אנציקלופדיה אוצר ישראל

אנציקלופדיה אוצר ישראל (בשמה המלא: אוצר ישראל, אנציקלופדיה לכל מקצועות תורת ישראל, ספרותו ודברי ימיו) היא אנציקלופדיה למדעי היהדות בשפה העברית הכוללת עשרה כרכים. היא יצאה בשנים שלפני מלחמת העולם הראשונה. ייחודה הוא בהיותה האנציקלופדיה הכללית (שאינה רק תלמודית) והעממית הראשונה בשפה העברית.

אנציקלופדיה אוצר ישראל
אוצר ישראל אנצילופידיא
הוצאה
עורך יהודה דוד אייזנשטיין
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 001175311

כתיבת האנציקלופדיה

האנציקלופדיה הוּצאה לאור על ידי יהודה דוד אייזנשטיין (בעל האוצרות), בניו יורק בין השנים 19071913.

שנים ספורות לפני הוצאתה לאור של אנציקלופדיה אוצר ישראל יצאה לאור בניו יורק האנציקלופדיה היהודית. אייזנשטיין, שכתב לא מעט ערכים באנציקלופדיה היהודית, לא היה מרוצה מהאופי הכולל שנשאה האנציקלופדיה היהודית. לאור זאת החליט איזנשטיין להוציא לאור אנציקלופדיה בעלת גוון מסורתי יותר, כך באה לעולם האנציקלופדיה אוצר ישראל. לצד עבודתו של איזנשטיין כעורך של האנציקלופדיה, הוא אף כתב כשליש מהערכים המופיעים בה.

במבוא לאנציקלופדיה מצוינים גם צבי הירש ברנשטיין, אברהם חיים רוזנברג וד"ר גוטהרד דויטש כמי שהשתתפו בכתיבת האנציקלופדיה. כמו כן, השתתפו כותבים חשובים נוספים בכתיבת ערכים לאנציקלופדיה, בהם רבנים כמו הראי"ה קוק, הרב חיים הירשנזון, הרב יעקב משה טולידאנו, הרב יחיאל מיכל טוקצינסקי, וחוקרי מדעי היהדות כמו ד"ר מרדכי מרגלית, מאיר איש-שלום, זאב (וילהלם) באכר, יעקב בצלאל לויטרבך, שמואל אברהם פוזננסקי, נחום סלושץ, נחמן סירקין ולוי גינצברג.

בנוסף להוצאה הראשונה בניו יורק, האנציקלופדיה יצאה גם בשתי מהדורות נוספות. אחת מהן במהדורה משותפת ל-'שאפירא וואלנטין ושותפיו' לונדון ולהוצאה עברית 'מנורה', ברליןוינה בשנת (1924).

"אוצר ישראל" ראתה את המחקר המודרני במדעי היהדות כהשערות שטרם הוכחו וכמדע שלא הגיע לפרקו, ולכן העדיפה להסתמך על יסודות המסורת היהודית. כך, למשל, ביקורת המקרא מוזכרת באנציקלופדיה רק בערך מיוחד הנקרא 'בקורת'. רעיונותיהם וטענותיהם של חכמי ביקורת המקרא לא מובאים בערכים ספציפיים העוסקים במקרא עצמו.

היחס לאנציקלופדיה

למעט ערכים מסוימים, האנציקלופדיה 'אוצר ישראל' לא נחשבת למדויקת מבחינה מדעית אך למרות זאת היא זכתה לתפוצה רחבה.

האנציקלופדיה ספגה ביקורת מסוימת בחוגי היהדות החרדית שכן חלק מעורכיה לא היו שומרי מצוות והיא "איננה נקייה מדברי אפיקורסות"[1]. למרות זאת האנציקלופדיה נמצאת עד היום בשימוש בבתים דתיים וחרדיים רבים ודפוסי צילום שלה מודפסים מעת לעת. ישנה אף עדות שהאדמו"ר מסאטמר רבי יואל טייטלבוים החזיק את האנציקלופדיה בספרייתו, אם כי באחד המדפים התחתונים המוצנעים[2]. גם יחסם של הרבנים לספר זה מאז ועד ימינו איננו אחיד[3].

