אנכרוניזם

אָנַכְרוֹנִיזְםאנגלית: Anachronism, בעברית: מַעְתַּק זְמַן) הוא כשל כרונולוגי, דהיינו כשל בתיארוך. מקור המילה ביוונית: ana פירושו "כנגד" ו-chronos פירושו "זמן", כלומר משהו שאיננו בזמנו הנכון. למשל, אם במחזה אודות תקופת האימפריה הרומית אדם מתואר כמשתמש במחשב, הרי שהמחשב הוא אנכרוניזם.

סוגי האנכרוניזם ושימושיהם

ישנם שני סוגי אנכרוניזם: פאראכרוניזם (parachronism) ופרוכרוניזם (prochronism). פאראכרוניזם (בעברית: מַעַתָּק לֶעָבָר) הוא ייחוס זמן מאוחר מדי לאנכרוניזם. למשל, עגלה הנמשכת בידי סוס על כביש מהיר. שימוש זה מקובל גם לתיאור דבר מיושן, שאבד עליו הכלח. פרוכרוניזם (בעברית: מַעַתַּק לֶעָתִיד או הָטְרָמָה) הוא ייחוס זמן מוקדם מדי לאנכרוניזם. למשל תיאורהּ של דמות היסטורית בת המאה ה-15, כאשר היא עונדת על ידה שעון דיגיטלי.

צורה נוספת של אנאכרוניזם היא שיפוט העבר על פי נורמות של היום או נורמות המאוחרות לתקופה הנדונה. בכתיבה אקדמית, אנכרוניזם נחשב לשגיאה מתודולוגית שאין לה מקום. אנכרוניזם שכזה יכול להיות, למשל, ייחוס מושג מסוים לתקופה מוקדמת יותר בטרם נעשה בו שימוש. כגון הגדרת עליית מגורשי ספרד כגל הגירה ציוני, שכן מושג הציונות אינו רלוונטי למאה ה-15. דוגמה אחרת יכולה להיות התייחסות למערכת החברתית-כלכלית של בני האינקה כצורה מוקדמת של קומוניזם, שכן תורת הקומוניזם מתמקדת ביחסי ייצור המתאימים למאה ה-19 באירופה, ולא למאה ה-15 בדרום אמריקה. עם זאת, הגבולות אינם ברורים. יש הטוענים שייחוס מחשבה פמיניסטית, למשל, לכותבת בת המאה ה-12 הוא אנכרוניזם, בעוד שמיעוט החוקרים טוענים שתובנות על הקיום האנושי ישׂימות בכל זמן ובכל תרבות.

בהשאלה, משתמשים בביטוי זה לתיאור מוסדות וארגונים מיושנים, כאילו הם הושמו בטעות בזמננו. לדוגמה, משרד שמשתמש בשנת 2017 במחשבים עם מערכת הפעלה Windows 98, הוא אנכרוניסטי. פסיכיאטר שעדיין מאמין בשנת 2017 שאוטיזם נגרם בשל אי גילוי רגשות אל תינוק בידי אמו (תאוריה שנשללה כבר בשנת 1950), הוא רופא אנכרוניסטי.

אגדות המחר

אגדות המחר (באנגלית: DC's Legends of Tomorrow - "אגדות המחר של DC") היא סדרת טלוויזיה אמריקאית מסוגת גיבורי-על ופעולה שפותחה על ידי הכותבים והמפיקים גרג ברלאנטי, מארק גוגנהיים ואנדרו קרייסברג בנוסף למפיקים שרה שכטר, פיל קלמר וכריס פדאק. הסדרה מהווה סדרת בת לסדרות "החץ" ו"הפלאש", מתרחשת באותו עולם וכוללת שחקנים ודמויות מסדרות האם.

בסדרה מופיעות דמויות מסדרות האם "החץ" ו"הפלאש", שיחד עם דמויות חדשות, משתפות פעולה כדי להציל את העולם מנבלי-על וכדי לשמר את ציר-הזמן עצמו. בסדרה מופיעות בתפקידי אורח דמויות מסדרות האם, הסדרה עלתה לשידור ברשת The CW ב-21 בינואר 2016. במהלך חודש מרץ 2016 חודשה הסדרה לעונה שנייה.בישראל, הסדרה זמינה לצפייה החל מה-10 ביוני 2016 למנויי שירות הצפייה המקוון נטפליקס.

