אפולו

אַפּוֹלוֹיוונית: Απόλλων; תעתיק מדויק: אַפּוֹלוֹן[1]) הוא שמו הרומי של אפולו או פוֹיבּוּס (ביוון קרוי אפולון, ן' הסיומת היוונית; בלטינית מאוחרת הדיפתונג התכווץ לכדי פֵבּוֹס), במיתולוגיה הרומית ובמיתולוגיה היוונית היה אל השמש, האור, הנבואה, הרפואה, המוזיקה והיופי הגברי. הוא אחד משנים עשר האלים האולימפיים.

אפולו
Apollo of the Belvedere
אל השמש, האור, הנבואה, הרפואה והמוזיקה
תרבות המיתולוגיה היוונית והרומית
מקום מגורים הר האולימפוס
צאצאים אסקלפיוס, טרויליוס, אריסטיוס ואורפאוס

דמותו של אפולו

אפולו היה מעין מתווך בין האלים והאדם, הוא הכיר לבני האנוש את רצון האלים וסייע בכיבודם. כמתווך הוא הכיר לבני האדם את חוכמת הרפואה. כאל האור הוא הביא להבשלת היבולים והשמיד מזיקים. בתור אל הנבואה הוא בנה מקדשים שבהם פעלו הנביאים. הוא קשור גם למקדש המרכזי בעיר דלפי. הוא היה גם אל הרועים, והגן על העדרים[2].

אפולו היה מומחה לנגינה בלירה ולשירה. הוא התפאר במיומנויות המוזיקליות שלו, ותמיד התלוו אליו מוזות ונימפות. כאל המוזיקה ניגן על נבל זהב לאלים באולימפוס. אפולו תואר כגבר צעיר בעל גזרה נאה, עירום ונטול זקן ולעיתים קרובות הוא מוצג כדמות אוחזת בקשת ובאשפת חצים. אפולו הצעיר היה רווק והיו לו הצלחות עם נשים ונימפות רבות. הוא התאהב גם בנער יפה התואר יקינתוס.

אגדות מעטות מתארות את אפולו כאל אכזרי, כמו שקרה כשירה את חציו וחולל מגפות בעולם. הוא היה האל היווני שביכולתו לסלוח לרוצחים ופושעים אחרים, ולטהר אותם מחטאיהם[3].

מיתוסים מרכזיים

לידת אפולו

אפולו היה בנם של זאוס ולטו ואחיה התאום של ארטמיס אלת הציד. כשגילתה הרה אשתו של זאוס כי לטו בהריון מבעלה, אסרה על לטו ללדת ביבשה או על אי. לטו נאלצה ללדת את התאומים אפולו וארטמיס באי הצף דלוס. אפולו נקרא גם "האל הדלי", על שם אי מולדתו. אגדה אחרת מספרת שהרה חטפה את אלת הלידה איליתיה, כדי שלטו המעוברת לא תוכל ללדת. ארטמיס נולדה ראשונה, וסייעה לאמה בלידת אחיה הצעיר אפולו. על פי גרסה אחרת של המיתוס, ארטמיס נולדה יום לפני אפולו באי אורטיגיה. היא סייעה ללטו להגיע לדלוס, שם נולד אפולו.

אפולו ונחש הפיתון

אפולו נקרא "האל הפיתי", על שם נחש הפיתון אותו הרג או על שם פיתו, שמה השני של דלפי. נחש הפיתון שחי במעיין בדלפי ניסה לאנוס את לטו כשהייתה בהריון עם ארטמיס ואפולו. כיוון שהפיתון היה בנה של אלת האדמה גאיה, החליטו האלים להעניש את אפולו. אל השמש גורש מן האולימפוס למשך תשע שנים.

אפולו הפך לרועה צאן של אדמטוס מלך פראיי בתסליה. אדמטוס גילה טוב לב כלפי אפולו, והאל הבטיח לו, כי לכשיגיע זמנו למות, יוכל לבקש שאחר ימות במקומו. אדמטוס אהב את אלקסטיס, בתו של המלך פליאס. פליאס הסכים שאדמטוס יישא את בתו לאשה רק אם יצליח לנהוג במרכבה רתומת אריות, דובים וחיות יער אחרות. אפולו סייע לאדמטוס במשימה והזוג התחתן. כשהגיע זמנו של אדמטוס למות, הסכימה אלקסטיס למות במקומו. הגיבור הרקולס הצליח למנוע את מותה ושני בני הזוג נותרו בחיים.

