אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו

אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו היא אנציקלופדיה בעריכתו של דוד תדהר המונה 19 כרכים ובהם 6,000 ערכים, המכילים חומר ביוגרפי על אודות אישים יהודים שסייעו בבניית ארץ ישראל למן המחצית השנייה של המאה ה-19 ואילך. הכרך הראשון פורסם ב-1947 והחומר אליו נאסף מספר שנים קודם לכך. הכרכים יצאו בערך אחד לשנה מאז 1947.

מטרתו של תדהר בכתיבת האנציקלופדיה הייתה איסוף חומר ביוגרפי על חלוצי היישוב ולהספיק לכתוב את החומר בטרם יילכו לעולמם. תדהר שלח אלפי שאלונים לצאצאי האנשים אשר הוגדרו על ידיו "חלוצי הישוב ובוניו" וביקש פרטים עליהם ועל מעשיהם. בנוסף לכך, ליקט פרטים על האישים לפי הכתובות על מצבות בבתי הקברות. תדהר השתמש גם בחומר מחקרי של חוקרים וסופרים אשר סקרו תקופה זו וראיין את "זקני הדור נושאי הזכרונות ועדי ראייה ושמיעה למעשים ולעושים" שהיו עדיין בחיים בעת חיבור ספרו.[1]

תדהר לא המתין לסיום איסוף כל החומר לשם כתיבת האנציקלופדיה והפצתה. הייתה לכך גם סיבה כלכלית: לא היה בידו תקציב מספיק להפקת אנציקלופדיה מלאה בבת אחת. לפיכך, כאשר אסף נתונים מספיקים, כתב את הכרך הראשון וקיבל תרומות ממשפחות האישים עליהם כתב עבור הוצאת הכרך. אישים ידועים נכללו באנציקלופדיה על פי החלטתו של תדהר (ואף זכו לכרך של האנציקלופדיה שבו נכללו ללא תשלום), אולם תדהר היה מוכן לכלול באנציקלופדיה אנשי יישוב אחרים תמורת תשלום מינימלי של 5 לא"י (סכום לא גבוה באותה עת), ומי שסירב לשלם מינימום זה לא נכלל באנציקלופדיה.[2] בראשית הכרך הראשון פרסם קול קורא לקוראים בו ביקש כי יכתבו לו אילו ערכים חסרים. כמו כן הפציר בבני משפחה, שלדעתם אחד מבני משפחתם שייך לחלוצי היישוב ובוניו ושמו לא הופיע באנציקלופדיה, כי יפנו אליו וימסרו מידע. לאחר שהפיץ את הכרך הראשון, המשיך באותה שיטה, פנה לאיסוף נתונים נוספים, אסף תרומות והוציא לאור כרכים נוספים, אשר כללו גם עדכון ערכים קיימים. בכל כרך, החל מהכרך השני, יש מבוא המתאר את החידושים מאז הסתיימה כתיבת הכרך הקודם ועד למועד פרסום הכרך החדש. כתוצאה מכך, האנציקלופדיה אינה מסודרת לפי סדר, לא אלפביתי ולא כרונולוגי. כדי למצוא ערך מסוים באנציקלופדיה יש להיעזר במפתחות, הפזורים בסופי כרכים אחדים, כאשר המפתח המפורט ביותר נמצא בכרך ה-19 והאחרון.

בנוסף למפתוח כרונולוגי ואלפביתי קיים גם מיפתוח לפי קבוצות, למשל: ביל"ויים, בנקאים, בעלי תעשייה, חוקרים ואנשי מדע, מורים ומחנכים, מייסדי מושבות וחקלאים, מייסדי תל אביב, סופרים ועיתונאים, עורכי דין, עסקני היישוב הישן, פקידי הברון, פקידי ממשלה (הכוונה לממשלה העות'מאנית והבריטית בארץ ישראל ומאוחר יותר - ממשלת ישראל), רבנים, רופאים, שופטים, אמנים, אנשי השומר, אנשי ניל"י, ראשי עיריות ומועצות ועוד.

