אצטדיון גבעת רם

אצטדיון האתלטיקה הבינלאומי בגבעת רם (או בשמו הרשמי "האצטדיון הלאומי והאוניברסיטאי ע"ש גרוסברג") הוא אצטדיון ספורט רב-תכליתי בקמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם בירושלים, השייך כעת לעיריית ירושלים ומהווה חלק ממרכז הספורט האוניברסיטאי בגבעת רם על-שם הווארד קוסל.

מבנה

האצטדיון ממוקם במתחם הספורט של האוניברסיטה העברית, בסמוך לכנסת ולקריית הממשלה. באצטדיון היו במקור מעל 16,000 מקומות ישיבה בשני יציעים אליפטיים, המזרחי והמערבי. היציעים נבנו על סוללת עפר ובטון בגובה של כ-8 מטר, עלייה הותקנו ספסלים מאזבסט. האצטדיון הוקם לפי תכנון כללי של האדריכל יוסף קלארווין ותכנונה המפורט של מ.ע.צ. (מחלקת עבודות ציבוריות) שגם הקימה אותו. באצטדיון נסלל מסלול אתלטיקה, משטח דשא לאתלטיקה וכדורגל, ובמה מצידו המערבי[1].

לקראת מופע פעמוני היובל, הותקנו כ-4,000 מושבים מפלסטיק ב-1998 ביציע המערבי, הספסלים מאזבסט הוצאו וחלק מהסוללה שהקיפה את האצטדיון יושרה. בשנים 2016 - 2017 עבר האצטדיון שיפוץ בעלות משוערת של כ-50 מיליון ש"ח לקראת תחרויות האתלטיקה במכביה העשרים בקיץ 2017. במסגרת השיפוץ נהרס היציע המזרחי הישן לטובת מסלול חימום לתחרויות בעוד היציע המערבי נהרס והוחלף ביציע מודולרי זמני המכיל כ-3,500 מקומות. סמוך ליציע הוקם גם "מגדל תוצאות" עם מערכות המדידה לתוצאות תחרויות האתלטיקה. כמו כן הוקמו גם עמודי זרקורים חדשים בפינות המגרש. מאז מתפקד המתחם כמתקן לאימוני אתלטיקה בו מסלולי ריצה אולימפיים ומשטח דשא, אך אין בו יציעים קבועים לאירועים המוניים[2].

היסטוריה

הסכם על הקמת האצטדיון במימון משותף של הממשלה והאוניברסיטה העברית נחתם במרץ 1957. המדינה הקצתה לטובת האצטדיון שטח של 100 דונם בחכירה ל-99 שנים, והוא נועד לשמש כמתקן לאומי למצעדים ואירועים לאומיים לצד מרכז ספורט לסטודנטים[3]. מיקום האצטדיון בעמק בין קמפוס האוניברסיטה לקריית הממשלה כך שהמדרונות הטבעיים מסביב יכולו להחיל צופים נוספים בעת הצורך, מעבר ליציעים שנבנו, כך שעד 60,000 איש יכלו לצפות באירועים במקום[4][5]. האצטדיון הוקם במהירות ונחנך ביום העצמאות, 24 באפריל 1958, עת שנערך מצעד צה"ל השנתי שכונה "מצעד העשור". במצעד נכללו טנקים מסוג "שרמן", ו-AMX 13. זה היה בניגוד להסכמי שביתת הנשק, ולפני המצעד גברה המתיחות בקו הגבול בירושלים בין ישראל לממלכת ירדן, בגלל מחאות ירדן על עריכת המצעד[6]. באצטדיון היו כ-15,000 צופים וכ-10,000 צופים נוספים ישבו על המדרונות סביבו[7]. אירוע הספורט הראשון נערך באצטדיון היה ב-4 ביוני 1958, יום ספורט של הסטודנטים באוניברסיטה (באותה תקופה הייתה התעמלות מקצוע חובה לסטודנטים)[8].

