אנציקלופדיה

אֶנְצִיקְלוֹפֶּדְיָהאנגלית: encyclopaedia או encyclopedia) היא מאגר כתוב של הידע האנושי הקיים, בתחום מסוים או בכל תחומי הידע, שנאסף כדי להנחיל אותו לאחרים ולדורות הבאים.

אטימולוגיה

הפילוסוף היווני הִיפְּיָאס איש אֶלִיס טבע את המונח εγκυκλοπαιδεια (אֶנְקִיקְלוֹפָּאידִיָה, ובגרסה לטינית מאוחרת "אנציקלופדיה"), ביוונית עתיקה: εγκύκλιος (בתעתיק לטיני enkyklios) - עגול, מקיף, וπαιδεία (בתעתיק לטיני paideia) - חינוך, הדרכה. מכאן שεγκύκλιος παιδεία פירושו "חינוך מקיף".

נסיונות למציאת מונח עברי מקביל לא צלחו, והשמות "יען", "מכלל" (ששמשה בימי הביניים כמילה העברית לאנציקלופדיה, והיה שמה של אנציקלופדיה פופולרית לילדים בארץ בעבר) ודומיהם אינם משמשים כיום, ואף האקדמיה ללשון העברית מבכרת את הכינוי "אנציקלופדיה"[1].

התפתחות האנציקלופדיה

StoreDanskeEncyklopaedi
האנציקלופדיה הדנית הגדולה (Den Store Danske Encyklopædi)

ספרים המנסים להקיף את הידע האנושי קיימים מימי קדם. צעדים ראשונים ליצירת ספרים המקיפים את תחומי הידע העיקריים נעשו ברומא העתיקה, בחיבוריהם של פליניוס הזקן ומרקוס טרנטיוס וארו. חיבורו של פליניוס הזקן "תולדות הטבע" (Naturalis Historia מלטינית) מן המאה ה-1 לספירה, היא האנציקלופדיה הידועה העתיקה ביותר. חיבור זה הכיל כ-20 אלף ערכים ב-37 כרכים והיה מקובל מאוד גם בימי הביניים, וממנו נוצר, במאה ה-16, המונח "אנציקלופדיה" לתיאור יצירה מסוג זה. פליניוס ציטט מחיבורים של למעלה מ-450 סופרים.

האנציקלופדיות הראשונות לא היו נוחות לשימוש כמו אלה שיש בימינו. כל אחד מן המחברים היה מסדר את הערכים בדרך שנראתה לו. לדוגמה, חיבורו של פליניוס הזקן מאורגן על פי נושאים כלליים העוקבים זה אחר זה בהיגיון מסוים, אך ללא סידור אלפביתי המוכר לנו היום.

האנציקלופדיה הגדולה ביותר שחוברה אי פעם היא זו שנערכה על-פי דרישתו של הקיסר הסיני, קאנגשי, במאה ה-17, והכילה 5,020 כרכים.

אנציקלופדיות בצורתן המוכרת לנו החלו לצאת לאור במאה ה-18:

התפתחותו של המחשב בשלהי המאה העשרים העבירה את האנציקלופדיה מהפורמט המודפס לשני פורמטים נוספים, שהפכו להיות דומיננטיים:

בתחילת 2012 הכריז המו"ל של אנציקלופדיה בריטניקה על הפסקת הפקתה של גרסת דפוס לאנציקלופדיה.

מאפייני האנציקלופדיה

בלא תלות באמצעי שעליו מאוחסנת האנציקלופדיה, עליה למלא חמש דרישות בסיסיות:

  • כיסוי נאות של התחום שבו עוסקת האנציקלופדיה, הן מבחינת היקף הערכים והן מבחינת מידת הפירוט וההעמקה בכל ערך.
  • הפניה מכל ערך לערכים אחרים המוזכרים בתוכו. באנציקלופדיה מקוונת זהו תפקידם של הקישורים הפנימיים.
  • הפניות למאמרים וספרים המשלימים ומרחיבים את המידע שבאנציקלופדיה. באנציקלופדיה מקוונת - קישורים לאתרים חיצוניים.
  • הפניות בשוליים לערכים אחרים באנציקלופדיה, העוסקים בנושא קרוב, כדי שהקורא יעיין בהם וישלים את ידיעותיו.
  • מפתח, המאפשר איתור מהיר של מידע נדרש.

