אקיהיטו, קיסר יפן

אקיהיטו[1], קיסר יפןיפנית: 明仁; נולד ב-23 בדצמבר 1933) הוא קיסר יפן לשעבר וה-125 במספר של יפן. הקיסר, שהוא נצר לשושלת יאמטו, ירש את התואר עם מות אביו, הירוהיטו. ידוע כבעל תחומי עניין רבים, בהם זואולוגיה והיסטוריה יפנית.

ב-30 באפריל 2019 פרש אקיהיטו מתפקידו, ויום לאחר מכן, ב-1 במאי, ירש בנו נארוהיטו את כס החרצית[2]. לאחר פרישתו כנהוג קיבל תואר של קיסר פורש (דאיג'ו טנו: 太上天皇).

אקיהיטו
明仁
Emperor Akihito cropped 2 Barack Obama Emperor Akihito and Empress Michiko 20140424 1
הקיסר אקיהיטו, 2014
לידה 23 בדצמבר 1933 (בן 85)
הארמון הקיסרי של טוקיו, טוקיו, יפן
מדינה יפן  יפן
בת זוג מיצ'יקו, קיסרית יפן
שושלת יאמטו
תואר קיסר יפן פורש
אב הירוהיטו, קיסר יפן
אם קוג'ון, קיסרית יפן
צאצאים נארוהיטו, קיסר יפן
פומיהיטו, נסיך אקישנו
סאיקו קורודה
יורש העצר נארוהיטו
קיסר יפן ה־125
7 בינואר 198930 באפריל 2019
(30 שנים)
פרסים והוקרה

ביוגרפיה

ראשית חייו

אקיהיטו, החמישי מבין ילדיו של הקיסר הקודם הירוהיטו ובנו הראשון, כונה בילדותו צוּגוּ נוֹ מִיאַה (מילולית: הנסיך צוגו), וכבר בגיל שלוש הופרד מהוריו. הוא חונך וגודל על ידי מחנכים פרטיים ולמד בבתי ספר פרטיים.

מלחמת העולם השנייה

במהלך הפצצות האמריקאים על טוקיו במהלך מלחמת העולם השנייה, הוברח אקיהיטו יחד עם אחיו הצעיר מאשאהיטו (כיום הנסיך היטאצ'י) אל מחוץ לעיר. בתקופת הכיבוש האמריקאי הוצמדה לנסיך אקיהיטו בן ה-12 מורה פרטית לאנגלית, אליזבת וינינג, פעילה בקהילת הקוויקרים המיסיונרית.

לאחר המלחמה

הוא החל ללמוד בפקולטה למדע המדינה באוניברסיטת גאקושוין בטוקיו, אולם לא השלים את לימודיו ולכן אינו נושא תואר אקדמי כלשהו. על אף היותו יורש העצר של יפן מיום היוולדו, הוא הוכתר רשמית לנסיך וליורש עצר ב-10 בנובמבר 1951 בגיל 17.

ביוני 1953 ייצג הנסיך אקיהיטו את יפן בטקס ההכתרה של מלכת הממלכה המאוחדת, אליזבת השנייה.

מלכותו

לאחר מות אביו ב-7 בינואר 1989, הוכתר אקיהיטו רשמית לקיסר ב-12 בנובמבר 1990.

לאחר הכתרתו הביע אקיהיטו התנצלות רשמית בפני אזרחי קוריאה וסין על הסבל שנגרם להם בתקופת הכיבוש היפני, ואף יצא למסע דיפלומטי בסין באפריל 1989, שלושה חודשים לאחר מותו של אביו, שהנהיג את יפן בתקופת הכיבוש.

תקופת שלטונו של הקיסר אקיהיטו מכונה ביפן תקופת הייסי.

רוב רכושה של משפחת הקיסר הולאם לאחר מלחמת העולם השנייה, ואפילו הארמונות ובתי הנופש של הקיסר ומשפחתו נמצאים בבעלות המדינה. עם זאת, בספר שפורסם ב־2003 נטען כי אקיהיטו ירש מאביו 22 מיליון דולר.[דרוש מקור]

התקציב השנתי הכולל של בית הקיסר מנוהל על ידי סוכנות ממשלתית מיוחדת בשם סוכנות משק הבית הקיסרי, ומחולק לשלוש קטגוריות: הוצאות אישיות של הקיסר (3 מיליון דולר), הוצאות שוטפות הכרוכות במילוי תפקידו (58 מיליון דולר) ומימון הוצאותיה של יתר משפחת הקיסר (2.6 מיליון דולר).

