אצטדיון קריית אליעזר

האצטדיון העירוני בקריית אליעזר היה אצטדיון הכדורגל המרכזי של העיר חיפה. האצטדיון היה אצטדיונה הביתי של מכבי חיפה משנת 1955, ומ-1991 גם של הפועל חיפה כשזו עזבה את אצטדיון קריית חיים, עד לסגירתו ב-2014. העבודות להריסתו ובניית שכונת מגורים תחתיו החלו בנובמבר 2015.

האצטדיון נוהל על ידי חברת אתו"ס ושימש כמעט באופן בלעדי למשחקי כדורגל, אך התקיימו בו גם אירועים תרבותיים והופעות. סביב כר הדשא נפרס מסלול אתלטיקה שהרחיק את הצופים מכר הדשא והקשה על הצפייה והעידוד, בעיקר מכיוון היציעים שמאחורי השער. מסלול זה שימש לאימונים ולתחרויות אתלטיקה של קבוצות מהעיר חיפה.

המגרש שעליו עמד האצטדיון נמצא בבעלותה של עיריית חיפה. האצטדיון שכן ברחוב צה"ל 16, בשכונת קריית אליעזר שבעיר התחתית בין מורדות הכרמל לשכונת בת גלים, בסמוך למרכזית בת גלים וליציאה ממנהרת תחנת הרכבת בת גלים. האצטדיון ניבט מנקודת תצפית בדרך סטלה מאריס, דבר שמשך בתקופות מסוימות מדי שבת אוהדים שהתקבצו בנקודת התצפית לצפייה במשחקים[1]. האצטדיון שכן בסמוך לבתי מגורים שמרפסותיהם נמלאו צופים בשעת משחק, והיה לאחד מאחרוני האצטדיונים בליגות הבכירות השוכן בסמוך לחלונות בתי מגורים (לאחר הריסת אצטדיון הקופסה ומעברה של בני יהודה מאצטדיון שכונת התקווה לאצטדיון בלומפילד).

משטח הדשא ומערכת הניקוז תחתיו היו מהאיכותיים בישראל, ובעשרים השנים שקדמו לסגירת האצטדיון מעטות הפעמים שנמנע קיום משחק בו בעקבות הצפה על כר הדשא[2].

אצטדיון קריית אליעזר
Kiryat Eliezer Stadium07
האצטדיון וברקע שיכוני שכונת קריית אליעזר
מיקום ישראל חיפה, ישראל
קואורדינטות 32°49′38″N 34°58′53″E / 32.827322°N 34.981284°E
נפתח 24 בספטמבר 1955
נסגר 14 במאי 2014
נהרס 2015
בעלים אתו"ס
אדריכל מקס גלפז
קבוצות מכבי חיפה (2014-1955)
הפועל חיפה (1965-1955, 2014-1991)
מושבים 14,000
(למפת חיפה רגילה)
Haifa OSM
 
אצטדיון קריית אליעזר
אצטדיון קריית אליעזר

היסטוריה

Kiryat Eliezer stadium 50's
אצטדיון קריית אליעזר בשנות החמישים
Haifa-WM01 - Kiryat Eliezer Stadium during a local derby
משחק דרבי בין הפועל חיפה למכבי חיפה באצטדיון קריית אליעזר
Qiryat Eliezer Stadium
מבט על יציעים 11–14 מתא הכבוד

האצטדיון הוקם בשנת 1955 כתרומה של איגוד הפועלים האיטלקי. מתכננו היה האדריכל מקס גלפז, שתכנן מתקני ספורט ונופש רבים במדינת ישראל הצעירה, ביניהם אצטדיון בלומפילד, היכל יד אליהו ואצטדיון האורווה בפתח תקווה. בעבר הכיל אצטדיון קריית אליעזר כ-17,000 מקומות ישיבה, אולם לעיתים הצטופפו ביציעים גם כ-20,000 צופים[3]. לאחר שינויים מבניים ובטיחותיים שבוצעו עשרות שנים לאחר שנחנך, הוקטן מספר המושבים ל-14,000. המשחק הראשון שנערך באצטדיון היה הדרבי בין מכבי חיפה להפועל חיפה ב-24 בספטמבר 1955, בו ניצחה מכבי חיפה 4:1 לעיני כ-6,000 צופים. עד אז שיחקו שתי הקבוצות בשני מגרשים צמודים בקריית אליהו, בסמוך למושבה הגרמנית בעיר. עם פתיחת האצטדיון העירוני עברו אליו שתי הקבוצות החיפאיות. לאחר עשר שנים, הפועל עברה לשחק בקריית חיים עד שחזרה לקריית אליעזר ב-1991.

