אפוד מגן

אפוד מגן או שכפ"ץ (שכבת פיצוץ), הוא סוג של שריון גוף מודרני אשר נועד להגן על פלג הגוף העליון של הלובש אותו, מפני כלי נשק כגון אקדחים, רובים ורובי ציד, ונתזים שנוצרים מחומרי נפץ כגון רימוני יד ונפילת פגזים.

אפודי המגן נלבשים לרוב על ידי כוחות משטרה, צבאות ושומרי ראש. חוץ מכוחות אכיפה, הפריט נלבש על ידי טרוריסטים, לוחמי גרילה ולפעמים גם חברי קבוצות פשעים מאורגנים. אפודי מגן הם סטנדרט בלוחמה צבאית והוכחו כיעילים בהגנה על לובשיהם מפני פגיעות קטלניות.

ראשי מדינות לובשים אף הם לעיתים אפוד מגן דק מתחת לחליפה, וזאת בהוראת הגופים החשאיים האחראים על אבטחתם.

Bodyarmor
אדם לובש אפוד מגן
Bulletproof vests (6790570723) (cropped)
אפוד מגן של חברת פלסן סאסא

סקירה

רוב אפודי המגן כיום עשויים מאריגי קוולאר או לוחות פלדה חסינת כדורים כגון פלדת AR 500 או חומרים מרוכבים דומים. לעיתים קרובות, אפודי מגן אלה מתוגברים בלוחות ממתכות שונות כגון פלדה או טיטניום, ומחומרים מלאכותיים כגון קרמיקה ופוליאתילן ("אפוד קרמי"). החומר הקשיח מרופד לרוב בבד הנעים יותר ללבישה.

אפודי מגן קלים מגינים לרוב רק מרסיסים, ואינם מגינים כנגד קליעים. לעומת זאת, אפודים קשיחים וכבדים יותר, כגון אפודים קרמיים, מגינים כנגד קליעים מסוגים שונים, אך גם הם חדירים לקליעים גדולים ומתוחכמים יותר, ואינם מגינים באופן מלא כנגד ירי מטווח קצר.

לבישת אפוד מגן מעלה באופן סטטיסטי את הסיכוי לשרוד מתקפת ירי, אך אינה מבטיחה שרידות, שכן הראש אינו מוגן.

אופן ההגנה

אפוד המגן מבצע את פעולת ההגנה על ידי כך שהוא מונע חדירה של הקליע אל הגוף. הדבר מתבצע על ידי כך שהקליע פוגע בשכבה של חומר קשה ובלתי חדיר. למרות זאת, האפוד אינו יכול למנוע את ספיגת התנע הגבוה של הקליע. התנע מועבר ברובו אל הגוף ויכול לגרום לגוף לעוף בכח אחורנית. אפוד טוב יבצע פיזור מקסימלי של הכח על פני שטח פנים גבוה ככל האפשר, וכך ה"מכה" שמקבל הגוף תפוזר והנזק הנגרם יהיה קטן יותר. אף על פי כך, האפוד לא יכול למנוע לגמרי נזקים פוטנציאליים לאיברים הפנימיים. רוב אפודי המגן אינם בעלי יכולת הגנה נגד כלי נשק אחרים כגון סכינים, חצים, דוקרני קרח וקליעים עם קצוות מחודדים. בנוסף, אפודי מגן אינם יכולים לעצור כדורים חודרי שריון.

רמות ההגנה של אפודי מגן

אפודי מגן שונים זה מזה באופן ההגנה והחומרים שמהם הם מורכבים וגם ברמת ההגנה שלהם (רמת הגנה מסמנת עד איזה סוג איום האפוד יכול להגן על הלובש אותו). ישנן שש רמות של אפודי מגן וכל רמה עוצרת את כל הקליברים שהרמות מתחתיה עוצרות וגם כדורים קצת יותר חזקים.

  • רמה I : אפוד רמה אחת עוצר כדורים בקוטר של 380. ACP. ו 22X10 LR
  • רמה IIA : אפוד רמה שתיים A עוצר כדורים בקוטר 9x19 מ"מ פרבלום, S&W .40 ו- 45. ACP.
  • רמה II : אפוד רמה שתיים עוצר כדורים בקוטר 357. Magnum.
  • רמה IIIA : אפוד רמה שלוש A עוצר כדורים בקוטר 357. SIG ו 44. Magnum.
  • רמה III : אפוד רמה שלוש עוצר כדורים בקוטר 5.56x45 מ"מ נאט"ו, 500 S&W‏, 7.62x39 מ"מ עד לקוטר של 7.62x51 מ"מ נאט"ו.
  • רמה IV : אפוד רמה ארבע עוצר כדורים חודרי שריון בקוטר 30-06. Springfield ו AP 7.62x51.

