אסתר פרבשטין

אסתר פרבשטין (נולדה בשנת 1946) היא היסטוריונית חרדית, ראש הקתדרה להוראת השואה במכללה ירושלים, והיועצת האקדמית של גנזך קידוש השם. בין הבולטים בחוקרי השואה החרדים.

Esther Farbstein (cropped)
הרבנית אסתר פרבשטין בכנס ביום השואה במכללה ירושלים (2017)

ביוגרפיה

נולדה בישראל, בתו של הרב יהודה אריה לייב היינה ונינתו של האדמו"ר מגור רבי אברהם מרדכי אלתר. לימדה שנים רבות באולפנת חורב בירושלים.

בשנת 1984 סיימה את לימודיה לתואר שני באוניברסיטה העברית בירושלים. עבודתה, בהנחייתו של פרופ' יהודה באואר, עסקה בהצלת אדמו"רים בתקופת השואה.

תחומי מחקרה העיקריים הם: התמודדותם של החרדים בשואה, שאלות ודילמות הלכתיות אשר התעוררו בה ויחס החברה החרדית לשואה כיום. ספרה "בסתר רעם" הוא מן הספרים הבולטים בתחום חקר השואה מזווית חרדית. פרבשטין פרסמה גם מאמרים וערכה ספרים אחדים בנושאים אלה. ידועה עמדתה המסנגרת על האדמו"ר רבי אהרן רוקח מבעלז בפולמוס הדרשה.

משפחתה

בעלה הוא הרב משה מרדכי פרבשטין, ראש ישיבת חברון. לבני הזוג שבעה ילדים. בנה הרב יעקב, חתנו של הרב דוד יצחק מן, הוא דיין בבית דינו של הרב נסים קרליץ ואב"ד בבית הדין "נתיבות חיים".

ספריה

אילן יוחסין

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יעקב פרבשטין
ראש מועצה
 
 
 
הרב
יחזקאל סרנא
ראש ישיבה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב
אברהם פרבשטין
ראש ישיבה
 
 
 
הרבנית
חנה פרבשטין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית
אסתר פרבשטין
היסטוריונית
 
 
 
הרב
משה מרדכי פרבשטין
ראש ישיבה
 
הרב
דניאל פרבשטין
ר"מ בישיבה
 
הרב
אלחנן פרבשטין
משגיח בישיבה
 
הרב
יוסף פרבשטין
ר"מ בישיבה
 
עדנה שמואלביץ
 
 
 
הרב
רפאל שמואלביץ
ראש ישיבה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב
יעקב פרבשטין
דיין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב
יחזקאל פרבשטין
ר"מ בישיבה
 
 
 
 
הרב
יעקב שמואלביץ
ראש ישיבה

קישורים חיצוניים

מכּתביה:

אברהם מרדכי אלתר

רבי אברהם מרדכי אַלְתֶּר (ז' בטבת ה'תרכ"ו - שבועות תש"ח, 1866–1948), היה בנו הבכור של רבי יהודה אריה לייב אלתר, ה"שפת אמת". במשך 43 שנה שימש כאדמו"ר של חסידות גור וכאחד ממנהיגי היהדות החרדית כולה. בימיו הגיעה חסידות גור לשיא התפשטותה, ויש האומדים את מספר חסידיו לפני השואה ביותר ממאה אלף. נודע כתלמיד חכם גדול וכביבליוגרף. בספרייתו שאבדה בשואה היו עשרות אלפי ספרים. מכונה האמרי אמת על שם ספרו שיצא לאור אחר פטירתו.

