אנציקלופדיה תלמודית

אנציקלופדיה תלמודית היא אנציקלופדיה שמטרתה לתמצת את החלק ההלכתי של התורה שבעל פה. הכרך הראשון התפרסם בשנת ה'תש"ז (1947) והכרך ה-42, המגיע לערך "מוֹרֵד", התפרסם בשנת ה'תשע"ט (2018). בשנת תשמ"ח (1988) זכה המפעל בפרס הרב קוק לספרות תורנית.

מטרת המפעל היא לתמצת את כל הדיונים התלמודיים וההלכתיים, וכן את עיקרי השיטות של הראשונים והאחרונים בערכים אנציקלופדיים בסדר האלף-בית.

האנציקלופדיה מודפסת על ידי איחוד מפעלים תורתיים-ספרותיים "יד הרב הרצוג" בירושלים. בעבר פעלה המערכת מתוך בניין "יד הרב הרצוג" בשכונת בית וגן בירושלים, ונכון ל-2014 היא פועלת במתחם בית הכנסת ישורון שבשכונת רחביה.

Encyclopedia Talmudit
אנציקלופדיה תלמודית כרך כ"ז

הקמה

Event to mark the 70th anniversary of the Encyclopedia Talmudit (4)
פרופ' אברהם שטיינברג נותן לנשיא המדינה ריבלין כרך של האנציקלופדיה באירוע לכבוד יובל ה-70 שלה, ינואר 2016

הרעיון למיזם נולד בהרצאת הרב קוק בתחילת תקופת רבנותו בירושלים (תרפ"ב). בהרצאה זו קרא הרב קוק להקים רשימה של מיזמים תורניים. למטרה זו איגד הרב מאיר בר-אילן קבוצת עורכים בעלי שם. את המימון השיג הרב בר-אילן כאשר החליט לצאת בארצות הברית במגבית נפרדת מזאת של ההסתדרות הציונית כי סבר שכך יוכל להשיג יותר כסף. הוא התנה תנאי עם הנהלת המזרחי שאם ישיג סכום גבוה יותר הוא יקבל את ההפרש של השנה הראשונה לצורך האנציקלופדיה התלמודית. כאשר ראו בהסתדרות הציונית שהרב בר-אילן מצליח במגבית שלו הם הסכימו להעלות את האחוז שהוקצב למזרחי בתנאי לשמירה על מגבית מאוחדת והרב בר-אילן השתמש בהפרש לצורך הקמת האנציקלופדיה. החלטתו להשתמש בכסף למפעל תרבותי במקום לצורכי ההווה הדוחקים לא הייתה מוסכמת על הכל בתוך המזרחי והפועל המזרחי אך זכתה לגיבוי מצד תנועת המזרחי בארצות הברית ומצד יחיאל אליאש[1].

ערכי האנציקלופדיה

המהדורה הראשונה של הכרך הראשון יצאה בשנת 1947 (תש"ז). כרך זה כלל 219 ערכים בצורה תמציתית ומרוכזת. דרכו של הרב שלמה יוסף זווין, העורך הראשון, הייתה לקצר ולתמצת ככל האפשר. בשני הכרכים הראשונים נקט בהשפעת הרב בר-אילן בשיטה קצרה ביותר, אולם בכרכים הבאים שיצאו לאחר פטירת הרב בר-אילן הערכים הם מקיפים יותר, וכוללים לא רק את יסוד הערך המדובר, אלא גם הרבה מפרטיו ומהסתעפויותיו. כך יצא שבכרכים הראשונים ישנם ערכים רבים, בעוד בכרכים יותר מאוחרים יש מעט ערכים בהיקפים הרבה יותר גדולים.

הרב זווין קבע את רשימת הערכים (2,000 ערכים) וערכי המשנה ואת שיטת הניתוח ההלכתית של האנציקלופדיה. הוא ערך את הכרכים שיצאו לאור בימי חייו, והכין רשימה של שאר הערכים המתוכננים. הערכים כוללים את ההגדרה, המקורות, הנימוקים והטעמים וכן השיטות השונות. הערך הראשון הוא "א" והאחרון עד עתה הוא "מורד".

בעקבות בקשת התורם של המפעל לזירוז הכתיבה, סיום הדפסת כל כרכי האנציקלופדיה אמור להיות בשנת תשפ"ד[2].

