אצטדיון טדי

אצטדיון טדי הוא אצטדיון כדורגל הממוקם בקריית הספורט ירושלים בשכונת מלחה, מכיל 31,733 מקומות ישיבה [1]. האצטדיון נקרא על שם ראש עיריית ירושלים לשעבר, טדי קולק, ומשמש כיום כמגרשן הביתי של קבוצות הכדורגל בית"ר ירושלים, הפועל קטמון ירושלים ושל אגודת ספורט נורדיה ירושלים. מלבד משחקי הקבוצות העירוניות של ירושלים, מארח האצטדיון לעיתים גם משחקים בינלאומיים של נבחרת ישראל ומשחקים כגון שלבי גמר גביע המדינה. כמו כן, אירח האצטדיון את טקס פתיחת המכביה בשנת 2001 ובשנת 2013 את טקסי הפתיחה והסיום של המכביה ואירח שוב את טקס הפתיחה בשנת 2017. בנוסף, האצטדיון היה אחד מארבעת האצטדיונים שאירחו את יורו 2013 עד גיל 21, בין השאר אירח גם את משחק הגמר של הטורניר.

אצטדיון טדי
אצטדיון טדי
מיקום מלחה, ירושלים
קואורדינטות 31°45′4.20″N 35°11′26.22″E / 31.7511667°N 35.1906167°E
נפתח 1991
שופץ 2013, 2018
הורחב 1999, 2013
בעלים עיריית ירושלים
מפעיל החברה העירונית אריאל
משטח דשא
אדריכל בשנות ה-90: יוסי בן נעים ופסקואל ברויד,
2012: גולדשמידט ארדיטי ויוסי בן נעים אדריכלים
קבוצות בית"ר ירושלים (1991-היום)
הפועל קטמון ירושלים (2007-היום)
בית"ר נורדיה ירושלים (2016-היום)
נבחרת ישראל בכדורגל (2015-היום)
הפועל ירושלים (2019-1991)
מושבים 31,733 (2013)
21,700 (1999)
12,000 (1991)
ממדי משטח אורך: 105 מטר, רוחב: 68 מטר
(למפת ירושלים רגילה)
Jerusalem location map with titles2
 
אצטדיון טדי
אצטדיון טדי
Teddy stadium, Jerusalem
מבט כללי, יולי 2013
Teddy Stadium from above
האצטדיון ממבט על

היסטוריה

רקע היסטורי

בראשית שנות ה-70 יזם ראש העירייה טדי קולק, תוכנית להקמת קריית ספורט לאומית שבמרכזה אצטדיון כדורגל על "רכס שועפאט" (בשטח בו הוקמה לאחר מכן שכונת "רמת שלמה"). תכנון הפרויקט השאפתני החל בשנת 1971[2][3]. בשלב א', בנובמבר 1971, אושרה הקמתו של אצטדיון כדורגל בו 23,000 מקומות ישיבה, עם אפשרות הרחבה ל-50,000 מקומות[4][5]. ב-1973 הוגשה התוכנית להקמת קריית ספורט לאומית המתאימה לסטנדרטים אולימפיים, וכוללת אצטדיון כדורגל, היכל ספורט, 3 בריכות שחייה, ומגרשי אימונים[6]. עבודות הסלילה של כביש הגישה לאצטדיון החלו ב-1976[7], ולאחר השלמת התכנון וקבלת האישורים הכריז קולק, בשנת 1977, על תחילת עבודות ההקמה, שבמקביל החל מאבק של הקהילה החרדית בירושלים נגד התוכנית[8]. גיוס הכספים להקמת הפרויקט ערך מספר שנים ולבסוף סוכם שהממשלה תכסה מחצית מעלות ההקמה וקרן ירושלים את מחצית השנייה, באמצעות תרומות. עבודות התשתית באזור החלו בשנת 1979, אך סיעת אגודת ישראל בעיריית ירושלים החלה להפעיל לחץ להפסקת העבודות, ואיימה לפרוש מהקואליציה העירונית[9]. לאחר שהעבודות נמשכו פרשה מהקואליציה העירונית[10], ובנוסף פנתה לראש הממשלה מנחם בגין שיתערב במשבר. בגין הסכים להקפיא את העבודות ולהפסיק את המימון הממשלתי לפרויקט[11]. תחילה הוסכם על הפסקה של חודשיים בכדי לדון שוב בתוכנית ולמצוא מיקום חלופי[12][13]. מנכ"ל משרד הפנים, חיים קוברסקי, הציע שהאצטדיון יוקם באזור הר חומה[14]. בינואר 1980, העבירה מועצת עיריית ירושלים החלטה שאתר שועפת מועדף להקמת האצטדיון ושיש להמשיך בעבודות, אך סיעת הליכוד בראשות ראובן ריבלין הצטרפה למתנגדים לתוכנית והעבודות לא חודשו[15][16].

