אנדרטה

אנדרטה (נהגית אַנְדַּרְטָה, אך גם אַנְדְּרָטָה), או יד הם פסלים, פסל סביבתי, מיצב או מבנה המוצב במקום מסוים, שמטרתו להנציח אישים חשובים, או מאורעות היסטוריים וכדומה.

בעת העתיקה התקיימה הפרדה יחסית בין פיסול אנדרטאות לבין פיסול שיועד לעיטור מבנים או שימש כפסל חופשי הניתן להעברה בחלל. פעמים רבות נוצרו האנדרטאות בקנה מידה מונומנטלי, כלומר קנה מידה הגדול מקומת אדם. מיקומה של האנדרטה היה מוגדר וברור; היא הוצבה במקום המרכזי בעיר, מקום שפעמים רבות היה מזוהה עם השלטון. כך לדוגמה הוצבו בפורום הרומאי עמודי ניצחון כמו "עמוד טראיאנוס" או שערי ניצחון כדוגמת "שער טיטוס" ו"קשת קונסטנטינוס".

פעמים רבות ממקמים אנדרטה על גבעה, הר, או על מקום שמבליט אותה באזור ומבודד אותה. פעמים רבות מציבים אנדרטה באזור שבו התרחש האירוע המונצח בה.

לעיתים השתמשו האמנים בתבליט על גבי מבנה אדריכלי, אולם לעיתים שימש פסל פיגורטיבי ותלת-ממדי כאנדרטה. מבנה כזה הציג את דיוקנו של השליט, ובכך ביקש לבסס את שלטונו, או לחלופין הציג רעיון מופשט שנתפש כאידיאל של בני התקופה. כך לדוגמה הוצגו פסלי "טיכה", פסלי נשים אשר היוו ייצוג חזותי של העיר. דוגמה מודרנית של רעיון זה אפשר למצוא ב"פסל החירות" שבניו יורק.

הכתיב "אנדרטא" מופיע בתלמוד, בעיקר בדיונים הנוגעים בפסלי עבודה זרה להבדיל אנדרטא מפסל לעבודה זרה. מקור המילה במילה היוונית "אנדרו" (=אדם, בדומה לצורה הנפוצה יותר "אנתרו-"). המילה "אנדרטה" נכנסה לשימוש בעברית בתקופת קום המדינה, עם הקמת אנדרטאות לזכר חללי צה"ל. בתשובה למכתב למערכת "לשוננו לעם" כתב הבלשן עלי איתן כי "מכיוון שהמצבות בתל אביב ובקריית ענבים אינן פסלים של בני אדם, אין השם אנדרטה הולמן, אלא היה צריך לקרוא להן מצבת זיכרון או יד".

Nesher, Givat Nesher, Tel Hanan 030
אנדרטה לזכר חללי מלחמות ישראל של העיר נשר. מבנה האנדרטה נבנה במאורעות תרצ"ו-תרצ"ט כעמדה מבוצרת להגן על תושבי שכונת נשר מפני התקפות תושבי בלד א-שייח'

אנדרטאות באתרי הנצחה

חלק מהאנדרטאות נמצאות בתוך אתרי הנצחה. אתר הנצחה הוא קומפלקס הכולל בנוסף לאנדרטה עצמה בדרך כלל גם מרכז מידע, מוזיאון, משרדים של העמותה המנהלת את האתר, אודיטוריום או אמפיתיאטרון לעריכת טקסים, הרצאות ואירועים. דוגמה לאתר הנצחה המכיל את כל האלמנטים הללו הוא יד לשריון בלטרון - אתר ההנצחה של חיל השריון הישראלי.

אנדרטאות נודעות בישראל

Victory Monument in Netanya
אנדרטת הניצחון בנתניה - מראה כללי

אנדרטאות להנצחת חללי מערכות ישראל

אנדרטאות רבות בישראל הוקמו לשם הנצחת חללי מערכות ישראל.

אנדרטאות בעולם

גלריית תמונות

KikarMatzeva

"המצבה" - אנדרטה למגיני בת-ים שנפלו במלחמת העצמאות

YarkonCenotaph

אנדרטה לחללי ת"א (מוצבת בגני יהושע)

BB02

אנדרטה לנופלים במלחמות ישראל מבין תושבי העיר בני ברק

PT03

אנדרטה לזכר חללי העיר פתח תקווה

קיר הנצחה לחללי העיר מגדל העמק

קיר הנצחה לחללי העיר מגדל העמק נמצא בחזית בית יד לבנים

PikiWiki Israel 10628 jewish fighters memorial in haifa

אנדרטת הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה - בחיפה

Handasa-monument01

אנדרטת כביש הגבורה המשמשת להנצחת חללי חיל ההנדסה הישראלי

Trumpeldor

אנדרטת האריה השואג המשמשת להנצחת שמונת חללי מאורעות תל חי

אנדרטת שלושת הנערים האמן אסף קדרון

אנדרטה לזכר שלושת הנערים. האמן אסף קדרון 2016

קישורים חיצוניים

אור יהודה

אוֹר יהוּדָה היא עיר בישראל. מרוחקת כשבעה קילומטרים מתל אביב-יפו וסמוכה לנמל התעופה בן-גוריון.

