אפרים חזן

אפרים חזן (נולד בג'רבה, תוניסיה, בתאריך ו' באלול תש"ג, 6 בספטמבר 1943) הוא פרופסור אמריטוס בחוג לספרות עם ישראל שבאוניברסיטת בר-אילן וחבר האקדמיה ללשון העברית. יושב ראש עמותת אלגריבה לבניית בית הכנסת בשם זה בירושלים.

אפרים חזן
לידה 6 בספטמבר 1943 (בן 76)
ג'רבה, תוניסיה
ענף מדעי ספרות עם ישראל

ביוגרפיה

חזן עלה לישראל בשנת 1952 יחד עם הוריו, והם השתכנו במעברת פרדס חנה. מגיל צעיר התבלט בכישוריו הלימודיים, ועבר ללמוד בעיר הסמוכה חדרה. בשנות התיכון למד בישיבת הדרום ברחובות שם גם למד בסמינר למורים.

לאחר סיום לימודיו ושירותו הצבאי למד באוניברסיטה העברית בחוג לספרות עברית ובחוג ללשון. את עבודת הדוקטורט שלו כתב בתחום שירת ימי הביניים אודות פיוטיו של רבי יהודה הלוי בהדרכתו של הפרופסור אהרון מירסקי. עבודה זו שהוקדשה לחקר הפואטיקה של שירת ספרד ראתה אור בספרו 'תורת השיר בפיוט הספרדי לאור שירת הקודש של ר' יהודה הלוי', (ירושלים תשמ"ו). ברבות השנים הוא הרחיב את מחקרו זה ובחן גם את מורשת הפואטיקה הספרדית בארצות המזרח במאות האחרונות.

פעילותו של פרופ' חזן בתחום חקר השירה העברית בארצות המזרח בכלל, ובצפון אפריקה בפרט, הביאה לפריצת דרך בתחום בו לא עסק המחקר עד אז ומהדורת שירי פרג'י שוואט (ירושלים תשל"ו), הייתה המהדורה המדעית הראשונה שהוקדשה לאחד מפייטני צפון אפריקה. במהלך השנים הוציא לאור מהדורות של פיוטי משוררים נוספים ויוזכרו הספרים 'פיוטי רבי משה בוג'נאח איש טריפולי' (ירושלים תשמ"ט), וכן 'תהלה לדוד: שירת רבי דוד בן חסין זצ"ל' (בשיתוף עם פרופ' אנדרה אלבז, לוד תשנ"ט). חשיבות מיוחדת נודעת לספריו שניסו למפות את מכלול שירתם של משוררי צפון אפריקה, כגון האנתולוגיה 'השירה העברית בצפון אפריקה' (ירושלים תשנ"ה), והאנתולוגיה 'השירה העברית באלג'יריה' (לוד תשס"ט).

פרופ' חזן הוא חבר האקדמיה ללשון העברית, כתב מאמרים על לשון-השירה, והוציא לאור ספר מיוחד המוקדש ללשון השירה העברית בספרד (תל אביב תשס"ג). פעיל בברית עברית עולמית ובמסגרת זו השתתף בכנס בודפשט של הברית אשר התקיים בשנת 2013. פרופ' חזן לימד שנים רבות במכללות להכשרת מורים כגון מכללת אפרתה ומכללת דוד ילין וכן שימש כמפקח ארצי בתחום לימודי הספרות בבתי הספר היסודיים והעל-יסודיים בחינוך הממלכתי דתי, וכראש החוג לספרות עם ישראל וכדיקן הסטודנטים באוניברסיטת בר-אילן.

פרופ' חזן נשוי לחוה, ולהם שישה ילדים.

