אסא

אָסָא היה מלך יהודה בין השנים 908 לפנה"ס עד 867 לפנה"ס, בנו של אביה. ספר דברי הימים ב' מרחיב את הדיבור על ימי אסא (פרקים י"ד-ט"ז), בניגוד לגרסה המקוצרת בת 16 הפסוקים בספר מלכים (ט"ו, ט'-כ"ד).

אסא
Asa of Judah
אסא, מלך יהודה
מדינה ממלכת יהודה
מקום קבורה ישראל עיר דוד, ירושלים
בת זוג עזובה בת שלחי
שושלת בית דוד
מלך יהודה ה־3
908 לפנה"ס – 867 לפנה"ס
(כ־41 שנים)
Asa destroys the idols
אסא מנתץ את פסלי האלילים. איור משנת 1392

מלכותו

עלייה לשלטון

אסא עלה לשלטון בגיל צעיר מאוד, ולכן כיהנה אמו מעכה בת-אבישלום[1] כעוצרת עד הגיעו לגיל חמש עשרה.[דרוש מקור] הוא לא המשיך בדרך אביו ולא לחם בפועל נגד ממלכת ישראל אלא רק שלח את ארם להלחם בישראל (דברי הימים ב', י"ג, כ"ג: "בימיו שקטה הארץ עשר שנים"). לפי המסופר בדברי הימים אסא היה הראשון, שטיהר את הפולחן האלילי בימי מלכותו הראשונים:[2]

א וַיַּעַשׂ אָסָא הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר, בְּעֵינֵי ה' אֱלֹהָיו. ב וַיָּסַר אֶת-מִזְבְּחוֹת הַנֵּכָר, וְהַבָּמוֹת; וַיְשַׁבֵּר, אֶת-הַמַּצֵּבוֹת, וַיְגַדַּע, אֶת-הָאֲשֵׁרִים

דברי הימים ב יד א'-ב'

המלחמה נגד מצרים

ככל הנראה כבר בתחילת מלכותו רווחה הרגשה של מזימות מצריות כנגד הממלכה, שכן בתקופה זו נמשכה בניית ערי המצור ביהודה (דברי הימים ב', י"ד, ה'-ו') יחד עם הגברת הציוד הצבאי לחיל הרגלי הכבד ("נושאי צינה ורומח") וגם נעשה חידוש במערך הצבאי, על ידי הקמת חיל רגלי מקרב בני בנימין, שנאמנותם לבית דוד הוכחה והיו קלעים מיומנים.

ההכנות הללו עזרו לאסא כאשר אוסטרכון א', מלך מצרים (924-889), בנו של שישק א', שלח את זרח הכושי - שר צבא מצרי ממוצא נובי או ראש שבט כושי מאזור הנגב שקבל סיוע ממצרים - לעלות על יהודה עם רכב ויחידות נוביות ולוביות (דברי הימים ב', י"ד, ח'; ט"ז, ח': "הלא הכושים והלובים היו לחיל לרב ולרכב ולפרשים להרבה מאוד").

דברי הימים ב', י"ד, ה'-י"ד:

"ויבן ערי מצודה ביהודה. כי שקטה הארץ ואין עמו מלחמה בשנים האלה כי הניח יי' לו. ויאמר ליהודה נבנה את הערים האלה ונסב חומה ומגדלים דלתים ובריחים... ויהי לאסא חיל נשא צנה ורמח מיהודה שלש מאות אלף. ומבנימין נשאי מגן ודרכי קשת מאתים ושמונים אלף כל אלה גבורי חיל. ויצא אליהם זרח הכושי בחיל אלף אלפים ומרכבות שלש מאות ויבא עד מרשה. ויצא אסא לפניו ויערכו מלחמה בגיא צפתה (תרגום ה-70: צפונה) למרשה... ויגף יי' את הכושים לפני אסא ולפני יהודה וינסו הכושים. וירדפם אסא והעם אשר עמו עד לגרר ויפל מכושים לאין להם מחיה כי נשברו לפני יי' ולפני מחנהו וישאו שלל הרבה מאד. ויכו את כל הערים סביבות גרר כי היה פחד יי' עליהם ויבזו את כל הערים כי בזה רבה הייתה בהם. וגם אהלי מקנה הכו וַיִּשְׁבּוּ צאן לרב וגמלים וַיָּשֻׁבוּ ירושלם".