לאחר תשע שנים בחצרו של אדמטוס שב אפולו להר האולימפוס. הוא שינה את דמותו לצורת דולפין, גייס כוהנים מהאי כרתים שישרתו במקדשו וחזר לדלפי, שם הרג את נחש הפיתון. הוא בירך את המעיין בו התגורר הנחש, ודלפי הייתה לעיר הקדושה לאפולו. האורקל מדלפי הייתה נביאה ששאפה אדים רעילים שעלו מן המעיין, נכנסה למצב טראנס נבואי, וחזתה חזיונות. האורקל מדלפי נחשבה לנביאה החכמה ביותר ביוון העתיקה וכל דורשי האמת התאספו סביבה. אורקלים נוספים לאפולו היו בכרתים ובקלרוס.

אפולו וניובה

ניובה הייתה מלכת העיר תבאי אשת אמפיון. היא זלזלה באמו של אל השמש. ניובה טענה כי היא טובה מלטו, מפני שילדה שבעה בנים ושבע בנות, ולא רק זוג תאומים. בתגובה הרג אפולו את כל בניה של ניובה, וארטמיס הרגה את הבנות (בגרסאות מסוימות אפולו שרף את כל הבנים לפחם וארטמיס הפכה את כל הבנות לקוביות קרח). על פי אחת הגרסאות רק כלוריס נותרה בחיים מכל ילדיה של ניובה. אמפיון נשבע לנקום את דם ילדיו, אך אפולו הרג גם אותו. ניובה נמלטה להר סיפליון באסיה הקטנה ובכתה כל כך עד שהפכה לאבן. דמעותיה הפכו לנהר אכלואוס. זאוס הפך את כל אנשי תבאי לאבן כדי שאיש מהם לא יוכל לקבור את ילדי ניובה המתים במשך תשעה ימים. בתום תשעה ימים קברו האלים עצמם את הילדים.

אהבותיו של אפולו

אפולו ודפנה

יום אחד לעג אפולו לכישורי הקשתות של ארוס אל האהבה. ארוס מצידו חשב שכישורי השירה של אפולו מרגיזים. כתוצאה מן הסכסוך בין האלים, שילח ארוס באפולו חץ אהבה לדפנה, נימפת יער, בתו של לדון. הנימפות שייכות לפמלייתה של האלה הבתולה ארטמיס ונשבעו גם הן לבתולין נצחיים. לכן דפנה סירבה לחיזוריו של אפולו. היא ברחה ממנו וכשראתה שהוא משיג אותה, התפללה לאביה, אל הנהר פניוס, שיעזור לה. פניוס הפך אותה לעץ הדפנה, שעד היום נחשב קדוש לאל אפולו. על פי המטמורפוזות ארוס ירה באפולו חץ אהבה לדפנה ובדפנה חץ עופרת הגורם לדחייה כנגד אפולו.

אפולו וקסטליה

נימפה נוספת אחריה חיזר אפולו הייתה קסטליה. גם היא לא נענתה לחיזוריו וברחה ממנו. במהלך מנוסתה קפצה למעיין בדלפי ליד הר פרנסוס. המעיין נקרא על שמה עד היום והיוונים חשבו את מימיו לקדושים. הכוהנות הדלפיות של אפולו נהגו להיטהר במעיין.

אפולו וקליתיאה

אפולו אהב את לוכותיאה, בת תמותה ובתו של המלך אורכמוס. הוא התחפש לאמה של לוכותיאה, וכך הצליח להיכנס לחדרה של הנערה. קליתיאה, אחותה של לוכותיאה קינאה באחותה. היא סיפרה לאביהן אורכמוס את האמת ואורכמוס הזועם הורה לשרוף את לוכותיאה בעודה בחיים. אפולו לא סלח לקליתיאה על בגידתה, וסירב להראות לה אהבה. קליתיאה הבוכיה מתה מצער. אפולו הפך אותה לחמנייה, שתמיד פונה לאל השמש, מביטה בו, אך לא מצליחה להגיע אליו.

אפולו ומרפסה

מרפסה הייתה נסיכה מאייטוליה, שאפולו והגיבור אידאס התחרו על לבה. זאוס ביקש ממנה לבחור ביניהם ומכיוון שמרפסה ידעה שזיווג בין אל לבת תמותה יסתיים על פי רוב ברע, היא בחרה באידאס.