התואר הראשון שבו זכתה קבוצה חיפנית על כר הדשא באצטדיון היה גביע המדינה לעונת 1962/1963, בו זכתה הפועל חיפה. באותה עונה העפילו לראשונה לגמר הגביע שתי הקבוצות החיפאיות. בזכות העובדה ששתי הקבוצות שיחקו בקריית אליעזר הוחלט לקיים את הגמר באצטדיון הביתי של שתיהן. במשחק הגמר שנערך ב-27 במאי 1963 לעיני כ-10,000 צופים, הפועל ניצחה 1:0 וזכתה בגביע המדינה הראשון בתולדותיה. תואר האליפות הראשון שבו זכתה קבוצה חיפנית על כר הדשא באצטדיון, נקטף ב-26 במאי 1984 במחזור הסיום של עונת 1983/1984, במשחק של מכבי חיפה מול מכבי רמת עמידר, שהתנהל על כר דשא צהוב בשל מחלה. הנהלת האצטדיון ועובדי עיריית חיפה ביקשו למנוע מהקבוצה לקיים את האימון המסכם על כר הדשא הצהוב ולאפשר להם לנסות ולשקם את הדשא, ואם לא יעלה בידם לעשות כן, לצבוע אותו בירוק. לאחר דין ודברים בין העובדים לבין מאמן הקבוצה שלמה שרף והתערבות כוח משטרה שהוזעק למקום כדי להפריד בין הנצים, הוחלט שהקבוצה תקיים את האימון כמתוכנן[4]. ניסיונות נוספים לצביעת הדשא בירוק נעשו על ידי עובדי העירייה ביום המשחק, וזאת כדי למזער את הפגיעה בחגיגיות המעמד. צביעת הדשא לא צלחה ועובדי העירייה הסתפקו לבסוף בהתנצלות פומבית בפני הקהל בכריזת האצטדיון שנענתה בקריאות בוז מצד האוהדים[5]. האליפות השנייה שבה זכתה הקבוצה הושגה עונה לאחר מכן, 1984/1985, דווקא באצטדיונה הביתי של היריבה העירונית בקריית חיים בשל שיפוצים בקריית אליעזר.

ביולי 1987 נהרג שוער מכבי חיפה אבי רן בתאונה ימית בכנרת; ארונו של רן הוצב במרכז המגרש כשכ-12 אלף אוהדים גודשים את יציעי האצטדיון כדי להעניק לשוער כבוד אחרון. לטקס, שכלל גם הספדים מפי אנשי המועדון ושחקנים, הגיעו גם שחקני עבר ושחקנים מאותה תקופה מקבוצות שונות בארץ ובכירי ההתאחדות לכדורגל[6]. אירוע דומה נערך גם לאחר מותו של בעלי הפועל חיפה, רובי שפירא, ששם קץ לחייו בדצמבר 2001. הארון, מוקף משמר כבוד המורכב משחקני קבוצת הנוער של הפועל חיפה, הוצב על במה מוגבהת במרכז המגרש ואלפי אוהדים, ביניהם גם אוהדי היריבה העירונית מכבי חלפו על פניו[7]. כחודש לאחר מותו של שפירא נערך באצטדיון "דרבי אחווה" שכל הכנסותיו הועברו לקופת הפועל חיפה שנקלעה לקשיים כלכליים באותה תקופה. ג'ובאני רוסו ודודו אוואט, שחקני מכבי ששיחקו מספר שנים קודם לכן בהפועל, שיחקו במדי כל אחת מהקבוצות במשך מחצית אחת ולרגל המשחק נמכרו צעיפים אדומים-ירוקים עם סמלי שתי הקבוצות[8].

ב-24 במאי 1988 ניצחה מכבי חיפה את קבוצת מכבי תל אביב בתוצאה 0:10, תוצאה שהייתה לגבוהה ביותר שהושגה באצטדיון. משחק זכור נוסף שנערך בין שתי הקבוצות התקיים ב-26 בפברואר 1994 במסגרת "משחק העונה" בין שתי הקבוצות שמוליכות את טבלת הליגה, ובו ניצחה מכבי חיפה את מכבי תל אביב בתוצאה 0:5.

משחק הכרעה זכור נוסף שנערך באצטדיון היה במסגרת המחזור האחרון והמכריע של עונת 1997/1998. המשחק הפגיש בין הטוענת לכתר, בית"ר ירושלים לבין קבוצת הפועל בית שאן ונערך בקריית אליעזר בשל חשש המשטרה מכך שהאצטדיון בבית שאן לא יוכל להכיל את כמות אוהדי בית"ר ירושלים שביקשו לצפות במשחק המכריע. המשחק הוכרע בדקות הסיום לטובתה של בית"ר ירושלים שזכתה באליפות המדינה, כשנגד שחקני בית שאן נטען כי לא התאמצו די על מנת לשמור על תוצאת המשחק, במה שנודע לימים כ"משחק השרוכים". לצד אירוע בלתי-ספורטיבי זה, ראוי לציון גם משחק הדרבי שהפגיש בין מכבי להפועל חיפה בעונת 2001/2002 שהסתיים בתוצאה 2:1 למכבי. משחק זה זכור בשל "פרשת ישראל כהן", שכן מכבי ניצחה בסופו של דבר בזכות פנדל שנכבש לאחר סדרת עבירות שביצע בלם הפועל ישראל כהן ברחבה. לאחר המשחק הואשם כהן כי ביצע עבירות מכוונות רבות במהלך המשחק בניסיון להטות את תוצאתו.

