אנציקלופדיה ynet

אנציקלופדיה ynet היא אנציקלופדיית אינטרנט עברית כללית שמפעיל אתר ynet. חלק קטן מערכיה פתוח לקריאה לציבור ועיקרה ניתן לעיון בתשלום.

הקמת האנציקלופדיה נמשכה כשנה וחצי, עם צוות של כעשרה אנשים בניהולה של מיכל שכטר ובעריכתו המדעית של ד"ר עמנואל לוטם, בהובלת העורך הראשי של ynet, יון פדר. גרסת ניסיון של האנציקלופדיה נפתחה לציבור בדצמבר 2002, ובנובמבר 2003 הושקה האנציקלופדיה רשמית, תוך הפיכתה לאתר למנויים בתשלום.

Ynet enci
דף הבית של אנציקלופדיה ynet, אוגוסט 2009

מאפייני האנציקלופדיה ודרכי שיווקה

העמוד הראשי של האנציקלופדיה מוביל לערכים הנמצאים בה דרך תריסר שערים: מדעים מדויקים, מדעי החיים, מדעי כדור הארץ, טכנולוגיה, היסטוריה, ישראל, חברה ומשפט, פוליטיקה, תרבות ופילוסופיה, דת ומיתוס, ספרות ואמנות, אמנויות הבמה. כל אחד משערים אלה נחלק לתחומים אחדים.

חלק מהמידע באנציקלופדיה לא נכתב במיוחד עבורה, ומבוסס על חומר מאנציקלופדיות עבר מודפסות:[1]

בשנותיה הראשונות הדגישה האנציקלופדיה כי היא "האנציקלופדיה היחידה באינטרנט בשפה העברית",[2] אך בהמשך צומצם הדגש שניתן לקביעה זו. בשנת 2007 החלה האנציקלופדיה להדגיש את אמינותה: ללוגו שלה נוספה הסיסמה "ידע עם אחריות", ובדף ההסבר נכתב:

ברשת האינטרנט קיימים מיליוני אתרים שונים על כל דבר ועניין. לגולשים התמימים קשה לעיתים לזהות את טיבו ומידת אחריותו המקצועית של אתר זה או אחר. אנציקלופדיה ynet מציעה מידע מהימן ואמין, אשר נכתב ונבדק על ידי צוות הבית של האנציקלופדיה. כך תוכלו להיות בטוחים כי המידע המוגש באנציקלופדיה הוא המידע הנכון והשלם ביותר.

אודות האנציקלופדיה, באתר ynet, 20 בנובמבר 2003

משוב מהקוראים

מהאנציקלופדיה נעדר מאפיין בולט של אתר ynet - מנגנון תגובות הגולשים, אבל יש לקוראים אפשרות לשלוח למערכת הערות ותיקונים, ואלה מטופלים על ידי עורכי האנציקלופדיה. האנציקלופדיה משתבחת בכך שבניגוד לאנציקלופדיות נייר (מודפסות), באנציקלופדיה המקוונת עדכונים על אירועים חדשותיים חשובים מוכנסים לאלתר.

בתחילת דרכה, עלו טענות לפיהן היא מוטה כלפי שמאל מבחינה פוליטית, וגם לעיתים כלפי ימין. טענות אלו נדחו בתוקף על ידי עורכיה, אם כי הם הכניסו כמה שינויים בערכים שנחשדו כלא-מאוזנים.[3] יון פדר, עורך ynet, הדגיש כי בעיניו "אנציקלופדיה צריכה להיות נטולת כל עמדה פוליטית וכל תפישה אידאולוגית. היא אמורה לספק רק עובדות".[4] טענות הגיעו מימין, בין היתר, נגד הערך "אלטלנה", שבו הוצנע, לדעת המתלוננים, חלקו של יצחק רבין, ונגד הערך "יאסר ערפאת", שבו פסחו כותבי האנציקלופדיה על צדדיו הטרוריסטיים. בעקבות התלונות, הורה פדר לתקן את הערך על ערפאת. גם משמאל הגיעו תלונות: למשל, מדוע ערך קרוי "פרשת כפר קאסם" ולא "טבח כפר קאסם". באנציקלופדיה ynet הוחלט שלא להשתמש בתואר "קיצוני", כמו "ימין קיצוני" ו"שמאל קיצוני".

