אסלאם קרימוב

אסלאם קרימובאוזבקית: Islom Abdug‘aniyevich Karimov; ברוסית: Ислам Абдуганиевич Каримов;‏ 30 בינואר 1938 - 2 בספטמבר 2016) היה נשיאה הראשון של אוזבקיסטן, משנת 1990 עד מותו. בתקופת שלטונו הלך והתעצם כוחם של שירותי הביטחון באוזבקיסטן. במשך השנים זכה קרימוב לשבחים על הדיכוי המוצלח של קיצוניות איסלאמית בארצו, אך גם לביקורת על שלטונו הרודני וההגבלות שהחיל על זכויות דמוקרטיות.[1]

אסלאם קרימוב
Islom Abdug‘aniyevich Karimov
Islam Karimov (cropped)
אסלאם קרימוב, 2002
מדינה אוזבקיסטן
מפלגה המפלגה הקומוניסטית
נשיא אוזבקיסטן הסובייטית
19901991
נשיא אוזבקיסטן ה־1
29 בדצמבר 19912 בספטמבר 2016
(24 שנים)
פרסים והוקרה

ביוגרפיה

קרימוב נולד ב-30 בינואר 1938, בן לאם טג'יקית ולאב אוזבקי.[2]

הוא למד הנדסה במכון הפוליטכני של טשקנט ולאחר שעבד כמהנדס עבר לתפקידי ניהול בממסד המפלגתי. בשנת 1989 התמנה למזכיר הראשון של המפלגה הקומוניסטית האוזבקית והיה בתפקיד זה עד להתפרקות ברית המועצות.

קרימוב החל לשלוט באוזבקיסטן הסובייטית בשנת 1990, ובדצמבר 1991 היה לנשיאה הראשון של אוזבקיסטן העצמאית, בעקבות ניצחונו בבחירות הראשונות לנשיאות, שבהן זכה ברוב מוחץ של 86%. בינואר 2000 נערכו שוב בחירות לתפקיד, וקרימוב זכה ברוב של 91.9%. בדצמבר 2007 התמודד לקראת קדנציה שלישית רצופה, וזכה שוב, ברוב של 90.77%. באפריל 2015 התמודד לקדנציה רביעית וזכה ברוב של 94%. כל מערכות הבחירות נחשבות על ידי משקיפים מערביים כבלתי הוגנות.

שגריר בריטניה בשנים 2002-2004 דיווח על הפרה שיטתית של זכויות אדם, הכוללת עינויים, חטיפות, רציחות, מעשי אונס ורדיפה על רקע דתי. חופש העיתונות במהלך תקופת שלטונו הוגבל מאוד, וכמעט כל אמצעי התקשורת שויכו למדינה. קרימוב זכה לכינוי "המרתיח" לאחר שב-2002 אנשיו הוציאו להורג שני מתנגדים, באמצעות הרתחה. קרימוב הואשם באחריות לטבח שהתרחש בשנת 2005 בעיר אנדיז'ן; כוחות הביטחון רצחו באותו יום מאות ואולי אלפי מפגינים.

נטען כי קרימוב הקפיד לרדוף כל מי שהוא אסלאמי מדי או חילוני מדי. הוא השתלט על העיתונות, הוציא אל מחוץ לחוק כל אופוזיציה, והגביל תנועה אסלאמית לא-רשמית. גורמי המודיעין הפנימיים של אוזבקיסטן, שצמחו ממשרדי הק.ג.ב. לשעבר, תועדו על ידי תנועות בינלאומיות לזכויות אדם כמדכאות כל מי שנחשב כאופוזיציה שלטונית, ובמיוחד אסלאמיסטית פונדמנטליסטית. הדבר התבטא בהגליה, עינוי, וכליאה לא רק של אותם גורמים אלא גם של משפחותיהם. אחרי 1998 השלטונות האוזבקיים הקלו מעט את ההגבלות באשר לחופש הדת, אך עדיין היה פיקוח הדוק על מסגדים והתארגנויות דתיות וכתיבה דתית מבחוץ. כמו כן נאסר לבוש דתי מחוץ לבית. דוקטרינות דומות אומצו גם במדינות השכנות ובעיקר בטורקמניסטן, שהשליטה דוקטרינה כמעט זהה לזו של אוזבקיסטן.

מתנגדיו בעיקר מהתנועות האסלאמיות, ובראשן מפלגת השחרור האסלאמית, כינו אותו "רודן יהודי", עקב קשריו עם ישראל.

