אסטרולוגיה

אסטרולוגיה (מלשון אסטרו- כוכב ולוגוס - תורה, ובעברית: אצטגנינות) היא האמונה הפסאודו-מדעית שקיים קשר בין מצבם של גרמי השמים ובין מעשיהם ותכונותיהם של בני אדם. בפרט, מנסה האסטרולוגיה לחזות את העתיד לפי מיקומם של גרמי השמים. הגופים השמימיים העיקריים שמשמשים את האסטרולוגים בחיזוי הם השמש, הירח, כוכבי הלכת במערכת השמש, נקודת האופק ונקודת רום השמיים. האסטרולוגיה והאסטרונומיה היו משולבות עד ימי הביניים, אך מראשית העת החדשה נדחתה האסטרולוגיה והיא נחשבת היום תורה פסאודו-מדעית.

האסטרולוגיה חדרה לרוב תרבויות העולם בצורה זו או אחרת, וניתן לראות ביטויים שלה לאורך כל ההיסטוריה בתרבויות שונות, הן בדתות המונותאיסטיות והן בדתות פוליתאיסטיות.

החישובים הנערכים באסטרולוגיה כרוכים בחשבון אריתמטי וגאומטריה פשוטים ובאים למקם את הכוכבים בתאריכים ובזמנים נתונים לפי טבלאות מוכנות מראש. יש אסטרולוגים הטוענים כי ניתן לתת בסיס מדעי מוצק יותר לאסטרולוגיה, אך הקהילה המדעית המודרנית לא מתייחסת לאסטרולוגיה ברצינות. רוב האסטרולוגים מגדירים את מלאכתם אומנות הממזגת חישובים עם תפיסה אינטואיטיבית.

האסטרולוגיה המערבית קשורה קשר הדוק לתפיסות קוסמולוגיות גאוצנטריות, המעמידות את הכדור הארץ במרכז היקום ומבחינות הבחנה מהותית בין העולם הארצי לעולם השמיימי של כוכבי הלכת והשבת. תפישות אלה הופרכו עם התפתחות האסטרונומיה ופיתוח חוקי המכניקה הקלאסית. בעבר הייתה האסטרולוגיה קשורה קשר הדוק לתמונת העולם המדעית ולמעשה לא היה הבדל בינה לבין האסטרונומיה, אך עם הזמן האסטרונומיה התפצלה ממנה. כיום, עם התפתחות המערכות הממוחשבות המתקדמות, יש ענף מתפתח באסטרולוגיה המערבית המודרנית העוסק במפות הליוצנטריות.

USA astrology
מפה אסטרולוגית טיפוסית, במקרה זה מחושבת לרגע הכרזת העצמאות של ארצות הברית, במערכת "שווה בתים".
Astro signs-HE
סימנים של המזלות השונים

מסורות

Beit Alpha
גלגל המזלות בפסיפס שהתגלה בבית הכנסת בבית אלפא.

יש כמה מסורות שונות באסטרולוגיה. חלקן שותפות במאפיינים דומים משום העברתן של השיטות בין התרבויות, חלקן התפתחו בבידוד מוחלט ופיתחו גישות שונות לגמרי, אף שגם במקרים אלו קיימים קווים מקבילים מסוימים שכן שהמסורות מבוססות על אותן תופעות האסטרונומיות.

המסורות העיקריות באסטרולוגיה העולמית:

  • אסטרולוגיה בבלית
  • אסטרולוגיה מבוססת הורוסקופ
    • אסטרולוגיה הלניסטית
    • אסטרולוגיה הודית (Jyotish)
    • אסטרולוגיה של ימי הביניים והרנסאנס
    • אסטרולוגיה מערבית מודרנית
    • אסטרולוגיה הוררית
      • אסטרולוגיה מערבית טרופיקלית (Tropical)
      • אסטרולוגיה מערבית סידרלית (Sidereal)
      • אסטרולוגיה אוראנית
      • אסטרולוגיה קוסמוביולוגית
      • אסטרו פסיכולוגיה
  • אסטרולוגיה סינית
  • אסטרולוגיה קבלית

היסטוריה

ראשיתה של האסטרולוגיה באה כנראה ממסופוטמיה החל מהאלף השלישי לפנה"ס. ניתן להתחקות אחרי שורשי האסטרולוגיה עד לתקופת בבל ואשור הקדומות (כ-1,500 לפני הספירה), שם היא הייתה אחת משתי שיטות ניבוי עתיד עיקריות, כאשר השנייה הייתה קריאה בכבד של חיות קורבן. השימוש באסטרולוגיה בשלב זה היה לניבוי אירועים בעלי חשיבות ציבורית והמשפיעים על הרווחה הכללית ופחות על ניבוי אירועים אישיים.

משערים כי האסטרולוגיה הבבלית החלה להיכנס לתרבות המערבית בתקופה ההלניסטית בראשית המאה ה-4 לפנה"ס. לפי המסורת הרווחת היה זה ברוסוס (Berosus) מהאי קוס אשר ייבא את האסטרולוגיה ליוון. את הקרקע לקבלת האסטרולוגיה הכינו הפילוסופים היווניים. הראשונים להשתמש ולפתח את האסטרולוגיה היו המלומדים, בעיקר האסכולה הסטואית[1]. בשלב זה החלו היוונים לפתח את האסטרולוגיה האישית, ה"הורוסקופ" (horoskopos מלשון hora - שעה, skopos - התבוננות) כתרשים של מיקומי הכוכבים בעת הלידה. הורוסקופ זה הושפע, ככל הנראה, מהחשיבה המיצרית שממנה הושפעו המלומדים שישבו באלכסנדריה העתיקה[2]. האסטרולוגיה הפכה לפופולרית ביוון רק במאה השנייה לפנה"ס[3].

אחד הספרים המרכזיים באסטרולוגיה המערבית בזמן העתיק, הטטרביבלוס ("ארבעת הספרים"), נכתב על ידי החכם ההלניסטי תלמי, אבי השיטה הגאוצנטרית באסטרונומיה, ששלטה בכיפה עד ראשית העת החדשה. התפיסה האסטרולוגית של ימי הביניים הושפעה רבות מהפילוסופיה הנאופלטונית, שסברה כי העולם נובע מהאל דרך השכלים הנבדלים, אשר כל אחד מהם קשור לאחד מהספירות (כדורים) נושאות הכוכבים. באופן דומה, טענו האסטרולוגים המונותאיסטים כי באמצעות תנועות הכוכבים שולט האל באירועים בכדור הארץ. טענה זו, הופרכה על ידי המדע וכיום ידוע שהשמיים לא בנויים מספרות נושאות כוכבים.

כבר בימי הביניים הקימה על עצמה האסטרולוגיה מתנגדים רבים, שיצאו בעיקר נגד התפיסה הדטרמיניסטית הנובעת ממנה, לפיה הכול קבוע מראש ומעשיו של אדם אינם יכולים לשנות את גורלו. התנגדות עזה יותר עוררה המגיה האסטרלית - זרם באסטרולוגיה, לפיו כשם שהכוכבים משפיעים על המתרחש בעולמנו, יכולים בני האדם, באמצעות טקסים מסוימים, להשפיע עליהם ולבקש את חסדם. גישה זו הוכרזה על ידי הנצרות כעבודת אלילים.