לדברי עורכי האנציקלופדיה, תלונות רבות מגיעות על מחסור בערכים, חלקם ערכים אזוטריים שב־ynet מופתעים מכך שהקוראים מצפים להופעתם[4].

תשלום לאנציקלופדיה

בשנה הראשונה להשקתה (החל מדצמבר 2002), הייתה האנציקלופדיה פתוחה לכלל הציבור ללא תשלום. לאחר מכן, הותר השימוש בה רק למנויים. פסקת הפתיחה של כל ערך פתוחה לכול בחינם, עם הפניה לערך המלא בתשלום. בכמה מאות מערכיה מתאפשרת צפייה חופשית, ולעיתים נפתחת האנציקלופדיה בשלמותה לקהל הרחב.

האנציקלופדיה מאפשרת רכישה של מינויים שונים (שנתיים או חודשיים) וכן דרך ערוצי שיווק שונים (דרך ספק אינטרנט או ישירות). כמו כן, יש מבצעים מיוחדים לחברי ארגונים שונים ומתאפשרת קנייה מרוכזת עבור מוסד חינוכי (באמצעות מט"ח).

בקיץ 2005, החלה האנציקלופדיה להפיץ עלון דואר אלקטרוני בשם "אנציקלופדיה+", שנשלח בחינם למעוניינים בו וכולל מידע אנציקלופדי נרחב על הנושא שבו הוא עוסק, לעיתים ברמה גבוהה של פירוט והיקף.

הקשר בין אתר החדשות לאנציקלופדיה

הקשר בין אתר החדשות של ynet לבין האנציקלופדיה מתבטא במספר דרכים:

  • מדי יום, מפנה אתר ynet לכמה ערכים ומאפשר צפייה חופשית בהם.
  • בחלק מהכתבות המופיעות בחדשות, ובעיקר בפרויקטים המיוחדים של אתר החדשות, מופיעים קישורים לאנציקלופדיה.
  • ניתן לחפש באנציקלופדיה ynet באמצעות אותה תיבת חיפוש המשמשת לחיפוש כתבות באתר ynet.
  • הקישורים מאתר ynet לאנציקלופדיה משמשים כאחד הערוצים המרכזיים לפרסומה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מערכת אנציקלופדיה ynet, באתר ynet, 3 במרץ 2011
  2. ^ עידו קינן, האנציקלופדיה של ynet נפתחה – ונסגרה, באתר של "רשת 13", 5 בנובמבר 2003 (במקור, מאתר "nana10")
    אוף טופיק - פלוטו ועדכניות האנציקלופדיות, באתר "Whatsup - קוד פתוח ותוכנה חופשית", 27 באוגוסט 2006
  3. ^ יובל דרוררק עלתה וכבר מותקפת, באתר הארץ, 31 בדצמבר 2003
  4. ^ 4.0 4.1 יובל דרורהמאפיה השמאלנית, טוענים בימין, השתלטה גם על האנציקלופדיה המקוונת, באתר הארץ, 30 בדצמבר 2003
אנציקלופדיה

אֶנְצִיקְלוֹפֶּדְיָה (באנגלית: encyclopaedia או encyclopedia) היא מאגר כתוב של הידע האנושי הקיים, בתחום מסוים או בכל תחומי הידע, שנאסף כדי להנחיל אותו לאחרים ולדורות הבאים.

