אסתר רבין

ד"ר אסתר אֶלזֶה רבין (Ester Else Rabin;‏ 25 בספטמבר 1889, פָּפֶּנבּוּרג, גרמניה14 באפריל 1978, חיפה) הייתה פעילת ציבור וסופרת ילדים יהודייה-גרמנייה-ישראלית.

ביוגרפיה

רבין נולדה בשם אלזה הֶס (Hes) ב-1889 בפָּפֶּנבּוּרג (Papenburg) שבצפון-מערב גרמניה, בתם השנייה של הנרייטֶה לבית פרידברגר ויצחק וולף הס, סוחר. בסוף שנת 1896 עברה המשפחה מזרחה לעיר לברסלאו. לאחר שסיימה את לימודיה בגימנסיה בעיר, למדה באוניברסיטת ברסלאו ספרות, היסטוריה ופדגוגיה, ובשנת 1913 הייתה מראשונות הנשים שקיבלו בה תואר דוקטור.[1] הדיסרטציה עסקה במחזותיה של שרלוטה בירך-פייפר ("Charlotte Birch-Pfeiffer als Dramatikerin").

לאחר מכן נישאה לרב ד"ר ישראל אברהם רבין ולימדה במוסדות אקדמיים ויהודיים בעיר. הייתה פעילה בארגון נשי המזרחי בגרמניה ושימשה צירה בקונגרסים הציוניים.

בשנת 1935, על רקע עליית הנאצים לשלטון, עלתה עם משפחתה לארץ ישראל והשתקעה בחיפה. בעלה כיהן כמנהל בית הספר "נצח ישראל" בעיר, והיא שימשה יו"ר ארגון נשי המזרחי המקומי. הייתה צירה באספת הנבחרים הרביעית.

הייתה פעילה בארגון בני ברית. שימשה כיו"ר לשכת יהודית מונטיפיורי של בנות ברית וחברת הוועד הכללי של לשכת בני ברית בתל אביב.

לצד פעילותה הציבורית פרסמה ספרי ילדים, ובהם אוספי סיפורים פרי עטה.

לאחר פטירתה נקרא על שמה רחוב בחיפה.[2]

ילדיה: המתמטיקאי פרופ' מיכאל עוזר רבין והפרופסור לחינוך מרים בן-פרץ.

ספריה

  • במעגל: אגדות וספורים; ציורים: מאיר מוזס, ירושלים: מ’ ניומן ('הדס'), 1963.
  • צפור הפלאים: ספורים; ציורים: אילה גורדון, תל אביב: מסדה, 1965.
  • הכל תלוי במזל: ספורים עליזים, תל אביב: ברונפמן, 1966.
  • הכל תלוי במזל: וסיפורים אחרים; מעובד לעברית קלה בידי גליה ירדני; הציורים: נפתלי דויטש, ירושלים: המחלקה לחינוך ולתרבות בגולה של ההסתדרות בה ציונית העולמית ('גשר לנער: סדרת ספרונים בעברית קלה'), תשכ"ח 1968.
  • תבת נח: ספורים; ציורים: יעקב שחם, רמת גן: מסדה, 1968.
  • אחד חכם ואחד תם: ספורים; ציורים: ה’ הכטקופף, אביב: יבנה, תשל"א.
  • יום חושך ואור: תמונות מחיי העם היהודי בארץ ישראל ובגולה בתקופת בר כוכבא, תל אביב: ברונפמן, תשל"ו.
  • Jüdisches Fest, jüdischer Brauch. Ein Sammelwerk; unter Mitwirkung von Else Rabin hrsg. von Friedrich Thieberger, Berlin: Jüdischer Verlag, 1936. (בגרמנית)
  • Die Frage, Ramat Gan: Massada Press, 1970. (בגרמנית)
  • Schattenbilder, Givatayim: Massada, 1974. (בגרמנית) (אוטוביוגרפיה)

לקריאה נוספת

  • 'Rabin, Ester Else,' in: Dov Amir, Leben und Werk der deutschsprachigen Schriftsteller in Israel. Eine Bio-Bibliographie, München: K.G.Saur, 1980, p. 69. (בגרמנית)
  • Michael Rabin, Sonderausstellung, "Ester Rabin (1889-1978)", 26.11-21.12.1982, Internationale Jugendbibliothek, München.
  • Uwe Eissing, Zwischen Emanzipation und Beharrung. Studien zum Ort und Kontext des Schicksals der juedischen Gemeinde Papenburg-Aschendorf, Frankfurt am Main: P. Lang (Europaeische Hochschulschriften), 1991, p. 149.
  • Fabian Hennig, Den Kindern die Wurzeln erklären. Ester Rabins Erinnerungen zwischen Zionismus, Orthodoxie und Feminismus, in: Anja Siegemund (Hrsg.), Deutsche und zentraleuropäische Juden in Palästina und Israel. Kulturtransfers, Lebenswelten, Identitäten – Beispiele aus Haifa, Berlin 2016, S. 374-392.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Itta Shedletzky und Hans Otto Horch (Hrsg.), Deutsch-jüdische Exil- und Emigrationsliteratur im 20. Jahrhundert, Tübingen: M. Niemeyer (Conditio Judaica), 1993, p. 86.
  2. ^ אמציה פלד, רחוב אסתר רבין, בתוך "מדריך רחובות חיפה", באתר האינטרנט של עיריית חיפה
חיים רבין

פרופסור חיים מנחם רבין (ט"ו בכסלו ה'תרע"ה, 22 בנובמבר 1915 - כ"ד באייר ה'תשנ"ו, 13 במאי 1996) היה בלשן וחוקר הלשון העברית והלשונות השמיות.

מיכאל רבין

מיכאל עוזר רבין (נולד ב-1 בספטמבר 1931) הוא מתמטיקאי ישראלי בעל תרומה ניכרת למדעי המחשב, חתן פרס טיורינג, פרס ישראל ופרס דן דוד. ממייסדי החוג למדעי המחשב באוניברסיטה העברית בירושלים, וכעת פרופסור אמריטוס שם.

מרים בן-פרץ

מרים בן-פרץ (נולדה ב-1927) היא פרופסור לחינוך באוניברסיטת חיפה ונשיאה לשעבר של מכללת תל-חי. כלת פרס ישראל לחקר החינוך לשנת 2006 וכן כלת פרס א.מ.ת בתחום החינוך וקידום החינוך לשנת 2015.

רבין (פירושונים)

רבין הוא שם משפחה יהודי שפירושו הוא רב.

האם התכוונתם ל...

רשימת הפועלת והאשה הדתית

רשימת הפועלת והאשה הדתית הייתה מפלגת נשים ציונית-דתית, שהתפצלה מתוך מפלגת הפועל המזרחי ורצה באופן עצמאי בבחירות לאספה המכוננת אשר התקיימו ב-25 בינואר 1949 (כ"ד בטבת ה'תש"ט) בשל הסירוב לשיבוץ נשים ברשימה משותפת לכלל המפלגות הדתיות והחרדיות.

עיקר מצעה של רשימה זו ביקש לבסס את מדינת ישראל הצעירה על הדין הדתי, שיבוא לידי ביטוי בחקיקה דתית, ולפעול למען זכויות הנשים בכלל והנשים הדתיות בפרט. בסיומה של מערכת הבחירות השיגה רשימה זו 2,796 קולות, שהיוו 0.7% מסך הקולות.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.