המאבק נגד הקמת האצטדיון

לאחר שהתוכנית ברכס שועפאט בוטלה, אותר בשנת 1984 שטח בדרום מערב ירושלים, סמוך לשכונת מלחה, כמיקום חלופי, זאת כחלק מתוכנית כוללת לפיתוח האזור שכללה את הקמת קניון ירושלים והגן הטכנולוגי. במהלך אישור התוכנית בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה התארגנה קבוצה של תושבים, בראשות שר הפנים יצחק חיים פרץ ממפלגת ש"ס, תושב שכונת בית וגן הסמוכה, להגיש התנגדויות לתוכנית. בנוסף הגיעו עשרות חרדים לכל דיון, מבלי להגיש התנגדות עניינית, בכדי לגרום לסחבת בדיוני הוועדה[11][17]. דיוני הוועדה נמשכו שנתיים, וב-1987 אושרה לבסוף התוכנית, אך שר הפנים פרץ סירב לחתום על אישורה מתוקף סמכותו כשר הפנים, וכך גם אריה דרעי, שהחליף אותו בתפקיד ב-1988[18]. באותם שנים (בין 1986 ל–1989) עברה קבוצת בית"ר ירושלים לשחק באצטדיון בלומפילד בתל אביב מאחר שאצטדיון ימק"א שהכיל רק 4,500 מקומות ישיבה לא אושר לשימוש[19].

בשנת 1988 הגישה עיריית ירושלים עתירה לבג"ץ במטרה לאלץ את דרעי לחתום על אישור התוכנית, לאחר שאושרה בכל וועדות התכנון על פי חוק. בינואר 1989, קיבל בג"ץ את עתירת העירייה, בטענה שההתנגדות של דרעי אינה עניינית ונסללה הדרך להקמת האצטדיון[20][21]. בפברואר 1989, חתם מנכ"ל משרד הפנים על האישור הסופי לתוכנית[22].

הקמת האצטדיון

הקמת האצטדיון החלה ב-1989 בידי חברת "מוריה" במימון הקרן לירושלים, עיריית ירושלים והמועצה להסדר ההימורים בספורט. לקראת סיום העבודות הוחלט לקרוא אצטדיון "אצטדיון טדי", כהוקרה על מאמציו של קולק להקמתו ולמרות התנגדותו. האצטדיון נחנך ב-14 בספטמבר 1991 במשחק במסגרת המחזור הראשון של הליגה הלאומית לעונת 1991/1992 בו גברה הפועל תל אביב על הפועל ירושלים בתוצאה 3-0. כובש השער הראשון במשחק, ולמעשה בתולדות האצטדיון, היה משה סיני. [23] ב-14 בינואר 1992 נערך משחק ידידות לכבוד חניכת האצטדיון בין נבחרת ירושלים, שהורכבה משחקני בית"ר והפועל ירושלים, לבין קבוצת אולימפיק מארסיי מצרפת[24].

הרחבה ושיפוץ

בעת פתיחתו, הכיל האצטדיון מעל 12,000 מקומות ישיבה בשני יציעים - מערבי ומזרחי. בשנת 1998 הושלמה הקמתו של היציע הצפוני בו 7,000 מקומות ישיבה, אשר הגדיל את תכולת האצטדיון לכ-21,600 מקומות. מאחר שאצטדיון סבל מטעות בתכנון, כך שבחלק ממקומות הישיבה לא היה ניתן לראות היטב את כל חלקי כר הדשא, כר הדשא הוגבה ב-2 מטר, על מנת לשפר את זווית הצפייה. הגבהת משטח הדשא גם אפשרה להרחיב את המגרש למידות הבינלאומיות המקובלות, בהתאם לתקנון הכדורגל האירופי בנוסף, נבנו באצטדיון מקומות ישיבה מיוחדים לנכים ומוגבלים. שיפוץ זה הושלם בנובמבר 1999, בעלות של כ-8.5 מיליון שקל[25].

ב-27 בינואר 2010 החליטה עיריית ירושלים להכין תוכנית חדשה להרחבת האצטדיון, כאשר בשלב הראשון הוגדל מספר המקומות ל-31,733, שרובם נוספו על ידי בניית יציע רביעי מצידו הדרומי.[26] רוב השיפוץ הושלם לקראת משחקי המכביה ה-19 ומשחקי אליפות אירופה בכדורגל עד גיל 21 בשנת 2013, שאירח האצטדיון כולל משחק הגמר. שדרוג האצטדיון כלל מלבד בניית היציע הרביעי הגבהת כר הדשא ב-1.6 מטר, החלפת מושבי האצטדיון הצבעוניים במושבים מתקפלים בגוון כחול אחיד, הקמת אולם למסיבות עיתונאים, חדרי עבודה לצוותי תקשורת, חניות לקבוצות ולאורחים, שדרוג התאורה והתקנת שני לוחות תוצאות חדשים שגודל כל אחד כ-60 מ"ר.[27] ב-3 ביוני 2013 נחנך היציע הדרומי. שדרוג האצטדיון הביא לדירוגו בקטגוריה 4 בדירוג האצטדיונים של אופ"א.

