אפוקליפסה

אפוקליפסהיוונית: ἀποκάλυψις, אפוקליפסיס) משמעותה "התגלות". היות שרוב הספרות האפוקליפטית עוסקת באסכטולוגיה, קיבלה המילה משמעות משנית ועממית הקשורה לאחרית הימים. עם זאת, אין זה הכרחי שחיבור אפוקליפטי יעסוק באחרית הימים.

עמוס פונקנשטיין מגדיר את האפוקליפסה במילים הבאות: "קץ העולם קרוב. מעטים יוותרו בחיים כדי לחזות בלידתו של עידן חדש ונשגב. העולם הישן, המלא צער ומכאוב, יקרוס תחת כובד רשעתו. תחתיו יקום עולם חדש בכל המובנים: חברה חדשה וסדר קוסמי חדש"[1].

הגדרת הז'אנר לקוחה משמו של הספר האחרון בברית החדשה, חזון יוחנן, המתייחס לאחרית הימים ולהופעתו של ישו מחדש. כיום המושג מייצג את כל התפיסות הנוגעות לאחרית הימים ולגאולה מהמציאות המוכרת לנו. זהו ספר ידוע ביותר בתחום, והשפעתו עצומה. בספר זה מופיעים ביטויים ומושגים רבים כגון: "ארבעת פרשי האפוקליפסה", "ירושלים של מעלה" ורבים נוספים. הספר היה בסיס לאלפי יצירות אמנות בכל התחומים והשפיע אף על מהלכים בהיסטוריה כגון מסעות הצלב. עם זאת, התפיסה האפוקליפטית התחילה אף לפני כתיבת הספר וסביר להניח שיוחנן כותב הבשורה (שלא לגמרי ברור מיהו), מחברו של חזון יוחנן, כבר הכיר את חזון אחרית הימים כפי שהוא מופיע בספר דניאל.

אפוקליפסות חשובות אחרות הן חזון החיות (שהיא יחידה בתוך ספר חנוך א' וספר חנוך ב' מן הספרים החיצוניים), חזון עזרא (המכונה גם "עזרא הרביעי"), ספר ברוך השני, וכן חיבורים וקטעי חיבורים שנמצאו בין מגילות מדבר יהודה. יש גם גרסה שונה: אחרית הימים היא סוף של עידן, תקופה.

לדוגמה: בשנות ה-2000 הסתיימה תקופת הדגים - התקופה של ישו. ואחרית הימים מלהבדיל מביום הדין הוא לא היום האחרון, "הסוף", אלא רק סיום של תקופה.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • יוסף דן, אפוקליפסה אז ועכשיו, ידיעות אחרונות, 2000.
  • יוסף דן, תורת הכאוס ומדע ההיסטוריה: קובץ מאמרים, דביר, 2009.
  • עמוס פונקנשטיין, לוח זמנים לקץ העולם: על המנטליות האפוקליפטית, בתוך: פונקשטיין, תדמית ותודעה היסטורית ביהדות ובסביבתה התרבותית, עם עובד 1991 עמ' 41-61

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ עמוס פונקנשטיין, לוח זמנים לקץ העולם: על המנטליות האפוקליפטית, בתוך: פונקשטיין, תדמית ותודעה היסטורית ביהדות ובסביבתה התרבותית, עם עובד 1991 עמ' 41
אפוקליפס

אפוקליפס (באנגלית: Apocalypse - אפוקליפסה) הוא דמות בדיונית של נבל-על מוטאנט המופיעה בחוברות הקומיקס ביקום מארוול קומיקס. הדמות הופיעה לראשונה בחוברת X-Factor #5 מיוני 1986, ונוצרה על ידי הכותבת לואיז סימונסון והמאייר וולטר סימונסון. כדמות מהעידן המודרני של הקומיקס, אפוקליפס הופיע במספר כותרים של אקס-מן כולל סדרות ספין-אוף ומהדורות מוגבלות.