אפולו וקירנה

לאפולו ולבת התמותה קירנה, בתו של מלך הלפיתים, נולד בן בשם אריסטיוס שהיה אל הבקר, עצי הפרי, הציד, גידול בהמות משק הבית, והכוורנות. על פי האגדה היוונית לימד אריסטיוס לבני אדם את מלאכת חביצת החמאה והכנת הגבינה. הוא גם לימד את בני האדם לצוד חיות במלכודות ורשתות, ולגדל זיתים.

אפולו ויקינטוס

יקינטוס היה נער יפה תואר מיישוב ספר ביוון אשר היה כה יפה עד כי אפולו עצמו התאהב בו, בנוסף, זפירוס, אל רוח המערב התאהב ביקינטוס, יקינטון העדיף את אפולו וזפירוס הפגוע פיתח רגשי קנאה.

יום אחד, כשיקינטוס ואפולו יצאו לשחק בהטלת דיסקוס, זפירוס ראה אותם וכש אפולו הטיל את הדיסקית, זפירוס שילח אותה אל צווארו של יקינטוס שמת במקום. אפולו, באבלו, הפך את יקינטוס לפרח היקינטון המוכר לנו.

אפולו במלחמת טרויה

במלחמת טרויה שנערכה בין היוונים לטרויאנים, סייע אפולו לעיר טרויה. הוא ירה חיצי רעל במחנה היווני והציל ממוות את איניאס, בנה של אפרודיטה וגיבור טרויה. היווני דיומדס פצע את איניאס אנושות. אפרודיטה לקחה אותו בזרועותיה, אך הוא נפל. אפולו שמע את אלת האהבה זועקת וחש לעזרה. הוא נשא את איניאס על גבי ענן ולקח אותו לפרגמון, שם ריפא את פצעיו. לו ולהקובה אשת פריאמוס מלך טרויה, נולד בן בשם טרויליוס. האורקל חזתה שהעיר טרויה לא תובס במלחמה אם טרויליוס יחיה עד גיל 20. כדי לאפשר את כיבוש העיר, ארב הגיבור היווני אכילס לטרויליוס ואחותו פוליקסנה והרג אותם. אפולו אהב גם את קסנדרה, בתם של הקובה ופריאמוס, ואחותו-למחצה של טרויליוס בנו. אפולו הבטיח לקסנדרה את מתנת הנבואה אם תיענה לחיזוריו. הנערה דחתה אותו והוא קילל אותה: היא תקבל את מתת הנבואה, אך אף אדם לא יאמין לה וכולם יבוזו לה. קסנדרה חזתה את נפילת העיר טרויה, ואכן איש לא שעה לדבריה.

הקשר של אפולו לעיר טרויה התחיל מכך שאפולו ופוסידון ושאר האלים רצו להשתלט לזאוס על האימפריה. הם קשרו את זאוס בשלשלאות וכשהתעורר הצליח להשתחרר מן הכבלים והוא העניש את פוסידון ואפולו על כך שהמרו את פיו ובגדו בו זאוס נתן להם לעבוד עבודת פרך בבנית חומות טרויה.

אפולו ואורסטס

על פי המחזה האורסטיאה של המחזאי היווני אייסכילוס, אפולו עומד לצד אורסטס. אורסטס הרג את אמו, לאחר שזו רצחה את אביו וחיללה את גופתו. אפולו עוזר לאורסטס להימלט מהארניות, ולהגיע לאתונה. שם אתנה עורכת משפט, ואפולו הוא עד וסנגור כאחד. בזכות עזרתו של אפולו אתנה מכריעה את המשפט לטובת אורסטס.

מיתוסים נוספים

  • אפולו וקורוניס.
  • אפולו ואקנתה.
  • אפולו וקיפריסוס.
  • אפולו והרמס.
  • אפולו ופאן.
  • אפולו ומארסיאס.

פולחן אפולו

Delphi temple-650px
מקדש אפולו בדלפי.

אפולו היה דמות מוערצת על ידי היוונים בתחומים רבים, בהם שירה ונגינה, ירי בחץ וקשת ורפואה. אל השמש, האור, ההארה, והאמת. אפולו היה כעין מתווך בין האלים והאדם, הוא הכיר לאדם את רצון האלים וסייע בכיבודם. לעיתים נדירות מתואר כאל אכזרי. רחמנותו כלפי בני האדם לא ידעה גבולות. הוא היה האל היווני שביכולתו לסלוח לרוצחים ופושעים אחרים, ולטהר אותם מחטאיהם.