אסטרולוגיה מערבית

האסטרולוגיה המערבית המודרנית מבוססת על מפות אסטרולוגיות המחושבות לרגע מסוים, בדרך כלל רגע הלידה של בן אדם. המפות מנותחות לפי מערכי הכוכבים ומיקומם באזורי השמיים.

האסטרולוגיה המערבית מבוססת על השנה הטרופית (אסטרולוגיה טרופית) המבוססת על תנועת השמש בשמיים ללא תלות במיקום השמש במזל מסוים (אסטרולוגיה סידרית), באופן זה, מזל טלה מתחיל ביום השוויון האביבי, מזל סרטן מתחיל ביום הארוך ביותר בשנה, מזל מאזניים מתחיל ביום השוויון הסתווי ומזל גדי מתחיל ביום הקצר ביותר בשנה.

סדר החשיבות בניתוח מפה אסטרולוגית הוא:

  • הזוויות הנוצרות בין הכוכבים, לפי סדר חשיבותם
  • מיקומי הכוכבים במזלות ובבתים

הכוכבים והנקודות החשובות

האסטרולוגיה המודרנית משתמשת בעיקר בכוכבי הלכת ובנקודות הבאות. ההתחשבות בכוכבים ובנקודות נעשית על ידי התבוננות בזויות הנוצרות ביניהם, במזלות ובבתים בהם הם נמצאים.

שם סמל סוג משמעות מקובלת
השמש Sun symbol.svg כוכב אישי מסמלת את האישיות המודעת, התכונות המוחצנות והנלמדות במהלך החיים. מסמלת את הרצון המודע. השפעתה ניכרת בתכונות הרצויות בעיני האדם, ההולכות ומתפתחות לאורך חייו.
הירח Moon symbol crescent.svg כוכב אישי מסמל את עולם הרגשות. לעומת השמש, שהיא החלק המוחצן באישיות, הירח הוא החלק המופנם באישיות. מתייחס לנושאי משפחה, זכרונות, ורגש. הירח מסמל את תהליך בניית הזהות האישית.
כוכב חמה (מרקורי) Mercury symbol.svg כוכב אישי מסמל את יכולת החשיבה, קליטת העולם ובחינתו באמצעות השכל. איסוף נתונים על העולם והסקת מסקנות עובדתיות. מרקורי מייצג את יכולת ההתמצאות במרחב, קואורדינציה, תפיסה, יכולת תנועה ותקשורת מכל סוג.
נוגה (ונוס) Venus symbol.svg כוכב אישי בהתאם להתקשרותה למזל שור ולמאזניים, נוגה משקפת את המצב החומרי/כלכלי, ובמקביל גם את הכישורים החברתיים והרומנטיים[4]. ונוס מייצגת את הטעם והגישה לאסתטיקה, יחס לכסף וגישה חברתית ותרבותית. מקושרת אל הארכיטיפ הנשי.
מאדים (מארס) Mars symbol.svg כוכב אישי מארס מסמל את היכולת של אדם להוציא לפועל את רצון האישיות (רצון השמש). לבצע דברים. להילחם. היכולת של אדם להגן על עצמו ועל ענייניו. המוטיבציה, הדחף, ההעזה והאומץ. יוזמה ויכולת עשייה. למארס דרך פעולה ישירה וגלויה. השפעתו על כוכב הנמצא בסמוך מעוררת את נושאי הכוכב לפעולה, או שהכוכב הנמצא בסמוך יאפיין את דרך הפעולה של מארס. מקושר אל הארכיטיפ הגברי.
נקודת האופק המזרחי (Ascendant) ללא נקודה אישית זו נקודת תחילתה של מערכת הבתים, ומיוחסת לה חשיבות גבוהה בניתוח המפה. נקודת האופק מספקת מסנן דרכו שאר האלמנטים במפה מוצאים ביטוי. זוהי נקודת ההחצנה, המראה מה אנו מחפשים להחצין, וכיצד אנו מחצינים אותו. מיקום של כוכב בסמוך לנקודה זו, או בבית הראשון, מדגישה מאוד את האיכויות שלו באופי האדם.
נקודת רום השמיים (Medium Coeli, MC)

Midheaven-symbol.svg

נקודה אישית נקודה לה מיוחסת חשיבות גבוהה בנוגע למעמד ולקריירה של האדם, היעדים, והמטרות הנשאפות.
צדק (יופיטר) Jupiter symbol.svg כוכב ציבורי כוכב הקשור בחכמה, הרחבת החיים, פילוסופיה, מוסר, דת ואמונה. קשור באופטימיות, מזל ואמונה בטוב. יופיטר קשור ביכולת לחשיבה בסמלים, תפיסה כולית (הוליסטית) ואינטואיציה.
שבתאי (סטורן) Saturn symbol.svg כוכב ציבורי כוכב הקשור במשמעת, חוק, אחריות. שאיפה. יכולת לסמן יעד ולהגיע אליו. שבתאי קשור במימוש וביצוע הלכה למעשה של ערכי המוסר שנרכשו קודם לכן באמצעות יופיטר. קשור בגבולות ומסגרות, הגבלה, מעמד, סמכויות. שבתאי קשור בניסיון ותוצאה ובמבנים קיימים שהוכיחו עצמם על פני זמן.
אוראנוס Uranus's astrological symbol.svg כוכב של דורות כוכב הקשור בקידום. התבוננות רחבה על החברה. ערכים נעלים. זכויות אדם וחי. כוכב של אצילות, קידמה, מודרניזציה. אוראנוס מאתגר את החוקים, המבנים והמסגרות אשר מומשו קודם לכן על ידי שבתאי. מביא את החדש. באופן אישי קשור ב'אני הגבוה' של האדם. יכולת נבואית.
נפטון Neptune symbol.svg כוכב של דורות כוכב הקשור בעולמות הרוחניים, בחמלה, הקלה, בחולמניות, אשליות, בלבול ואי-בהירות, טשטוש גבולות, אסקפיזם. מדבר על הצורך בהתפשטות הגשמיות, בויתור על האגו. התחברות לאלוהי. התחברות למקור. קשור באהבה ללא תנאי. קשור ביכולת להתחבר על התת-מודע הקולקטיבי, ולפיכך קשור גם בפרסום ואנשים מיתיים.
פלוטו Pluto's astrological symbol.svg כוכב של דורות כוכב הקשור באינטנסיביות וקיצוניות, באובססיות, בסודיות וחשאיות, בטראנספורמציה דרך מחזורי הרס ובנייה מחדש, ובמיניות. מדבר על דחפים עמוקים הנמצאים באדם מקדמת דנא. על מוקדי כוח וחולשה שבאדם. על פסיכולוגיה, תת-מודע ומעמקים.