על אנציקלופדיה להיות מדויקת ונוחה לשימוש. את הערכים כותבים, בדרך כלל, מומחים מתחומים שונים. הערכים הכתובים טעונים בדיקה, עריכה, הגהה, תיקון, ומדי פעם - עדכון. לרוב מכילה האנציקלופדיה מלבד הכתוב גם תרשימים ותמונות לעזר המשתמש.

רמת הפירוט

החלטה שיש לקבל עם תחילת יצירתה של אנציקלופדיה היא עד כמה יש לפרט ולהעמיק בכל ערך: האם לכתוב ערכים מקיפים יחסית, או להסתפק בתיאור קצר ותמציתי של נושא הערך. בין האנציקלופדיות הכלליות יש המסתפקות בכרך יחיד, ואחרות משתרעות על עשרות כרכים, כך שטווח האפשרויות למידת הפירוט וההעמקה רחב למדי. החלטה זו מתבטאת גם בשמה של היצירה, ויש המעדיפים את השם "לקסיקון", ואפילון "מילון", לאנציקלופדיה המתכווצת לכרך יחיד. דוגמאות לכך:

  • "מילון פונטנה למחשבה מודרנית" (בהוצאת עם עובד) - כלל אינו מילון, אלא הוא אנציקלופדיה זוטא למונחי המחשבה המודרנית.
  • "לקסיקון דביר לשיפור הלשון" (הוצאת דביר) - כשמו כן הוא.

בשנת 2005 יצא לאור "סופר לקסיקון כרטא", בכרך אחד שבו 959 עמודים ובהם כ-12,000 ערכים, כך שכל אחד מערכים אלה קצר ביותר, ואינו מספק יותר מאשר מושג בסיסי ביותר על נושא הערך. אחד ממקורותיו של לקסיקון זו הוא "אנציקלופדיה כללית כרטא", אשר אף היא בכרך אחד, שבו 1,492 עמודים. אנציקלופדיה זו מספקת מעט יותר מידע על כל ערך, אך גם היא מכילה מידע מועט למדי. בהקדמה ללקסיקון משתקפת תפיסת עולמו של יוצרו, כשבין השאר נכתב בה שהלקסיקון "שקול לכרכים מודפסים רבים שאבד עליהם הכלח". אל מול אלה עומדת האנציקלופדיה העברית, על 32 כרכיה (נוסף ל-5 כרכי מילואים ותוספות), המאפשרים פירוט והעמקה ניכרים.

אנציקלופדיה כללית ואנציקלופדיה תחומית

אנציקלופדיה עשויה להיות באחת משתי קטגוריות:

  • כללית - כלומר מכילה ערכים מכל תחומי הידע, דוגמת אנציקלופדיה בריטניקה
  • תחומית - לתחום ידע מסוים, כגון אנציקלופדיה לרפואה או אנציקלופדיה לפילוסופיה. Encyclopaedia Judaica, לדוגמה, בעולם היהודי על כל היבטיו.

אנציקלופדיות כלליות בעברית

אנציקלופדיות אינטרנט כלליות עבריות

ניתן למצוא באינטרנט אנציקלופדיות אחדות - כלליות או תחומיות - הכתובות בעברית:

