אנטיוכוס השביעי

אנטיוכוס השביעי (איומנס) (כונה אנטיוכוס סידטס, כלומר "אנטיוכוס מסידה", על שם העיר בחוף אנטליה; ? - 129 לפנה"ס) היה מלך הממלכה הסלאוקית בין השנים 138 ל-129 לפנה"ס.

אנטיוכוס השביעי היה המלך הסלאוקי האחרון בעל חשיבות היסטורית כלשהי. הוא היה אחיו של דמטריוס השני, ועלה למלוכה לאחר שדמטריוס נפל בשבי הפרתים. הוא גם נשא לאשה את אשתו של דמטריוס, קלאופטרה תאה, ולפיכך בנם, אנטיוכוס התשיעי, היה גם אח-למחצה וגם בן-דוד של סלאוקוס החמישי ושל אנטיוכוס השמיני.

אנטיוכוס השביעי הביס את המורד דיודוטוס טריפון ובשנת 134 לפנה"ס הטיל מצור על ירושלים[1], אז, על-פי האגדה, קנה המלך החשמונאי יוחנן הורקנוס הראשון הסכם-שלום עמו בעזרת אוצרות שחפר מקברו של דוד המלך.[2] המצור על ירושלים תואר לראשונה ככל הנראה על ידי טימוכארס[3], היסטוריון חצר של אנטיוכוס.

בהמשך תקף אנטיוכוס את הפרתים, וכבש מחדש את מסופוטמיה לזמן קצר לפני שנהרג במארב. בשלב זה כבר שוחרר אחיו דמטריוס השני, אולם מהממלכה הסלאוקית נותרה כעת סוריה בלבד.

ידועה תשובתו של שמעון החשמונאי (שכבש את יפו ואת גזר) לשליח אנטיוכוס השביעי שבא אליו בדרישות טריטוריאליות: "לא ארץ נוכריה לקחנו ולא ברכוש זרים משלנו, כי אם נחלת אבותינו, אשר בידי אויבינו בעת מן העיתים בלא משפט נכבשה. ואנחנו כאשר הייתה לנו עת, הושיבונו נחלת אבותינו".[4]

Antiochus VII coin (Mary Harrsch)

הערות שוליים

  1. ^ דיודורוס סיקולוס, ביבליותקה היסטוריקה, ספרים 35-34, פרק 1, סעיפים 5-1.
  2. ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 13, פרק ח, פסקאות ב-ג, סעיפים 250-236.
  3. ^ Eusebius of Caesarea, Praeparatio Evangelica, Book IX, Chapter XXXV
  4. ^ ספר מקבים א, טו' לג-לד
אנטיוכוס

אנטיוכוס (מיוונית: Ἀντίοχος, אַנְטִיוֹכוֹס, במלעיל דמלעיל - ההטעמה בהברה השלישית מהסוף)

האם התכוונתם ל...

אנטיוכוס השמיני

אנטיוכוס השמיני (אפִּיפָאנֶס, או קָאלִינִיקוּס, או פִילוֹמֶטוֹר) (? - 96 לפנה"ס) מלך בממלכה הסלאוקית בין השנים 125 ל-96 לפנה"ס. אנטיוכוס, שכונה "אנטיוכוס גְרִיפּוּס" ("אף-קרס") היה בנו של דמטריוס השני (ניקטור) והוכתר בילדותו לאחר שאימו, קלאופטרה תאה, הרגה את אחיו הבכור, סלאוקוס החמישי (פילומטור). השליטה בפועל הייתה האם, שהשתמשה בבנה כמקור הלגיטימציה לשלוטנה. בשנת 121 לפנה"ס החליטה האם שבנה עשוי להפריע לשלטונה ונסתה להרעילו, בכך שהגישה לו כוס יין כשחזר מצייד באחד הימים. אנטיוכוס חשד בהצעה לא-שגרתית זו, והכריח אותה לשתות את היין, מה שהוביל למותה-שלה.

אנטיוכוס נישא לנסיכה המצרית מבית תלמי טריפאינה. בשנת 116 לפנה"ס פרצה מלחמת אזרחים לאחר שובו מגלות של אחיו-למחצה אנטיוכוס התשיעי (שהיה גם בן-דודו; ראו אנטיוכוס השביעי). אשתו של אנטיוכוס התשיעי, קלאופטרה הרביעית, הייתה אחות-למחצה של טריפאינה. קלאופטרה זו נהרגה לבסוף באורח דרמטי, לפקודת טריפאינה, במקדש דפנה שבפאתי אנטיוכיה. בהמשך הרג אנטיוכוס התשיעי את טריפאינה בנקמה על כך.

