אסון המסוקים

אסון המַסוקים (נקרא גם "אסון היסעורים") היה אסון תעופה שהתרחש בליל כ"ח בשבט ה'תשנ"ז, 4 בפברואר 1997. שני מסוקי יסעור של חיל האוויר הישראלי התנגשו מעל עמק החולה, בעת שהובילו לוחמים מחטיבת הנח"ל, חטיבת גולני, חיל השריון ומיחידות נוספות למוצבי צה"ל שברצועת הביטחון, דלעת ובופור שבדרום לבנון. אחד המסוקים התרסק בחצר של מבנה ששימש כצימר לנופשים במושב שאר ישוב, והשני התרסק בסמוך, בערוץ נחל בין שאר ישוב לקיבוץ דפנה. באירוע נהרגו כל 73 החיילים שהיו במסוקים. 8 מתוכם היו אנשי הצוות שהטיסו את המסוקים. לא היו נפגעים על הקרקע.

אסון המסוקים היה אסון התעופה הקטלני ביותר שבו היו מעורבים מסוקים, עד שנת 2002, שבה הופל מסוק צבאי רוסי מעל צ'צ'ניה. באירוע זה נספו 127 איש.

האסון הגביר את התמיכה הציבורית בקריאה לפינוי כוחות צה"ל מרצועת הביטחון שבדרום לבנון[2], פינוי שהתבצע לבסוף במאי 2000.

אסון המסוקים
Ason Hameso
אנדרטה במקום ההתרסקות
תאריך 4 בפברואר 1997
מיקום מושב שאר ישוב וקיבוץ דפנה, ישראל
גורם טעות אנוש
קואורדינטות 33°13′20″N 35°38′28″E / 33.2222°N 35.6411°E
הרוגים 73
המעורבים באסון
כלי טיס 1
כלי טיס CH-53 סי סטאליון (יסעור)
מוצא מחניים
יעד מוצב הבופור
מפעיל צה"ל
נוסעים 33
אנשי צוות 4
הרוגים 37
כלי טיס 2
כלי טיס סיקורסקי CH-53 סי סטליון (יסעור)
מוצא מחניים
יעד מוצב דלעת
מפעיל צה"ל
נוסעים 32
אנשי צוות 4
הרוגים 36
(למפת אצבע הגליל רגילה)
Etzba hagalil
 
אסון המַסוקים
אסון המַסוקים
IAF CH-53
מסוק CH-53 "יסעור" של חיל האוויר הישראלי
Ason hamasokim
הנקודות בהן התרסקו שני המסוקים, בשאר ישוב ובנחל שליד דפנה[1]
PikiWiki Israel 9084 1997 helicopter disaster memorial rehovot
פארק החרובים ברחובות לזכרם של הרוגי אסון המסוקים.

רקע

לאחר היערכות צה"ל ברצועת הביטחון ב-1985, נפרש צה"ל בשורה של מוצבים בין הגבול הבינלאומי ("קו סגול") וגבול רצועת הביטחון ("קו אדום"). החל מסוף שנות ה-80 של המאה ה-20 הלך והתעצם העימות בין צה"ל לארגון חזבאללה, שהתבטא בתקיפות של הארגון על מוצבי צה"ל ובפשיטות נגדיות. שני שיאים בלחימה זו היו במבצע דין וחשבון, בסוף יולי 1993, ומבצע ענבי זעם באפריל 1996.

אחת מנקודות התורפה של צה"ל הייתה התנועה בשיירות מהבסיסים בארץ למוצבים בלבנון. שיירות אלו הובילו חיילים, בדרך לחופשה וחזרה ממנה, וכן אספקה וציוד למחנות. השיירות, מטבען, נעו בצירים ידועים ומוכרים מראש, באיטיות וללא יכולת לתמרן ולהתחמק, כאשר הן נושאות מספר רב של חיילים, וכך הפכו ליעד נוח וכדאי לתקיפה. צה"ל השקיע מאמצים רבים בהתמודדות עם איום זה. מאמצים אלה כללו הכנסת כלי רכב ממוגנים, פתיחת הציר לפני השיירה, חיפוי ואבטחה, ועוד. ניסיונות הפגיעה בשיירות המשיכו, וצה"ל סבל לא מעט אבדות[3].

אחת מהדרכים שהוצעו להובלת חיילים בדרך בטוחה יותר למוצבים הייתה הטסה במסוקים. גם בשיטה זו היו סיכונים לא מעטים, והיא דרשה היערכות משמעותית שכללה הכנת מנחתים ליד המוצבים, תיאום נהלים וגיבוש פקודות[4].

ההיערכות להטסה וההמראה

משימת ההטסה למוצבי הבופור ודלעת הייתה אמורה להתבצע ביום שני, כ"ו בשבט, תשנ"ז, 3 בפברואר 1997, ואולם בשל תנאי מזג אוויר קשים נדחתה הטיסה ליום שלאחר מכן, יום שלישי, כ"ז בשבט, 4 בפברואר. גם ביום זה לא היה מזג האוויר נוח: שרר ערפל והראות לא הייתה טובה. אולם בשעות אחר הצהריים השתפרה הראות וגובה בסיס העננים עלה[5].