העיתונות הישראלית עשתה בזמנו שימוש נרחב באנציקלופדיה כמקור לביוגרפיות, ובפרט לנקרולוגים (סקירה ביוגרפית עם מותו של אדם) – פעמים רבות תוך ציטוט קטעים שלמים ממנה – וללא מתן קרדיט למקור.[3]

אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו
האנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו
מידע כללי
מאת דוד תדהר
שפת המקור עברית
סוגה אנציקלופדיה
הוצאה
הוצאה ספרית ראשונים
שנת הוצאה 19471971
מספר כרכים 19
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 002631403
Tidhar-David
דוד תדהר עם האנציקלופדיה בעריכתו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מקור: כרך ראשון, עמ' 13.
  2. ^ לפי אלי אשד, כולם היו ילדיו: על ירון גולן, 9 ביוני 2007.
  3. ^ תופעה זו הייתה מוכרת גם בשעתה; ראו דברי אורי קיסרי: אורי קיסרי, האנציקלופדיה שאין מצטטים אותה..., מעריב, 25 באפריל 1956.
אהרון קרון

אהרון קרון (8 בינואר 1881 קובנה, ליטא – 1954 ראשון לציון) היה איש חינוך עברי, מנהל בית הספר חביב בראשון לציון בין השנים 1921–1947.

אהרון שידלובסקי

אהרון שִידְלוֹבְסקי (ב' בטבת תרנ"ב, 1892 – כ"ה בכסלו תש"ם 1980) היה איש העלייה השנייה וממייסדי קבוצת כנרת.

אהרן אייזנברג

אהרן אליהו אייזנברג (14 בנובמבר 1863, ג' בכסלו תרכ"ד – 23 בספטמבר 1931, י"ב בתשרי תרצ"ב) היה מראשוני "חובבי ציון" ברוסיה, חלוץ, איש העלייה הראשונה, ממקימי המושבה רחובות.

אהרן פריבר

אהרן פּרִיבֶר (Priver;‏ יולי 1902 – 23 בפברואר 1979) היה פסל ישראלי יליד פולין. זכה שלוש פעמים ב"פרס דיזנגוף".

אליעזר קלונסקי

אליעזר קלונסקי (קלאנסקי) (נולד ה'תרכ"ג (1863) - נפטר א' באדר ה'תרע"ז (1918)) היה תלמיד חכם, סוחר ומעמודי התווך של היישוב היהודי בחברון בשלהי התקופה העות'מאנית.

אפרים טובנהויז

אפרים טובנהויז (25 במאי 1908 – 17 באפריל 1983) היה סופר, עיתונאי, מחלוצי היישוב ובוניו. טובנהויז היה צאצא של ר' מאיר מפרמישלאן מצד אביו, ושל רבי אברהם המלאך מצד אמו.

ג. עיטור

ג. עיטור היה שם העט של עיטור גֶלבֶּץ (נכתב גם: גלביץ) (1932 – מאי 1993), כתב הבידור הראשון בישראל, אשר כתב בעיתונים והמגזינים "עולם הקולנוע", "להיטון", "העולם הזה" ו"חדשות" וסיקר את הקולנוע הבינלאומי ואת חיי הבוהמה של תל אביב.

גרשום קומרוב

גרשום קומרוב היה עורך ומו"ל עברי בארץ, ממייסדי העיתון "ידיעות אחרונות".

דניאל סמבורסקי

דניאל סַמבּוּרסקי (4 ביוני 1909 – 3 באוקטובר 1977) היה מלחין בתקופת היישוב ולאחר קום המדינה.

זרח ברנט

זֶרַח בַּרְנֶט (ט"ז בניסן ה'תר"ג, 16 באפריל 1843, ציטוביאן, פלך קובנה האימפריה הרוסית – י"ז בתשרי ה'תרצ"ו, 15 באוקטובר 1935, תל אביב) היה עסקן ציוני, מהמתיישבים הראשונים של אם המושבות פתח תקווה ויוזם ומקים שכונת נווה שלום בתל אביב בשנת 1890. בשנת 1884 היה ברנט ציר בוועידת קטוביץ.