בתחילת 2014 עבר ניהול האצטדיון מרשות הספורט בעיריית ירושלים לידיה של חברת אריאל הירושלמית המנהלת את מתקני הספורט ואתרי המופעים בירושלים ואחראית גם להפקת אירועי תרבות מטעם העירייה.

החל מתחילת סיבוב מוקדמות יורו 2016, האצטדיון משמש יחד עם אצטדיון סמי עופר בחיפה לאירוח משחקיה הביתיים של נבחרת ישראל. בין השאר אירח משחקים בקמפיין יורו 2016 וכן השתתף באירוח משחקי מוקדמות מונדיאל 2018 ויארח גם בקמפיין מוקדמות יורו 2020.

בחודש מרץ 2015 חשפה עיריית ירושלים תוכנית להתקנת מערך פאנלים סולאריים על גג האצטדיון, שבאמצעותו ניתן יהיה לייצר כ-686 קילוואט לשעה כבר בסוף הקיץ של 2015. אולם התקנת המערכת הסולארית החלה רק בספטמבר 2016 והושלמה בתחילת 2017.

תוכניות עתידיות

למרות חניכת היציע הדרומי בחודש יולי 2013, בניית הגג מעל היציע הדרומי והחלפת הכיסאות הצבעוניים ביציע הצפוני לכיסאות הכחולים כמו בשאר היציעים טרם בוצעו. השלמת הגג תוכננה תחילה להתבצע כבר במהלך שנת 2014, כאשר החלפת הכיסאות ביציע הצפוני צפויה הייתה להתבצע בכפוף לגיוס תקציב מתאים, אך לא בוצעה באותה עת. בספטמבר 2016 חשפה עיריית ירושלים תוכנית לשדרוג התנאים באצטדיון לרמת אירוח בינלאומי בעלות של 50 מיליון ש"ח הכוללת את השלמת הגג ביציע הדרומי והחלפת שאר הכיסאות ביציע הצפוני, שדרוג מקיף לחדרי ההלבשה לשחקנים, הרכבת תאי אח"מים חדשים במעלה היציעים שיכללו גם טרקלין פרטי וכניסה נפרדת לאח"מים מחניון מתחת היציע המערבי וכן שדרוג התנאים לעיתונאי הספורט.

קיימת תוכנית עתידית להרחבת האצטדיון ל-50 אלף מושבים[28] וכן לקרות את האצטדיון מחדש בגג חדש שיכסה את כל היציעים, במטרה להפוך את טדי לאצטדיון הלאומי, אולם תוכנית זו טרם אושרה באופן רשמי. עלותה המשוערת כ-120 מיליון שקלים.

בתחילת ספטמבר 2013 הגישה ההתאחדות לכדורגל הישראלית באופן רשמי מועמדות של אצטדיון טדי לאירוח משחקים ביורו 2020 עם ההצעה להרחיבו[29]. ב-19 בספטמבר 2014 נודע כי אצטדיון טדי לא נכלל בין 13 האצטדיונים שבחרה אופ"א לאירוח יורו 2020 ב-13 מדינות באירופה.

בסופו של דבר הוחלט על קירוי היציע הדרומי, החלפת מערכת הכריזה, התקנת מושבים חדשים בספסלי הקבוצות ושדרוג מסדרונות חדרי ההלבשה ומנהרת השחקנים בעלות של כ-15 מיליון ש"ח[30].

עבודות השיפוץ לשדרוג מערכת הכריזה ושיפוץ ספסלי השחקנים ומסדרונות חדרי ההלבשה החלו במהלך שנת 2018, ובפברואר 2019 החלה הקמת הגג ביציע הדרומי.

כמו כן, הוחלט על תקצוב נוסף של כ-10 מיליון ש"ח לטובת הקמת 8 תאי אח"מים חדשים ביציע המערבי, ובנוסף פריסת מערכת הכריזה החדשה ביציע הדרומי והעתקת מסך הצפייה הגדול מהיציע המזרחי לדרומי, כך שיקביל למסך הנוסף שמוקם ביציע הצפוני.

מבנה האצטדיון

האצטדיון מכיל 31,733 מקומות ישיבה[1] והוא הפך רשמית לאצטדיון הגדול ביותר בישראל לאחר שאצטדיון רמת גן קיבל אישור לאכלס אך ורק את היציע המערבי כאשר היציע המזרחי הוכרז כמבנה מסוכן לציבור. באצטדיון מותקנת מערכת תאורה מתקדמת, וכן מוצבים בו שני לוחות תוצאות אלקטרוניים ששטח כל אחד מהם 60 מ"ר, תא כבוד ביציע המערבי ועמדות שידור לטלוויזיה ולרדיו. מסביב לאצטדיון ישנם מגרשי חנייה, ומתחת ליציע המזרחי פועל מרכז לאמנויות לחימה ומכון כושר וכן בריכה הידרותרפית לטיפולים וגלריה לאמנות. באצטדיון קיים גם קיר טיפוס גדול בגובה 21 מטר ובשטח קיר של מעל 700 מ"ר. סמוך לאצטדיון נמצא היכל הספורט פיס ארנה ירושלים ולצידו פועל מרכז הטניס של העיר.