עד לקבלת החלטה סופית על ביצוע ההטסה אושר למסוקים להמריא מבסיס תל נוף ולהמתין בשדה התעופה מחניים, ממנו היו אמורים לאסוף חיילים וקצינים ולהוביל אותם למוצבים בלבנון[5]. שני המסוקים היו מדגם סיקורסקי CH-53 סי סטליון, "יסעור", של טייסת 118 ("דורסי הלילה"). מסוק אחד, שמספרו היה 903, נועד לטוס למוצב דלעת. צוותו של מסוק זה מנה את רס"ן אבישי לוי, קברניט המסוק; רס"ן ישראל חושני, טייס המשנה; והמכונאים המוטסים רס"ר פול ביבס ורס"ל איתן ממן. יעדו של המסוק השני, שמספרו היה 357, היה מוצב הבופור. צוותו מנה את רס"ן ישיש עדן, קברניט המסוק; רס"ן רונן חלפון, טייס המשנה; והמכונאים המוטסים, רס"ל תמיר גלזר ורס"ל צפריר שרוני. שני המסוקים הגיעו למחניים בסביבות השעה 17:00. התוכנית הייתה כי לאחר הנחתת הכוחות במוצבי דלעת והבופור, יטיס אחד מן המסוקים כוח נוסף למוצב שרייפה[6].

בשעה 18:48, לאחר קבלת האישור הסופי לביצוע המשימה ולאחר שהחיילים עברו תדרוך ותרגול על פי הפקודות שהיו להטסה ללבנון[7], המריאו שני המסוקים לדרכם. המסוק לבופור נשא 33 איש, והמסוק לדלעת נשא 32 איש[8]. דקה לאחר ההמראה ביקש רס"ן לוי מהבקר אישור לחצות את הגבול ללבנון[9]. אישור החצייה התעכב כמה דקות, ובינתיים הנחה הבקר את המסוקים לטוס במעגל המתנה. בשעה 18:56 אישר הבקר למסוקים לחצות את הגבול. שלוש דקות לאחר מכן נעלמו המסוקים מן המכ"ם[10].

האסון

ועדת החקירה (ראו להלן) לא הצליחה לקבוע חד משמעית את הסיבה להתנגשות בין שני המסוקים. על סמך הנתונים שנאספו מתמונת המכ"ם עולה כי כ-50 שניות לפני ההתרסקות עבר מסוק 357 (שטס למוצב הבופור) לטוס במקביל למסוק 903 (שטס למוצב דלעת), במרחק של כ-450 מטרים ממנו. 20 שניות לאחר מכן הקטין מסוק 903 את מהירותו, ומסוק 357 עבר להיות הקדמי. 15 שניות לאחר מכן - 15 שניות לפני ההתרסקות - הגביר שוב מסוק 903 את מהירותו, וחלף שוב על פני מסוק 357. במקביל, החל בפנייה שמאלה והנמכה[11]. על פי ההשערה שינויי המיקום בין המסוקים היו בגלל תרגולת אותה ביצעו שני המסוקים, שמטרתה הייתה לוודא שכיבו את התאורות לפני החצייה לשטח האויב, על ידי בדיקה הדדית[12].

תוך כדי המעבר של מסוק 903 על פני מסוק 357, איבדו כנראה שני המסוקים את קשר העין ביניהם. לא ברור כיצד אירע ניתוק זה. ייתכן שהצוותים איבדו את קשר העין בגלל אורות היישובים שסביב, או שהתרכזות בפרט אחר הפנתה את תשומת הלב של הטייסים לכמה שניות. מבנה תא הטייס במסוקי היסעור יצר מצב שבו לטייסי המסוקים היה קשה לראות זה את זה: החלונות בתא הטייס מחולקים על ידי מסגרות וקורות, היוצרים מעין "נקודות מתות" בזוויות מסוימות. מצב זה הוחמר עוד יותר בשל העובדה שהטייסים השתמשו באמצעי ראיית לילה שנקרא "ז'ורנל". זוהי מעין משקפת המגבירה את אור הכוכבים ומאפשרת ראייה טובה בלילה, אך מצמצמת מאד את שדה הראייה של הטייס. ייתכן שהשימוש באמצעי זה גרם לכך שצוותי המסוקים איבדו את קשר העין ההדדי[12][13]. ניתוק קשר העין הביא לכך שברגע ההתנגשות היה מסוק 357 משמאל ומאחורי מסוק 903 ומעט מתחתיו.

על פי ניתוח שברי המסוקים והדרך שבה היו מפוזרים בשטח הסיקו חוקרי התאונה כי הרוטור של מסוק 357 פגע בחלקו האחורי של מסוק 903. מעוצמת הפגיעה נתלש הרוטור ממקומו, ועמו כל מערכת התמסורת אליה היה מחובר. ללא אמצעי העילוי צלל מסוק 357 והתרסק בערוץ נחל בין שאר ישוב לקיבוץ דפנה. ייתכן שהחום והחיכוך שיצרו תלישת הממסרות הביאו להתלקחות של המסוק בעודו באוויר. פגיעת הרוטור של מסוק 357 גרמה לתלישת הרמפה האחורית של מסוק 903 (דלת הכניסה הגדולה בקצה המסוק). ככל הנראה, צוות מסוק 903 ניסה לבצע נחיתת חירום, אך תוך כדי ההנמכה נתלש מהמסוק חלקו האחורי. ניתן להניח שהמסוק סבל נזק קשה בעת פגיעת הרוטור של המסוק השני, וכאשר הגביר צוות המסוק את הספק המנועים לקראת הנחיתה עלה מאד העומס על גוף המסוק וחלקו האחורי נתלש. המסוק החל להסתחרר, והתרסק לתוך צימר בשאר ישוב[14].

