אקדמיה

אֲקָדֶמְיָה היא מוסד לפיתוח, שימור והפצת הידע האנושי, בכל תחומי המדעים לסוגיהם. כיום מתייחס המונח בעיקר למוסדות להשכלה גבוהה.

Attica 06-13 Athens 28 Academy of Athens
האקדמיה של אתונה. מימין, פסלו של אפולו. משמאל, פסלה של אתנה.
0 Chambre de Raphaël - École d'Athènes - Musées du Vatican (1)
מתוך הציור "אסכולת אתונה", אחד הציורים המפורסמים בעולם.

היסטוריה

מקור המילה מיוונית[1], על שם חורשת "אקדמוס" מצפון לאתונה, חורשה שהייתה מקודשת לאלת החכמה, אתנה. בחורשה זו הקים אפלטון בסביבות שנת 385 לפנה"ס את האקדמיה האפלטונית במסגרת גימנסיון.

משמעות מודרנית

כיום המילה "אקדמיה" משמשת לתיאורם של מוסדות מסוגים אחדים:

הוראה אקדמית

כאמור, אחת ממטרות האקדמיה היא העברת מידע. עם זאת, ישנם הבדלים רבים בין אופן ההוראה המקובל בבית ספר לזה המקובל במוסדות אקדמאים:

  1. ישנו שינוי טרמינולוגי במונחים המתארים את תהליך הלמידה: האדם המלמד מכונה מרצה ולא מורה. הלומד מכונה סטודנט ולא תלמיד. יחידת ההוראה מכונה הרצאה ולא שיעור.
  2. אורך יחידת ההוראה משתנה: על פי רוב שיעור בבית הספר אורך 45 דקות ואילו הרצאה אקדמית אורכת 90 דקות.

כמו כן, באקדמיה קיימת ציפייה גבוהה מהסטודנט להיות אחראי על תהליך הלמידה[2] וההישגים האקדמיים שלו.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ יואב בן-דב, אילנה שמיר וזהבה כנען (2004). אביב חדש: האנציקלופדיה הישראלית לנוער. הוצאת אנציקלופדיה אביב בע"מ.
  2. ^ Eunju Lee, (2005). The Relationship of Motivation and Flow Experience to Academic Procrastination in University Students. The Journal of Genetic Psychology: Research and Theory on Human Development, 166:1, 5-15.
Xnet

Xnet (מבוטא: "אקס-נט") פורטל הלייף סטייל של חטיבת המגזינים בקבוצת ידיעות אחרונות. האתר הושק באפריל 2011 והוא מציע מגוון ערוצי תוכן ובהם אופנה, עיצוב, אדריכלות, אוכל, יחסים, טיולים ובריאות. לצד אלה משלב האתר גם ערוצים ייחודיים לשבועונים והירחונים של ידיעות אחרונות כמו לאשה, פנאי פלוס, בלייזר ו-GoStyle.

האתר מארח תכנים ושירותים של אתרים-שותפים, בהם רדיו מהות החיים המופעל בידי קרן אריסון, מאגר האטרקציות למשפחה Kinderland, מגזין הפנאי הוותיק מרמלדה, מאגר המבשלים הביתיים "תבשיל", "כמוני", רשת חברתית מקוונת ייחודית בנושאי בריאות של מכון גרטנר במרכז הרפואי שיבא, ערוצי הלייף-סטייל של ענני תקשורת ומאגר סרטוני ההדרכה בווידאו.

Xnet מפעיל מערכת עיתונאית עצמאית, ומתאפיין בעיצוב גרפי עתיר תמונות, המתאים לעידן המסך הרחב והאינטרנט המהיר. האתר מפעיל פלטפורמת בלוגים עצמאית, המארחת עשרות כותבים, בהם אמנים, אנשי אקדמיה ואנשי מקצוע מכל תחומי התוכן.

בטרם מלאה שנה לפעילותו רשם Xnet חשיפה ליותר ממיליון ו-300 אלף גולשים ייחודיים בחודש (Unique Users על פי נתוני Google Analytics לחודש ינואר 2012), והתברג במקום ה-15 ברשימת 20 אתרי התוכן הגדולים בישראל שפרסמה הוועדה למדרוג אתרי האינטרנט בישראל בחודש ינואר 2012.