שני האחים חילקו ביניהם את סוריה עד למותו של אנטיוכוס השמיני מידי אחד משריו, הרקלאון, בשנת 96 לפנה"ס. חמישה מבניו היו בהמשך שליטים בממלכה הסלאוקית (חלקם בו-זמנית תוך מלחמה ומחלוקת): סלאוקוס השישי (אפיפאנס), דמטריוס השלישי (איורגטס), אנטיוכוס האחד עשר (אפיפאנס), פיליפוס הראשון (פילדלפוס) ואנטיוכוס השנים עשר (דיוניסוס).

למרות חסרונותיו הפוליטיים היה אנטיוכוס השמיני מלך אהוב. פניו המופיעים על מטבעות מתקופתו נראים מכוערים ועצלים (דבר זה היה נפוץ בקרב המלכים הסלאוקים האחרונים), כמו גם סיפורים על משתאות מפוארים שערך, גרמו לדורות הבאים להאמין שהוא ושושלתו היו מנוונים ודקדנטיים -- אולם תדמית זו הייתה מודעת ומכוונת, התייחסות לאידיאל ההלניסטי של "החיים הטובים" (Tryphe). הסלאוקים המאוחרים שאפו להיות מקושרים לאידיאל זה, בניגוד למלחמות האזרחים והסכסוכים שאיפיינו את שלטונם במציאות.

אנטיוכוס התשיעי

אנטיוכוס התשיעי (איוסבס) (? - 96 לפנה"ס), מלך הממלכה הסלאוקית משנת 114 ועד מותו. היה בנו של אנטיוכוס השביעי (סידטס) ושל קלאופטרה תאה.

בית סלאוקוס

שושלת בית סלאוקוס שלטו בממלכה הסלאוקית, שנוסדה בידי אבי השושלת, סלאוקוס הראשון (ניקטור, "המנצח"; חי בשנים 358 עד 281 לפנה"ס לערך). סלאוקוס הראשון היה אחד מהגנרלים של אלכסנדר הגדול, והוא ייסד את הממלכה הסלאוקית לאחר מותו של אלכסנדר בשנת 323 לפנה"ס. בתחילה השתרעה הממלכה על שטחי מסופוטמיה, אסיה הקטנה, סוריה, ארץ ישראל, המישור האיראני, ועד לנהר האינדוס (בפקיסטן של ימינו). הוא ייסד את בירת הממלכה, סלאוקיה על החידקל, בשנת 305 לפנה"ס בערך.

דיודוטוס טריפון

דיודוטוס טריפון (ביוונית: Διόδοτος Τρύφων) היה שליט בממלכה הסלאוקית בין השנים 138-145/6 לפנה"ס.

הוא נולד בקסיאנה, בקרבת אפאמיאה. בנעוריו היה מקורב לחצר המלכות, ובבגרותו היה לאחד הקצינים הסלאוקים בעלי המעמד בצבאו של אלכסנדר באלאס. בשנת 167 למניין בית סלאוקוס (145/146 לפנה"ס) יצא כנגד דמטריוס השני (ניקאטור) שהיה השליט הסלאוקי, בשם בנו של אלכסנדר באלאס, אנטיוכוס השישי. מהלך זה חילק את הממלכה הסלאוקית לשניים. בשנת 142/143 לפנה"ס (שנת 179 למב"ס) הכתיר עצמו למלך. במהלך שלטונו רצח את אנטיוכוס השישי. תקופת שלטונו כמלך נמשכה עד שנת 138 לפנה"ס כאשר נחל מפלה באפמאיה על ידי אנטיוכוס השביעי. משהפסיד בקרב נאלץ להתאבד.

דיודורוס סיקולוס

דיודורוס סיקולוס (ביוונית: דיודורוס סיקליוטס, Διόδωρος Σικελιώτης; בלטינית: Diodorus Siculus; ‏90 – 21 לפנה"ס לערך) היה היסטוריון יווני מאגיריום (אגירה) שבסיציליה.

דמטריוס

דמטריוס (מיוונית עתיקה: Δημήτριος) הוא שם פרטי לגבר. לשם הטיות רבות כמו דמטרי (או: דימטרי), דימטריו ואחרים. השם נפוץ בכל רחבי העולם, אך בעיקר בעמים הסלאבים והיווניים.