מסתבר, שהשיקולים שהניעו את אוסרכון א' ללכת בעקבות אביו שישק ולתקוף את יהודה, היו מצד אחד השיקול להמשיך את מסעו המוגבל של אביו ולעלות על יהודה במטרה לשעבדה. אך מאידך יש להניח שמניע נוסף היה הרצון לשלול שלל. אך ככל הנראה היה גם רצון למנוע מאסא להעצים את ממלכתו ולחזק את צבאו. אסא בחר להתעמת עם צבא מצרי זה במעלה נחל לכיש (פתח הכניסה הטבעי להרי יהודה מדרום-מערב), באחד הגאיות הצרים והארוכים (הנמשכים בכיוון צפון-דרום), או זה שבין מרשה לבית גוברין, או זה שבין בית גוברין לתל גדידה, במקום בו הרכב המצרי מנוטרל והצבא המצרי לא יכול להתפרס והופך לשדרת מסע ארוכה וצרה שקל לפגוע בה על ידי קלעים וקשתים הממוקמים על הגבעות משני עברי הגיא.

היחסים עם ארם

מלחמת האחים הארוכה בין ממלכות ישראל ויהודה, שבאה בעקבות הפילוג ונמשכה כל ימי בית ירבעם ובית בעשא (928 - 883), החלישה את שתי הממלכות מבחינה צבאית וגרמה בעקיפין להתעצמותה של דמשק. לאחר פילוג הממלכה, הגיעה ממלכת ישראל בצפון עד צפון הבשן, אולם במרוצת השנים הארמים החלו מספחים אט אט שטחים לממלכתם.

על היחסים בין יהודה לישראל בימי בית ירבעם בן נבט לא נמסר בפירוש, אך רמז לכך נמצא במ"א טו, יח-יט: "ויקח אסא את כל הכסף והזהב הנותרים באוצרות יי' ובית המלך וישלחם המלך אסא אל בן הדד בן טברמן בן חזיון מלך ארם הישב בדמשק לאמר. ברית ביני ובינך בין אבי לבין אביך, הנה שלחתי לך שחד כסף וזהב לך הפרה את בריתך את בעשא מלך ישראל".

מסתבר שכבר בימי רחבעם נקשרה ברית בין יהודה לבין דמשק. ברית זו הייתה, כנראה, מחויבת על רקע האינטרסים המסחריים המשותפים של שתי המדינות, ובמיוחד כל עוד המשיכה יהודה לשלוט על אדום, אך אין זה מן הנמנע שמניע נוסף של רחבעם בברית זו היה הרצון למנוע התארגנות חזית ארמית-ישראלית נגדו. מצד שני, מפסוקים אלו ניתן ללמוד כי גם לישראל הייתה ברית בעבר עם דמשק, לפחות בימי בעשא.

בשנה ה-38 לאסא, עלה למלוכה בישראל אחאב ושנה אחר כך חלה אסא ברגליו (כנראה במחלת השיגדון). אז החל ככל הנראה יהושפט בנו לכהן כעוצר המלוכה. לאחר 41 שנים של מלוכה מת אסא ובמקומו עלה בנו יהושפט למלוכה ביהודה.

בספר דברי הימים ב' מסופר שחנני הרואה הזהיר את אסא, שלא יכרות ברית עם מלך ארם. דבר זה הכעיס את המלך וזה העניש את חנני "וַיִּתְּנֵהוּ בֵּית הַמַּהְפֶּכֶת"[3] אסא משליך את הנביא לבית המהפכת. לפי רש"י "בית הסוהר שעשוי מלאכת המהפכת" . יש הסוברים כי הנביא מילא תפקיד של דובר רצון העם ובהמרצתו.[4]