אדוני הרשע

אדוני הרשע (באנגלית: Masters of Evil) היא קבוצה בדיונית של נבלי-על המופיעה בחוברות הקומיקס ביקום מארוול קומיקס. הקבוצה הופיעה לראשונה בחוברת Avengers #6 מיולי 1964, ונוצרה על ידי הכותב סטן לי והמאייר ג'ק קירבי.

אדוני הרשע היא מקבוצות נבלי הראשונות בקומיקס, ביניהן ששת המרושעים מאותה שנה וחברת מפלצות הרשע ממרץ 1943. הקבוצה הופיעה בתור הכסף של הקומיקס, והמשיכה מאז להופיע בהמשכיות מארוול, בעיקר בחוברות האוונג'רס ות'נדרבולטס.

אסטריקס בבריטניה

אסטריקס בבריטניה (בצרפתית: Astérix chez les Bretons) הוא הספר השמיני בסדרת הקומיקס הצרפתית "אסטריקס". הספר נכתב על ידי הסופר רנה גוסיני ואוייר על ידי אלבר אודרזו, והוצג לראשונה במהלך שנת 1965 בהמשכים במגזין "Pilote" בחוברות מספר 307 עד 334, ובהמשך באוגדן במהלך 1966. הספר עובד לשני סרטים: מצויר ולייב אקשן עם ז'ראר דפרדייה בתפקיד אובליקס.

דלות החומר

"דלות החומר" היא סגנון אמנות ישראלי שהתקיים בשנות השישים, השבעים והשמונים של המאה ה-20. מאפייניו של סגנון זה כללו שימוש בחומרי יצירה "דלים", ברישול אמנותי, וביחס ביקורתי אל המציאות החברתית ואל המיתוסים של החברה הישראלית. בין האמנים המזוהים עם "דלות החומר" ניתן למנות את רפי לביא, יאיר גרבוז, מיכל נאמן, תמר גטר, יהודית לוין, נחום טבת, הנרי שלזניאק, מיכאל דרוקס ואחרים.

הומוסקסואליות ביוון העתיקה

הומוסקסואליות (משיכה לבני\ות אותו המין) הייתה נפוצה ביוון העתיקה ונכתבו עליה שירים וחיבורים על ידי ענקי תרבות כגון אפלטון, הרודוטוס, קסנופון ואתנאיוס. אחת מן התבניות החברתיות המקובלת ביוון העתיקה ליחסים בין שני אנשים הייתה פדסטריה \ פדסטריה ביוון העתיקה (קשר חונכות שמתקיים בין נער לאזרח מתוך קשר אינטימי עד להתבגרותו של הנער). משיכה בין נשים זכתה גם ליצוג מכובד, ובהקשר זה התפרסמה המשוררת סאפפו שכתבה שירי אהבה לסביים באי לסבוס אשר ממנו נלקח המונח לסבית.

היסטוריה

הִיסְטוֹרְיָה היא מחקר אירועי העבר לפי תעודות כתובות. המילה היסטוריה מקורה במילה היוונית הקדומה: Ίστορία, שמשמעה: "תיעוד" או "חקירה". המילה היוונית היסטוריה נעשתה נפוצה כמתארת אירועים והתרחשויות חשובות לאחר שהרודוטוס קרא כך לספרו על מלחמת פרס-יוון. המילה האנגלית "Story", סיפור, התפתחה מן המילה הקדומה.

מאז יצר האדם את הכתב שאף לתעד אירועים שונים בחייו ובחיי סביבתו. בתחילה, בעזרת לוחות חרס ופפירוסים ובהמשך על ידי סופרים שתיעדו את המדינה, הכלכלה והחברה בכתב ובעיקר התמקדו במלחמות ובכיבושים אותם ביצע השליט של תקופתם. ככל שהשתכללו אמצעי הדפוס, גדל היקף העבודה ההיסטוריונית. מלכים העסיקו סופרים שיתעדו את תקופת מלכותם; כובשים טבעו מטבעות ותחריטים כדי להנציח כיבושיהם.

תחום המחקר היסטוריה מתייחס אל חקר תרבויות בעלות מערכות כתב. תרבויות כאלה הופיעו לראשונה באזורים של המזרח התיכון בסוף האלף ה-4 לפנה"ס, ומאוחר יותר בשאר העולם. התקופה שלפני המצאת הכתב נקראת פרהיסטוריה, ונחקרות במסגרת מדע הארכאולוגיה. עם זאת, שינויים וחידושים במתודולוגיה ההיסטורית, בעיקר במרוצת המאה ה-20, הביאו לשימוש גובר בכלים שאינם טקסטואליים לחקר ההיסטוריה ולאימוץ מתודולוגיות של דיסציפלינות אחרות, כגון האתנוגרפיה על מנת להתגבר על מגבלות אלו.