PikiWiki Israel 9495 Monument for Israeli helicopter disaster

ועדת החקירה

בעקבות ההתרסקות הכריזה ממשלת ישראל על יום אבל לאומי. שר הביטחון, יצחק מרדכי, מינה ועדת חקירה בראשות מפקד חיל האוויר לשעבר, דוד עברי, על מנת לחקור את נסיבות התאונה. שאר חברי הוועדה היו השופט בדימוס חיים שפירא, לשעבר נשיא בית משפט השלום בתל אביב; האלופים במילואים בן ציון פרחי ועמוס ירון; ומפקד בסיס פלמחים, תת-אלוף שמואל אלדר.

הוועדה קיימה 37 ישיבות ושמעה 109 עדים[15], ואף קיימה טיסה אחת במסוק "יסעור" כדי לראות מקרוב כיצד נראה תא הטייס במסוק במהלך משימה[16]. מטרתה העיקרית של הוועדה הייתה למצוא את הסיבה להתרסקות[17]. במסוקים לא הותקנה "קופסה שחורה", ולכן משימת הוועדה הייתה מורכבת[18]. הוועדה בחנה שורה ארוכה של נושאים, במטרה לגלות סיבה אפשרית. הוועדה הגיעה למסקנה שלא היו בעיות בטיחותיות במסוקים עצמם ולא נמצאה עדות לכך שהייתה תקלה כלשהי. אנשי הצוות היו כשירים לתפקידם, ולא נמצאו עדויות לשימוש בחומרים אסורים שהיו עלולים לפגוע ביכולתם של אנשי הצוות. הוועדה גם לא מצאה עדויות לבעיות בריאותיות, למתח נפשי ואף לא למניעים תחרותיים שהיו עלולים לגרום לתאונה. גם הנדסת האנוש של המסוקים נבדקה כסיבה אפשרית ונשללה, אם כי הוועדה סברה שיש מקום לתרגול נוסף בשימוש במערכת ראיית הלילה ("ז'ורנל"). הוועדה שללה גם אפשרות שהתאונה נגרמה בשל שימוש בטלפון סלולרי וגם לא בשל ירי של כדור או פיצוץ רימון יד, וכדומה. גם תנאי מזג האוויר נבדקו כסיבה לתאונה, סיבה שגם היא נשללה[19]. הוועדה נעזרה במומחים שונים ובעדי ראייה וכן בוצעו סימולציות שונות, ובהן שימוש במחשבים מיוחדים של נאס"א.

PikiWiki Israel 9085 1997 helicopter disaster memorial rehovot
אנדרטה לזכרם של 73 הרוגי אסון המסוקים ברחובות. הפסל הוא ישראל פרימו

ב-17 באפריל 1997 פורסמו מסקנות הוועדה. הוועדה קבעה כי

...על אף מאמציה, לא הצליחה להגיע למסקנות ברורות וחד משמעיות באשר לסיבות התאונה. האירועים בשניות האחרונות לקראת ההתנגשות יישארו תעלומה...
לצערנו, האמת נלקחה עם קרבנות האסון לעולמם. מה גם, שבסבירות גבוהה הם הופתעו ולא הבינו את שארע...[20]

למרות שלא נמצאה סיבה ברורה שגרמה לתאונה, קבעה הוועדה ש"תאונות אינן קורות, תאונות נגרמות"[20]. לפיכך, המליצה שורה של המלצות ליישום במערך המסוקים בחיל האוויר. הוועדה מדגישה כי "...לא מצאה קשר ישיר, ברור וודאי בין המסקנות הרבות אליהן הגיעה באשר לגורמים האחרים לבין התאונה עצמה"[20]. ועם זאת, כדי למנוע תאונות עתידיות העלתה הוועדה המלצות אלה.

ההמלצה המרכזית בדו"ח היא הקמת להק אוויר למסוקים, שמטרותיו הן פיתוח וקביעת תורת הלחימה ומדיניות ההדרכה והאימונים של מערך המסוקים בחיל האוויר. להק המסוקים אמור לפקח על ביצוע ההדרכה והאימונים, על הסקת מסקנות מתאונות אימונים, ועוד. הוועדה ראתה בהמלצה זו המלצה ראשונה במעלה, בשל הגידול במערך המסוקים[21]. בנוסף הגישה הוועדה שורה של המלצות, לגבי נתיבי הטיסה, הטיסה במבנה, נוהלי פינוי וחילוץ, ועוד[22].