המזלות

גלגל המזלות באסטרולוגיה המערבית המודרנית בא לחלק את השמיים ל-12 חלקים שווים, החל מנקודת השוויון האביבית. המזלות באסטרולוגיה שואבים את שמם והגדרותיהם מקבוצות הכוכבים המקבילות להם, אם כי נדידתן של נקודות השוויון הביאה לכך שהמיקומים אינם חופפים יותר (כיום הבדל של כ-30° או סימן אחד שלם). משמעות המילה הלועזית לגלגל המזלות, זודיאק, היא "מעגל בעלי החיים" ביוונית.

המזלות באסטרולוגיה באים להגדיר תכונות בסיסיות לכוכבים בהתאם למיקומם בגלגל. כיום נפוץ השימוש הבלעדי במזל בו נמצאת השמש להגדרת תכונות אישיותיות לפי תאריך הלידה, במיוחד בעיתונים ובכתבי עת. היות שהאסטרולוגיה המערבית מתבססת על רכיבים שמימיים רבים, אסטרולוגים רבים סולדים משימוש פשטני זה, במיוחד היות שהשפעתם של הזוויות הנוצרות בין הכוכבים השונים מקבלים משקל רב יותר מאשר המזלות בהם נמצאים אותם הכוכבים.

הזוויות בין הכוכבים

הזוויות הנוצרות בין הכוכבים והנקודות במפה האסטרולוגית מקבלים משקל רב ביותר. לכל זווית מוגדרת רמת דיוק בהתאם לחשיבותה, כאשר רבים מחשיבים דיוק גבוה יותר בזווית כמשקף את ההשפעה כחזקה יותר. כך למשל זווית של 92° בין נגה למאדים נחשבת ל"ריבועית" (90°) היות שלזווית בדרך כלל מתאפשרת רמת דיוק של 8°-10° +/-.

הזוויות העיקריות באסטרולוגיה הם:

  • צמידות (Conjunction)‏, +/- 8-10° - מייצג מיזוג בין ההשפעות המדוברות, לטובה או לרעה, כך שהן מהוות חלק בלתי נפרד אחת מהשנייה.
  • ניגוד (Opposition)‏, 180° +/- 8-10° - השפעה בדרך כלל שלילית, מעין "פיצול אישיות" בין ההשפעות המדוברות הפועל לרוב בצורה לא מודעת. מקושר להשפעות חיצוניות המשקפות סתירות פנימיות.
  • ריבוע (Square)‏, 90° +/- 8-10° - השפעה הנחשבת לשלילית, המשקפת מתחים פסיכולוגיים פנימיים בדרך כלל מודעים הנחווים ככעס, הפועלים כמעין דינמו היוצר אנרגיה רבה ומדרבן לפעולה.
  • שלשה (Trine)‏ 120° +/- כ-8° - זווית הרמונית, לעיתים יותר מדי, המביאה עימה נוחות, מזל, כישרונות טבעיים, אם כי לעיתים איכויות אלו מבוזבזות מחוסר כוח מניע.
  • שישייה (Sextile)‏ 60° +/- כ-6° - זווית הרמונית מינורית יותר. השפעתה דומה לזווית השלשה, אם כי שיתוף הפעולה בין ההשפעות נוטה להיות פורה יותר.

הבתים

מערכת הבתים באסטרולוגיה באה לחלק את השמיים (כולל האזורים המוסתרים על ידי כדור הארץ) מזווית הראיה של נקודה מסוימת על כדור הארץ, בשעה מסוימת (מדויקת) ביום או בלילה. החלוקה לבתים מתחילה לרוב מנקודת האופק המזרחי. החלוקה היא לשנים-עשר בתים, אשר גודלם עשוי להיות קבוע או משתנה בהתאם למערכת הבתים שבשימוש.

הבתים מייצגים אזורים ותחומים בחיים, והם מספקים פוקוס וכיוון לאנרגיות של הכוכבים והנקודות שבמפה האסטרולוגית.

הקשרי הבתים

גם לפי סדר 12 המזלות בגלגל והשפעתם.

  • הבית ה-1 - מיקוד על החצנת האישיות וההופעה האישית.
  • הבית ה-2 - מיקוד על הרכוש והמשאבים האישיים.
  • הבית ה-3 - מיקוד על תקשורת והסביבה הקרובה.
  • הבית ה-4 - מיקוד על המשפחה וחיי הבית.
  • הבית ה-5 - מיקוד על פעילות, יצירתיות וילדים. קשור לרומנטיקה.
  • הבית ה-6 - מיקוד על עבודה, שגרה ובריאות.
  • הבית ה-7 - מיקוד על קשרים בינאישיים וזוגיות.
  • הבית ה-8 - מיקוד על מאבקים וקונפליקטים רגשיים. קשור למוות ומיניות.
  • הבית ה-9 - מיקוד על הרחבת אופקים, קשר עם חו"ל, טיולים ומסעות, לימודים גבוהים.
  • הבית ה-10 - מיקוד על הצלחה בקריירה והשגת מעמד.
  • הבית ה-11 - מיקוד על קבוצות, חברים ופעילויות קבוצתיות והומניטריות.
  • הבית ה-12 - מיקוד על הנשמה, הרוח, בידוד.

מערכות הבתים באסטרולוגיה

  • מערכת שווה-בתים - בשיטה זאת כל בית הוא בן 30 מעלות בדיוק ומספר הבתים יוצר את המעגל של 360 מעלות. בשיטה זאת נקודת רום השמיים יכול להמצא בין הבתים 8-11 תלוי במיקום הגאוגרפי של המפה. זוהי השיטה הפשוטה ביותר והקלה ביותר ליישום.
  • מערכת פלסידוס (Placidus) - שיטה זאת ממקמת את נקודת רום השמיים כפותחת את בית 10 ומכאן מייחסת חשיבות לנקודת רום שמיים ומהותה. חסרונה של השיטה היא במיקומים גאוגרפיים צפוניים מאוד או דרומיים מאוד (מעבר לקווי רוחב 66 דרום או צפון) ולאנשים שנולדו בסביבות הקטבים של כדור הארץ השיטה לא מתאימה שכן גודל הבתים נעשה לא יחסי.
  • מערכת קוך (Koch) - שיטה הדומה לשיטת פלסידיוס ומתאימה לשימוש בקווים הגאוגרפיים של מדינת ישראל. לכן רב השימוש בשיטה זאת בקרב אסטרולוגים בארץ.
  • מערכת סימן-מלא (Whole sign)
  • מערכת רג'יומונטנוס (Regiomontanus)

האסטרולוגיה ביהדות

יחסם של אישים במחשבת ישראל לאסטרולוגיה הוא דו-ערכי, בלשון חז"ל אסטרולוגיה נקראת איצטגנינות ויש לה קונוטציה שלילית.