אפוקליפס הוא האלטר-אגו של עין סבאח נור, מהמוטאנטים העתיקים ביקום מארוול. אפוקליפס היה היריב העיקרי של קבוצת אקס פקטור באמצע שנות ה-80 של המאה ה-20, עד שנהרג ככל הנראה בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20. הוא חוזר כחלק מאירוע הקרוסאובר"אקס-מן: שירת התליין", אך בסוף הקרוסאובר דמותו נחשבת למתה בשנית. בשנת 1995 פורסמה קשת הסיפור הפופולרית "עידן אפוקליפס", המספרת על ציר זמן חלופי בו אפוקליפס כבש את רוב העולם, אשר מחליף זמנית את יקום מארוול הראשי. במהלך אירוע הקרוסאובר "אקס-מן: סאגת אונסלות'", אפוקליפס קם לתחייה פעם נוספת.

דמותו של אפוקליפס מדורגת במקום ה-24 ברשימת מאה נבלי-העל הגדולים, לפי IGN. את דמותו של אפוקליפס גילם בהופעת קמע בסצנה שאחרי הכתוביות בסרט הלייב אקשן "אקס-מן: העתיד שהיה" השחקן ברנדן פדר, ובתפקיד מלא בסרט "אקס-מן: אפוקליפסה" היה זה השחקן אוסקר אייזק.

אפוקליפסה ופוסט-אפוקליפסה

אפוקליפסה בדיונית היא תת-סוגה של מדע בדיוני ואימה אשר מתארת את קץ הציוויליזציה. אפוקליפסה זו מוצגת בדרך כלל כתוצאה מאסון שעלול להיות סיכון קיומי כגון אפוקליפסת זומבים, מלחמה גרעינית, מגפה, פלישת חייזרים, אירוע פגיעת אסטרואיד, השתלטות רובוטים, סינגולריות טכנולוגית, אירוע על-טבעי, אסכטולוגיה, שינויי אקלים קיצוניים, דלדול משאבים, קריסה אקולוגית או אסון אחר.

פוסט-אפוקליפסה בדיונית מתקיימת בעולם או ציוויליזציה לאחר שאסון הרס את העולם. מסגרת הזמן עשויה להיות מידית לאחר האסון, בהתמקדות בתלאות הניצולים, או בזמן מאוחר יותר, לעיתים לאחר שכבר שכחו את הציוויליזציה שהתקיימה קודם לאסון. סיפורים פוסט-אפוקליפטים מתארים לרוב עולם עתידי שאינו טכנולוגי, או עולם שבו נותרו רק שרידי טכנולוגיה. העולם הפוסט-אפוקליפטי מתואר לרוב כדיסטופיה בה התושבים חיים בתנאי מחסור קשים ובפחד מתמיד מטרור ושודדים אלימים בעולם חרב ומזוהם.

הסוגה צברה פופולריות לאחר מלחמת העולם השנייה, כאשר האפשרות למלחמה גרעינית הגיעה לתודעת הציבור. יחד עם זאת, רומנים אפוקליפטיים היו קיימים כבר בתחילת המאה ה-19, כאשר מרי שלי פרסמה את "האדם האחרון" (אנ').

אפוקליפסה עכשיו

אפוקליפסה עכשיו (באנגלית: Apocalypse Now) הוא סרט מלחמה אפי אמריקני משנת 1979, שעלילתו מתרחשת במהלך מלחמת וייטנאם. הסרט מתאר מפגש בין שני קצינים בפיקוד המבצעים המיוחדים של צבא ארצות הברית. האחד, קפטן בנג'מין וילארד, בגילומו של מרטין שין, נשלח אל הג'ונגלים שעל גבול וייטנאם וקמבודיה כדי להרוג את האחר, קולונל וולטר אי. קורץ, בגילומו של מרלון ברנדו, קצין מורד שהקים צבא פרטי. הסרט הופק ובויים על ידי פרנסיס פורד קופולה על פי תסריט שכתבו קופולה וג'ון מיליוס. התסריט מבוסס על ספרו של ג'וזף קונרד, "לב המאפליה", אך הוא שואב אלמנטים רבים מיצירות אחרות (למשל, "שדרים").