אפולו נחשב למנהיג המוזות, תשע אלות ההשראה היווניות. כאל ההשראה, הנגינה והמוזיקה, הנבל קדוש לו. מקודשים לאפולו גם עץ הדפנה, הברבור הקשת והחצים.

מאמיני אפולו עבדו אותו בדרכים שונות. הם הביאו לו קרבנות ומנחות על גבי חצובה משולשת, סמל לכוחותיו הנבואיים. מדי ארבע שנים נערכו לכבודו המשחקים הפיתיים בעיר דלפי, שהיו שניים בגודלם וחשיבותם למשחקים האולימפיים באולימפיה.

שמות וכינויים

כמו לכל האלים היוונים, גם לאפולו היו שמות וכינויים רבים. כל שם מסמל תפקיד מסוים של האל או צד באישיות שלו. בין כינוייו של אפולו:

  • פוֹיְבּוֹס ("הזורח") - אל השמש והאור.
  • סמינתאוס ("לוכד העכברים") - אל המרפא ממגפות וממכות עכברים.
  • פרנופיוס ("חגב") - אל המרפא ממכות חגבים וארבה.
  • דלפיניוס ("דולפין") - כיוון ששינה את צורתו לדולפין כשחזר מן הגלות, קשור גם לעיר דלפי.
  • ארכגטס ("ראש הייסוד") - אל הקולוניות היווניות.
  • קלריוס ("האל המקצה אדמות") - אל הקולוניות היווניות.
  • מוזגטס ("ראש המוזות") - מנהיג המוזות.
  • פיתיוס ("האל הפיתי") - על שם נחש הפיתון שהרג או על שם דלפי, ששמה הנוסף היה פיתו.
  • אפוטרופאוס ("מגרש הרוע")
  • נומיוס ("האל הנודד") - לזכר ימיו כרועה צאן.
  • קינתיוס ("האל מהר קינתוס") - מסורת מסוימת גורסת שהוא נולד שם, ולא בדלוס.
  • לוקסיאס ("האל הלא ברור") - כינוי של אפולו כאל הנבואות הסתומות.

עם הזמן אפולו הפך מזוהה עם האל הליוס, למרות שהליוס היה טיטאן ואפולו היה שייך לאלים האולימפיים. האזכור הקדום ביותר של זיהוי זה מופיע בשרידי מחזהו של אוריפידס, פאיתון, בנאום לקראת סופו בו אמו של פאיתון מקוננת על כך שהליוס הרס את ילדה, ועל כך שגברים קוראים לו בצדק אפולו (Apollon "המשמיד"). למרות זיהוי זה, אפולו מעולם לא תואר בפועל על ידי המשוררים היוונים כנוהג את מרכבת השמש, למרות שזה היה מנהג נפוץ בקרב משוררים לטיניים. לכן, הליוס הוא עדיין ידוע בשם "אל השמש" - זה שמניע את מרכבת השמש על פני השמים בכל יום.

על שמו נקראה העיר העתיקה אפולוניה, כיום על חוף ימה של הרצליה. שם העיר הקודם היה ארסוף ע"ש אל הסער הפיניקי רשף ולצידה שוכן היום היישוב רשפון הממוקם באזור.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • הומרוס, איליאדה, אודיסיאה.
  • אייסכילוס, נוטות החסד, אגממנון.
  • סופוקלס, אדיפוס המלך.
  • אוריפידס, איון, איפיגניה בטאוריס.
  • ורגיליוס, איניאדה - ספר ששי.
  • אפי זיוסודות אלי האולימפוס, אור יהודה: כנרת, זמורה, ביתן, 2013, עמ' 157-184, ISBN 9789655525694
  • אהרן שבתאיהמיתולוגיה היוונית, מפה, 2000

הערות שוליים

  1. ^ Apollo=אַפּוֹלוֹן, מִלּוֹן לְמוּסִיקָה לוֹעֲזִי עִבְרִי מֵאֵת מְנַשֶׂה רַבִינָא, הוצאת מִזְמוֹר, תֵּל אָבִיב, תרצ"ח 1938
  2. ^ משה שוובה, האנציקלופדיה העברית כרך ה, ירושלים תל אביב: מסדה, תשכ"א
  3. ^ ע. המילטון, מיתולוגיה, מסדה, 1982
1968

שנת 1968 היא השנה ה-68 במאה ה-20. זוהי שנה מעוברת, שאורכה 366 ימים. 1 בינואר 1968 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

1969

שנת 1969 היא השנה ה-69 במאה ה-20. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1969 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

1969 בארצות הברית

1969 בארצות הברית הייתה השנה בה חגגה ארצות הברית 193 שנה מיום היווסדה.

