אנשאן

אנשאןפרסית: انشان Anšan) הוא שמה הקדום של אחת מבירות עילם החל מהאלף ה-3 לפנה"ס. היא שוכנת באיראן, צפונית לשיראז במחוז פארס בהרי הזגרוס.

במאה ה-7 לפנה"ס נפלה אנשאן תחת שלטון ממלכת פרס האחמנית, לאחר שנכבשה על ידי צ'ישפיש, אביו של כורש הראשון.

הכובש המפורסם ביותר שעלה מאנשאן היה כורש הגדול.

חפירות ארכאולוגיות במקום החלו בשנת 1971 והופסקו בשנת 1978 בעקבות המהפכה. בשנת 1999 חודשו החפירות בראשות כאמיאר עבדי.

אנשאן (עיר עתיקה)
מדינה איראן  איראן
קואורדינטות 30°00′42″N 52°24′28″E / 30.011666666667°N 52.407777777778°E 
Elam Map

קישורים חיצוניים

אגא

אָגָא הוא מלך מיתולוגי של העיר השומרית כיש, והאחרון בשושלת הראשונה של כיש המוזכרת ברשימת המלכים השומרית. זמן שלטונו מיוחס למאה ה-27 לפני הספירה. לפי הרשימה הנזכרת הוא מלך במשך 625 שנים.

אגא היה המלך האחרון של השושלת הראשונה של כיש. לפי עלילות גילגמש אגא שלט בזמנו של גילגמש מלך ארך, הם ניהלו מלחמה ואגא הובס. לאחר התבוסה הורע מצבה של כיש ושושלת המלוכה עברה לעיר ארך. כיש איבדה את ההגמוניה שלה ונכבשה על ידי מסלים מלך עיר אנשאן בעילם.

אומה (עיר)

אומה היא עיר מדינה שומרית, כיום האתר הארכאולוגי תל-ג'וחה (Tell Jokha). העיר אשר שכנה בעבר בדרום מסופוטמיה על הגדה הצפונית של תעלת שט-אל-חי, מול עיר המדינה השומרית לגש. העיר הייתה מיושבת עוד בתקופה הכלקוליתית.

אכד

אַכַּד הוא שמם של עיר, עם וארץ במסופוטמיה, בין אשור בצפון, שומר בדרום והנהרות פרת במערב וחידקל במזרח. הממלכה האכדית נוסדה בסביבות שנת 2350 לפני הספירה. הלשון האכדית (שם כולל לאשורית ולבבלית) היא שפה שמית מזרחית שנכתבה בכתב יתדות, והייתה השפה השלטת במסופוטמיה ובסוריה והשפיעה רבות על שפות שמיות אחרות כמו הארמית וכמו העברית.

העיר שלא נמצאה עד היום שכנה ככל הנראה כ-50 קילומטר דרום-מערבית לבגדאד. היא הגיעה לשיא גדולתה במאות ה-22 עד ה-18 לפני הספירה, לפני עלייתה של בבל. אכד נתנה את שמה לארשכיגל, היא אלת המוות והשאול המסופוטמית, שמופיעה באמונה השומרית והאכדית.

אמורי (עם)

הָאֶמוֹרִי (או אָמוּרוּ) הוא עם שמי ששכן ממערב לנהר פרת, החל מחציו השני של האלף השלישי לפנה"ס. נזכר גם במקרא כאחד מעמי כנען שנכבשו על ידי שבטי ישראל, ובהתאם למצוות מחיית שבעה עממין, נצטוו בני ישראל להכרית כל צאצא האמורי. ואילו מחוץ למקרא, השימוש במונח אמורו אינו קבוע; הוא יכול לציין שבטים שמיים מערביים, או שבטים שמיים מזרחיים, לעיתים משמש כמונח גאוגרפי מדיני המציין ממלכות שונות בסוריה ובארץ ישראל.

אנשאן (סין)

אנשן (בסינית: 鞍山, בפין-יין: Ānshān; משמעותו: "אוכף ההרים") היא העיר השלישית בגודלה במחוז ליאונינג.