על אף הצלחתו הקופתית של הסרט והביקורות הטובות שלהן זכה, הפקת הסרט נודעה לשלילה כהפקה ארוכה, מסובכת ועתירת קשיים, חרגה באופן ניכר מהמסגרת התקציבית ומלוחות הזמנים המתוכננים, וגבתה מחיר אישי כבד מהמעורבים בה. הסרט הופץ במספר גרסאות, ובהן "גרסת במאי" (הנקראת: Apocalypse Now Redux) שכללה מספר סצנות ארוכות שלא שולבו בסרט המקורי.

הסרט זכה בפרס "דקל הזהב" בפסטיבל קאן והיה מועמד לפרס אוסקר ולפרס גלובוס הזהב. הסרט נחשב לאבן פינה בתולדות הקולנוע, וליצירת מופת ייחודית, משיאי יצירתו של קופולה.

אקס-מן (סדרת סרטים)

אקס-מן הוא זיכיון קולנועי לעולם משותף של חברת ההפצה פוקס המאה ה-20 המאגד סדרת סרטי גיבורי-על המבוססים על הקומיקס "אקס-מן" של חברת ההוצאה לאור מארוול קומיקס.

עלילתה של סדרת הסרטים מגוללת את סיפורם של המוטאנטים, גזע מוטציות הנלחם בזכות הקיום הנשללת ממנו כתוצאה מחריגותו. בסכסוך זה, עומדים שני צדדים — האקס-מן של צ'ארלס אקסבייר, הנלחמים להגן על אלה שפוחדים מהם ושונאים אותם; ואחוות המוטאנטים של מגנטו, שאינם מאמינים בדו-קיום בין בני אדם "רגילים" לבין המוטאנטים ושואפים לעליונות הגזע המוטאנטי ומחרחרים מלחמה. לעיתים, הקבוצות השונות נאלצות לשתף פעולה זו עם זו על מנת למנוע את כיליון העולם. פרט לכך, סרטי ספין-אוף שונים מתמקדים בקורותיהן של דמויות מסוימות בצורה ביוגרפית מבלי להתקשר בהכרח לעלילה המרכזית.

נכון ליוני 2018, הסדרה כוללת אחד עשר סרטים. לפי האתר "Box Office Mojo", הזיכיון הוא השביעי בהכנסותיו ברשימת הזיכיונות שוברי הקופות הגדולים בכל הזמנים.

בלוב (קומיקס)

בלוב (באנגלית: Blob) הוא דמות בדיונית של נבל-על מוטאנט המופיעה בחוברות הקומיקס אקס-מן ביקום מארוול קומיקס. דמותו הופיעה בחוברת X-Men #3 מינואר 1964 ונוצרה על ידי הכותב סטן לי והמאייר ג'ק קירבי.

בלוב הוא האלטר אגו של פרדריק "פרד" ג'יי דיוקס, מוטאנט גדול ממדים וכבד מטקסס בעל היכולת לא לזוז ממקומו גם כאשר מתנגש בו אובייקט כבד. הוא מגלה גמישות רבה ויכולת להתגבר על כוח הכבידה. עבד בעברו בקרקס המקומי, לפני שפרופסור אקסבייר מצא אותו וניסה לשכנעו לבוא לאחוזת המגורים של האקס מן. אולם, שאר חברי הקבוצה לא חיבבו אותו בגלל מראהו הדוחה. בעקבות זאת בלוב החליט לעזוב, אך פרופסור אקסבייר ניסה למחוק מזיכרונו את מה שקרה. כתוצאה מזה, בלוב נמלט והזהיר את חבריו לקרקס מפני האקס-מן. מאוחר יותר בלוב הצטרף לצוותו של מגנטו, אך גם אותו הוא עזב כי הוא הבין שלמגנטו לא אכפת ממנו. חבר בהמשך לאחוות המוטאנטים, פרידום פורס וקבוצת הנבלים של הדפנדרס.