ארס

ארס הוא תמיסה ביולוגית המופרשת על ידי בעל חיים ומורכבת מרעלנים העשויים מריכוז גבוה של חלבונים פפטידיים, מולקולות קטנות, מלחים ואנזימים, הפועלים לשיבוש תפקודן הנורמלי של מערכות שונות בגוף. הארס מיוצר בגופם של חלק מבעלי החיים למטרות התגוננות, תחרות, הכנעת הטרף והאצת תהליך עיכולו. אצל טפילים משמש הארס לעיתים כחומר משתק. מינים מסוימים מנצלים את הארס למטרות משניות ובצורות ייחודיות. בעל חיים ארסי מחדיר את ארסו באמצעות פציעת גוף המותקף על ידי: הכשה, עקיצה וכן הלאה. אמצעים אלה מבדילים אותו מבעל חיים רעיל אשר רעלו חודר לגוף באמצעות בליעתו, ספיגתו דרך העור או דרך הריריות, או באמצעות שאיפתו.הארס התפתח במרוצת האבולוציה בקרב בעלי חיים שונים, ויש גיוון רב באופני העברתו מן התוקף לקורבן. הוא בנוי מאבני-היסוד הזעירות והחיוניות ביותר לתפקוד מערכות הגוף, אשר עברו מוטציה, ותפקידן התהפך לרוב על מנת לשבש את פעילות המערכות האלה. התפתחות הארס במגוון גדול מאוד של מיני בעלי חיים היא דוגמה לאבולוציה מתכנסת ובעלת מאפיינים הומופלסיים – כלומר ללא נוכחות אב קדמון משותף.

משפחות בעלי החיים הנושאות ארס הן מגוונות ביותר ובעלות מאגר גנטי עצום הנמצא בלמעלה מ-100,000 מינים ארסיים. הקידודים הגנטיים של רעלני הארס השונים נבחרו באופן אקטיבי במרוצת האבולוציה, כשלכל אחד מהם יש ייעוד ומטרה מוגדרת, כך שהארס ועוצמתו יותאמו באפקטיביות טובה לסוגי הטרף של הטורף.עוצמת הארס נבחנת במדד שנקרא LD50. עם זאת, בעלי החיים הארסיים הגורמים לעשרות אלפי מקרי מוות בקרב בני אדם מדי שנה הם אלה הנפוצים בסביבתו הקרובה של האדם, ולאו דווקא הארסיים ביותר. בעת העתיקה עשו בני האדם שימוש בארס בתור כלי נשק ולצורכי רפואה. בימינו ישנן תרופות רבות שנרקחות מארס. תעשיית הפרמקולוגיה מגלה עניין רב בתחום זה, ומתנהלים מחקרים רבים לצורך ייצור תרופות חדשות ממרכיבי הארס.

ביולוגיה

בִּיּוֹלוֹגְיָה (מיוונית: תורת החי) היא ענף במדעי הטבע, העוסק בהרכבו של עולם החי והצומח, במקור החיים, ברבגוניותם, בהתנהגותם של היצורים החיים, וביחסי הגומלין בינם לבין עצמם ובינם לבין סביבתם.

כיום, ביולוגיה אינה נתפסת כדיסציפלינה יחידה, אלא כמסגרת המאגדת מספר רב של דיסציפלינות העוסקות בתופעות הקשורות לחיים וליצורים חיים. אף כי חלק מדיסציפלינות אלה - למשל בוטניקה וזואולוגיה - הן עתיקות יומין, הביולוגיה התפתחה כמדע המאחד אותן, ובוחן את קשרי-הגומלין ביניהן רק במאה ה-19, אז נתגלו תהליכים ותכונות המשותפים ליצורים חיים ככלל.

בהיותה תחום רחב כל-כך, מתחלקת הביולוגיה לתחומי-משנה רבים ושונים. החלוקה לפי סוג האורגניזם, שהייתה נהוגה בעבר, אחראית לתחומים כגון בוטניקה - חקר הצמחים, ומיקרוביולוגיה - חקר המיקרואורגניזמים; אך ניתן לחלק את תחומי הביולוגיה גם לפי קנה המידה של התופעות הנחקרות: למשל, ביולוגיה מולקולרית עוסקת בתחום המולקולרי, פיזיולוגיה עוסקת בתפקודים של האורגניזם, ואילו אקולוגיה עוסקת ביחסי גומלין בין אורגניזמים וביחסיהם עם הסביבה.

כיום נחשבת הביולוגיה לאחד מענפי המדע המרכזיים. יותר ממיליון מאמרים מתפרסמים בתחום מדי שנה[דרוש מקור], וסוגיות מרכזיות בתחום, למשל הנדסה גנטית, ניצבות הן בחזית המחקר המדעי והן בעין הסערה של הדיון הציבורי.