יהודה לייב מטמון-כהן

יהודה לייב מַטְמוֹן-כהן (שמו המקורי: מֶטְמַן; בלועזית: Metmann; י"ד בסיוון ה'תרכ"ט, 1869, אוסטיה, פודוליה – י"ז באדר ה'תרצ"ט, 7 במרץ 1939, תל אביב) היה מחנך ואיש ציבור עברי, מייסד גימנסיה הרצליה וממייסדי תל אביב ורמת גן.

יואל ברשד

יואל ברשד (ט"ו באדר תרל"ג, מרץ 1873 – ז' באדר תש"ג, 1943) היה איש צפת, מחלוצי היישוב.

מיכל הכהן

מיכְל יצחק אליהו הכהן (תקצ"ד, 1834, יאסווין, רוסיה (ליטא) – כ"ד באלול תרע"ד, ספטמבר 1914, ירושלים) היה מדפיס ועיתונאי בירושלים במאה התשע עשרה. ממייסדי שכונת נחלת שבעה.

נחום טברסקי

נחום טְבֶרְסקי (ט"ו בחשוון תרמ"ה, 3 בנובמבר 1884, סְקְוִוירַה, פלך קייב, רוסיה (אוקראינה) – 10 באוקטובר 1953, תל אביב) היה איש העלייה השנייה, עסקן ציוני ומו"ל ישראלי. מראשוני הפועל הצעיר ומייסד ביטאונה, חבר הוועד הלאומי, מנהל הוצאת שטיבל בישראל ובעל הוצאת הספרים 'נ. טברסקי'.

נטעים (אגודה)

אגודת נטעים הייתה חברה ציונית בבעלות פרטית, שנועדה לקדם התיישבות יהודית בארץ ישראל. היא נוסדה בשנת 1905 על ידי אהרן אייזנברג, חיים מיכל מיכלין וד"ר יצחק לוי. תוכנית הפעולה של אגודת נטעים הייתה להכין נחלות, מושבות ומטעים המוכנים להתיישבות ונושאים את עצמם כלכלית ולמכור אותם ברווח לעולים, כדי לחסוך מהעולים את הצורך להתחיל את ההתיישבות מבראשית. באפריל 1910 נרשמה החברה באופן רשמי אצל השלטונות העות'מאניים כחברה להתיישבות ברחבי האימפריה העות'מאנית, עם הון של 1,250,000 פרנק, שמקום מרכזה הרשמי הוא בקושטא. בכך הייתה נטעים האגודה ההתיישבותית הראשונה שהצליחה להרשם כחוק אצל השלטונות העות'מאניים.

פייבל כהנוב

שרגא פייבל כהנוב (ט"ו בשבט תר"ך, 1860 – 23 בנובמבר 1952) היה מראשוני העלייה הראשונה לארץ ישראל, כיהן כמנהל חברת עזרת ישראל ומפעילי בני ברית.

רפאל סברדלוב

רפאל זאב סְבֶרְדְלוֹב (לעיתים סְוֶירדלוב, סְוֶרדלוב; רוסית: Свердлов) (ו' בסיוון תרמ"ה - 20 במאי 1885, פלך ויטבסק, רוסיה – ט"ו באדר ב' תשכ"ה, 20 במרץ 1965, תל אביב) היה פעיל ציוני, ממייסדי "הפועל הצעיר" ומזכירה הראשון, איש העלייה השנייה, מורה עברי, מראשוני המורים בגימנסיה הרצליה, בה הורה גאולוגיה וגאוגרפיה, ומחבר ספרי לימוד במקצועות אלה.

שמואל נתן וילסון

שמואל (סם) נתן וילסון (נולד: שמואל נתן וישינצקי) (כ"ז בכסלו תר"ל, 1869 – 30 בדצמבר 1958, ראשון לציון) היה קבלן בניין ישראלי, שבנה יותר מ-200 מבתיה הראשונים של שכונת אחוזת בית ותל אביב הקטנה, ובהם כמה מבתי היוקרה, בתי המסחר ומבני הציבור החשובים בתחילת ימיה של העיר. שימש גם בין מקימי שירותי כיבוי והצלה בתל אביב.

שרה דבורצקי

שרה דְבוֹרֶצְקי (4 באוגוסט 1915 – 12 בדצמבר 1972) הייתה מתרגמת ישראלית, כלת פרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת מעיריית תל אביב לשנת 1966.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.