בתחילת המאה ה-21 מחקרים היסטוריים רבים החלו להתבסס על אוריינות דיגיטלית וחיפושם של מאגרי מידע אינטרנטיים לצורך מחקרים פוליטיים, תרבותיים וחברתיים אודות העבר.

השריפה הגדולה של רומא

השריפה הגדולה של רומא הייתה שריפה שהחלה בליל 18 ביולי 64 בחנויות הצפופות של שדה מרס. מאחר שמרבית בתי האזור היו עשויים עץ, התפשטה השריפה במהירות, ונמשכה כ-9 ימים. מתוך 14 רובעי רומא, האש החריבה עד היסוד 3 מהם, פגעה קשות ב-7 רבעים נוספים והותירה 4 בלבד ללא פגע. האש שרפה לחלוטין את ארמונו של הקיסר נירון, וכן את מקדש וסטה.

חלום ליל קיץ

חלום ליל קיץ (באנגלית: A Midsummer Night's Dream, חלום ליל אמצע הקיץ) הוא מחזה, קומדיה רומנטית, מאת ויליאם שייקספיר שנכתב בשלהי המאה ה-16. במחזה, המתרחש באתונה וביער הסמוך לה, מסופרים שלושה סיפורים מקבילים, המשתלבים זה בזה: סיפורם של ארבעה צעירים הקשורים ביניהם בקשרי אהבה מורכבים, סיפורה של חבורת שחקנים חובבים וסיפורם של הפיות ושאר שוכני היער. עיקר המחזה מתרחש בליל קיץ אחד, ביער הסמוך לאתונה.

המחזה הוא אחד המחזות הפופולריים ביותר של שייקספיר, אף שסמיואל פיפס, בן המאה ה-17, כתב ביומנו: "זהו המחזה המגוחך והתפל ביותר שאי פעם ראיתי בחיי".

יהודאי גאון

רב יהודאי בן נחמן גאון היה ראש ישיבת סורא (757-761), ואחד מחשובי הגאונים.

הרב יהודאי היה סגי נהור.

יהודאי הכהן גאון

רב יהודאי בר אוחנאי הכהן (או יהודאי כהנא) - נמנה כגאון משלשלת הגאונים אשר כיהנו בישיבת סורא שבבבל.

לפי שינויי הגרסאות של אגרת רב שרירא גאון, יש סוברים כי גם אביו של הרב יהודאי, רב חנינאי כהנא בן הונא גאון, שימש בגאונות ישיבת סורא.

מטבע

מטבע, במשמעותו המקורית, הוא גוש מתכת בעל צורת עיגול או צורה דומה, שעליו הטבעה כלשהי (ומכאן נגזר שמו), ואשר מטרתו לשמש אמצעי תשלום, המקל על פעולות הקנייה, המכירה והתשלום עבור סחורות, עבודה או שירותים.

בהשאלה, המושג מטבע משמש גם כינוי כללי לכל הכספים הרשמיים במדינות העולם, הכוללים שטרות כסף ומטבעות המוגדרים כהילך חוקי של כל מדינה. בישראל המטבע החוקי הנוכחי נקרא שקל חדש, והוא כולל את שטרות הנייר והמטבעות.

המילה 'מטבע' בשפה העברית יכולה להתקיים הן בצורת זכר והן בצורת נקבה.

מרדכי וירשובסקי

מרדכי וירשוּבְסקי (10 במאי 1930 - 1 במאי 2012) היה משפטן, פוליטיקאי ופעיל ישראלי לזכויות האזרח. לשעבר סגן יושב ראש הכנסת.

משכן גלגל

משכן גִּלְגָּל הוא מבנה מקודש שנבנה עם הכניסה לארץ ישראל והעלייה מנהר הירדן (ספר יהושע, פרק ד', פסוק י"ט), בסביבות שנת 1272 לפנה"ס (ב'תפ"ח ליצירה). המבנה שימש במשך 14 שנה, ולאחר סיום חלוקת הארץ לשבטים פורק משכן גלגל, ובמקומו הוקם המשכן בשילה. בזמן קיום המבנה הותרה ההקרבה בבמות. יש אומרים שההיתר נבע מכך שבאותה תקופה ארון הברית לא היה במשכן, אלא עם מחנה הלוחמים. קשה לזהות במדויק את מקומו של משכן גלגל אף שמסתבר שהיה בקרבת יריחו והירדן. יש המשערים שמדובר בח'רבת א-נת'לה, חמישה ק"מ דרומית-מזרחית ליריחו העתיקה.

