אסטלות ספירה

אסטלות ספירה הן שלושה לוחות בזלת שנמצאו ב-1930 ליד א-ספירה בצפון סוריה, לא הרחק מחלב, עליהם חקוקה כתובת ארמית ארוכה הידועה גם בשם "כתובת סוג'ין".

זוהי הכתובת הארוכה ביותר בארמית עתיקה שנמצאה עד היום והיא עדיין לא פורשה עד תום. הכתובת מתוארכת לאמצע המאה ה-8 לפנה"ס והיא מפרטת את תנאי הברית שנכרתה בין בר-גאיה מלך כתך (עיר שאינה ידועה ממקורות אחרים) ובין מתעאל בר עתרסמך מלך ארפד. בין היתר, מונה הכתובת קללות שיחולו על המלך מתעאל אם יפר את הברית. כל הקללות בטקסט חלות על ראשו של מתעאל ולא בר-גאיה. סביר על כן שמתעאל היה שליט זוטר יותר שהכפיף עצמו לבר-גאיה. לחלופין ייתכן שהחוזה היה הדדי, אך נכתב בשני נוסחים שונים, שרק אחד נשמר בידינו.

נוסח השבועות רצוף בטקסים מאגיים שנועדו לתת לברית תוקף, בהם השלכת דמויות שעווה לתוך האש, מעבר בין בתרי עגל ושבירת קשתות. הצדדים מרבים גם להעיד עליהם את האלים השונים, המקומיים והאזוריים.

לרבים מן הטקסים המתוארים בכתובות יש הדים בתנ"ך. כך למשל מופיעים בכתובת מעבר בין נתחי עגל, בדומה לברית בין הבתרים שכרת אלוהים עם אברהם, וזריעת ערים במלח. השמות התיאופוריים המתוארים בכתובת כוללים את הסיומות "אל" ו"יה" ומציעים שהאלים אל ויהוה נעבדו על ידי הארמים. בין האלוהויות המוזכרות מופיע הצירוף "אל ועליון". לטענת יהודה אליצור מדובר בשני אלים שונים.[1] לטענת משה דוד קאסוטו, הכוונה היא אל אחד שלו שני תארים, כדוגמת האל הכנעני כושר וחסיס. קאסוטו טוען שהכוונה לראש הפנתיאון הכנעני אל, ומלכיצדק שימש לו כהן.[2]

הכתובת שופכת אור על טקסי ברית שהיו נפוצים במזרח התיכון הקדום בתקופה זו, על הדת הפוליתאיסטית שאפיינה את יושבי סוריה במאה השמינית לפנה"ס, על השפה הארמית הקדומה ועל יחסה לעברית.

הכתובת מתחילה בנוסח (המשוחזר):

עדי בר גאיה מלך כתך עם מתעאל בר עתרסמך מלך [ארפד וע]
די בני בר גאיה עם בני מתעאל ועדי בני בני בר גא[יה ועקר]
ה עם עקר מתעאל בר עתרסמך מלך ארפד ועדי כתך עם [עדי]
ארפד ועדי בעלי כתך עם עדי בעלי ארפד ועדי חב[ר...]
ו עם ארם כלה ועם מצר ועם הנווה זי יסקן באשר[ה] ו[עם מלכי]
כל עלי ארם ותחתה ועם כל עלל בית מלך ונ[צבא עם ספרא ז]
נה ושם ועדיא אלן ועדיא אלן זי גזר בר גא[יה קדם.....]
ומלש וקשם מרדך וזרפנת וקדם נבא ות[שמת וקדם אר ונש]
ך וקדם נרגל ולץ וקדם שמש ונר וקדם ס[..... וק]
דם נכר וכדאב וקדם כל אלהי רחבה ואדם [... וקדם הדד ח]
לב וקדם סבת וקדם אל ועליון וקדם שמי[ן ורק וקדם מצ]
לה ומעינן וקדם יום ולילה שהדן כל א[להי כתך ואלהי אר]
[פד] פקחו עיניכם לחזיה עדי בר גאיה –עם מתעאל מלך]
[ארפד] והן ישקר מתעאל בר עתרסמך מל[ך ארפד לבר גאי]
[ה מלך כתך וה[ן ישקר עקר מתעאל [לעקר בר גאיה...]

הערות שוליים

  1. ^ יהודה אליצור, ‏דרכו של מלכיצדק מספר בראשית לספר תהילים, באתר "דעת"
  2. ^ "האלה ענת", עמ' 43
ארפד

אַרְפָּד היא עיר מקראית שנכללה בתחומה של ממלכת ארם בצפון סוריה של ימינו, ומזוהה על ידי החוקרים עם תל ריפעת , הממוקם כ-30 ק"מ צפונית לחלב, לא הרחק מהגבול עם טורקיה.

ארפד הוזכרה לראשונה בהיסטוריה בתעודות האשוריות משנת 806 לפנה"ס, אולם היה זה אזכור שולי בלבד. האזכור המשמעותי הראשון של העיר מתוארך לשנת 740 לפנה"ס, השנה בה כבש את העיר תגלת פלאסר השלישי, מלכה של ממלכת אשור, שלוש שנים לאחר שהביס את הקואליציה הצבאית בין ממלכת אוררטו, ארפד ומלטיה, בראשותו של סרדורי השני. למרות הכיבוש לא נחרבה העיר, אלא נקבעה כנציבות בממלכתו של תגלת פאסר.

מתעאל בר עתרסמך מלך ארפד נזכר בכתובת סוג'ין שעל אסטלות ספירה בה מתעודת הברית של ארפד עם בר-גאיה מלך כתך. הכתובת מתוארכת למאה ה-8 לפני הספירה.

בשנת 720 לפנה"ס ניסתה ארפד יחד עם שכנתה מדרום חמת למרוד באשורים. הניסיון למרד דוכא במהירות ובאכזריות על ידי שלמנאסר החמישי יורשו של תגלת פלאסר, דבר שהביא לחורבן שתי הערים והרג תושביהן.

אירוע החורבן של ארפד וחמת מוזכר מספר פעמים בתנ"ך, לרוב בתור לוחמה פסיכולוגית וכלי להפחדה של האשורים נגד ממלכת יהודה, כפי שבא לידי ביטוי בספר מלכים ב':" וַיּׁאמֶר אֲלֵיהֶם רַבְשָׁקֵה, אִמְרוּ נָא אֶל חִזְקִיָּהוּ...הֵהֵצֵּל הִצִּילו אֱלֹהֵי הֵגּוֹיִם אִישׁ אֶת אֵרְצוֹ מִיַּד מֶלֶךְ אַשּׁוּר, אֵיֵּה אְלׁהֵי חֲמָת וְאַרְפָּד... (מלכים ב', י"ח, י"ט-ל"ה)." אך גם בתור כלי בידי הנביאים, כדוגמה לגאוות אשור שתלו את הצלחתם בכוחם ולא בכוחו של אלוהים ולכן נענשו:" הֲלׁא כְּכַרְכְּמִישׁ כַּלְנוֹ אִם לׁא כְּאַרְפָּד חֲמָת...(ישעיהו, י, ט)."

ארפד מוזכרת בכתובת זכור כאחת מ-17 ממלכות שחברו ביחד עם בן הדד השלישי לצור על חדרך.

ספירה

האם התכוונתם ל...

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.