אנציקלופדיה לבית ישראל

אנציקלופדיה לבית ישראל היא אנציקלופדיה בעברית מאת רפאל הלפרין, המתאימה במיוחד לציבור החרדי, לצרכיו ולהשקפת עולמו.

ייחודה של האנציקלופדיה טמון בכך שהיא מתיימרת לשלב בין ערכים תורניים רבים לערכים מדעיים וכלליים. עם זאת, בכתיבת האנציקלופדיה הושם דגש על ערכים תורניים יותר מעל שאינם כאלה, ורוב הערכים הכלליים קצרים יחסית ולא ממצים את הנושא. מאידך, אנשים רבים בציבור החרדי רכשו את האנציקלופדיה, ואין לה אלטרנטיבה ראויה בציבור זה.

DSCF0009
האנציקלופדיה לבית ישראל

תהליך הפקת האנציקלופדיה ומאפייניה

רעיון הפקת אנציקלופדיה שכזו, המותאמת במיוחד לציבור החרדי, עלה בראשו של רפאל הלפרין, והכרך הראשון במהדורה הראשונה של האנציקלופדיה יצא בשנת 1993. האנציקלופדיה בנויה מעשרים כרכים הכוללים בסך הכול כעשרים אלף ערכים. כמחצית עד שני שלישים מכלל הערכים עוסקים בנושאי יהדות, רבנים, תורה ותלמוד. באנציקלופדיה ניתן דגש במיוחד לסגנון ולניסוח הערכים כך שיתאימו גם לצעירים ולאנשים חסרי ידע מוקדם בנושא הערך.

אופיה התורני של האנציקלופדיה משתקף בשמה - "האנציקלופדיה לבית ישראל", והן בהקדמה של העורך לכרך הראשון:

באנציקלופדיה לבית ישראל ימצא הקורא ריכוז תמציתי של כל המידע האנושי בעולם הרוח והחומר...ובכלל זה כל גילויי המדע מבריאת העולם ועד ימינו, מתוך נאמנות לדיוק מדעי ולמסורת היהדות.

באנציקלופדיה הוקדש מקום רב לתולדות עם ישראל, לאישים מן התנ"ך, לחכמי התלמוד והמדרש וליצירות תורניות רבות. כמו כן, באנציקלופדיה פורט בעיקר על שליטים, מלכים ולוחמים שהשפיעו על תולדות עם ישראל.

בהיותה אנציקלופדיה השואפת להביא אל הקורא גם ערכים כלליים וגם ערכים תורניים, תוך כדי הקפדה לשמור על השקפת היהדות וכן השקפת העולם החרדית, נתקלה האנציקלופדיה במספר בעיות והתנגשויות בין ההשקפה החרדית המקובלת לבין ההשקפה המדעית המודרנית, ומסיבה זו באנציקלופדיה לא נכתב במפורט על תאוריות מדעיות כאלה. מדיניות זו משתקפת בהקדמה לאנציקלופדיה: "ערכים בעלי דעות הכופרות ביהדות והתורה לא הובאו, או שהובאו בקצרה כדי להבהיר לקורא שמדובר בכפירה". כך, למשל, הערך אבולוציה כולל את המידע:

אבולוציה-התפתחות הדרגתית. תאוריה שהגו חוקרים ובראשותם צ'ארלס דרווין, בעקבות פילוסופי הטבע היוונים, שביקשו למצוא הסבר להתהוות בעלי החיים והצמחים על כדור הארץ, בלי להכיר ולהאמין בבריאת העולם על ידי אלוקים...

ואילו בערכים על אישים תורניים כגון רבנים מוכרים יש פירוט רב יותר, ובדרך כלל הם ארוכים ומקיפים מערכים אחרים. ככלל, ערכים על נושאים כלליים מפורטים כמעט תמיד פחות מאשר ערכים תורניים-יהודיים. השפעתה של תפיסת העולם החרדית ניכרת גם בערכים נוספים. בערך לוי אשכול, למשל, נאמר "בהיותו ראש ממשלה נלחמה ישראל נגד מדינות ערב במלחמת "ששת הימים" (ה'תשכ"ז / 1967) ותוך נסים גלויים נחלה ניצחון מהיר ומוחץ".