סימבלין

סִימְבֶּלִין (באנגלית: Cymbeline; בעבר היו נהוגים גם התעתיקים בעברית "קימבלין" ו"צימבלין") הוא מחזה מאת ויליאם שייקספיר. אחד ממחזותיו האחרונים. בשל מבנהו המורכב, ריבוי אתרי ההתרחשות ושילוב המאפיינים הסגנוניים מוגדר כיום המחזה, יחד עם "פריקלס", "אגדת חורף" ו"הסערה" כרומנסה. עם זאת, בשעה שפורסם לראשונה במהדורת הפוליו הראשונה ב-1623, נכלל תחת שער הטרגדיות.

פנינה להב

פנינה להב היא משפטנית המתמחה בהיסטוריה של המשפט הישראלי, חברת סגל הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת בוסטון.

פסטיבל ביירוית

פסטיבל ביירוית (בגרמנית: Bayreuther Festspiele) הוא פסטיבל קיץ שנתי, שמתקיים בחודשים יולי-אוגוסט בעיר בָּיְירוֹיְת שבגרמניה, ומוקדש בעיקר לביצוע אופרות משל המלחין הגרמני בן המאה ה-19, ריכרד וגנר. וגנר עצמו הגה וקידם את רעיון הפסטיבל להצגת יצירותיו הוא, ובמיוחד את מחזור האופרות המונומנטלי שלו "טבעת הניבלונגים" ואת האופרה הדרמטית "פרסיפל".

פסטיבל ביירוית, שמתקיים לסירוגין מאז 1876, הוא הפסטיבל הוותיק ביותר של מוזיקה קלאסית, בין המכובדים ביותר מבחינה אמנותית ומבוקש ביותר (מספר הבקשות לכרטיסים עולה על חצי מיליון בשנה). מאז מותו של ריכרד וגנר, עברה הנהגת הפסטיבל לידי בני משפחתו והיא רצופה בלא מעט סכסוכים ומאבקים פנימיים. בתקופה הראשונה התנהל הפסטיבל כחברה פרטית ומאז 1973 הוא נמצא תחת חסותה של קרן ציבורית, במימון ציבורי ותרומות פרטיות.

במשך שנות קיומו הופיעו על במת הפסטיבל מחשובי המנצחים והזמרים בעולם והוא נודע ברמת המצוינות של התזמורת והמקהלה. מאז מלחמת העולם השנייה עושים במאים שונים ניסיונות חדשניים, שמקוממים עליהם חלק מקהל המאזינים הקבוע.

פרזנטיזם

פרזנטיזם הוא כשל לוגי המתרחש כאשר מניחים כי תנאי החיים או אופן החשיבה בעבר היו דומים מאוד או זהים לאלו הקיימים היום, או כאשר מניחים כי תנאי החיים או אופן החשיבה במקום אחד זהים לאלו הקיימים במקום אחר. כאשר פרזנטיזם מתייחס לאירוע בעבר, הוא כולל ברוב המקרים גם אנכרוניזם היסטורי. בשני המקרים, קיימת כאן גם הטיה קוגניטיבית.

פרזנטיזם נובע מיכולתם המוגבלת של בני אדם להבין את מצבם של בני אדם אחרים או להזדהות עמם. המערכת המסוימת של ערכים מוסריים, תנאים חומריים וידע של נשואי הדיון מומרת לפיכך בזו של זה שדן בהם ומונח, במובלע, כי מערכת זו היא שהתקיימה מאז ומתמיד.

מקרים של פרזנטיזם ניתן למצוא כמעט בכל סרט, ספר או מחזה העוסקים באירועים היסטוריים. לעיתים קרובות, מובלעת ביצירה ההנחה כי ההבדל בין התקופות מתמצה בטכנולוגיה, בגדים וכלים שונים, אך התנהגותם של בני אדם זה אל זה וערכיהם המוסריים היו דומים לאלו של יוצרי הסרט, הספר או המחזה.

פרזנטיזם קיים גם כאשר מתייחסים לחייהם של אנשים אחרים במקום אחר. לדוגמה, כמעט כל סרטי המדע הבדיוני העוסקים בחוצנים מניחים כי עולם הערכים שלהם זהה או קרוב לזה של בני האדם, בשינויים קלים.