בנוסף, העלתה הוועדה מסקנות אישיות. הוועדה החליטה על הדחת מפקד הטייסת, סא"ל עמירם לביא. סמ"ט ב', סרן ירון רוזן, הודח גם הוא מתפקידו ונקבע שלא ישמש בתפקיד פיקודי במשך שלוש שנים. תת-אלוף חיים גופן, מפקד בסיס תל נוף, ננזף נזיפה מינהלית על ידי הרמטכ"ל, ורס"ן אייל תם, קצין אג"ם של עוצבת חירם בפיקוד הצפון, ננזף נזיפה מינהלית על ידי אלוף פיקוד הצפון[23].

לאחר פרסום מסקנות הוועדה יצאה קבוצה של משפחות שכולות נגד צה"ל, בטענות של קיפוח ואי מיצוי החקירה, בין השאר עקב הגילוי כי במסוקים הוחזק חומר נפץ לצורך השמדה עצמית במקרה התרסקות בתוך שטח האויב[24]. גם לאחר אסון הנ"ד עלה גילוי דומה, אך רק לאחר אסון המסוקים ניתנה הנחיה שלא לטוס עם חומר הנפץ בזמן העברת כוחות.

הנצחה

PikiWiki Israel 1234 Events in Israel אתר הנצחה לזכר אסון המסוקים
PikiWiki Israel 19259 Geography of Israel
עמוד הנצחה לזכר חללי אסון המסוקים בגבעת תום ותומר ליד קיבוץ נגבה

באסון נהרגו 18 קצינים ו-55 חוגרים. שמונה מתוכם היו אנשי צוות אוויר, צוותי המסוקים. היחידה שספגה את המכה הקשה ביותר באסון הייתה חטיבת הנח"ל: 28 מתוך ההרוגים היו חיילי החטיבה, 18 מהם מפלוגת ההנדסה (פלחה"ן) ועשרה מפלוגת הנ"ט ("עורב") של החטיבה. שני חיילים נוספים שנהרגו באסון היו מחיל הלוגיסטיקה, שהיו מסופחים לפלוגת ההנדסה. חטיבת גולני איבדה תשעה חיילים: ששה מפלוגת הקשר (פלחי"ק), אחד מפלוגת הסיור ואחד מיחידת אגוז. סגן-אלוף משה מועלם, הקצין הבכיר ביותר שנהרג בהתרסקות, היה גם הוא איש החטיבה, ושימש באותה תקופה כמג"ד המוצבים ברכס עלי טאהר. תשעה מן הנספים היו חיילים וקצינים בחיל השריון, ותשעה נוספים היו חיילים וקצינים בעוצבת חירם, בהם שני גששים. שאר ההרוגים היו חיילים ביחידת עוקץ וחיילי חיל המודיעין (שניים מיחמ"מ ואחד שהיה מפקד צוות מכ"ם קשת).

אתר ההנצחה לחללי אסון המסוקים נחנך בתחילת 2008, סמוך למקום שבו התרחש האסון, ליד בית העלמין של קיבוץ דפנה בגליל העליון. האנדרטה בנויה בצורת מסוק יסעור. בפתח האנדרטה מזרקת מים שקטה, ועליה שמות ההרוגים באסון. מסביבה גיזום דשא בצורת להבי המסוק עם 73 אבנים לזכר 73 הנספים. שביל מקשר בין האבנים לבין אבן נטויה (המתארות את גוף המסוק וכנף המסוק בהתאמה), שעליה כתובים פרטי האסון[25].

אתרי הנצחה נוספים נמצאים במקומות שונים בארץ:[26]

בשנת 1997 כתב דודו דותן את השיר "כל כך קרוב" לזכרו של סגן קובי בן שם.

בשנת 2008 הקליטה להקת כנסיית השכל במסגרת הפרויקט "עוד מעט נהפוך לשיר" של גלי צה"ל את השיר "שום דבר לא יפגע בי", שהלחין יורם חזן למילים של סגן ארז שטרק שנהרג באסון.

ב-2001 נענה בג"ץ לבקשת משפחות הנופלים, וחייב את משרד הביטחון לשנות את הכיתוב על מצבות הנופלים מהנוסח "נהרג בתאונת המסוקים בשאר יישוב" לנוסח "נהרג באסון המסוקים, בדרך לפעילות מבצעית בלבנון"[27][28].

