אסתר רבה

אסתר רבה הוא מדרש אגדה על מגילת אסתר.

המדרש מחולק לעשרה חלקים. בעריכתו הקדומה חולק לשישה חלקים שאת חלקו האחרון חילקו לחמישה וכך נוצרו עשרה חלקים. מקורות המדרש הם תלמוד ירושלמי, תלמוד בבלי ומדרשי אגדה כבראשית רבה וויקרא רבה. את עריכת חלקו הראשון של המדרש מתארכים לתקופת האמוראים וחלקו השני נכתב כנראה בין המאה ה-11 ואיחוד המדרש נעשה בין המאה ה-12 לבין המאה ה-13, שהוא שואב את חלקו מתרגום שני למגילת אסתר וכן מיוסיפון.

מדרש אסתר רבה נקרא בכתבי היד בשמות "מדרש אחשורוש" או "אגדת אחשורוש". במדרש שמות רבה מופיעה הפניה לדרשה במדרש אסתר רבה תחת השם 'מגילת אחשורוש'[דרוש מקור]. בהקדמות למדרש אצל חכמי ימי הביניים נמצאים שמות נוספים כמו "מגילת סתרים" המיוחס לרב נסים גאון ו"תלמוד תורה" המיוחס לרבי יעקב בן חננאל סיקילי.

תוכנו של המדרש

במדרש סיפורים המתארים את חייהם של היהודים הנתונים לשלטונם ולמרותם של הגויים. במדרש משלים רבים – משלי מלכים ומשלי חיות, לדוגמה: משל העוף שבנה קן על שפת הים והחליט לנקום בים לאחר שהים שטף והרס את הקן (אסתר רבה ז', י'). כמו כן מתיאור סעודת אחשוורוש שאב המדרש משלים וסיפורים העוסקים בסעודות שהיו מנת חלקם של חכמים שונים.

אסתר רבה ב' ג': תיאור משתה היין במגילה, גם הוא השפיע על המדרש ונתווספו לו שני סיפורים קומי-טראגיים על אנשים, שהרבו לשתות והביאו על עצמם צרות רבו כתוצאה מהשתייה המרובה. בחלקו השני יש תיאור סיפורי המקביל למתואר בספר יוסיפון ומתאר את חלומו של מרדכי היהודי, אודות גזירות המן וכניסתה של אסתר לארמונו של אחשוורוש.

לשונו של המדרש

לשון המדרש בחלק הראשון היא עברית, ארמית, יוונית ולטינית. את החלק הזה מתארכים חוקרים למאה ה-6 לספירה. החלק השני של המדרש, בו מצויים סיפורים, מרחיב העורך על אירועי המקרא, ללא קשר ישיר לפסוקים הנדרשים כלל. בצד ההרחבה הסיפורית קיימות גם דרשות לשוניות. בחלק זה מצויה הרחבה לספר יוסיפון. מן הזיקה הלשונית לקהלת רבה תארכו את עריכתו של חלק זה למאה ה-11.

חלוקת המדרש

  1. פרשה א': פרק א' פסוקים א'-ג'.
  2. פרשה ב': פרק א' פסוקים ד'-ח'.
  3. פרשה ג': פרק א' פסוקים ט'-י"ב.
  4. פרשה ד': פרק א' פסוקים י"ג-כ"ב.
  5. פרשה ה': פרק ב' פסוקים א'-ד'.
  6. פרשה ו': פרק ב' פסוקים ה'-כ"ג.
  7. פרשה ז': פרק ג' פסוקים א'-ט"ז.
  8. פרשה ח': פרק ד' פסוקים א'-י"ז.
  9. פרשה ט': פרק ה' פסוקים א'-י"ד.
  10. פרשה י': פרק ו' פסוק א'-פרק י' פסוק ג'.

מהדורות דפוס

כינויו של מדרש זה ניתן לו הודות להכללתו המאוחרת, בקובץ המדרשים מדרש רבה בדפוס ונציה. כמו כן הודפס בדפוס קושטא ובדפוס פיזארו אשר בהוצאות דפוס אלו נקרא מגילת אחשוורוש.[1]

מהדורה ביקורתית יצאה בירושלים בשנת תשע"ה, בעריכת יוסף תבורי וארנון עצמון, בהוצאת מכון שכטר למדעי היהדות.

