אסף בן ברכיהו

אָסָף בֶּן בֶּרֶכְיָהוּ הוא דמות מקראית מהלויים המשוררים. אסף השתתף בהעלאת ארון הברית לירושלים בימי דוד המלך. שמו מופיע בספר דברי הימים[1] ומוקדשים לו שנים-עשר מזמורים בספר תהילים.

בספר דברי הימים מתואר אסף אשר עומד מימינו של הימן: " וְאָחִיו אָסָף, הָעֹמֵד עַל-יְמִינוֹ - אָסָף בֶּן-בֶּרֶכְיָהוּ".[2] רשימה זו לפי הסדר הימן, אסף ואיתן מופיעה בספר דברי הימים, בסיפור העלאת ארון הברית לירושלים.[3] כמו כן מופיעה רשימה זו בסיפור טקס חנוכת בית המקדש הראשון בימי שלמה.[4] יש הסוברים כי זוהי מגמת בעל ספר דברי הימים לבסס את מעמדם של משוררי בית הימן כאשר היא מתחילה במשפחת קהת.[5] מסדר הופעת משפחות המשוררים המופיע בסיפור בו הוצב האוהל לארון הברית בירושלים, מינה דוד את אסף לדבר בשבח ה' ואילו הימן וידותון עמדו ליד הבמה בגבעון.[6] משמעות תפקידו החשוב בא לידי ביטוי באופן בו הוא מוצג בספר דברי הימים[7]: "עַל, יַד-אָסָף, הַנִּבָּא, עַל-יְדֵי הַמֶּלֶךְ." אסף אם כן הוא הראשון, אשר מונה על ידי דוד לשרת בכלי הנגינה מבין שלושת הלויים.[8] מצודת דוד מסביר בפירושו: "עַל, יַד-אָסָף" - רוצה לומר הם השכילו בחכמת הניגון על יד אסף אביהם כי הוא למדם. השירה בספר דברי הימים נתפסה כהינבאות.[9] ייתכן כי הנביאים נמנו עם אנשי הקודש במשכן ובבמות הפולחן וזאת בנוסף על תפקידם כמשוררים.[10] בספר דברי הימים[11] מכונה "אָסָף הַחֹזֶה".

צאצאיו

בימי יהושפט, אחד מצאצאיו של אסף, יחזיאל הלוי, שאף מודגש שהוא "מן בני אסף", מנבא ליהושפט כי ה' יושיעו במלחמה על עמון ומואב.[12] בזמן שיבת ציון השתתפו בני אסף בחנוכת בית המקדש השני.[13] בני משפחת משוררים זו שימשו בבית המקדש כמשוררים. בספר עזרא[14] מצוין מספרם כ-128, ובספר נחמיה[15] מספרם 148. בסיפור זה מורה המלך חזקיהו לשרים ולאסף בראשם להלל ולשבח את ה': "וַיֹּאמֶר יְחִזְקִיָּהוּ הַמֶּלֶךְ וְהַשָּׂרִים לַלְוִיִּם לְהַלֵּל לַה' בְּדִבְרֵי דָוִיד וְאָסָף הַחֹזֶה וַיְהַלְלוּ עַד לְשִׂמְחָה וַיִּקְּדוּ וַיִּשְׁתַּחֲו".

אסף מוזכר בכותרת של שנים-עשר מזמורים בספר תהילים המכונים מזמורי אסף.[16]

הערות שוליים

  1. ^ ספר דברי הימים א', פרק ו', פסוק כ"ד
  2. ^ ספר דברי הימים א', פרק ו', פסוק כ"ד
  3. ^ ספר דברי הימים א', פרק ט"ו, פסוקים ט"ו-י"ז, י"ט
  4. ^ ספר דברי הימים ב', פרק ה', פסוקים י"ב-י"ג.
  5. ^ מיכאל קוכמן, עולם התנ"ך: דברי הימים א', תל אביב, דוידזון עתי, 1995, עמ' 102.
  6. ^ ספר דברי הימים א', פרק ט"ז, פסוקים כ"ט-מ"ב.
  7. ^ ספר דברי הימים א', פרק כ"ה, פסוק ב'
  8. ^ ספר דברי הימים א', פרק כ"ה, פסוק א'.
  9. ^ שרה יפת, אמונות ודעות בספר דברי הימים ומקומן בעולם המחשבה המקראית, ירושלים, מוסד ביאליק, 1995, עמ' 394.
  10. ^ בנימין אופנהיימר, הנבואה הקדומה בישראל, ירושלים, מאגנס, תשל"ג, עמ' 4.
  11. ^ ספר דברי הימים ב', פרק כ"ט, פסוק ל'
  12. ^ ספר דברי הימים ב', פרק כ'
  13. ^ ספר עזרא, ג', י'.
  14. ^ ספר עזרא, פרק ב', פסוק מ"א
  15. ^ ספר נחמיה, פרק ז', פסוק מ"ד
  16. ^ ספר תהילים נ', ע"ג-פ"ג.
אסף (פירושונים)

האם התכוונתם ל...

אסף הרופא

אסף הרופא בן ברכיהו (המאה ה-6), רופא יהודי, שחי בארץ ישראל בסביבות טבריה.

מוכר בזכות הספר העברי הקדום ביותר, שנשתמר עד ימינו, בתורת הרפואה הקרוי על שמו.