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ על פי האיור באתר ההנצחה.
  2. ^ יוסי ביילין, "הא"ב שלי" - לקסיקון פוליטי (לבנון)(הקישור אינו פעיל, 4 בפברואר 2018)
  3. ^ יהושע בריינר‏, החיים בתוך רצועת הביטחון, באתר וואלה! NEWS‏, 22 במאי 2010
  4. ^ צ'יקו תמיר: מלחמה ללא אות, מודן הוצאה לאור ומערכות, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 2005. עמ' 153.
  5. ^ 5.0 5.1 דו"ח ועדת החקירה, עמ' 32.
  6. ^ דו"ח ועדת החקירה, עמ' 12.
  7. ^ לפירוט התרגולות ראו בדו"ח ועדת החקירה, עמ' 13.
  8. ^ דו"ח ועדת החקירה, עמ' 14.
  9. ^ דו"ח ועדת החקירה, עמ' 14 - 15.
  10. ^ התנגשות יסעורים 357 ו-903, באתר "מרקיע שחקים".
  11. ^ דו"ח ועדת החקירה, עמ' 35 - 36.
  12. ^ 12.0 12.1 דו"ח ועדת החקירה, עמ' 37 - 38.
  13. ^ על השימוש בז'ורנל ראו: לרוטור שלי ארבע פינות, באתר חיל האוויר הישראלי (בפיסקה "לילה לילה").
  14. ^ דו"ח ועדת החקירה, עמ' 18–19, 28.
  15. ^ דו"ח ועדת החקירה, עמ' 3.
  16. ^ כעבור דקה צלל מסוק הקוברה לים, באתר חיל האוויר הישראלי, 1/4/98
  17. ^ כתב המינוי לוועדה, דו"ח ועדת החקירה.
  18. ^ דו"ח ועדת החקירה, עמ' 18.
  19. ^ דו"ח וועדת החקירה, עמ' 71 - 73.
  20. ^ 20.0 20.1 20.2 דו"ח ועדת החקירה, עמ' 85.
  21. ^ דו"ח ועדת החקירה, עמ' 80 - 81.
  22. ^ דו"ח ועדת החקירה, עמ' 81 - 84.
  23. ^ דו"ח ועדת החקירה, עמ' 84. השמות המלאים על פי פורום 'פרש'.
  24. ^ דו"ח ועדת החקירה, עמ' 24.
  25. ^ מיכאל יעקובסון: סיבוב באנדרטת אסון המסוקים בשאר ישוב, בבלוג חלון אחורי;
    יפה רזיאל, אסון המסוקים: חונכים את האנדרטה, באתר ynet
  26. ^ על פי אתר יזכור.
  27. ^ משה ריינפלד, ישונה הכיתוב על מצבות חללי אסון המסוקים, באתר הארץ, 7 במאי 2001.
  28. ^ ענת רואה, בג"ץ: לשנות הכיתוב על מצבות חללי אסון המסוקים, באתר ynet, 7 במאי 2001.
אלי אמיתי

אלי אמיתי (נולד בשנת 1957) הוא תת-אלוף במילואים בצה"ל. בצבא כיהן בין היתר כמפקד יק"ל, כמפקד חטיבת הנח"ל, כמפקד אוגדה 370 וכראש חטיבת המבצעים במטכ"ל. בשנים 2002–2011 כיהן כמנכ"ל רשות הטבע והגנים.

ארבע אמהות

ארבע אמהות היא תנועת מחאה אשר הוקמה בשנת 1997 בעקבות אסון המסוקים, על ידי ארבע נשים תושבות צפון ישראל ואמהות לחיילים ששירתו בלבנון, במטרה להביא ליציאת צה"ל מרצועת הביטחון בדרום לבנון.

אתר ההנצחה לחללי אסון המסוקים

אתר ההנצחה לחללי אסון המסוקים הוא אנדרטה לזכר 73 הנופלים באסון המסוקים ב-4 בפברואר 1997 אשר נמצאת בקרבת המקום בו אירע האסון, סמוך לקיבוץ דפנה.

בית התותחן

בית התותחן הוא מתחם הכולל אתר הנצחה, מרכז מורשת ומוזיאון של חיל התותחנים, השוכן בזכרון יעקב.

גבעת תום ותומר

גבעת תום ותומר, גן בוטני לצמחי ארץ ישראל ואתר הנצחה ל-73 נספי אסון המסוקים. הגבעה ממוקמת במישור החוף הדרומי בשטח המועצה האזורית יואב צפונית-מערבית לקיבוץ נגבה. הגבעה מהווה חלק מהמוזיאון הפתוח בנגבה.

דוד ברקי

דוד בָּרְקִי הוא תת-אלוף בצה"ל, כיהן כראש להק כוח האדם וכראש להק אוויר למסוקים בחיל האוויר.

ברקי התגייס לקורס טיס ב-1984 וסיים אותו ב-1987 (קורס מס' 112) במגמת מסוקי סער. שירת בתפקידי פיקוד והדרכה בטייסות המסוקים של חיל האוויר ובבית הספר לטיסה. שימש סמ"ט א' (סגן מפקד טייסת) בטייסת דורסי הלילה ומפקד טייסת מתקדם בבית הספר לטיסה. ב-1997, בעת שהיה בתקופת לימודים נקרא לחזור לתפקיד סמ"ט א' בעקבות אסון המסוקים בו התרסקו שני מסוקי יסעור של הטייסת. בהמשך מונה למפקד הטייסת, שימש כראש ענף משולבים במחלקת המבצעים של מטה החיל והיה מפקד בסיס כנף 2. בספטמבר 2010 מונה למפקד להק אוויר למסוקים. בנובמבר 2013 מונה לראש להק כוח האדם במקומו של תא"ל אילן בוגר. שירת בתפקיד עד יולי 2016.

ברקי בוגר תואר ראשון בעיצוב תקשורת חזותית מהמרכז לחינוך טכנולוגי חולון. נשוי ואב לשישה.

ה'תשנ"ז

ה'תשנ"ז (5757) ובקיצור תשנ"ז –

היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-14 בספטמבר 1996, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 1 באוקטובר 1997.המולד של תשרי חל ביום שישי, 6 שעות ו-620 חלקים. לפיכך זו שנה מסוג זחג, היא מעוברת, ואורכה 383 ימים.זו שנה שלישית לשמיטה, ושנת 19 במחזור העיבור ה-304. תקופת ניסן שבשנה זו היא תחילת שנת 17 במחזור השמש ה-206.שנה זו היא שנת 1,928 לחורבן הבית, ושנת 2,308 לשטרות.