למגילת אסתר קיימים עוד שני מדרשים: מדרש פנים אחרים ומדרש אבא גוריון. במדרשים אלו קיימות מקבילות לשוניות למדרש אסתר רבה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ על הדפוס הראשון של חמש המגילות ראו: מ"ב לרנר, 'הדפוס הראשון של "מדרש חמש מגילות": עיונים בדרכי פעולתם של המדפיסים העבריים בקושטא ובפיזארו, יד להימן (תשמ"ד), עמודים 289-311.
אבגתא

אֲבַגְתָא הוא דמות מקראית, אחד מסריסי המלך אחשוורוש המוזכר במגילת אסתר.

אגדה (יהדות)

אגדה או אגדתא היא מילה כוללת למאמר חז"ל שאינו עוסק בהלכה.

בספרות האגדה נכללים נושאים רבים, החל מסיפורים כלליים וסיפורי שבחים ומשלים, פרשנות למקרא, וכלה בדברי חכמה ומוסר. לשונה הציורית של האגדה סייעה לחכמינו לבטא מסרים קשים ורעיונות עמוקים שהם מעקרונות היסוד של מחשבת היהדות.

אגדות מצויות בכל ספרות חז"ל; ישנם חיבורים שמוקדשים בעיקר לאגדה, כגון: מדרש רבה, מדרש תנחומא ואחרים.

לעומתם, יש גם אגדות רבות המשולבות בספרי ההלכה: המשנה, התוספתא, התלמודים ומדרשי ההלכה.

רוב אגדות התלמוד נאספו בספר עין יעקב. מבחר מתוך האגדה קובץ על ידי חיים נחמן ביאליק ויהושע חנא רבניצקי בספר האגדה (1908-1911).

בשל גיוונה והחופש היחסי שניתן בה, הייתה האגדה למקום ביטויים של בעלי הכישרון הספרותי שבין החכמים. כך, דורות רבים הוסיפו על מפעל האגדה, "עד שנעשתה לעולם מלא בפני עצמו, עולם נפלא ומיוחד, עם חִנו שלו ועם יופיו שלו. ויצירה כזו - אי-אפשר שלא יהיה בה הרבה מן הנצחי והעולמי... יצירת מופת לדורות עולם." (מתוך ההקדמה ל"ספר האגדה"). השימוש באמצעים ספרותיים ומתודיים אף גבר בשל תפקידה של האגדה - למשוך את לב העם לדברי תורה ומוסר.

אדר

אדר הוא חודש בלוח העברי, השנים-עשר במספר לפי המסורת המקראית והשישי לפי המסורת החז"לית. חודש זה חל בסוף החורף בארץ ישראל.

בשנה מעוברת ישנם שני חודשי אדר: אדר א' שאורכו 30 יום ואדר ב', שנחשב מבחינה הלכתית לחודש אדר "הרגיל" ובו חלים כל אירועי החודש כמו חג הפורים (למעט אזכרות לנפטרים, שאותן מקובל לציין באדר א').

בחודש אדר 29 ימים. א' באדר יכול לחול בימים שני, רביעי, שישי ושבת. א' באדר א' יכול לחול בימים שני, רביעי, חמישי ושבת.

אחשוורוש

אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ היה מלך פרס, על פי מגילת אסתר. המגילה מתארת כיצד גירש את אשתו ושתי ונשא במקומה את אסתר, שניצלה את מעמדה כמלכת פרס כדי לסכל את מזימתו של המן, משריו של אחשוורוש, להשמיד את היהודים בממלכת פרס. רוב החוקרים מזהים את אחשוורוש עם חשיארש הראשון, ששלט בממלכת פרס האחמנית בשנים 486-465 לפני הספירה.

בגתן ותרש

בִּגְתָן וָתֶרֶשׁ הן דמויות תנ"כיות ממגילת אסתר שרצו לשלוח יד במלך אחשורוש ומזימתם סוכלה.