באוגוסט 2016 לקה קרימוב בשבץ,[1] וב-2 בספטמבר הוא מת, בגיל 78.[3] הוא נקבר בבית העלמין ההיסטורי שאחי-זנדה בסמרקנד.

קרימוב השאיר אחריו שתי בנות. בתו הגדולה גולנרה קרימובה החלה את דרכה ככוכבת פופ, ובהמשך הפכה לאחד האנשים החזקים באוזבקיסטן ושלטה לפי דיווחים באימפריה עסקית רחבה; בשנת 2014, דיווח כלי תקשורת כי היא הושמה במעצר בית, ומאז לא נראתה בציבור. בתו הצעירה היא לולה קרימובה-טילייבה , דיפלומטית ונדבנית, המשמשת כשגרירת אוזבקיסטן לארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם (אונסק"ו).[2] לקרימוב אין בנים, שעשויים היו לשמש יורשיו, כמקובל במדינה כאוזבקיסטן בעלת האופי הפטריארכלי.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 סוכנויות הידיעות, הרודן האוזבקי נלחם על חייו - ואין לו יורש, 29 באוגוסט 2016, באתר ynet
  2. ^ 2.0 2.1 רויטרס, תחת שלטון קרימוב הפכה אוזבקיסטן למדינה דכאנית ומסוגרת, באתר הארץ, 3 בספטמבר 1939
  3. ^ רויטרס, דיווח: נשיא אוזבקיסטן אסלאם קרימוב הלך לעולמו בגיל 78, 2 בספטמבר 2016, באתר ynet
2016

שנת 2016 היא השנה ה-16 במאה ה-21. זוהי שנה מעוברת, שאורכה 366 ימים. 1 בינואר 2016 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

2 בספטמבר

2 בספטמבר הוא היום ה-245 בשנה בלוח הגריגוריאני (246 בשנה מעוברת). עד לסיום השנה נשארו עוד 120 ימים.

אוזבקיסטן

רפובליקת אוזבקיסטן (באוזבקית: Oʻzbekiston Respublikasi, ברוסית: Республика Узбекистан) היא מדינה השוכנת בחלק המרכזי של יבשת אסיה. בעברה הייתה חלק מברית המועצות והפכה למדינה עצמאית ב-1 בספטמבר 1991.

המדינה גובלת עם אפגניסטן בדרום, עם קזחסטן בצפון ובמערב, קירגיזסטן במזרח, טג'יקיסטן בדרום מזרח וטורקמניסטן בדרום מערב.

רוב תושבי אוזבקיסטן הם מוסלמים.

הבחירות לנשיאות אוזבקיסטן 2016

הבחירות לנשיאות אוזבקיסטן התקיימו ב-4 בדצמבר 2016, בעקבות מותו של הנשיא המכהן אסלאם קרימוב ב-2 בספטמבר..

הנשיא הזמני וראש הממשלה המכהן, שבקט מירזייאיב, זכה בבחירות ברוב של 88.6%.

היסטוריה של אוזבקיסטן

אוזבקיסטן היא מדינה הממוקמת במרכז אסיה, בין נהר האמו דריה לבין נהר סיר דריה. לאוזבקיסטן היסטוריה עשירה ומגוונת.

הערים הגדולות של אוזבקיסטן היושבות על דרך המשי הן סמרקנד, בוכרה וקחיבה, וכובשים רבים עברו דרך אדמות אלה.

הרתחה למוות

הרתחה למוות היא שיטת עונש מוות בייסורים.

הנידון למוות היה מושם בתוך קדירה ענקית ובה מים קרים, כשהוא קשור כדי למנוע ממנו אפשרות בריחה. המוציא להורג היה מדליק אש תחת הקדירה אשר החלה לחמם את המים באיטיות. מדובר בשיטת הוצאה להורג איטית וכואבת עד מאוד.

אין מדובר בשיטה שהייתה רווחת או נפוצה לעומת שיטות אחרות, אולם הייתה לה תפוצה מסוימת באירופה ובאסיה במשך שני עד שלושת אלפי השנים האחרונות. לדוגמה, הייתה זו שיטת הרג חוקית לאסירים בזמן שלטונו של הנרי השמיני.על פי המדרש, כשנשבה מנשה המלך, בקרב נגד אשור, הוא הושם בסיר נחושת שתחתיו בוערת אש אך הצליח להימלט משם.תיאורם של הקניבלים המבשלים אנשים חיים כדי לאכלם הוא קרוב לודאי מיתוס. היסטורית, קניבליזם היה קיים בתרבויות אשר היו חסרות את האמצעים או הידע ההנדסיים כדי ליצור קדירות מתכת גדולות מספיק למטרה מעין זו.