הקיסר מתגורר בארמון הקיסרי בעיר טוקיו.

פרישתו

באוגוסט 2016 הודיע הקיסר אקיהיטו כי בשל הדאגה מפני גילו המתקדם ובריאותו המידרדרת[3] הוא מעוניין לפרוש בעודו בחיים כשהוא כשיר וכשמצבו טוב יחסית, ולהעביר את הכתר לבנו נארוהיטו.

אקיהיטו הוא הקיסר הראשון זה 200 שנה שפורש מתפקידו בעודו בחיים. מכיוון שאין בחוקי בית המלוכה היפני התייחסות להעברת הכתר על ידי קיסר חי ושולט, ועל פיהם העברת הכתר יכולה להתבצע רק כשהקיסר מת, הממשלה הכניסה לתוקף חוק חד-פעמי שיאפשר לאקיהיטו להעביר את הכתר לבנו.

ב-30 באפריל 2019 נערך טקס פרישה בארמון המלכותי, והקיסר כיהן עד לחצות הלילה. ב-1 במאי נכנסה לתוקף כהונתו של הנסיך נארוהיטו כקיסר.

אקיהיטו הוא גם הקיסר הראשון שביקש שגופתו תישרף לאחר מותו, בניגוד למסורת שהייתה נהוגה עד אז.[2]

משפחתו

באפריל 1959 הוא התחתן בארמון בטקס שינטואיסטי עם שוֹדה מיצ'יקו, בתו של תעשיין יפני חשוב. נישואיו של אקיהיטו היוו פריצת דרך בחצר הקיסרית של יפן מאחר שאשתו הייתה פשוטת-העם[4] הראשונה בהיסטוריה שהתחתנה עם נסיך קיסרי. לזוג נולדו שלושה ילדים: יורש העצר הנסיך נארוהיטו, הנסיך פומיהיטו והנסיכה סאיקו.

תוארי הקיסר

תאריו לאורך השנים

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ למשפחת הקיסרים היפניים אין שם משפחה, והם בעלי שם פרטי בלבד.
  2. ^ 2.0 2.1 סוכנויות הידיעות, לראשונה זה 200 שנה: קיסר יפן פרש מתפקידו, באתר ynet, 30 באפריל 2019
  3. ^ חדשות עשר, היסטוריה ביפן: הקיסר אקיהיטו יפרוש באפריל 2019, באתר של "רשת 13", 1 בדצמבר 2017 (במקור, מאתר "nana10")
  4. ^ למרות ההון המשפחתי הרב, הייתה אשתו נטולת תואר אצולה.
1933

שנת 1933 היא השנה ה-33 במאה ה-20. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1933 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

23 בדצמבר

23 בדצמבר הוא היום ה־357 בשנה (358 בשנה מעוברת) בשבוע ה־51 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 8 ימים.

בודואן, מלך הבלגים

בודואן אלברט שארל לאופולד אקסל מארי גוסטב מבלגיה (בצרפתית: Baudouin Albert Charles Léopold Axel Marie Gustave, בהולנדית: Boudewijn Albert Karel Leopold Axel Marie Gustaaf, בגרמנית: Balduin Albert Karl Leopold Axel Marie Gustav; ‏7 בספטמבר 1930 - 31 ביולי 1993) היה מלכם החמישי של הבלגים, אשר מלך מ-17 ביולי 1951 ועד למותו.

בית האופרה של קהיר

בית האופרה של קהיר (בערבית: دار الأوبرا المصرية; מילולית: "בית האופרה המצרי"), הוא חלק ממרכז התרבות הלאומי בקהיר ומשמש אולם מרכזי להופעות חיות בבירת מצרים. בבית האופרה של קהיר מופיעים ההרכבים המוזיקליים הבולטים במצרים. בית האופרה נמצא ברובע זמאלכ, על האי ג'זירה בנהר הנילוס, מערבית לעיר התחתית של קהיר.

הירוהיטו

הירוהיטו, (ביפנית: 裕仁) כפי שהוא נקרא בארצות המערב, או הקיסר שׁוֹוָּה (ביפנית: 昭和天皇) כפי שהוא מכונה ביפן (29 באפריל 1901 - 7 בינואר 1989) היה קיסר יפן, ה-124 במספר, אשר שלט ביפן משנת 1926 ועד למותו ב-1989. תקופת שלטונו הייתה תקופת שלטון יחיד הארוכה ביותר בהיסטוריה של יפן, וכן התקופה בה עברה החברה היפנית את אחד השינויים הגדולים בתולדותיה.