אנציקלופדיות תחומיות בעברית

אנציקלופדיות אינטרנט תחומיות עבריות

אנציקלופדיות יהודיות

  • האנציקלופדיה היהודית - בשנים 1901-1906 יצאה לאור בארצות הברית אנציקלופדיה אנגלית בת 12 כרכים ו- 15,000 ערכים בשם Jewish Encyclopeida. היא כללה ערכים בנושאים הקהילה היהודית, רבנים ואישים יהודיים והיסטוריה של עם ישראל, לצד ערכים כלליים. האנציקלופדיה הפכה לנחלת הציבור והיא נגישה באמצעות האינטרנט.
  • אנציקלופדיה אוצר ישראל - יצאה לאור בשפה העברית ב-10 כרכים, בעריכת יהודה דוד אייזנשטיין (בעל האוצרות) בין השנים 1907-1913. אנציקלופדיה לכל מקצועות תורת ישראל, ספרותו ודברי ימיו. נועדה להרחיב מעבר לתחום המצומצם של הג'ואיש אנציקלופדיה.
  • אנציקלופדיה יודאיקה (Encyclopaedia Judaica) בגרמנית 1928-1934, לא הושלמה בעקבות עלית הנאצים לשלטון בגרמניה.
  • אנציקלופדיה יודאיקה (Encyclopaedia Judaica) באנגלית 16 כרכים ו-25,000 ערכים, בעריכת ד"ר ססיל רות, 1972-1991. יהדות, מדעי היהדות ותולדות עם ישראל. מהדורה חדשה יצאה ב-2007 ב-22 כרכים.
  • אנציקלופדיה לבית ישראל אנציקלופדיה הפונה לציבור החרדי בישראל, והיא נכתבה כך שתתאים להשקפת עולמו של ציבור זה. האנציקלופדיה בנויה מ-20 כרכים, והיא כוללת ערכים כלליים רבים.
  • אנציקלופדיה יהודית קצרה בלשון הרוסית - Краткая еврейская энциклопедия, (האגודה לחקר תפוצות ישראל, 11 כרכים, 1976-2005, ירושלים)

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מילון למונחי הספרנות (תשל"ו), האקדמיה ללשון העברית, 1976

גילוי נאות: ערך זה מזכיר את קרן ויקימדיה או את אחד המיזמים שלה. ויקיפדיה היא מיזם של קרן ויקימדיה.

MathWorld

MathWorld הוא אתר אינטרנט המהווה אנציקלופדיה למתמטיקה, המקיפה מסוגה בדפוס ובאינטרנט, ובה כ-13,000 ערכים (נכון לאוקטובר 2017).

האתר נוסד בשנת 1995 על ידי אריק וייסשטיין, סטודנט לפיזיקה ואסטרונומיה. עם הקמתו, נקרא האתר "Eric's Treasure Trove of Mathematics" (בעברית: "אוצר המתמטיקה של אריק"). האתר זכה להצלחה רבה, והורחב בהתמדה על ידי מייסדו, גם על פי הערות של הקוראים.

בשנת 1998, חברת CRC הוציאה לאור את תוכן האתר כספר וכ-CD-ROM, בשם: "CRC Concise Encyclopedia of Mathematics" (בעברית: "CRC אנציקלופדיה תמציתית של מתמטיקה"). גרסת האינטרנט החופשית נותרה פתוחה לציבור רק בחלקה. בשנת 1999, הצטרף וייסשטיין לחברת Wolfram Research של סטיבן וולפרם, וזו שינתה את שם האתר לשמו הנוכחי, "MathWorld", ואחסנה אותו בשרתי החברה, תוך פתיחתו לציבור ללא הגבלה. בשנת 2000, תבעה חברת CRC את Wolfram Research ואת וייסשטיין על הפרת חוזה, בטענה שווייסשטיין התחייב שהמידע יופיע בגרסת הדפוס בלבד. בעקבות זאת, נסגר אתר MathWorld. לבסוף, הגיעו הצדדים לפשרה, ובמסגרתה נפתח האתר לציבור ללא הגבלה.

האתר עשיר בתרשימים ובנוסחאות, המופקים באמצעות תוכנת Mathematica של Wolfram Research.

אנציקלופדיה אוצר ישראל

אנציקלופדיה אוצר ישראל (בשמה המלא: אוצר ישראל, אנציקלופדיה לכל מקצועות תורת ישראל, ספרותו ודברי ימיו) היא אנציקלופדיה למדעי היהדות בשפה העברית הכוללת עשרה כרכים. היא יצאה בשנים שלפני מלחמת העולם הראשונה. ייחודה הוא בהיותה האנציקלופדיה הכללית (שאינה רק תלמודית) והעממית הראשונה בשפה העברית.