1971

שנת 1971 היא השנה ה-71 במאה ה-20. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1971 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

1971 בארצות הברית

1971 בארצות הברית הייתה השנה בה חגגה ארצות הברית 195 שנה מיום היווסדה.

1972

שנת 1972 היא השנה ה-72 במאה ה-20. זוהי שנה מעוברת, שאורכה 366 ימים. 1 בינואר 1972 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

1972 בארצות הברית

1972 בארצות הברית הייתה השנה בה חגגה ארצות הברית 196 שנה מיום היווסדה.

26 במאי

26 במאי הוא היום ה-146 בשנה (147 בשנה מעוברת), בשבוע ה-21 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 219 ימים.

אסטרואיד

אסטרואיד (מאנגלית: Asteroid) הוא גוף קטן במערכת השמש הנמצא במסלול סביב השמש. אסטרואידים קטנים קרויים "מטאורואידים".

באוגוסט 2006 הגדיר האיגוד האסטרונומי הבינלאומי את המונח "גופים קטנים במערכת השמש" שהם גופים שאינם כוכבי לכת ואינם כוכבי לכת ננסיים. מלבד קרס (האסטרואיד הראשון שהתגלה ומאז סיווגו שונה), כל האסטרואידים מוגדרים כגופים קטנים במערכת השמש.

ישנם ארבעה סוגים עיקריים של אסטרואידים (מחולקים לפי סוג מסלולם): אסטרואידי אטן, אסטרואידי אפולו, אסטרואידי אמור, אסטרואידי אפוהיילי. כמו כן ישנן מספר משפחות אסטרואידים, קבוצות אסטרואידים בעלי מקור משותף. אלו ככל הנראה שברים שהתפרקו מגוף גדול יותר עקב התנגשות בעבר. עשרות משפחות כאלו ידועות כיום.

בלועזית נקרא האסטרואיד גם minor planet, ובתרגום לעברית: כוכב לכת מינורי, אך גם באנגלית וגם בעברית המונח כוכב לכת מינורי כולל במשמעות מורחבת גופים שמימיים נוספים.

נכון ל-31 בדצמבר 2017 התגלו למעלה מ-514,567 אסטרואידים.

אפולו-סויוז

פרויקט אפולו־סויוז (באנגלית: Apollo–Soyuz Test Project ובקיצור ASTP, ברוסית: Экспериментальный полёт Союз-Аполлон) הייתה תוכנית החלל המשותפת הראשונה לארצות הברית וברית המועצות. התוכנית כללה רק טיסה אחת, שכללה את שיגורן של שתי חלליות, חללית אפולו אמריקאית וחללית סויוז סובייטית, ששוגרו שתיהן ב־15 ביולי 1975, אפולו ממרכז החלל קנדי שבפלורידה וסויוז מקוסמודרום בייקונור שבקזחסטן, ואשר נפגשו בחלל ועגנו אחת בשנייה. פרויקט זה סימל את סיומו של המרוץ לחלל, שהחל עם שיגור הלוויין הראשון - ספוטניק 1 - על ידי ברית המועצות ב־4 באוקטובר 1957. בעודם בחלל ביצעו שתי החלליות וצוותיהן ניסויים משותפים, וצוותי החלליות החליפו ביניהם מתנות וסעדו יחד.

טיסה זו הייתה טיסתה האחרונה של החללית אפולו, והטיסה המאוישת האחרונה של ארצות הברית למשך 6 שנים, עד שב־12 באפריל 1981 שוגרה מעבורת החלל קולומביה למשימה הראשונה בתוכנית מעבורות החלל - STS-1. בטיסה זו בוצע גם השיגור האחרון של משגר הסטורן IB, שהיה גם השיגור האחרון של משגר ממשפחת משגרי הסטורן. כמו כן, הייתה זו טיסתו הראשונה והיחידה לחלל של האסטרונאוט דייק סלייטון, שנבחר לאסטרונאוט ב־1959 כאחד מ"שבעיית מרקורי", אך בעקבות בעיות רפואיות לא הורשה לטוס במסגרת תוכנית מרקורי. רק כעבור יותר מ־10 שנים, בהן הוכיח את כשירותו הרפואית, הורשה סלייטון לטוס לחלל והוא בן 51.