בתלמוד בבלי[5] מובאת מחלוקת בין חכמי ישראל האם המזלות משפיעים על גורלו של אדם. הדעות התומכות הם של רב אשי שמפרט את התכונות של מי שנולד במזל מאדים ושל רבי חנינא שסובר "מזל מחכים, מזל מעשיר, ויש מזל לישראל". מובא שם גם סיווג של טיפוסי האנשים לפי המזלות השונים. לתפיסה זו שהמזל משפיע ישנה תמיכה באימרה, כי "הכל תלוי במזל אפילו ספר תורה שבהיכל".

למול תפיסה זו, ישנה התפיסה של רבי יוחנן כי "אין מזל לישראל", שמסתמך על הפסוק "כה אמר ה' אל דרך הגוים אל תלמדו ומאותות השמים אל תחתו כי יחתו הגוים מהמה הם יחתו ולא ישראל". לתמיכה בשיטתו מובאים גם הדעות של רב, שמואל ורבי עקיבא שניתן ללמוד מהם שאין מזל לישראל.

ישנה גם תפיסת ביניים (בבלי מסכת נדרים דף לב, א) שגורסת כי למזל יש השפעה, רק למי שמאמין בו ומתעסק איתו, אבל מי שמתמים (כלומר נשאר לא מודע) את עצמו ונוהג על פי מה שראוי נמלט מגורל המזל. באותו מקום האסטרולוגיה נקראת נחש וניחוש, ויש לה משמעות שלילית שגובלת בעבודה זרה. בתפיסה זו כנראה הולך המהר"ל שאף מחלק בין השפעת המזל על היחיד לבין השפעתו על כלל ישראל (חידושי אגדות - מסכת שבת).

בתורת הקבלה של ימי הביניים ישנה קבלה רחבה יותר של תורה זו והתאמתה לרוח היהדות בכלל ולקבלה בפרט, אשר לימים פיתחה מעין גרסה משלה לתורה זו ונקראת לרוב "אסטרולוגיה קבלית". בין אוהדי האסטרולוגיה בקרב חכמי היהדות ניתן למנות את הרמב"ן, הראב"ד הראשון ודון יצחק אברבנאל, לעומתם הרמב"ם היה ממתנגדיה.

האסטרולוגיה בהלכה

הרמב"ם פסק שהאסטרולוגיה היא ה'עינון' שנאסר בתורה, לרבות עשיית מעשה לפי הורוסקופ אסטרולוגי[6]. פוסקים אחרים סברו שיש לאסטרולוגיה יסוד, ואף שאסרו להיוועץ באסטרולוגים "משום שנאמר תמים תהיה עם ה' אלהיך", קבעו: עניין ש"אדם יודע שהוא כנגד המזל, לא יעשה ולא יסמוך על הנס"[7].

ביקורת

ביקורת מדעית

בחוגים מדעיים זוכה האסטרולוגיה לביקורת נוקבת. הדעה הרווחת בחוגים המדעיים כי האסטרולוגיה אינה יותר מאמונה טפלה. המדענים טוענים שרעיון שסידור אקראי של הכוכבים, שחלקם קרובים אלינו וחלקם רחוקים אך בקו ראייה עם אלו הקרובים, עשויים להשפיע על גורלו של אדם על כוכב לכת קטן הוא חסר כל הוכחה אמפירית. האסטרולוגיה פרחה כאשר היקום הידוע כלל בקושי את כדור הארץ וסביבתו הקרובה, והיא משתמשת בהשלכה דו ממדית של שמיים תלת ממדיים. מכיוון שלא מדובר ביקום קרוב אלא רחוק, הרי היכולת שלו להשפיע מועטה. לעיתים מדובר בכוכבים במרחק אלפי שנות אור. כאשר האור שיצא משם מגיע לכדור הארץ, התחלפו פה דורות על דורות של בני אדם.

בינתיים גם ידוע שמיקום המזלות שאליהם מתייחסת האסטרולוגיה והתאריכים שבהם השמש עוברת בכל מזל אינם לפי סידורם האמיתי בשמיים, אלא למשל לפי דמיון אנושי שקושר למיתולוגיה היוונית.

גורמים נוספים המעלים חשד כלפי האסטרולוגיה[8]:

העדר מנגנון פעולה ידוע - מדוע דווקא הזמן הקובע יהיה ברגע הלידה, ולא בזמן אחר כלשהו - ברחם או מחוצה לו. בנוסף אין הסבר מוכר לסוג הכוח שמשפיע - הכוחות הידועים המגיעים ממרחקים גלקטיים הם כוח כבידה וקרינה אלקטרומגנטית, אולם כוחות אלה קיימים בצורה חזקה יותר בסביבות האדם על פני כדור הארץ מאשר זה המגיע מכוכב ממוצע. סתירות בין אסכולות - אסטרולוגיה מערבית, יהודית, הודית סינית ועוד - לא ייתכן שהן בו זמנית גם סותרות זו את זו וגם כולן נכונות. הדרך אשר בה פותחה השיטה - האם נעשה בעבר מחקר מקיף שאסף המון נתונים ממצב הכוכבים, תכונות וגורלות או שאולי הייתה זו המצאה? לא ידוע על איסוף נתונים כזה ויכולת סטטיסטית נדרשת כזו בעבר.

האסטרונום והסופר קרל סייגן[9], כולל בין היתר בביקורת על אסטרולוגיה הן התחשבות לא נכונה של האסטרולוגים במיקום גרמי השמיים, והן אי-עמידה שלהם במבדקים שיאשרו את נכונות ניבויי השיטה. הוא מציין את חוסר התחשבותם של האסטרולוגים בקביעת מיקום הכוכבים בהשתברות האור באטמוספירה; התחשבות האסטרולוגים רק בגרמי שמים הנראים בעין ללא שימוש בעזרים כפי שהיה ידוע לתלמי במאה השנייה, והתעלמות ממבחר גרמי השמיים שהתגלו בעת החדשה (תוהה מה לגבי אסטרואידים); חוסר עקביות בין הדרישה למידע מפורט על שעת הלידה לבין התעלמות מפרטי מקום הלידה (ציוני הקואורדינטות שלה), אי הצלחה של אסטרולוגיה במבחני תאומים זהים; הבדלים גדולים בין הורוסקופים של אסטרולוגים שונים על אותו אדם, והעדר מתאם מוכח בין הורוסקופים לבין מבדקים פסיכולוגיים תקפים.

הסבר אפשרי לעובדה שאנשים רבים מקבלים את נכונותם של הורוסקופים מספק אפקט פורר (קרוי גם "אפקט בארנום"), הגורם לאנשים לראות בניסוחים מעורפלים וכלליים שמגמתם הכללית חיובית (כגון "לעיתים אתה פתוח וחברותי אך במצבים אחרים מופנם") כתיאורים קולעים של אישיותם.