הרצל רוזנבלום

ד"ר נפתלי הרצל רוזנבלום (14 באוגוסט 1903 – 1 בפברואר 1991) היה עיתונאי ופובליציסט ישראלי, פעיל בתנועה הרוויזיניסטית ולאחר מכן במפלגת המדינה העברית ומחותמי מגילת העצמאות, עורך "ידיעות אחרונות" במשך 38 שנה, עד 1986.

ויקי

ויקי (באנגלית: wiki, מהוואית: "מהיר") היא שיטה לבניית מאגרי מידע ואתרי אינטרנט, שבהם התוכן נכתב ונערך על ידי כלל המשתמשים, בשיטת מיקור המונים. מימוש שיטת הוויקי מתבצע באמצעות תוכנה מתאימה, כגון "מדיה-ויקי".

ועדת כהן

ועדת כַּהַן (ובשמה הרשמי: "ועדת-החקירה לחקירת האירועים במחנות הפליטים בביירות") היא ועדת חקירה ממלכתית שהוקמה ב-1 בנובמבר 1982 כדי "לחקור את כל העובדות והגורמים הקשורים למעשי הזוועה, אשר בוצעו על ידי הכוחות הלבנוניים, באוכלוסייה האזרחית במחנות הפליטים בסברה ושתילה". בראש הוועדה ישב נשיא בית המשפט העליון יצחק כהן, וכיהנו בה היועץ המשפטי לשעבר, שופט בית-המשפט העליון אהרן ברק והאלוף במילואים יונה אפרת.

ב-28 בספטמבר הסכים ראש הממשלה מנחם בגין להקים ועדת חקירה. לרשות חברי הוועדה עמדו שלושה אוספי עדויות: דורית בייניש, עדנה ארבל וניצב-משנה אלכס איש-שלום. השופטים ניסו לראות בעיניהם את מחנות הפליטים. הם נסעו לביירות עם אלוף פיקוד צפון אמיר דרורי, אולם מחסום של צבא לבנון מנע מהם להתקרב. נעשה מאמץ לגבות עדויות מלא-ישראלים, אולם הצלב האדום סירב לשגר לשם כך את אנשיו, ורק העביר מסמכים. גם כתב הניו יורק טיימס, תום פרידמן, לא הסכים למסור עדות. ייתכן ומערכת העיתון חששה מתקדים שיאלץ את כתביה למסור עדויות באירועים דומים בארצות אחרות. נגבו עדויות מכ-200 עדים, בהם גם פאדי פריים, מפקד הפלנגות.הוועדה פרסמה את מסקנותיה ב-7 בפברואר 1983, וקבעה שלא נמצאו הוכחות למעורבות ישירה של צה"ל בטבח סברה ושתילה, אך מספר קציני צה"ל ידעו במהלך הטבח על קיומו ולא פעלו בנחרצות מספקת להפסקתו.

לא הכל הסכימו עם מסקנות הוועדה. רפאל איתן כתב שמסקנות הוועדה נראו לו מנותקות מן המציאות ושייתכן שהן הושפעו מהאיבה הגלויה ששררה בין יונה אפרת, שבמלחמת שלום הגליל גויס למילואים והיה עוזרו של איתן, לבין אריאל שרון.

במהלך הפגנה של תנועת "שלום עכשיו", שבאה לתבוע את פיטורי שר הביטחון שרון כפי שהמליצה הוועדה, יונה אברושמי זרק רימון רסס על המפגינים ורצח אחד מהם - אמיל גרינצוויג.

זיכרון

זיכרון הוא יכולתו של האורגניזם לאגור מידע מהסביבה דרך החושים ולהשתמש בו.

המילה "זיכרון" מתייחסת גם ליכולת אגירת המידע וגם למידע הנאגר עצמו.

קיימים יותר ממאה מיליארד תאי עצב במוח האנושי היוצרים רשת סבוכה ומורכבת של קשרים ביניהם. הזיכרון מתהווה כאשר נוצרים קשרים כימיים בין תאי עצב במוח.