בשנות ה-70 וה-80 נעשה שימוש מועט באצטדיון, והוא נשקל כאתר חלופי להקמת אצטדיון כדורגל חדש לקבוצות העיר, במקום אצטדיון ימק"א ומגרש קטמון[9][10].

בעבר שיחקו באצטדיון קבוצות הכדורגל אס"א ירושלים ומכבי ירושלים. בעונת 2009/10 אירח האצטדיון את משחקי הכדורגל הביתיים של הפועל קטמון ירושלים בליגה ג'. וכן שימש כמגרש האימונים של הפועל קטמון ירושלים ואף אירח את משחקיה הביתיים של בית"ר נורדיה ירושלים.

אירועים משמעותיים בתולדות האצטדיון

Flickr - Government Press Office (GPO) - SINGER OFRA HAZA AT THE JUBILEE CHIMES PERFORMANCE
עפרה חזה מופיעה בפעמוני היובל בגבעת רם, לכבוד יום העצמאות ה-50 של מדינת ישראל, 30 באפריל 1998

תמונות

Maats University Stadium 1
האצטדיון בעת בנייתו ב-1957
Maats University Stadium 2
האצטדיון לקראת סיום הבנייה במרץ 1958
Sherman tanks during the Israel independence day parade, 1958 D733-100
מצעד העשור יום העצמאות, 24 באפריל 1958

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ יהושע ביצור, גם אצטדיון נולד בתשעה ירחים, מעריב, 13 במרץ 1958
    האיצטדיון הגדול בירושלים יושלם לקראת יום העצמאות, דבר, 11 במרץ 1958
  2. ^ לקראת אירועי המכביה: מתקני ספורט ברחבי העיר בשיפוצים, באתר כל העיר, 9 במאי 2017
  3. ^ אצטדיון גדול בבירה, הבקר, 17 במרץ 1957
  4. ^ איצטדיון לאומי־אונינרסיטאי לעשרות אלפי צופים בירושלים, הבקר, 10 במרץ 1958
  5. ^ איצטדיון ל־60 אלף צופים מוקם בבירה, דבר, 19 בפברואר 1958
  6. ^ ישראל תבצע סעיפי הסכם שביה"ג הנוגעים להר הצופים, שערים, 28 באפריל 1958
  7. ^ ישראל פז, מיסדר צה"ל עמד במרכז חגיגות העשור, על המשמר, 25 באפריל 1958
  8. ^ איצטדיון גבעת־רם ייפתח ביום ספורט, דבר, 28 במאי 1958
  9. ^ מרכז כדורגל בגבעת-רם יהרוס את איכות חיינו, מעריב, 21 בספטמבר 1979
  10. ^ האיצטדיון הריק, כותרת ראשית, 27 במאי 1987
  11. ^ אביבה קרול, ‏במת "פעמוני יובל" אושרה לאחר שחוזקה בשקי חול, באתר גלובס, 28 באפריל 1998
  12. ^ רמי היפש, אתלטיקה: אליפות ישראל תתקיים בירושלים, באתר הארץ, 22 ביוני 2004
  13. ^ יהונתן ליס,יובל יועז,יאיר אטינגר, הוותיקן קורא לא לקיים את מצעד הגאווה בירושלים, באתר הארץ, 8 בנובמבר 2006
  14. ^ נטע סלע, רבנים נגד הגאווה: "נחסום המצעד בגופנו", באתר ynet, 3 ביולי 2006
  15. ^ אלעד זרט, היום לפני: 10.11.2006 | מצעד הגאווה מתקיים במתכונת מוגבלת בירושלים, באתר ynet, 9 בנובמבר 2015
  16. ^ עמרי זרחוביץ', "שינינו את ההיסטוריה": סיפור ההצלחה שהתחיל ב-500 אוהדים - ו-1,000 שקל, באתר TheMarker‏, 11 באוקטובר 2017
  17. ^ יש בית לבית"ר נורדיה: האצטדיון בגבעת רם, באתר ONE
אמפיתיאטרון גבעת רם

אמפיתיאטרון גבעת רם ע"ש מונה ברונפמן-שקמן הוא האמפיתיאטרון המרכזי של האוניברסיטה העברית בירושלים בקמפוס אדמונד י' ספרא (גבעת רם). הוא ממוקם במרכז הקמפוס ובסמוך אל אצטדיון גבעת רם וממנו נשקף נוף אל הכנסת ואל מוזיאון ישראל.