אנשן ממוקמת במרכז המחוז וכ-92 ק"מ מבירת המחוז שן-יאנג. אנשן ממוקמת בדיוק על הגבול בין ההרים הגבוהים של מזרח ליאונינג לבין המישורים המערביים שבמחוז. העיר משתרעת על שטח של 9,252 קמ"ר ומתגוררים בה 3,584,000 תושבים בצפיפות של 387.4 תושבים לקמ"ר. שם העיר בא ממיקומה של העיר הנמצאת בין שני הרים, כמו אוכף סוס.

בתחומי העיר נמצא הפארק הלאומי הידוע "צ'יאנשאן" (Qiānshān). בעיר שוכנת החברה "אנגאנג חברה ליצור ברזל ופלדה", שהיא אחת מיצרניות הפלדה הגדולות במדינה. בתחומי העיר מייצרים שליש מאספקת הטלק בעולם, רבע מאספקת המגנזיט בעולם ובעבר יצרו את אבן הירקן הגדולה ביותר בעולם, דבר שהפך אותה למקור תיירותי. בעיר שתי אוניברסיטאות גדולות - האוניברסיטה למדעים ולטכנולוגיה של ליאונינג והאוניברסיטה הרגילה של אנשן.

אנשן מחולקת לארבעה חלקים:

טִיאֵדונג (铁东区)

טִיאֵשׂי (铁西区)

לישאן (立山区)

צ'יאֵנשאן (千山区)

בורסה (עיר)

בורסה (בטורקית: Bursa), עיר בצפון-מערב טורקיה ובירת נפת בורסה. לעיר מעמד של עיר מטרופוליטנית (Büyükşehir - "עיר גדולה") ובשנת 2007 נאמדה אוכלוסייתה ב-1,504,817 תושבים.

השם בורסה מקורו בשם היווני פרוסה Προύσσα, ששובש ל"ברוסה" ושובש שוב ל"בורסה". העיר נוסדה במאה השנייה לפנה"ס. לאחר כיבושה בידי העות'מאנים בשנת 1326 שימשה כבירתם במהלך המאה ה-14.

בורסה שוכנת לרגלי ההר אולו דג (2,493 מטר) שבו נמצא אתר הסקי הגדול במדינה. האזור משופע במעיינות חמים ההופכים את המקום למרכז תיירות חורף. העיר מהווה מרכז לתעשיית המשי הטורקית.

גילגמש

גילגמש (במקור בילגמש 𒄑𒉈𒂵𒈩) היה, על פי רשימת המלכים השומרית, מלכהּ החמישי של העיר ארך. לפי "עלילות גילגמש", הוא היה אל למחצה.

האחמניש

האחמניש (בפרסית: هخامنش, בפרסית עתיקה: Haxāmaniš; המאה ה-7 לפנה"ס) היה שליט העיר אנשאן, שנכבשה על ידיו מעילם, ושליטה הראשון של פרס ומייסד השושלת האחמנית, הנקראת על שמו.

מעט מאוד ידוע עליו, ועצם קיומו ההיסטורי מוטל בספק - ייתכן שהיה דמות אגדית. לפי סברה אחת, הומצא על ידי דריווש הראשון על-מנת ליחס אב קדמון משותף לו ולכורש, ובכך להצדיק את טענתו למלוכה; על פי סברה אחרת, הוא חי בזמן שלטונם של המלכים האשורים סנחריב ואסרחדון.

שלטונו התפרס על-פני אזור קטן בצפון-מערב פרס. בנו צ'ישפיש, שירש אותו, הרחיב את תחומי שלטונו על חשבונם של העילמים, אך רק בימי כורש הגדול, שחי ארבעה דורות לאחריו, השתלטה השושלת על כל פרס.

אפלטון זיהה את האחמניש עם פרסס, בנם של הגיבור המיתולוגי פרסאוס ושל אנדרומדה. כותבים מאוחרים יותר זיהו אותו לא כפרסס עצמו אלא כצאצא שלו, שכן הזמן שאליו מיוחס פרסס קודם לתקופתו של האחמניש ביותר מ-500 שנה.