בעקבות אירועי "בית אם", דיוקס נמנה בין אלה אשר איבדו את כוחותיהם אך מבנה גופו נותר צמיגי באופן חריג. דיוקס הדיכאוני ניסה להתאבד, אך קפלי עורו הסבוכים הקשו עליו לחתוך בבשר החי. הוא הצטרף בהמשך לקבוצת "תא אקס" (X-Cell), קבוצת מוטאנטים שכוחותיהם הופשטו מהם אשר מאשימה את הממשלה באיבוד כוחותיה. דרך אמצעים בלתי ברורים, דיוקס איבד את השומן העודף שלו, והחל לקחת את נושא בריאותו ברצינות. כעת הוא משמש כגורו לאיבוד משקל, אך לעיתים נצפה עם מגנטו והוד התפתחותו בניסיון להשיב לעצמו את כוחותיו. הצטרף מחדש לאחוות המוטאנטים של מיסטיק.

את דמותו של בלוב גילם בסרט הלייב אקשן "אקס-מן המקור: וולברין" השחקן קווין דוראנד. דמותו הופיעה בסרט הלייב אקשן "אקס-מן: אפוקליפסה" בהופעת קמע, בגילומו של המתאגרף גוסטב "הענק" קלאוד אוימט.

חזון יוחנן

חזון יוחנן, הנקרא לעיתים גם ההתגלות של יוחנן או ספר ההתגלות, הוא הספר האחרון בברית החדשה. הוא מתאר את אירועי אחרית הימים שתתרחש לפי האמונה הנוצרית לפני שישו ישוב לעולם וידון את כל החיים והמתים ביום הדין. משמו היווני של הספר, "אפוקליפסי טו יואני" (Αποκάλυψη του Ιωάννη, "חזון יוחנן" ביוונית), נגזרת המילה המודרנית "אפוקליפסה", המציינת את סוף העולם. לתוכנו של הספר ולצורת כתיבתו השפעה פרסית.

חזון עזרא

חזון עזרא (עזרא הרביעי) הוא אחד מן הספרים החיצוניים לתנ"ך המיוחס לעזרא הסופר. בספר שישה-עשר פרקים. הספר לא נכלל בתנ"ך, נמצא בוולגטה, אך לא בקאנון של אף אחת מהכנסיות הנוצריות.

הספר זכה לכמה וכמה שמות. בוולגטה הוא מכונה עזרא ד' (או עזרא הרביעי), כהמשך לספרי עזרא ונחמיה המקראיים וספר עזרא החיצוני. יש המכנים אותו ספר עזרא השני, אך השם הנפוץ שלו בלעז הוא עזרא הרביעי. בתרגומים אחרים הוא מכונה ספר עזרא הראשון, בתרגומים הסורי והערבי ספר עזרא, אצל איש הדת קלימינס מאלכסנדריה עזרא הנביא, אהרן קמינקא מכנה אותו בשם "ספר חזונות אַסִּר שאלתיאל", ואילו אברהם כהנא מכנה אותו חזון עזרא. יש המכנים אותו, על שום תוכנו, "אפוקליפסה של עזרא".

בנוסחו הלטיני מונה הספר שישה-עשר פרקים, כאשר שני הראשונים בהם ושני האחרונים בהם הם ממקור נוצרי. לכן החליט אברהם כהנא, בתרגומו לעברית, בעקבות קמינקא, להשמיט את ארבעת הפרקים הללו, שמופיעים בתרגום ללטינית שנשתמר. גם במהדורת ליכט נשמטו הפרקים הללו.

תוכנו של הספר אפוקליפטי, והוא מתאר את חזון אחרית הימים.

טקס פרסי אוסקר ה-52

טקס פרסי אוסקר ה-52 (באנגלית: 52nd Academy Awards) להענקת פרסי האוסקר של האקדמיה האמריקאית לקולנוע למיטב סרטי הקולנוע והטלוויזיה של שנת 1979 נערך בדורותי צ'נדלר פביליון שבלוס אנג'לס, קליפורניה, ב-14 באפריל 1980. הקומיקאי ג'וני קרסון הנחה את הטקס בפעם השנייה ברציפות.