רבי אברהם מרדכי הנהיג את עדתו בין שתי מלחמות העולם, אחת התקופות הקשות ליהדות פולין החרדית שנאבקה בתופעות המודרנה והחילון שחדרו לפולין בעוצמה רבה. הוא פעל לביצור חיי הדת בצד הקמת מוסדות וארגונים חדשים בהתאם לרוח התקופה. היה ממייסדי אגודת ישראל ועמד בראש מועצת גדולי התורה של התנועה. גבולות השפעתו חרגו אף מעבר לחסידות גור. לפעילותו במשך שנותיו הארוכות כאדמו"ר יש חלק מרכזי בעיצוב פניה של חסידות גור ושל היהדות החרדית כולה עד היום.

ביקר בארץ ישראל חמש פעמים והתכונן לעלות אליה, אבל נאלץ לחזור בלחץ חסידיו בפולין. בהשפעתו עלו מאות משפחות מחסידי גור בתקופת העלייה הרביעית. ב-1940 בעיצומה של מלחמת העולם השנייה הצליח להימלט מפולין ולעלות לארץ ישראל, ובשנותיו האחרונות התגורר בירושלים. רבים מצאצאיו ומחסידיו נספו בשואת יהודי פולין.

אברהם פרבשטין

הרב אברהם יהודה פרבשטין (תרע"ז, 1917 - א' בשבט תשנ"ז, 9 בינואר 1997) היה ראש ישיבת חברון, מעורכי האנציקלופדיה תלמודית וחבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה.

אלימלך שפירא (גרודז'יסק)

רבי אלימלך שפירא מגרודז'יסק (תקפ"ד – א' בניסן תרנ"ב, 1892), נינם של רבי אלימלך מליז'נסק ורבי ישראל מקוז'ניץ, מחשובי האדמו"רים בדורו, מייסד שושלת גרודז'יסק.

בסתר רעם

בסתר רעם - הלכה, הגות ומנהיגות בימי השואה הוא ספרה של אסתר פרבשטין, היסטוריונית חרדית וראש הקתדרה להוראת השואה במכללה ירושלים. הספר יצא לאור במוסד הרב קוק בשנת תשס"ב.

שמו של הספר מקורו מפסוק מספר תהילים: "בַּצָּרָה קָרָאתָ, וָאֲחַלְּצֶךָּ; אֶעֶנְךָ, בְּסֵתֶר רַעַם; אֶבְחָנְךָ עַל-מֵי מְרִיבָה סֶלָה" (פ"א, ח'). בו נרמז כי גם בימי הסתר פנים, שעת ניסיון ומבחן לעם ישראל, נאחזו באמונה הדתית.

הספר כולל שבעה שערים ובהם סקירה היסטורית על השואה, על ההלכה בשואה והחיים באותם הימים ועל התאוששות שארית הפליטה.

התשעים ושלוש

התשעים ושלוש או צ"ג בנות הוא סיפור על תשעים ושלוש נערות חרדיות מ"בית יעקב" שהתאבדו כדי שלא להיאנס על ידי חיילים גרמנים בזמן השואה. הסיפור מבוסס על מכתב ששלחה חיה פלדמן, אחת מהנערות, מתוך גטו קרקוב, אל מאיר שנקולבסקי, מזכיר תנועת בית יעקב העולמית וחבר הוועד המרכזי של אגודת ישראל בניו יורק. כשהמכתב התפרסם התקבל הסיפור באמון, ואף פורסם בעיתון "ניו יורק טיימס". הסיפור הונצח בדרכים שונות, בהן בשמות רחובות בערים אחדות, אולם מאוחר יותר העלו חוקרים ספקות לגבי אמיתותו של הסיפור, וכיום משוכנעים מרבית החוקרים, ובראשם מוסד "יד ושם", שהאירוע לא התרחש.

חנוך גד יוסטמן

רבי חנוך גד יוסטמן מפילץ (תרמ"ד, 1884–י"ד בתשרי תש"ג, 1942) היה רב, אדמו"ר וראש ישיבה בפולין. בנו של בעל ה"שפתי צדיק" מפילץ, ואחיינו של בעל ה"שפת אמת" (אביו היה בן בתו של חידושי הרי"ם וגיסו של ה"שפת אמת"),

חסידות קוצק

חסידות קוֹצְק היא חצר חסידית שנוסדה על ידי רבי מנחם מנדל מורגנשטרן בעיירה קוצק בתחילת המאה ה-19 ופעלה בפולין עד לשואה.