תהליך יצירת הזיכרון מתרחש כאשר תאי עצב אלו מעבירים אותות חשמליים ביניהם. ככל שהאדם יקלוט מידע רב ומורכב יותר, כך כמות גדולה יותר של תאי עצב ישתתפו במסלול הזיכרון (הקשרים שבין תאי עצב במוח יוצרים את מסלול זיכרון) ומסלול זה יתחזק. יש לציין כי מוחנו מתעלם מגירויים סתמיים ולכן לא כל מידע המגיע אלינו מאוחסן בזיכרון או יוצר מסלול זיכרון.

כחלק מקבוצת היכולות ההכרתיות-קוגניטיביות, זיכרון נחשב לאחד מהביטויים המשפיעים והמושפעים מהאינטליגנציה ומהיכולות הלימודיות של האדם -יעילות האחסון ואחזור המידע מושפעים וכן גם משפיעים על היכולות הלימודיות של האדם.

בפסיכולוגיה קוגניטיבית והתחומים משיקים לה, כגון בינה מלאכותית, מדעי העצב וכן תחומים נוספים, זיכרון היא היכולת לקודד, לאחסן ולשלוף מידע ממאגר זיכרון.

גם למחשבים קיימים תאי זיכרון בהם הם מאחסנים ושולפים, על פי דרישה את המידע המאוחסן בהם.

חיים לסקוב

חיים לסקוב (אפריל 1919 - 8 בדצמבר 1982) היה איש צבא וציבור ישראלי, ראש המטה הכללי החמישי של צבא ההגנה לישראל ונציב קבילות החיילים הראשון.

יון פדר

יוֹן פדר (נולד ב-1954) הוא העורך הראשי של אתר ynet (מאוקטובר 2017). זו הקדנציה השנייה שלו בתפקיד העורך הראשי של האתר, תפקיד בו שימש בעבר משך 13 שנים (2000–2013). בין שתי הקדנציות היה העורך הראשי של "ידיעות אינטרנט" - חטיבת האינטרנט של קבוצת ידיעות אחרונות.

יחסי הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו–ישראל

יחסי הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו–ישראל הם יחסי החוץ בין הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו לבין ישראל. לרפובליקה הדמוקרטית של קונגו שגריר לא תושב שמקום מושבו בירושלים, וכן שגרירות בתל אביב, ולישראל אין נציגות דיפלומטית במדינה.ישראל קיימה יחסים דיפלומטיים עם קונגו-לאופולדוויל (כפי שנקראה אז) מאז עצמאות המדינה. בדצמבר 1963 ערך נשיא המדינה, ז'וזף קסא-וובו, ביקור ממלכתי בישראל.{הצופה}

היחסים בין המדינות החדשות בשנות ה-80, עת סיפקה ישראל תמיכה למשטרו של מובוטו ססה סקו, שליט המדינה שנקראה אז זאיר. בין היתר, ב-1983 נחתם הסכם צבאי בין המדינות, במסגרתו חימשה ואימנה ישראל את יחידות העילית של הצבא הקונגולזי. באותה תקופה אמר מובוטו כי: "זאיר מטילה על ישראל את המשימה לארגן מחדש את כל צבאה", והיה ידוע בכך שנהג לענוד את כנפי הצניחה הישראליות. בתקופה זו נערכו מספר ביקורים של הצמרת הישראלית במדינה.בנוסף, הקהילה היהודית ברפובליקה סיפקה גורם נוסף לצמיחת היחסים בין המדינות. רוב יהודי המדינה עזבו עם סיום השלטון הבלגי, וכיום הקהילה במדינה מונה כ-100 חברים. ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו קיימת ישיבה חרדית, ויחסיה הטובים עם היהדות מתבטאים גם בביקורים בארגונים יהודיים בעולם.כיום, עיקר היחסים בין המדינות נסבים סביב סיוע הומניטרי של ישראל לרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, וכן סביב ייצוא וייבוא בין המדינות.

כפר עציון

כְּפַר עֶצְיוֹן הוא התנחלות וקיבוץ בגוש עציון, החבר בתנועת הקיבוץ הדתי. הקיבוץ הוקם בשנת 1943 באתר בו נעשו ניסיונות התיישבות החל ב-1926. היישוב הוחרב במלחמת השחרור ונבנה מחדש לאחר מלחמת ששת הימים, כיישוב בגוש עציון. הכפר נקרא על שם שמואל צבי הולצמן ('הולץ' הוא עץ בגרמנית), ראש חברת "אל ההר", שפעלה בשנות ה-30 להקמת גוש יישובים באזור.