אנציקלופדיה בריטניקה

אנציקלופדיה בריטניקה (מלטינית: Encyclopædia Britannica) היא אנציקלופדיה מאת חברת אנציקלופדיה בריטניקה בע"מ. הוותיקה מבין האנציקלופדיות באנגלית שעודן מוסיפות להתעדכן. ב-14 במרץ 2012 הודיע המו"ל על הפסקת הפקתן של מהדורות דפוס חדשות, והתמקדות בגרסה המקוונת של האנציקלופדיה.

אנציקלופדיה יהודית קצרה בלשון הרוסית

האנציקלופדיה היהודית הקצרה בלשון הרוסית («Краткая еврейская энциклопедия») שיצאה לאור בירושלים בין השנים 1976–2005, היא המאגר הראשון מאז 1913 המביא מידע מקיף ומגוון על ענייני יהודים ויהדות בשפה הרוסית.

האנציקלופדיה יצאה לאור בהוצאת מאגנס של האוניברסיטה העברית; עורכים: י' אורן (נדל), נ' פרת; יועצים מדעיים ראשיים: פרופ' ח. ביינארט, פרופ' מ. זנד.

באנציקלופדיה רוכז מידע עדכני על תולדות עם ישראל, על מורשתו, על תרבותו ועל ארצו ומדינתו. תשומת-לב רבה נתייחדה לחידוש הישות המדינית העצמאית של האומה וכן לתולדות יהודי רוסיה בכל הדורות, ובפרט - לתחייה הלאומית שמתחוללת בקיבוץ יהודי זה למן השליש האחרון של המאה העשרים.

במשך 30 שנים יצאו לאור 11 כרכים ועוד שלוש חוברות מילואים, ובהם כ-5,300 ערכים מסודרים לפי אותיות האלף בית הקירילי. הכרך האחרון (ה-11) הוא מפתח עניינים (אינדקס) שערכיו מכילים לא רק את מקום אזכורו של השם או המושג באנציקלופדיה, אלא גם קשרים אסוציאטיביים בין המושגים. לכן יש לכרך זה ערך אינפורמטיבי בפני עצמו.

משנת 2005 מופיעה באינטרנט הגרסה המעודכנת והמורחבת של האנציקלופדיה. האתר פותח בתמיכה של קרן אבי חי וועידת התביעות.

אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו

אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו היא אנציקלופדיה בעריכתו של דוד תדהר המונה 19 כרכים ובהם 6,000 ערכים, המכילים חומר ביוגרפי על אודות אישים יהודים שסייעו בבניית ארץ ישראל למן המחצית השנייה של המאה ה-19 ואילך. הכרך הראשון פורסם ב-1947 והחומר אליו נאסף מספר שנים קודם לכך. הכרכים יצאו בערך אחד לשנה מאז 1947.

מטרתו של תדהר בכתיבת האנציקלופדיה הייתה איסוף חומר ביוגרפי על חלוצי היישוב ולהספיק לכתוב את החומר בטרם יילכו לעולמם. תדהר שלח אלפי שאלונים לצאצאי האנשים אשר הוגדרו על ידיו "חלוצי הישוב ובוניו" וביקש פרטים עליהם ועל מעשיהם. בנוסף לכך, ליקט פרטים על האישים לפי הכתובות על מצבות בבתי הקברות. תדהר השתמש גם בחומר מחקרי של חוקרים וסופרים אשר סקרו תקופה זו וראיין את "זקני הדור נושאי הזכרונות ועדי ראייה ושמיעה למעשים ולעושים" שהיו עדיין בחיים בעת חיבור ספרו.תדהר לא המתין לסיום איסוף כל החומר לשם כתיבת האנציקלופדיה והפצתה. הייתה לכך גם סיבה כלכלית: לא היה בידו תקציב מספיק להפקת אנציקלופדיה מלאה בבת אחת. לפיכך, כאשר אסף נתונים מספיקים, כתב את הכרך הראשון וקיבל תרומות ממשפחות האישים עליהם כתב עבור הוצאת הכרך. אישים ידועים נכללו באנציקלופדיה על פי החלטתו של תדהר (ואף זכו לכרך של האנציקלופדיה שבו נכללו ללא תשלום), אולם תדהר היה מוכן לכלול באנציקלופדיה אנשי יישוב אחרים תמורת תשלום מינימלי של 5 לא"י (סכום לא גבוה באותה עת), ומי שסירב לשלם מינימום זה לא נכלל באנציקלופדיה. בראשית הכרך הראשון פרסם קול קורא לקוראים בו ביקש כי יכתבו לו אילו ערכים חסרים. כמו כן הפציר בבני משפחה, שלדעתם אחד מבני משפחתם שייך לחלוצי היישוב ובוניו ושמו לא הופיע באנציקלופדיה, כי יפנו אליו וימסרו מידע. לאחר שהפיץ את הכרך הראשון, המשיך באותה שיטה, פנה לאיסוף נתונים נוספים, אסף תרומות והוציא לאור כרכים נוספים, אשר כללו גם עדכון ערכים קיימים. בכל כרך, החל מהכרך השני, יש מבוא המתאר את החידושים מאז הסתיימה כתיבת הכרך הקודם ועד למועד פרסום הכרך החדש.