יום הולדתו של הקיסר

יום הולדתו של הקיסר (ביפנית: 天皇誕生日 - "טנו טאנג'ובי") הוא חג לאומי ביפן הנחוג ב-23 בדצמבר לציון יום הולדתו של קיסר יפן, אקיהיטו. מועד החג משתנה כתלות בקיסר המכהן, והמועד הנוכחי נקבע לפי יום הולדתו של הקיסר אקיהיטו המכהן כיום.

יום הולדתו של הקיסר הקודם, הירוהיטו, נחוג במהלך תקופת כהונתו – תקופת שווה (1926–1989) – ב-29 באפריל. לאחר מותו של הקיסר, שונה שם החג ל"יום הירק" בשנת 1989, וליום שווה בשנת 2007, והוא עדיין נחוג כחג לאומי.

יחסי ארגנטינה–יפן

יחסי ארגנטינה–יפן הם יחסי החוץ שבין ארגנטינה ליפן. לארגנטינה יש שגרירות בטוקיו ובמקביל ליפן יש שגרירות בבואנוס איירס.

יחסי ארצות הברית–יפן

היחסים בין יפן לארצות הברית (日 米 関係) החלו בסוף המאה ה-18 ותחילת המאה ה-19, עם משלחות דיפלומטיות מגובות בכוח של קפטני הספינות האמריקאיות, ג'יימס גלין ומת'יו פרי לשוגונות טוקוגאווה. מדינות אלה שמרו על יחסי לבביות לאחר מכן, והעלייה היפנית לארצות הברית הייתה בולטת בעיקר במאה ה-20, עד לשנות ה-30 של המאה הקודמת, כאשר פעולות יפניות במהלך מלחמת סין-יפן השנייה גרמו לארצות הברית להטיל סנקציות קשות על יפן, ובסופו של דבר הובילו למתקפת הפתע היפנית נגד בסיס חיל הים האמריקני פרל הארבור, אשר היוותה את פתיחת המערכה באסיה ובאוקיינוס השקט של מלחמת העולם השנייה. ארצות הברית ובעלות בריתה הביסו בסופו של דבר את יפן, והמלחמה הסתיימה בהטלת פצצות האטום על הערים היפניות הירושימה ונגסאקי. יפן נכנעה, והייתה נתונה לשבע שנים של כיבוש צבאי על ידי ארצות הברית, שבמסגרתה סייעו הכובשים האמריקאים בבנייה מחדש של המדינה, בטכנולוגיה אמריקאית משותפת, וביצעו רפורמות פוליטיות וכלכליות נרחבות כדי להפוך את יפן לדמוקרטיה ופוטנציאל נגד הקומוניזם. לאחר סיום הכיבוש, שוב שגשגו יחסי המדינות. כריתת בריתות בנושא הצבאי, וחילופי הטכנולוגיה והתרבות יצרו שיתוף פעולה והתקרבות בין המדינות. היחסים המסחריים של המדינות שגשגו במיוחד מאז, בעיקר בזכות המכוניות היפניות ותחום האלקטרוניקה שהיה אז פופולרי במיוחד.

החל מסוף המאה ה-20 ואילך, ארצות הברית ויפן מקיימות קשרים פוליטיים, כלכליים וצבאיים יציבים וקרובים. ארצות הברית רואה ביפן את אחת מבעלות בריתה ושותפותיה הקרובות. יפן היא אחת המדינות הפרו-אמריקאיות ביותר בעולם, כאשר 85% מהתושבים היפנים רואים את ארצות הברית בחיוב ו-87% צופים באמריקאים באורח חיובי ב-2011, 73% צופים באמריקנים בחיוב ו-69% רואים את ארצות הברית בחיוב ב-2013. רוב האמריקנים תופסים את יפן באופן חיובי, כאשר 81% צופים ביפן לטובה בשנת 2013, התפיסה החיובית ביותר ליפן בעולם, אחרי אינדונזיה.

יחסי טונגה–יפן

היחסים הדיפלומטיים בין טונגה ליפן מתקיימים באופן רשמי החל מיולי 1970. יפן היא התורמת המובילה של טונגה בתחום הסיוע הטכני. הממשלה היפנית מתארת את יחסיה עם טונגה כ"מצוינים", וקובעת כי "המשפחה האימפריאלית של יפן והמשפחה המלכותית של טונגה פיתחו יחסים חמים ואישיים לאורך השנים". ליפן יש שגרירות בנוקואלופה, שגריר יפן הוא יוקיו נומטה. שגרירות טונגה נמצאת בטוקיו, שגרירת טונגה היא טניה טופו.