סרט הדרמה "קרמר נגד קרמר" זכה בפרס הסרט הטוב ביותר, וכן בפרסי הבמאי הטוב ביותר (רוברט בנטון), התסריט המעובד הטוב ביותר (רוברט בנטון), השחקן הטוב ביותר (דסטין הופמן) ושחקנית המשנה הטובה ביותר (מריל סטריפ). ג'סטין הנרי בן ה-8, אשר שיחק גם הוא ב"קרמר נגד קרמר", הפך למועמד הצעיר ביותר אי פעם לפרס שחקן המשנה הטוב ביותר.במהלך הטקס הוענקו פרסי אוסקר לשם כבוד לשחקן אלק גינס ולמפיק האל אליאס. כמו כן הוענקו פרס זיכרון למפיק ריי סטארק ופרס לפעילות הומניטרית למפיק רוברט בנג'מין. פרס אוסקר להישגים מיוחדים הוענק לסרט "הסייח השחור" בגין האפקטים הקוליים יוצאי הדופן שהוצגו בו.

טקס פרסי האקדמיה הבריטית לקולנוע ה-33

טקס פרסי האקדמיה הבריטית לקולנוע ה-33 שמעניקה האקדמיה הבריטית לאמנויות הקולנוע והטלוויזיה, נערך בשנת 1980, בו הוענקו פרסים לסרטים הטובים ביותר של שנת 1979.

מדע בדיוני

מדע בדיוני (בראשי תיבות: מד"ב) הוא סוגה ספרותית רחבה הכלולה בסוגת העל "ספרות ספקולטיבית", העוסקת לרוב בתיאור עלילות עתידיות בדיוניות באמצעות פיתוח של רעיונות ומגמות קיימים בתחומי המדע, הטכנולוגיה, הכלכלה והאמנות והשלכותיהם על עתיד האנושות. סופר המדע הבדיוני רוברט היינליין הגדיר את המדע הבדיוני בקצרה:

רבים נוטים לבלבל בין מדע בדיוני ובין פנטזיה או להתייחס אל שתי הסוגות כאל מקשה אחת, אולם השתיים נבדלות זו מזו, בעיקר בבסיס העלילה: המדע הבדיוני מבוסס על חוקים מדעיים או מציאות היסטורית קיימת שפותחו לאפיקים דמיוניים, בעוד שהפנטזיה מתרחשת כולה בעולם דמיוני מיסודו. עם זאת, ישנן יצירות שסיווגן אינו מובהק לאחת הסוגות.

קיימות מספר טעויות נפוצות באשר למדע הבדיוני:

מדע בדיוני אינו כלי לחיזוי העתיד - הוא עוסק הן בהתפתחויות עתידיות אפשריות והן באלו שאינן אפשריות; היתכנותו של העולם המתואר ביצירת מדע בדיוני אינה רלוונטית כלל, בדיוק כמקובל לגבי כל יצירת ספרות או אמנות אחרת.

מדע בדיוני, על אף שמו, אינו מחויב לדיוק מדעי ואינו נמדד לפי קנה מידה זה.

מדע בדיוני אינו מוגבל לנושאים שעמם הוא מזוהה לעיתים - חוצנים, חלליות, מסע בזמן, מוטנטים וכדומה - אלא מתפרס על תחום רחב יותר.בסוף שנות התשעים של המאה העשרים החלה זליגה בין המדע הבדיוני לבין ספרות הזרם המרכזי ומאז נכתבים יותר ספרים הכוללים נושאים השאולים מהמדע הבדיוני אך לא כתובים ולא ממותגים כמדע בדיוני. עם הספרים מסוג זה שתורגמו לעברית נמנים "אשתו של הנוסע בזמן" מאת אודרי ניפנגר, "הקנוניה נגד אמריקה" של פיליפ רות, ו"איגוד השוטרים היידים" מאת מייקל שייבון.

מיסטיק

מיסטיק (באנגלית: Mystique) היא דמות בדיונית של נבלת-על מוטאנטית שמופיעה בחוברות הקומיקס אקס-מן ביקום מארוול קומיקס. הדמות הופיעה לראשונה בחוברת Ms. Marvel #16 מאפריל 1978 ונוצרה על ידי הכותב כריס קלרמונט והמאייר דייב קוקראם.