ביקורת מכיוון שונה הושמעה על ידי הסופר י. ח. טביוב, אשר גרס שהאנציקלופדיה 'מסורתית' מדי ונותנת מקום רב מדי להלכה ולדברי חז"ל ובכך לא ממלאת תפקיד חינוכי ראוי של קידום ערכי תנועת ההשכלה ('הצפירה', תרע"ב, גיליון מס. 27-28).

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ לדוגמה: בן-פרת [=ר' משה יהודה פולק, בנו של עורך כתב העת יוסף שמעון פולק], "טעונים גניזה", בית ועד לחכמים (סאטמר), ז', חוברת ד' (טבת תרפ"ח 1928), עמ' ס-סא.

    ...בעריכתו השתתפו איזה בטלנים אורתודוקסים ולרגלי השתתפות יראים הללו עם חפשים ופורקי עול, הוכשר הספר הזה והוחזק, שאין בו דופי, כי רובא דרובא של העובדים בו הם מינים ידועים, כופרים בשתי התורות, והידועים לנו נקובים בסימניהם: בז"ב (=פרופ' בנימין זאב באכר, בודפשט), ג"ד (=ד"ר גוטהרד דויטש , פרופ' בבית המדרש לרבנים בסינסינטי, עורך באנציקלופדיה היהודית), י"ש (=יבגיניה שוורצברג, סינסינטי), ג"ב (=גרשום באדר, עורך, לבוב, אחר כך בניו יורק), ע"ג (=ד"ר עזריאל גינציג, מו"ל האשכול, רב בלאשיץ, מעהרין), שא"פ (=ד"ר שמואל אברהם פוזננסקי, רב ומטיף ב"בית הכנסת לנאורים", ורשה), ש' (=?), ר"ו (=?)..."

  2. ^ י' יוסף כהן, "הספריות שלי", תגים ג-ד (תשל"ב), עמ' 127 ; הודפס שנית בתוך מרבה ספרים מרבה חכמה, תל אביב, עמ' קיח.
  3. ^ יעקב שמואל שפיגל, "על היחס לחיבוריו של ר' אהרן וירמש : ומשהו על היחס לאנציקלופדיה אוצר ישראל". ירושתנו, ספר שלישי, תשס"ט, רסט-שט.
דוב רבל

הרב ד"ר דוב (ברנרד) רֶבֶל (ביידיש: רעוועל; באנגלית: Bernard Revel; ח' בתשרי תרמ"ו, 17 בספטמבר 1885, פרינאי - ב' בכסלו ה'תש"א, 2 בדצמבר 1940, ניו יורק) היה רב וראש ישיבה אמריקאי ממוצא ליטאי. נשיאה הראשון ומעצב דמותה של ישיבת רבינו יצחק אלחנן בניו יורק, בראשית המאה ה-20.

האנציקלופדיה היהודית

האנציקלופדיה היהודית (באנגלית: Jewish Encyclopedia) היא אנציקלופדיה בשפה האנגלית לנושאי יהדות ועם ישראל שיצאה לאור בשנים 1901–1906 על ידי המו"ל Funk and Wagnalls בניו יורק. באנציקלופדיה ישנם כ-15,000 ערכים ב-12 כרכים, ועד היום היא אחד המקורות המקיפים ביותר למידע בנושאי יהדות ותולדות עם ישראל.

חיים הירשנזון

הרב חיים הירשנזון (בכתיב יידי: הירשענזאהן; י"א באלול תרי"ז, 31 באוגוסט 1857 - 15 בספטמבר 1935) היה רב והוגה דעות, מראשוני ההוגים של הציונות הדתית.

יהודה דוד אייזנשטיין

יהודה דוד אייזנשטיין (בכתיב יידי: אייזענשטיין; בלועזית: Julius (Judah David) Eisenstein; כ"א בחשוון תרט"ו, 12 בנובמבר 1854, מזריטש, פולין הקונגרסאית – ז' בסיוון תשט"ז, 17 במאי 1956, ניו יורק, ארצות הברית), היה סופר, עורך ומוציא לאור יהודי; נודע בכינוי "בעל האוצרות" (ראו להלן).

יחיאל מיכל טוקצינסקי

הרב יחיאל מיכל טוקצינסקי (נכתב ונהגה לעיתים טיקוצ'ינסקי; ט"ו בטבת ה'תרל"ב, 27 בדצמבר 1871 - ח' בניסן ה'תשט"ו, 31 במרץ 1955) היה ראש ומנהל ישיבת "עץ חיים", אבי ה"לוח לארץ ישראל" ומחברם של ספרים הלכתיים רבים. זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית לשנת תשי"ב.