התנהגותו של אסא אל חנני היא אחד הגורמים למחלתו.[5] חנני בנאומו נוזף באסא על מעשיו. הוא טוען כי הוא נכשל במלחמתו. דבריו כוללים הסבר לשתי המלחמות[6] וזאת לפי הכתוב : "בְּהִשָּׁעֶנְךָ עַל-מֶלֶךְ אֲרָם וְלֹא נִשְׁעַנְתָּ עַל-ה' אֱלֹהֶיךָ, עַל-כֵּן נִמְלַט חֵיל מֶלֶךְ-אֲרָם, מִיָּדֶךָ. ח הֲלֹא הַכּוּשִׁים וְהַלּוּבִים, הָיוּ לְחַיִל לָרֹב לְרֶכֶב וּלְפָרָשִׁים--לְהַרְבֵּה מְאֹד; וּבְהִשָּׁעֶנְךָ עַל-ה', נְתָנָם בְּיָדֶךָ. ט כִּי ה', עֵינָיו מְשֹׁטְטוֹת בְּכָל-הָאָרֶץ לְהִתְחַזֵּק עִם-לְבָבָם שָׁלֵם אֵלָיו--נִסְכַּלְתָּ עַל-זֹאת: כִּי מֵעַתָּה, יֵשׁ עִמְּךָ מִלְחָמוֹת."[7]

מותו

קבורתו של אסא מוזכרת ומפורטת בדברי הימים (ספר דברי הימים ב', פרק ט"ז, פסוק י"ד): הניחו את גופתו בקבר, שכרה לעצמו לפני מותו בעיר דוד. שמו בקברו בשמים ו"זְנים מרֻקחים במרקחת מעשה" (יש משערים שתוספת הבשמים נדרשה עקב מחלתו), ואף שרפו לכבודו רכוש רב, "שרפה גדולה עד מאד", כמקובל אז.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 ספר מלכים א', פרק ט"ו, פסוק י': "שם אמו מעכה בת אבישלום". לעומת זאת, בספר מלכים א', פרק ט"ו, פסוקים א'-ב' היא נזכרת כאמו של אביה בן רחבעם, אביו של אסא. על המחלוקת בדבר זהותה, ראו: מעכה בת אבישלום.
  2. ^ חנוך רביב, החברה בממלכות ישראל ויהודה, ירושלים, מוסד ביאליק, 1993, עמ' 139
  3. ^ דברי הימים ב', ט"ז, י'
  4. ^ חנוך רביב, החברה בממלכות ישראל ויהודה, ירושלים, מוסד ביאליק, 1993, עמ' 141.
  5. ^ שרה יפת, אמונות ודעות בספר דברי הימים, ירושלים, מוסד ביאליק, 1995, עמ' 157.
  6. ^ שרה יפת, אמונות ודעות בספר דברי הימים, ירושלים, מוסד ביאליק, 1995, עמ' 171-170.
  7. ^ ספר דברי הימים ב', פרק ט"ז, פסוקים ז'-ט'
מלכי יהודה ושנת עלייתם לכס המלוכה (לפני הספירה)
רחבעם אביה אסא יהושפט יהורם אחזיהו עתליה יהואש אמציה עוזיהו
928 911 908 867 846 843 842 836 798 769
יותם אחז חזקיהו מנשה אמון יאשיהו יהואחז יהויקים יהויכין צדקיהו
758 733 726 698 641 639 609 608 597 596–586
6 ביוני

6 ביוני הוא היום ה-157 בשנה (158 בשנה מעוברת), בשבוע ה-23 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 208 ימים.

אביה (מלך יהודה)

אֲבִיָּה (אֲבִיָּם) מלך על ממלכת יהודה בשנים 911 לפנה"ס עד 908 לפנה"ס.

אוניברסיטה משודרת

אוניברסיטה משודרת היא סדרת הרצאות בנושאים אקדמיים מגוונים, בשיתוף אוניברסיטת תל אביב המשודרת בגלי צה"ל משנת 1977. רוב הקורסים המשודרים יוצאים לאור גם כספר בהוצאת משרד הביטחון - ההוצאה לאור. נכון לשנת 2013 פורסמו בסדרה 400 כותרים שנמכרו ב-750 אלף עותקים.

את הסדרה יזם בשנת 1977 מרדכי נאור. קדמה לה סדרת תוכניות של אוניברסיטה משודרת לעם בקול ישראל, בראשית שנות ה-60.

ערכה והפיקה את התוכנית מראשיתה תרצה יובל (לימים תרצה יובל־אלחנתי) ועמדה בראש הפרויקט, שהפך למפעל חייה, עד לפטירתה ב-27 בדצמבר 2000. לאחר פטירתה נקראה הסדרה על שמה. על מפעל זה הייתה מועמדת לקבלת פרס ישראל.בשנים 2001–2013 עמד בראש הפרויקט ד"ר חגי בועז.