בעידן המודרני, הואשמו אידי אמין שליט אוגנדה וממשלת אוזבקיסטן, תחת הנהגת אסלאם קרימוב (הידוע גם כ"מרתיח"), בביצוע הרתחה למוות. העולם המערבי, עם זאת, לא נקט צעדים ממשיים נגד הפרת זכויות אדם זו.

יחסי אוזבקיסטן–אזרבייג'ן

יחסי אוזבקיסטן–אזרבייג'ן הם יחסי החוץ שבין רפובליקת אוזבקיסטן לבין הרפובליקה של אזרבייג'ן. לשתי המדינות היסטוריה משותפת שמשתרעת על פני שנים רבות. האוזבקים והאזרים קיימו קשרים היסטוריים הדוקים שכן המנהיגים, התרבות, הדת, המסורת והשפה בין המדינות והעמים משותפת. במשך שנים רבות, שתי המדינות היוו חלק מברית המועצות. עשרות אלפי אזרים מצאו מקלט באוזבקיסטן במהלך דיכוי המוני שאירע בשנות השלושים. כיום, מעל 40,000 אזרים נוטלים חלק פעיל בתחומים החברתיים, הציבוריים והכלכליים בחברה האוזבקית. כמו כן, לאחר רעידת האדמה ההרסנית באוזבקיסטן באפריל 1996, האזרים נתנו את אחת מחבילות הסיוע הגדולות ביותר לאוזבקיסטן, ואזרחי אזרבייג'ן נטלו חלק פעיל בשיקום הבירה, וטשקנט.

שתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים רשמית ב-2 באוקטובר 1995. מאז 1996, אזרבייג'ן מחזיקה שגרירות בטשקנט, ומאז 1998, אוזבקיסטן מחזיקה שגרירות בבאקו.

יחסי אוזבקיסטן–ארצות הברית

יחסי אוזבקיסטן–ארצות הברית החלו באופן רשמי כאשר ארצות הברית הכירה בעצמאותה של אוזבקיסטן ב-25 בדצמבר 1991, ופתחה שגרירות בטשקנט במרץ 1992. היחסים בין אוזבקיסטן וארצות הברית התפתחו באטיות והגיעו לשיאם לאחר החלטת ארצות הברית לפלוש לאפגניסטן בעקבות פיגועי 11 בספטמבר. היחסים התקררו באופן משמעותי בעקבות "מהפכות הצבע" במדינות ברית המועצות לשעבר בהן אוקראינה, גאורגיה וקירגיסטן בשנים 2003–2005, וממשלת אוזבקיסטן ביקשה להגביל את השפעתם של ארגוני חוץ-ממשלתיים ואחרים לטובת חברה אזרחית, רפורמה פוליטית וזכויות אדם בתוך המדינה.

היחסים השתפרו מעט במחצית השנייה של 2007, אך ארצות הברית ממשיכה לקרוא לאוזבקיסטן לעמוד בכל התחייבויותיה על פי הצהרת שותפות אסטרטגית במרץ 2002 בין שתי המדינות. ההצהרה מכסה לא רק יחסי ביטחון וכלכלה, אלא רפורמות פוליטיות, רפורמות כלכליות וזכויות אדם. לאוזבקיסטן האוכלוסייה הגדולה ביותר במרכז אסיה והיא חיונית למאמצי ארצות הברית לקידום היציבות והביטחון באזור.

על פי סקר דעת קהל עולמי מ-2002, 85% מהאוזבקים רואים את ארצות הברית באור חיובי, לעומת 10% שראו את ארצות הברית באור שלילי. על פי דו"ח המנהיגות הגלובלית של ארצות הברית לשנת 2012, 40% מהאוזבקים בוטחים בהנהגת ארצות הברית, בעוד 22% הסתייגו ו-39% לא סומכים על ההנהגה.

יחסי אוזבקיסטן–הממלכה המאוחדת

יחסי אוזבקיסטן–הממלכה המאוחדת הם יחסי החוץ שבין רפובליקת אוזבקיסטן לבין הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד.

הממלכה המאוחדת מחזיקה שגרירות בטשנקט, ושגרירה הנוכחי באוזבקיסטן הוא כריסטופר אלן. אוזבקיסטן מחזיקה שגרירות בלונדון, ושגרירה הנוכחי בממלכה המאוחדת הוא אוטאקוב אכברוב.