ספריו

קישורים חיצוניים

מאמרים
  • אפרים חזן, מעוז צור ישועתי למשורר ושמו מרדכי, חנוכה תשע"ד, באתר האקדמיה ללשון העברית
  • שיר הקינה לרדב"א חסין:"טיבם וייחודם, כתב עת "מקדם ומים " ד' (תשכ"א), עמוד 13–23.
  • ארמית ועברית בשירת רבי דוד חסין, כתב עת "ממזרח וממערב" 3 (תשמ"ד), עמוד 111–123 .
  • הנהגה ומנהיגות בשירתו של רבי דוד חסין, כתב עת "ההתחדשות ומסורת", תשס"ה, עמוד 116–124.
  • שיריו האישים של רבי דוד בן אהרון חסין, בתוך : מחקרים בספרות עם ישראל ותרבות תימן", הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 1991, עמוד 279–301.
ברית עברית עולמית

ברית עברית עולמית (בע"ע) היא ארגון מתנדבים ואנשי רוח, שקם למטרת קידום השפה העברית והפצתה, ולחיזוק הקהילה היהודית בגולה באמצעות פעולות תרבות.

דוד בן חסין

ר' דוד בן אהרון בן חסין (1727 - 30 ביוני 1792) היה מגדולי המשוררים והפייטנים של יהודי מרוקו. חלק משיריו דוגמת "אערוך מהלל ניבי", "לדוד שיר ומזמור" ו"אוחיל יום יום אשתאה", התפרסמו הרחק ברחבי קהילות המגרב והמזרח התיכון.

הוצאת אוניברסיטת בר-אילן

הוצאת אוניברסיטת בר-אילן היא הוצאת ספרים של אוניברסיטת בר-אילן, המתמקדת בהוצאה לאור של ספרים וכתבי עת אקדמיים העוברים ביקורת עמיתים, בעיקר בתחומי מדעי הרוח ומדעי החברה, ובפרט במדעי היהדות.

ההוצאה לאור נוסדה בשנת 1966 על ידי פרופ' דניאל שפרבר, שעמד בראשה כעשר שנים. במתכונתה הנוכחית פועלת ההוצאה משנת 1978. בראש ועדת הספרים של ההוצאה עמדו במהלך השנים הפרופסורים דניאל שפרבר, אברהם סולטמן, שלום אלבק, שלמה אקשטיין, יהודה פרידלנדר, אלה בלפר, בנימין אברהמוב, דב שוורץ, אפרים חזן ויוסי כץ. מרים דרורי ניהלה את בית ההוצאה מראשיתו במשך 22 שנים. המנהלת הנוכחית היא מרגלית אבישר.כגולת הכותרת של מפעליה המיוחדים רואה ההוצאה את ספרי "מקראות גדולות הכתר" שבעריכתו המדעית של פרופ' מנחם כהן, שהוצאתם לאור נמצאת בעיצומה (עד כה יצאו לאור 18 כרכים, מתוך 22 כרכים מתוכננים).

במסגרת ההוצאה יוצאים לאור 18 סדרות ו-12 כתבי עת.

הזמנה לפיוט

"הזמנה לפיוט" הוא מיזם תרבותי-חינוכי הפועל לשימור והחייאת מסורות הפיוט והתפילה בעם היהודי, באמצעות אתר אינטרנט, הוצאה לאור, פעילויות שימור, חינוך בקהילה ואירועי תרבות. המיזם פועל משנת 2004 במסגרת עמותת סנונית, והוא גורם בולט בהפיכת הפיוט לחלק מרכזי בתרבות הישראלית.

ידיד נפש

יְדִיד נֶפֶשׁ הוא פיוט שחובר בארץ ישראל במאה ה-16 על ידי רבי אלעזר אזכרי, ממקובלי צפת. בנוסח ספרד נהוג לאמרו לפני תפילת מנחה בערב שבת. בהשפעת מנהג זה, חלק גדול מהציבור הדתי לאומי נוהג לשיר אותו לאחר תפילת מנחה של ערב שבת, לפני אמירת קבלת שבת. כמו כן, הפיוט הוכנס ברוב תפוצות ישראל, לחלק מזמירות השבת לסעודה שלישית. בקהילות ספרדיות מסוימות נהוג לשיר אותו לפני תפילת שחרית כחלק משירת הבקשות.

