אנציקלופדיה יודאיקה

אנציקלופדיה יודאיקה (Encyclopaedia Judaica) היא אנציקלופדיה המתמקדת בנושאי עם ישראל: יהדות, מדעי היהדות ותולדות עם ישראל שיצאה לאור בישראל באנגלית, בשנת 1972, ובה 16 כרכים ו-25,000 ערכים. בתחילת 2007 יצאה לאור מהדורה מחודשת של האנציקלופדיה, ב-22 כרכים.

מהדורה ראשונה, 1972

בשנים 1928–1934 יצאה לאור בגרמנית אנציקלופדיה יודאיקה, שלא הושלמה עקב עליית הנאצים לשלטון בגרמניה. אחדים מהערכים של אנציקלופדיה זו, (וכן חלק מכספי השילומים לגולדמן), שימשו בהכנת "אנציקלופדיה יודאיקה" באנגלית שיצאה לאור ב-1972, בהוצאת כתר.

במהלך השנים 1972-1994 יצאו לאור עשרה כרכי עדכונים, שקובצו בשני מקבצים: אירועי 1973-1982 ואירועי 1983-1992. העורך הראשי של האנציקלופדיה היה ססיל רות, ואחריו ג'פרי ויגודר (השניים ערכו קודם את "אנציקלופדיה של היהדות", בשפה העברית, שראתה אור בהוצאת מסדה ב-1969).

במהלך השנים יצאה לאור גם גרסת CD-ROM של מהדורה זו.

בתחילת שנות השבעים הושק מיזם להוצאת מהדורה מקוצרת ברוסית. מיזם זה הפך למיזם עצמאי, בשם "אנציקלופדיה יהודית קצרה בלשון הרוסית" (Краткая еврейская энциклопедия), שיצא לאור ב-11 כרכים בשנים 1976-2005.

מהדורה שנייה, 2007

מהדורה מחודשת של האנציקלופדיה יצאה לאור בתחילת 2007, בעריכתם של פרד שקולניק, שנמנה עם עורכיה של מהדורת 1972, ומיכאל ברנבאום. במהדורה החדשה נוספו ערכים חדשים, חלק מהערכים הישנים עודכנו ומספר התמונות והאיורים הוקטן. יש כמה ערכים שהיו במהדורה הראשונה ואינם בחדשה, ועל כן המהדורה החדשה אינה מייתרת את הראשונה. בין כותבי ועורכי המשנה של המהדורה: פרופ' אבי רביצקי (מחשבה יהודית ופילוסופיה), פרופ' משה אידל (קבלה וחסידות), פרופ' מנחם אלון ופרופ' אביעד הכהן (משפט עברי), פרופ' ענת פינברג (ספרות).

המהדורה יצאה לאור ב-22 כרכים והודפסה בשיתוף פעולה של הוצאת כתר עם הוצאת מקמילן (Macmillan Reference USA) מדטרויט, שבבעלות חברת תומסון גייל. מהדורה זו מופצת גם בגרסת ספר אלקטרוני.

קישורים חיצוניים

אליה שמואל הרטום

אליה שמואל הרטום (Elia Samuele Artom) (כ"ג בסיוון ה'תרמ"ז, 15 ביוני 1887 - כ"ג באדר א' ה'תשכ"ה - 25 בפברואר 1965) היה רב ומחנך באיטליה ובישראל, מנהל בית המדרש לרבנים ברומא. מחבר "תנ"ך קאסוטו".

אנטואן לוי

אנטואן (אשר) לוי (בצרפתית: Antoine (Asher) Levy) ‏ (1832 - ? ) היה רב ודרשן, מורה ועתונאי יהודי צרפתי, אחד ממובילי רוח ההתחדשות ביהדות רומניה במחצית השנייה של המאה ה-19 על ידי פעילותו בבוקרשט וביאשי.

אנטואן לוי נשא את הדרשה הראשונה בבית הכנסת קורל של בוקרשט והוכר רשמית כמנהיג הדתי של יהדות בוקרשט (מסביב ל"קונגרגציית טפמלול קורל") בין השנים 1867-1869

ובו זמנית היה מנהל בתי הספר היהודי של שתי הקהילות בבירת רומניה, האשכנזית והספרדית.