מקור השם הוא מהאלה היוונית דמטר (Δημήτηρ ביוונית עתיקה), שמשמעות שמה הוא "אם האדמה".

האם התכוונתם ל...

דמטריוס השני

דמטריוס השני (ניקטור) (ביוונית עתיקה: Δημήτριος Β מבוטא: Dēmḗtrios B; מת ב-125 לפנה"ס) - בנו של דמטריוס הראשון ואחיו של אנטיוכוס השביעי, היה מלך בממלכה הסלאוקית במחצית השנייה של המאה ה-2 לפנה"ס. הוא שלט באימפריה הסלווקית בשתי תקופות (הראשונה 145-138, והשנייה 129-126), שהופרדו על ידי כתשע שנות בשבי בהורקניה שבפרתיה.

המאה ה-2 לפנה"ס

המאה ה-2 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 200 לפני הספירה והסתיימה בשנת 101 לפני הספירה. זוהי המאה השנייה לפני תחילת הספירה הנוצרית.

עם תחילת המאה ולאחר סיום המלחמה הפונית השנייה והניצחון על קרתגו, החלה לפרוח הרפובליקה הרומית והפכה לאימפריה ים-תיכונית ששלטה על יוון, צפון אפריקה והמזרח התיכון. עם זאת, שנת 133 לפנה"ס נזכרת כנקודת ההדרדרות של רומא דווקא לאחר שיא פריחתה. בשנה זו נרצח הטריבון טיבריוס סמפרוניוס גרקכוס שהיה הוגה הוועדה האגררית שתפקידה חלוקת הקרקעות לאיכרים העניים.

בסין, הייתה תקופה זו גם שיא בשלטונה של שושלת האן המערבית.

בין 167 לפנה"ס ל-160 לפנה"ס התרחש בארץ ישראל מרד החשמונאים - מרד של היהודים בשלטון הממלכה הסלאוקית ובתומכיה המתייוונים. לזכר המרד נקבע במסורת היהודית חג החנוכה.

טימוכארס

טימוכארס (Timochares, ביוונית: Τιμοχάρης) היה היסטוריון שפעל במחצית השנייה של המאה ה-2 לפנה"ס, ככל הנראה כהיסטוריון חצר של בית המלוכה הסלאוקי.

יוחנן הורקנוס הראשון

יוחנן הוּרקנוס הראשון (או יהוחנן; ביוונית Ιωάννης Υρκανός;‏ 164 לפנה"ס בערך - 104 לפנה"ס) היה נשיא יהודה וכהן גדול בשנים 134 לפנה"ס עד 104 לפנה"ס.

מיתרידטס הראשון, מלך פרתיה

מיתרידטס הראשון (138-195 לפנה"ס) שלט על האימפריה הפרתית בשנים 138-171 לפנה"ס, לאחר שירש את כס המלוכה מאחיו פראטס הראשון. הוא הפך את הממלכה הפרתית לאימפריה גדולה ורבת עוצמה, לאחר שהרחיב את גבולותיה למזרח, דרום ומערב. במהלך תקופת שלטונו השלימו הפרתים את השתלטותם על כל החלק המזרחי של הממלכה הסלאוקית. בשלב ראשון פנה מיתרידטס מזרחה, וכבש את ממלכת באקטריה, כולל העיר הראת (167 לפנה"ס), ובכך העניק לפרתים שליטה על דרכי המסחר החשובות (דרך המשי), שעברו באזור זה. לאחר מכן פנה מיתרידטס מערבה, תקף את הסלאוקים והשתלט על כל המישור האיראני, ועל דרום מסופוטמיה, כולל ממלכות פרס, מדי ועילם, והערים הגדולות בבל וסלאוקיה.

בשנת 140 לפנה"ס הביס מיתרידטס את המלך הסלאוקי דמטריוס השני "ניקאטור" ולקח אותו בשבי, אך שנתיים לאחר מכן הוא נהרג בקרב כנגד צבא סלאוקי בפיקוד אנטיוכוס השביעי, אחיו של דמטריוס השני, ליד סלאוקיה. לאחר מותו ירש אותו בנו, פראטס השני.

בגלל כיבושיו הרבים של מיתרידטס וסובלנותו הדתית, הוא הושווה לשליטים איראניים גדולים שקדמו לו, כולל כורש הגדול מייסד האימפריה הפרסית.