העורך הראשי של האתר הוא אילן יצחייק, המנהל המסחרי הוא פיני גורן.

אוניברסיטה

אוּנִיבֶרְסִיטָה (מלטינית: universitas) היא מוסד להשכלה גבוהה ולמחקר המעניק תארים אקדמיים.

אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס

אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (באנגלית: University of California, Los Angeles, ידועה בראשי התיבות UCLA) היא אוניברסיטת מחקר ציבורית בלוס אנג'לס שבקליפורניה, אחת מעשרת הקמפוסים של אוניברסיטת קליפורניה. האוניברסיטה נוסדה ב-1919 כשלוחה של אוניברסיטת קליפורניה. קמפוס האוניברסיטה הוא השני שהוקם במסגרת מערכת האוניברסיטאות של קליפורניה, והאוניברסיטה היא הגדולה ביותר בקליפורניה מבחינת מספר הסטודנטים הכולל.

בדירוג השבועון U.S. News & World Report האוניברסיטה נמצאת במקום ה-25 ברשימת האוניברסיטאות הטובות בארצות הברית לשנת 2008 ומקום שלישי בין האוניברסיטאות הציבוריות.

מספר הפונים בבקשה להתקבל לאוניברסיטה לסתיו 2008 היה הגבוה מבין כל האוניברסיטאות בארצות הברית: 55,401. מהם 12,755 (22.7%) התקבלו ללימודים. אף שבאוניברסיטה תלמידים מכל העולם ומכל מדינות ארצות הברית, למעלה מ-90% מהלומדים באוניברסיטה מוצאם מקליפורניה.

בצלאל

בצלאל היא מכללה אקדמית לאמנות, עיצוב וארכיטקטורה. בית הספר נוסד לראשונה בשנת 1906 על ידי בוריס שץ והיה בית הספר הראשון לאמנות בארץ ישראל במאה ה-20. היצירות שנוצרו בבית הספר על ידי תלמידיו נחשבות לראשיתה של האמנות החזותית הישראלית. בשנת 1935, לאחר שהיה סגור כמה שנים, נפתח בית הספר מחדש בשם "בצלאל החדש". בשנת 1955 זכה בית הספר להכרה אקדמית, ובמשך השנים נוספו לו מחלקות שונות בתחומי האמנות והעיצוב. בשנת 1958 זכה בית הספר בפרס ישראל לציור ולפיסול.

ממוקם בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית בירושלים.

דקאן

דִּקָאן הוא תואר המשרה של אדם שהוענקה לו סמכות ניהולית משמעותית, בפרט ניהול פקולטה באוניברסיטה.

מקור המלה במונח הלטיני המאוחר decanus – מפקד על עשרה אנשים. מקור הכינוי הוא בתקנוני הנזורה, בייחוד בזה של בנדיקטוס מנורסיה על פיו נהגו במנזרים של ימי הביניים (בעיקר לאחר רפורמת קלוני). מנזרים אלו שגדלו והכילו לעיתים מאות נזירים, חולקו לקבוצות של עשרה בראשות נזיר בכיר - ה"דיקנוס" (בדומה לארגון צבאי).

לאחר מכן שימש הכינוי לציין ראש קהילה של כמרים, כסניף של קתדרלה או חלק של בישופות. עם צמיחת האוניברסיטאות מתוך הקתדרלות ובתי הספר במנזרים, החל התואר גם לשמש לציון בעלי סמכות אדמיניסטרטיבית במוסדות אלו.