באצטדיון צולמו קטעים מתוכנית הטלוויזיה האלופה, וכן פרק הפתיחה של העונה השנייה של המרוץ למיליון.

יציעי האצטדיון

  • היציע המערבי (שערים 4-10): במשחקי בית"ר ירושלים יושבים ביציע זה לרוב אוהדיה המתונים של הקבוצה, ולכן הוא נחשב לפחות קולני מבין שאר היציעים. זהו היציע היחיד הנפתח לקהל במשחקי הפועל ירושלים והפועל קטמון ירושלים פרט למשחקי הדרבי הירושלמי. בחלקו העליון של היציע ממוקם יציע הכבוד המכיל כ-500 מקומות ישיבה, בו מוצבים כיסאות מרופדים וקיימת אפשרות להשכרת מסכים אישיים לצפייה במשחק. בחלקו העליון של היציע ממוקמת עמדת השידור. ביציע זה ממוקמים חברי ארגון "שער האריות" שהוקם בקיץ 2017 וחברי ארגון "בריגדה מלחה", ארגון האוהדים של הפועל קטמון. היציע מכיל כ-7,000 מקומות ישיבה (כולל יציע הכבוד) וכן משמש כיציע עיתונאי הספורט. ב-2019 פורסם מכרז להקמת 8 תאי אח"מים ביציע, שימוקמו מתחת לתא השידור היכן שכבר פועל תא מבודד בזכוכית משוריינת ששימש בין השאר את ראש הממשלה. כמו כן תוקם מעלית נפרדת לאח"מים מלבד המעלית המיועדת לעיתונאי הספורט.
  • היציע המזרחי (שערים 18-21): במשחקי בית"ר ירושלים יושבים ביציע המזרחי בעיקר אוהדיה השרופים, שחלקם ממוקמים על רגליהם במשך כל המשחק, ומעודדים את הקבוצה עם אביזרי עידוד שונים. היציע נחשב לקולני מאוד ביחס לשאר היציעים. ביציע זה ממוקמים חברי ארגון לה פמיליה. היציע מכיל כ-7,500 מקומות ישיבה.
  • היציע הצפוני (שערים 11-17): היציע הושלם ב-1999. בעבר היו ממוקמים ביציע זה חברי ארגון לה פמיליה. עד לחניכת היציע הדרומי שימש היציע הצפוני במשחקי בית"ר ירושלים גם להושבת אוהדי קבוצות החוץ. חלקו המערבי של היציע משמש לרוב את אוהדי קבוצות החוץ במשחקי הליגה הלאומית. חלקו המזרחי משמש לרוב את אוהדי הפועל קטמון ירושלים או הפועל ירושלים במשחקים המתקיימים בין שתי הקבוצות. היציע מכיל מעל 7,000 מקומות ישיבה.
  • היציע הדרומי (שערים 1-3, 22-23): היציע הוקם לקראת אליפות אירופה לנבחרות צעירות שנערכה בשנת 2013 בישראל. בנייתו של היציע הדרומי החלה בסוף שנת 2011, והסתיימה במאי 2013. מאז חניכתו, ברוב משחקי בית"ר ירושלים יושבים ביציע אוהדי קבוצות החוץ. היציע נבנה במתכונת שונה משאר היציעים, ללא חלוקה למפלסים. בניית היציע נעשתה במקביל להגבהת קו הדשא ושינוי זווית הישיבה בשלושת היציעים האחרים. כמו כן הוא היציע היחיד שעדיין אינו מקורה (אך העבודות לקרות אותו החלו בפברואר 2019 ומיועדות להסתיים ביולי 2019). היציע מכיל מעל 10,000 מקומות ישיבה.