מיסטיק הוא כינויה של רייבן דארקהולם, מוטאנטית המסוגלת לשנות את צורתה לכל דמות אשר תחפוץ. זוהתה מספר פעמים כסגניתו של מגנטו. אף על פי כן, היא סייעה לאקס-מן מספר פעמים, ואף הצטרפה לקבוצה.

דמותה של מיסטיק מדורגת במקום ה-18 ברשימת מאה נבלי-העל הגדולים של כל הזמנים, לפי אתר IGN. את דמותה גילמה בסרטי הלייב אקשן "אקס-מן" השחקנית רבקה רומיין, ואת דמותה הצעירה גילמה בסרטים "אקס-מן: ההתחלה","אקס-מן: העתיד שהיה", "אקס-מן: אפוקליפסה" ו"אקס-מן: הפניקס האפלה" השחקנית ג'ניפר לורנס.

סוגה ספרותית

סוגה ספרותית (סוגה בלעז: ז'אנר) היא קבוצה של יצירות ספרותיות שלהן מאפיינים משותפים: מטרה משותפת, תוכן משותף, סגנון כתיבה משותף או מאפיינים משותפים אחרים.

תחום הספרות הוא תחום נרחב ועצום, אשר במהלך השנים התפתח לסוגות שונות ומסועפות, חלקן כתוצאה מאבולוציה פנימית בספרות עצמה (למשל, צמיחתו של הרומן הריאליסטי מתוך הרומאנס של ימי הביניים), וחלקן הן תוצאה של עבודת חוקרים, המנסים למפות את הז'אנרים הקיימים (למשל, הגדרת חלק מהחוקרים את הספרות של אמריקה הלטינית כספרות מז'אנר ריאליזם מאגי). הספרות נחלקת מעיקרה לשלושה מודלים עקרוניים: סיפורת, דרמה ושירה. כל מודל כזה מכיל בתוכו ז'אנרים דומיננטים, כאשר במבט נרחב ניתן לראות את 'עלייתם ונפילתם' של ז'אנרים שונים במהלך ההיסטוריה.

עצם הגדרתו של ז'אנר איננה דבר פשוט. במחקר נהוג לסמן את היצירה שבה מתקיימים כל מאפייני הז'אנר אותו באים להגדיר, ועל פיה ניתן לשפוט יצירות נוספות האם הן עומדות בהגדרת הז'אנר. פעולה זו בעייתית כשם שהיא נשמעת, שכן קשה למצוא בעולם שני ספרים אשר מכילים בדיוק אותם מאפיינים. לרוב, יצירות מכילות בתוכן חלק מתכונות הז'אנר שהן נכתבות בו; חלקן מכילות מאפיינים של יותר מז'אנר אחד. כלומר, ניסיון להגדיר ז'אנרית יצירה הוא תהליך רדוקציוני, אשר לעולם אין הוא מושלם.

ובכל זאת: החלוקה הז'אנרית קיימת במחקר, ועל כן יש לתת עליה את הדעת, ולו רק כנקודת מוצא בניסיון למפות את עולם היצירה הספרותי.

סטורם

סטורם (באנגלית: Storm, בעברית: "סופה") היא דמות בדיונית של גיבורת על מוטאנטית המופיעה בחוברות הקומיקס אקס-מן ביקום מארוול קומיקס. הדמות הופיעה לראשונה בחוברת Giant-Size X-Men #1 ממאי 1975 ונוצרה על ידי הכותב לן ויין והמאייר דייב קוקראם.

סטורם היא האלטר אגו של אורורו מונרו (לעתיד אורורו איקאדי טצ'אלה), חברה בכירה בקבוצת האקס מן, המורכבת ממוטאנטים שונים שבראשה פרופסור אקס. כוחותיה הם שליטה מוחלטת במזג האוויר.