ראו גם

קישורים חיצוניים

0.338 לפואה מגנום

0.338 לפואה מגנום היא תחמושת מסוג כדור בקליבר 0.338 אינץ' לנשק קל, בעיקר רובי צלפים, שפותחה בארצות הברית, הממלכה המאוחדת ופינלנד. שם התחמושת נובע משם החברה המפתחת Lapua הפינית, ו-Magnum מציין שמדובר בתחמיש מוגבר. בסימון נאט"ו התחמושת מצוינת כ-8.58x70 מ"מ, עם קליע בקוטר 8.58 או 8.6 מ"מ ותרמיל באורך 70 מ"מ. התחמושת נועדה בעיקר לצליפה לטווח רחוק (1200–1500 מטר), הן כנגד מטרות אדם (כולל אדם בעל אפוד מגן) והן כנגד מטרות חומר. היא חזקה יותר מתחמושת ה-7.62x51 מ"מ נאט"ו שמשמשת את רוב רובי הצלפים של העולם המערבי אך חלשה יותר מתחמושת ה-12.7x99 מ"מ נאט"ו המשמשת רובי צלפים כבדים ורובים נגד חומרים.

כאמור, כדור ה-0.338 לפואה מגנום נועד כתחמושת צליפה לטווח רחוק, לשימוש על ידי רובי צלפים בריחיים. האווירודינמיות של הקליע והגרר הנמוך שהוא מפתח בעת מעופו הופכים אותו למדויק ויעיל בטווחים של עד 1200–1500 מטר, אך עם יכולת לפגוע במטרה גם בטווחים של למעלה מ-1700 מטר, אך בדיוק פחוּת ועוצמה מופחתת. כדור ה-0.338 קל יותר ובעל פחות רשף ורתע מכדור 0.5.

כדור 0.338 במשקל 250 גריין מפתח מהירות לוע של כ-900 מטר לשנייה ואנרגיה של כ-6,600 ג'אול, דבר שמאפשר לו לשמש גם כתחמושת נגד מטרות חומר (כגון כלי רכב או קירות), אם כי ביעילות מופחתת מתחמושת ה-12.7x99 מ"מ נאט"ו הכבדה והחזקה יותר. עם זאת, הוא חזק מספיק כדי לחדור שריון גוף ואפודי מגן גם ממרחק של 400 מטר.

הדיוק של רוב רובי הצלפים בקליבר ה-0.338 הוא מתחת לדקת קשת אחת ובטובים שבהם מגיע אף לחצי דקת קשת (0.5 MOA), דיוק שנחשב לטוב מאוד עבור צליפה צבאית (ככל שערך ה-MOA של רובה הוא קטן יותר כך הרובה מדויק יותר).

MP7

MP7 הוא תת מקלע גרמני תוצרת חברת הקלר וקוך. הוא עוצב עם מחסנית חדשה כך שיענה על הדרישות שפרסם נאט"ו בשנת 1989.

נשק זה נכנס לייצור בשנת 2001 והוא מתחרה בתת-המקלע הבלגי מדגם P90, שאף הוא עונה לדרישות נאט"ו.

תפוצתם ההולכת והגדלה של אפודי מגן איכותיים הורידה את יעילותם של כלי הנשק היורים תחמושת אקדח (כמו תת-המקלע הקודם בסדרה - מדגם MP5 - והאקדח מדגם USP, אף הוא מתוצרת הקלר וקוך). כמענה לסוגיה זו הושק ה-MP7, המסוגל לחדור אפוד מגן אבל עדיין קטן דיו כדי להחליף אקדח.

אבטחה

אַבְטָחָה היא סך הפעולות והאמצעים המושקעים על מנת להגן על קיומו של אדם או ארגון ועל נכסיו ובכלל זה: חיי אדם רכוש, מוניטין ומידע, כנגד פעולות זדון מכוונות המבוצעות על ידי אדם או ארגון עוין.

המושג אבטחה משמש את התחום הצבאי, החל מאבטחת מחנות קבע ומידע צבאי, וכלה באבטחת כוחות מתמרנים, לרבות קווי לוגיסטיקה, במבצעים צבאיים והן את התחום האזרחי. (ערך זה עוסק באבטחה אזרחית).