מאוחר יותר היה רב ביאשי (1867-1871). בצרפת נשא תואר של "רב גדול" או "רב ראשי" grand rabbin. מאוחר יותר היה מורה לגרמנית בבורדו ובפריז ופרופסור בבית המדרש לרבנים בפריז.

אנציקלופדיה

אֶנְצִיקְלוֹפֶּדְיָה (באנגלית: encyclopaedia או encyclopedia) היא מאגר כתוב של הידע האנושי הקיים, בתחום מסוים או בכל תחומי הידע, שנאסף כדי להנחיל אותו לאחרים ולדורות הבאים.

אנציקלופדיה יהודית

האם התכוונתם ל...

אנציקלופדיה יודאיקה (אשכול)

אנציקלופדיה יודאיקה (Encyclopaedia Judaica) היא אנציקלופדיה המתמקדת בנושאי עם ישראל: יהדות, מדעי היהדות ותולדות עם ישראל שיצאה לאור בגרמנית בשנים 1928–1934, ולא הושלמה עקב עליית הנאצים לשלטון בגרמניה.

בשנת 1926 הציגו נחום גולדמן ויעקב קלצקין את תוכנית האנציקלופדיה שהייתה אמורה לצאת במקביל בעברית ובגרמנית. העורך הראשי היה יעקב קלצקין ולצדו כיהנו כמזכירים ראשיים: יעקב נפתלי שמחוני ומקס סולובייצ'יק. בפרסום נמנו ארבעה עשר מדורים ועורכיה:

המזרח בימי קדם - נפתלי הרץ טור-סיני

דברי ימי ישראל עד חתימת התלמוד - יעקב נפתלי שמחוני

דברי ימי ישראל בימי הביניים והעת החדשה - יצחק משה אלבוגן ומרק וישניצר

הספרות התלמודית - יהושע גוטמן

הספרות הרבנית - ד"ר י. פריימאן

העבודה והתפילה - יצחק משה אלבוגן

הספרות ערבית והאסלאם - פרופ' נ. ווייל

פילוסופיה - יעקב קלצקין

תולדות הדתות - נפתלי הרץ טור-סיני

חקר הלשונות השמיות - נפתלי הרץ טור-סיני

הספרות העברית החדשה - מרדכי אהרנפרייז

היסטוריה חברתית וכלכלית - מרק וישניצר

שאלת ההווה בישראל - נחום גולדמן

מדעי הטבע - ד"ר פ. כהןבשנים 1928-1934 יצאה לאור בברלין, בהוצאת "אשכול" של נחום גולדמן, אנציקלופדיה יודאיקה, שנכתבה בגרמנית. עורכיה הראשיים היו יעקב קלצקין ואיסמר אלבוגן. בין הכותבים נמנו נפתלי הרץ טור-סיני, אלתר דרויאנוב, יהושע גוטמן וחיים ברודי. ד"ר שאול טשרניחובסקי ערך את מדור חכמת הטבע והרפואה. .

עשרה כרכים, מהערך Aach עד הערך Lyra, יצאו לאור עד להפסקת המיזם עקב עליית הנאצים לשלטון. כן יצאו לאור שני כרכים בעברית שנודעו כאנציקלופדית אשכול. האנציקלופדיה לוותה בתרשימים רבים, אך המפות נעדרו ממנה כמעט לגמרי.

הכרך השני בגרמנית יצא ביולי 1928 וכלל ערכים מ"אקדמיה" עד אבוסטזיה". הכרך השלישי יצא בתחילת 1929. הכרך החמישי יצא בתחילת 1930. הכרך התשיעי יצא לאור לקראת סוף 1932.

הכרך הראשון של האנציקלופדיה בעברית, בשם "אשכול - אנציקלופדיה ישראלית", יצא בשנת 1929 והכרך השני באמצע שנת 1931.

בעל המשמר תוארה האנציקלופדיה: "נסיון גדול וחשוב מכל הבחינות - ניסיון ששימש דוגמה טובה למבצעי האנציקלופדיה העברית החדשה".

אחדים מהערכים של אנציקלופדיה זו, (וכן חלק מכספי השילומים לגולדמן), שימשו בהכנת "אנציקלופדיה יודאיקה" באנגלית שיצאה לאור ב-1972.

אנציקלופדיה יודאיקה (פירושונים)

האם התכוונתם ל...