גלריית תמונות

Israeli-Police-Facebook--Jerusalem-aerial-03

תצלום אווירי של האצטדיון וסביבתו

Teddy Kollek Stadium - Outside

הכניסות הראשיות לאצטדיון והיציע המערבי מבחוץ

Teddy Stadium14

קופות

Teddy-stadium-exterior-

היציע המערבי במבט מקניון מלחה

Teddy Kollek Stadium - Inside

היציע הצפוני והמזרחי לפני השיפוץ ב-2013

לקריאה נוספת

  • רון עמיקם, מאיר גבאי ורוני דיאון, אני אוהב אותך בית"ר, מדיה 14, 2007.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 אצטדיון כדורגל - טדי, אתר עיריית ירושלים
  2. ^ מרכז ירושלמי לספורט יוקם ליד שועפת, דבר, 18 ביוני 1971
  3. ^ בתכנון: 3 מרכזי ספורט ,מירושלים, מעריב, 12 במרץ 1971
  4. ^ אושרה הקמת איצטדיון בבירה, מעריב, 12 בנובמבר 1971
  5. ^ טוביה מנדלסון, קריית ספורט לירושלים, דבר, 27 באוקטובר 1972
  6. ^ אלי אריאלי, תכנון מרכז הספורט בשועפת נדון אתמול, דבר, 1 במרץ 1973
  7. ^ ברוך המאירי, נעצרו מפגינים נגד סלילת כביש בירושלים, מעריב, 16 ביולי 1976
  8. ^ קולק: אנו מתחילים בבניית האיצטדיון למרות האיומים, מעריב, 11 ביולי 1977
    גד ליאור, חבר הכנסת ברעם: "על הכנסת לדון בפרשת האיצטדיון", מעריב, 25 ביולי 1977
  9. ^ סיעת אגו"י בי־ם לוחצת להפסקת עבודות האיצטדיון, דבר, 12 ביוני 1979
  10. ^ עבודות האצטדיון נמשכו : אגו"י תפרוש היום מהקואליציה בירושלים, דבר, 19 באוגוסט 1979
  11. ^ 11.0 11.1 משה הורביץ, מאה שערים ולא איצטיון אחד, כותרת ראשית, 27 במאי 1987
  12. ^ תובע דיון בחידוש בניית האיצטדיון בבירה, דבר, 12 באוקטובר 1979
    יונתן פלג, הכפייה הדתית זוחלת לכדורגל, דבר, 9 במאי 1979
  13. ^ רוני פיינשטיין מתפטר מראשות החברה המבצעת העבודות באיצטדיון שועפת, דבר, 22 באוגוסט 1979
  14. ^ האיצטדיון בירושלים יוקם בהר החומה בעוד מספר שנים, דבר, 29 בנובמבר 1979
  15. ^ אתר שועפת הועדף להקמת איצטדיון בירושלים, דבר, 22 בינואר 1980
  16. ^ דני נוימן, ח"כ פורוש ניצח את האצטדיון, מעריב, 7 במאי 1979
  17. ^ החרדים קוראים תהילים וגורמים סחבת בדיונים, מעריב, 22 באוקטובר 1985
  18. ^ אין אצטדיון בירושלים, כותרת ראשית, 5 באוגוסט 1987
  19. ^ דורון מאירי, יו"ר בית"ר י-ם: הבריחה שלנו לבלומפילד זרזה את האישור להשלמת האצטדיון במלחה, מעריב, 10 בינואר 1989
  20. ^ ברוך מאירי ואריה בנדר, בג"ץ פסק: איצטדיון יוקם בירושלים, מעריב, 10 בינואר 1989
    אריה בנדר, הרב פרץ קורא לעיריית ירושלים: הקימו את אצטדיון במקום אחר, מעריב, 12 בינואר 1989
  21. ^ איצטדיון בירושלים, מעריב, 12 בינואר 1989
  22. ^ אישור סופי לתוכנית האצטדיון בירושלים, מעריב, 2 בפברואר 1989
  23. ^ סרטונים הפועל ירושלים - הפועל ת"א מחזור ראשון עונת 1991-92, סרטון באתר יוטיוב
  24. ^ יואש אלרואי, פוסט מס' 297, יואש אלרואי TVblog, ה-3 באוקטובר 2013
  25. ^ עלות השיפוצים והגבהת כר הדשא באיצטדיון טדי - כ-8.5 מיליון שקל, באתר גלובס, 25 בנובמבר 1999
  26. ^ באתר ספורט 5
  27. ^ גלעד שוברט, אצטדיון טדי נכנס לשלב השיפוץ הסופי, באתר ynet, 25 באוקטובר 2011
  28. ^ Israel National Stadium, GAB architects
  29. ^ דוד בן שימול, ההתאחדות הציעה את טדי לאירוח יורו 2020, ynet
  30. ^ כך ייראה אצטדיון טדי לאחר השלמת בניית הגג, באתר ONE
אילן פרנקו

אילן פרנקו (נולד ב-1954) הוא ניצב בדימוס במשטרת ישראל שכיהן כסגן המפכ"ל מאפריל 2009 עד מאי 2011.

פרנקו החל את שירותו במשטרת ישראל ב-1981 תחילה שירת כשוטר בתחנת הרצליה ובמדור נוער במרחב דן. לאחר קורס קציני משטרה הדריך בבית הספר לשוטרים וב-1984 שובץ לתחנת השכונות במרחב איילון, בה התקדם מקצין ביחידת הסיור לראש משרד הסיור וסגן מפקד התחנה. ב-1989 מונה לראש לשכת התנועה של מרחב דן ולאחר שנתיים כמפקד קורס שוטרים מונה ב-1994 למפקד תחנת הרצליה וב-1996 למפקד תחנת הבירה.