יצחק אבן גיאת

רבי יצחק בן רבי יהודה אִבְּן גַיַאת (נקרא גם רי"צ גיאת או בקיצור ריצ"ג. ד'תשצ"ח, 1038 (בקירוב) - ד'תתמ"ט, 1089) לוסנה, ספרד — ד'תתמ"ט (1089), קורדובה) היה רב, פוסק, ראש ישיבה, פרשן ומשורר יהודי. עמד בקשרי ידידות עם רבי שמואל הנגיד ולאחר מכן עם בנו רבי יהוסף. לאחר הרצחו של רבי יהוסף סייע לאלמנתו ובנה רבי עזריה והזמינם ללוסנה. בשנת 1089 יצא לקורדובה על מנת לקבל טיפול רפואי ושם נפטר, מיטתו הועברה לעירו לוסנה ושם נקבר לצד אבותיו.

יצחק אבן עזרא

יצחק בן אברהם אבן עזרא (1114 – 1158) היה ממשוררי יהדות ספרד בימי הביניים.

יקיר ירושלים

אות יקיר ירושלים הוא עיטור הוקרה המוענק על ידי ראש עיריית ירושלים לנבחרים מבין ותיקי ירושלים, שעסקו בפעילות ציבורית למען העיר ותושביה במהלך חייהם. האות מוענק מאז שנת 1967, אחת לשנה, ל-18 זוכים הנבחרים מקרב ההמלצות והמועמדויות שהוצגו.

כל תושב, ארגון או חבר מועצת העיר רשאי להציג המלצה למועמדות. מועמדים זכאים הם אישים מעל לגיל שישים וחמש שעיקר פעילותם הציבורית הייתה בירושלים או למענה. עליהם להיות "בעלי תכונות ייחודיות, אשר תרומתם לירושלים היא ממושכת וסגולית והקרינו מאישיותם על העיר".

ישראל רוזנסון

ישראל רוזנסון (נולד בניסן ה'תש"ט, אפריל 1949 בתל אביב) הוא פיזיקאי, איש חינוך וחוקר ארץ ישראל, יושב ראש המכללה המאוחדת אמונה-אפרתה בירושלים לשעבר.

מוסד ביאליק

מוסד ביאליק הוא בית הוצאה לאור שהקימו ההנהלה הציונית העולמית והנהלת הסוכנות היהודית בשנת 1935, לזכרו של המשורר חיים נחמן ביאליק. מנהלו ומעצב דמותו, שכיהן בתפקידו מעת היווסדו ועד סוף שנות ה-60, היה משה גרדון (בנו של שמואל לייב גורדון), שקודם לכן היה מראשי רשת החינוך העברית בפולין "תרבות" וממנהיגי המפלגה הציונית-סוציאליסטית "התאחדות הפועל הצעיר–צעירי ציון" בפולין. מוסד ביאליק מאוגד כחברה לתועלת הציבור. בעשורים האחרונים מכהן בתפקיד המנהל הכללי עמוס יובל.

מעוז צור

מָעוֹז צוּר הוא פיוט שנהוג לזמר בימי חנוכה, לאחר הדלקת הנרות.מקור הפיוט הוא בימי הביניים, והתקבל כמעט בכל קהילות ישראל, אשכנזים וספרדים, מלבד יהודי תימן.

פיוט

הפיוט הוא שירת קודש שבמקורה נועדה להחליף את נוסח הקבע של התפילות, בדרך כלל בימים מיוחדים (שבתות וחגים) אך גם בימי חול ובשמחות. מקור המילה פיוט בשורש היווני ποιητής (יוצר, משורר). הפיוט התפתח החל מסוף תקופת התלמוד ועד ימינו. בתקופות מאוחרות יותר נכתבו גם פיוטים שלא נועדו להחליף את נוסח הקבע של התפילה אלא להתוסף לו, ואף פיוטים שלא נועדו למסגרת ליטורגית מחייבת כלשהי.