קהל היעד של האנציקלופדיה ואופי המידע הנגיש לכל שהיא מנסה להציג מתבטא בעיקר בכתיבה פשוטה וברורה של הערכים (בעיקר הערכים הכלליים) ובתמונות רבות המלוות את הערכים - כמחצית שטחה של האנציקלופדיה מוקדש לתמונות ולתרשימים, אך אין בהן תמונת אישה. עובדות אלה מקנות לאנציקלופדיה הן יתרון והן חיסרון; יתרון, כמקור מידע המתאים לטווח גילאים גדול, אך גם חיסרון, עם ערכים לא מקיפים דיים בנושאים כלליים הכתובים בשפה פשוטה יחסית, וכן בדרך כלל קצרים ולא ממצים.

באנציקלופדיה אין ערך על מדינת ישראל, בניגוד לערכים שכן קיימים על מדינות אחרות, בשל מעמדה הטעון של מדינת ישראל בחוגים החרדיים השונים. לעומת זאת, באנציקלופדיה קיים ערך על ארץ ישראל, והוא אחד מהערכים הארוכים והמפורטים בה, וכולל שמונה עשר עמודים. בנוסף, בתת-הערך "היסטוריה של ארץ ישראל", לצד תקופות עבר כשלטון הרומאים והמנדט, מובאת גם ההיסטוריה של מדינת ישראל. גם בבחירת ערכי בעלי החיים, הצמחים ואתרים גאוגרפיים הודגש במיוחד הקשר לארץ ישראל וליהדות, ובכלל, ברבים מערכי האנציקלופדיה הכלליים מודגש בעיקר הפן היהודי של העניין, הן ממידע ממקורות יהודיים כגון מדרשים או סוגיות בתלמוד והן מעמדותיהם של אישים יהודיים ביחס לרעיונות מדעיים והשקפות עולם שונות, אך מופיעים ערכים על אישי שלטון וצבא במדינת ישראל. כמו כן אין ערך על נביא האסלאם מוחמד, אבל היסטוריית האסלאם מובאת בכמה ערכים העוסקים במדינות או בחלוקה לקבוצות של האסלאם.

באנציקלופדיה כתובים התאריכים בתאריך העברי בעיקר, ולידם בסוגריים מובא התאריך הלועזי, כך למשל שנת 1991 כתובה כ"התשנ"א (1991)".

באנציקלופדיה לא נכללים ערכים אודות אנשים חיים.

בכתיבת האנציקלופדיה השתתפו מדענים רבים, בין השאר פרופסור נתן אביעזר מהמחלקה לפיזיקה באוניברסיטת בר-אילן וד"ר משה רוטשילד, וכן רבנים ואנשי דת. לאנציקלופדיה הייתה "ועדת ביקורת" בראשות הרב עובדיה יוסף, שקבעה אילו ערכים יוכלו להיכנס לאנציקלופדיה ואילו לא, והשתתפה בניסוח הערכים כך שיתאימו לרוח היהדות החרדית והתורה. בעת כתיבת האנציקלופדיה קובצו כ-150,000 ערכים שונים, ומהם בחרו העורכים את 20,000 החשובים ביותר לדעתם, ואותם פרסמו.

האנציקלופדיה זכתה להמלצות ושבחים רבים מאישים תורניים, בין השאר הרב עובדיה יוסף, הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, הרב הראשי לשעבר, הרב נסים קרליץ, ראש כולל "חזון איש" בבני ברק, ועוד. ואכן, היא מצויה בבתים רבים בציבור החרדי ונפוצה בו מאוד, למרות חוסר הפתיחות שלו בדרך כלל לחיבורים לא תורניים הכוללים נושאים כלליים.