ארגמן

ארגמן הוא צבע בגוון סגול אדמדם. ארגמן נחשב לצבע המייצג מלכות. בתקופה העתיקה הכינו את הצבע מנוזל הגוף של חלזונות מסוג ארגמונים, ששכנו לחופי הים התיכון.

בתנ"ך ארגמן הוא אריג מצמר הצבוע בצבע הארגמן. הארגמן מוצג מספר פעמים כגון (שמות, כה, ד) "וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי, וְשֵׁשׁ וְעִזִּים." בעברית בת ימינו משמש השם ארגמן גם כשם נוסף לצבע האדום העמוק או הכהה.

אשכול

האם התכוונתם ל...

גזירות הלבוש באימפריה העות'מאנית

גזירות הלבוש באימפריה העות'מאנית וגם גזירות המלבושים באימפריה העות'מאנית היו תקנות שהוטלו על יהודי האימפריה העות'מאנית על ידי סולטנים שונים ומטרתן: לבדל את האוכלוסייה היהודית מהמוסלמית, לעגן ולרענן את נוהגי הלבוש באימפריה, ולהנהיג תקנות לבוש מיוחדות כפעולת עונשין נגד האוכלוסייה היהודית בגין הפרת נוהגי הלבוש הבסיסיים.

האנציקלופדיה היהודית

האנציקלופדיה היהודית (באנגלית: Jewish Encyclopedia) היא אנציקלופדיה בשפה האנגלית לנושאי יהדות ועם ישראל שיצאה לאור בשנים 1901–1906 על ידי המו"ל Funk and Wagnalls בניו יורק. באנציקלופדיה ישנם כ-15,000 ערכים ב-12 כרכים, ועד היום היא אחד המקורות המקיפים ביותר למידע בנושאי יהדות ותולדות עם ישראל.

הלקסיקון היהודי

הלקסיקון היהודי (Jüdisches Lexikon), ובשמו המלא: "הלקסיקון היהודי: מדריך אנציקלופדי לידע יהודי" (Jüdisches Lexikon: ein enzyklopädisches Handbuch des jüdischen Wissens) הוא לקסיקון יהודי בשפה הגרמנית שהופיע בהוצאת היידישער פערלאג בברלין בירת גרמניה בשנים 1927–1930.

הלקסיקון, בן ארבעה כרכים (הרביעי מורכב משני חלקים), הוא עודנו הלקסיקון היהודי הכללי המעמיק והמקיף ביותר בשפה הגרמנית. "הביוגרפיה הלאומית היהודית הגדולה" שחיבר שלמה וינינגר אמנם עולה עליו בהיקף, אך זהו לקסיקון ביוגרפי בלבד. יוזמה אנציקלופדית נוספת בשפה הגרמנית, אנציקלופדיה יודאיקה, הופסקה עם עליית הנאצים לשלטון.

הלקסיקון נערך על ידי גאורג הרליץ וברונו קירשנר, בהשתתפות איסמר אלבוגן, ובהכנתו השתתפו יותר מ-230 אינטלקטואלים יהודים נודעים, בהם יוסף מייזל, אהרון סנדלר, מקס סולובייצ'יק, פליקס טיילהבר, רוברט ולטש, מיכאל ברקוביץ, נתן מיכאל גלבר והרב מקס וינר.

ישנם חוקרים הסבורים כי התעמולה הנאצית בגרמניה עסקה ברדיפה אנטישמית של צ'ארלי צ'אפלין בהסתמכה באופן שגוי על הערך עליו בלקסיקון, שבו נכתב על צ'אפלין כך: "אחד מגדולי השחקנים בדורנו. נולד בשנת 1889 למשפחה יהודית ממזרח אירופה, טוֹנְשְׁטֵיין [Thonstein], שהיגרה לאנגליה באמצע המאה ה-19. בלצונו הוא מצייר את הצער הנצחי, את מצב הרוח היהודי הטרגי הטיפוסי, ואכזבה אילמת המביאה הלם עמוק מאוד." למעשה, הביוגרפים של צ'אפלין סבורים כיום שלשחקן לא היו שורשים יהודיים.כרכי הלקסיקון היהודי עברו דיגיטציה וזמינים במלואם באינטרנט.