סוג ייחודי של פרזנטיזם הוא הכרזה המבטאת הנחה שאנשים אחרים בתקופה אחרת או במקום אחר חיים בתנאים ובהתאם לעולם המוסרי שהמכריז היה רוצה שהם יחיו. כלומר, הסופר משליך את שאיפותיו על אותם אחרים ומניח כי למרות שהוא עצמו אינו חי באותו אופן, אנשים אחרים יהיו מסוגלים באופן כלשהו לחיות כך. כמעט כל האוטופיות והדיסטופיות כוללות סוג כלשהו של פרזנטיזם.

דוגמאות:

"אנשים בקמבודיה רוצים לחיות ברמת חיים טובה ולכן אם הם עובדים תמורת שני דולר ליום, זה סימן שמישהו מכריח אותם לעבוד בתנאים האלו" (ההנחה היא כי יש זהות בין הגדרת הדובר והגדרת הקמבודים ל"רמת חיים טובה").

"אני לא מבין איך נשים במאה ה-18 לא התקוממו נגד הדיכוי הגברי. הן בוודאי מחו ודרשו זכות בחירה, אך קולן הושתק" (הדובר מניח כי נשים במאה ה-18 החזיקו בערכים פמיניסטיים מנוסחים היטב).

"במאה ה-18 אנשים היו מאוד מאושרים מהחיים בכפר. זו הייתה תקופה של שקט ושלווה. קשה להבין איך האנשים הסכימו לעבור מהכפר לעיר ולעבוד במפעלים תמורת שכר רעב". (ההנחה היא כי המאה ה-18 הייתה תקופה אידילית, ואנשים חיו היטב ובהרמוניה מלאה. זו ההשלכה של הסובר).כשל דומה הוא כשל "היסטוריה ויגית", שבו נתפש העבר כתהליך של התפתחות וקידמה מתמידים אל ההווה.

צבא ספרטה

הצבא הספרטני היה צבא קבע אשר הורכב מאזרחי ספרטה (Σπάρτη) חופשיים, בעלות ברית ושכירי חרב. ספרטה הייתה פוליס חשובה ביוון העתיקה, והגיעה לשיאה בתקופה הקלאסית בתולדות יוון במהלך המאה ה-5 לפנה"ס. מספר האזרחים הספרטנים היה קטן יחסית ולא עלה מעולם על 10,000. כתוצאה מכך, הצבא שלהם לא היה גדול במיוחד. עם זאת, בשיאו היה זה הצבא החזק ביותר ביוון העתיקה. הספרטנים היו חברה שחונכה להילחם. כל תכליתם של הספרטנים הייתה להביע את עצמם בקרב וחינוכם הנוקשה הביאם לשיאים בתחום זה. רק אחרי אסונות טבע קשים והדלדלות האוכלוסייה, ירד הצבא הספרטני מכוחו ויחד איתו שקעה ספרטה. המוניטין שצברו הספרטנים וצבא ספרטה נותר עד היום כעדות לאומץ לבם והמורא שהטילו בלב אויביהם.

הצבא הספרטני הורכב מגרעין של חיל רגלים כבד - ההופליטים. פרשים היו מעטים ולא יעילים. הספרטנים תיעבו את הקשתות בטענה שהיא ביטוי לפחדנות וכתוצאה מכך מספר החיילים קלי החימוש בצבאם היה קטן.

שמעון קיירא

רב שִׁמְעוֹן קַיְירָא, בַּעַל "הֲלָכוֹת גְּדוֹלוֹת". (חי בסביבות שנת 840) היה תלמיד חכם ופוסק שחי בתקופת הגאונים, ככל הנראה מן העיר בצרה שבבבל. לא ידוע עליו כמעט מאומה מלבד העובדה שחיבר את הספר הלכות גדולות.

קיירא לא הוגדר כ"גאון" שכן לא תפס משרה רשמית של ראש ישיבה. יש המשערים שהוא הושפע מדרכה של ישיבת סורא ואף ששימש כאחד מחכמיה. לדעת חלק מהחוקרים, לספרו "הלכות גדולות" היה מעמד מיוחד בקרב גאוני סורא. ספרו, הלכות גדולות, מבוסס על החיבור הלכות פסוקות בשילוב השאילתות וקטעים נוספים מהתלמודים וממסורות על-פה שרווחו בישיבות הגאונים. הוא מראשוני הגאונים שהשתמשו בחומר ארץ-ישראלי בתר-משנאי, ויש המשערים שהחיבור לא חובר בבבל גופא.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.