גימטריה

גִּימַטְרִיָּה (בספרות הרבנית: גִּימַטְרִיָּא, ובהתאם לזאת לעיתים בלשון רבים: גִּימַטְרִיאוֹת) היא שיטת מספור על פי אותיות. הגימטריה מבוססת על חשבון אותיות לפי ערכיהן. לכל אות יש ערך המספרי שונה, ובצירוף אותיות, מילים ומשפטים, מתקבלת תוצאה מספרית מסוימת.

אצל העוסקים בגימטריה יש המוצאים במילים בעלות ערך מספרי זהה משמעות מיסטית, ויש הרואים בכך שעשוע. חז"ל מצאו בגימטריה אסמכתא ומקור לדרשות ופירושים בפסוקי התנ"ך על פי הערך המספרי של המילים.

(בטבלה משמאל מוצגים הערכים של כל האותיות לפי סדר הא"ב).

גלגל המזלות

גלגל המזלות או גלגל הזודיאק (מיוונית: ζῳδιακός κύκλος, "גלגל החיות") הוא דימוי ציורי של כוכבי השמים, למעין גלגל הנחלק ל-12 מערכי כוכבים או "מזלות". רצועה זו של מערכי הכוכבים היא רצועה דמיונית מעגלית הנמצאת על מישור המילקה ומקיפה את מערכת השמש; על רצועה זו עובר מסלולה של השמש עבור צופה מכדור הארץ.

גלגל המזל שימש את האסטרונומיה במיפוי השמים, כאשר כל אזור בשמים מכונה על שם המזל שלו. המזלות הותאמו לתקופות בשנה על ידי ייחוס כל מזל לתקופה שבה השמש עוברת במזל. בפולקלור של תרבויות רבות, הותאמו המזלות עם חודשי השנה.

גלגל המזלות הוא מרכיב חשוב באסטרולוגיה, שחסידיה מאמינים שמיקום הכוכבים משפיע על המתרחש על פני כדור הארץ, או משקף אותו, ולפיכך המזל של האדם נקבע על פי האזור בגלגל המזלות שבו נמצאת השמש בעת הולדתו.

זרש

זֶרֶשׁ הייתה אשתו של המן האגגי המוזכר במגילת אסתר.

טראיאנוס

מַרְקוּס אוּלְפִּיוּס נֶרְוָוה טְרַאיָאנוּס (בלטינית: Marcus Ulpius Nerva Traianus‏; 18 בספטמבר 53 - 9 באוגוסט 117) היה קיסר האימפריה הרומית משנת 98 ועד מותו. היה השני מבין "חמשת הקיסרים הטובים". תחת שלטונו הגיעה האימפריה לשיא התרחבותה הטריטוריאלית. במסורת היהודית זכור טראיאנוס כמדכאו ביד רמה של מרד התפוצות אשר פרץ בשנת 115 בקרב היהודים בגולה.

יוסף תבורי

יוסף תבורי (נולד ב-1942) הוא רב וחוקר ספרות תלמודית.

כסא שלמה

כסא שלמה הוא הכס המלכותי שבנה שלמה המלך לעצמו מזהב ושנהב, על פי הסיפור המקראי. באגדות חז"ל תואר הכיסא באריכות ככיסא פלאי שבעלי החיים הזהובים שלו היו יכולים לנוע.

מגילת אסתר

מְגִלַּת אֶסְתֵּר היא אחת מחמש המגילות שבחלק ה"כתובים" שבמקרא. היא מספרת את סיפור ניסיון השמדתם של יהודי ממלכת פרס בימי המלך אחשוורוש והצלתם. מאורע זה, לפי המגילה, שימש יסוד לקביעת חג הפורים. במוקד המגילה עומדת מזימתו של המן האגגי, בכיר השרים בממלכה, להשמיד את כל היהודים, כשמולו עומדים מרדכי היהודי ובת דודתו ולפי הגמרא גם אשתו אסתר, אשר נבחרת בראשית הסיפור להיות למלכה, והודות למעמדה ותושייתה מצליחה לסכל את מזימתו של המן. על פי ההלכה, יש מצווה לקרוא את המגילה בחג פורים, בלילה וביום. מצווה זו נקראת "מצוות מקרא מגילה".