מים

מים הם תרכובת כימית המהווה בסיס לכל צורות החיים המוכרות, כולל האדם. מולקולת מים מורכבת משני אטומים של מימן ומאטום של חמצן. הנוסחה הכימית של המים היא H2O או בסימון (aq).

התכונות הכימיות של המים מאפשרות להם להיות ממס אוניברסלי למרבית התרכובות בטבע, ובהתאם לכך המים בטבע הם תמיסה העשויה ממים טהורים שבהם מומסים מינרלים שונים. מים מזוקקים, (H2O), הם תרכובת טהורה של מים הקיימת בתנאי מעבדה.

מערכת השמש

מערכת השמש היא מערכת כוכבי לכת, שבה מקיפים שמונה כוכבי לכת וגופים נוספים רבים את השמש בהתאם לכוחות הכבידה הרלוונטיים. הגופים הגדולים העיקריים שסובבים את השמש הם שמונת כוכבי הלכת, ואליהם מצטרפים כוכבי לכת ננסיים ומספר גדול של גופים קטנים כמו אסטרואידים, שביטים ומטאורואידים. לחלק מהגופים שסובבים את השמש, ובייחוד לגדולים שבהם, יש ירחים משל עצמם, שמתלווים אליהם לאורך ההקפה.

מערכת השמש נוצרה לפני כ־4.6 מיליארד שנה, והיא נמצאת בבועה המקומית על זרוע אוריון, אחת משש הזרועות של גלקסיית שביל החלב. גלקסיית שביל החלב מכילה בין 200 ל־400 מיליארד כוכבים, והיא ממוקמת, יחד עם כ־35 גלקסיות נוספות, בתוך קבוצת גלקסיות המכונה הקבוצה המקומית. הקבוצה המקומית היא רק אחת מקבוצות גלקסיות וצבירי גלקסיות רבים המרכיבים את צביר־על הבתולה, אחד מצבירי־על רבים ביקום. מעריכים שביקום כולו יש מאות מיליארדי גלקסיות, ויותר מ־‎1022‎ כוכבים.

המרכיב הדומיננטי של מערכת השמש הוא השמש עצמה, שתופסת 99.86% מהמסה הידועה של המערכת כולה. במרחק הקצר ביותר לשמש נמצאים ארבעת "כוכבי הלכת הפנימיים", הקרויים גם "כוכבי הלכת הארציים": כוכב חמה, נוגה, כדור הארץ ומאדים. אחריהם נמצאת חגורת האסטרואידים, המורכבת ממאות אלפי אסטרואידים, וביניהם כוכב לכת ננסי אחד ‒ קרס. אחריהם ממוקמים ארבעת "כוכבי הלכת החיצוניים", המכונים "ענקי הגזים": צדק, שבתאי, אורנוס ונפטון. ב"מערכת השמש החיצונית", מעבר לנפטון, נמצאים גופים המכונים "גופים טרנס־נפטוניים", והם בנויים מסלעים ומקרח. ניתן לחלק את מערכת השמש החיצונית לשלושה תחומים: חגורת קויפר, הדיסק המפוזר ועננת אורט. התגלו באזור זה יותר מאלף עצמים, ובהם ארבעה גופים המוגדרים ככוכבי לכת ננסיים: פלוטו, האומיה, מאקה־מאקה ואריס.

מפרץ אילת

מפרץ אילת, הידוע מחוץ לישראל כמפרץ עקבה (ערבית: خليج العقبة), הוא לשון ים ארוכה וצרה, שלוחה צפונית של הים האדום המפרידה בין חצי האי סיני ובין חצי האי ערב. אורכו של המפרץ כ-180 קילומטר, ורוחבו המרבי 25 קילומטר. שטח המפרץ הוא 2,880 קמ"ר המהווים כ-0.5% משטח הים האדום כולו. נפח המפרץ הוא 2,500 ק"מ מעוקב, המהווים כ-1% מנפח הים האדום כולו. עומקו הממוצע הוא 900 מטר מתחת פני הים והעומק המרבי הוא 1,820 מטר מתחת פני הים (באזור שמול נואיבה בסמוך לחוף הסעודי). מבחינה גאולוגית, מפרץ אילת מהווה חלק מהבקע הסורי-אפריקני ומכאן עומקו הרב.