אפולו 11

אפולו 11 (באנגלית: Apollo 11) הייתה המשימה המאוישת השישית בתוכנית אפולו. במהלך משימה היסטורית זו, שהחלה ב-16 ביולי 1969, נחת האדם הראשון שהילך על אדמת הירח – האסטרונאוט ניל ארמסטרונג האמריקאי, ב־20 ביולי. ב־24 ביולי שבו אפולו 11 וצוותה לכדור הארץ.

באותה שעה בה שהו האסטרונאוטים על הירח, התרסקה החללית הסובייטית לונה 15 כ־852 קילומטר מאתר הנחיתה של אפולו 11.

אפולו 17

אפולו 17 (אנגלית: 17 Apollo) היה השיגור המאויש ה-12 והאחרון בתוכנית אפולו של נאס"א, להנחתת אדם על הירח, והמשימה ה-12 בתוכנית. זו הייתה המשימה היחידה שכללה גאולוג מקצועי, האריסון שמיט, ששימש גם כטייס רכב הנחיתה הירחי. היא הייתה השלישית מבין שלוש "משימות J", שנועדו להגדיל את טווח הפעולה של האסטרונאוטים ואת כמות המידע המדעי הנאסף, לעומת משימות G ו-H שקדמו להן. במשימה זו נסעו האסטרונאוטים מרחק גדול יותר מכל משימה קודמת בעזרת רכב הנדידה הירחי, ואספו יותר דגימות קרקע מכל משימה קודמת. משך השהיה על הירח במשימה זו היה 72 שעות, והמשימה כולה ארכה 12.6 יום.

ארטמיס

אָרְטֵמִיס (ביוונית: Άρτεμις) הייתה אלת הציד, חיות הבר, אלת הבתולות והירח ואחת משנים עשר (לא כולל האדס והסטיה) האלים האולימפיים במיתולוגיה היוונית. היא הייתה בתם של ראש האלים זאוס והטיטאנית לטו. ארטמיס היא אחותו התאומה של אפולו, אל השמש, הרפואה, המוזיקה, השירה ואל האורקלים. ארטמיס הייתה אחת משלוש האלות הבתולות, יחד עם אתנה והסטיה. בקרב הרומאים היא נקראה דיאנה. בתקופות מאוחרות יותר זוהתה ארטמיס עם סלנה, אלת הירח, עם הקטה ואפילו תפסה את תפקידה של איליתיה כפטרוניתן של היולדות.

דלפי

דֶלְפִי (יוונית Δελφοί; במקור נקראה דלפוי) הוא אתר ארכאולוגי ועיר מודרנית ביוון הנמצאת בחלק הדרום-מערבי של הר פארנאסוס בעמק פוקיס. דלפי הייתה מקום מושבו של האורקל מדלפי, שהיה האורקל החשוב ביותר ביוון הקלאסית, והיא הייתה אתר חשוב עבור המאמינים באל אפולו. המקום המקודש בדלפי היה מקדש פאן-הלני. במקום זה התחרו פעם בארבע שנים ספורטאים מכל רחבי העולם היווני במשחקים הפיתיים.

דלפי הייתה ידועה בעולם היווני כאתר שבו נמצאת אבן האומפאלוס, שהיא מרכז כדור הארץ והיקום. בהסטיה (סוג של קמין או תנור) הפנימית של מקדש אפולו בערה אש נצחית. לאחר קרב פלטאיה הערים היווניות כיבו את האש שבערה אצלן והדליקו אותה מחדש תוך שימוש באש שהודלקה בדלפי; בסיפורי הייסוד של כמה מושבות יווניות המתיישבים הראשונים הקדישו אותן לדלפי.

הירח

הירח הוא הלוויין הטבעי היחיד של כדור הארץ. הוא נקרא גם לְבָנָה או סהר בעברית, ולונה (Luna) במינוח המדעי (בלטינית), וזאת כדי להבדילו מירחים של גורמי שמים אחרים. קוטרו 3,474 קילומטרים, מעט יותר מרבע קוטר כדור הארץ. הקרבה היחסית בגודל בין כדור הארץ לירחו היא נדירה. הגוף הנוסף היחיד במערכת השמש שיש לו ירח קרוב יחסית לגודלו שלו הוא כוכב הלכת הננסי פלוטו.