אמה הייתה משבט אפריקאי מיוחד, והיא התחתנה עם צלם טבע אמריקאי, שלימים היה אביה של סטורם. סטורם נולדה באמריקה, וכשהייתה בת חצי שנה עברה משפחתה למצרים. לאחר חמש שנים במצרים, התרסק מטוס לתוך ביתם של משפחת מונרו. בתאונה נהרגו הוריה של סטורם, אך היא שרדה. סטורם סובלת מקלסטרופוביה (פחד ממקומות סגורים) כנראה בגלל תאונה זו. בשנים שלאחר מכן עבדה ככייסת במצרים ונשלטה על ידי מלך הצללים, ישות טלפתית חזקה מאוד מממד אחר, עד שמצא אותה שם פרופסור אקסבייר, ולקח אותה איתו לבית ספרו. בעיני שבט קטן של אפריקנים היא נחשבת לסוג של אלה. בנה (לא ביולוגי, אלא נקרא כך עקב הצלתו מיד לאחר לידתו) מיג'נרי חי עם אמו הביולוגית באפריקה. פעמים רבות הייתה סטורם מנהיגת האקס-מן, היא בעלת כוחות פיזיים חזקים ביותר ויכולת מנהיגות.

דמותה של סטורם מדורגת במקום ה-42 ברשימת גיבורי-העל הגדולים, לפי אתר IGN. את דמותה של סטורם בסרטי הלייב אקשן "אקס-מן", "אקס-מן 2", "אקס-מן 3: המפלט האחרון" ו"אקס-מן: העתיד שהיה" גילמה השחקנית האלי ברי. את דמותה הצעירה בסרט "אקס-מן: אפוקליפסה" גילמה השחקנית אלכסנדרה שיפ, שגם הופיעה בקמע ללא קרדיט ב"דדפול 2", והיא עתידה לשוב לגלמה בסרט "אקס-מן: הפניקס האפלה".

עלייתו של אפוקליפס

עלייתו של אפוקליפס היא מיני סדרה במהדורה מוגבלת שפורסמה בין אוקטובר 1996 לינואר 1997 על ידי מארוול קומיקס, הסדרה נכתבה על ידי טרי קאבאנו וג'יימס פלדר ואויירה על ידי אדם פולינה ואנטוני ויליאמס.

חלק ניכר מן העלילה עובד לסרט הקולנוע "אקס-מן: אפוקליפסה".

פסיילוק

סיילוק (באנגלית: Psylocke) היא דמות בדיונית של גיבורת-על מוטאנטית המופיעה בחוברות הקומיקס אקס-מן ביקום מארוול קומיקס. דמותה הופיעה לראשונה בחוברת Captain Britain #8 מדצמבר 1976 תחת חותם "מארוול UK" ונוצרה על ידי הכותב כריס קלרמונט והמאייר הרב טרימפ.

סיילוק היא האלטר אגו של אליזבת' "בטסי" בראדוק, אחותו התאומה של קפטן בריטניה בראיין בראדוק. היא הופיעה בתחילה כדמות משנה בחוברות הקומיקס בכיכובו של קפטן בריטניה, אך בהמשך דמותה נכתבה מחדש לחוברות האקס-מן כטלפתית. בנוסף, היא רכשה את יכולת הטלקינזיס של ג'ין גריי.

במעין הופעת קמע, דמותה של סיילוק הופיעה בסרט הלייב אקשן "אקס-מן: המפלט האחרון" בגילומה של השחקנית מלינג מלנקון. כאחת מפרשותיו של אפוקליפס, דמותה של סיילוק הופיעה בסרט הלייב אקשן "אקס-מן: אפוקליפסה" בגילומה של השחקנית אוליביה מאן.

פרנסיס פורד קופולה

פרנסיס פורד קופולה (באנגלית: Francis Ford Coppola; נולד ב-7 באפריל 1939) הוא במאי קולנוע, תסריטאי ומפיק קולנוע אמריקאי, מחשובי במאי הקולנוע בארצות הברית ובעולם.