עלילת החמור

עלילת החמור הייתה עלילה שהופצה נגד היהודים בעת העתיקה לפיה אלוהי היהודים זוהה עם החמור. כמו כן לפי אותה עלילה היהודים סגדו לפסל בדמות חמור שהיה מוצב בבית המקדש בירושלים. מקור העלילה במצרים העתיקה, והיא מתוארת גם בכתבים מיוון העתיקה ומרומא העתיקה. העלילה בדבר פולחן חמור יהודי נחשבת בעיני חוקרים לאחת משלוש ההאשמות המבזות ביותר שהופנו כנגד היהודים בעת העתיקה, לצד עלילת המצורעים ועלילת קורבן האדם.

פלוטרכוס

פּלוּטַרכוֹס (ביוונית: Πλούταρχος, בלטינית: Plutarchus; בערך 46 – בין 120 ל-125 לספירה) היה פילוסוף, היסטוריון ומסאי יווני. חיבוריו ששרדו נכתבו ביוונית, אולם קהל היעד שלהם היה קוראים יווניים ורומיים גם יחד.

פראטס השני

פראטס השני (128-171 לפנה"ס) שלט על האימפריה הפרתית בשנים 138-128 לפנה"ס. בתקופתו עמדה האימפריה הפרתית בפני איומים קשים ממזרח וממערב. המלך הסלאוקי אנטיוכוס השביעי (הגדול) הביס את הפרתים בסדרת קרבות, והצליח לכבוש בחזרה חלק גדול מהשטחים שאבדו לאימפריה הסלאוקית באזור איראן של ימינו. אולם בשנת 129 לפנה"ס, תקף הצבא הפרתי בפיקוד פראטס השני את הצבא הסלאוקי, בעת שחנה במשכנות חורף ליד אקבטנה, והביס אותו. אנטיוכוס השביעי נהרג בקרב, או התאבד אחריו, ובנו סלאוקוס נפל בשבי הפרתים. התבוסה הסלאוקית הייתה מוחלטת, ובעקבותיה שבו הפרתים והשתלטו על כל שטחי האימפריה הסלאוקית ממזרח לנהר פרת. פראטס השני שיחרר את דמטריוס השני, שהוחזק כבן ערובה בידי הפרתים במשך עשר שנים, סייע לו לחזור ולתפוס את השלטון על מה שנותר מהאימפריה הסלאוקית, ואף נשא לאישה את אחת מבנותיו. הוא שאף להפוך את הממלכה הסלאוקית, ששלטה עתה רק על אזור סוריה, למדינת חסות פרתית.

בשנת 128 לפנה"ס, זמן קצר לאחר ניצחונו של פראטס על הסלאוקים במערב, הותקפה האימפריה הפרתית על ידי שבטי נוודים ממוצא סקיתי, שפלשו עליה מכיוון צפון-מזרח. פראטס השני יצא לקראתם עם צבאו, אך הובס ונהרג בקרב. דודו, ארטאבנוס השני מונה כיורשו.

קלאופטרה תאה, מלכת הממלכה הסלאוקית

קלאופטרה תאה הייתה שליטה של האימפריה הסלוואקית, בתם של תלמי השישי ושל קלאופטרה השנייה, מלכת מצרים. שליטת סוריה בין השנים 125 לפנה"ס ל-121 לפנה"ס.

קלאופטרה נישאה לאלכסנדר באלאס בסביבות שנת 150 לפנה"ס, ולהם נולד אנטיוכוס השישי.

נישואיה השניים היו לדמטריוס השני בסביבות שנת 148 לפנה"ס. ילדיהם היו סלאוקוס החמישי ואנטיוכוס השמיני, וייתכן שגם בת בשם לאודיס.

בעלה השלישי, הוא אחיו של דמטריוס אנטיוכוס השביעי, לו נישאה בזמן שדמטריוס היה במלחמה נגד הפרתים. הם ילדו ללא ספק ילד אחד, אנטיוכוס התשיעי, אולם שמותיהם של ילדים אחרים מוטלים בספק. בשנת 129 לפנה"ס לערך, אנטיוכוס בעלה נהרג במלחמה נגד הפרתים, ודמטריוס שב הביתה על מנת לתבוע את אשתו בחזרה. קלאופטרה נהגה באמצעי זהירות ושלחה את אנטיוכוס התשיעי, בנה מאחיו של דמטריוס אל העיר קיזיקוס שבאסיה הקטנה.