בעונת 1998/1999 זכתה הפועל חיפה בתואר האליפות היחיד בתולדותיה. משחק ההכתרה נערך על כר הדשא של האצטדיון ב-8 במאי 1999 ובו ניצחה את מכבי תל אביב בתוצאה 2:3. המשחק נעצר לאחר פריצת אוהדי הקבוצה לכר הדשא ודקות הסיום התקיימו כשהמגרש תחום על ידי אוהדים לאחר שבעלי המועדון, רובי שפירא, נטל את מיקרופון הכריזה והפציר באוהדים לאפשר לשופט המשחק דני קורן לסיים את המשחק במועדו החוקי. בעקבות משחק זה נחשפה פרשת האפדרין.

ב-26 במאי 2001 במחזור ה-38 של עונת 2000/2001, התקיים באצטדיון משחק הכתרה של מכבי, שבסיומו הבטיחה הקבוצה את האליפות מזה 7 שנים. בדקה ה-82 של המשחק שהתקיים מול מכבי תל אביב, כשלוח התוצאות הראה 2:3 לחיפה, החלו אוהדים לשעוט לעבר הגדרות המפרידות בין היציעים לכר הדשא. השוטרים, שהבחינו כי אוהדים רבים נמחצים בין ההמון לגדרות נאלצו לפתוח את השערים ולאפשר את כניסת האוהדים למגרש והמשחק פוצץ. באירוע נפצע קשה אוהד מכבי חיפה אמיר רנד שלקה בדום לב ודום נשימה ופונה על ידי מגן דוד אדום למרכז הרפואי רמב"ם כשהוא סובל מפגיעה מוחית קשה ובהמשך הוגדר כצמח. בעקבות המקרה פסק בית המשפט כי על החברה המנהלת את האצטדיון, על עיריית חיפה, על מכבי חיפה ועל הביטחון לפצות את משפחת רנד בסכום של כ-12 מיליון ש"ח[9]. שנה לאחר מכן הוחלט להסיר את הגדרות המפרידים בין היציעים לכר הדשא ולהחליפם בגדרות נמוכות[10], ובהמשך גם ביתר אצטדיוני ליגת העל[11].

בתחילת שנות האלפיים הותקנו באצטדיון שערים אלקטרוניים אותם ניתן היה לעבור באמצעות הצגת כרטיס מגנטי המוענק למנויים או כרטיס חבר מועדון מכבי חיפה, או באמצעות הצגת כרטיס עם ברקוד שניתן להדפסה בבית האוהד. אפשרות זו פתרה באופן חלקי את בעיית התורים הארוכים בקופות האצטדיון המעטות, הקטנות והמיושנות שיצרו, בין היתר, חיכוך בין אוהדי הקבוצה המארחת לאוהדי הקבוצה האורחת בצדו הדרומי של האצטדיון.

בעשור האחרון לשימוש באצטדיון נערכו בו טקסי ההכתרה של מכבי חיפה לאלופה, ופרט למשחקי הקבוצות החיפניות הוא אירח קבוצות כדורגל נוספות מצפון הארץ שהעפילו לליגת העל עד שנבנו להן מגרשים המאושרים לאירוח משחקים בליגה הבכירה, ביניהן בני סכנין והפועל עכו. כמו כן, אירח האצטדיון את משחקיהן הבינלאומיים של בני סכנין, מכבי נתניה והפועל קריית שמונה שמגרשיהן לא אושרו לאירוח משחקים במפעלים שבהם השתתפו.

משחקים בינלאומיים

האצטדיון אמנם לא עמד בקריטריונים האירופיים לארח משחקים במסגרת ליגת האלופות ולכן חלק ממשחקי מכבי חיפה במסגרות בינלאומיות וגם אלה של הפועל נערכו מחוץ לאצטדיון, באצטדיון בלומפילד ובאצטדיון רמת גן, אך משחקים רבים נוספים במסגרות אירופיות שונות נערכו בו, והוא אף אירח מספר משחקים של נבחרת ישראל. המשחק הראשון בגביע אירופי רשמי שנערך באצטדיון היה ב-1 בספטמבר 1993 במשחק בין מכבי חיפה לדודלאנג' מליגת העל הלוקסמבורגית. כמו כן, האצטדיון אירח את משחקי מכבי חיפה בגביע המחזיקות בעונת 1998/1999, ובהם ניצחונותיה נגד פריס סן ז'רמן וס.ו. ריד ומשחק רבע הגמר בו הודחה נגד לוקומוטיב מוסקבה, וכן את משחקיה של הפועל חיפה במוקדמות ליגת האלופות ובגביע אופ"א בהם ניצחון על אייאקס אמסטרדם. הזדמנות נוספת בה התארחה אייאקס באצטדיון הייתה שנתיים קודם לכן במסגרת משחק ראווה, בו ניצחה מכבי חיפה, מחוזקת באלי אוחנה, 2:1 את אלופת אירופה דאז.