מדינת ישראל חגגה ביום העצמאות ה'תשנ"ז 49 שנות עצמאות.

הלחימה בדרום לבנון (1985–2000)

הלחימה בדרום לבנון בין 1985 ל-2000 היא תקופה במהלכה הארגונים השיעים אמל וחזבאללה נלחמו בכוחות צה"ל וצד"ל בדרום לבנון, בתמיכת סוריה ואיראן. לאחר סיום מלחמת לבנון הראשונה עם סילוק ארגוני הטרור הפלסטיניים, שגלו בעקבות המלחמה לתוניס, נסוג צה"ל מרוב השטח שכבש במלחמה והתייצב על גבול רצועת הביטחון, בה שלט ארגון צד"ל בראשות אנטואן לאחד. הלחימה המשיכה עד לנסיגה החד-צדדית של ישראל לגבול הבינלאומי במאי 2000, שמיד אחריה קרס ארגון צד"ל ורוב מפקדיו ברחו לישראל.

המוזיאון הפתוח בנגבה

המוזיאון הפתוח בנגבה הוא מקבץ של אתרים בקיבוץ נגבה. בין האתרים, שחזור של "חומה ומגדל", הקרנת סרטים היסטוריים בצריף חדר האוכל, הטנק המצרי, מגדל המים הנקוב, האנדרטה בבית הקברות הצבאי, גבעת תום ותומר לזכר 73 חללי אסון המסוקים ועוד.

טייסת 118

טייסת 118 המכונה גם "טייסת דורסי הלילה" היא טייסת מסוקי חילוץ ותובלה של חיל האוויר הישראלי, המוצבת בבסיס תל נוף. טייסת 118 מפעילה מסוק תובלה מדגם סיקורסקי CH-53 סי סטליון ("יסעור").

יום אבל לאומי

יום אבל לאומי הוא יום זיכרון לאומי המוכרז בהצהרה של רשות מבצעת או רשות מחוקקת או המוכרז מכוח חוק, ובו נוהגים מנהגי אבלות ממלכתיים לזכר מנהיג מדינה שנפטר, או לזכר נספים באסון לאומי, בין אם מדובר בהרוגים בפעולת איבה או בנספים מאירוע טבע.

כ"ח בשבט

כ"ח בשבט הוא היום העשרים ושמונה בחודש החמישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים ושמונה בחודש האחד עשר

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ח שבט הוא ברב השנים פרשת תרומה. אבל אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת או בשנה חסרה המתחילה ביום שני (שנה מקביעות בחג או בחה) פרשת בר המצווה היא פרשת משפטים.

להק האוויר

להק האוויר הוא יחידה ראשית במטה חיל האוויר הישראלי.

הלהק אחראי לפעילות האימונים, להדרכה ולפעילות השוטפת של חיל האוויר. ראש הלהק הוא איש צוות אוויר וקצין בדרגת תת-אלוף, והוא מכונה רל"א.

להק השתתפות ומסוקים

להק השתתפות ומסוקים הוא יחידה ראשית במטה חיל האוויר הישראלי.

הלהק עוסק במדיניות הטיסה של מערך המסוקים. הלהק הוקם בראשית 1998, בעקבות מסקנות ועדת עברי שחקרה את נסיבות אסון המסוקים שאירע בשנת 1997. ראש הלהק הוא איש צוות אוויר וקצין ממערך המסוקים בדרגת תת-אלוף, והוא מכונה רלה"ם. ב-2014 שונה שם הלהק מלהק אוויר למסוקים ללהק השתתפות ומסוקים.

ללהק כפופה היחידה לשיתוף פעולה (יחשת"פ). יחשת"פ משמשת כמקשרת עיקרית בין זרוע האוויר לזרוע היבשה ואחראית על תחום ההשתתפות של חיל האוויר בלחימה היבשתית. יש לה נציגות בפיקודים, באוגדות ובחטיבות.

ראש להק השתתפות ומסוקים הנוכחי הוא תא"ל נעם ריף.

לחימה בעצימות נמוכה

עימות בעצימות נמוכה או עימות מוגבל הוא אסטרטגיה צבאית למלחמה במלחמת גרילה ובטרור בשטח אזרחי.

בתפיסה זו המטרה היא להגביל את מספר הנפגעים האזרחיים ולאפשר שגרה אזרחית כמידת האפשר (בין אם משיקולים הומניים או דעת קהל) ועם זאת לנסות ולמגר את הטרוריסטים שנטמעים בלב האוכלוסייה האזרחית בפעילות נקודתית ובטקטיקות של לוחמה זעירה. אחת מהתפיסות של האסטרטגיה הזו הייתה להגיב באופן מידתי ומדורג לפעילות הצד השני, כדי לשמר את עקרון ההרתעה תוך פגיעה מינימלית בחפים מפשע.

מגדל העמק

מִגְדַּל הָעֵמֶק היא עיר במחוז הצפון בישראל. העיר שוכנת על שלוחה דרומית-מערבית של הרי נצרת, כ-4 קילומטרים דרומית-מערבית לנצרת.