באוניברסיטאות ובמכללות עומד הדקאן בדרך כלל בראש פקולטה, ועוסק בניהול האקדמי שלה. לתפקיד נבחר פרופסור מסגל הפקולטה. נוסף על דקאני הפקולטות, בראש ניהול המחקר באוניברסיטה או במכללה עומד דקאן מחקר. לתפקיד זה נבחר איש אקדמיה בכיר בדרגת פרופסור, המכהן בדרך כלל גם כסגן נשיא ותפקידו כולל הנחיית אנשי סגל ודקאני הפקולטות, ניהול תקציבי המחקר, פיקוח וביקורת על המחקר ובחלק מהמוסדות גם גיוס משאבים לביצועו. נוסף על כך קיים משרד בעל אופי שונה, דִּיקָנָט הסטודנטים, העוסק בסיוע לסטודנטים בהשתלבותם באוניברסיטה, באמצעות מתן מענה לבעיות לימודיות, אישיות, כלכליות וחברתיות שלהם. בראשות משרד זה עומד לרוב פרופסור מסגל האוניברסיטה.

האוניברסיטה הפתוחה

האוניברסיטה הפתוחה (מכונה בראשי תיבות האו"פ) היא אחת מתשע האוניברסיטאות בישראל המוכרות על ידי המועצה להשכלה גבוהה. ייחודה של האוניברסיטה הפתוחה הוא בקבלת כל אדם ללימודי תואר ראשון, ללא תנאים מוקדמים כגון: תעודת בגרות, ציון פסיכומטרי או עמידה בבחינות קבלה.

שיטת הלימוד באוניברסיטה הפתוחה משלבת הוראה בלמידה מרחוק באמצעות טכנולוגיות ומפגשים פרונטליים למעוניינים. מרכזי לימוד של האוניברסיטה הפתוחה פזורים ברחבי ישראל. קבלת התואר באוניברסיטה הפתוחה מותנה בעמידה בהצלחה בדרישות הקורסים השונים, ובעיקר בהצלחה בבחינות. כמו כן, נדרשת ידיעת השפה האנגלית. עיקר התארים שהאוניברסיטה מציעה הם תארים ראשונים, אך ישנם גם מספר מועט של תארים שניים, ודרישות הקבלה אליהם דומות למקובל ברוב האוניברסיטאות האחרות.

סגל האוניברסיטה הפתוחה (נכון לשנת הלימודים תשע"ח) כולל 2,089 עובדים (מתוכם: 1,302 נשים ו-787 גברים): חברי סגל אקדמי בכיר – 97. חברי סגל זוטר מרכזי הוראה - 309. חברי סגל זוטר מנחים - 801. חברי סגל מנהלי – 881. מספר המשרות המלאות עומד על כ-1,080 משרות (למעט מנחים).

האקדמיה ללשון העברית

האקדמיה ללשון העברית (נקראת גם בקיצור: "האקדמיה ללשון" ובהקשר המתאים - "האקדמיה") היא "המוסד העליון למדע הלשון העברית" על פי חוק המוסד העליון ללשון העברית, תשי"ג-1953. האקדמיה היא ממשיכת דרכו של ועד הלשון העברית. היא פועלת לכוון את התפתחות השפה העברית, כפי שמלמדות מטרותיה המפורטות בתקנונה:

1. לעשות לכינוסו ולחקירתו של אוצר הלשון העברית לכל תקופותיה ושכבותיה;

2. לעשות לחקירת מבנה הלשון העברית, תולדותיו וגלגוליו;

3. לכוון את דרכי התפתחותה של הלשון העברית לפי טבעה, לפי צרכיה ואפשרויותיה בכל תחומי העיון והמעשה, באוצר המילים, בדקדוק, בכתב, בכתיב ובתעתיק.

שימור וטיפוח הלשון הם תופעות מודרניות, הקשורות לעליית הלאומיות וכינון מדינת לאום. ההשראה להקמת האקדמיה הגיעה ממקבילתה בצרפת, שבה הוקמה האקדמיה הצרפתית, למטרות שימור הצרפתית וטיפוחה. אך מטרות מטפחי הלשון העברית, יחידים וארגונים, במיוחד מאז שלהי המאה ה-19, הוכתבו על ידי ההיסטוריה הייחודית של העם היהודי, רובדי השפה השונים במשך התקופות, ותפוצת השפות הזרות בקרב הפזורה היהודית ברחבי העולם, ומאידך ובשל היותה של השפה העברית גורם מרכזי ברעיונות הלאומיות היהודית, הציונות ותקומת ישראל מאז תקופת העלייה הראשונה, היו המטלות שניצבו לפני "ועד הלשון העברית" ואחר כך האקדמיה ללשון העברית, גדולות ונרחבות פי כמה ממקבילותיה באומות העולם.