יציעי האצטדיון

DSCF0695
אצטדיון קריית אליעזר, מנקודת התצפית בסטלה מאריס
SabaEliezer18
מבט על גוש א' באצטדיון, כחודש לפני תחילת העבודות להריסתו

יציעי האצטדיון יצרו צורת ח' כך שבצדו הצפוני של האצטדיון, בין יציע 1 ליציע 14 לא היה בנוי יציע נוסף ובתחילת שנות האלפיים הוצב במיקום זה שלט אלקטרוני המציג את שעון המשחק ותוצאתו. יציעים 2–4 הם היציעים היחידים שהיו מקורים, כשיציע 3 שימש את תא הכבוד ואת יציע העיתונאים ובו הוצבה גם עמדת השידור. אזור ג' של האצטדיון, שנודע בכינוי יציע ג' וכולל את יציעים 11–12 שיכן במשך שנים את אוהדיה הנאמנים של הקבוצה, וכינויו הפך לשם נרדף לגרעין האוהדים האדוק של מועדון הכדורגל מכבי חיפה. את אוהדיה הנאמנים של הפועל חיפה אכלסו יציעים 4–5. אוהדי הקבוצה האורחת שוכנו משך שנים ביציעים 13–14, אך בשנות האלפיים הועברו במשחקיה של מכבי ליציעים 6–8.

חדרי ההלבשה של הפועל חיפה, וכן אלה של הקבוצות האורחות ושל השופטים מוקמו במרכז המגרש, ואילו הכניסה לחדרי ההלבשה של מכבי חיפה מוקמה בסמוך ליציעים 9–10. בעלייה ובירידה מהמגרש עברו שחקני הקבוצה בסמוך ליציע ג' ועל פי רוב זכו לעידוד, אולם בעתות משבר וחוסר הצלחה ספגו השחקנים והצוות המקצועי ביקורת רבה ולעיתים אף קללות, והיו לא אחת מטרה להשלכת חפצים[12].

אזור שער תכולה
א' 1 1,003
א' 2 1,283
א' אח"מים (תא הכבוד) 548
א' עיתונאים 52
א' 4 1,528
א' 5 866
א' 5א' 721
א' 5ב' 831
ב' 6 466
ב' 7 807
ב' 8 475
ג' 9 834
ג' 10 850
ג' 11 944
ג' 12 958
ג' 13 1,082
ג' 14 754
סך הכול 14,002

סגירת האצטדיון והריסתו

Kiryat Eliezer Stadium
דגל שהניפו אוהדי מכבי חיפה במשחק האחרון באצטדיון. המילים - "כאן ביתי פה אני נולדתי, במישור אשר על שפת הים" נלקחו מהשיר "כאן", שכתב עוזי חיטמן. 14 במאי 2014
SabaEliezer21
העבודות להריסת אצטדיון קריית אליעזר, מבט מדרך סטלה מאריס, דצמבר 2015
SabaEliezer22
חורבות האצטדיון במהלך העבודות להריסתו, דצמבר 2015

האצטדיון היה מיושן - המושבים בו היו מיושנים, סביבת היציעים, המזנונים והשירותים היו מוזנחים ודרכי הגישה והחנייה הקשו על קהל האוהדים. בנוסף, בתחילת שנות האלפיים אירעו בו מספר הפסקות חשמל במהלך משחקים. לאחר מספר שנים של דיונים, אושרה בשנת 2008 התוכנית להקמת אצטדיון חדש בחיפה[13].

עם מעבר קבוצות הכדורגל של חיפה לאצטדיון סמי עופר שנבנה במבואות חיפה ובנייתו הושלמה ב-2014, נסגר אצטדיון. חברת אתו"ס החליטה למכור מזכרות מהאצטדיון בדמות פיסות דשא, מושבי פלסטיק, דגלי הקרן ופריטים נוספים מהאצטדיון[14].