ב-1998 התמנה לעוזרו של מפכ"ל המשטרה יהודה וילק ובשנת 2000 למפקד מרחב דן, לאחר כהונה כסגן מפקד מחוז ירושלים, קודם באוקטובר 2002 לדרגת ניצב והתמנה לראש אגף המודיעין במשטרה. על תקופת כהונתו מעיבה פרשת האחים פריניאן שבעקבותיה המליצה ועדת זיילר, שלא יוכל להגיש מועמדותו לתפקיד מפכ"ל המשטרה בסבב המינויים הבא משום ש"עדיין איננו בשל לתפקידים בכירים יותר, וזה המינימום. נוכח העובדה שמדובר בקצין מוכשר שכלל מעשיו, ככל שידיעתנו מגעת, נכוחים, ניתן להסתפק בהמלצה כי למינוי הבא של מפכ"ל המשטרה הוא לא יהיה מועמד".ביולי 2004 מונה למפקד מחוז ירושלים, תקופה קצרה בטרם סיים את תפקידו, ספג ביקורת כשבחגיגות האליפות של בית"ר ירושלים במאי 2007, נפצעו עשרות אוהדים שנמחצו על גדרות אצטדיון טדי בשעה שהקהל פרץ לכר הדשא.ביולי 2007 מונה למפקד מחוז תל אביב ובאפריל 2009 התחלף בתפקידים עם ניצב שחר איילון ומונה לסגן המפכ"ל דודי כהן. הוא כיהן בתפקיד עד מאי 2011.

לאחר פרישתו מהמשטרה מונה פרנקו למנהל התפעול בחברת "דרך ארץ".

פרנקו בעל תואר ראשון בסוציולוגיה מאוניברסיטת חיפה, נשוי ואב לשניים.

אליפות אירופה בכדורגל עד גיל 21 - 2013

אליפות אירופה בכדורגל עד גיל 21 לשנת 2013 נערכה בישראל בתאריכים 5–18 ביוני 2013. זוהי האליפות ה-19 של המפעל. ישראל נבחרה על ידי אופ"א לאירוח התחרות בינואר 2011, וגברה על המועמדות אנגליה, ויילס, צ'כיה ובולגריה.

הנבחרת שזכתה בטורניר היא ספרד שבמשחק הגמר גברה 4 - 2 על נבחרתה של איטליה.

אצטדיון

אצטדיון מודרני הוא מבנה בו נערכים מופעים, תחרויות ספורט ואירועים אחרים, המורכב משדה או במה המוקפים בחלקם או לגמרי במבנה שנועד לאפשר לצופים לעמוד או לשבת אל מול האירוע.

בית"ר ירושלים

בית"ר ירושלים היא קבוצת כדורגל מירושלים המשתייכת לאגודת הספורט בית"ר, ומשחקת בליגת העל – ליגת הכדורגל הבכירה בישראל. הקבוצה הוקמה ב-1936, והחל משנות השבעים, נחשבת הקבוצה לאחת הקבוצות הבכירות והאהודות ביותר בכדורגל הישראלי. לזכות בית"ר שש אליפויות ושבעה גביעי מדינה. כמו כן, זכתה הקבוצה פעמיים בגביע הטוטו ופעמיים בתואר אלוף האלופים.

בית"ר ירושלים היא הקבוצה הראשונה בתולדות הכדורגל הישראלי ששיחקה במפעל אירופאי, במשותף עם הפועל באר שבע. אצטדיונהּ הביתי של הקבוצה, החל משנת 1991, הוא אצטדיון טדי, הממוקם בשכונת מלחה, ירושלים ומכיל 31,733 מקומות ישיבה. קודם לאצטדיון טדי, שיחקה הקבוצה בשנותיה הראשונות באצטדיון ימק"א.

מאז 2018 נמצאת בבעלות איש העסקים משה חוגג.

בית"ר נורדיה ירושלים

בית"ר נורדיה ירושלים (ברישומי ההתאחדות לכדורגל: אגודת ספורט נורדיה ירושלים) היא קבוצת כדורגל ישראלית מהעיר ירושלים, אשר משחקת בליגה א'. הקבוצה הוקמה באפריל 2014 כקבוצה בבעלות האוהדים על ידי חלק מאוהדי בית"ר ירושלים המתנגדים לגזענות ולאלימות בקרב הקבוצה ואוהדיה. אצטדיונה הביתי של הקבוצה הוא אצטדיון טדי.

גביע המדינה בכדורגל 2017/2018

גביע המדינה בכדורגל לעונת 2017/2018 היא התחרות ה-79 מאז היווסדה וה-65 מאז קום מדינת ישראל. משחקי התחרות החלו ב-31 באוגוסט 2017 ומשחק הגמר נערך ב-9 במאי 2018.

הפועל חיפה ניצחה במשחק הגמר את בית"ר ירושלים, וזכתה בגביע לראשונה מאז עונת 1973/1974.

הגן הטכנולוגי מלחה

הגן הטכנולוגי מלחה (או הגן הטכנולוגי ירושלים – גט"י) הוא פארק היי-טק בשכונת מלחה בירושלים, בסמוך לקניון מלחה, אצטדיון טדי ותחנת הרכבת ירושלים מלחה. שטחו הבנוי הכולל כ-73 אלף מ"ר.

הפועל ירושלים

הפועל ירושלים היא אגודת ספורט ירושלמית השייכת לתנועת הפועל. העמותה נוסדה בשנות ה-20 של המאה ה-20. האגודה היא המובילה בעיר מבחינת ענפי ספורט המיוצגים בה. כיום ענפי הספורט המובילים בה הם כדורסל, כדורגל, שחייה וכדורעף.

