אקדמות (כתב עת)

אקדמות הוא כתב עת למחשבה יהודית שפעל בין השנים 1996 - 2015. כתב העת יצא כפעמיים בשנה על ידי בית מורשה בירושלים. העורכים הראשונים היו עמיחי ברהולץ ודוד ענקי. החל משנת 2008 החליפה חיותה דויטש את עמיחי ברהולץ.

כתב העת נוסד במטרה לחבר את היצירה התורנית הקלאסית והיצירה האקדמית, תוך שימוש במתודות ובתובנות מודרניות, ולעיתים אף פוסט-מודרניות.

בין הכותבים היו הרב ד"ר יהודה ברנדס, פרופ' שלום רוזנברג, פרופ' תמר רוס, הרב יובל שרלו, פרופ' דוד הנשקה, הרב דוד ביגמן, הרב ד"ר בנימין לאו, פרופ' אשר כהן, פרופ' אליעזר דון יחיא, ד"ר ברוך כהנא, ד"ר יעל לוין, ד"ר חנוך בן פזי, ד"ר אבינועם רוזנק, פרופ' בנימין בראון וד"ר משה הלינגר.

באפריל 2019 הודיע "בית מורשה" על חידוש פרסום הגיליון. בין הכותבים בגיליון הקרוב פרופ' בנימין איש שלום, שמואל רוזנר, נתן שרנסקי, הרב ד"ר מיכאל אברהם, הרבנית ד"ר מיכל טיקוצ'ינסקי ועוד.[1]

Internet-news-reader.svg אקדמות
אקדמות (כתב עת)
שער גיליון כ"ו של כתב העת
תדירות פעמיים בשנה
סוגה כתב עת מקצועי למדעי היהדות
מו"ל בית מורשה
תאריך ייסוד 1996
תאריך סגירה 2015
שפה עברית

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ פוסט בדף הפייסבוק של בית מורשה, 18 באפריל 2019
אקדמות

אַקְדָמוּת הוא פיוט בשפה הארמית, הנאמר בקהילות אשכנז בחג השבועות באמצע או לפני קריאת התורה.

בפיוט יש 45 בתים שבכל אחד שתי שורות. תחילה עוסק הפיוט בתיאור גדולתו של הקב"ה, שאי אפשר לתארה גם אילו היו כל עצי היער לקני כתיבה וכל בני האדם לכותבים. אחר כך מתוארים המלאכים המשרתים את האל, ולבסוף מתואר דו-שיח בין עם ישראל לבין אומות העולם: האומות שואלות מדוע עם ישראל דבק בקב"ה, ועם ישראל משיב בתיאור השכר המובטח לעובדי ה' לעתיד לבוא.

בנימין בראון

בנימין בראון (נולד בי"ג בתמוז ה'תשכ"ו, 1 ביולי 1966) הוא פרופסור, חוקר יהדות ומחשבת ישראל, מרצה בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית וחוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה. בראון נודע במחקריו על אודות היהדות האורתודוקסית, ובמיוחד החרדית, מן ההיבט התאולוגי, ההלכתי וההיסטורי. בין השאר התחקה לראשונה אחר התפתחות המושג "דעת תורה", ועל ביטוייו השונים בעולם החרדי. כמו כן פרסם מאמרים רבים על הפסיקה ההלכתית, תנועת המוסר, והחסידות בשלביה המאוחרים. במחקריו משלב בראון מושגים, דגמים וכלי ניתוח שמקורם בפילוסופיה הכללית, ובכלל זה בפילוסופיה של המשפט.

דת ומדע

המונח דת ומדע, במשמעותו הרחבה, כולל כל ידע והגות השייכים להקשרים שבין תחומי הדת והמדע. במובן הצר הוא מתייחס לקונפליקט בין תפיסת הטבע כפי שהיא משתקפת במקרא (בשיח היהודי, נוצרי) או בקוראן (בשיח המוסלמי) לבין התפיסה המדעית. הקשרים שבין שני התחומים מעסיקים כבר רבות בשנים אנשי דת כמו את המתנגדים לה.