תמיכה באנציקלופדיה

בשנת תש"ז זכתה האנציקלופדיה התלמודית בפרס הרב קוק לספרות תורנית מטעם עיריית תל אביב לכבוד צאת הכרך הראשון[3]. הרב זווין זכה בפרס ישראל לספרות תורנית בשנת 1959 (תשי"ט), על יצירתו, שגולת הכותרת שלה היא האנציקלופדיה. שנים עשר הכרכים הראשונים נכתבו בכתב ידו וסגנון כתיבתו משמשים את העורכים והכותבים שבאו אחריו. בשנת 1988 זכה המפעל שוב בפרס הרב קוק.

רבנים בולטים רבים עודדו את המפעל, בהם הרב משה פיינשטיין, הרב מנחם מנדל שניאורסון, הרב עובדיה יוסף והרב שלמה גורן.

בעלי תפקידים מרכזיים

עורכה הראשון של האנציקלופדיה היה הרב שלמה יוסף זווין.

מנהל האנציקלופדיה מראשית דרכה ועד פטירתו בתשס"ט (2009) היה הרב יהושע הוטנר. מרכז המערכת היה הרב אורי דסברג, עד למותו בתאונת דרכים בתשע"א (2011).

נכון ל-2014, העורך הראשי הוא הרב זלמן נחמיה גולדברג והמנהל הוא הרב פרופ' אברהם שטינברג. ראש המערכת הוא הרב מאיר שמואלביץ. אחד העורכים, הרב סער מייזל, עומד בראש בית המדרש של האנציקלופדיה, המכשיר מ-2014 עורכים חדשים באנציקלופדיה.

חברי המערכת בעבר

צוות האנציקלופדיה התלמודית
חברי המערכת בשנת תש"ן. מימין לשמאל: הרבנים: דוד לבל, דב מאיר אייזנשטיין, יצחק דונט, אברהם ורטהימר, חיים רוטמן, יהושע הוטנר, אפרים רוטמן, עזריאל לוי, אפרים בורודיאנסקי, אריה מונק, יהושע ליטנר, רפאל שמואלביץ, הלל פרוש, ?, עמנואל טרטנר

מלבד הרב זווין והרב מאיר בר-אילן, חברי המערכת הראשונים היו[4]:

חברי המערכת שנוספו לאחר מכן

השתתפו במהלך השנים

במשך השנים השתתפו בכתיבת ערכים בין היתר:

כרכים מיוחדים

במהלך השנים יצאו לאור ספרים מיוחדים המבוססים על ערכים מורחבים מתוך האנציקלופדיה, ובהם הגדה של פסח ומחזור ליום הכיפורים. עוד יצאו שני כרכי מפתחות: מפתח עניינים ומפתח מקורות לתלמוד הבבלי.

האנציקלופדיה מופיעה גם בתוך גרסאות הפלוס של פרויקט השו"ת של בר-אילן, ונמכרת כחבילה מיוחדת במאגר התורני אוצר החכמה.

מיקרופדיה תלמודית

בשנת 2013 עלה לרשת האינטרנט המיזם "מיקרופדיה תלמודית" המבוסס על האנציקלופדיה. הוא מיועד למי שאינם תלמידי חכמים מובהקים המבקשים הסבר תמציתי וקצר של המושגים. המיקרופדיה עלתה כחלק ממיזם ויקישיבה שבאתר ישיבה. המיקרופדיה יוצאת לאור גם כספר מודפס. עד כה יצאו לאור שמונה כרכים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ יחיאל אליאש, מעשה הבא בחזון, עמוד 282
  2. ^ דיוקן, מקור ראשון, גיליון פרשת שמות התשע"ו
  3. ^ חדשות מארץ ישראל, הפרדס, תשרי תש"ח, עמ' 9, באתר HebrewBooks
  4. ^ שער כרך ב'
  5. ^ שער כרך י'
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 שער כרך ט"ז
אהרן מגיד

הרב אהרן מגיד (תרס"ט, טאצ'ו - ליל י"א בחשוון תשל"ט, 10–11 בנובמבר 1978, ירושלים) היה סופר ועורך תורני, מחבר יחיד של האנציקלופדיה התלמודית-הלכתית "בית אהרן".