הממלכה האחמנית

ממלכת פרס האחמנית או האימפריה האחמנית (שם השושלת בפרסית: هخامنشیان - Haxāmanišiyan) הייתה ממלכה ששלטה בחלק גדול של אסיה במשך תקופה של כמאתיים שנה (539 לפנה"ס - 331 לפנה"ס). היא הייתה הגדולה בממלכות העולם העתיק עד תקופתה, ושלטה על עמים רבים השונים בדתם, שפתם ותרבותם. מרכז ממלכת פרס נמצא במקום שבו נמצאת כיום איראן.

ממלכה זו הייתה חלק מסדרה של ממלכות פרסיות ששלטו באזור דובר הפרסית. הישות המוקדמת ביותר היא מדינת השושלת האחמנית (648 לפנה"ס עד 330 לפנה"ס). לאחר מכן הייתה תקופה של שלטון זר, הלניסטי (330 לפנה"ס-150 לפנה"ס, בתקופת בית סלאוקוס), ולאחר מכן פרתי (150 לפנה"ס-226 לספירה). השליטה שבה לבני המקום בתקופת האימפריה הסאסאנית (651-224). הכיבוש המוסלמי התרחש בשנת 650.

כורש הראשון

כורש הראשון (בפרסית עתיקה Kuruš, בפרסית کوروش, וביוונית Κῦρος) היה מלך אנשאן בין השנים 600-580 לפני הספירה (חלק מהחוקרים טוענים כי מלך בין 652-600 לפני הספירה). נכדו המפורסם היה כורש הגדול, הידוע גם ככורש השני.

כורש היה בן השושלת האחמנית. ככל הנראה היה נכדו של האחמניש ובנו של צ'ישפיש. לפי אחת הסברות, בניו של צ'ישפיש חילקו את הממלכה ביניהם לאחר מותו. כורש מלך על אנשאן, ואחיו ארירמנס מלך על פרס.

תיארוך תקופת המלוכה אינו ודאי. יש חוקרים המציעים לזהותו עם מלך בשם "Kuras of Parsumas", המוזכר לראשונה בסביבות שנת 652 לפני הספירה. באותה שנה שמש-שום-אוכין, מלך בבל (668-648 לפנה"ס) התמרד נגד אחיו הגדול אשורבניפל, מלך אשור (668-627 לפנה"ס). Kuras מוזכר כשותף לברית צבאית עם הבבלי. המלחמה בין שני האחים הסתיימה ב-648 לפנה"ס בתבוסה והתאבדות של שמש-שום-אוכין.

Kuras מוזכר שוב בשנת 639. באותה שנה אשורבניפל הצליח להביס את עילם והפך לאדונם של בעלי בריתו לשעבר. Kuras היה כנראה ביניהם. בנו הבכור ארוקו (Arukku) נשלח לאשור כדי לחלוק כבוד למלכו. Kuras נעלם מהתיעוד היסטורי, אך הצעת הזיהוי שלו עם כורש מסיית לחבר את השושלת האחמנית לאירועים החשובים של המאה ה-7 לפנה"ס.

אשורבניפל מת ב-627 לפנה"ס. כורש כנראה המשיך לחלוק כבוד לבניו ויורשיו אשור-אתיל-אילני (מלך בין 627-623 לפנה"ס) וסין-שר-אישכון (מלך בין 623 ל-612 לפנה"ס). שניהם התנגדו לברית בראשות Cyaxares מלך מדי (633-584 לפנה"ס) ונבופלאסר מלך בבל (626-605 לפנה"ס). בשנת 612 לפני הספירה, הצליחו בעלי הברית ללכוד את הבירה האשורית נינוה, ולמעשה סימנו את סוף האימפריה האשורית. שרידי הצבא האשורי תחת אשור-אובליט השני (מלך בין 612-609 לפנה"ס) המשיכו להתנגד מחרן.

מדי ובבל חילקו ביניהן את אדמות האימפריה אשורית, ונראה שאנשאן נפלה בידי הבבלים. כורש סיים את חייו, כנראה, תחת שלטונו של Cyaxares או של Astyages בנו (584-550 לפנה"ס). כורש הוחלף על ידי בנו כנבוזי הראשון, ונכדו היה כורש הגדול, מייסד האימפריה הפרסית.