עם המרצים הבולטים שהשתתפו בסדרה נמנים הפרופסורים ישעיהו ליבוביץ, מיכאל הרסגור, ירמיהו יובל, אסא כשר ורבים אחרים, כמעט כולם חברי הסגל האקדמי באוניברסיטאות בישראל.

ההרצאות ניתנות במסגרת סמסטריאלית, בכל סמסטר מוצגים ארבעה או חמישה נושאים (בימים ראשון עד חמישי), שבכל אחד מהן כ-13 משדרים בני חצי שעה, המשודרים, נכון ל-2016, בשעות הערב (20:30); בעבר שודרה כל הרצאה פעמיים, הפעם הנוספת בשעות הבוקר (06:30).

נושאי האוניברסיטה המשודרת נלקחים מכל תחומי הדעת, אך ניכרת בהם העדפה לנושאים בתחום מדעי החברה ומדעי הרוח. גם מדעי החיים זוכים לכיסוי סביר, אך בתחומי ההנדסה, המתמטיקה ומדעי המחשב ניכר מיעוט הנושאים, קרוב לוודאי כיוון שתחומים אלה קשים יותר להעברה בצורה מילולית בלבד.

במרץ 2015 שינתה הסדרה את אופיה, ובמקום הרצאות מתקיימת בה שיחה בין מגיש לאיש אקדמיה. מגישי הסדרה הם ליעד מודריק, בן שני וקובי מידן.

אנרג'יקס אנרגיות מתחדשות

אנרג'יקס אנרגיות מתחדשות בע"מ היא חברה ציבורית הנסחרת בבורסת תל אביב החל מחודש מאי 2011.

אנרג'יקס מצויה בשליטה של חברת אלוני חץ נכסים והשקעות בע"מ, אחת מקבוצות הנדל"ן הגדולות בישראל. החברה עוסקת בהקמה, תפעול, אחזקה, ניהול ומכירת חשמל ממקורות אנרגיה מתחדשת. לחברה מערכות לייצור חשמל אנרגיה סולארית וטורבינות רוח, בישראל, פולין וארצות הברית, והיא מחזיקה נכון לחודש יולי 2018 במערכות בהפעלה מסחרית בהיקף כולל של 168MWp. החברה הציגה קצב צמיחה של כ-30% לשנה (בממוצע) ב-5 השנים האחרונות, ונכון לחודש יולי 2018, שוויה 1.406 מיליארד ש"ח. בתפקיד יושב-ראש החברה הפעיל מכהן נתן חץ ובתפקיד מנכ"ל החברה מכהן אסא (אסי) לוינגר.

אסא כשר

אסא כשר (נולד ב-6 ביוני 1940 בירושלים) הוא פרופסור אמריטוס לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב העוסק בפרגמטיקה של השפה ובאתיקה מקצועית. ממחברי 'רוח צה"ל'. זוכה פרס ישראל בפילוסופיה.

אסא קדמוני

אסא קדמוני (מרץ 1942 - 7 בפברואר 1999) היה קצין צה"ל שקיבל את עיטור הגבורה, העיטור הגבוה ביותר בצה"ל, על שבלם את הכוחות המצריים במשך ארבע שעות בקרב סרפאום במלחמת יום הכיפורים, עד להגעת תגבורת. לאחר המלחמה היה פעיל תקופה קצרה יחד עם מוטי אשכנזי במחאה נגד ראשי המדינה בעקבות מחדלי יום כיפור, ובעיקר נגד חיים בר-לב.

אסא קיסר

אסא קיסר הוא מרצה ישראלי בנושא יהדות וטבעונות. ספרו "ולפני עיוור השלם" כולל מקורות תורניים בעניין איסור צער בעלי חיים, וטוען כי בימינו רכישת מוצרים מהחי כרוכה בבעיות הלכתיות, ולכן אסורה.

בעשא

בַּעְשָׁא בֶן אֲחִיָּה, הוא דמות מקראית משבט יששכר. לפי המקרא היה המלך השלישי על ממלכת ישראל בשנים 906 עד 883 לפנה"ס.