אמה (יחידת מידה)

אַמָה היא יחידת מידה קדומה לאורך של חפצים . היא שאולה מאורכה של היד מהמרפק ועד קצה האצבע הארוכה (האמה). על פי רוב שיעור האמה הוא ששה טפחים. לשיטת הרמב"ם אורכה במידות ימנו 46.71324 ס"מ.

אנציקלופדיה

אֶנְצִיקְלוֹפֶּדְיָה (באנגלית: encyclopaedia או encyclopedia) היא מאגר כתוב של הידע האנושי הקיים, בתחום מסוים או בכל תחומי הידע, שנאסף כדי להנחיל אותו לאחרים ולדורות הבאים.

ברכת גאולה

ברכת הגאולה היא הברכה השביעית בתפילת שמונה עשרה, לאחר ברכת סליחה ולפני ברכת רפואה. הברכה משתייכת לקבוצת שלוש עשרה ברכות הבקשה שבתפילה בימי חול. עניינה הוא בקשה מבורא עולם שיגאל את המתפלל וכלל עם ישראל. ברכת "הגאולה" עוסקת בצרכים רוחניים ואישיים יחד עם ברכת תשובה וברכת סליחה. בחזרת הש"ץ בתענית ציבור אומר החזן לאחר ברכה זו את תפילת עננו.

גרמא בנזיקין

המושג גרמא בנזיקין במשפט העברי פירושו היזק הנעשה באופן עקיף ולא באופן ישיר, ואשר על כן אין על המזיק חיובי נזקין, ולא ניתן לחייבו בדיני אדם. עדיין, "גרמא בנזקין אסור", ועל כן חל עליו חיוב בדיני שמים לשלם את הנזק, ועד שלא יעשה כן לא יימחל לו העוון.

מאידך, ישנם מקרים שבהם ההלכה מחייבת, אף־על־פי שהנזק נגרם בעקיפין. על מקרים אלו חל דינא דגרמי ודוגמאות להם יובאו להלן.

לדעת הרמב"ן המזיק בגרמי חייב מן התורה, כי הוא כעושה מעשה בידיים, אף שהנזק נעשה בעקיפין. לעומתו רוב הראשונים טוענים כי מן התורה דין גרמי הוא ככל גרמא רגילה, אולם חכמים קנסו את המזיק היזקי גרמי מצויים.

דב מאיר אייזנשטיין

הרב דב מאיר אייזנשטיין (ה' בטבת ה'תרפ"ג, 24 בדצמבר 1922 - ו' בתשרי ה'תשס"ט, 5 באוקטובר 2008) היה למדן ירושלמי, חבר מערכות אוצר הפוסקים, אנציקלופדיה תלמודית ועוד.

דינים (בני נח)

מצוות דינים היא אחת משבע מצוות בני נח והיא מצוות העשה היחידה שנצטוו בה בני נח.

הלכה ואין מורין כן

הלכה ואין מורין כן היא קביעה המופיעה בכמה מקומות בתלמוד ובפוסקים על אודות הלכות מסוימות שאמנם נכונות, אך מסיבות שונות אין להורות אותן. לעיתים עיקרון אי ההוראה של הלכות אלה תלוי בקהל היעד, וקיימים כמה סוגים של הלכות כאלה בהיבט של למי מורים ולמי לא מורים אותן, כפי שיפורט בהמשך. בדרך כלל מדובר בהלכה מקלה שיש חשש שתפורש בהרחבה מידי, אך גם מנימוקים נוספים, כמו למשל הלכות שנראות תמוהות.

חשמל בשבת

שימוש בחשמל בשבת נתון למחלוקות הלכתיות רבות. דיון אחד נוגע להגדרת האיסור ההלכתי בהדלקה ובשימוש במכשירי חשמל בשבת. דיון אחר נוגע לגבי שימוש בחשמל המיוצר בפעולות המוגדרות כחילול שבת של עובדי חברת החשמל, בהיתר המבוסס על העובדה כי החשמל נצרך בין השאר לצורכי פיקוח נפש.

טבל

טבל הוא כינוי הלכתי לתוצרת שלא הופרשו ממנה תרומות ומעשרות, וכן עיסה שלא הופרשה ממנה חלה. אכילת טבל בארץ ישראל אסורה מהתורה.