דמטריוס ניסה ללא הצלחה לפלוש למצרים. כנקמה, שליטה של מצרים שלח את אלכסנדר זבינא, לכאורה בנו של אלכסנדר באלאס כמלך סוריה, ועורר מלחמת אזרחים. לאחר תבוסתו לזבינא בדמשק, דמטריוס נמלט לעיר לפתולמאיס הרמיו בה שהתה קלאופטרה, אך מצא את שערי העיר נעולים, לאחר שאשתו סגרה את השערים בפניו. הוא ניסה לברוח בסירה, אך נהרג על ידי חייליה של קלאופטרה.

בין השנים 125 לפנה"ס ו-121 לפנה"ס קלאופטרה שלטה על סוריה, והרגה את אחרון הבנים של דמטריוס, סלואקוס, כשניסה לתבוע את השלטון. על מנת להפוך את שלטונה לחוקי היא שיתפה בשלטון את בנה אנטיוכוס השמיני.

כשגדל אנטיוכוס, הוא גילה חוסר יכולת שליטה, ובשנת 121 לפנה"ס קלאופטרה החליטה להיפטר ממנו. כשחזר יום אחד מן הציד, היא הציעה לו כוס יין אותה הרעילה. אנטיוכוס חשד בהתנהגותה הלבבית, ואילץ אותה לשתות קודם מן היין, והיא מתה.

שמעון התרסי

שמעון התרסי (או שמעון הַתַּסִּי לפי ספר החשמונאים וגם שמעון התטי לפי יוסף בן מתתיהו בספר קדמוניות היהודים; ? - 134 לפנה"ס) היה כהן גדול ונשיא היהודים החל משנת 143 לפנה"ס. הוא היה בן לשושלת החשמונאים, בנו השני של מתתיהו הכהן.

תל גזר

תל גזר הוא אתר ארכאולוגי וגן לאומי בישראל, השוכן לצד הצומת של דרך הים הקדומה ודרך יפו-ירושלים, בתחום מועצה אזורית גזר, בין לטרון לרמלה, ומזוהה עם העיר הכנענית העתיקה גזר. התל הוא מהחשובים שבתלי ארץ ישראל, יחד עם תלי חצור, מגידו ובאר שבע.

תל שקמונה

תל שִׁקְמוֹנָה (בערבית: תל א-סמכ, בתרגום "תל הדגים") הוא תל קדום השוכן על חוף הים במערב העיר חיפה מול שכונת עין הים, ומדרום לשכונת בת גלים וצמוד לפארק הכט. שטחו של התל כשמונה דונם וגובה הנקודה הגבוהה ביותר בתל לפני התחלת החפירות היה 12.74 מטר מעל פני הים.

מקור השם של התל אינו ידוע, אולם מקובל לחשוב שמקור השם נגזר מעץ השקמה, או מעץ התות השחור (Morus nigra), שהובא לאזור מאירן ופריו נקרא Sycamina ביוונית. בתאריך 26 באוקטובר 2008 הוכרזו שמורת טבע שקמונה וגן לאומי שקמונה. התל הוא חלק מהגן המשתרע על שטח של 73.3 דונם, ונמצא בתוך השמורה המשתרעת על שטח של 1,677 דונם.חלק מהממצאים מהאתר מוצגים לציבור במוזיאון הימי הלאומי בחיפה. סמוך לתל שוכן כיום המכון הלאומי לאוקיינוגרפיה של החברה הממשלתית לחקר ימים ואגמים לישראל.

בית סלאוקוס
סלאוקוס הראשוןאנטיוכוס הראשוןאנטיוכוס השניסלאוקוס השניסלאוקוס השלישיאנטיוכוס השלישי (הגדול)סלאוקוס הרביעיאנטיוכוס הרביעי (אפִּיפָאנֶס)אנטיוכוס החמישידמטריוס הראשוןאלכסנדר הראשוןדמטריוס השניאנטיוכוס השישידיודוטוס טריפון • אנטיוכוס השביעי • דמטריוס השני • אלכסנדר השני • קלאופטרה תאה • סלאוקוס החמישי • אנטיוכוס השמיניאנטיוכוס התשיעי • סלאוקוס השישי • אנטיוכוס העשירי • דמטריוס השלישי • אנטיוכוס האחד עשר • פיליפוס הראשון • אנטיוכוס השנים עשראנטיוכוס השלושה עשר • פיליפוס השני • סלאוקוס השביעי

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.