האמפיתיאטרון הוקם בשנים 1954 עד 1957 במטרה להחליף את אמפיתיאטרון הר הצופים ע"ש רוטברג בזמן שקמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים היה מובלעת ישראלית בתוך השטח הירדני של מזרח ירושלים.

האמפיתיאטרון תוכנן על ידי האדריכל שמואל מסטצ'קין, שתכנן מבנים נוספים בקמפוס. הוא קרוי על שם מונה ברונפמן-שקמן שתרמה לשיפוצו.

בכניסה אל האמפיתיאטרון מוצב הפסל "שלוש האמנויות" של הפסל משה ציפר.

אצטדיון האתלטיקה ע"ש קרלי קריגר

אצטדיון האתלטיקה ע"ש קרלי קריגר הוא אצטדיון הממוקם בשכונת נווה שאנן שבחיפה. האצטדיון נחנך בשנת 1996 בשטחו של מגרש כדורגל ישן. באצטדיון שמונה מסלולי ריצה מרקורטן המשמשים בעיקר לאימונים של ספורטאים מקצועיים, חובבנים ובני נוער מאזור חיפה והצפון ומפעם לפעם גם באירוח תחרויות אתלטיקה. משטח הדשא באצטדיון משמש לאימון ומשחקי כדורגל בליגות החובבים והנשים. האצטדיון מופעל על ידי חברת אתו"ס המפעילה את מתקני הספורט השונים בחיפה.

גביע המדינה בכדורגל 1961/1962

גביע המדינה 1961/1962 הייתה התחרות ה-24 מאז היווסדה והתשיעית, לאחר קום המדינה. המשחקים החלו ב-12 בפברואר 1961 והסתיימו ב-7 במאי 1962.

התחרות החלה חודשיים לאחר סיום התחרות הקודמת, אך נמשכה כ-15 חודשים בין היתר בגלל השתתפות נבחרת ישראל בכדורגל במוקדמות מונדיאל 1962.

כאשר התברר שמכבי חיפה הגיעה למשחק הגמר, היה צורך לדחותו בגלל התחייבות קודמת של הקבוצה החיפאית לשחק נגד קבוצת כדורגל מטורקיה ביום הקודם. משחק הגמר נערך ב-27 במרץ 1962 ולאחר הארכה הסתיים בתיקו 0:0. במשחק החוזר שנערך בירושלים לפי בקשת נשיא המדינה יצחק בן צבי מכבי חיפה ניצחה ובכך זכתה בגביע הראשון בתולדות המועדון. הם גם היו הקבוצה הראשונה מחוץ לגוש דן שזכתה בתואר ארצי בכדורגל.

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (בערבית: الْقُدْس, הגייה: אל-קֻדְס (מידע • עזרה), או أُورُشَلِيم (הגייה: אוּרֻשַׁלִים)) היא עיר הבירה של מדינת ישראל והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר בה. נכון לשנת 2019, מתגוררים בה כ-927 אלף תושבים. בירושלים שוכנים מוסדות הממשל של ישראל: הכנסת, בית המשפט העליון, משכן הנשיא, בית ראש הממשלה ורוב משרדי הממשלה. ירושלים שוכנת בהרי יהודה, על קו פרשת המים הארצי של ארץ ישראל, בין הים התיכון וים המלח, ברום של 570 עד 857 מטרים מעל פני הים.