מדרש אבא גוריון

מדרש אבא גוריון הוא קובץ מדרשי על מגילת אסתר.

הקובץ נקרא 'אבא גוריון' על-שם פתיחתו 'אבא גוריון איש ציידן אמר חמשה דברים...'. במהדורות הנדפסות (עליהן להלן) מחולק המדרש ל-7 'פרשות'. למעשה, חלוקה (מאוחרת) זו מתאימה לחלוקת הפרקים המקראית המקובלת, כאשר על פרקים ח-י של המגילה אין מדרש.

הקובץ אינו עשוי מ'עור אחד': מקצת הפסוקים נדרשים בקיצור, בעוד שחלקים אחרים מהווים הרחבות אגדיות למגילה (כך סיפור הולכת מרדכי על הסוס, המורחב בסוף המדרש), או אף הרחבות אגדיות לדרשות גרעיניות קדומות (כמו הרחבת הדרשה הגרעינית המזהה את כיסא אחשוורוש עם כיסאו של המלך שלמה).

מדרש רבה

מדרש רבה (רבה בארמית פירושו גדול) הוא שם כולל לעשרה חיבורים של מדרשי אגדה שנוצרו בתקופת האמוראים והועלו על הכתב בזמנים שונים, ובסגנונות מגוונים - בעיקר בארץ ישראל. השם מתייחס למדרשים על חמשת חומשי תורה ועל חמש המגילות.

בראשית רבה, ויקרא רבה ורוב המגילות, הם החיבורים המוקדמים ביותר, ונערכו במתכונתם הנוכחית במאה השישית בערך. שמות רבה, במדבר רבה, דברים רבה ואסתר רבה נחשבים מאוחרים יחסית[דרושה הבהרה], וחלקם נערכו במתכונתם הנוכחית אחרי שנת 1000 לספירה[דרוש מקור]. הפורמט שהכניס את כל עשרת הספרים תחת הכותרת של "מדרש רבה" נוצר במאה השש עשרה, ונדפס לראשונה בוונציה בשנת ש"ה (1545).

מדרשים אלו הם בדרך כלל רחבי ההיקף מבין החיבורים המדרשיים לחומשים ולמגילות, והדפסתם גרמה לדומיננטיות כמעט מוחלטת שלהם ב'שוק' ספרות האגדה הארץ-ישראלית; סדרת המדרשים הגדולה הנוספת, הנקראת מדרש תנחומא לתורה, נדפסו, נפוצו ונתפרשו פחות. רק במאתיים השנים האחרונות נדפסו קבצים מדרשיים אחרים - פסיקתאות ומדרשים קצרים אחרים.

למדרש רבה נתחברו פירושים רבים, בהם פירוש "מתנות כהונה", "יפה תואר", "פירוש מהרז"ו", "עץ יוסף" ו"ענף יוסף", "תפארת ציון", "פירוש רד"ל" ואחרים. סקירה של הפירושים מובאת בספרו של יונה פרנקל על ספרות האגדה.

מדרש שמואל

מדרש שמואל הוא מדרש אגדה המכיל שלושים ושניים פרקים המבוססים על ספר שמואל (עשרים וארבעה מהם מבוססים על סיפורי ספר שמואל א', ושמונה על סיפורי ספר שמואל ב'). נקרא גם אגדת שמואל, או אגדתא דשמואל.