ב-14 במאי 2014 נערך טקס פרידה חגיגי מהאצטדיון: במסגרת האירוע הוכתרה קבוצת הנוער של מכבי חיפה כאלופת המדינה של ליגת העל לנוער, ולאחר מכן התכנסו על כר הדשא שחקני הסגל של מכבי חיפה שזכו במדיה באליפות הראשונה במלאת לה 30 שנה, לצד מאמן הקבוצה דאז שלמה שרף. משה רן, אביו של אבי רן, שוער הקבוצה באותה עונה, הגיע לראשונה לאירוע לאחר נתק ממושך עם מכבי חיפה, והוענקה לו חולצת האליפות הראשונה עם שם בנו[15]. בטקס נכחו גם שחקני העבר ג'וני הרדי ואשר עלמני ששיחקו במשחק הפתיחה של האצטדיון. על שלטי הפרסום באצטדיון הופיע הכיתוב "תודה קריית אליעזר, בלבנו תישאר תמיד", ושלט עם כיתוב זה הופרח לאוויר יחד עם בלונים בצבעים ירוק-לבן. במשחק הפרידה נכחו דמויות נוספות מעולם הכדורגל בהן שדרן הספורט זוהיר בהלול. בהלול, המזוהה עם המשפט "כאן בקריית אליעזר" שאותו היה משלב בדיווחיו מהמשחקים הרבים ששידר מהאצטדיון בתוכנית הרדיו "שירים ושערים" אמר באירוע: "קריית אליעזר מבחינתי זה בית מקדש. כי פה הדת האמיתית, הדת של ההמונים. נגדע ממני משהו, נתלש ממני משהו ואני מרגיש כואב ואפילו קצת דומע". לאחר הטקס נערך באצטדיון המשחק האחרון בו התמודדו מכבי חיפה ומכבי תל אביב. השער האחרון שנכבש באצטדיון הובקע על ידי ערן זהבי, שחקן מכבי תל אביב. מכבי חיפה מכרה בחודשים אלה כמזכרות חולצות וצעיפים עם תמונתו של האצטדיון. אוהדי מכבי חיפה עקרו ממקומם כיסאות למזכרת, ומחוץ לאצטדיון הוקדש קיר לכתיבת זכרונות ובמקומות נוספים על חומת האצטדיון רוססו כתובות גרפיטי סנטימנטליות. במספר שירי אוהדים שחוברו לאחר סגירת האצטדיון מוזכר האצטדיון בכינוי "סבא אליעזר", שמה של דמות מסיפור הילדים "אליעזר והגזר" ומשחק מילים הרומז להיותו אצטדיון ותיק ומיושן אך חם וביתי.

ביולי 2015 פורסם מכרז להריסת האצטדיון ופינוי שטחו וב-24 בנובמבר 2015 החלו הריסות האצטדיון[16]. בתום עבודות הפינוי יועבר השטח לרשות מקרקעי ישראל כדי שישווק ליזמים לטובת הקמת שכונת מגורים.

כשבועיים לפני הריסת האצטדיון פורסמה ידיעה, לפיה מכבי חיפה השאירה אחריה באצטדיון מזכרות ופריטים רבים בעלי ערך היסטורי עבור חובבי הכדורגל. המועדון טען שהמשרדים נפרצו ונגרם נזק לציוד ולפריטים שנותרו, שהיו מיועדים להתפנות לפני תחילת עבודות ההריסה. משטרת ישראל פתחה בחקירת המקרה ובמהלכה נעצרו שני חשודים בפריצה[17][18].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ "עומדים שם עשרות אלפי אנשים, על ההר כדי לראות את המשחק", ראיון עם רפי אוסמו באתר "מכבי חיפה און-ליין"
  2. ^ דורון בן דור, ‏המשחק בין הפועל חיפה ור"ג בוטל עקב הצפה, באתר ONE‏, 31 בינואר 2009
  3. ^ ציוני דרך בתולדות מכבי חיפה בקריית אליעזר
  4. ^ על פי רפי אוסמו שחקן הקבוצה; נאמר במסגרת תוכנית ספורט ברדיו חיפה בדצמבר 2015.
  5. ^ 30 שנה לאליפות הראשונה, האתר הרשמי של מכבי חיפה
  6. ^ אבי רן - השוער והאגדה, באתר הרשמי של מכבי חיפה
  7. ^ שלי שפירא: "אנשים כמו אבא יש רק באגדות", באתר ynet, 30 בדצמבר 2001
  8. ^ יובל פייס, הפועל ניצחה בדרבי האחווה, באתר ynet, 17 בדצמבר 2001
  9. ^ איציק יצחקי וקובי מנדל‏, אמיר רנד יפוצה ב-12 מיליון שקל, באתר וואלה! NEWS‏, 9 בספטמבר 2009
  10. ^ הגדרות בקריית אליעזר יוסרו, באתר וואלה! NEWS‏, 14 באפריל 2002
  11. ^ אורי יסעור, משרד הספורט מגבש נוהל להסרת גדרות במגרשים, באתר ynet, 22 באפריל 2002
  12. ^ תומר לוי, ‏מוט ברזל נזרק לכיוון לוי. שחר: "נטפל בקהל", באתר ערוץ הספורט, ‏10 בדצמבר 2011
  13. ^ עדי סרדס, הטוטו אישר את הקמת האצטדיון החדש בחיפה, באתר ynet, 25 בדצמבר 2008
  14. ^ נפרדים מאצטדיון קריית אליעזר, באתר חיפהחיפה, 14 באוקטובר 2014
  15. ^ משה בוקר, 2-2 בין מכבי חיפה למכבי תל אביב, באתר הארץ, 14 במאי 2014
  16. ^ איציק יצחקי‏, תם עידן בכדורגל הישראלי: החלה הריסת אצטדיון קריית אליעזר, באתר וואלה! NEWS‏, 24 בנובמבר 2015
    תומר לוי, ‏צפו: החלה הריסתו של אצטדיון קריית אליעזר, באתר ערוץ הספורט, ‏24 בנובמבר 2015
  17. ^ איציק יצחקי‏, ההיסטוריה של מכבי חיפה נטושה מסביב לקריית אליעזר, באתר וואלה! NEWS‏, 4 בנובמבר 2015
  18. ^ נעצרו שני חשודים בפריצה לאצטדיון קריית אליעזר בחיפה, אתר ישראל ספורט, 8 בנובמבר 2015
1955

שנת 1955 היא השנה ה-55 במאה ה-20. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1955 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

24 בספטמבר

24 בספטמבר הוא היום ה-267 בשנה (268 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 98 ימים.