הפועל ירושלים (כדורגל)

הפועל ירושלים הייתה קבוצת כדורגל ישראלית מהעיר ירושלים, שהתקיימה בשנים 1926–2019.

עד שנות ה-80 שיחקה הקבוצה במגרש קטמון ובאצטדיון ימק"א, והחל משנות ה-90 היא שחקה באצטדיון טדי. הישג השיא של הקבוצה הוא זכייה בגביע המדינה ומקום שלישי בליגה הראשונה ב-1973.

הקרן לירושלים

הקרן לירושלים (באנגלית: The Jerusalem Foundation) היא גוף א-פוליטי המגייס תרומות במטרה "לסייע בצמיחתה של ירושלים כעיר מודרנית, סובלנית, פלורליסטית, תרבותית, בעלת חוזק כלכלי וקהילות מגוונות".

הרשות לפיתוח ירושלים

הרשות לפיתוח ירושלים (הרל"י) היא תאגיד סטטוטורי העוסק בקידום פרויקטים לפיתוח ירושלים, ביצור מעמדה כעיר בירה, עידוד יזמות והרחבת היצע התעסוקה ומגוון תוכניות להשכלה גבוהה בעיר. בין תפקידיה של הרשות: ליזום, לתכנן ולעודד פעולות לפיתוח הכלכלי של ירושלים; לתאם בין משרדי הממשלה, הרשויות והגופים העושים לפיתוח ירושלים; לייעץ ולספק מידע הקשור ליוזמות, לתוכניות ולמפעלים כלכליים בירושלים. התקציב למרבית פעילות הרשות לפיתוח ירושלים מגיע ישירות מממשלת ישראל.

הרשות הוקמה על פי חוק מיוחד שנחקק בשנת 1988 כתאגיד סטטוטורי שהוקם ופועל שלא למטרות רווח, והחלה לפעול ב-1989. מהקמתה ועד שנת 1993 ניהל אותה עוזי וכסלר, שהמשיך להיות יו"ר הרשות עד 2003. אחריו שימש בתפקיד ישראל גולדשטיין. ב-2008 מונה משה ליאון (לימים, ראש עיריית ירושלים) ליו"ר הרשות עד לפרישתו ב-2013.

מועצת הרשות מונה 37 חברים, מרביתם נציגי ממשלה (עובדי ציבור) ועירייה (נבחרים ועובדים) ונציגי ציבור.

טדי

טדי הוא כינוי חיבה לשם תאודור.

האם התכוונתם ל...

מיני ישראל

מיני ישראל הוא פארק מיניאטורות הממוקם על כביש 424 בעמק איילון, בקרבת לטרון. הפארק משתרע על שטח של 60 דונמים: 35 דונמים של מיצג, ועוד כשני דונם של שטחי מסחר ומבני שירות, ו-20 דונם של כבישים וחניונים. באתר מוצגים דגמים של מקומות, אזורים, ובניינים שונים מהחשובים והמוכרים בישראל. כל הדגמים שבפארק בנויים בקנה מידה אחיד - 1:25, כלומר, כל מטר במציאות הוא ארבעה סנטימטרים בדגם שבפארק.

הרעיון לפארק מיני ישראל עלה בעת ביקורו של קצין ישראלי במדורודם שבהולנד. עברו חמש שנים עד שמצא משקיעים לפארק. לפני הקמת הפארק היה צריך לעשות מחקר ארוך ואחריו החלו עבודות הבנייה.

הפארק נפתח בנובמבר 2002, ונחנך רשמית ב-7 באפריל 2003. הפארק מציג כ-385 דגמים. בפארק מבקרים כ-400,000 אורחים בשנה, הן תיירים והן אורחים מקומיים.

מלחה (שכונה)

מלחה היא שכונה בדרום-מערב ירושלים. היא כוללת את בתי הכפר הערבי אל-מאלחה שתושביו נמלטו במהלך מלחמת העצמאות, לאחר פרשת דיר יאסין. השם העברי שניתן לשכונה עם צירופו לשטח המוניצפאלי של ירושלים הוא מנחת, על שם העיר המקראית מנחת ששכנה באזור. שם זה בלווית השם מלחה, ניתן בשלטי ההכוונה בכבישי העיר. השכונה גובלת בדרום ביער גילה, במזרח בקטמונים, בצפון ברמת שרת, קריית היובל ועיר גנים, ובמערב בגבעת משואה. בשכונה מתגוררים 4,334 תושבים ב-1,122 בתי אב.

עונת 1993/1994 בליגת האלופות

עונת 1993/1994 בליגת האלופות הייתה העונה ה-39 של התחרות האירופית לקבוצות כדורגל והשנייה במסגרת ליגת האלופות. היא אורגנה על ידי אופ"א. המשחק הראשון התקיים ב-18 באוגוסט 1993 ותחרות הסתיימה ב-27 באפריל 1994.

בתחרות השתתפו 42 קבוצות. בגלל מלחמות יוגוסלביה, נציגת סרביה ומונטנגרו לא השתתפה בתחרות. לעומת זאת קרואטיה וגאורגיה הצטרפו לתחרות.