האסטרולוגיה במשפט הישראלי

שאלת מעמדה של האסטרולוגיה הגיעה לערכאות משפטיות בתביעת דיבה שהגיש אסטרולוג נגד רשות השידור וטומי לפיד, לאחר שלפיד כינה אותו במהלך התוכנית פופוליטיקה "נוכל" ואת מקצוע האסטרולוגיה בכלל "נוכלות". בית המשפט קבע כי אמנם אין האסטרולוגיה מהווה מדע שיש לו ביסוס כלשהו, אך העיסוק בה אינו בהכרח נוכלות[10]. בפסק דין אחר, שבו נתבע אסטרולוג לדין לאחר שתחזיתו התבדתה, דחה בית המשפט את התביעה בנימוק כי מי שמאמין לתחזיות אסטרולוגים שם את כספו על קרן הצבי[11].

הרמב"ם

הרמב"ם התנגד בחריפות לאסטרולוגיה. דוגמה לכך ניתן לראות באגרת תימן שלו, שבה כתב:

"אבל מה שראיתך משתוקק אליו מחכמת הכוכבים והדיבוקים שהיו ושעתידים להיות - כל זה הסר אותה מלבך ונקה דעתך ממנו ורחץ שכלך, כמו שרוחצים הבגדים המטונפים מטינופם. לפי שהם דברים שאין בהם ממש, ואינם אמת אצל החכמים השלמים ואפילו שאינם מאמינים בתורה, כל שכן למקבלי התורה".

הרמב"ם גם כתב בעברית איגרת שלמה בה הוא שולל נחרצות את האסטרולוגיה - האגרת לקהל מרסיי, הקרואה גם "אגרת אל חכמי מונטפשליר על גזירת הכוכבים".

לקריאה נוספת

  • דב שוורץ, אסטרולוגיה ומגיה בהגות היהודית בימי הביניים, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, רמת-גן תשנ"ט.
  • ב.ז בנדיקט, מזוני במזלא תליא, להסברת המאמר בעקבות הרמב"ם, מפרקי האצטגנינות בהגות חז"ל, מרכז התורה בפרובאנס, אסופת מאמרים, מוסד הרב קוק, ירושלים תשמ"ה, עמ' 267-243.
  • מרים בנימיני ויהונדב קפלון, אסטרולוגיה עברית, עם עובד, 2009.
  • עדו יעבץ, גלגלים ומזלות: פרקים בתולדות האסטרונומיה היוונית, הוצאת מאגנס והוצאת דביר, 2010.
  • גרשון בן-שחר ומריאנה בר, מכונת השקר - האם אפשר לסמוך על גרפולוגיה, פוליגרף, אסטרולוגיה ושיטות נוספות לאבחון אישיות ולניבוי, הוצאת מטר, אוקטובר 2014, עמ' 11, 24-15, 144, 146, 149, 157.
  • יקי מנשפרוינד, עידן הבורות - מדריך מקוצר לאסטרולוגיה, עב"מים, רפואה אלטרנטיבית ועוד הבלים של העידן החדש, הוצאת פרדס, 2011, עמ' 137-116.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Tester, S.Jim, A History of Western Astrology (Woodbridge, Suffolk : Boydell Press, 1987), pp. 16-17.
  2. ^ >Tester, S.Jim, A History of Western Astrology (Woodbridge, Suffolk : Boydell Press, 1987), p.19.
  3. ^ >Tester, S.Jim, A History of Western Astrology (Woodbridge, Suffolk : Boydell Press, 1987), p.17/
  4. ^ Alan Oken. Alan Oken's Complete Astrology Revised Edition, 1988. ISBN 0-553-34537-0, page 195
  5. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קנ"ו, עמוד א'
  6. ^ "איזהו מעונן אלו נותני עתים שאומרים באצטגנינות יום פלוני טוב יום פלוני רע יום פלוני ראוי לעשות בו מלאכה פלונית שנה פלונית או חדש פלוני רע לדבר פלוני. אסור לעונן אע"פ שלא עשה מעשה אלא הודיע אותן הכזבים שהכסילים מדמין שהן דברי אמת ודברי חכמים, וכל העושה מפני האצטגנינות וכיון מלאכתו או הליכתו באותו העת שקבעו הוברי שמים הרי זה לוקה שנאמר לא תעוננו" (משנה תורה, הלכות עבודת כוכבים, פרק י"א, הלכות ח'-ט')
  7. ^ הגהת הרמ"א על שולחן ערוך, יורה דעה, סימן קע"ט, סעיף ב'
  8. ^ על פי הספר "חשיבה חדה" / מאת גלעד דיאמנט - https://sharp-thinking.com/book/
  9. ^ עולם רדוף שדים: המדע כנר בעלטה, ספריית מעריב, תרגום עמנואל לוטם, עמ' 292-293.
  10. ^ ת.א. (י-ם) 8301/99 אליצור קדושי נ' רשות השידור - הטלוויזיה הישראלית ויוסף (טומי) לפיד. ניתן ביום 3.8.2005 על ידי השופט יצחק שמעוני. טומי לפיד חויב בתשלום 20,000 ש"ח פיצוי לתובע בגין פרסום לשון הרע וכן 30,000 ש"ח בהוצאות משפט.
  11. ^ ת.ק. (פתח-תקוה) 2705/02 לימור שמיט נ' אודי ברגר. ניתן ביום 4.2.2003 על ידי השופט (בדימוס) גבריאל שטרסמן.
אסטרולוגיה הודית

אסטרולוגיה הודית המכונה גם אסטרולוגיה וודית או Jyotish היא אסטרולוגיה בעלת מסורת עתיקת יומין מהודו.

פירוש המילה ג'יוטיש בסנסקריט הוא גוף שמיימי מואר.

האסטרולוגיה ההודית מבוססת על גלגל המזלות הסידרי ובכך היא שונה מהאסטרולוגיה המערבית שמתבססת על השנה הטרופית. קיימים הבדלים נוספים בין שתי השיטות האסטרולוגיות, לדוגמה שימוש בנקשטרות (מקטעי ירח) שקיימת באסטרולוגיה ההודית ואיננה קיימת באסטרולוגיה המערבית וכמו כן חלק מהטיפול בשיטה ההודית מוצע באמצעות האזנה למזמורים וודיים, שימוש באבני חן ותרגול יוגה מדיטציות.

בהודו נפוץ השימוש באסטרולוגיה והיא קיימת בחיי היומיום של ההינדים. במקרים רבים, תינוקות שנולדים מקבלים שמות הקשורים למפת לידתם. כמו כן, האסטרולוגיה נכנסת להחלטות שונות בחייהם של ההינדים כמו מעבר דירה, הסבת מקצוע, לימודים, נישואים וכיוצא בזה. לאסטרולוגיה ההודית יש משקל גדול בחיזוי והבנתה לעומקה נחוץ על מנת להתחיל בחיזוי מאורעות בחייו של אדם או מדינה.

אפקט פורר

אפקט פֿורר (באנגלית: Forer effect; על שם הפסיכולוג ברטרם פורר) הוא הטיה קוגניטיבית המכונה גם אפקט ברנום (בשל אימרתו של הקרקסאי פי. טי. ברנום "קרקס טוב צריך שיהיה בו משהו לכל אחד"). על פי הטיה זו, אדם נוטה להעניק דירוג נכוֹנוּת גבוה לתיאור חיובי, המתייחס כביכול אליו באופן אישי, גם אם בפועל התיאור כללי ומעורפל דיו כדי להתאים למגוון רחב של אנשים. אפקט פורר מסייע להסביר את נטייתם של אנשים רבים לקבל את נכונותם של תחומים פסאודו-מדעיים, כמו אסטרולוגיה, גרפולוגיה או ניבוי עתידות.