במהלך המצור ששם נדב, מלך ישראל, על העיר הפלשתית גבתון, הרג אותו בעשא, שככל הנראה היה שר הצבא, אם כי הדבר לא נאמר מפורשות במקרא:

"וַיִּקְשֹׁר עָלָיו בַּעְשָׁא בֶן-אֲחִיָּה לְבֵית יִשָּׂשכָר וַיַּכֵּהוּ בַעְשָׁא בְּגִבְּתוֹן אֲשֶׁר לַפְּלִשְׁתִּים וְנָדָב וְכָל-יִשְׂרָאֵל צָרִים עַל-גִּבְּתוֹן. וַיְמִתֵהוּ בַעְשָׁא בִּשְׁנַת שָׁלֹשׁ לְאָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו" (ספר מלכים א', פרק ט"ו, פסוקים כ"ז-כ"ח).

יהושפט

יהושפט היה מלך יהודה הרביעי. בשנים 867-870 לפנה"ס שימש עוצר, ובשנים 846-867 לפנה"ס כמלך יהודה. מקובל לראות בו אחד החשובים, המוצלחים ובדרך כלל גם הצדיקים, שבמלכי יהודה. יהושפט עלה למלוכה כעוצר בשנתו ה-39 של אביו המלך אסא, כשזה חלה ברגליו, במקביל עלה אחאב בן עמרי לכס המלוכה בממלכת ישראל השכנה בשנת 38 למלכות אסא.

יצר הרע

ביהדות, יצר הרע הוא כינוי לנטיותיו השליליות של האדם.

מחשבות (כתב עת)

מחשבות היה כתב עת להגות ולמדע שיצא לאור בהוצאתה של חברת יבמ ישראל ובעריכתו של צבי ינאי.

כתב העת החל לצאת לאור בשנת 1961, ובראשית דרכו היה בעל אופי שיווקי-מסחרי, ונועד לקדם את פעילותה העסקית של IBM בישראל. את ארבעת הגיליונות הראשונים ערך אהרון לוין, ואת גיליונות 5–15 ערך דניס שיפרין. החל מגיליון 16 ערך את כתב העת צבי ינאי, שגם כתב חלק ניכר מהמאמרים בו, והחל מגיליון 18 החל כתב העת, ביוזמת ינאי ובעידודו של דוד כהן, לשנות את אופיו והפך בהדרגה לכתב עת העוסק בנושאי הגות ומדע. בכמה גליונות שימש ד"ר אילן עמית כעורך-שותף. שמו של כתב העת נובע מדרישה של תומאס ווטסון להציג בכל חלל עבודה בחברת IBM שלט עם המילה "Think" ("חשוֹב!"). בטאון החברה באנגלית נשא אף הוא את השם Think, ובהסבתו לעברית נקרא "מחשבות".

בכתב העת, שיצא לאור באופן לא סדיר בתדירות של גיליון או שניים בשנה, התפרסמו ראיונות ושיחות עם בכירי החוקרים בישראל, בהם הפרופסורים ישעיהו ליבוביץ, מישל רבל, אסא כשר, מיכאל רבין, ישראל אומן ויהושע בר-הלל, ועם אנשי רוח בולטים כחיים גורי ודליה רביקוביץ ורבים אחרים. ראיונות ושיחות אלה התפרסמו בשנות השבעים והשמונים, והיו במה חשובה להבאת הגותם של הוגים אלה לציבור הרחב.

אוסף מאמרים שפורסמו ב"מחשבות" יצא לאור בחמישה כרכים בשנת 1978, ושמותיהם משקפים את עושר הנושאים בהם עסק כתב העת:

חיים, דת ומדע

אמנות וקולנוע

פיזיקה, מתמטיקה ומחשבים

מדע, חינוך והיסטוריה

מדע, הגות ואמנותבסוף שנות השמונים ובתחילת שנות התשעים ערך צבי ינאי, עורך כתב העת, מפגשים אחדים בשם "מחשבות בעל פה" שהתקיימו במוזיאון תל אביב. תוכן ההרצאות שנישאו במפגשים פורסם בגיליונות כתב העת. בשנת 1996, לאחר שיצאו לאור 68 גיליונות, חדל כתב העת להופיע. בשנת 2000 יצאה לאור חוברת מיוחדת: "קובץ היובל ליבמ ישראל 50 שנה 1949–1999".