איתמר צ'יזיק

איתמר צ'יזיק (נולד ב-1947) כיהן כמנכ"ל מועדון הכדורגל הישראלי מכבי חיפה בין השנים 2002–2016. בעבר שירת כקצין צה"ל בדרגת אלוף-משנה באגף המודיעין.

אליעזר קפלן

אליעזר קפלן (27 בינואר 1891 – 13 ביולי 1952) היה פעיל ציוני, חבר מועצת העיר תל אביב (1925–1933), חבר הנהלת הסוכנות היהודית ומנהל מחלקת הכספים שלה (1933–1948), סגן ראש הממשלה הראשון, שר האוצר הראשון של ישראל ושר המסחר והתעשייה.

אצטדיון קריית חיים

אצטדיון קריית חיים (או אצטדיון ד'אלסנדרו) הוא אצטדיון כדורגל הממוקם בקריית חיים שבחיפה. שמו הרשמי הוא "אצטדיון ד'אלסנדרו", על שם ראש עיריית בולטימור שביקר במועצת פועלי חיפה בתחילת שנות ה-60.

אצטדיוני כדורגל בישראל

להלן רשימה חלקית של אצטדיוני כדורגל בישראל, מסודרים לפי מספר מושבים יורד.

גביע המדינה בכדורגל 1956/1957

גביע המדינה 1956/1957 הייתה התחרות ה-21 מאז היווסדה והחמישית לאחר קום המדינה. המשחקים החלו ב-11 בפברואר 1956 והסתיימו ב-6 ביולי 1957.

גביע המדינה בכדורגל 1962/1963

גביע המדינה 1962/1963 הייתה התחרות ה-25 מאז היווסדה והעשירי, לאחר קום המדינה. המשחקים החלו ב-24 במרץ 1962 והסתיימו ב-27 במרץ 1963.

משחק הגמר היה משחק הדרבי של חיפה בו ניצחה הפועל חיפה ובכך זכתה בגביע בפעם הראשונה.

מגדל מאירהוף

מגדל מאירהוף הוא שמו של רב-קומות, שמשמש למגורים ולמסחר, השוכן בקצה המערבי של כיכר מאירהוף בשכונת קריית אליעזר שבחיפה. כשהוקם בשנות ה-60, היה למבנה הגבוה בצפון ישראל ובחיפה במשך כעשור, ומהגבוהים בישראל.

המגדל תוכנן באמצע שנות השישים בשכונת קריית אליעזר בחיפה ליד אצטדיון קריית אליעזר, תחילה על ידי האדריכל חנן מרטנס שתכנן את מתווה הבניין, ולאחר מכן על ידי האדריכל אל מנספלד שתכנן את הבניין באופן מפורט. הבניין נבנה על ידי חברת רסקו והוא אוכלס בשנת 1967.

שתי הקומות הראשונות במגדל הן מסחריות ומעליהן 18 קומות המשמשות למגורים. כל הדירות בבניין בנות 4 חדרים, למעט הדירות בשתי הקומות העליונות שהנן בנות 5 חדרים (132 מ"ר).

באזור המגדל שכונת קריית אליהו והמרכז הרפואי לין.

המגדל לא גבוה במיוחד ביחס למגדלים בחיפה אך הוא בולט מאוד בנוף השכונה הבנויה ברובה בנייני רכבות בני ארבע קומות.

עונת 1993/1994 בליגה הלאומית

עונת 1993/1994 בליגה הלאומית הייתה העונה ה-38 של ליגה לאומית כליגת כדורגל הבכירה בישראל.

על ניצחון במשחק הוענקו שלוש נקודות ונקודה בודדת הוענקה על תיקו. הליגה כללה 14 קבוצות ששיחקו ביניהן במשך 3 סיבובים בני 13 משחקים כל אחד - 39 מחזורים בסה"כ. הקבוצות שעלו לליגה לאומית לעונת 1993/1994 היו מכבי הרצליה והפועל כפר סבא.

בעונה זו נשברו שיאים רבים בכדורגל הישראלי, כאשר הבולטים שבהם הם פתיחת העונה המושלמת של מכבי תל אביב עם 11 ניצחונות רצופים וסיומה של העונה הסדירה בזכייתה של מכבי חיפה באליפות ללא הפסד ליגה בעונה של 39 מחזורים. שיא נוסף בעונה זו היה מספר הנקודות שצברו מכבי חיפה ומכבי תל אביב (95 ו-88 נקודות בהתאמה), שלא נשבר עד היום (נכון לסיום עונת 2017/2018).