ארבעת היסודות

ארבעת היסודות היא תאוריה טרום־מדעית קדומה להסברת מבנה החומר והתהליכים היסודיים הפועלים בעולם, שנוצרה ביוון העתיקה על ידי הפילוסוף אמפדוקלס במאה החמישית לפני הספירה, ואומצה על ידי אריסטו. כיום תאוריה זו אינה מקובלת והיא הוחלפה בתאוריות מודרניות בתחומי הפיזיקה והכימיה. ניתן לראות קרבה רעיונית בין התיאור הטרום-מדעי האריסטוטלי ובין החלוקה המדעית המקובלת בימינו למצבי הצבירה של החומר.

פילוסופיות קדומות נוספות השתמשו בתאוריות דומות כדי להסביר את מבנה החומר.

בית

האם התכוונתם ל...

גלגל המזלות

גלגל המזלות או גלגל הזודיאק (מיוונית: ζῳδιακός κύκλος, "גלגל החיות") הוא דימוי ציורי של כוכבי השמים, למעין גלגל הנחלק ל-12 מערכי כוכבים או "מזלות". רצועה זו של מערכי הכוכבים היא רצועה דמיונית מעגלית הנמצאת על מישור המילקה ומקיפה את מערכת השמש; על רצועה זו עובר מסלולה של השמש עבור צופה מכדור הארץ.

גלגל המזל שימש את האסטרונומיה במיפוי השמים, כאשר כל אזור בשמים מכונה על שם המזל שלו. המזלות הותאמו לתקופות בשנה על ידי ייחוס כל מזל לתקופה שבה השמש עוברת במזל. בפולקלור של תרבויות רבות, הותאמו המזלות עם חודשי השנה.

גלגל המזלות הוא מרכיב חשוב באסטרולוגיה, שחסידיה מאמינים שמיקום הכוכבים משפיע על המתרחש על פני כדור הארץ, או משקף אותו, ולפיכך המזל של האדם נקבע על פי האזור בגלגל המזלות שבו נמצאת השמש בעת הולדתו.

המאה ה-2

המאה ה-2 היא התקופה שהחלה בשנת 101 והסתיימה בשנת 200. היא המאה השנייה של המילניום הראשון.

המבנה של מהפכות מדעיות

המבנה של מהפכות מדעיות (באנגלית The Structure of Scientific Revolutions) הוא ספר העוסק בפילוסופיה של המדע שנכתב על ידי תומאס קון בשנת 1962. הספר ראה אור לראשונה בעברית ב-1977 בהוצאת ספרי סימן קריאה, בתרגומו של יהודה מלצר, ומאוחר יותר, ב-2005, הוא יצא מחדש בהוצאת ספרי עליית הגג ובהוצאת ידיעות ספרים.

לדעת קון, החינוך המדעי מנחיל לתלמידיו ידע שהקהילה המדעית צברה עד כה - פרדיגמה - עובדה שיוצרת מחויבות עמוקה להשקפת עולם מסוימת ולעבודה מדעית במסגרת השקפה זו. המחויבות מגדירה עבור המדען את הבעיות הזמינות למחקר ואת טיב הפתרונות הקבילים, ולכן היא מרכיב יסודי של המדע. קון מתאר בספרו את התהליך של קריסת פרדיגמות ואת התנאים לקיומו. הוא מראה כיצד מתרחשות "מהפכות מדעיות" ומהי השפעתן על התפתחות המדע. קון הוא הפילוסוף הראשון שמתאר את המדע כפעילות קהילתית ולא כהתקדמות של יחידים, כפי שטענו פילוסופים של המדע לפניו. לטענתו של קון, המבנה הקהילתי של המדע מסביר את תהליכי השכנוע בפרדיגמה ואת הדבקות בה, כמו גם חלק מן התהליכים שמאפיינים מהפכות מדעיות. קון בספרו מתאר פעמים רבות בהם השתנתה תפיסת העולם המדעית מקצה לקצה, כמו מעבר בין אסטרולוגיה של תלמאים, לתפיסות ניוטוניות.

הרמס טריסמגיסטוס

הרמס טריסמגיסטוס (יוונית: Ἑρμῆς ὁ Τρισμέγιστος, עברית: חרם תלת מחזות.) הוא כינוי לאל המצרי תחות, בהתגלמותו כאל היווני הרמס בעל החכמה שהעניק לבני האדם את כל החכמות ה"הרמטיות" (כלומר: כישוף, אלכימיה, אסטרולוגיה ואף הקבלה). טריסמגיסטוס פירושו ביוונית "הגדול ביותר שלוש פעמים" (the thrice-greatest).

טלאולוגיה

טלאולוגיה (מיוונית עתיקה: Τελεολογία; ביוונית Τέλος, "טלוס" = סוף, תוצאה; ו"לוגוס" = לימוד, הסבר) היא החקר הפילוסופי של תכלית; תורה פילוסופית המסבירה את התופעות בעולם לאור המטרה או התכלית שהן משרתות ולאו דווקא לאור סיבותיהן.

טלאולוגיה היא אחת מארבעת סוגי הסיבות על-פי אריסטו. אחד הטיעונים הקלאסיים להוכחת מציאותו של האלוהים הוא הטיעון הטלאולוגי, שלפיו כל היקום (ובעיקר הדברים החיים) נבנו באופן מוכוון מטרה ולא באופן כאוטי, ולכן הם ככל הנראה תוכננו על ידי ישות רציונלית.

נטורליזם פילוסופי, שעם מייצגיו נמנה וילארד ואן אורמאן קוויין, הולך בעקבות דייוויד יום ופוסל לחלוטין הסברים טלאולוגיים. נטורליזם טוען שלא קיים שום דבר מעבר לתופעות הנצפות, ולכן הטיעון לפיו ישות רציונלית לא ידועה או שלא ניתן לדעת אותה היא האחראית לתכלית, הוא פסול. פילוסופים אחרים, כמו אלן סאנדגה ואלווין פלנטינגה, טוענים שטלאולוגיה ו"טיעונים מהתכנון" אחרים הם תקפים.

תאוריית האבולוציה של צ'ארלס דרווין, שטוענת שכל המינים התפתחו בשל ברירה טבעית, הקטינה את השפעתם של טיעונים טלאולוגיים מסורתיים (למרות שהיו שטענו נגד דרווין שהוא טלאולוג בהשקפתו). טיעונים טלאולוגיים שבו למרכז הזירה עם עליית קרנה של הבריאתנות בראשית שנות השמונים.