יחזקאל קויפמן

יחזקאל קויפמן (17 בדצמבר 1889 – כ"א בתשרי תשכ"ד, 9 באוקטובר 1963) היה פרופסור, פילוסוף וחוקר מקרא, חתן פרס ישראל במדעי היהדות לשנת תשי"ח (1958) ושני פרסי ביאליק לחכמת ישראל. שימש כראש החוג למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים והיה חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 1959.

יעקב קלצקין

יעקב קְלַצְקין (קלאצקין; 3 באוקטובר 1882, ברזה קרטוסקה, פלך גרודנו, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – 26 במרץ 1948, וֵוֵה, שווייץ) היה פילוסוף יהודי שפינוציסט, פעיל ציוני, מו"ל, עורך ופובליציסט המעורה בחיי הרוח של התקופה. ערך את ביטאון התנועה הציונית די ולט, ייסד (עם נחום גולדמן) את הוצאת הספרים "אשכול" והיה עורכה הראשי של אנציקלופדיה יודאיקה. אייזיק רמבה כתב עליו: "עד עלות היטלר לשלטון הוא היה מן האישים המפורסמים ביותר בקרב היהדות במערב אירופה, והשפעתו התפשטה על פני חוגי האינטליגנציה הלאומית בעולם כולו".

כתר הוצאה לאור

כתר הוצאה לאור היא אחת מחברות ההוצאה לאור הגדולות בישראל, המחזיקה גם מפעלי דפוס. החל משנת 2005 מתבצעת פעילות ההוצאה לאור שלה דרך חברת הבת, כתר ספרים. ההוצאה נשלטת מאז 1992 על ידי חברת ההשקעות ארלדן השקעות.

ליידה

לֵיידָה (בקטלאנית: Lleida) או לֶרִידָה (בספרדית: Lérida) היא עיר בצפון ספרד, בירת הפרובינציה הקרויה על שמה, בקהילה האוטונומית קטלוניה. היא העיר השנייה בגודלה בקטלוניה, עם כ-119,000 תושבים בעיר עצמה ועוד 176,000 באזור המטרופוליני. נהר הסגרה עובר בה.

כלכלת העיר מתבססת בעיקר על חקלאות ותיירות.

האתר הבולט בעיר הוא הקתדרלה העתיקה (La Seu Vella), כנסייה בסגנון הרומנסקי מהמאה ה-13. אתרים נוספים הם בית העירייה, גם הוא מהמאה ה-13, כנסיית סן לורנסו מהמאה ה-12, בית החולים על שם מריה הקדושה (המאה ה-15) והקתדרלה החדשה (מסוף המאה ה-18).

מסדה (הוצאת ספרים)

מסדה היא הוצאת ספרים שהוקמה בשנת 1930 על ידי ברכה פֶּלִאי והייתה מהוצאות הספרים המובילות ביישוב ובישראל.

מרדכי אנסבכר

מרדכי (מקס) אנסבכר (נולד בשנת 1927 בווירצבורג, גרמניה) היה המנכ"ל הראשון של יד ושם. אנסבכר היה העורך המדעי של אנציקלופדיה יודאיקה, קצין ולוחם בהגנה ובצה"ל ומרצה לתולדות ישראל באוניברסיטת היידלברג בגרמניה. הוא סייע בהקמת מוזיאון יהודי גרמניה, שימש כעד במשפט אייכמן והיה ממייסדי עמותת ניצולי השואה "עמך".

משה נחום צובל

ד"ר משה (מוריץ) נחום צובל (כ"ח בטבת תרל"ח, ינואר 1878 - כ"ז אדר א' תשכ"ב, מרץ 1962) היה היסטוריון וחוקר יהדות, עורך העיתונים די וועלט ו"אלגעמיינע יידישע צייטונג", עורך אנציקלופדיה יודאיקה. שימש מזכירו של בנימין זאב הרצל.

רוי גלאובר

רוי ג'יי גלאובר (באנגלית: Roy Jay Glauber,‏ 1 בספטמבר 1925 - 26 בדצמבר 2018) היה פיזיקאי יהודי אמריקאי, זוכה פרס נובל לפיזיקה לשנת 2005 (יחד עם ג'ון הול ותאודור האנש, שזכו במחצית השנייה של הפרס).

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.