אסף בן ברכיהו, המפורסם ביותר בכינויו "אסף הרופא", נקרא בכתבי היד השונים גם בשמות "אסף הירחוני", "אסף היהודי" ו"רבנו אסף". לא ניתן לומר בוודאות באיזו תקופה הוא חי, אך הטווח המוצע במחקר לזמן פעילותו נע בין המאה השישית לתשיעית לספירת הנוצרים.

"ספר אסף", שנקרא גם "ספר רפואות", חובר בידי אסף בן ברכיהו ועמיתיו יוחנן בן זבדא הירחוני ויהודה הירחוני. הוא משקף את מדע הרפואה שהיה נהוג במאה השישית בקירוב בארץ ישראל, בסוריה ובבבל. הספר משתמש בלשון רפואית עברית (לא מושפעת מהרפואה הערבית) ואף יוצר חידושי לשון בתחום. הוא מזכיר את הרופאים היוונים היפוקרטס, קלאודיוס גלנוס, פדניוס דיוסקורידס ורופוס מאפסוס, מתאר כמאה צמחים ושימושם, נותן דגש לתרופות חסכוניות שניתן להעניק גם לעניים, ומעיד על מאבקם של רופאי האמת (המאמינים באלוהים וביכולתו הבלעדית לרפא) ברופאי אליל ובמכשפים (שאין ביכולתם לרפא). רופאי האמת עשו למען טיפוח אתיקה מקצועית גבוהה, ונהגו להשביע את תלמידיהם שבועה מיוחדת בסיום לימודיהם למען ידבקו בחוקי האתיקה הללו. הספר מתאר גם את אקלימה של ארץ ישראל, מימיה ומחצביה.

ביצירה ניכרות בעיקר ההשפעה התלמודית (למשל – היווצרות העובר ברחם ארבעים יום אחרי ההפריה) וההשפעה היוונית (בעיקר היפוקרטס). הספר מתייחס רבות לתורת ארבע הליחות, תאוריה רפואית שהייתה קיימת למן התקופה הרומית ועד לראשית העת החדשה, אך כללי הרפואה המונעת המופיעים בו תקפים בחלקם גם בימינו: רחצה, התעמלות, מים נקיים, מזון בריא וכדומה. כמו כן, אסף האמין בקשר המקראי בין עבירות למחלות.

ספר אסף היה בין ספרי הרפואה המדעיים הבודדים שנכתבו בשפה העברית בימי הביניים והיה מוכר בקרב היהודים בדרום איטליה. הרופא היהודי שבתי דונולו ערך אותו, לפחות חלקית, במאה העשירית. והוא כולל גם תוספות מאוחרות יותר, מן המאה ה-12. הספר לא נדפס או פורסם מעולם בשלמותו, למעט ההקדמה. כיום מוכרים כ-15 כתבי-יד בספריות ברחבי העולם, כאשר העותק הנמצא במינכן נחשב לשלם ביותר. בשנת 1957 נדפסה ההקדמה, ובשנות השישים פרסם פרופ' זיסמן מונטנר את הספר בפרקים בכתב העת "קורות". הוא נפטר לפני שהשלים את מפעלו.

בשבועת הרופאים שחיבר אסף, ניכרת השפעתה של השבועה שחיבר היפוקרטס, אך האלילות בשבועה זו הוחלפה באמונה באלוהי ישראל:

על-שמו נקרא עד שנת 2017 בית החולים "אסף הרופא" שליד מחנה צריפין בין ראשון לציון לבאר יעקב (כיום המרכז הרפואי שמיר).

גרשון

גֵרְשׁוֹן או גֵּרְשֹׁם - דמות מקראית, הוא בנו הבכור של לוי בן יעקב. אחיו הם קהת ומררי. בניו הם לבני ושמעי. מסופר עליו בתנ"ך בספר בראשית, בספר במדבר, בספר יהושע ובספר דברי הימים.על צאצאיו נמנה אסף בן ברכיהו, שהיה משורר בימי דוד המלך.

המרכז הרפואי שמיר

המרכז הרפואי שמיר הוא בית חולים במתחם צריפין בבאר יעקב ובראשון לציון. עד שנת 2017 נקרא מרכז רפואי אסף הרופא. זהו המרכז הרפואי הרביעי בגודלו במערכת הבריאות הממשלתית בישראל והוא משרת את תושבי ראשון לציון, נס ציונה, רמלה, לוד, באר יעקב, בית דגן, מודיעין-מכבים-רעות, המועצות האזוריות גזר ושדות דן וכן כל היישובים לאורך הכביש לירושלים, מבית דגן עד מבואות בית שמש, סה"כ כ-1,680,000 נפש.

יחזיאל הלוי

יַחֲזִיאֵל בֶּן זְכַרְיָהוּ בֶּן בְּנָיָה בֶּן יְעִיאֵל בֶּן מַתַּנְיָה הַלֵּוִי מִן בְּנֵי אָסָף היה לוי מצאצאי אסף בן ברכיהו, מן המשוררים בבית המקדש הראשון, שהתנבא בשעת מלחמתו של יהושפט בבני עמון. נבואתו מופיעה בספר דברי הימים ב', פרק כ'.

מזמורי אסף

מזמורי אסף הם שנים-עשר מזמורים שנמצאים בספר תהילים בפרקים נ' ובפרקים ע"ג-פ"ג לפי המספור שבנוסח המסורה (על פי המספור בתרגום השבעים ובוולגטה מדובר על הפרקים 49, 72-82). הייחוס של המזמורים הוא לאסף עצמו, ולא לבניו של אסף. קרוב לוודאי שסיבת הדבר היא שאסף היה בן דורו של דוד, ודוד מינה אותו למשרה רמה בבית המקדש.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.