יעקב בצלאל לויטרבך

יעקב בצלאל לויטרבך (כתב את שמו: יעקב בצלאל הכהן לויטערבאך, ובאנגלית: Jacob Zallel Lauterbach;‏ 6 בינואר 1873–1942) היה חוקר מדעי היהדות יהודי אמריקאי, יליד גליציה שהתחנך באוניברסיטאות גרמניה, רב בארצות הברית, פרופסור בהיברו יוניון קולג' ומחבר שאלות ותשובות עבור התנועה הרפורמית באמריקה. התמחה בספרות מדרשית ותלמודית ונודע במיוחד בשל המהדורה הביקורתית של מכילתא דרבי ישמעאל ותרגומה לאנגלית.

יעקב משה טולידאנו

הרב יעקב משה טוֹלֶידַאנוֹ (י"א באלול ה'תר"ם, 18 באוגוסט 1880 – כ"ד בתשרי ה'תשכ"א, 15 באוקטובר 1960) היה רב, פוסק ואיש ציבור ישראלי, שכיהן כרב העיר תל אביב-יפו וכשר הדתות בממשלות ישראל ה-8 וה-9.

לוי גינצבורג

הרב פרופ' לואיס לוי בן יצחק גינצבורג (Louis Ginzberg;‏ 28 בנובמבר 1873, קובנא, האימפריה הרוסית – 11 בנובמבר 1953, ניו יורק) היה חוקר תלמוד אמריקאי נודע, ממנהיגיה של היהדות הקונסרבטיבית.

מאיר איש-שלום

מאיר איש-שלום (פרידמן) (10 ביולי 1831 – 26 בנובמבר 1908, כ"ט בתמוז ה'תקצ"א – כ"ט בחשון ה'תרס"ט) היה מחשובי חוקרי היהדות, מוציא לאור של חיבורים תורניים בעריכה מדעית ומחבר פירושים לספרים שונים.

מוראביה

מוראביה (בצ'כית: Morava, להאזנה (מידע • עזרה), גרמנית: Mähren, להאזנה (מידע • עזרה); בפי היהודים: מעהרין) היא חבל הארץ המזרחי של צ'כיה. זהו אזור היסטורי, שאין לו מעמד רשמי כלשהו בתוך הרפובליקה הצ'כית. מקורו של השם הוא בנהר המוראבה. עיר הבירה של החבל היא ברנו, העיר השנייה בגודלה בצ'כיה.

מסכת תענית

מַסֶּכֶת תַּעֲנֶית (נקראת גם מַסֶּכֶת תַּעֲנִיּוֹת) היא חלק מסדר "מועד" שבשישה סדרי משנה. מסכת זו קצרה יחסית, ועוסקת בדיני תעניות בכלל, ובפרט בתעניות שבית דין היו גוזרים על כלל הציבור בזמן "עצירת גשמים" ובשנת בצורת. אגב כך מובאים במסכת גם דיניהם של הקטעים בתפילת שמונה עשרה הקשורים לירידת הגשמים - הזכרת "מוריד הגשם" ובקשת "ותן טל ומטר לברכה".

בנוסף לתעניות על הגשמים, המסכת עוסקת גם בתענית י"ז בתמוז ותשעה באב ובדיני השבוע שחל בו תשעה באב וכן בסדר המעמדות. במסכת זו בתלמוד הבבלי פרקי אגדה רבים, יחסית למסכתות אחרות. במסכת זו נמצאות האגדות הידועות על חוני המעגל, נחום איש גם זו ונקדימון בן-גוריון.

בתלמוד בבלי יש למסכת זו 30 דפים.

מרדכי בן הלל

רבי מרדכי בן הלל הכהן (ידוע בכינויו 'המרדכי') (ה'י', 1250 – כ"ב באב ה'נ"ח, 8 באוגוסט 1298) היה מחשובי הפוסקים באשכנז בדור שאחרי בעלי התוספות, תלמיד רבי מאיר בן ברוך מרוטנברג ומחבר ספר 'המרדכי', ספר פסיקה מרכזי ביהדות אשכנז. נרצח במהלך פרעות רינדפלייש.