משנת 1993 מכהן כנשיא האקדמיה הפרופסור משה בר-אשר. חברים בה כ-35 חברים, ובנוסף אליהם ישנם גם חברים יועצים וחברי כבוד.

כל אדם רשאי להגיש שאלה או בירור בקשר לשפה העברית לאקדמיה ולקבל מהאקדמיה תשובה רשמית.

בחודש ינואר 2015 חנכה האקדמיה את "אתר המבקרים לשפה העברית באינטרנט" ואת "יום הלשון העברי" לכבוד יום הולדתו של אליעזר בן יהודה.

האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים

האקדמיה למוסיקה ולמחול על שם רובין בירושלים היא מוסד אקדמי להכשרת נגנים, זמרים, מלחינים, רקדנים ומנצחים הפועל בקמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם שבירושלים, אף שמדובר במוסד עצמאי.

נשיא האקדמיה בעשור השני של המאה ה-21 הוא הפרופסור ינעם ליף.

השכלה

השכלה היא ידע כללי שאדם רוכש במהלך חייו על ידי למידה.

ידע זה כולל זכירה של עובדות מתחומי דעת שונים, בהתאם להתמחות ותחומי העניין של הלומד.

מונוגרפיה

מוֹנוֹגרפיה (מיוונית Μονογραφία - כתב יחיד) היא חיבור עיוני מחקרי ממוקד, סיכומי, מקיף וממצה על נושא יחיד, מוגדר היטב.

מונוגרפיה נכתבת לרוב על ידי מחבר יחיד, אך ייתכן שמספר מחברים יחברו מונוגרפיה אחת. היקף המונוגרפיה יכול לנוע ממאמר ועד ספר ארוך (אף בן מספר כרכים, כאשר החלוקה לכרכים היא טכנית, בשל היקף החומר, ולא מהותית), אולם בדרך כלל מדובר על חיבור קצר.

מונוגרפיות מיועדות על מנת לתת לקורא מושג מלא, עקבי וכולל על נושאן. לפיכך מעניקה המונוגרפיה גוף-מידע אודות הנושא, שיכול לעמוד בפני עצמו, למשל עבור משכיל שאינו מומחה, ומהווה מבוא טוב לנושא למבקשים להתעמק בו. לעיתים מגדיר המחבר את יצירתו כמונוגרפיה ולעיתים היא מוגדרת ככזאת בדיעבד, על ידי הביקורת (כהערכה חיובית).

מונוגרפיה על דמות תתמקד בדרך כלל בתקופה מסוימת בחייה או באפיק פעולה או יצירה מסוימים. היא לא תסקור את כל מהלך חיי הדמות, כנהוג בביוגרפיה.

מוסד להשכלה גבוהה

מוסד להשכלה גבוהה הוא בית ספר אקדמי המספק השכלה והכשרה מקצועית מעבר לרמת בית הספר התיכון, ואשר מעניק תארים אקדמיים או דיפלומה מקצועית. האדם הלומד במוסד להשכלה גבוהה מכונה סטודנט וצוות המורים והחוקרים נקרא סגל אקדמי.

באופן מסורתי, בחירת המועמדים להשכלה גבוהה מבוססת על הישגים אקדמיים קודמים של כל מועמד.

נשיא אוניברסיטה

נשיא אוניברסיטה או נגיד אוניברסיטה הוא הניצב בראש אוניברסיטה.

באוניברסיטה מתקיימות שתי הירארכיות ארגוניות: החלק האקדמי, שבראשו עומד רקטור, והחלק המנהלי, שבראשו עומד מנכ"ל. מעל שני אלה נמצא הנשיא. בחלק מהמדינות, במיוחד מדינות חבר העמים הבריטי, נשיא האוניברסיטה מכונה גם סגן הצ'נסלור, ומעליו ניצבת דמות ייצוגית לגמרי - הצ'נסלור. באוניברסיטת אדינבורו, למשל, אן, הנסיכה המלכותית היא הצ'נסלור. במדינות אחרות, כמו ארצות הברית, ישנן אוניברסיטאות בהן תפקיד הנשיא מכונה צ'נסלור. במדינות אחרות, כמו אוסטרליה, גרמניה וישראל נשיא האוניברסיטה הוא הדמות הבכירה ביותר בהיררכיה של האוניברסיטה.