מאקו, נסיכת אקישנו

מאקו, נסיכת אקישנו (ביפנית: 眞子内親王; נולדה ב-23 באוקטובר 1991) היא בתם הבכורה של פומיהיטו, נסיך אקישנו וקייקו, נסיכת אקישנו. היא נכדתו המבוגרת ביותר של אקיהיטו, קיסר יפן.

מיצ'יקו, קיסרית יפן

מיצ'יקו שודה (ביפנית: 正田美智子; נולדה ב-20 באוקטובר 1934) היא אשתו של אקיהיטו, קיסר יפן לשעבר. מיצ'יקו נישאה לאקיהיטו כשעוד היה נסיך הכתר, והיא הקיסרית היפנית הראשונה שבאה ממעמד פשוטי העם. לאחר ירידתו של אקיהיטו מכס החרצית, קיבלה את תואר קיסרית פורשת (ג'קוגו: 上皇后).

מסדר החרצית

המסדר העליון של החרצית (ביפנית: 大勲位菊花章, תעתיק: דאי-קונאי קיקָה-שוֹ) הוא המסדר הגבוה ביותר ביפן. דרגת הסרט הגדול של המסדר נוסדה ב-1876 על ידי הקיסר מוצוהיטו, ודרגת הענק נוסדה ב-4 בינואר 1888. למעשה, אין כל הבדל בין הדרגות השונות, ומבחינה טכנית למסדר דרגה אחת בלבד. בניגוד למקביליו האירופאים, ניתן לצרף אדם למסדר לאחר מותו.

עיטור הצוואר מוענק אך ורק לאחר המוות, מלבד הקיסר, המחזיק בו אוטומטית. יוצאים מן הכלל הם ראשי מדינות זרות, העונדים את העיטור כסמל לידידות. עיטור הסרט הגדול הוא העיטור הגבוה ביותר אותו יכול אזרח יפני לקבל במהלך חייו. מלבד חברי המשפחה הקיסרית, הוענקו רק שלושה עיטורי סרט ליפנים בימי חייהם, ועוד אחד-עשר לאחר המוות.

תג המסדר מכיל קרניים לבנות מצופות אמייל ובעלות שולי זהב, ובמרכזו דיסקה אדומה - המייצגת את השמש העולה. בכל אחת מפינות התג מופיע פרח חרצית צהוב מצופה אמייל על רקע עלי חרצית מצופים אמייל. התג תלוי על פרח חרצית מצופה אמייל, המוצמד לסרט או לענק.

כוכב המסדר זהה לתג, אך הוא בצבע כסף וללא הפרח המחבר, ויש לענוד אותו בצד שמאל של החזה. הסרט הגדול הוא אדום בעל שוליים כחולים כהים, ויש לענוד אותו על כתף ימין.

מסדר הנילוס

מסדר הנילוס (ערבית: قلادة النيل العظمى) נוסד ב-1915 על ידי סולטאן מצרים דאז חוסיין כאמל. המסדר בוטל בנפילת המלוכה ב-1952, אך חוּדש אחרי כינון הרפובליקה ונחשב לאות הכבוד הגבוה ביותר במצרים.

המסדר מנה בעבר דרגות אחרות שסומנו בעיטורים מובחנים: הסרט הגדול (Grand Cordon) ואחריו, בסדר יורד, דרגות הקצין הגדול, המפקד, הקצין והאביר. בפועל אין הן קיימות עוד.

