אפרים שטרן

אפרים שטרן (15 בינואר 1934 - 23 במרץ 2018) היה מבכירי הארכאולוגים בישראל, פרופסור אמריטוס באוניברסיטה העברית בירושלים, עורך האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל, עורך כתב העת "קדמוניות", ופעיל שנים ארוכות בחברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה. שימש עד לפטירתו כיו"ר הוועד המנהל של העמותה.

אפרים שטרן
אפרים שטרן
פטירה 23 במרץ 2018 (בגיל 84)
ענף מדעי ארכאולוגיה
מדינה ישראל
תרומות עיקריות
השתתף בחפירות רבות, החל במצדה, חצור ותל באר שבע, ואחר כך בקדש (יששכר) ובתל מבורך. ניהל את חפירות תל דור

קורות חייו

נולד בחיפה לרחל ומשה שטרן. למד ארכאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, וקיבל תואר דוקטור בשנת 1968. השתתף בהקמת המכון לארכאולוגיה באוניברסיטת תל אביב, ולימד שם שמונה שנים. אז חזר לירושלים, בה לימד עד 2002, שנה בה יצא לגמלאות. השתתף בחפירות רבות, החל במצדה, חצור ותל באר שבע מטעם אוניברסיטת תל אביב, ואחר כך בחפירות עצמאיות בקדש (יששכר) ובתל מבורך. ניהל את חפירות תל דור בין השנים 1980 ועד 2000. שטרן נחשב מומחה לתקופת בית ראשון ולפיניקים. שימש כעורך כתב העת "קדמוניות".

זכה בפרס א.מ.ת לשנת 2005.

פרופ' אפרים שטרן נפטר ב-23 במרץ 2018, ונקבר בקיבוץ קריית ענבים.[1]

ספר יובל לכבודו

  • ארץ-ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה, כרך כ"ט - ספר אפרים שטרן (בעריכת י' אבירם ואחרים), החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, 2009, 387 עמודים (החלק העברי) ועוד 294 עמודים (החלק האנגלי).[2]

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ עומר כרמון, פרופ' אפרים שטרן הלך לעולמו, מחלקה ראשונה, 23 במרץ 2018
  2. ^ דוד עמיתהצלמית לא היתה אנדרוגינית:כמה חידות ארכיאולוגיות באות על פתרונן בקובץ המאמרים המוקדש לפרופסור אפרים שטרן, באתר הארץ, 30 באפריל 2010
15 בינואר

15 בינואר הוא היום ה-15 בשנה בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 350 ימים (351 בשנה בשנה מעוברת).

1934

שנת 1934 היא השנה ה-34 במאה ה-20. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1934 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

1934 במדע

ערך מורחב – 1934

23 במרץ

23 במרץ הוא היום ה-82 בשנה (83 בשנה מעוברת), בשבוע ה-12 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 283 ימים.

אברהם אליהו מייזס

הרב אברהם אליהו מייזס (בכתיב יידי: מייזעס, לעיתים: מייזיס תרס"א, 1901 בערך - י"ח בסיון תשכ"א, 2 ביוני 1961) היה ראש ישיבה ליטאי שהיה פעיל בהפצת יהדות ברוסיה הקומוניסטית. ב-1953 עלה לישראל והיה פעיל במאבקי היהדות החרדית עם המדינה לצד כהונתו כראש ישיבת תורה ויראה.

האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל

האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל היא אנציקלופדיה שיצאה לאור על ידי החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה בשיתוף הוצאת כרטא, בעריכת אפרים שטרן, איילת לוינזון-גלבוע ויוסף אבירם. האנציקלופדיה יצאה לאור בשנת 1992 בשפה העברית, בארבעה כרכים. האנציקלופדיה מכילה מידע ארכאולוגי על 270 אתרים שנחפרו בארץ ישראל מתחילת החפירות במאה ה-19 ועד למועד הכנת האנציקלופדיה.

לאנציקלופדיה זו קדמה אנציקלופדיה אחרת שנקראה "האנציקלופדיה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ-ישראל" גם היא בהוצאת החברה לחקר ארץ ישראל ועתיקותיה. אנציקלופדיה זו יצאה בשנת 1970 בשני כרכים לאחר שבע שנות עבודה, בעריכתו של בנימין מזר וצוות עורכי-משנה והכילה מידע לגבי אתרים שנחפרו עד שנת 1968.

בשנת 1993 יצאה המהדורה באנגלית בארבעה כרכים המקבילים לכרכים בעברית. שם האנציקלופדיה: "The New Encyclopedia of Archaeological Excavations in the Holy Land". בשנת 2008 יצא כרך חמישי באנגלית הכולל עדכון של אתרים שהופיעו במהדורה של שנת 1993 וכן אתרים חדשים. הכרך מכיל מידע לגבי 250 אתרים בארץ ישראל ובירדן אשר נכתבו על ידי מעל 160 ארכאולוגים. הכרך מתייחס לאתרים מתקופת האבן ועד התקופה העות'מאנית. כן מכיל הכרך טבלאות כרונולוגיות מעודכנות, ומפה המציינת את מיקום כל האתרים אשר הופיעו בכל חמשת הכרכים. כרך זה הופיע רק במהדורה האנגלית.

החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה

החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה נוסדה ב-6 באפריל 1913 על ידי קבוצת אנשי רוח ארץ-ישראליים במטרה להעמיק את המחקר ההיסטורי, הגאוגרפי והארכאולוגי של ארץ-ישראל. בין המקימים היו אברהם יעקב ברוור, דוד ילין ואהרן מאיר מזי"א.

התקופה הפרסית בארץ ישראל

התקופה הפרסית בתולדות ארץ ישראל החלה בשנת 539 לפנה"ס עם השלמתו של המלך כורש את השתלטותה של ממלכת פרס על שטחי האימפריה הבבלית ובתוכם גם ארץ ישראל, והסתיימה בשנת 332 לפנה"ס עם כיבושה על ידי אלכסנדר מוקדון ותחילתה של התקופה ההלניסטית בארץ ישראל.

התקופה הפרסית מצוינת בתולדות עם ישראל כתקופת שיבת ציון וראשית תקופת בית שני.

חרושת הגויים

חרושת הגויים הוא אתר מקראי בקרבת נחל קישון. הוא מוזכר בספר שופטים בתור מקום מושבו של סיסרא, שר הצבא של יבין מלך חצור.

וכך כתוב במקרא: "וַיֹּסִפוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי ה' וְאֵהוּד מֵת. וַיִּמְכְּרֵם ה' בְּיַד יָבִין מֶלֶךְ כְּנַעַן אֲשֶׁר מָלַךְ בְּחָצוֹר וְשַׂר צְבָאוֹ סִיסְרָא וְהוּא יוֹשֵׁב בַּחֲרֹשֶׁת הַגּוֹיִם. וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה' כִּי תְּשַׁע מֵאוֹת רֶכֶב בַּרְזֶל לוֹ וְהוּא לָחַץ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּחָזְקָה עֶשְׂרִים שָׁנָה." (ספר שופטים, פרק ד', פסוקים א'-ג').

הייתה הערכה כי התל המכונה היום "תל קשיש", בגובה של 56 מטר מעל פני הים, והחולש על נחל קישון, היה במקור "חרושת הגויים" המקראית. אמנון בן-תור שחפר בתל קשיש הציע לזהותה עם "דבשת", יוחנן אהרוני הציע לזהותה עם "חלקת".

יהוד מדינתא

יהֻד או יהוד מְדִינְתָּא הוא שמה הארמי של פחוות יהודה - רשות ממשל עצמי יהודי בחבל יהודה בארץ ישראל בתקופה הפרסית החל מהמאה ה-6 לפנה"ס.

יוסף אבירם

יוסף אבירם (במקור אברמסקי; נולד ב-1917) הוא ארכאולוג ישראלי בכיר וראש החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה.

פלינדרס פיטרי

פרופסור סר ויליאם מתיו פלינדרס פיטרי (באנגלית: Sir William Matthew Flinders Petrie; ‏3 ביוני 1853 – 28 ביולי 1942) היה אגיפטולוג אנגלי, חבר בחברה המלכותית וחלוץ המתודולוגיה של הארכאולוגיה השיטתית המודרנית. הוא היה הראשון שהחזיק בתואר "אגיפטולוג" בממלכה המאוחדת, וחפר ברוב האתרים החשובים במצרים, לרבות נאוקרטיס, טאניס, תבאי ואתרים רבים במחוז אל-פיום. הוא חפר גם באתרים בארץ ישראל. פיטרי היה הראשון שניסח את עקרונות הארכאולוגיה המודרנית: עקרון ההשתכבות היחסית – סטרטיגרפיה, ועקרון הכרונולוגיה הקרמית – טיפולוגיה. אחד הגילויים החשובים ביותר שלו הוא אסטלת ישראל, כתובת מצרית המזכירה את השם "ישראל". זהו האזכור החוץ-מקראי הקדום ביותר שנמצא לשם זה. פיטרי ראה גילוי זה כחשוב ביותר בכל שנות עבודתו.

פרס א.מ.ת

פרס א.מ.ת. (אמנות-מדע-תרבות) הוא פרס המוענק בישראל מדי שנה, מאז שנת 2002. הפרס, בסך מיליון דולר אותו חולקים הזוכים, ממומן על ידי קרן א.מ.נ. - לקידום המדע התרבות והאמנות בישראל, אשר הוקמה לצורך עניין זה על ידי אגודת ידידי ישראל באמריקה הלטינית.