יחסי אוזבקיסטן–ישראל

בין מדינת ישראל לרפובליקת אוזבקיסטן מתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים מאז 1992. היחסים החלו באותה השנה לאחר נפילת מסך הברזל, כשישראל הכירה בעצמאותה של הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוזבקית וזו הכירה במדינת ישראל. לישראל שגרירות בטשקנט ולאוזבקיסטן שגרירות ברמת גן. שגרירת ישראל באוזבקיסטן מאז 2013 היא כרמלה שמיר ושגריר אוזבקיסטן בישראל הוא אויבק אשונוב.

קיים גם אתר הידידות הישראלית -אוזבקיסטנית בקריית גת.

יחסי אוזבקיסטן–קזחסטן

יחסי אוזבקיסטן–קזחסטן הם היחסים הבילטרליים בין רפובליקת אוזבקיסטן לבין רפובליקת קזחסטן.

נשיא אוזבקיסטן לשעבר, אסלאם קרימוב, ביקר בקזחסטן מספר פעמים.

יחסי אוזבקיסטן–רוסיה

יחסי אוזבקיסטן–רוסיה הם היחסים הבילטרליים בין רפובליקת אוזבקיסטן לבין הפדרציה הרוסית. היחסים בין שתי המדינות כוננו ב-1992.

ניגמטילה יולדאשב

ניגמטילה טולקינוביץ' יולדאשב (באוזבקית: Nig‘matilla To‘lqinovich Yo‘ldoshev; נולד בטשקנט ב-5 בנובמבר 1962) הוא מדינאי אוזבקי, שכיהן כנשיאה בפועל של אוזבקיסטן ממות אסלאם קרימוב ב-2 בספטמבר 2016 עד 8 בספטמבר 2016.

נמל התעופה הבינלאומי טשקנט

נמל התעופה הבינלאומי טשקנט על שם אסלאם קרימוב (באוזבקית: Toshkent Xalqaro Aeroporti) הוא נמל תעופה הנמצא כ-10 ק"מ דרומית לעיר טשקנט בירת אוזבקיסטן, והוא נמל התעופה הגדול ביותר בה וגם העמוס ביותר בכל מרכז אסיה מבחינת כמות נוסעים. בשנת 2012 עברו דרך הנמל כמעט 3 מיליון נוסעים.

הנמל הוא בסיסה של חברת התעופה הלאומית אוזבקיסטן איירווייז.

כיום פועלים בנמל התעופה שני טרמינלים - טרמינל 2 המשמש לטיסות בינלאומיות מכלל חברות התעופה, וטרמינל 3, אשר נחנך בשנת 2011, המשמש לטיסות פנים-ארציות של חברת אוזבקיסטן איירווייז.

נמל התעופה, ובמיוחד טרמינל 2, סובל מבעיות יעילות אשר באות לידי ביטוי בעת נחיתה בו זמנית של מספר טיסות, כשהנוסעים המגיעים בטיסות אלו נאלצים להמתין בתורים ארוכים לביקורת הדרכונים ואיסוף הכבודה עקב כמות מוגבלת של עמדות שירות (4 עמדות ביקורת דרכונים ו-3 מסועי איסוף כבודה בלבד).

לקראת שנת 2030 צפוי נמל התעופה להיסגר ולהיות מועתק למיקום חדש.

מהנמל מופעלות טיסות למגוון יעדים ברוסיה ובחבר המדינות, מזרח אסיה, אירופה, המפרץ הפרסי, וכמו כן טיסות לניו יורק, איראן, טורקיה וישראל. טיסות פנים-ארציות מופעלות מהנמל לכל הערים הגדולות במדינה.

נשיא אוזבקיסטן

נשיא הרפובליקה של אוזבקיסטן (באוזבקית: O‘zbekiston Respublikasining Prezidenti, או Ўзбекистон Республикасининг Президенти) הוא ראש מדינת אוזבקיסטן והמפקד העליון של צבא אוזבקיסטן. עד לפטירתו ב-2 בספטמבר 2016 היה אסלאם קרימוב נשיא אוזבקיסטן, לאחר שנבחר לתפקיד בפעם השלישית.

הנשיא נבחר בבחירות ישירות לתקופה של 7 שנים.