מהדורה מדעית

מהדורה מדעית או מהדורה ביקורתית (באנגלית: scholarly edition; critical edition) היא הוצאה לאור של טקסט, העוקבת אחרי כל כתבי היד ומהדורות הדפוס שלו שניתן לאתר ("עדי נוסח") ומטרתה להגיע לטקסט המקורי והמדויק ביותר, תוך תיקון ומחקר שיבושים, השמטות, תוספות ועריכות שנוצרו תוך כדי העתקת כתבי היד במרוצת הדורות, תוך שימוש בכלים פילולוגיים-היסטוריים. עריכת מהדורה מדעית של טקסט היא דוגמה נפוצה לעבודת דוקטורט במדעי הרוח. הפקת מהדורה מדעית אורכת זמן רב ודורשת פעמים רבות שהות של החוקר בספריות ברחבי העולם המחזיקות עותקים מקוריים ואיתור עותקים באוספים פרטיים, מכירות פומביות ומקורות אחרים. עריכת מהדורה מדעית דורשת היכרות אינטימית עם הטקסט, השפה בה נכתב והדיסציפלינה המדויקת במסגרתו נחקר. חלקים מתוך מהדורה מדעית או מהדורות מדעיות של קטעים קטנים (פרגמנטים) מתפרסמים תדיר בכתבי עת מדעיים בתחום מדעי הרוח. פרסום המהדורה מאפשר בסיס מוסכם להמשך המחקר ולדיון ביקורתי במהדורה עצמה על ידי חוקרים עמיתים. על אף שלרוב מדובר בטקסטים עתיקים, נערכות מהדורות מדעיות גם לטקסטים מודרניים, למשל בתחום הספרות והשירה, בהם מתחקה החוקר אחר טיוטות והגהות מקוריות של המחבר..

מכון שכטר למדעי היהדות

מכון שכטר למדעי היהדות היא מכללה אקדמית ישראלית העוסקת בחקר מדעי היהדות ובלימוד והנחלת היהדות בגישה שוויונית ופלורליסטית, תוך הדגשת משמעותם ויישומם בחיים המודרניים. המוסד נוסד על ידי בית המדרש לרבנים באמריקה (JTS) ומזוהה עם היהדות הקונסרבטיבית. הגישה האקדמית במכון שכטר משלבת דרכי לימוד מסורתיות עם גישות מחקר מודרניות. לצד הדיון ההיסטורי והטקסטואלי במקורות היהדות מתנהל שיח תרבותי ואקטואלי, המתמודד עם הדילמות המוסריות-חברתיות של החברה הישראלית בימינו. המכון שוכן בשכונת ניות בירושלים.

פקיעין

פְּקִיעִין (בערבית البقيعة, אלְ-בֻקַיְעַה) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל. היישוב נמצא בגובה שבין 590-650 מטר מעל פני הים. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1958. פקיעין שוכנת בגליל העליון, מערבית לבית ג'ן ודרום-מזרחית למעלות-תרשיחא. אוכלוסיית היישוב היא דרוזית ברובה.

רבי יוחנן

רבי יוחנן (מכונה גם בר נפחא; 180 - שנת 280) היה גדול אמוראי ארץ ישראל בדור השני. היה ראש ישיבת טבריה (הישיבה הגדולה והכמעט היחידה בארץ ישראל באותה תקופה) שנים רבות - שמונים או שישים שנה. תרומתו בתחומי ההלכה והאגדה ממלאת את דפי שני התלמודים, הבבלי והירושלמי, וכן המדרשים. פעילותו משתרעת החל מהרבע הראשון של המאה השלישית לספירה ועד לסיומה של המאה כמעט. תרומתו של רבי יוחנן לחתימת התלמוד הירושלמי היא גולת הכותרת של חייו.

רבי יוחנן זכה לאריכות ימים, ולכן עם תלמידיו נמנים אף גדולי האמוראים בדור הרביעי לאמוראים.

ספרות המדרשים
מדרשי הלכה תנאיים

(200 לספירה עד 400 לספירה לערך)

מכילתא דרבי ישמעאלמכילתא דרבי שמעון בן יוחאיספראספרי במדברספרי זוטאספרי דבריםמכילתא דברים
מדרשי האגדה הקלסיים

(400 לספירה עד 600 לספירה לערך)

בראשית רבהאיכה רבהפסיקתא דרב כהנאויקרא רבה • אסתר רבה (פרשיות א-ו)
מדרשי תקופת הביניים

(600 לספירה עד 750 לספירה לערך)

שיר השירים רבהקהלת רבהרות רבהדברים רבהמדרשי התנחומאשמות רבה (פרשיות יב-מ) • מדרש שוחר טוב
המדרש המאוחר והילקוטים

(750 לספירה והלאה)

תנא דבי אליהופרקי דרבי אליעזרבמדבר רבהילקוט שמעוניפסיקתא זוטרתאמדרש הגדול • הגדות התלמוד (ילקוט) • עין יעקב

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.