לפיכך, תיארוך חייו ושלטונו ממקמים את כורש הראשון יותר ממאה שנה לפני נכדו. ייתכן שהוליד את כנבוזי בגיל מבוגר ושמת בגיל מתקדם. יש הטוענים שכורש ו-Kuras היו דמויות נפרדות ושאין קשר ברור ביניהם. נראה שכורש שלט בתחילת המאה ה-6 לפנה"ס ושלטונו היה חסר אירועים. בשל מחסור בתיעוד מספק לתקופה היסטורית זו, אין לדעת איזו תאוריה נכונה יותר.

כיש

כיש הייתה עיר שומרית. חורבותיה נמצאו בתל אל-אוחימיר במסופוטמיה שבעיראק. מיקום העיר הוא 12 ק"מ ממזרח לבבל, ו-80 ק"מ מדרום לבגדד.

כנבוזי הראשון

כנבוזי הראשון (בפרסית: کمبوجيه يکم; ביוונית Καμβύσης; בפרסית עתיקה Kambūǰiya; ‏בערך 600 לפנה"ס - 559 לפנה"ס), הידוע גם ככנבוזי הפרסי או כמביזס, היה מלך אנשאן משנת 580 לפנה"ס ועד מותו. היה אביו של כורש הגדול, בנו הצעיר של כורש הראשון. הניח את היסודות לממלכה האחמנית.

כנבוזי היה ככל הנראה נינו של מייסד השושלת האחמנית, האחמניש. ממלכתו של כנבוזי הייתה מדינת חסות של מדי הגדולה וייתכן שאף היה נשוי לנסיכה ממוצא מדיי.

על פי הרודוטוס, כנבוזי היה "איש משפחה טובה והרגלים שקטים". הוא מלך תחת חסותו של אסטיאגס (Astyages), מלך מדי. לדברי ההיסטוריון הקדום ניקולאוס איש דמשק שמו המקורי היה אטרדטס (Atradates).

בסביבות 551 לפניה"ס, הוא מרד, יחד עם בנו כורש הגדול, באסטיאגס מלך מדי. הוא נפצע ומת מאוחר יותר בקרב הגבול הפרסי.

לפי הרודוטוס, אסטיאגס בחר בכנבוזי כחתן משום שלא ראה בו איום על כס מדי. כורש הגדול היה זה שנלחם והדיח את סבו, ולאחר מכן ייסד את האימפריה הפרסית.

מסופוטמיה

מֵסוֹפּוֹטַמְיָה (מיוונית, הֶלחֵם של המילים: מסוס (μέσος) – "בין"; פוטמיה (ποτάμια) – "נהרות") הוא האזור המשתרע בין הנהרות הגדולים הפרת והחידקל. האזור מהווה את חלקו המזרחי של הסהר הפורה. בתקופה ההלניסטית ציין השם את חלקו הצפוני של האזור בין הנהרות, האזור היה תחום מדרום באזור של בגדד של ימינו (האזור נקרא בערבית אל ג'זירה שפירושו האי). במשך הזמן התרחב הכינוי, ועתה הוא מתייחס לכל האזור שבין הפרת והחידקל. האזור הקרוי בתנ"ך ארם נהריים נמצא בין הפרת והחַבּוּר צפונית מערבית למסופוטמיה.

המונח "מסופוטמיה" משמש חוקרים גם ביחס לתקופה כרונולוגית של האנושות בה האזור שגשג תחת שלטון שמי. כל זאת בטרם כבשו הפרסים את המחוז בשנת 539 לפנה"ס ולאחר מכן בידי אלכסנדר מוקדון בשנת 332 לפנה"ס.

נגירסו

נגירסו, או גירסו, הייתה עיר שומרית קדומה ששכנה במרחק של 25 קילומטר צפון-מערבית לעיר לגש. כיום העיר נמצאת בתחומי ד'י קאר שבעיראק.

נוזי

נוזי היא עיר עתיקה בעיראק, כ-15 ק"מ דרומית מערבית לכירכוכ, ממזרח לחידקל. נוזי הייתה עיר חשובה בממלכת מיתני - ממלכה של שבטים חוריים בצפון מסופוטמיה.

