכאולוגים המתעדים אירועים נדירים יותר כגון שביטים, ליקוי מאורות ואף נובות וסופר נובות. אם כי לרוב ממצאים אלו אינם מוחלטים.

התקופה

התקופה היה רבעון ספרותי עברי אשר ראה אור במוסקבה, ורשה, ברלין, ניו יורק ותל אביב משנת תרע"ח-1918 עד שנת תש"י-1950, בהוצאת שטיבל שבבעלות אברהם יוסף שטיבל. עורכו הראשון היה דוד פרישמן .

חג הבנות

ראש חודש לבנות (מכונה גם חג הבנות או עיד תאע אלבנת או עיד אל-בנת), בצרפתית Fete des Filles הוא חג שנחגג על ידי חלק מהקהילות היהודיות במזרח התיכון בראש חודש טבת, בימי חג החנוכה.

הקהילה שבה החג השתמר ביותר היא תוניסיה. אבל קימות עדויות שהוא נחוג גם בלוב, אלג'יר, קושטא, מרוקו וסלוניקי.

חמת טבריה

חמת טבריה הוא אתר ארכאולוגי וגן לאומי אשר נמצא על שפת הכנרת, בכניסה הדרומית לטבריה. המקום ידוע בעיקר בשל שרידי בית הכנסת שנתגלה בו. המוביל המלוח הנמתח לאורך חופה המערבי של הכנרת, חוצה את הגן הלאומי מצפון לדרום.

לוח השנה השומרוני

הלוח השומרוני הוא לוח שנה המבוסס על שילוב של מחזור הירח ומחזור השמש (לוח לוניסולארי). כל שנה בלוח מקבילה פחות או יותר למחזור השמש, ומכילה 12 או 13 חודשים, המתחילים כל אחד במולד הירח ונגמרים במולד הירח הבא. לוח השנה השומרוני אינו קבוע מראש והכהן הגדול השומרוני מחשב אותו פעם בשישה חודשים. בשונה מהלוח העברי שבמקורו נקבע לפי החלטת בית דין וכעיקרון נתון לשינויים לפי צרכים שונים, הלוח השומרוני הוא אלוהי (כלומר הלוח הוא חוק מחוקי הבריאה שהאל קבע) והכהן הגדול רק מחשב אותו ולא קובע אותו.

לוח השנה נקרא התרומה ואופן חישובו נקרא חֶשְבֹּן קַשְטַא (ארמית, בעברית: חשבון האמת), השומרונים שומרים על כללי החישוב בסוד והוא ידוע רק לכהן הגדול ובניו.

נקודת היפוך

נקודת היפוך (סוֹלְסְטִיס) הוא הזמן במהלך השנה שבו הנטייה של ציר כדור הארץ מגיעה לשיאה מול השמש. בכל שנה מתרחשות שתי נקודות היפוך: נקודת היפוך הקיץ, שבו חצי כדור הארץ אליו מתייחס הדובר נמצא בנטייה מקסימלית לכיוון השמש, ונקודת היפוך חורפית, שבו חצי כדור הארץ אליו מתייחס הדובר נמצא בנטייה מקסימלית הרחק מהשמש. נקודות ההיפוך מתרחשות בסביבות 21 בדצמבר ו-21 ביוני.

קודקס ריוס

קודקס ריוס (בלטינית: Codex Ríos) הוא שמו של תרגום לאיטלקית של כתב היד הספרדי קודקס טייריאנו-רמנסיס אשר נכתב, ככל הנראה, על ידי פדרו דה לוס ריוס, נזיר דומיניקני שפעל באואחאקה ובפואבלה בין השנים 1547–1562.

התרגום (קודקס ריוס) נכתב ככל הנראה באיטליה בשנת 1566 לערך.

כתב היד מתאר את תרבות עמק טוואקאן (אזור פואבלה ואואחאקה).

כתב היד מחולק לשבעה חלקים, והוא מכיל 101 עמודים:

תיאור ארבע התקופות מהמיתולוגיה האצטקית.

לוח שנה המתאר את החלוקה ל-260 ימים.

לוח שנים המתאר את השנים 1558 ועד 1619 - בלא איורים.

לוח שנה בן 18 חודשים המתאר את החגים החלים בחודשים אלה, וציורי האלים השולטים בכל תקופה ותקופה.

תיאור מנהגים אצטקים.

תיאור מלווה באיורים של השנים 1195–1549.

תיאור של אירועי השנים 1556 ועד 1562, בלא איורים.קודקס ריוס מוחזק בספריית הוותיקן.

הקודקס מכונה גם קודקס וטיקן A או קודקס וטיקנוס A וכן קודקס וטיקנוס 3738 (Codex Vatican A, Codex Vaticanus A, Codex Vaticanus 3738).

תקופה (פירושונים)

האם התכוונתם ל...

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.