כתוצאה מכך, האנציקלופדיה אינה מסודרת לפי סדר, לא אלפביתי ולא כרונולוגי. כדי למצוא ערך מסוים באנציקלופדיה יש להיעזר במפתחות, הפזורים בסופי כרכים אחדים, כאשר המפתח המפורט ביותר נמצא בכרך ה-19 והאחרון.

בנוסף למפתוח כרונולוגי ואלפביתי קיים גם מיפתוח לפי קבוצות, למשל: ביל"ויים, בנקאים, בעלי תעשייה, חוקרים ואנשי מדע, מורים ומחנכים, מייסדי מושבות וחקלאים, מייסדי תל אביב, סופרים ועיתונאים, עורכי דין, עסקני היישוב הישן, פקידי הברון, פקידי ממשלה (הכוונה לממשלה העות'מאנית והבריטית בארץ ישראל ומאוחר יותר - ממשלת ישראל), רבנים, רופאים, שופטים, אמנים, אנשי השומר, אנשי ניל"י, ראשי עיריות ומועצות ועוד.

העיתונות הישראלית עשתה בזמנו שימוש נרחב באנציקלופדיה כמקור לביוגרפיות, ובפרט לנקרולוגים (סקירה ביוגרפית עם מותו של אדם) – פעמים רבות תוך ציטוט קטעים שלמים ממנה – וללא מתן קרדיט למקור.

אנציקלופדיה לנשים יהודיות

אנציקלופדיה לנשים יהודיות, ובשמה המלא "נשים יהודיות: אנציקלופדיה היסטורית מקיפה" (Jewish Women: A Comprehensive Historical Encyclopedia) היא אנציקלופדיה מקוונת בשפה האנגלית העוסקת בנשים יהודיות. היא זמינה כחלק מאתר האינטרנט של "ארכיון הנשים היהודיות" ("Jewish Women's Archive").

באנציקלופדיה מופיעים כ-2,000 ערכים, אליהם ניתן להוסיף קישורים, הערות ולהציע תוכן חדש לכתיבה. עורכיה בחרו נשים יהודיות מתקופת התנ"ך ועד לעולם המודרני. מופיעים גם מספר ערכים של מנהיגים גברים שבפועלם השפיעו על מעמדן של נשים במגזרים שונים בקהילות היהודיות.

אנציקלופדיה מקראית

אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו היא אנציקלופדיה לענייני התנ"ך המבוססת על תוצאותיו של המחקר האקדמי המודרני. את האנציקלופדיה יזמו קבוצת חוקרים מן האוניברסיטה העברית, שייצגו בעיקר את האסכולה הירושלמית (השמרנית יחסית) בחקר המקרא. המערכת המייסדת של האנציקלופדיה מנתה את הפרופסורים אלעזר ליפא סוקניק ומשה דוד קאסוטו. הכרך הראשון יצא לאור עוד בחייהם של המייסדים, בשנת 1950, ומלאכת ההוצאה לאור של האנציקלופדיה נמשכה עד 1982.