משני עבריו של מפרץ אילת מתנשאים הרים תלולים - הרי סיני ממערב והרי אדום ומדין ממזרח. זווית השיפוע הממוצעת של קרקעית המפרץ היא 21% ובקטעים מסוימים מגיע השיפוע למעל 50%. מפרץ אילת נחשב לים טרופי, שטמפרטורת מימיו היא יותר מ-20 מעלות צלזיוס בממוצע השנתי. מאות מינים של דגים טרופיים מצויים בשפע במפרץ, העשיר גם בצדפים, בחלזונות, באלמוגים ובחסרי חוליות אחרים. כל אלה מושכים אליו תיירים וצוללים רבים מרחבי העולם. מפרץ אילת הוא עורק תחבורה חשוב של ישראל יחד עם ארצות רבות באפריקה ובאסיה, בנוסף לתעלת סואץ. בכניסה אל המפרץ מצד הים האדום, מול ראס נצרני, שוכנים שני איים קטנים - טיראן וסנפיר. שני האיים, שבעבר היו בבעלות סעודית, העברו לידי מצרים לפני מלחמת ששת הימים. ערב מלחמת ששת הימים, סגרו המצרים את מצרי טיראן מפני שיט ישראלי ואיימו על הספינות בתותחים שהיו בראס נצרני. במהלך מלחמת ששת הימים, השמידו כוחות צה"ל את התותחים ופתחו מחדש את המפרץ לשיט אוניות.

בקצהו הצפוני של המפרץ נמצאות ערי הנמל והקיט, אילת בישראל ועקבה בירדן. לאורך מזרח סיני, בחוף המצרי של המפרץ מצויים אתרי צלילה ותיירות רבים, יישובים קטנים וכפרי נופש. ביניהם אי האלמוגים, נואיבה, דהב והפרקים הלאומיים - ראס אבו גלום ונבק. האי טיראן מפורסם גם בזכות עולם החי המגוון שבו ובשוניות האלמוגים שסביבו. מקננות בו ציפורי ים רבות כדוגמת שלך, שחפים, שחפיות ולבניות.

אזור המפרץ משופע באתרי טבע, תופעות גאולוגיות מרתקות, שוניות אלמוגים ייחודיות ומגוון בעלי חיים וצמחים. עושר אקולוגי זה נובע מהיותו של המפרץ אזור סגור בו הגלים חלשים יחסית, ובנוסף בזכות הסביבה היבשה לא נשפכות כמויות גדולות של מים מעורבים בחול ופסולת למפרץ. גורמים אלו תורמים תרומה מכרעת לשקיפות המים; כתוצאה מכך קרני השמש יכולות לחדור עמוק ולהפרות את הדגים והאלמוגים בעומק. הרי אדום והמדבר הצחיח המקיף את המפרץ יוצרים סביבת חיים מרהיבה המחייבת שמירה קפדנית על האיזון הטבעי הנחוץ להמשך קיומה.

נדידת היבשות

נדידת היבשות היא תאוריה המנסה להסביר את צורת היבשות, כפי שהן נראות כיום, וקובעת שבעבר הרחוק היו היבשות מאוחדות, ושהן התפרקו עם הזמן. תאוריה זו פותחה על ידי אלפרד וגנר – שהבחין כי מאובנים זהים מצויים משני עברי אוקיינוס, והניח כי יבשות אלה היו פעם סמוכות זו לזו.

טענות רבות והתנגדויות היו לתאוריית נדידת היבשות. השאלה שנשאלה - מהו הכוח המניע? האם אלה כוחות צנטריפוגליים הנובעים מסיבוב כדור הארץ סביב צירו? אבל הכוחות חלשים מדי ואינם מסוגלים להניע גוש גרניטי - היבשות - עם שורש עמוק הנע באופן אופקי בתוך המעטפת.