יהושע משה אהרונסון

הרב יהושע משה אהרונסון (תר"ע - תשנ"ד ; 1910–1994) היה מרבני פולין בזמן השואה. יומנו האישי, תשובותיו, ומאמריו מתקופת השואה ולאחריה מהווים תיעוד אותנטי ונותנים מבט ייחודי על מאורעות השואה מנקודת מבט של רב. אחר עלייתו לישראל כיהן כרב בפתח תקווה.

יואל טייטלבוים

הרב יואל טייטלבוים (כונה "ר' יואליש", הונגרית: Teitelbaum "Jajlis" Joel ; י"ז בטבת תרמ"ז, 13 בינואר 1887 – כ"ו באב תשל"ט, 19 באוגוסט 1979) היה האדמו"ר המייסד של חסידות סאטמר. מחבר הספרים "ויואל משה" ו"דברי יואל". הנהיג קו שמרני ונודע כמתנגד קיצוני ובלתי-מתפשר של הציונות ואגודת ישראל. מילא תפקיד מרכזי בשיקום העולם החסידי לאחר מלחמת העולם השנייה.

יצחק מנחם מנדל דנציגר

רבי יצחק מנחם מנדל דנציגר (תר"ם-כנראה בכ"ג באלול תש"ג, 1880-1943) היה האדמו"ר הרביעי של חסידות אלכסנדר שהייתה מהחסידויות הגדולות בפולין. נספה במחנה ההשמדה טרבלינקה.

יציאת האדמו"ר מבעלז מהונגריה

יציאתו של האדמו"ר מבעלז מהונגריה אירעה בימי השואה, בתחילת שנת 1944. האדמו"ר מבעלז רבי אהרן רוקח, מנהיגה של חסידות בעלז, הצליח להימלט בעזרת חסידיו, יחד עם אחיו, הרב מרדכי רוקח, מפולין הכבושה בידי הנאצים להונגריה. לאחר ששהו בה במשך כשמונה חודשים, עזבו אותה השניים בטבת תש"ד ועלו לארץ ישראל. כחודשיים לאחר יציאתם כבשו הנאצים את הונגריה וכעבור חודשיים נוספים החלה השמדת יהודי הונגריה באושוויץ. לאחר מלחמת העולם השנייה היו שהאשימו את האדמו"ר כי הדברים שנשא אחיו בשמו בדרשת הפרידה יצרו רושם שהאדמו"ר צופה שלווה ומנוחה לנשארים בהונגריה, וכך תרמו לתחושת הרגעה שלא התאמתה. האשמה זו זכתה לתגובה מצד חסידיו ומצד היסטוריונים, והוויכוח שהתפתח סביבה נודע כפולמוס הדרשה.

הפרשה קיבלה ממד חריף יותר, כאשר התברר שממהדורות מודפסות מאוחרות יותר של הדרשה (שהודפסו בישראל בשנות ה-60) הושמטו מן הדרשה השורות הכוללות דברי חיזוק והרגעה. היו שהאשימו עקב כך את חסידי האדמו"ר בניסיון להסתרת האמת.

מוסד הרב קוק

מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה.

המוסד הוקם בשנת 1936 על ידי הרב יהודה לייב מימון, ממנהיגי המזרחי ולימים שר הדתות הראשון של מדינת ישראל.

משה מרדכי פרבשטין

הרב משה מרדכי פרבשטין (נולד בכ"ג בתשרי תש"ד, 22 באוקטובר 1943) הוא ראש ישיבת חברון בירושלים וחבר נשיאות ועד הישיבות.