אי שם

אי שם הוא השיר עמו ייצגה הזמרת אילנית את ישראל באירוויזיון 1973. את השיר כתב אהוד מנור

והלחינה ועיבדה נורית הירש, שהייתה האישה הראשונה שניצחה על תזמורת האירוויזיון.

זהו השיר הראשון שישראל שלחה לאירוויזיון. לפי סדר הצגות השירים בתחרות האירוויזיון 1973, השיר הושמע אחרון (ה-17 במספר), וזכה במקום הרביעי.

אילנית

חנה גת (נולדה ב-17 בספטמבר 1947), הידועה יותר בשם הבמה "אִילָנִית", היא זמרת ישראלית הפעילה מאמצע שנות ה-60 של המאה ה-20 ואשר הייתה פופולרית במיוחד במהלך שנות ה-70 ושנות ה-80.

אילנית היא אחת הזמרות הפופולריות ביותר בישראל מאז סוף שנות השישים. היא הקליטה יותר מ-600 שירים ויותר מ-30 אלבומים רבי מכר. היא זכורה כחלק מהצמד "אילן ואילנית", שהקים האמרגן שלמה צח ("אילן"), שהיה בעלה עד שנת 1973, וכן היא הזמרת הראשונה שייצגה את ישראל בתחרות הזמר של האירוויזיון עם השיר "אי שם" וזכתה במקום הרביעי, הישג מכובד למדינה המשתתפת בפעם הראשונה. סמלה המסחרי הוא שערה הארוך הבלונדיני. בין להיטיה נמצאים שירים רבים שהפכו לנכס צאן ברזל בזמר העברי: "כבר אחרי חצות", "רינגולי", "בשנה הבאה", "רק הירח", "אי שם", "שיר של יום חולין", "אהבתה של תרזה דימון" ועוד. אילנית הייתה לזמרת שזכתה הכי הרבה פעמים בתואר "זמרת השנה" (7 פעמים) עד היום.

אפוד

אֵפוֹד (רבים: אֲפוֹדִים) הוא פריט לבוש שהיה אחד משמונת בגדי הכהונה של הכהן הגדול. אפודים היוו חלק חשוב בפולחן הדתי בתקופת התנ"ך.

בקו האש

בקו האש (באנגלית: In the Line of Fire) הוא סרט מותחן אמריקאי משנת 1993 בבימויו של וולפגנג פטרסון, אודות סוכן השירות החשאי שמנסה לאתר מתנקש פוטנציאלי בנשיא ארצות הברית. בסרט משחקים קלינט איסטווד, ג'ון מלקוביץ' ורנה רוסו. הסרט זכה לביקורות מהללות ואף לשלוש מועמדויות לפרס האוסקר.

בארצות הברית, הסרט יצא ב-9 ביולי 1993. וברחבי בריטניה, הסרט יצא ב-27 באוגוסט 1993.

גלעד זר

גלעד זר (כ' בחשוון ה'תשכ"א, 10 בנובמבר 1960 - ז' בסיוון ה'תשס"א, 29 במאי 2001) היה קב"ט מועצה אזורית שומרון, תושב איתמר, שנהרג בעת מילוי תפקידו בפיגוע ירי שביצעו מחבלים מגדודי אל אקצה.

ההתנקשות ברונלד רייגן

ההתנקשות בנשיא ארצות הברית, רונלד רייגן התרחשה ב-30 במרץ 1981 (70 יום מתחילת כהונתו של רייגן כנשיא), מחוץ למלון הילטון בוושינגטון. ביצע אותה ג'ון הינקלי הבן, חולה נפש שהושפע מדמותו של טראוויס ביקל, הדמות הראשית בסרט "נהג מונית". הינקלי ירה שש יריות לכיוון הנשיא. כדור אחד פגע בו ופצע אותו. באותו אירוע נפצעו ג'יימס בריידי, דובר הבית הלבן (הוא שותק כתוצאה מהפציעה, ומת לבסוף ב-2014), השוטר תומאס דלהנטי, ואיש השירות החשאי טימות'י מקארתי.

לאחר ניסיון רצח זה הובהל רייגן לבית החולים, שם נותח ולאחר תקופת מה התאושש ושב לתפקיד. במהלך תקופת ההחלמה החליף אותו בתפקיד סגנו ג'ורג' בוש האב, לימים נשיא ארצות הברית. הינקלי זוכה בבית המשפט מניסיון רצח בטיעון לאי-שפיות, אך נשלח לבית חולים פסיכיאטרי בשל מסוכנותו לציבור, שם שהה למעלה משלושים וחמש שנה.