במקבלי עיטור מסדר הנילוס בימינו נמנים חתן פרס נובל לספרות נגיב מחפוז, חתן פרס נובל לכימיה אחמד זוויל, חתן פרס נובל לשלום מוחמד אל-בראדעי, טלעת חַרבּ מייסד בנק מצרים, הסופר טה חוסיין, המוזיקאים מוחמד עבד אל-והאב ואום כולתום, נשיאי מצרים, שרים ומפקדי הצבא, ובהם סעד אלדין אלשאד'לי, שהיה רמטכ"ל צבא מצרים במלחמת יום הכיפורים, ומוחמד חוסיין טנטאווי. ב-23 ביולי 1956 (לפני מערכת קדש) העניק נשיא מצרים גמאל עבד אל נאצר את עיטור מסדר הנילוס לעמיתיו מקרב מחוללי מהפכת הקצינים החופשיים (מוחמד נגיב, נשיא מצרים המודח, קיבל את העיטור רק ב-2013, אחרי מותו). העיטור הוענק לראשי מדינות, ובהם המלכה אליזבט השנייה, השאה הפרסי, המלך אידריס מלוב, אקיהיטו קיסר יפן, נשיא אינדונזיה סוהארטו, נשיא קפריסין מקאריוס, מנהיג יוגוסלביה טיטו, מנהיג גרמניה המזרחית ולטר אולבריכט, המנהיג הלבנוני פייר ג'ומאייל והמנהיג הדרום-אפריקאי נלסון מנדלה. בצד אלה זכה בכבוד גם הקוסמונאוט הסובייטי יורי גגארין.

בתקופת המלוכה המצרית היה "מסדר הנילוס" נמוך בחשיבותו מ"מסדר אסמאעיל". גם מסדר זה נוסד ב-1915, והוא נקרא לכבודו של אסמאעיל פאשא, נכדו של מוחמד עלי, אבי השושלת. מסדר זה בוטל עם סילוק המלוכה ב-1952 ועימו בוטל גם "מסדר מוחמד עלי", שהיה הגבוה במידרג מסדרי הכבוד המצריים. מסדרי כבוד נוספים הם "מסדר השלֵמוּת" לנשים (רובן מבתי מלוכה) שחודש ב-1959 ומסדר ההצטיינות, שנוסד בימי המלך פארוק זמן קצר לפני הדחתו והתחדש ב-1972. המסדר השני בדרגתו למסדר הנילוס הוא כיום "מסדר הרפובליקה" שנוסד עם כינונהּ ב-1953.

נארוהיטו, קיסר יפן

נארוּהיטוֹ, קיסר יפן (ביפנית: 徳仁; נולד ב-23 בפברואר 1960) הוא קיסר יפן ה-126, בנו הבכור של אקיהיטו ורעייתו הקיסרית מיצ'יקו. נארוהיטו החל לכהן כקיסר בפועל ב-1 במאי 2019 לאחר פרישת אביו מכס הקיסרות, תקופת מלכותו נקראת "תקופת ראיווה" (令和, "הרמוניה נפלאה"),. נארוהיטו הוא הקיסר הראשון שנולד ביפן שלאחר מלחמת העולם השנייה.

סאיקו קורודה

סאיקו קורודה (ביפנית: 黒田清子; נולדה ב-18 באפריל 1969) היא בתם השלישית של אקיהיטו, קיסר יפן ומיצ'יקו, קיסרית יפן. ויתרה על תאריה ומעמדה כדי להינשא לפשוט עם.

פומיהיטו, נסיך אקישנו

פומיהיטו (ביפנית: 文仁; נולד ב-30 בנובמבר 1965) הוא אחיו הצעיר של נארוהיטו, קיסר יפן. הוא הראשון בתור בסדר הירושה לכס היפני. לאחר נישואיו קיבל פומיהיטו את התואר "נסיך אקישנו", והוא עומד בראש ענף נפרד במשפחת המלוכה היפנית. לאחיו הקיסר נארוהיטו יש בת אחת, ולכן הוא יורש העצר של קיסרות יפן. על פי החוק ביפן, בנות לא נכללות בסדר הירושה.

קאקו, נסיכת אקישנו

מאקו, נסיכת אקישנו (ביפנית: 眞子内親王; נולדה ב-29 בדצמבר 1994) היא בתם השנייה של פומיהיטו, נסיך אקישנו וקייקו, נסיכת אקישנו.

קוג'ון, קיסרית יפן

קוג'ון, קיסרית יפן (ביפנית: 香淳皇后;‏ 6 במרץ 1903 – 16 ביוני 2000) הייתה הקיסרית רעיה של הקיסר יפן הירוהיטו ואימו של הקיסר אקיהיטו.

היא נולדה בשם הנסיכה נאגקו (良子女王), ולאחר מותה קיבלה את השם קוג'ון, שמשמעותו היא "טוהר ריחני." קוג'ון הייתה קיסרית רעיה מ-25 בדצמבר 1926 עד 7 בינואר 1989, והיא הקיסרית הרעיה שמלאה תפקיד זה למשך הזמן הארוך ביותר בהיסטוריה של יפן.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.