רן כוכב

רן יוסף כוכב (רנכו) (נולד ב-1971) הוא קצין צה"ל בדרגת תת-אלוף המכהן כמפקד מערך ההגנה האווירית. קודם לכן כיהן כקצין המשטרה הצבאית הראשי (הקַמצָ"ר).

שאר ישוב

שְׁאָר יָשׁוּב הוא מושב עובדים בגליל העליון, בחלקו הצפון־מזרחי של עמק החולה ושייך למועצה אזורית מבואות החרמון. המושב הוקם בשנת 1940. נקרא על שם שאר ישוב, בנו של ישעיהו הנביא. תושביו מתפרנסים רובם ככולם מעבודה כשכירים ומהשכרת צימרים, מיעוטם מתפרנס מחקלאות ומגידול בעלי חיים. המושב נחרט בתודעה הציבורית בעקבות אסון המסוקים, כששני מסוקי יסעור של צה"ל התנגשו זה בזה מעל שמי המושב, באירוע נהרגו כל 73 החיילים שהיו במסוקים.

שמעון שריד

שמעון שריד (נולד ב-1953) הוא קצין צה"ל במיל' בדרגת תת-אלוף, כיהן כראש להק הציוד בחיל האוויר. שריד הוא חתן פרס ביטחון ישראל.

שריד נולד בנתניה. למד הנדסת אווירונאוטיקה בטכניון במסגרת העתודה האקדמית. שירת כמהנדס במחלקת פיתוח של ענף תיכון אווירונאוטי בחיל אוויר. הוא שהה במשך כשנתיים וחצי בארצות הברית כקצין פרויקט בחברת גראמן שפיתחה חומרים מרוכבים למטוס הלביא. לאחר ביטול פרויקט הלביא מונה לראש תחום אווירונאוטיקה במחלקת פיתוח, ובתפקידו הבא שימש ראש תחום מטוסים בטייסת תחזוקה בבסיס חצרים. ב-1991 מונה לראש ענף הנעה בלהק ציוד, שהיה במשבר לאחר חשיפת פרשת רמי דותן. בתום התפקיד השלים תואר שני בניהול בתוכנית משולבת של אוניברסיטת בוסטון ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב. ב-1995 מונה לראש מחלקת מטוסים. הוא שימש המרכז הטכני של ועדת החקירה לבדיקת אסון המסוקים. ב-1998 הוענק לשריד פרס ביטחון ישראל על תרומתו האישית לפיתוח מערכת פורצת דרך בתחום המטוסים הבלתי מאוישים.

ביולי 2000 מונה לראש להק הציוד הוא שימש בתפקיד עד 2003. בתקופת כהונתו הוביל ארגון מחדש של הלהק. כמו כן במהלך כהונתו קלט חיל האוויר את מטוסי F-16I ("סופה"), F-15I ("רעם"), מסוקי אפאצ'י לונגבו AH-64D, מסוקי בלק הוק, מטוסי "נחשון עיטם" ו"נחשון שביט" ותוספת מטוסי תדלוק ומטוסי אימון צופית.

לאחר שחרורו מונה למנכ"ל חברת חץ הכסף, חברה בת של אלביט מערכות, העוסקת בפיתוח כלי טיס בלתי מאוישים. במסגרת זו הוביל את פרויקט הכטב"ם הרמס 900. כיום מכהן כסמנכ"ל תפעול ראשי באלביט, חטיבת מל"ט.

לשמעון שריד יש 3 ילדים.