חוקרים שונים הציעו הגדרות שונות לפיוט:

עזרא פליישר סקר את תולדות הפיוט החל מהפייטנות הקדם-קלאסית, פייטנות קלאסית, הפייטנות מזרחית מאוחרת, האסכולה הפייטנית בספרד והאסכולה האיטלקית-אשכנזית ואפיין את הפיוט כשירת קודש שמטרתה לשרת טקסים דתיים ותפילות בבתי הכנסת על ידי שליחי הציבור או מפי הציבור עצמו.אפרים חזן ציין את מקורה היווני של המילה, וטען שמשמעות המילה התפתחה לציין יצירה שירית בכלל. בתקופה הקדומה (עד למאה ה-16) היצירה השירית הייתה שירת הקודש בבית הכנסת, והחל מהמאה ה-16 נוצרו גם מסגרות נוספות מחוץ לבתי הכנסת לשירת הקודש, ומכאן ואילך כוללת המילה 'פיוט' בתוכה את כלל שירת הקודש.אהרן מירסקי הגדיר את הפיוט כשירה עברית שלאחר המקרא, אשר ניצניה במקרא. המאפיין הבולט של הפיוט הוא הבאת דברים שיש בהם פירוש והסברים למקרא במטרה ללמוד באמצעותם מוסר. מירסקי סקר את התקופות שקדמו לפיוט הארץ ישראלי הקדום במאה החמישית והשישית והצביע על ניצני הפיוט במקרא, השירה לאחר תקופת המקרא והשירה בתקופת התלמוד.סוגי הפיוטים הנפוצים ביותר הם:

קרובות

סליחות

קינות

פסוקית

פְּסוּקִית היא מונח המתייחס להיגדים מילוליים מוגדרים. המונח פסוקית משמש במספר דיסציפלינות. הוראתו היסודית, המשותפת כמעט לכל הדיסציפלינות, היא פסוק משנֶה ('משפט משנה'); חלקו של פסוק ('חלקו של משפט'); פסוק קטן ('משפט קטן'). המילה 'פסוקית' היא תוצאת הקטנה על פי גזירה קווית של בסיס + סופית של הצורן הסופי xִית – 'פסוקית', פסוק קטן ומשני ביחס לפסוק הרגיל.

פרג'י שוואט

רבי פרג'י שוואט (חי במאה ה-16) היה פייטן תוניסאי. שירתו התחבבה על יהודי תוניסיה ועל כלל יהודי צפון אפריקה וזכתה לתפוצה רבה.

שמואל הנגיד

רבי שמואל בר יוסף הלוי הנגיד (בערבית: أبو إسحاق إسماعيل بن النغريلة, תעתיק: אבו אסחאק אסמאעיל בן א–נע'רילה; 993 - אחרי 1056), מראשוני הראשונים, ומחשובי המשוררים העבריים בספרד של ימי הביניים. שימש גם בתפקידים פוליטיים בכירים בעיר-הממלכה (טאיפה) של גרנדה שבספרד המוסלמית; נתמנה לשר האוצר ולשר הצבא, ובשיא הקריירה הפוליטית שלו שימש כווזיר הגדול, משרה השנייה בדרגתה רק למלך גרנדה.

שמעון בן צמח דוראן

רבי שמעון בן צמח דוּרָאן (הרשב"ץ; 1361–1444), היה מגדולי רבני אלג'יריה. מחבר שו"ת התשב"ץ וספרים נוספים.

שרח

בתנ"ך, שֶׂרַח בת אשר (לעיתים נכתב שמה סרח) היא בתו של אשר ונכדתו של יעקב, שבעקבות אזכורה הקצר בספר בראשית ובספר במדבר זכתה למדרשים אחדים בספרות חז"ל. במקורות התנאיים דמותה נקשרת לסיפור יציאת מצרים. יש מסורות הגורסות ששרח היא אחת מהמעטים שנכנסו בחייהם לגן עדן.

תרשיש

האם התכוונתם ל...

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.