אפרים זאב גרבוז

הרב אפרים זאב גרבוז (תרס"ג, 1903 - י"ט בתמוז תשי"ט, יולי 1959) היה מנהל רוחני של ישיבת אוהל תורה בירושלים, מחבר הספר "הר אפרים".

תולדותיו

נולד בעיירה להישין בפלך מינסק באימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה, כיום בלארוס), לצבי אריה ויהודית גרבוז. בצעירותו התייתם בתוך שנה מאביו ומאמו ואומץ על ידי הרב יצחק ביגון, מחבר הספר "שדה יצחק". למד בישיבה בקרילוב אצל הרב יחזקאל טרסנר, מחבר הספר "דברי יחזקאל", שאותו החשיב לרבו המובהק. משם עבר ללמוד בישיבת סלובודקה והיה מקורב לסבא מסלובודקה ולראש הישיבה הרב משה מרדכי אפשטיין. בתקופת לימודיו בישיבה למד בחברותא עם הרב אהרן כהן ויחדיו השלימו את לימוד כל מסכתות הש"ס.

בכ' באלול תרפ"ד (1924) עלה לארץ ישראל עם גרעין תלמידי ישיבת סלובודקה והיה בין קבוצת התלמידים הראשונים שייסדו את ישיבת חברון בעיר חברון. עם הקבוצה נמנו הרב צבי קופשיץ, הרב אהרן כהן, הרב זבולון גרז, הרב אהרן מילבסקי, הרב דוד חדש והרב צבי פוחוביץ.

נישא למרים בילה, בת הרב אברהם נח פאליי, מהדמויות הרוחניות הבולטות של ישיבת חברון. חותנתו, חיה רבקה, היא בת הרב אריה ליב, רבה של גרינקישאק שבליטא. בצעד יוצא דופן, בשל רמתו הלימודית הגבוהה, הקצתה הנהלת הישיבה לרב גרבוז מלגה חודשית קבועה כדי שימשיך את לימודיו בישיבה גם לאחר נישואיו. בתקופה זו הוא ריכז סביבו קבוצות תלמידים וקידם אותם בלימודם.

באמצע שנות ה-30, עם הקמת ישיבת אוהל תורה על ידי הרב שמואל יצחק הילמן, מונה הרב גרבוז למנהלה הרוחני.

בשנת ת"ש (1940) הוציא את הספר "הר אפרים" על מסכת הוריות. בהמשך הוציא את ספרו "ספירי אפרים" על הספרי זוטא. גולת הכותרת של מפעלו התורני הוא הספר "הר אפרים" על המכילתא, עם הפירוש "קו המידה". בשנת תשי"ח (1958) הוציא לראשונה מכתב יד את פירושו של רבי שלמה סיריליו לירושלמי למסכת שקלים והוסיף לו את פירושו "הר אפרים".

נפטר בשנת תשי"ט ממחלת לב.

משפחתו

בנו הוא הרב אברהם נח גרבוז, ראש כולל הר אפרים. חתניו: הדיין הרב שמואל דביר, הרב שמעון אשר כהן, שהיה ראש ישיבת חורב בירושלים, והרב שמעון וייזר, שהיה ר"מ בישיבת שעלבים. אחד מנכדיו הוא הרב איתמר גרבוז ראש ישיבת אורחות תורה.

לקריאה נוספת

  • שמעון יוסף מלר, הכהן הגדול מאחיו, תולדות חייו של הרב אהרן כהן, ירושלים, תשס"ט. עמודים 104–117

קישורים חיצוניים

אברהם נח גרבוז

הרב אברהם נח גרבוז (נולד בי"ב בשבט ה'תרצ"ג, 8 בפברואר 1933) הוא ראש כולל הר אפרים, מחבר סדרת הספרים מנחת אברהם.

אהרן כהן (ראש ישיבה)

הרב אהרן כהן (י' בניסן ה'תרס"ד, 26 במרץ 1904 - י"ח בסיון תשכ"א, 2 ביוני 1961) היה ראש ישיבת חברון.

אוהל תורה (כולל)

בית המדרש הגבוה לתלמוד אוהל תורה - בית דוד היה כולל אברכים בירושלים מהראשונים במתכונת ה"כוללים" בני זמננו בארץ ישראל. השנים הפוריות ביותר של הכולל היו בשנות ה-30 וה-40, אולם הוא המשיך לפעול גם בשנות ה-50. הכולל עיצב דור שלם של רבנים מהבולטים ביותר בישראל.

גרבוז

גרבוז הוא שם משפחה יהודי.

האם התכוונתם ל...

יחזקאל ברשטין

רבי יחזקאל הלוי ברשטין (לעיתים בטעות: ברנשטיין. תרמ"ט, 1889 (בערך), טרסטינה - ח' בחשוון תש"ב, 29 באוקטובר 1941, הפורט התשיעי, קובנה), היה תלמיד חכם וראש ישיבה ליטאי. נודע בעולם הישיבות על שם ספרו ה"דברי יחזקאל".

ישיבת חורב

ישיבת חורב היא ישיבה תיכונית המשתייכת לרשת החינוך חורב. הישיבה שוכנת בשכונת סנהדריה בירושלים.

ספרי זוטא במדבר

ספרֵי זוטא במדבר הוא מדרש הלכה על ספר במדבר, שרובו אבד, ושוחזר בעיקר מתוך ציטוטים במקורות משניים. זהו מדרש מקביל למדרש הנפוץ יותר, ספרי במדבר. בעוד שספרי במדבר הוא מדבי רבי ישמעאל, הרי שספרי זוטא הוא ענף מיוחד של דבי רבי עקיבא. בשנים האחרונות גילה מנחם כהנא שרידים של מדרש בעל מאפיינים דומים על ספר דברים, וכינה אותו ספרי זוטא דברים.

"זוטא" פירושו "קטן", אך כנראה הכינוי הזה למדרש בפי הראשונים אינו מתייחס לגודלו (כפי הנראה אורכו היה דומה לספרי במדבר), אלא לנדירות תפוצתו. המדרש שוחזר בעיקר מתוך מובאות בילקוט שמעוני (בשם "זוטי"), ובמדרש הגדול (באופן סתמי).

החוקרים זיהו בחיבור זה מאפיינים ייחודיים, שאינם זהים לרגיל במדרשים מדבי רבי עקיבא, שאליהם הוא שייך באופן כללי. כך לדוגמה, המשנה המצוטטת אצלו כמעט תמיד אינה זהה לנוסח משנתנו, בשונה מהרגיל אצל דבי רבי עקיבא. גם המינוחים אינם זהים תמיד לרגיל באותו בית מדרש. שאול ליברמן סבר שעורך המדרש היה ממתנגדי בית רבי יהודה הנשיא (רבי), ומסיבה זו רבי אינו מוזכר במדרש זה כלל, וגם משנת רבי אינה מצוטטת כפי שהיא. מלומדים מאוחרים יותר הטילו ספק במוצקות טענה זו, וסבורים שאין לדעת מעבר לכך שמדובר בסוג מסוים של בית מדרש בתוך "דבי רבי עקיבא".

שלמה סיריליו

רבי שלמה סיריליו (או סירליאו, ובראשי תיבות: רש"ס) היה ממגורשי ספרד ומחכמי צפת וירושלים במחצית הראשונה של המאה ה-16, מראשוני פרשני התלמוד הירושלמי.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.