סטודנט

סטודנט הוא אדם הלומד במוסד להשכלה גבוהה, כגון אוניברסיטה ומכללה, במטרה לרכוש ידע ותואר אקדמי.

הישגים אקדמיים הם התוצר של תפקודו של הסטודנט בתחומי הדעת שהוא לומד.

ספר יובל

ספר יוֹבֵל (בלועזית, מגרמנית: Festschrift, "פֶסְטְשְׁרִיפְט"; בלטינית: liber amicorum) הוא ספר היוצא לאור לכבודו של מדען, איש רוח או שופט, לכבוד פרישתו לגמלאות, הגיעו לגיל 70 או נסיבות חגיגיות דומות.

ספר היובל הוא אוסף של מאמרים בתחומי עשייתו של האיש שלכבודו יצא הספר לאור. המאמרים נכתבים על ידי עמיתיו ומוקיריו, וריכוזם ועריכתם נעשים על ידי מערכת המורכבת מעמיתיו. פעמים רבות ניתנת בספר היובל תמונתו של חתן השמחה, ביוגרפיה שלו, רשימה ביבליוגרפית של כתביו. לעיתים כולל הספר גם מאמר מאת חתן השמחה.

פעמים רבות מרמז שמו של הספר, ישירות או בעקיפין, על האיש שלכבודו יצא הספר.

בהתחשב בכך שספר יובל הוא אסופה של מאמרים אקדמיים, הוא מעניין בראש ובראשונה את קוראי ספרות אקדמית בתחום זה: חוקרים וסטודנטים. לעיתים נכתב הספר כך שיפנה לקהל קוראים רחב יותר של מתעניינים בתחום.

חלופה לספר יובל הוא הקדשה של גיליון של כתב עת מדעי לכבודו של חתן השמחה.

דוגמאות:

לכבודו של מנחם גולדברג, נשיא בית הדין הארצי לעבודה יצא לאור "ספר מנחם גולדברג", ובו 19 מאמרים בתחום דיני העבודה, מאת אנשי אקדמיה, שופטים ועורכי דין העוסקים בתחום זה.

לכבודו של פרופ' מרדכי רוטנברג מהאוניברסיטה העברית בירושלים יצא לאור הספר "החיים כמדרש - עיונים בפסיכולוגיה יהודית", ובו מאמרים מאת יורם בילו, יהודה ליבס, אדמיאל קוסמן, עדין שטיינזלץ, שלמה גיורא שוהם, משה אידל, אלי ויזל ואחרים. מאמרים אלה הם בתחומי הפסיכולוגיה והמדרש שבהם עוסק רוטנברג. הספר יצא לאור בהוצאת ידיעות אחרונות, שמפיצה אותו לציבור הרחב, ולא רק לאנשי האקדמיה.

בשנת 2005 פרשה לגמלאות חוקרת הספרות, פרופ' נורית גוברין, ולכבוד זאת הוגש לה הספר "ממרכזים למרכז - ספר נורית גוברין" (בעריכת אבנר הולצמן ובהוצאת אוניברסיטת תל אביב),- אסופה נרחבת של דברי ספרות, מחקר ויצירה, בהשתתפותם של ארבעים יוצרים וחוקרים. הספר מעלה בצורה מורחבת ומגוונת את הנחות היסוד שהניחה בחקר הספרות העברית החדשה ובהוראה.

גיליון של כתב העת The Electronic Journal of Combinatorics הוקדש לכבודו של פרופ' אביעזרי פרנקל ממכון ויצמן למדע, עם מלאת לו 70 שנה.