כתב העת, שזכה לביקוש רב, לא נמכר בחנויות, אלא חולק חינם לעובדי חברת יבמ ישראל, ללקוחותיה, וכן למי שפנה למערכת בבקשה לקבל אותו. ביוני 2015 הועלו כל גליונות "מחשבות" לרשת על ידי בת זוגו של צבי – דליה הוכברג, והם פתוחים לצפייה חופשית.

מלכי יהודה וישראל

על פי המתואר בספר שמואל, שבטי ישראל שבארץ-ישראל התגבשו לממלכה אחת שעליה מלך תחילה שאול המלך ולאחריו דוד המלך. בספר מלכים ובדברי הימים מתואר כיצד לאחר מות שלמה, בנו של דוד, מתפצלת ממלכת ישראל המאוחדת לשתי ממלכות: ממלכת ישראל וממלכת יהודה.

ממלכת ישראל כללה את עשרת השבטים ומלכה הראשון היה ירבעם. ממלכת יהודה כללה את השבטים יהודה ובנימין ומלכה היה רחבעם בן שלמה. ממלכת ישראל כללה כמה שושלות, בעוד שושלת בית דוד לא פסקה עד לאובדן העצמאות והיציאה לגלות בבל.

מעכה

מַעֲכָה הוא שם תנ"כי שניתן הן לגברים והן לנשים, ומתייחס למספר דמויות מקראיות.

מצפה (עיר מקראית)

מצפָּה הייתה אחת מערי נחלת שבט בנימין. ידועה כעיר מרכזית בארץ ישראל, ואחת מערי שפיטתו של שמואל. המלכתו הפומבית של שאול התקיימה במצפה.

פילוסוף

פילוסוף הוא אדם העוסק בפילוסופיה. הפילוסוף שואל שאלות כגון מהו מבנה העולם, האם קיים אלוהים ומהי הנפש האנושית. הוא דן בשאלות רבות ובהן מוסריות, קיומיות ומדעיות.

פרדוקס

פרדוקס (מיוונית עתיקה: παράδοξος – פרדוקסוס) הוא סדרה של טענות, שמוכיחה כי ידיעותיו או אמונותיו של האדם סותרות זו את זו. באופן כללי ניתן להגדיר את הפרדוקס כמושג או טענה, אשר הסיבה לאמיתותם הופכת בסופו של דבר להיות הסיבה להפרכתם, וחוזר חלילה.

פרדוקסים יכולים לשכנע אנשים וקהילות חוקרות לשפר את ידיעותיהם או לשנות את אמונותיהם. פרדוקסים יכולים להתברר גם כניסוחים שגויים של טענות, המציגים רק בעיה לכאורה.

הפרדוקס יכול לבטא סתירה חיצונית כאשר הוא סותר ידע או הנחה קודמים, או סתירה פנימית כאשר ממנו עצמו נובעים דבר והיפוכו.

הגעה לפרדוקס יכולה להיות טכניקה בתחומי ידע שונים. הגעה לפרדוקס בתורת הנאום, יכולה לשכנע את המאזינים, לנטוש את דעותיהם הקודמות.

פרדוקסים יכולים להוות סיבה לבחינה מחודשת של תורה מתמטית. לדוגמה, פרדוקס ראסל הביא לבחינה מחודשת של הגישה הנאיבית לתורת הקבוצות ולפיתוחה של תורת הקבוצות האקסיומטית.

קתרסיס

קתרסיס: כתב עת לביקורת במדעי הרוח והחברה הוא כתב עת הרואה אור פעמיים בשנה ועוסק בביקורת מחקרית של מדעי הרוח והחברה בישראל ויוצא לאור בהוצאת כרמל. את כתב העת ייסדה בשנת 2004 עמותת "מצרף", והעורכים הראשונים היו יוחנן גלוקר, דורון מנדלס ומשה שוקד. עד 2017 התפרסמו 27 גליונות.