על פי התיאוריה המקובלת, הירח נוצר מהשברים שנשארו מהתנגשות בין כדור הארץ לגוף בגודל של כוכב הלכת מאדים, המכונה בשם תיאה, לפני כ-4.5 מיליארד שנים.

הודות לקרבתו הרבה של הירח לכדור הארץ ניתן לצפות בו בקלות ללא טלסקופ או משקפת, ואף להבחין במכתשים הרבים הפזורים עליו. בירח קל מאוד להבחין במהלך הלילה, ולעיתים ניתן להבחין בו גם במהלך היום. בשל קרבתו, הירח הוא גם גרם השמים היחיד שבני אדם נשלחו אליו ושדרכה עליו רגל אנוש. ב-1959 שיגרה ברית המועצות שלוש חלליות לחקר הירח: לונה 1, לונה 2 ולונה 3. תוכנית אפולו האמריקנית הייתה התוכנית היחידה שבמסגרתה נשלחו חלליות מאוישות לירח. הנחיתה המאוישת הראשונה על הירח התבצעה במשימה אפולו 11 ביולי 1969, ועד 1972 בוצעו במסגרת התוכנית חמש נחיתות מאוישות נוספות עליו.

הירח מופיע באגדות ובסיפורים שונים במגוון רב של תרבויות, ולוחות שנה שונים מבוססים על מחזור הירח, כגון לוח השנה העברי המבוסס על שילוב של מחזור הירח ומחזור השמש, ולוח השנה המוסלמי המבוסס אך ורק על מחזור הירח.

ו' בטבת

ו' בטבת הוא היום השישי בחודש הרביעי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השישי בחודש העשירי

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בו' טבת הוא

ברב השנים פרשת ויגש. אבל אם בר המצווה חל בשנה שלמה או כסדרה המתחילה ביום חמישי (שנה מקביעות הכז, השא או השג) פרשת בר המצווה היא פרשת ויחי.

נאס"א

מנהל האווירונאוטיקה והחלל הלאומי (באנגלית: National Aeronautics and Space Administration ובקיצור NASA - נאס"א) היא סוכנות החלל של ארצות הברית האחראית על תוכנית החלל האמריקאית וחקר האווירונאוטיקה והחלל מטעם ממשלת ארצות הברית.

נאס"א נוסדה ב־29 ביולי 1958 מכוח חוק האווירונאוטיקה והחלל הלאומי, והחליפה את הסוכנות הלאומית לאווירונאוטיקה (NACA). הסוכנות הפכה למבצעית ב־1 באוקטובר 1958. מאז הקמתה אחראית נאס"א לכל תוכניות החלל האזרחיות של ארצות הברית. מבין הישגיה הבולטים ביותר של נאס"א ניתן למנות את שיגור האמריקאי הראשון לחלל במסגרת תוכנית מרקורי, הנחתת האדם הראשון על הירח במסגרת תוכנית אפולו ושיגורן של 135 משימות מעבורות חלל במסגרת תוכנית מעבורות החלל. נאס"א שיגרה גם עשרות גשושיות רובוטיות אל עבר כוכבי הלכת האחרים במערכת השמש ואל השמש עצמה, והיא סוכנות החלל היחידה עד כה ששיגרה גשושיות שיצאו ממערכת השמש.

ניל ארמסטרונג

ניל אולדן אַרְמְסְטְרוֹנְג (באנגלית: Neil Alden Armstrong;‏ 5 באוגוסט 1930 - 25 באוגוסט 2012) היה אסטרונאוט אמריקאי, טייס ניסוי ואחד מאנשי הצוות בנושאת מטוסים, שהתפרסם בזכות היותו האדם הראשון שצעד על אדמת הירח.

בטיסתו הראשונה לחלל היה ניל ארמסטרונג טייס במשימת ג'מיני 8 ב-1966. משימה זו הייתה הראשונה שביצעה עגינה והתחברות לעצם אחר בחלל (Agena Target Vehicle) בזמן שהייה במסלול סביב כדור הארץ והוא ביצע זאת יחד עם טייס המשנה דייוויד סקוט.

במשימתו השנייה (והאחרונה) היה מפקד משימת אפולו 11, שנחתה על הירח ב-20 ביולי 1969. ארמסטרונג היה הראשון שדרך על הירח. במעמד זה אמר את המשפט הידוע "זהו צעד קטן לְאדם, צעד גדול לאנושות". יחד עם באז אולדרין, חקר את הירח בפעילות חוץ-רכבית בת כשעתיים וחצי.