השם "טבל" הוא צירוף של שתי המילים "טב-לא", כלומר לא-טוב, בלתי מתוקן. טבל דרבנן הוא כינוי לבשר או פירות (שהתחייבותם כמתנה לכהן הוא רק מדרבנן, כגון מצוות חלה בחוצה לארץ) שלא הופרשו מהם תרומה ו/או מעשר.

כזית

בהלכה, שִׁיעוּר כַּזַּיִת הוא אחד משיעורי תורה, המגדיר נפח מינימלי של דבר מאכל בתחומים הלכתיים רבים. על פי המובן המקורי שיעור כזית שווה לנפח פרי הזית, אך כיום מקובל בספרות ההלכתית לקבוע ששיעור כזית גדול הרבה יותר: בין 13.5 ל-50 סמ"ק.

מלאכת זורע

מְלֶאכֶת זּוֹרֵעַ היא אחת מל"ט אבות מלאכה האסורות בשבת. עניינה זריעה, שתילה וכל פעולה המסייעת באופן ישיר לגידול של צמח. כמו כל שאר המלאכות, מלאכה זו נאסרה בשל חלקה בבניית המשכן: היו זורעים צמחים שמהם הפיקו צבע לצביעת יריעות המשכן, וצמחים להכנת קטורת הסמים ושמן המשחה.

פרנס

פרנס (או בכינוי כולל: שבעת טובי העיר; בקהילות הספרדיות – מעמד) הוא מושג רווח בספרות ההלכתית, המתאר מנהיגות אזרחית של הקהילה היהודית, באי-כוחם של הציבור שהם בעלי סמכות המוכרת על ידי ההלכה על אף שאינם בהכרח תלמידי חכמים.

על הצורך במינוי מנהיגים מסוג זה על מנת לתקן תקנות קהילתיות, כותב ספר החינוך במסגרת החיוב למנות שופטים ושוטרים:

בהיסטוריה היהודית שימש המושג "פרנס" לא רק במובנו ההלכתי של מנהיג המתקן תקנות, אלא גם כדמות של אדם חשוב ומשפיע בעירו, מנהיג אזרחי.

פרס ירושלים לספרות תורנית

פרס ירושלים לספרות תורנית הוא אחד מפרסי ירושלים המוענק בתחום ספרות תורנית לזכרם של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל והרב יעקב משה חרל"פ.

קורבן מוסף

קורבן מוסף הוא קורבן ציבור שהקריבו בבית המקדש בימים מיוחדים, כגון שבתות וחגים . כנגד קורבן המוסף תוקנה תפילת מוסף .

קניין הבטה

במשפט העברי, הבטה היא סוג של מעשה קניין השנוי במחלוקת. על הכל מוסכם כי במכירה או במתנה יש צורך במשיכה או בהגבהה ואין תוקף להבטה בלבד, אולם בזכייה מן ההפקר יש הסוברים שמספיקה הבטה. פרשני התלמוד ביארו באופנים שונים מהי ההגדרה המדויקת של הבטה.

רביעית

רביעית היא יחידת מידה תנאית לנפח של נוזלים שנהגה בתקופת המשנה, וכמו כן הוא אחד משיעורי תורה בעל משמעות במספר תחומים הלכתיים.

פירוש המילה רביעית הוא רביעית ממידת הלוג.

שלמי חגיגה

קורבן שלמי חגיגה הוא אחד משלושת הקורבנות שמתחייב בהם כל אדם מישראל בעלייתו לרגל לבית המקדש בשלושת הרגלים - פסח, שבועות וסוכות.

מקור המצווה בפסוק: "שלוש רגלים תחוג לי בשנה" (ספר שמות, פרק כ"ג, פסוק י"ד). חז"ל פירשו שהכוונה היא שיש להביא קורבן חגיגה בשלושת הרגלים.

תהילים קל"ו

הלל הגדול הוא פרק קל"ו בספר תהילים. בפרק ישנם 26 פסוקים.

הפרק פותח במילים: "הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ", ומסיים כל פסוק במילים:"כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ".

חשיבותו של הפרק נודעת בעיקר בתוכנו המיוחד המדבר על כלכלת כל העולם מידי ה'.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.