כל חוברת נפתחת במאמר המותח ביקורת על צד זה או אחר של התנהלות מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל ולעיתים גם בעולם האקדמי הבינלאומי. רוב המאמרים עוסקים בספרי מחקר שונים שרואים אור בשפה העברית. מאמרים אלה מנתחים את הטקסט ומבקרים את המתודולוגיה המחקרית בה השתמש המחבר ונכתבים על ידי מומחים בתחומם. מטרת כתב העת היא להעלות את הרמה האקדמית בישראל על ידי חשיפת טעויות, כשלים ועוותים בספרים שהמבקרים רואים כבעלי רמה מחקרית נמוכה. בצד זאת, גם משבחים ספרים בעלי רמה גבוהה. כל גיליון מסתיים במאמר "זיכרון לראשונים" שבו נסקרים חייו ותרומתו המדעית של אחד מגדולי החוקרים במדינת ישראל שהלך לעולמו ולאחריו מתפרסם מאמר מאת אותו חוקר. בכל גיליון יש מספר עמודים ובהם מצוטטות אמירות שכתב איש תקשורת או אקדמיה, המגלות אי-ידיעות בסיסיות בתחומי ידע שונים, ולאחריהן מועמדות הטעויות על תיקונן.

חברי המערכת הם הפרופסורים דורון מנדלס, יוחנן גלוקר, אלון הראל, יהודה פרידלנדר ועמוס אדלהייט. במועצת המערכת חברים: דוד בר-גל, איל זמיר, דניאל שפרבר, ששון סומך, עמנואל סיון, אסא כשר, רחל בירנבאום, מנחם פרידמן, משה גיל, אלישע קימרון, אהרון קנטורוביץ', חנה רוזן, משה שוקד, מאיר שטרנברג, וראובן שיינדלין.

שיגדון

שיגדון (וכן צינית; בלועזית: גַאוּט (Gout), פודגרה) הוא דלקת מפרקים כרונית הנובעת משיבוש מטבולי בגוף המתבטא בעלייה ברמת חומצת השתן בדם, מצב הקרוי "היפר-אוּריצֶמִיַה" (Hyperuricemia). הנזק לחולה נגרם כאשר לאורך שנים מצטברת חומצה זו במפרקים, ואז נוצרת שם דלקת המפרקים, או בכליות, שם היא יוצרת אבנים. מחלה זו נפוצה יחסית בקרב גברים, שם מגיעה התחלואה לשיעורים של כאחוז עד 2.5 אחוזים. בימי הביניים הייתה המחלה נפוצה בקרב ציידים בשל אכילה מרובה של בשר.

חומצת השתן נוצרת בגוף באופן תקין. אצל חולי השיגדון יש עלייה בייצור החומצה או ירידה במנגנונים המפרקים אותה בכליות. לחולים הסובלים מהיפר-אוּריצֶמִיַה אך לא מפתחים דלקות, מצב נפוץ מאוד, אין כל תסמינים של המחלה. גורמים המגבירים את הופעת המחלה הם: גיל, השמנת יתר (Obesity), צריכה מוגברת של בשר, ומצבים רפואיים שונים כגון סוכרת והתקף לב. יש עדויות המצביעות על גורם גנטי בתחלואה.

לאורך ההיסטוריה המחלה קושרה לכאלו שחיו ברמת חיים גבוהה, וצרכו מזון איכותי שלא היה זמין לרוב העם. מסיבה זו היא כונתה "מחלת המלכים" או "מחלת הציידים". מפורסמים שחלו במחלה (על פי ההשערה המקובלת[דרוש מקור]) היו: אסא מלך יהודה, קרל הרביעי, קרל החמישי, קוזימו דה מדיצ'י, הנרי השמיני, מלך אנגליה, וראש ממשלת ישראל לשעבר אריאל שרון.

תמרות עשן

תמרות עשן היא סדרת מתח ישראלית, שעונתה הראשונה שודרה בערוץ הוט 3 של חברת הטלוויזיה HOT, בתחילת 2009. ב-11 באוקטובר 2011 עלתה לשידור העונה השנייה של הסדרה.

את הסדרה יצרו הבמאי עודד דוידוף והתסריטאי נח סטולמן. "תמרות עשן" היא סדרת הטלוויזיה הישראלית הראשונה המשודרת בפורמט השידור HDTV, ותקציבה מוערך כהשקעה הגדולה ביותר בסדרה ישראלית עד כה.באוגוסט 2011 רכשה רשת NBC את פורמט הסדרה.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.