אנציקלופדיה של המחנות והגטאות

אנציקלופדיה של המחנות והגטאות, 1933–1945 (אנגלית: Encyclopedia of Camps and Ghettos, 1933–1945) היא אנציקלופדיה בהוצאת מוזיאון השואה האמריקני אשר בגרסתה הסופית תכלול מידע על כל המחנות והגטאות בתקופת השלטון הנאצי.

אנציקלופדיה תלמודית

אנציקלופדיה תלמודית היא אנציקלופדיה שמטרתה לתמצת את החלק ההלכתי של התורה שבעל פה. הכרך הראשון התפרסם בשנת ה'תש"ז (1947) והכרך ה-42, המגיע לערך "מוֹרֵד", התפרסם בשנת ה'תשע"ט (2018). בשנת תשמ"ח (1988) זכה המפעל בפרס הרב קוק לספרות תורנית.

מטרת המפעל היא לתמצת את כל הדיונים התלמודיים וההלכתיים, וכן את עיקרי השיטות של הראשונים והאחרונים בערכים אנציקלופדיים בסדר האלף-בית.

האנציקלופדיה מודפסת על ידי איחוד מפעלים תורתיים-ספרותיים "יד הרב הרצוג" בירושלים. בעבר פעלה המערכת מתוך בניין "יד הרב הרצוג" בשכונת בית וגן בירושלים, ונכון ל-2014 היא פועלת במתחם בית הכנסת ישורון שבשכונת רחביה.

אריאל (אנציקלופדיה)

"אריאל - אנציקלופדיה לידיעת ארץ ישראל" היא אנציקלופדיה שחיבר פרופסור זאב וילנאי, המקיפה את כל הידע הגאוגרפי על ארץ ישראל, החל מן התקופה הקדומה ועד לאמצע שנות ה-80 של המאה ה-20, שבהן הושלמה כתיבתה.

דוד תדהר

דוד תדהר (7 ביוני 1897 – 15 בדצמבר 1970) היה קצין משטרה יהודי-ישראלי, בלש פרטי וחוקר חלוצי היישוב. ערך את ה"אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו".

האנציקלופדיה היהודית

האנציקלופדיה היהודית (באנגלית: Jewish Encyclopedia) היא אנציקלופדיה בשפה האנגלית לנושאי יהדות ועם ישראל שיצאה לאור בשנים 1901–1906 על ידי המו"ל Funk and Wagnalls בניו יורק. באנציקלופדיה ישנם כ-15,000 ערכים ב-12 כרכים, ועד היום היא אחד המקורות המקיפים ביותר למידע בנושאי יהדות ותולדות עם ישראל.

האנציקלופדיה העברית

האנציקלופדיה העברית היא אנציקלופדיה מקיפה בשפה העברית, שיצאה לאור במחצית השנייה של המאה העשרים.

האנציקלופדיה של הגטאות

האנציקלופדיה של הגטאות (באנגלית: The Yad Vashem Encyclopedia of the Ghettos During the Holocaust) היא אנציקלופדיה מאת המכון הבינלאומי לחקר השואה ביד ושם בראשות דן מכמן, המהווה פרסום מתמשך של מחקר אודות כל הגטאות היהודיים שהתקיימו במהלך השואה. האנציקלופדיה ראתה אור לראשונה באנגלית בעריכת גיא מירון ושלומית שולחני בשני כרכים בשנת 2009 בתמיכת ועידת התביעות והכילה 1,100 ערכים. ביום הזיכרון הבינלאומי לשואה, 27 בינואר 2013 הושקה האנציקלופדיה בעברית ברשת האינטרנט.