התאוריה נגנזה בשנות השלושים ושבה לתחייה בשנות השישים. בתקופה זו החל חקר קרקעית האוקיינוסים והמסקנה הייתה כי לא רק היבשות נעות אלא גם קרקעיות האוקיינוסים.

עם התרחבות המחקר האוקייני, שאיפשר מיפויי של קרקעית האוקיינוסים, התגבשה הגרסה המודרנית הידועה בשם "טקטוניקת הלוחות". על-פי תאוריה זו, כל הקליפה החיצונית של כדור הארץ מורכבת מפסיפס של לוחות הנבנים ונהרסים בהתמדה ונמצאים בתנועה מתמדת.

סוסון-ים

סוסון-ים (שם מדעי: Hippocampus) הוא סוג דג הנמנה עם משפחת האבובוניים (משפחה בה חברים גם סוסון עשב וסוסון האצה) ומתת-משפחת סוסוני ים. סביבתם הטבעית של סוסוני הים היא אזורי צמחייה ימית. סוסוני ים נפוצים ליד חופים ובשוניות אלמוגים שבהם שורר אקלים טרופי או סובטרופי. הם נפוצים באוקיינוס השקט, באוקיינוס האטלנטי ובאוקיינוס ההודי ובשלוחותיו, כולל מפרץ אילת.

אורך גופו יכול לנוע בין 13 מ"מ במין סוסון ים דניס (Hippocampus denise) ל-35 סנטימטר. סוסוני הים נודעים כבעלי החיים בהם זכרים מסוגלים להתעבר. שמו של סוסון הים ניתן לו בשל דמיון פניו לפני הסוס.

גופם מכוסה בלוחיות קשות וזנבם חסר סנפיר ומשמש לאחיזה ולא לשחייה - שכן סוסון הים נחשב כדג בעל כישורי שחיה נמוכים ביותר, ומרבית הזמן הוא אוחז באמצעות זנבו צמחי מים על מנת שלא להיסחף. הם ניזונים מסרטנים קטנים, תולעים וזחלי רכיכות שאותם הם צדים במים או שואבים מעל אצות.

לסוסון ים אין קיבה לכן המזון עובר בגופו מהר מאוד.

עמנואל לוטם

עמנואל לוטם (נולד ב-1944 בתל אביב) הוא מתרגם ישראלי. אחד המתרגמים הפוריים ביותר לעברית בתחום המדע הפופולרי, המדע הבדיוני והפנטזיה, ממייסדי האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה ויושב ראש שלה בשנים 2002-1996.

פלשתים

הפְּלִשְׁתִּים היו עם קדום שישב באזור מישור החוף הדרומי של ארץ כנען, בין המאה ה-12 לפנה"ס עד 604 לפנה"ס, אז הגלה אותם נבוכדנצר למסופוטמיה. בהקשרים מאוחרים יותר נקרא אזור מגוריהם "פלשת". מוצאם של הפלשתים שנוי במחלוקת, אך ממצאים ארכאולוגיים מצביעים על קשרים קדומים עם התרבות היוונית המיקנית. בתנ"ך מוזכרת קבוצה קדומה יותר המכונה פלשתים, מלכם אבימלך מלך גרר חתם עם אברהם ברית של דו-קיום, אך עם זה היה כנראה ממקור שמי בניגוד לפלשתים שפלשו לאזור מאוחר יותר.

שפת סימנים

שפת סימנים הוא כינוי לכל אחת מהשפות הטבעיות שמשתמשות בתנועות ידיים, מחוות גוף והבעות פנים כאמצעים העיקריים להעברת מסרים וליצירת תקשורת בין הדוברים. לכן, השימוש בשפת הסימנים מאפשר שמירה על השקט. זאת בניגוד לשפה מדוברת, שבה האמצעי העיקרי הוא הקול המופק בחללי הפה, האף והגרון.

האוכלוסייה העיקרית שמשתמשת בשפת סימנים היא אוכלוסיית החירשים וכבדי-השמיעה, בעיקר אלה שנולדו כבדי-שמיעה או שלקו בשמיעתם בגיל צעיר. במקומות שונים בעולם משמשות שפות סימנים שונות, ואין בהכרח יכולת לדובר שפת סימנים אחת להבין דובר בשפת סימנים אחרת.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.