נחום סלושץ

נחום סְלוּשְץ (Slouschz; כ"ח בכסלו תרל"ב, 1871, סמורגון, רוסיה – ב' בטבת תשכ"ז, 15 בדצמבר 1966, גדרה) היה סופר, חוקר לשונות המזרח וקדמוניות היהודים בארצות המזרח.

נחמן סירקין

ד"ר נחמן סירקין (ברוסית: Нахман Сыркин; י"ח בשבט ה'תרכ"ח, 11 בפברואר 1868 (לפי הלוח היוליאני) – ז' באלול ה'תרפ"ד, 6 בספטמבר 1924) היה הוגה דעות ואחד מאבות הציונות הסוציאליסטית.

סבוראים

סָבוֹרָאִים (מסבירים) - ובספרות התורנית רבנן סבוראי - הוא כינוים של חכמי ישיבות בבל מסוף תקופת האמוראים (סוף המאה ה-5) ועד לתקופת הגאונים (אמצע המאה ה-6 או אמצע המאה ה-7). כינוי זה מבוסס על השם "סבורא", שמופיע בתלמוד הירושלמי, מסכת קידושין, שפירושו בעל סברא, מבין דבר.

המקור הקדום ביותר המזכיר את הסבוראים, מגדיר אותם כקבוצה-תקופה ומכנה אותם בשם זה הוא אגרת רב שרירא גאון.

בשונה מקודמיהם, האמוראים, שיצרו את התלמוד, עסקו הסבוראים לא ביצירה חדשה אלא בעיקר בהסברה, הטמעה והשלמה של התלמוד. לסבוראים חלק רב בעריכת התלמוד הבבלי – ליקוט גרסאות והשוואת נוסחאות, ויש מדבריהם שנכנסו לגוף התלמוד. בכך סיימו הסבוראים את תהליך כינוסו ועריכתו של התלמוד. מלבד זאת, לא הותירו הסבוראים אחריהם טקסט כתוב, בשונה מכל שאר תקופות ישראל, לכן הידע עליהם הוא דל ביותר.

שמואל אברהם פוזננסקי

ד"ר שמואל אברהם פוזננסקי (בפולנית: Samuel Abraham Poznański;‏ 3 בספטמבר 1864, לוברנייץ – 1921) היה מלומד הידוע בשל מחקריו על הקראות והלוח העברי. הוא היה ערביסט, ביבליוגרף עברי וכן רב בבית הכנסת הגדול בוורשה.

הוא סיים את לימודיו בגימנסיה של ורשה ולמד באוניברסיטת ורשה וכן בבית המדרש הגבוה למדעי היהדות בברלין. באותה תקופה יצר קשרים קרובים עם מורו משה שטיינשניידר וערך לכבודו את ספר היובל עם מלאת לשטיינשניידר 80 ב-1896.

הוא מונה כחבר במועצת הרבנים של ורשה על ידי ועדה של בית הכנסת הגדול בעיר זמן לא רב לפני מותו. היהודים האורתודוקסים התנגדו למינויו ואף יצאו להפגנות רחוב נגד המינוי. ב- 1923 החליף אותו משה שור בבית הכנסת הגדול.

הוא היה ציוני נלהב והיה נציג בקונגרס הציוני העולמי הראשון.

תולעים

תולעים - בעלי חיים חסרי חוליות בקבוצת רב-תאיים אמיתיים ובתוכה בקבוצת הבילטריה. גוף התולעים מורכב משלוש רקמות: רקמת עור, רקמת עצב ורקמת מעי. התולעים משתייכות לשלוש מערכות:

מערכת תולעים שטוחות

מערכת תולעים טבעתיות

מערכת תולעים נימיות

מערכת תולעים גדיאליות - זן נדיר של חסרי חוליות אשר נפוץ במדבריות ובאזורים צחיחים. בישראל נצפו מספר פרטים בודדים באזור הערבה.

תיקו

תֵּיקוּ (מארמית: תֵּקוּ – תַּעֲמֹד) הוא מונח תלמודי המורה על אי-הכרעה, המושאל גם לתחומים אחרים, בעיקר ספורט.

תמוז

תמוז הוא חודש בלוח העברי, הרביעי במספר לפי המסורת המקראית והעשירי לפי המסורת החז"לית. חודש זה חל בתחילת הקיץ.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.