בדרך כלל מניחים המאמינים בדת מסוימת שסתירה בין תורת הדת לתגליות המדע אינה אפשרית, מפני שאם הדת נכונה - אף התורה שלה נכונה. או כפי שביטא זאת ר' יהודה הלוי בספר "הכוזרי": "חלילה לאל, מהיות דבר התורה סותר עדות דבר הנראה עין בעין או דבר שהוכח במופת שכלי!" (מאמר ראשון, פסקה ס"ז). משום כך, כאשר ישנו קונפליקט בין הנאמר בתורת הדת לבין מוסכמה ברורה כלשהי - הנטייה היא או לפרש את הנאמר בצורה שלא תסתור בין השניים, או לטעון שהידע המדעי אינו תקף.

עבור אלו שאינם מאמינים באותה דת, ורואים בה יצירה אנושית, יהיה לדיון בנושאים אלו, לכל היותר, ערך אנתרופולוגי בלבד, אך למאמינים מעוררות שאלות אלו עניין רב.

תחומים עיקריים של הקונפליקט בין תורה למדע הם:

גיל העולם

יצירת החי והאדם – בריאה אלוהית מכוונת או תהליך אבולוציוני אקראי?

סיפורי התנ"ך, ובמיוחד הנסים שבו, האם הם התרחשו או שמא מדובר במיתוסים עממיים.

יובל ריבלין

יובל ריבלין (נולד ב-22 באוגוסט 1968) הוא חוקר קולנוע והיסטוריה, מבקר קולנוע ומרצה במגוון מוסדות לימוד בישראל. תחום התמחותו הוא קולנוע וזהות יהודית, ובנושא זה פרסם עשרות מאמרים ואת ספרו "העכבר ששאג – על זהות יהודית בקולנוע האמריקני והישראלי".

בין היתר הוא מלמד במרכז הרצוג, בבית הספר לקולנוע "מעלה", במכללת עלמא, במכללת אפרתה, במכללת יעקב הרצוג, בבית אבי חי, בסינמטק ירושלים, בסינמטק תל אביב, בבית שמואל, בבית הספר לחינוך של יד ושם, במכון ון ליר, במכון שכטר למדעי היהדות, במרכז זלמן שזר ובתיכון הימלפרב. בעבר גם לימד באוניברסיטה העברית בירושלים.

יובל שרלו

הרב יובל שֶרְלוֹ (נולד ב-ז' טבת תשי"ח 30 בדצמבר 1957) הוא ראש ישיבת אורות שאול (יחד עם הרב תמיר גרנות), ופעיל ציבורי בולט בזרם הדתי לאומי. שרלו עוסק במגוון תחומים, דוגמת פובליציסטיקה, אתיקה ופוליטיקה; הוא חבר בארגון רבני צהר ובפורום תקנה. במסגרת עיסוקו באתיקה רפואית הוא מכהן בוועדות שונות של משרד הבריאות, כראש הדסק לאתיקה ודתות במרכז לאתיקה בירושלים וראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר. פעילותו הציבורית ועמדותיו הליברליות הקנו לו תומכים רבים בקרב הציבור הדתי והחילוני, אך גם עוררו עליו ביקורת מצד רבנים שמרנים יותר.

יציאה בשאלה

יציאה בשאלה (הנקראת גם "יציאה לשאלה" ו"חזרה בשאלה") הוא ביטוי בשפה העברית המתייחס לתהליך בו יהודי או יהודיה דתיים משנים את אורח חייהם ואמונותיהם, לאורח חיים חילוני באופיו. הכוונה למהלך אינדיבידואלי, להבדיל מתהליך חילון שבמסגרתו חברה נהיית יותר חילונית. הביטוי נטבע עבור יהודים, אם כי בעברית לפעמים משתמשים בו בהשאלה גם לגבי בני או בנות דתות אחרות, והוא אינו משמש לציון המרת דת או התבוללות.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.