מלך השערים והמבקיע המצטיין של העונה היה אלון מזרחי ממכבי חיפה עם 28 שערים. לכדורגלן העונה בישראל נבחר אייל ברקוביץ', קשרה של מכבי חיפה שכבש 10 שערים ובישל 13. שחקנים בולטים אחרים היו קשרה הימני של מכבי חיפה אלון חזן שכבש 8 שערים ובישל 16 והקשר האחורי של מכבי חיפה סרגיי קנדאורוב שכבש 10 שערים ובישל 5.

בסיום העונה הפועל כפר סבא ירדה ליגה. הקבוצות שעלו לליגה לאומית לעונת 1994/1995 היו הפועל בית שאן, בית"ר תל אביב ועירוני ראשון לציון.

עונת 1994/1995 בליגת האלופות

עונת 1994/1995 בליגת האלופות הייתה העונה ה-40 של התחרות האירופית לקבוצות כדורגל והשלישית במסגרת ליגת האלופות. היא אורגנה על ידי אופ"א. המשחק הראשון התקיים ב-10 באוגוסט 1994 ותחרות הסתיימה ב-24 במאי 1995.

בתחרות השתתפו 24 קבוצות. בגלל מלחמות יוגוסלביה, נציגת סרביה ומונטנגרו לא השתתפה בתחרות. כמו כן, הוחלט שאלופות של מספר מדינות לא ישתתפו כלל בליגת האלופות והשתתפו לגביע אופ"א

משחק הגמר נערך באצטדיון ארנסט האפל, וינה. התחרות הסתיימה בניצחון של אייאקס בפעם הרביעית בתולדות המועדון.

עונת 1999/2000 בליגת האלופות

עונת 1999/2000 בליגת האלופות הייתה העונה ה-45 של התחרות האירופית לקבוצות כדורגל והשמינית במסגרת ליגת האלופות. היא אורגנה על ידי אופ"א. המשחק הראשון התקיים ב-19 ביולי 1999 ותחרות הסתיימה ב-24 במאי 2000.

בתחרות השתתפו 72 קבוצות.

משחק הגמר נערך בסטאד דה פראנס, צרפת. התחרות הסתיימה בניצחון של ריאל מדריד בפעם השמינית בתולדות המועדון.

עונת 2001/2002 בליגת האלופות

ליגת האלופות 2001/2002 הוא הטורניר ה-47 של ליגת האלופות, משחק הגמר נערך בהאמפדן פארק שבסקוטלנד בו ניצחה ריאל מדריד 1-2 את באייר לברקוזן וזכתה בגביע האלופות ה-9 בתולדותיה. מחזיקת התואר בעונה הקודמת היא באיירן מינכן.

מכבי חיפה הייתה הקבוצה הישראלית היחידה שהשתתפה באליפות. הקבוצה הגיעה עד לשלב המוקדמות השני בו הודחה על ידי האקה מפינלנד בשל הפסד טכני עקב שיתוף שחקן מושעה (פרשת הפקס).

עונת 2008/2009 בליגת העל בכדורגל

עונת 2008/2009 בליגת העל הייתה העונה העשירית של ליגת העל כליגת הכדורגל הבכירה בישראל.

על ניצחון במשחק הוענקו שלוש נקודות ונקודה בודדת הוענקה על תיקו. הליגה כללה 12 קבוצות ששיחקו ביניהן במשך 3 סיבובים בני 11 משחקים כל אחד - 33 מחזורים בסה"כ. העולות החדשות שהצטרפו לליגת העל לקראת עונה זו היו הכח עמידר רמת גן והפועל פתח תקווה. העונה החלה ב-30 באוגוסט 2008 והסתיימה ב-1 ביוני 2009. העונה הסדירה הסתיימה בניצחון של מכבי חיפה. בתואר מלך השערים של העונה זכו שלושה כדורגלנים: ברק יצחקי (בית"ר ירושלים) שמעון אבוחצירה (הפועל פתח תקווה) ואלירן עטר (בני יהודה תל אביב) עם 14 שערים כל אחד, ובתואר כדורגלן העונה זכה וינסנט אניימה, שוער הפועל תל אביב.

בעקבות ההחלטה על הרחבת הליגה ל-16 קבוצות רק עירוני קריית שמונה ירדה ישירות לליגת משנה. הכח עמידר רמת גן השתתפה במשחקי המבחן והפסידה למכבי אחי נצרת שעלתה לליגת העל. בנוסף עלו לליגת העל בתום העונה גם הפועל חיפה, הפועל עכו, הפועל באר שבע, הפועל רמת גן והפועל רעננה.

עונת 2009/2010 בליגת האלופות

עונת 2009/2010 בליגת האלופות הייתה העונה ה-55 של התחרות האירופית לקבוצות כדורגל וה-18 במסגרת ליגת האלופות. היא אורגנה על ידי אופ"א. המשחק הראשון התקיים ב-30 ביוני 2009 ותחרות הסתיימה ב-22 במאי 2010.

בתחרות השתתפו 76 קבוצות.

משחק הגמר נערך באצטדיון סנטיאגו ברנבאו, מדריד. התחרות הסתיימה בניצחון של אינטר מילאנו בפעם השלישית בתולדות המועדון.