עגונות מלחמת העולם השנייה

עגונות מלחמת העולם השנייה או עגונות השואה היו נשים יהודיות, בדרך כלל ניצולות השואה, שהיו נשואות לפני מלחמת העולם השנייה לגברים שעקבותיהם אבדו במהלך המלחמה והשמדת יהדות אירופה ולא נותר תיעוד מספק על מותם. נשים אלו שבחרו לשמור על כללי ההלכה, נאלצו להתמודד עם בעיית העגינות. פוסקי הלכה רבים נחלצו לעסוק בהיתרי עגונה פרטיים וכלליים, והתפתחה ספרות רבנית ענפה בנושא זה.

לפי ההערכות הותרו לבסוף עגונות המלחמה ברובן המכריע.

עגינות

עגינות היא מונח ביהדות שמלכתחילה יוחד לציון מצבה של אישה שבעלה הלך למרחקים ואין ידוע מה עלה בגורלו והאם הוא חי או מת, כלומר, לאישה הנשואה כהלכה, שאבדו עקבות בעלה, ועל כן היא לא חיה עם בן זוגה, והיא אסורה להינשא לאחר. אולם, השימוש במושג התרחב בלשון ובספרות ההלכתית, לכלול מצבים אחרים בהם אישה או איש נמצאים בזיקה לנישואין קודמים שלא ממומשים בפועל אך מונעים מהם נישואין אחרים בהתאם להלכה, לרבות מקרים שבהם אחד מבני הזוג לקה במחלה קשה (תרדמת, אבדן שפיות וכדומה) המונעת ממנו להתגרש, לתופעות של סרבנות גט וכן לשומרת יבם שאינה יכולה מסיבה כלשהי לקיים מצוות חליצה, ואף למקרה הנדיר של יבם שאלמנת אחיו מסרבת לחלוץ בעבורו[דרוש מקור].

בעוד שבעבר הדגש במושג העגינות היה על העלמות הבעל, תופעה שהייתה שכיחה בגלל עזיבת הגברים את מקום מגוריהם לתקופות ארוכות לצורך פרנסה או מלחמה והיעדר אמצעי קשר מהירים, הרי שבימינו נדיר שאדם נעלם ללא השארת עקבות שלא עקב היעלמות מכוונת, ועיקר בעיית העגינות נובעת ממקרים בהם גבר מסרב לתת גט לאשתו או היא מסרבת לקבלו.

בתי הדין הרבניים מחזיקים קרן כספים לצורך סיוע לעגונות. רובו של הכסף מוקדש לאיתור בעלים שנעלמו, וחלק ממנו מוקדש לתשלום לסרבני גט כדי לשכנעם לתת גט לנשותיהם.

פרבשטין

האם התכוונתם ל...

צבי הירש מייזליש

הרב צבי הירש מייזליש (תרס"ב, 1901 − כ"ה בטבת תשל"ד, ינואר 1974) היה רב בגליציה ובהונגריה, ניצול השואה, רב במחנות העקורים ולאחר מכן רב בשיקגו. מחבר שו"ת מקדשי השם אודות השואה וספרים נוספים. התפרסם על שם רבנותו בווייצן (ואץ).

שמעון הוברבנד

הרב שמעון הוברבנד (כ"ח בניסן תרס"ט, 19 באפריל 1909-אוגוסט 1942) היה רב, סופר והיסטוריון. הוא פעל רבות בגטו ורשה ובין השאר ניהל את המדור הדתי של החברה היהודית לעזרה הדדית ונבחר למועצת הרבנים של גטו ורשה, היה חבר הנהלה של ארכיון עונג שבת בניהולו של עמנואל רינגלבלום.

שמעתין

שמעתין הוא כתב עת תורני שיוצא לאור בישראל החל משנת ה'תשכ"ד על ידי איגוד המורים למקצועות קודש. נכללים בו מאמרים בתנ"ך בתלמוד בהלכה ובחינוך יהודי. עד שנת תשע"ח יצאו למעלה מ-180 גיליונות.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.