שמות הנופלים באסון המסוקים
סגן שי אבקסיס, פלוגת חבלה (פלחה"ן), חטיבת הנח"ל
סמל איתי אדלר, פלוגת נ"ט (עורב), חטיבת הנח"ל
סמל ראשון אמיל אזולאי, פלוגת חבלה (פלחה"ן), חטיבת הנח"ל
סגן גיל איזן, פלוגת חבלה (פלחה"ן), חטיבת הנח"ל
סמל ראשון עידן אלפר, יחידת מודיעין מטרות 636, חיל המודיעין
סמל ראשון אבנר אלתר, פלוגת חבלה (פלחה"ן), חטיבת הנח"ל
סמל ראשון אברהם אפנר, פלוגת חבלה (פלחה"ן), חטיבת הנח"ל
רב-סמל שגיא ארזי, חוליה טכנית, גדוד 75, חטיבה 7
סמל ראשון רן ארמן, מפקד צוות קשתות, חיל הקשר והתקשוב
סגן אלון בביאן, פלוגת קשר (פלחי"ק), חטיבת גולני
רב-סמל ראשון פול ביבס, טייסת 118 ("דורסי הלילה")
סמל ראשון רפי בללטי, פלוגת חבלה (פלחה"ן), חטיבת הנח"ל
סמל ראשון ניר בן-חיים, בית הספר לשריון, חיל השריון
סגן קובי בן שם, יחידת תצפיתנים, חיל המודיעין
סגן שגיא ברקוביץ, גדוד 75, חטיבה 7
סמל ראשון מיכה גוטליב, יחידת עוקץ
סמל תומר גולדברג, פלוגת נ"ט (עורב), חטיבת הנח"ל
רב-סמל אביב גולן, קצין חימוש, עוצבת חירם, חיל חימוש
סמל ראשון אביב גונן, גדוד 75, חטיבה 7
סמל אבישי גידרון, פלוגת קשר (פלחי"ק), חטיבת גולני
רב-סמל תמיר גלזר, טייסת 118 ("דורסי הלילה")
סמל ראשון אסף דהאן, פלוגת נ"ט (עורב), חטיבת הנח"ל
סמל אלחנדרו הופמן, פלוגת נ"ט (עורב), חטיבת הנח"ל
סמל דני זהבי, פלוגת חבלה (פלחה"ן), חטיבת הנח"ל
רב-סמל ראשון בשיר חוסיין, יחידת הגששים, עוצבת חירם
רב-סרן ישראל חושני, טייסת 118 ("דורסי הלילה")
רב-סרן רונן חלפון, טייסת 118 ("דורסי הלילה")
סגן דותן כהן, פלוגת נ"ט (עורב), חטיבת הנח"ל
רב-סרן ירמי כהן, גדוד 53, חטיבה 188
סמל ראשון תום כיתאין, פלוגת חבלה (פלחה"ן), חטיבת הנח"ל
סמל ראשון מיכאל כץ, פלוגת חבלה (פלחה"ן), חטיבת הנח"ל
סרן ד"ר ודים מלניק, חיל רפואה
רב-סרן אבישי לוי, טייסת 118 ("דורסי הלילה")
סמל ראשון שילה לוי, פלוגת חבלה (פלחה"ן), חטיבת הנח"ל
סמל ראשון נדב לישצנסקי, פלוגת חבלה (פלחה"ן), חטיבת הנח"ל
סגן דביר לניר, גדוד 198, חטיבה 460
סמל ראשון אילן לנציצקי, סמל מבצעים, עוצבת חירם
סמל מולטו גדעון, פלוגת חבלה (פלחה"ן), חטיבת הנח"ל
סגן-אלוף משה מועלם, חטיבת גולני
סמל ראשון גלעד מושל, פלוגת נ"ט (עורב), חטיבת הנח"ל
רב-סמל גל מייזלס, מכונאי שריון, עוצבת חירם
סמל ולדיסלב מיכאלוב, גדוד 75, חטיבה 7
סמל עידן מינקר, פלוגת חבלה (פלחה"ן), חטיבת הנח"ל
סמל ראשון גלעד מישייקר, פלוגת חבלה (פלחה"ן), חטיבת הנח"ל
סמל ראשון יעקב מלמד, פלוגת נ"ט (עורב), חטיבת הנח"ל
רב-סמל איתן ממן, טייסת 118 ("דורסי הלילה")
סמל משה סבן, יחידת אגוז
סמל ראשון אסף סיבוני, פלוגת חבלה (פלחה"ן), חטיבת הנח"ל
רב-סרן ישיש עדן, טייסת 118 ("דורסי הלילה")
סמל ראשון יהונתן עמדי, פלוגת קשר (פלחי"ק), חטיבת גולני
סמל נועם עציוני, פלוגת נ"ט (עורב), חטיבת הנח"ל
סמל ראשון גדעון פוזנר, פלוגת נ"ט (עורב), חטיבת הנח"ל
רב-טוראי שלמה פיזואתי, פלוגת קשר (פלחי"ק), חטיבת גולני
סמל מנחם פלדמן, סמל מבצעים, עוצבת חירם
סמל ויטלי פסחוב, חיל הלוגיסטיקה, מסופח לפלוגת חבלה (פלחה"ן), חטיבת הנח"ל
סמל ראשון הרן פרנס, יחידת עוקץ
סגן ערן חי פרץ, גדוד 53, חטיבה 188
סמל ירון צופיוף הכהן, חיל הלוגיסטיקה, מסופח לפלוגת חבלה (פלחה"ן), חטיבת הנח"ל
סמל פאדי קזאמל, גדוד 75, חטיבה 7
סמל תומר קידר, פלוגת חבלה (פלחה"ן), חטיבת הנח"ל
סמל ראשון שחר קיסוס, סיירת גולני
סרן ד"ר ויטאלי רדינסקי, חיל רפואה
סמל שחר רוזנברג, פלוגת חבלה (פלחה"ן), חטיבת הנח"ל
סמל ראשון אסף רוטנברג, פלוגת חבלה (פלחה"ן), חטיבת הנח"ל
רב-סמל כמאל רחאל, יחידת הגששים, עוצבת חירם
סמל ראשון צפריר שובל, מכונאי שריון, עוצבת חירם
סגן ארז שטרק, קצין קשר גדודי, עוצבת חירם
סמל ראשון איתמר שי, פלוגת קשר (פלחי"ק), חטיבת גולני
סמל ראשון עומר שליט, פלוגת נ"ט (עורב), חטיבת הנח"ל
סמל יפתח שלפוברסקי, יחידת מודיעין מטרות 636, חיל המודיעין
סגן ניר שריבמן, קצין שיתוף ארטילריה, עוצבת חירם
סמל ראשון גיל שרעבי, פלוגת קשר (פלחי"ק), חטיבת גולני
רב-סמל צפריר שרוני, טייסת 118 ("דורסי הלילה")

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.