עם זאת, תאוריית הברירה הטבעית של דרווין פתחה פתח להגדרה מחודשת של "תכלית" בהקשר של "שרידת המותאמים". למשל, לנמר יש טפרים כדי לצוד ולהרוג את טרפו. למרות שטיעון זה נשמע כטיעון טלאולוגי, ניתן להסבירו גם במונחים אבולוציוניים: הטפרים סיפקו לנמר עדיפות בתהליך הברירה הטבעית, ולכן הוא שרד. ניסוח זה מתרץ את השימוש השגוי לכאורה במושג התכלית בתאוריית האבולוציה. השימוש בהסבר זה, שמספק הסבר מדעי לתכלית, קיבל את השם טלאונומיה לעומת טלאולוגיה, במקביל לאופן בו המושג אסטרונומיה עומד מול המושג אסטרולוגיה.

בשנים האחרונות קידמו מספר מדענים את רעיון "העקרון האנתרופי" שמסביר את ערכיהם של מספר קבועים פיזיקליים ככאלו הנחוצים לקיומם של בני אדם שיוכלו לבצע את התצפיות שימדדו אותם. מבקרי השקפה זו טענו שבניסוחים מסוימים שלה יש בה קורטוב של טלאולוגיה.

"טלאולוגיה פסולה" מתרחשת כאשר מישהו טוען (ללא הוכחה) כי X גורם ל-Y.

מאיר בר-אילן (חוקר)

מאיר בר-אילן (נולד ב-5 בנובמבר 1951) הוא פרופסור במחלקות לתלמוד ולתולדות ישראל באוניברסיטת בר-אילן ומומחה במדעי היהדות ובהיסטוריה חברתית ותרבותית של העת העתיקה. תחומי מחקרו המגוונים כוללים את ספרות המקרא, הספרים החיצונים, ספרות חז"ל, ליטורגיה, נומרולוגיה, מיסטיקה ומאגיה ועוד, והוא חיבר ספרים ומאמרים רבים בתחומים אלה.

מוזה

במיתולוגיה היוונית, תשע המוזות היו אלות היצירה, האמנויות והמדעים, פטרוניות תחומי המחול, המוזיקה, ההיסטוריה, הספרות, המחזאות והאסטרונומיה. תשע המוזות הונהגו על ידי אפולו, אל האור, היופי והאמנויות, ויחדיו הן הנעימו את זמנם של אלי האולימפוס בנגינה, בזמרה ובריקוד. עיקר תפקידן היה להעניק השראה ליוצרים השונים, בעיקר למשוררים, למוזיקאים ולפילוסופים.

לפי דברי הסיודוס בספרו תאוגוניה, תשע המוזות היו בנותיהם של זאוס, ראש האלים, ומנמוסינה, אלת הזיכרון. המיתוס מספר שזאוס ביקר את מנמוסינה במשך תשעה לילות רצופים, ובכל לילה תינה אהבים עימה. מנמוסינה התעברה מביקורים ליליים אלו, וכעבור כשנה ילדה לזאוס תשע בנות, הן תשע המוזות. אולם, לדברי מסורות אחרות מוצאן של המוזות קדום עוד יותר, כיוון שהן למעשה הצאצאיות של גאיה, אלת האדמה וראשית הכל, ואורנוס, אל השמים.

מספרן של המוזות לא היה קבוע, אלא הלך והשתנה עם הזמן, בד בבד עם התפתחות סיפורי המיתולוגיה ועם פריחתן של האמנויות השונות. המיתוס היווני הקדום מספר על מוזה אחת בלבד, אך בהמשך אנו מוצאים עדויות לשלוש מוזות:

אאוידה (Aoide; "שיר", "קול")

מלטה (Melete; "אימון", "תרגול")

מנמה (Mneme; "זיכרון").בסופו של דבר, התקבע מספרן של המוזות כתשע, אך היו אלה הרומאים, שאימצו את המיתולוגיה היוונית לתרבותם, שחילקו ביניהן את תחומי האמנויות. חלוקה זו, שמתבססת על המיתולוגיה האתונאית, נחשבת לחלוקה הקלאסית והמקובלת:

אוטרפה - שירה לירית, מוזיקה והנגינה בחליל.

קאליופה - שירה אפית.

קליאו - היסטוריה.

אראטו - שירת אהבה.

מלפומנה - טרגדיה.

פוליהימניה - שירי תהילה לאלים.

טרפסיכורה - מחול.

תאליה - קומדיה.

אוראניה - אסטרונומיה, אסטרולוגיה, מדעים.פולחנן של המוזות נתקבל בכל רחבי יוון העתיקה, אך מכיוון שבתחילה הן נחשבו לאלות של מעיינות, הרים ויערות, בדומה לנימפות, המקומות המקודשים להן נשארו באזורים של רוב טבע ומים, בעיקר בקרבת הרים ומעיינות. ההר הליקון שבבויאוטיה, ושני המעיינות בו, נחשב למקום משכנן של המוזות ולאתר האהוב עליהן. לא פלא, אפוא, שהר זה היה מקום פולחנן העיקרי. בנוסף להר זה, גם ההר פארנאסוס שבקרבת דלפי, היה אחד ממקומות הפולחן החשובים ביותר של המוזות, כיוון שהוא נקשר בגורלן - שם הפך אפולו למנהיגן, ונודע בשם "אפולו מוזגטס" (Apollo Mousagetes) - ראש המוזות.

המוזיאון, שבו מרוכזים כיום יצירות אמנות ושכיות חמדה, היה בראשיתו, כפי ששמו מרמז, מקדש למוזות. אחד ממקדשי המוזות המפורסמים ביותר היה המוזאיון שהוקם לכבודן באלכסנדריה, שבו שכנה הספרייה הגדולה של אלכסנדריה.

בימי קדם, לפני שהאמן - בין אם הוא מלחין, משורר או פילוסוף - היה מתחיל לחבר יצירה חדשה, הוא היה פונה אל המוזות ומבקש מהן שתנחנה אותו בעבודתו, ותסייענה לו. יצירות קלאסיות רבות, דוגמת "האודיסיאה" של הומרוס ו"תיאוגוניה" של הסיודוס ואף יצירות מודרניות יותר, כגון "התופת" של דנטה, פותחות בבקשת עזרה מהמוזות ובמילות שבח והודיה להן. עד היום המילה "מוזה" משמשת כמילה כמעט נרדפת למילה "השראה", במיוחד בחיבור יצירות.

נקיפת ציר כדור הארץ

נקיפת כדור הארץ, או פרצסיית כדור הארץ (Earth precession), היא תופעה שבה כיוונו של ציר סיבוב כדור הארץ סביב עצמו משתנה במרחב ביחס לגרמי השמים אחרים. תנועה זו מכונה גם התנועה השלישית של כדור הארץ.

נקיפה מומחשת באמצעות סביבון. כל סביבון משנה בשעת סיבובו סביב צירו גם את הכיוון שאליו נוטה ראשו, ובעשותו זאת הוא מצייר מעין חרוט דמיוני. תנועה זו נקראת פרצסיה, או בעברית נקיפה.