עונת 2009/2010 בליגת העל בכדורגל

עונת 2009/2010 בליגת העל הייתה העונה ה-11 של ליגת העל כליגת הכדורגל הבכירה בישראל.

על ניצחון במשחק הוענקו שלוש נקודות ונקודה בודדת הוענקה על תיקו. הליגה הוגדלה ל-16 קבוצות שתחילה שיחקו ביניהן במשך 2 סיבובים בני 15 משחקים כל אחד - 30 מחזורים בסה"כ. לאחר מכן, קוזזו הנקודות שצברו הקבוצות בחצי והליגה חולקה ל-3 בתים: פלייאוף עליון (6 קבוצות), פלייאוף אמצעי (4 קבוצות) ופלייאוף תחתון (6 קבוצות). העולות החדשות שהצטרפו לליגת העל לקראת עונה זו היו הפועל חיפה, הפועל עכו, הפועל באר שבע, הפועל רמת גן והפועל רעננה. העונה הסדירה החלה ב-22 באוגוסט 2009 ומשחקי הפלייאוף הסתיימו ב-15 במאי 2010. באותו יום ניצחה הפועל תל אביב במחזור האחרון את בית"ר ירושלים משער בדקה ה-92, ולעומת זאת מכבי חיפה סיימה בתיקו את משחקה עם בני יהודה, ובעקבות זאת זכתה הפועל תל אביב באליפות. בעונה זו השלימה הפועל תל אביב דאבל לאחר שזכתה גם בגביע המדינה, וקשר הקבוצה גילי ורמוט נבחר לכדורגלן העונה בישראל. מלך השערים של העונה היה שלומי ארביטמן ממכבי חיפה עם 28 שערים.

בסיום העונה מכבי אחי נצרת והפועל רעננה ירדו לליגת משנה. קבוצת הפועל רמת גן השתתפה במשחקי המבחן, ניצחה את הפועל כפר סבא ונותרה בליגת העל. מהליגה הלאומית לליגת העל עלו בתום העונה עירוני קריית שמונה והפועל אשקלון.

עונת 2010/2011 בליגת העל בכדורגל

עונת 2010/2011 בליגת העל הייתה העונה ה-12 של ליגת העל כליגת הכדורגל הבכירה בישראל.

על ניצחון במשחק הוענקו שלוש נקודות ונקודה בודדת הוענקה על תיקו. הליגה כללה 16 קבוצות שתחילה שיחקו ביניהן במשך 2 סיבובים בני 15 משחקים כל אחד - 30 מחזורים בסה"כ. לאחר מכן, קוזזו הנקודות שצברו הקבוצות בחצי והליגה חולקה ל-3 בתים: פלייאוף עליון (6 קבוצות), פלייאוף אמצעי (4 קבוצות) ופלייאוף תחתון (6 קבוצות). העולות החדשות שהצטרפו לליגת העל בעונה זו היו עירוני קריית שמונה והפועל אשקלון. העונה הסדירה החלה ב-21 באוגוסט 2010 ומשחקי הפלייאוף הסתיימו ב-21 במאי 2011. העונה הסתיימה בניצחון של מכבי חיפה. מלך השערים של העונה היה טוטו תמוז (הפועל תל אביב) עם 21 שערים.

בסיום העונה הפועל אשקלון והפועל רמת גן ירדו לליגת משנה. קבוצת הפועל פתח תקווה השתתפה במשחקי המבחן, ניצחה את הפועל כפר סבא ונותרה בליגת העל. לליגת העל עלו בתום העונה הפועל רמת השרון והפועל ראשון לציון.

עונת 2011/2012 בליגת העל בכדורגל

עונת 2011/2012 בליגת העל הייתה העונה ה-13 של ליגת העל כליגת הכדורגל הבכירה בישראל.

על ניצחון במשחק הוענקו שלוש נקודות ונקודה בודדת הוענקה על תיקו. הליגה כללה 16 קבוצות שתחילה שיחקו ביניהן במשך 2 סיבובים בני 15 משחקים כל אחד - 30 מחזורים בסה"כ. לאחר מכן פוצלה הליגה לפלייאוף עליון (8 קבוצות ששיחקו ביניהן במשך סיבוב אחד בן 7 משחקים) ותחתון (8 קבוצות ששיחקו ביניהן במשך סיבוב אחד בן 7 משחקים). העולות החדשות שהצטרפו לליגת העל בעונה זו היו הפועל רמת השרון והפועל ראשון לציון. העונה הסדירה החלה ב-20 באוגוסט 2011 ומשחקי הפלייאוף הסתיימו ב-12 במאי 2012. בתום העונה זכתה עירוני קריית שמונה באליפות הראשונה בתולדותיה. מלך השערים של העונה היה אחמד סבע (מכבי נתניה) עם 20 שערים.

בסיום העונה מכבי פתח תקווה, הפועל ראשון לציון והפועל פתח תקווה ירדו לליגת המשנה. בעקבות ההחלטה להקטין את הליגה ל-14 קבוצות, רק קבוצת הפועל רמת גן עלתה לליגת העל לעונת 2012/2013.

קריית אליעזר

האם התכוונתם ל...

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.