בחפירות שנערכו בנוזי בשנים 1925–1931 נתגלו בה ארכיונים של תעודות כתובות בכתב יתדות על גבי לוחות חרס, מן המאות ה-15 וה-14 לפני הספירה. תעודות אלו מכילות חוקים רבים בנושאי שלטון, כלכלה, חברה ומשפחה. תעודות אלו, המוכרות כתעודות נוזי, הן בעלות השלכה רבה על חקר חיי החברה והמשפט בארצות המקרא. בין חוקים אלו, ישנן מקבילות רבות לחוקים המוזכרים במקרא. בהן: אימוץ עבד לבן אם האדון חסר בנים, והמנהג בו אשה שלא ילדה ילד נותנת את שפחתה לבעלה לאשה.

בתוך 20 תעודות מופיע אזכור של החבירו.

ניפור

ניפּוּר (Nippur) הייתה עיר שוּמֶרִית קדומה, ששכנה בדרום מסופוטמיה על גדת הפרת, כ-70 ק"מ דרומית-מזרחית לבבל (כ-150 ק"מ דרומית-מזרחית לבגדד של היום, בעיראק). היא אחת מהערים העתיקות ביותר בשומר; כבר באלף ה-3 לפנה"ס נודעה כמרכז דתי ראשי, מרכז פולחן לאחד האלים החשובים בפולחן השומרי, אנליל. אשר היה שליט התבל והיה כפוף אך ורק לאל אנו אל השמים ומנהיג כל האלים באסיפות האלים. האל של העיר היה נינורתה בנו של אנליל.

עילם

עֵילָם הייתה ממלכה קדומה שהתקיימה בדרום-מערב פרס בין האלף השלישי לפנה"ס, ועד לשנת 539 לפנה"ס, בה נכבשה על ידי הממלכה הפרסית ונטמעה בה.

עילם היה עם לוחם עוד מימי קדם, והמקרא מספר על מלכם כדרלעומר, שיצא למסע כיבוש לעבר הירדן והנגב. כמו כן, העילמים נלחמו מלחמות רבות גם נגד האשורים. בימיו של יהויקים רצו העילמים להילחם בכשדים ולמנוע מהם את כיבוש ארצם. שנה אחת לאחר גלות יהויכין, נלחמו הבבלים בעילם, ובמלחמה זו ניצחו הבבלים.

פורט ארתור

פורט ארתור היה שמה האירופי של העיר הסינית לוּ'שׁוּנְקוֹאוּ (Lüshunkou). במקום היה מבצר בעל חשיבות אסטרטגית בין קוריאה לסין. במקום נמצא גם נמל המוביל לים הצהוב. פורט ארתור שימשה כעיר נמל והבסיס הימי הרוסי הגדול ביותר במזרח אסיה בין השנים 1898-1905, אתר בו התקיים מצור וקרב עיקרי במלחמת רוסיה-יפן.

היא ממוקמת בקצה הדרומי של חצי-האי ליאודונג דרום מערב לדאליין (או דֵלְנִי ברוסית), במחוז ליאונינג שברפובליקה העממית של סין, כ-300 ק"מ משן-יאנג (מוּקְדֶן במנצ'ורית). בשנת 1950 העיר שולבה בעיר דאליין.

צ'ישפיש

צִ'ישְפִּיש (תעתיק: Čišpiš, ביוונית: Τεΐσπης; ‏ 675-640 לפנה"ס), בנו של האחמניש וצאצאו היה כורש הגדול. יש ראיות לכך שכורש הראשון ו-Ariaramnes היו שניהם בניו. כורש הראשון הוא סבו של כורש הגדול, ואילו Ariaramnes הוא סבא רבא של דריווש הראשון. על פי ממצאים מהמאה ה-7 לפנה"ס, הוא כבש את עיר העילמית אנשאן לאחר שהשתחרר משלטון מדי, והרחיב את ממלכתו שהייתה כפופה לשלטון עילם. הוא הוחלף על ידי בנו השני, כורש הראשון.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.