הירי במכללה הקהילתית אומפקווה

ב-1 באוקטובר 2015, התרחש ירי במכללה הקהילתית אומפקווה (באנגלית: Umpqua Community College) הממוקמת במחוז דאגלס בסמוך לעיר רוזברג שבאורגון, ארצות הברית. היורה, כריס הרפר מרסר בן ה-26, רצח 9 בני אדם לפני שנהרג בחילופי אש עם המשטרה.

הנדסה קרמית

הנדסה קרמית (מלשון קרמיקה) היא המדע והטכנולוגיה של יצירת אובייקטים מחומרים אי-אורגנים שאינם מתכתיים על ידי פעולות חימום.

התחום כולל טיהור חומרי גלם, לימוד והפקת תרכובות כימיות, התרכבותן, המבנה שלהם, ההרכב והתכונות. חומרים קרמים יכולים להיות בעלי מבנה גבישי או גבישי חלקית

בעלי טווח רחב בסולם המולקולרי. קרמיקת זכוכית עשויה להיות בעלת מבנה אמורפי או מבנה זכוכית עם טווח מולקולרי קצר או מוגבל. הן נוצרות מהיתוך מסה שהתגבשה תוך כדי קירור, או נוצרה ונתהוותה על ידי פעולות חימום.

מקור המונח קרמיקה במילה היוונית κεραμικός - keramikos שמשמעותה קדרות. היא קשורה גם למילה הקדומה בסנסקריט "לשרוף".

יישומי התחום הם רבים וכוללים טכנולוגיות בהנדסת חשמל, הנדסת חומרים, הנדסה כימית, הנדסת מכונות, כרייה, הנדסת אוירונוטיקה, הנדסת חלל, רפואה, זיקוק, הנדסת מזון, אלקטרוניקה ועוד. מאחר שקרמיקה היא עמידה בפני חום, היא מהווה תחליף טוב ליישומים בהם מתכת ו פולימרים אינם מתאימים.

לוחמה בשטח בנוי

לוחמה בשטח בנוי (בראשי תיבות: לש"ב) היא שיטת לוחמה לתמרון קרבי המתנהל בשטח בנוי כגון עיר או כפר.

בעברית יש למונח זה משמעויות אחדות:

תרגום ל-MOUT - Military Operations in Urban Terrain ("פעילות צבאית בשטח עירוני") - המונח באנגלית לשיטת לוחמה המיועדת לניהול כוחות צבא (טנקים, מסוקים, כלי רכב וחי"ר) בתוך עיר אויב.

תרגום ל-CQB - Close Quarters Battle ("קרב במתחמים סגורים") - המונח באנגלית לשיטת לוחמה המיועדת לצוות חי"ר הנלחם בתוך שטח עירוני עוין (כיצד לטהר בית, לחפות, להסתתר מצלפים וכו').

לש"ב הוא שם ספציפי של שיטת לוחמה ישראלית ליעדים הנ"ל.המונח לוחמה בשטח בנוי הוא מודרני ומתייחס לקרבות שהתרחשו החל מהמאה ה-20 ואילך. ערך זה מתמקד בעיקר בלוחמה בשטח בנוי בעת החדשה. ללוחמה בשטח בנוי בעת העתיקה ראו: לוחמת מצור.

מרדכי רחמים

מרדכי רחמים (נולד בשנת 1946) הוא איש אבטחה ישראלי, שהתפרסם בסכלו את תקיפת מטוס אל על בציריך בשנת 1969.

נתז

נֶתֶז (או רִיקוֹשֵט, מלועזית: Ricochet) הוא עצם שניתז כתוצאה מפגיעת קליע או פגז או כתוצאה מהתפוצצות פצצה.

נתז שנוצר כתוצאה מירי מורכב בדרך כלל מהחומר שממנו עשוי העצם שבו פגע הקליע או הפגז. במקרים מסוימים עשוי הנתז להיווצר מחלקי הקליע עצמו שהתפרק לאחר שפגע במטרה קשיחה ושחלקיו שינו את כיוון תנועתם. על פי חוק שימור האנרגיה, סך האנרגיה הקינטית של כל הנתזים שנוצרו כתוצאה מירי אחד יהיה נמוך מהאנרגיה שהייתה בקליע טרם פגיעתו. הפרש האנרגיה הקינטית הוא החום שנוצר בעת הפגיעה. צורתם וגודלם של הנתזים משתנה בהתאם למשתנים רבים ובהם זווית הפגיעה, מהירות הפגיעה, החומר ממנו עשוי הנתז, טמפרטורה ועוד. לעיתים לנתז צורה פחוסה שמשפיעה על המסלול הבליסטי של הנתז.