האנציקלופדיה של החיים

האנציקלופדיה של החיים (באנגלית: Encyclopedia of Life,‏ EOL) היא אנציקלופדיה שיתופית וחינמית באינטרנט אשר נועדה לתעד את כל 1.9 מיליון מיני החיים המוכרים למדע. היא מלוקטת מתוך מאגרי מידע קיימים (בהם ויקיפדיה) ומתרומות של מומחים ושוחרי טבע מכל העולם. היא נועדה לבנות עמוד אחד שיורחב "עד אינסוף" עבור כל מין, הכולל סרטוני וידאו, הקלטות, תמונות, גרפיקות וטקסטים. בנוסף, האנציקלופדיה משלבת תוכן מהספרייה למורשת המגוון הביולוגי, אשר העבירה תהליכי דיגיטציה למיליוני דפים של ספרות מודפסת מהספריות הגדולות בעולם להיסטוריית הטבע. הפרויקט בתחילה גובה בהתחייבות מימון של 50 מיליון דולר, בהובלת קרן מקארתור וקרן סלואן, שסיפקו יחד 25 מיליון דולר. 25 מיליון הדולרים הנוספים הגיעו מחמישה מוסדות עיקריים: מוזיאון פילד להיסטוריה של הטבע, אוניברסיטת הרווארד, המעבדה לביולוגיה ימית, הגן הבוטני של מיזורי ומכון סמית'סוניאן. הפרויקט בתחילה הובל על ידי ג'ים אדוארדס וצוות הפיתוח בהובלת דוד פטרסון. היום, המוסדות המשתתפים ותורמים פרטיים ממשיכים לתמוך באנציקלופדיה באמצעות תרומות כספיות.

הספרייה היהודית המקוונת

הספרייה היהודית המקוונת (באנגלית: Jewish Virtual Library) היא אנציקלופדיה מקוונת בשפה האנגלית, המתפרסמת על ידי התאגיד לשיתוף אמריקאי-ישראלי (AICE) ונוסדה ב-1993 ומהווה אנציקלופדיה יהודית המכסה את ישראל, העם היהודי והתרבות היהודית. היא זכתה להכרה ופרסים מטעם אנציקלופדיה בריטניקה, העיתון יו.אס.איי טודיי והסוכנות היהודית.

הספרייה היהודית המקוונת מכילה למעלה מ-13,000 ערכים וכ-6,000 תמונות ומפות.

הספרייה היהודית המקוונת מכילה 13 שערים:

כל אחד מהשערים הללו מכיל תת-קטגוריות. השער של "דת", לדוגמה, מכיל את הטקטס המלא של התנ"ך ומובאות אחרות מארון הספרים היהודי, ערכים על החגים היהודים, כמו גם ערכים הנוגעים ליחסים שבין יהודים, נוצרים ומוסלמים. ניתן גם למצוא בספרייה כרוניקה של מצבת אוכלוסיות היהודים בכל מדינה שבה יש מספר יהודים משמעותי, כמו גם ערכים הנוגעים ליחסים שבין ישראל ורבות ממדינות בעולם.

התאגיד לשיתוף אמריקאי-ישראלי (AICE), היושב בארצות הברית, הוא ארגון ללא מטרות רווח (הפטור ממס עקב סטטוס חוקי זה), ארגון א-פוליטי שמגדיר את מטרתו כ"חיזוק יחסי ישראל-ארצות הברית, על ידי הדגשת העקרונות של הברית".

ויקיפדיה

ויקיפדיה (באנגלית: Wikipedia) היא אנציקלופדיה מקוונת רב לשונית המבוססת על תוכן חופשי ומשתמשת בטכנולוגיית ויקי. ויקיפדיה היא האנציקלופדיה הכללית הגדולה ביותר והפופולרית ביותר באינטרנט, והיא אתר האינטרנט החמישי הנצפה ביותר ברחבי העולם לפי דירוג אלכסה, נכון למאי 2019. מאחורי האתר עומדת קרן ויקימדיה, מוסד ללא כוונת רווח שמרכזו בארצות הברית. הקרן נותנת את שירותי המעטפת לקיום האתר, כגון תחזוקת שרתים, אך היא אינה מתערבת בניהול האתר ומאפשרת לקהילת הגולשים לקבל החלטות עצמאיות בנושאי התוכן. מוטו האתר הוא "ויקיפדיה - האנציקלופדיה החופשית", כאשר "חופשי" פירושו חופשי לעיון ללא כל מגבלה, חופשי לעריכה וחופשי להעתקה ולהפצה. תוכן האתר מוגש תחת הרישיון החופשי CC-BY-SA.