לפני היותו אסטרונאוט, שירת ארמסטרונג בנושאת מטוסים בצי האמריקאי והשתתף במלחמת קוריאה. לאחר שירותו בחיל הים הפך ארמסטרונג לטייס ניסוי בוועדה הלאומית המייעצת לאווירונאוטיקה (NACA), קודמתה של נאס"א.

תוכנית אפולו

תוכנית אפולו (באנגלית: Apollo program; נקראה גם "פרויקט אפולו") הייתה תוכנית החלל של ארצות הברית בשנות ה־60 וה־70 של המאה ה־20. התוכנית יושמה על ידי נאס"א, ושיאה היה בנחיתת האדם הראשון על הירח. ראשיתה של התוכנית הייתה בימיו של נשיא ארצות הברית דווייט אייזנהאואר, אך התנופה העיקרית לביצועה באה מהנשיא הבא, ג'ון פיצג'רלד קנדי, שקבע בנאום שנשא בפני הקונגרס ב־25 במאי 1961, את היעד "להנחית לפני תום העשור אדם על הירח ולהחזירו לכדור הארץ בשלום".היעד שהציב קנדי הושג במשימת אפולו 11, כאשר האסטרונאוטים ניל ארמסטרונג ובאז אולדרין נחתו על הירח ב־20 ביולי 1969 והלכו על פניו. לאחר אפולו 11 שיגרה ארצות הברית חמש משימות נוספות, שגם בהן הנחיתו זוגות אסטרונאוטים על הירח. המשימה האחרונה התבצעה בדצמבר 1972. נחיתות אלו היו הנחיתות המאוישות היחידות שהתבצעו עד היום, על גרם שמיים שאינו כדור הארץ.תוכנית אפולו באה בעקבות תוכניות חלל קודמות של ארצות הברית: תוכניות מרקורי וג'מיני, שהופעלו מסוף שנות ה־50 של המאה ה־20. תוכנית אפולו עצמה, שהופעלה בין 1961 ל־1972, עשתה שימוש במשגרים ממשפחת משגרי הסטורן לשיגור המשימות לחלל. משגרי סטורן וחלליות אפולו שימשו במשימות נוספות לתוכנית אפולו, שכללו שלושה שיגורים במהלך תוכנית סקיילאב בשנים 1974–1973 ושיגור אחד במהלך תוכנית אפולו־סויוז ב־1975.

כל משימות תוכנית אפולו, למעט שתיים, היו מוצלחות. בשנת 1967, במהלך תרגיל חזרה לשיגור אפולו 1 פרצה שריפה בתא הפיקוד של החללית ושלושת אנשי הצוות נספו. ב־1970, במהלך טיסתה של משימת אפולו 13 אל הירח, ארעה תקלה במערכות קיום החיים בתא הפיקוד של החללית. התקלה חייבה את אנשי הצוות להשתמש במערכות קיום החיים של רכב הנחיתה הירחי (כינויו "העיט") עד שחזרו אל כדור הארץ בשלום.

תוכנית אפולו השיגה מספר ציוני דרך משמעותיים בתולדות טיסות החלל: היא התוכנית היחידה שבמסגרתה נשלחו בני אדם אל מעבר למסלול לווייני נמוך; אפולו 8 הייתה המשימה המאוישת הראשונה שיצאה ממסלול כדור הארץ והקיפה גרם שמיים אחר מלבד כדור הארץ, ואפולו 17 היא המשימה המאוישת האחרונה שעשתה זאת. תוכנית אפולו דרבנה פיתוחים טכנולוגיים בתחומים רבים מלבד מתחומי הטילאות וטיסות החלל, כגון אווירונאוטיקה, תקשורת ומחשבים. כמו כן הציתה התוכנית התעניינות בתחומים הנדסיים ומדעיים רבים בקרב בני כל הגילאים, והשאירה מתקנים ומכשירים רבים שפותחו במהלך התוכנית כציוני דרך. תאי הפיקוד של חלליות אפולו, עם כלים נוספים ששימשו בתוכנית, מוצגים במוזיאונים בכל רחבי העולם, ביניהם מוזיאון האוויר והחלל הלאומי בוושינגטון די. סי. ובמתקני נאס"א בפלורידה, טקסס ואלבמה.

ב-2019 הכריזה נאס"א על "תוכנית ארטמיס" שכוונתה להנחית שוב אסטרונאוטים על הירח, יותר מחמישה עשורים לאחר תוכנית אפולו.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.