לאחר זכייתה של אולימפיק מרסיי בתואר נחשפה פרשת שוחד בה הייתה מעורבת הקבוצה במהלך העונה, ובעקבותיה היא הורדה לליגת המשנה בארצה ונמנעה ממנה ההשתתפות בליגת האלופות עונה אחר כך. תואר אלופת אירופה, לעומת זאת, נותר אצל הקבוצה, מאחר שפרשת השחיתות לא נגעה במשחקיה האירופיים של הקבוצה.

משחק הגמר נערך באצטדיון האולימפי, אתונה. התחרות הסתיימה בניצחון של מילאן בפעם החמישית בתולדות המועדון.

עונת 1997/1998 בליגת האלופות

עונת 1997/1998 בליגת האלופות היא העונה ה-43 בה מתקיימת האליפות, וה-6 במתכונת החדשה של ליגת האלופות משנת 1992 של טורניר הכדורגל האירופאי הגדול של אופ"א. משחק הגמר נערך באצטדיון אמסטרדם ארנה שבהולנד בו ריאל מדריד ניצחה 0-1 את יובנטוס. מחזיקת התואר בעונה הקודמת היא בורוסיה דורטמונד, שזכתה בו פעם אחת.

בית"ר ירושלים הייתה הקבוצה הישראלית היחידה שהשתתפה באליפות. הקבוצה הגיעה עד לשלב המוקדמות השני בו הודחה על ידי ספורטינג ליסבון מפורטוגל.

עונת 1998/1999 בליגת האלופות

עונת 1998/1999 בליגת האלופות הייתה העונה ה-44 של התחרות האירופית לקבוצות כדורגל והשביעת במסגרת ליגת האלופות. היא אורגנה על ידי אופ"א. המשחק הראשון התקיים ב-22 ביולי 1998 והגמר נערך ב-26 במאי 1999.

בתחרות השתתפו 56 קבוצות.

משחק הגמר נערך בקאמפ נואו, ברצלונה. התחרות הסתיימה בניצחון של מנצ'סטר יונייטד בפעם השנייה בתולדות המועדון. באיירן מינכן הובילה עד לדקות האחרונות של המשחק. במהלך שתי הדקות האחרונות האנגלים הצליחו להשוות ולהבקיע שער הניצחון.

עונת 2015/2016 בליגה הלאומית

עונת 2015/2016 בליגה הלאומית הייתה העונה ה-17 של הליגה הלאומית כליגה השנייה בחשיבותה בישראל. הליגה החלה ב-21 באוגוסט 2015 והסתיימה ב-19 במאי 2016.

על ניצחון במשחק הוענקו שלוש נקודות ונקודה בודדת על תיקו.

הליגה כללה 16 קבוצות שתחילה שיחקו ביניהן במשך 2 סיבובים בני 15 משחקים כל אחד - 30 מחזורים בסה"כ. לאחר הסיבוב ה-15 הליגה חולקה ל-2 בתים: פלייאוף עליון (8 קבוצות) ופלייאוף תחתון (8 קבוצות).

העונה הסתיימה בניצחון של מועדון ספורט אשדוד שעלתה לליגת העל ויחד איתה עלתה הפועל אשקלון.

מכבי יבנה ומכבי קריית גת ירדו לליגה השלישית. הפועל ירושלים ניצחה במשחקי המעבר את מועדון ספורט כפר קאסם מליגה א' ונותרה בליגה הלאומית.

ג'ורדן פושה הצרפתי ממכבי הרצליה זכה בתואר מלך השערים של הליגה עם 21 כיבושים.

שועפאט

שועפאט (בערבית شعفاط - תעתיק מדויק שֻעפאט) היא שכונה ערבית גדולה בצפון ירושלים. שכונת שועפאט משתרעת לאורך כביש ירושלים-רמאללה הישן, בין הגבעה הצרפתית בדרום לבית חנינא בצפון. מחנה הפליטים שועפאט שוכן ממזרח לשכונה, והוא מחנה הפליטים הפלסטינים היחיד הנמצא בתחום גבולותיה המוניציפליים של ירושלים.

נכון ל-2014 מתגוררים בשכונה כ-36,000 תושבים.

אצטדיוני ליגת העל בכדורגל
טדי, ירושלים • סמי עופר, חיפה • בלומפילד, תל אביב-יפו • טרנר, באר שבע • העירוני נתניה, נתניה • המושבה, פתח תקווה • הי"א, אשדוד • עירוני קריית שמונה, קריית שמונה
אצטדיוני הליגה הלאומית בכדורגל
רמת גן, רמת גן • טדי, ירושלים • המושבה, פתח תקווה • סלה, אשקלון • דוחה, סכנין • עירוני לוד, לוד • גרונדמן, רמת השרון
עירוני עפולה, עפולה • הברפלד, ראשון לציון • טוטו עכו, עכו • עילוט, עילוט • גרין, נוף הגליל • עירוני נס ציונה, נס ציונה

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.