הפרס ניתן בחסותו של ראש ממשלת ישראל בחמישה תחומים: תרבות ואמנות, מדעים מדויקים, מדעי החיים, מדעי הרוח, ומדעי החברה. הפרס מוענק מדי שנה על-פי תחומי משנה המתחלפים במחזוריות מדי שנה.

הקריטריונים לזכייה בפרס מבוססים על הצטיינות והישגים מקצועיים או אקדמיים שיש בהם פריצת דרך בתחום העיסוק של הזוכה וכן תרומה מיוחדת לתרבות ולחברה הישראלית. ההחלטה על הזוכים מתקבלת על ידי ועדה בראשות שופט, הממנה ועדות משנה שמורכבות ממומחים בתחומים הרלוונטיים. את הקרן ייסד הנדבן אלברטו מוסקונה ניסים.

פרס פרשיה שימל

פרס פרשיה שימל (באנגלית: Percia Schimmel Award) ניתן על ידי האגף לארכאולוגיה במוזיאון ישראל לחוקרים על תרומתם לארכאולוגיה של ארץ-ישראל וארצות המקרא. הפרס נוסד ב-1979 על ידי אספן העתיקות והנדבן האמריקני נורברט שימל (Norbert Schimmel) לזכר אימו.

קדמוניות

קדמוניות הוא כתב עת לעתיקות ארץ ישראל וארצות המקרא. יוצא לאור על ידי החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה מאז 1968 ביחד עם רשות העתיקות, ונערך על ידי אפרים שטרן. "קדמוניות" הוא המשכו של כתב העת "ידיעות החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה", שיצא לאור בין השנים 1967-1933. עורכו הראשון היה יגאל ידין.

עד דצמבר 2010, יצאו 140 חוברות.

קדש (יששכר)

קֶדֶשׁ שבנחלת שבט יששכר מזוהה עם תל אבו קודֵיס, כשלושה ק"מ מדרום-מזרח לצומת מגידו.

קדש (יששכר) מופיעה בספר יהושע כאחת מ-31 הערים אותן כבש יהושע (יהושע, י"ב, כ"ב). ברשימה זו היא מופיעה אחרי תענך ומגידו. לאחר מכן הייתה חלק מנחלת יששכר: "וממטה יששכר את קדש ואת מגרשיה, את דברת ואת מגרשיה" (דברי הימים א', ו', נ"ז)

למרות קרבתה למגידו, אין קשר בינה לבין קדש נפתלי, עירו של ברק בן אבינועם, המזוהה בח'ירבת קדיש שממזרח לפוריה. ואולם ייתכן כי היא העיר קדש, הסמוכה למקום מושבה של יעל אשת חבר הקיני: "וחבר הקיני נפרד מקין מבני חובב חותן משה, ויט אוהלו עד אילון בצעננים אשר את קדש" (שופטים, ד', י"א).

כמו כן, אין לבלבל בין קדש שבנחלת שבט יששכר לבין קדש שבגליל העליון, המכונה "קדש בגליל בהר נפתלי" (יהושע, כ', ז'), קדש זו מזוהה בגן הלאומי "תל קדש", כשני ק"מ ממערב לצומת ישע.

הארכאולוג אפרים שטרן ערך במקום חפירה בשנת 1968 מטעם אוניברסיטת תל אביב, ובה נתגלו שכבות יישוב אחדות, ביניהן ארבע שכבות שונות מתקופת הברזל, ששתיים מתוכן חרבו כתוצאה ממלחמות. באחת משכבות אלו נתגלה מזבח קטורת ולו ארבע קרנות, עשוי אבן גיר.

קתדרה (כתב עת)

קָתֶדְרָה לתולדות ארץ ישראל ויישובה הוא כתב עת לתולדות ארץ ישראל ויישובה, היוצא לאור ארבע פעמים בשנה (רבעון) מטעם 'המכון לחקר ארץ ישראל ויישובה', שביד יצחק בן צבי. כתב העת מוגדר כ"ספינת הדגל" של המכון, שכן הוא משמש כאחת הבמות החשובות למחקר ארץ ישראל בתחום ההיסטורי, הארכאולוגי והגאוגרפי, ובתחומי הכלכלה, החברה, התרבות והאמנות, מימי המקרא ועד ימינו.

שטרן

האם התכוונתם ל...

תל מבורך

תל מבורך (שמו בערבית "תל מבארך") הוא תל קטן השוכן על הגדה הדרומית של נחל תנינים בכניסה ליישוב בית חנניה. בחפירות הארכאולוגיות באתר נמצאו שרידים מתקופת הברונזה התיכונה, תקופת הברונזה המאוחרת, תקופת הברזל, התקופה הפרסית ומעוט שרידים מהתקופה ההלניסטית עד הערבית המאוחרת.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.