סמיכות

סמיכות היא צירוף של שני שמות עצם שיש ביניהם קשר הדוק. השם הראשון בצירוף נקרא נִסְמָךְ והשני נקרא סוֹמֵךְ. מבחינה תחבירית, הנסמך מתפקד כ"גרעין" והסומך מתפקד כלוואי. מבדילים בין סמיכות רגילה ("סמיכות דבוקה" או "חבורה") שבה אין חציצה בין השמות או שהם מופרדים רק על ידי ה' הידיעה, לבין סמיכות מפורקת ("סמיכות פרודה") שבה מילת היחס "של" מפרידה בין שני השמות. סמיכות היא אחת הדרכים לתאר שם עצם ולאפיינו מבחינות שונות.

פיגועי הירי בקופנהגן (2015)

פיגועי הירי בקופנהגן היו פיגועי ירי ב-14 וב-15 בפברואר 2015 בקופנהגן, בירת דנמרק. שני אזרחים והמחבל נהרגו, וחמישה שוטרים נפצעו.

הפיגוע הראשון אירע ב-14 בפברואר בבית קפה בקופנהגן שבו התקיים כנס "אמנות, חילול הקודש וחופש הביטוי". המחבל פתח באש לעבר בית הקפה, הרג אחד ופצע שלושה שוטרים.

הקריקטוריסט השוודי לארס וילקס שהה בבית הקפה וככל הנראה היה היעד למתקפה, מפני שהכעיס מוסלמים קיצוניים ב-2007 כשאייר את הנביא מוחמד בעל גוף של כלב. הפיגוע השני אירע מאוחר יותר בלילה, ב-15 בפברואר, מחוץ לבית הכנסת הגדול של קופנהגן. המחבל ירה למוות במאבטח יהודי שאיבטח בת מצווה, ופצע שני שוטרים. מאוחר יותר בבוקר המחבל פתח באש ליד תחנת הרכבת נורפורט בקופנהגן לעבר שוטרים והם חיסלו אותו. הוא זוהה כעומר אל-חוסיין, כמי שביצע את כל הפיגועים.

רצח יצחק רבין

רצח ראש ממשלת ישראל יצחק רבין הוא רצח פוליטי שאירע ב־4 בנובמבר 1995 (י"ב בחשוון ה'תשנ"ו) בכיכר מלכי ישראל בתל אביב. הרצח בוצע בתום עצרת תמיכה בהסכמי אוסלו, בידי יגאל עמיר, שהתנגד לדרכו המדינית של רבין ובמיוחד לחתימתו על ההסכמים.

הרצח גרם לזעזוע בישראל, היו לו השלכות רבות גם על המצב הפוליטי במדינה, והוא אף תואר כנקודת שבר ביחסים בין הימין לשמאל. בעקבות הרצח נקבע יום הזיכרון ליצחק רבין, החל מדי שנה בתאריך י"ב בחשוון.

שריון

שריון הוא מעטה הגנה, המספק מחסה מפני פגיעות שונות, לרוב על ידי ספיגתן במקום המטרה. בדרך כלל מדובר בלבוש המורכב מחומר בדרגות קשיחות שונות, שנועד להגן על הגוף מפגיעה.

שריון גוף

שריון הגוף הוא מעטה שריון או חליפת שריון הנלבשת על ידי הלוחם ומגנה על גופו. השריון בנוי על מעטה מחומר קשיח שיוכל למנוע מחרב או חץ (כלי נשק חדים) לחדור בעדו. פעמים רבות נלבשה מתחת לשריון שכבה של בולם זעזועים (בדרך כלל בד עבה) שנועדה לספוג מכות חזקות ולרככן. מאחר שהלוחם היה צריך להילחם בזמן שהוא לבוש שריון, תוכנן השריון כך שיגביל כמה שפחות את חופש התנועה של הלוחם. השריונות היו נפוצים במלחמה במשך אלפי שנים והתפתחו עם גילוי טכנולוגיות חדשות של הנדסת חומרים כגון תפירת עורות, עיבוד מתכת וחומרים מרוכבים.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.