מנגנון דומה גורם לנקיפת ציר כדור הארץ. הנקיפה נגרמת כתוצאה מכוחות המשיכה של השמש והירח, מכך שכדור הארץ אליפטי מעט, ומכך שהוא נוטה על צידו. כדור הארץ מבצע תנועת נקיפה בשיעור של 0.01396 מעלות בשנה, והוא משלים מחזור שלם כל 25,788 שנים בקירוב.

בזמן ההקפה, רק נטיית ציר הסיבוב של כדור הארץ ביחס לאנך למישור המילקה נשארת כמעט קבועה, 23.4 מעלות בערך. כל שאר הקואורדינטות משתנות. כנראה שכבר במאה השנייה לפני הספירה גילה האסטרונום היווני היפרכוס (Hipparchus) את מחזור הנקיפה, ואף הצליח לחשבו בדיוק כמעט מרבי. מכיוון שהנקיפה גורמת לשינוי מיקום קבוצות הכוכבים ביחס לעונות השנה, אם לפני 4,000 שנה חל יום שוויון האביב כשהשמש בראש קבוצת טלה, הרי שכיום נמצאת השמש ביום שוויון האביב בראש קבוצת דגים, ובשל הנקיפה תהיה השמש בעוד 6000 שנה באותו יום בראש קבוצת דלי. כמו כן משתנה בשל הנקיפה זהות הכוכב הקרוב ביותר לקוטב השמיימי. כיום נמצא במקום זה כוכב הצפון, בעוד שבעתיד יהיו הכוכבים שעליהם יורה ציר כדור הארץ הכוכב אלדראמין שבקבוצת קפאוס (בעוד 5,500 שנים), ואחריו דנב שבקבוצת ברבור (בעוד כ-8,000 שנים) ווגה שבקבוצת נבל (בעוד כ-12,000 שנים). בעבר הורה ציר כדור הארץ בכיוון של כוכב שבקבוצת הדובה הקטנה (לפני 3,000 שנים) ולפניו הכוכב תובאן שבקבוצת דרקון (לפני כ-5,000 שנים).

על פי השיטה הנפוצה של האסטרולוגיה המערבית המבוססת על שנה טרופית - בשל הנקיפה אין המזל הקרוי על שם קבוצת הכוכבים העולה ברקיע ביום ההולדת זהה לקבוצת הכוכבים שעולה בפועל באותו היום. למעשה מי שנולד בימינו במזל שור המזל שלו למעשה הוא מזל טלה. בעוד כ-2,000 שנה מזל שור יופיע במזל דגים, וכן הלאה.

לעומת זאת, על פי השיטה הפחות נפוצה של אסטרולוגיה מערבית המבוססת על שנת כוכבים או שנה סידרית - המזלות קבועים ואינם משתנים.

סמלה של ונוס

סמלה של ונוס הוא הסמל של האלה ונוס, מקבילתה הרומית של אלת האהבה היוונית אפרודיטה. הסמל מורכב מעיגול שמתחתיו צלב, והוא מסמל את המראה של ונוס. כבר בזמנים קדומים שימש הסמל באסטרולוגיה ואסטרונומיה לציון כוכב הלכת נוגה.

סמלה של ונוס משמש במספר תחומים:

סימול המין הנשי או הנקבי

סימול כוכב הלכת נוגה, הנקרא בלשונות רבות "ונוס", ויום שישי, ששמו מכיל בלשונות לטיניות רבות את שמה של ונוס

סימול היסוד נחושתהיוניקוד של הסמל הוא U+2640.

סמלו של מארס

סמלו של מארס מורכב מעיגול שמהיקפו יוצא חץ באלכסון למעלה וימינה. העיגול והחץ מייצגים את מגינו וחניתו של אל המלחמה הרומי מארס והוא משמש במספר תחומים:

באסטרונומיה ובאסטרולוגיה - כוכב הלכת מאדים, ויום שלישי, הקשור לאל מארס.

בביולוגיה - סימול המין הזכרי

באלכימיה - סימול היסוד הכימי ברזלהיוניקוד של הסמל הוא U+2642.

קוסמוגרפיה

קוסמוגרפיה מיוונית: (κοσμολογία 'קוסמוס' = יקום, גרפיה = תיאור), היא מדע שמטרתו להעניק כלים מתמטיים למיפוי היקום: הכוכבים, הפלנטות, השמש, הירח, האוקיינוסים היבשות והארצות.

משימה שאפתנית זו מאחדת בתוכה דיסציפלינות מתמטיות מתחומים שונים: אסטרונומיה, אסטרולוגיה, קרטוגרפיה, ניווט, ארכיטקטורה ומכשירי מדידה.

עד לתקופת הרנסאנס, חקר העולם התחלק לשתי קטגוריות: קוסמולוגיה וקוסמוגרפיה. הקוסמולוגיה התמקדה בעיקר בהסבר הפילוסופי על מהות היקום וכיצד הוא פועל, אך מתקופת הרנסאנס והלאה, התייחסו החוקרים לשני הנושאים הללו כאל מקשה אחת.

שור

האם התכוונתם ל...

שליט אסטרולוגי

באסטרולוגיה ישנה אסוציאציה בין גרמי השמיים של מערכת השמש לבין המזלות, על בסיס ההקשר של כל גרם לרעיון של מזל מסוים. אותו גרם נקרא השליט של המזל הנתון, בו הוא נחשב במיקומו החזק ביותר. גרם נחשב ל"מואצל" כשהוא ממוקם במזל עליו הוא שולט. זהו החזק ביותר מבין חמש האצילויות המהותיות באסטרולוגיה.

על אף שרוב האסטרולוגים משתמשים בשליטים המובאים כאן, אסטרולוגים קלאסיים אינם משתמשים בכוכבים החיצוניים של מערכת השמש, היות שאלו הוספו ללקסיקון האסטרולוגי רק בזמנים המודרניים. במקום זאת, הם עושים שימוש בשליטים הקדומים של האסטרולוגיה המסורתית. בנוסף, ישנם רבים המשתמשים בשליט המסורתי כשליט משני.

תורת הנסתר

תורת הנסתר (לעיתים חכמת הנסתר (ח"ן; מוכר בביטוי "יודעי ח"ן"); בלועזית: אוֹקוּלְטִיזְם) הוא שם שבו משתמשים מיסטיקנים לתיאור פרסומים ופרקטיקות המכוונים לגלות "אמת" חבויה, שנמצאת כביכול מעבר להיבטים הגלויים. בפרט, הכוונה למציאות "על טבעית" שאינה נתפסת בחושים הרגילים, אינה נאמדת באמצעות כלים רציונליים או שיטות מדעיות.

תחומים של תורת הנסתר כוללים למשל מאגיה, חוש שישי, אסטרולוגיה, ספיריטואליזם, נומרולוגיה, חזיונות חלום ועוד.

בראשי תיבות נקראת ח"ן (חכמת הנסתר), בעיקר בצירוף הכבול "יודעי ח"ן". בהשאלה משמש הביטוי "יודעי ח"ן" לתיאור קבוצת אנשים המבינים קודים המובנים רק להם.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.