קופולה הוא בן דור הצעירים בוגרי בתי הספר לקולנוע, שהגיעו לקדמת היצירה הקולנועית בארצות הברית בשנות ה-70, לצד ג'ורג' לוקאס ומרטין סקורסזה. הוא יצר סדרה של סרטים מצליחים בשנות ה-70 (בהם "השיחה", "הסנדק" ו"הסנדק 2"), שהביאו אותו למעמד של במאי על ולהקמת אולפן משלו ("אמריקן זואיטרופ"). מאמצע שנות ה-70 היה מעורב בהפקות יקרות ומסובכות שהביאו אותו אל סף פשיטת רגל, ולכישלונות מסחריים ואמנותיים. בעוד ש"אפוקליפסה עכשיו", שהפקתו המסובכת והרת האסונות הביאה את קופולה למשבר כלכלי ואישי, הצליח לבסוף להחזיר את ההשקעה הכספית שהשקיע בו קופולה, ונחשב לאחד משיאי יצירתו, הרי שכישלונות נוסח "אחד מהלב" הביאו אותו למשבר פיננסי ויצירתי. גם במהלך שנות ה-90 והעשור הראשון של המאה ה-21 המשיך קופולה ביצירת קולנוע מוערך ואיכותי, וביים סרטים כגון "דרקולה" ו"נעורים ללא נעורים", הזוכים להצלחה ולתשבחות המבקרים, אם כי אינם זוכים למעמד בו זכו יצירותיו החשובות בשנות ה-70.

קופולה הוא בן למשפחה של קולנוענים. אביו, המלחין קרמיין קופולה, הלחין את המוזיקה לרבים מסרטיו; אחותו, טליה שייר, היא שחקנית ידועה; אשתו, אלינור קופולה, עוסקת אף היא בקולנוע; בתו, סופיה קופולה, היא שחקנית ובמאית; וכך גם ילדיו רומן וג'אנקרלו, שפרט להופעתם בתפקידים זעירים בסרטיו עסקו בבימוי ובהפקה. רבים מאחייניו הם שחקנים ובמאים, לרבות ניקולס קייג'.

קוויקסילבר (קומיקס)

קוויקסילבר (באנגלית: Quicksilver, השם הארכאי לכספית) הוא דמות בדיונית של גיבור-על שמופיעה בחוברות הקומיקס ביקום מארוול קומיקס. הדמות הופיעה לראשונה בחוברת The X-Men #4 ממרץ 1964 ונוצרה בידי הכותב סטן לי והמאייר ג'ק קירבי.

קוויקסילבר הוא האלטר אגו של פייטרו מקסימוף - בנו לכאורה של מגנטו, אחיה של מכשפת השני ואחיה למחצה של פולאריס. הדמות, שהוצגה בתור הכסף של הקומיקס, הופיעה בהמשכיות מארוול בעקביות במשך השנים והייתה חברה בקבוצות האוונג'רס ואחוות המוטאנטים. כוח-העל של קוויקסילבר הוא מהירות על-אנושית. בשנת 2015, מקור כוחותיו של פייטרו ואחותו השתנה מכוח מוטאנטי לתוצאה של ניסויים שעברו בידי הוד התפתחותו. זהותה של אמם התגלתה באירועי "מארוול החדשה והשונה".

בשנת 2006, אתר IGN מיקם את קוויקסילבר במקום ה-23 ברשימת "25 חברי האקס-מן הגדולים של כל הזמנים", בציינו כי "קוויקסילבר הוא הדוגמה המובהקת לנבל אשר חזר למוטב". דמותו של קוויקסילבר מופיעה בסדרות האנימציה אקס-מן: סדרת האנימציה, אקס-מן: הדור הבא ווולברין והאקס-מן. את גרסתו המוטאנטית של קוויקסילבר ביקום הקולנועי של האקס-מן, ובפרט בסרטי הלייב אקשן "אקס-מן: העתיד שהיה" ו"אקס-מן: אפוקליפסה", גילם השחקן אוון פיטרס, שגם הופיע בקמע ללא קרדיט ב"דדפול 2", והוא עתיד לשוב לגלמו ב"אקס-מן: הפניקס האפלה". בעוד את גרסתו העל-אנושית ביקום הקולנועי של מארוול, ובפרטי בסרטי הלייב אקשן "קפטן אמריקה: חייל החורף" ו"הנוקמים: עידן אולטרון", גילם השחקן אהרון ג'ונסון.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.