ויקיפדיה נכתבת ומשופרת מִדֵּי יום בידי רבבות מתנדבים, ומסתמכת על רעיון חוכמת ההמונים. המתנדבים כותבים את הערכים, יוצרים את הגרפיקה המעטרת את האנציקלופדיה, וכן מסייעים בהגהה ובניטור התוכן מפני השחתות. ויקיפדיה נכתבת בכ-301 שפות, ובהן גם עברית. גרסאות ויקיפדיה בכל השפות מהוות המשך לתנועת התוכנה החופשית ולעיתים מתייחסים אליהן גם כחלק מתנועה הנקראת "תרבות חופשית".

ויקיפדיה הושקה ב-15 בינואר 2001 כמיזם מיקור המונים על ידי ג'ימי ויילס ולארי סנגר. סנגר בחר את שם האתר אשר הוא שילוב של המילה "ויקי" (אשר פירושה בהוואית "מהיר") ו"אנציקלופדיה". בעוד שבתחילת הדרך הייתה קיימת רק אנציקלופדיה בשפה האנגלית, לאורך השנים פותחו מהדורות בשפות רבות אחרות לוויקיפדיה. הוויקיפדיה האנגלית היא המהדורה הגדולה ביותר של ויקיפדיה מבין כל 301 המהדורות של ויקיפדיה. נכון לנובמבר 2018, יש בוויקיפדיה למעלה מ-49 מיליון ערכים אם מסכמים את הערכים בכל השפות בהן היא כתובה. למעלה מ-5.7 מיליון ערכים כתובים בוויקיפדיה האנגלית, ואלה מהווים כ-11.5% ממספר הערכים הכללי. כמות פעולות העריכה שנעשו בכל הדפים והערכים יחדיו עולה על 2.4 מיליארד. באתר רשומים למעלה מ-78.5 מיליון משתמשים ויש בו למעלה מ-2.5 מיליון תמונות חופשיות.

בשנת 2006 נכתב במגזין "טיים" כי המדיניות של ויקיפדיה שמאפשרת לכל אדם לערוך ערכים הפכה את ויקיפדיה לאנציקלופדיה הגדולה ביותר ואולי אף הטובה ביותר בעולם, והיא עדות לחזון של ג'ימי ויילס.

לאורך השנים ויקיפדיה ספגה ביקורת על כך שבמקרים מסוימים היא עשויה להיות מושפעת מהטיה מערכתית, ועל כך שהיא עשויה במקרים מסוימים להיות כפופה למניפולציה ולספינים בנושאים שנויים במחלוקת.

לאורך השנים הועלו ביקורות שונות על ויקיפדיה. רוב הביקורות מתייחסות לשתי טענות מרכזיות - העובדה שהאנציקלופדיה ניתנת לעריכה על ידי כל אחד (רבים טוענים שבשל כך ויקיפדיה לא יכולה להיות אנציקלופדיה אמינה, וכי הדבר מפחית את חשיבותה ואמינותה כמקור עליו אפשר להסתמך ולהפנות) וכי הדינמיקה בין עורכי האתר איננה מוצלחת, ומערערת על המטרות שבגינן האתר נוצר (האמור יוצר חשש להטיות מערכתיות, מגדריות וגזעניות בקרב קהילת העורכים, וכן שבמקרים מסוימים עלולה להיווצר קליקה בין עורכים באתר).

יהודה דוד אייזנשטיין

יהודה דוד אייזנשטיין (בכתיב יידי: אייזענשטיין; בלועזית: Julius (Judah David) Eisenstein; כ"א בחשוון תרט"ו, 12 בנובמבר 1854, מזריטש, פולין הקונגרסאית – ז' בסיוון תשט"ז, 17 במאי 1956, ניו יורק, ארצות הברית), היה סופר, עורך ומוציא לאור יהודי; נודע בכינוי "בעל האוצרות" (ראו להלן).

מסדה (הוצאת ספרים)

מסדה היא הוצאת ספרים שהוקמה בשנת 1930 על ידי ברכה פֶּלִאי והייתה מהוצאות הספרים המובילות ביישוב ובישראל.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.