העיר מקודשת ליהדות, לנצרות ולאסלאם. היא הייתה מרכז חיי העם היהודי בימי קדם, ומושא כמיהתו וכיסופיו בעת שהייתו בגלות. משום חשיבותה הדתית עבור שלוש הדתות, היוותה העיר לאורך עידן ועידנים מוקד של מלחמות וסכסוכים, הנמשכים עד עצם היום הזה. מאז סוף המאה ה-19, התפתחו סביב העיר העתיקה שכונות העיר החדשה, אשר משכנות בקרבן, נכון למאה ה-21, את רובם המוחלט של תושביה.

בשנת 1981 הוכרזה העיר העתיקה של ירושלים אתר מורשת עולמית על ידי ארגון אונסק"ו, והיא נמצאת ברשימת האתרים הנמצאים בסיכון.

מצעד הגאווה

מצעד הגאווה הוא מצעד שנתי המתקיים בערים שונות ברחבי העולם, בו מציינים לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים, ביסקסואלים, א-מיניים ,קווירים ופאנסקסואלים באופן כללי (להט"ב) את מאבקם להכרה ולשוויון זכויות, ומכריזים על גאוותם בזהותם המינית ומגדרם השונה. פעמים רבות ניתן למצוא במצעד הטרוסקסואלים רבים המביעים תמיכה במאבק הלהט"ב. כוונת הגאווה אותה מפגינה הקהילה באמצעות המצעד היא לשדר לכלל הציבור מספר מסרים:

השוני בנטייה המינית או בזהות המגדרית איננו חיסרון או בושה.

עידוד יציאה מהארון והצהרה על כך שאלו הבוחרים לחיות מחוץ לארון, על אף הקשיים הכרוכים בכך, ראויים להתגאות בבחירתם.

קריאה להשגת שוויון זכויות מלא לכולם בחוק ובפועל, ללא תלות בנטייה המינית או בזהות המגדרית.האירוע מצוין בדרך כלל בחודש יוני, כציון למהומות סטונוול בהן התעמתו חברי הקהילה עם משטרת העיר ניו יורק עקב פשיטה משטרתית על גיי בר בשם "סטונוול אין" (Stonewall Inn) בגריניץ' וילג' בניו יורק בשנת 1969.

מקור הביטוי "מצעד הגאווה" הוא בתרגום של הביטוי באנגלית Pride parade. עם זאת, נראה כי המילים "גאה" ו"גאים" בעברית, בהקשר של אוכלוסיית הלהט"ב, נוצרו כשילוב של מצעד הגאווה ושל המילה "gay", שביטוי שפירושו המילולי "עליז", שתורגם על ידי אנשי קהילת הלהט"ב למונח שהתאים יותר לתחושותיהם. מקור הביטוי "Pride" - "גאווה" הוא בהיפוך מהמילה "בושה". הטענה היא כי בניגוד לחברה ההטרוסקסואלית, שראתה בעבר בזהותם של הצועדים ותומכיהם בושה, ולעיתים חטא, חברי קהילת הלהט"ב גאים בזהותם ואינם מתנצלים עליה או מתביישים בה, ומצפים מהחברה כולה שתקבלם כפי שהם.המצעדים התפתחו מהפגנות מחאה או תביעת זכויות, ובמקומות שונים הם עדיין נושאים אופי הפגנתי, אך במקומות אוהדים יותר ללהט"ב הוא הפך ברבות השנים למצעד ססגוני בעל אופי קרנבלי, שבו אופייניים הנפת דגלי גאווה, מוזיקה קצבית, הופעות דראג, ועוד. גם במצעדים אלו קיים עדיין במקרים רבים גם אלמנט מחאתי, פוליטי וחינוכי.

מלבד ההתנגדות הדתית וההומופובית למצעד הגאווה קיימת ביקורת, גם מחוץ לקהילה וגם בתוכה, על האופי המיני הבוטה של המצעד במקומות רבים.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.