עריץ

משטר עריצות הוא שלטון של אדם יחיד (עריץ) העומד בראש קבוצה מצומצמת יחסית שכופה את עצמה על השלטון ועולה בדרך כלל מתוך מצב של חוסר סדר במדינה. העריצות יוצרת סביבה מנגנוני הגנה שנאמנים לשלטון ותלויים בו, והשליט משתמש בהם כדי לזרוע טרור ופחד וכך להביא לצייתנות העם. לעריצות אין אידאולוגיה מסודרת, אך היא מתקיימת על ידי הפעלת מנגנונים פסיכולוגים רבי עצמה כשהעריצים מציגים את עצמם כמגנים על העם מפני סכנה קיומית שאורבת למדינה אותה השליט הודף, בניגוד למשטר טוטליטרי לעריצות יש תמיכה נמוכה מאוד בעם והעריץ משליט את עצמו בכוח ובעזרת תלות נפשית קשה מאוד: מצד אחד טרור ופחד, מצד שני העריץ לכאורה מגן על העם מפני סכנה גדולה בהרבה אותה הוא יכול לעצור בשל כוחו הבלתי מוגבל. דוגמאות למשטרי עריצות בעבר ובהווה: קים ג'ונג-און בקוריאה הצפונית, מועמר קדאפי, בשאר אל-אסד, סדאם חוסיין, בניטו מוסוליני באיטליה, אדולף היטלר בגרמניה הנאצית, החונטה הצבאית במיאנמר, עומר אל-בשיר בסודאן, אלכסנדר לוקשנקו בבלארוס, רוברט מוגאבה בזימבבואה, ספרמורט ניאזוב בטורקמניסטן, אסלאם קרימוב באוזבקיסטן, אידי אמין באוגנדה, סלובודן מילושביץ' בסרביה החונטות הצבאיות בדרום אמריקה בשנות השבעים והשמונים.

לעריצות יש לעיתים קרובות אופי של משטר צבאי, והיא עולה מתוך מצבים של כאוס וחוסר סדר כדי להחזיק את המדינה ומבטלת את זכויות הפרט ואת זכויות האדם "באופן זמני" כדי להשיב את הסדר על כנו.

פוליטיקה של אוזבקיסטן

הפוליטיקה של אוזבקיסטן לאחר קבלת העצמאות מברית המועצות מורכבת מאוד. מאז נפרדה המדינה מברית המועצות, נותרו מוסדות השלטון זהים לאלו שהיו לפני פרוק ברית המועצות, על אף שמרבית השמות שונו.

הממשלה חיזקה את אחיזתה בכלכלה והעבירה רפורמות כלכליות רבות לצורך כך, אולם כדי לא לאבד את השליטה במדינה נמנעה מרפורמות פוליטיות מרחיקות לכת, ובמקום להדק את אחיזתה במדינה מאז העצמאות, העדיפה הממשלה להחליש יותר את קבוצות האופוזיציה.

הממשלה הצדיקה את ריסון האסיפות הציבוריות, מפלגות האופוזיציה והתקשורת בהדגשת הצורך ההדרגתי בשינוי וביציבות בתקופת מעבר. לצורך כך מדגישה הממשלה את הכאוס השולט בארצות השכנות לאחר ההפרדות מברית המועצות (בעיקר בטג'יקיסטן).

גישה זו התקבלה בקרב חלק גדול מאוכלוסיית המדינה, אף על פי שאיננה מתאימה לטווח הארוך.

ראש ממשלת אוזבקיסטן

ראש ממשלת אוזבקיסטן הוא התפקיד הפוליטי השני בחשיבותו באוזבקיסטן, לאחר תפקיד הנשיא. ראש הממשלה האוזבקי הוא יושב ראש מועצת השרים ומתמנה יחד עם הקבינט על ידי הנשיא בכפוף לאישור הפרלמנט.

שבקט מירזייאיב

שבקט מירומונוביץ' מירזייאיב (באוזבקית: Shavkat Miromonovich Mirziyoyev; נולד ב-24 ביולי 1957 באזור זאמין שבמחוז ג'יזח ברפובליקה האוזבקית) הוא מדינאי אוזבקי המכהן כראש ממשלת אוזבקיסטן וכנשיא אוזבקיסטן.

מירזייאיב מונה לתפקיד ראש הממשלה על ידי נשיא אוזבקיסטן אסלאם קרימוב ב-12 בדצמבר 2003, ומינויו אושר על ידי הפרלמנט האוזבקי. הוא החליף את ראש הממשלה המפוטר אוּקטר סוּלטנוֹב (1995–2003). לפני שמונה לראש ממשלה שימש מירזייאיב מושל ג'יזח, ולאחר מכן מושל סמרקנד.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.