לציון ארבעים שנות הוראה ומחקר של פרופ' דניאל פרידמן הוציאו עמיתיו לכבודו את "ספר דניאל - עיונים בהגותו של פרופ' דניאל פרידמן". הספר, בעריכתם של פרופ' נילי כהן ופרופ' עופר גרוסקופף, כולל 18 ממאמריו הבולטים של פרידמן, ובצד כל אחד מהם מאמר מחווה מאת חוקר משפטי בולט, שנכתב במיוחד לספר זה.

פקולטה

פקולטה היא יחידה של אוניברסיטה העוסקת במחקר ובהוראה בתחום ידע מוגדר או באיגוד של מספר תחומי ידע קרובים.

קונסרבטוריון

קונסרבטוריון הוא מוסד ללימודי מוזיקה, כולל אקדמיה למוזיקה. בישראל המשמעות המקובלת היא מסגרות חינוך בלתי פורמלי, המיועדות לילדים ובני נוער, שמקיימות את הלימודים בשעות אחר הצהריים ולעיתים משולבות במתנ"סים.

קתדרה (אקדמיה)

קָתֶדְרָה (מיוונית: kathedra) καθεδρα) – כיסא, מושב. באנגלית: Chair) היא פעילות הוראה או מחקר באוניברסיטה בתחום מדעי שהאוניברסיטה מעוניינת להדגישו בתוך פקולטה מסוימת או תוך שילוב תחומי מחקר מפקולטות ומחלקות שונות. בראש הקתדרה עומד פרופסור המקבל בדרך זו מעמד של בכירות ונקרא "מופקד הקתדרה".

לעיתים משמשת קתדרה כ"זרע" להקמת תחום חדש באוניברסיטה המתפתח לכדי מחלקה נפרדת ולעיתים היא משמשת כתואר בלבד המוענק לפרופסור בכיר (למשל "הקתדרה למתמטיקה על שם לוקאס" באוניברסיטת קיימברידג' בראשה כיהנו אייזק ניוטון, פול דיראק, סטיבן הוקינג ורבים נוספים).

נהוג שהקתדרה נקראת על שם תורם או קרן המממנת אותה, או נקראת לזכר אדם מסוים לצורך הנצחה. בשם הקתדרה מוזכר תמיד התחום המדעי-מחקרי עליו היא מופקדת. התורם או הקרן משלמים לפרופסור העומד בראשה תוספת תשלום על משכורתו האקדמית הרגילה לפי התקן.

שנת הלימודים

שנת הלימודים היא תקופה בשנה, במהלכה מתקיימים לימודים סדירים במוסדות חינוך שונים. במרבית מדינות העולם, תקופה זו נמשכת כעשרה חודשים. בין שנת לימודים אחת לשנייה מפרידה חופשה (בישראל, חופשה זו מכונה "החופש הגדול"). בסיום החופשה מתחילה שנת לימודים חדשה, כשהתלמיד לרוב נכנס לכיתה גבוהה יותר במסלול הלימודים.

תואר אקדמי

תואר אקדמי הוא תואר שמעניקות אוניברסיטאות ומכללות אקדמיות (להוראה ושאינן להוראה) לבוגריהן, לאחר שסיימו לעמוד בכל התנאים הלימודיים והמחקריים המקנים זכות לתואר.

זהו אחד המדדים להישגים האקדמיים של הסטודנט.

התארים האקדמיים בישראל ניתנים בשלוש רמות:

בוגר אוניברסיטה (Bachelor) - תואר ראשון.

מוסמך אוניברסיטה (Master) - תואר שני. לתואר זה נהוגים לעיתים שני מסלולים:

מסלול מחקרי עם תזה, שבסופו על הלומד לתואר להגיש עבודת מחקר ברמה נאותה.

מסלול ללא תזה, שהלומד בו אינו נדרש להגיש עבודת מחקר.

דוקטור (Doctor) - תואר שלישי.התואר פרופסור הוא תואר ודרגה אקדמית, הניתנים על סמך הישגים במחקר. פרופסור הפורש לגמלאות מקבל בדרך כלל תואר של "פרופסור אמריטוס" (ברבים: אמריטי). בניגוד לכך, "פרופסור אורח" היא דרגה זמנית, הניתנת לפרק זמן קצוב, ומקבלה אינו אמור להשתמש בה לאחריו.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.