למרות זאת, האנציקלופדיה לא חמקה מביקורת מצד חוגים חרדיים קיצוניים, אשר מצאו בה דברים שלדעתם הם כפירה, ומצד רבנים, דוגמת הרב שמשון דוד פינקוס, שראה בעצם העיון באנציקלופדיה "טריפה", שכן הוא הסחה מעבודת ה'[1].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ רבי שמשון דוד פינקוס, אהל מרים, ירושלים, תשס"ג, עמוד קע"ה
אברהם בן אשר

רבי אברהם בן אשר היה מחכמי חלב ושימש כרבה בסוף המאה ה-16. בקרב יהודי חלב נהגו לכנותו בשם "אב"א" (ראשי תיבות: אברהם בן אשר).

אנציקלופדיה

אֶנְצִיקְלוֹפֶּדְיָה (באנגלית: encyclopaedia או encyclopedia) היא מאגר כתוב של הידע האנושי הקיים, בתחום מסוים או בכל תחומי הידע, שנאסף כדי להנחיל אותו לאחרים ולדורות הבאים.

בית יעקב

תנועת בית יעקב היא תנועת בתי ספר חרדית לבנות, הגדולה בעולם. "בית יעקב" הוקמה ב-1918 בקרקוב על ידי שרה שנירר והתפתחה בידי תלמידותיה באירופה ובהמשך בארצות הברית ובישראל. תחת שם זה פועלים בתי הספר לבנות של החינוך העצמאי ובתי ספר נוספים ברחבי העולם, כמו גם גני ילדים ומעונות יום. נכון לשנת תשע"ח ישנם ברשת בישראל, למעלה מ-37,300 תלמידים, 5,300 אנשי צוות וכ-1,700 גני ילדים צהרונים ומשפחתונים.

בית ישראל

האם התכוונתם ל...

זכריה בן הקצב

רבי זכריה בן הקצב (ג'ת"ת-ג'תת"מ, 80-40 לספירה) היה תנא בארץ ישראל בן הדור הראשון.

יוסף אבוחצירא

הרב יוסף אבוחצירא (לפני ה'תר"ף, 1920 - כ"ו בתמוז ה'תשס"א, 17 ביולי 2001) היה רב ודיין בעיר פאס שבמרוקו, ורבה הראשי הספרדי של העיר יבנה בישראל.

יעקב חיים בן נאים

רבי יעקב חיים בן נאים (או אבן נאים; נפטר בכ"ח בתשרי ה'תקס"ד, 1803) היה מחכמי צפון-אפריקה וממנהיגיה במאה ה-18. רב, מקובל ופוסק.

בקרב יהודי אלג'יר נהגו לכנותו בשם "שליח ירושלים ר' יעקב אבן נאים". חיבר פיוטים לפורים של יהודי אלג'יר.

רפאל הלפרין

רפאל הלפרין (תרפ"ד, 1924 – כ' באב תשע"א, 20 באוגוסט 2011) היה איש עסקים, אמן לחימה (דאן 5 בקראטה ואלוף העולם בהיאבקות מקצועית בשנים 1952 ו־1957), פעיל ציבור חרדי ישראלי, עורך האנציקלופדיה לבית ישראל והמייסד של רשת אופטיקה הלפרין.

שמואל פרימו

רבי יהודה שמואל פרימו (לעיתים: יאודה; בראשי תיבות: רש"ף או מהרש"ף; ה'שצ"ד, 1634 - ט"ז בניסן ה'תס"ח, 6 באפריל 1708) היה רב ומקובל טורקי ממוצא מצרי. התפרסם כסופרו של שבתאי צבי ואפשר שדבק בו גם לאחר התאסלמותו. נראה שבהמשך חזר בו מאמונותיו השבתאיות. בסוף ימיו נמנה עם חשובי רבני אדריאנופול ודבריו מצוטטים רבות בכתבי גדולי דורו והדורות הבאים.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.