אפוגיאה ופריגיאה

אַפּוֹגֵיאָהאנגלית: Apogee) ופֶּרִיגֵיאָה (Perigee) הן האפסידים במסלולו של לוויין (טבעי או מלאכותי) סביב כדור הארץ, כלומר הנקודות שבהן נמצא הלוויין במקום הרחוק ביותר מכדור הארץ (אפוגיאה) או הקרוב אליו ביותר (פריגיאה).

Full moon 12 12 08
הירח המלא הגדול ביותר ב-2008, צולם ממרכז אילן רמון לנוער שוחר פיזיקה בליל ה-12 בדצמבר 2008
Apogee (PSF)-he
מסלול לוויין סביב כדור הארץ, עם נקודות אפוגיאה ופריגיאה

אפוגיאה ופריגיאה של הירח

מסלולו האליפטי של הירח סביב כדור הארץ יוצר נקודות אפוגיאה ופריגיאה. האפוגיאה של הירח היא בת 405,696 קילומטר (0.0027 יחידות אסטרונומיות) והפריגיאה שלו היא בת 363,104 קילומטר (0.0024 יחידות אסטרונומיות). אירוע ויזואלי מיוחד מתרחש כאשר הירח נמצא בנקודת הפריגיאה (כלומר - במיקום הקרוב ביותר לכדור הארץ) באמצע החודש העברי, כאשר הירח נראה מכדור הארץ מואר כולו. במועד מיוחד זה, הירח נראה מפני כדור הארץ גדול יותר מהרגיל, ואורו בוהק באופן מיוחד. דוגמה לתאריכים שבהם אירע מאורע שכזה הם 12 בדצמבר 2008, 5 במאי 2012, 23 ביוני 2013, 10 באוגוסט 2014, 28 בספטמבר 2015, 14 בנובמבר 2016 ו-1 בינואר 2018 אז הגיע הירח למרחק של 356,565 קילומטר בלבד מכדור הארץ.

משיקולי שימור תנע בעת אירועי גאות ושפל, הירח מתרחק מכדור הארץ כ-3.8 סנטימטר כל שנה.[1]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מאיר ברק, ‏מדוע הירח מתרחק מכדור הארץ?, במדור "שאל את המומחה" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 1 בספטמבר 2009
אפהליון ופריהליון

אַפְּהֶלְיוֹן (Aphelion) ופֵּרִיהֶלְיוֹן (Perihelion) הם שני האפסידים של גרמי שמים במסלולם סביב השמש, כלומר הנקודות על פני המסלול שבהן גרם השמים נמצא במרחק הגדול ביותר (אפהליון או אפואפסיס) או הקטן ביותר (פריהליון או פריאפסיס) מהשמש. מונחים זהים עבור כוכב השונה משמש הם אפסטרון (Apastron) ופריאסטרון (Periastron).

עקב שילוב של כוחות משיכה בין כוכבי הלכת במערכת השמש, הם נעים במסלולים אליפטיים סביב השמש. משמעות הדבר שהשמש אינה במרכז המסלול, אלא באחד משני מוקדי האליפסה, כך שבכל נקודה במסלול המרחק בינה לבין כוכב הלכת משתנה. בכל הקפה של השמש (כלומר, אחת לשנת שמש) עובר כוכב הלכת פעם אחת בנקודת האפהליון ופעם אחת בנקודת הפריהליון.

אפסיד

אפסיד (באנגלית: apsis, ביוונית: ἁψίς) היא נקודה במסלולו של גרם שמים, בה הוא קרוב ביותר, או רחוק ביותר, מהעצם אותו הוא מקיף. קיומם של האפסידים נובע מאליפטיות מסלוליהם של גרמי השמים. במכניקה השמימית המודרנית, מוקד האפסידים הוא גם מרכז המשיכה, אשר מהווה בדרך כלל גם את מרכז המסה של המערכת. מבחינה היסטורית, במודל הגאוצנטרי מדדו את האפסיד ממרכז כדור הארץ.

הנקודה בה הגוף נמצא קרוב למוקד נקראת פריאפסיד והנקודה הרחוקה ממנו נקראת אפואפסיד. הקו הנמתח בין שתי הנקודות נקרא "קו האפסידים" והוא מהווה את הציר הראשי של אליפסת המסלול.

מונחים נגזרים משמשים לזיהוי הגוף המוקף. הנפוצים ביותר הם פריגיאה ואפוגיאה המתארים את נקודות האפסיד במסלול סביב כדור הארץ (יוונית: גאה = ארץ), ואפהליון ופריהליון המתארים את הנקודות במסלול סביב השמש (יוונית: הליוס = שמש).

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.