אור יהודה גובלת במערב בכביש 4 ובשטחים פתוחים; במזרח ביהוד-מונוסון; בצפון בכביש 461, צומת השומר וצומת סביון ובדרום בכביש 412 ובשטחים פתוחים.

אנדרטה לזכר יהודי אירופה שנרצחו

האנדרטה ליהודי אירופה שנרצחו (ידועה גם כאנדרטת השואה), היא יד זיכרון שהוקמה בברלין ליהודים שנרצחו בשואה, ותוכננה על ידי האדריכל פיטר אייזנמן. האנדרטה נחנכה בתאריך ה-10 במאי 2005, והיא ממוקמת בצידה המזרחי של העיר, מעט דרומית לשער ברנדנבורג, מול בניין השגרירות האמריקאית בברלין, במקום שבו שכן בימי הרייך השלישי בניין משרדי הקאנצלר של אדולף היטלר.

האנדרטה משתרעת על שטח של 19,000 מ"ר וכוללת 2,711 קוביות בטון, המסודרות בתבנית משבצות על גבי מישור אשר שקוע במרכזו, ומזכיר סידור של מצבות בבית עלמין. קוביות הבטון הן באורך של 2.38 מ', ברוחב של 0.95 מ', ובגבהים שונים, בין 0.2 מ' ל-4.8 מ'. הצבת הקוביות תוכננה על מנת ליצור אווירה של אי נעימות ובלבול. המיקום שנבחר לאתר הזיכרון, בקרבת אזור עסקים, אשר בו מרוכזות גם מספר שגרירויות, יוצר מצב בו אנשים רבים חולפים על פני האנדרטה מדי יום ואינם יכולים להתעלם ממנה.

מרכז מידע תת-קרקעי המסונף לאתר כולל את שמותיהם של כל הקורבנות הידועים של השואה, אשר התקבלו ממוזיאון יד ושם, וכן תערוכה בנושא השואה.

עלות בניית האתר נאמדה בכ-25 מיליון אירו.

אנדרטה לשואה ולתקומה

ה"אנדרטה לשואה ולתקומה" היא אנדרטה מאת הפסל הישראלי יגאל תומרקין, המוצבת בכיכר רבין בתל אביב-יפו, ואשר נחנכה בשנת 1975. בשנים הראשונות לאחר הקמתה, שימשה האנדרטה כמקום שבו נערך הטקס המרכזי לציון יום השואה בעיר.

אנדרטת וושינגטון

אנדרטת וושינגטון (באנגלית: Washington Monument) היא אובליסק שיש לבן הנמצא ב"מול" במרכז העיר וושינגטון במחוז קולומביה בארצות הברית.

אנדרטה זו הוקמה לזכרו של הנשיא הראשון של ארצות הברית - ג'ורג' וושינגטון. האנדרטה תוכננה על ידי האדריכל רוברט מילס ב- 1840. אבן הפינה הונחה ב-4 ביולי יום העצמאות האמריקאי בשנת 1848. העבודות הסתיימו והאנדרטה נחנכה ב-21 בפברואר 1885 והאנדרטה נפתחה לציבור הרחב ב-9 באוקטובר 1888.

בעת בנייתה הייתה האנדרטה המבנה הגבוה ביותר בעולם. האנדרטה נסדקה במהלך רעידת האדמה שאירעה בוושינגטון ב-23 באוגוסט 2011 ונסגרה למבקרים לצורך שיפוצים עד 12 במאי 2014.

אנדרטת חטיבת הנגב

אנדרטת חטיבת הנגב היא אנדרטה המנציחה את פועלה של חטיבת הנגב של הפלמ"ח במלחמת העצמאות. האנדרטה ממוקמת בראש גבעת גיר במזרחה של באר שבע.

אנדרטת לינקולן

אנדרטת לינקולן (באנגלית: Lincoln Memorial) היא אנדרטה בקצה המערבי של המול בעיר וושינגטון שבארצות הברית המוקדשת לזכרו של נשיא ארצות הברית אברהם לינקולן.

אתר הנצחה

אתר הנצחה הוא אתר או מקום שמיועד להנצחת אירוע או קבוצת אנשים. באתרי הנצחה ניתן למצוא בדרך כלל אחד או יותר מהאלמנטים הבאים: אנדרטה, מרכז מידע, מוזיאון, משרדים של עמותה המנהלת את האתר, אודיטוריום, אמפיתיאטרון, רחבה לעריכת טקסים, ועוד סממנים הקשורים למושא ההנצחה.

אתרי הנצחה יכולים להיות לאומיים ומורכבים מאוד (למשל, יד ושם), יכולים להיות אתרים שבאחריות עמותה (למשל יד לשריון). קיימים אתרי הנצחה, בדרך כלל קטנים יותר, להנצחת יחידים - אתרים כאלו מוקמים על פי רוב ביוזמת משפחת המונצח (למשל מצפה רן). בישראל, אתרי הנצחה ממלכתיים נקבעים על פי חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה. אתרי הנצחה רבים נבחרים בשל הקשר שלהם לנושא המונצח. כך קיימים אתרי הנצחה לקרבות במקום בו התרחש הקרב או מקום משמעותי לקרב, ואתרי הנצחה לקבוצות אנשים במקום הקשור אליהם.

באבי יאר

באבי יאר (באוקראינית: Бабин Яр, באבין יאר; מרוסית: Бабий Яр) הוא גיא הנמצא צפונית-מערבית למרכז קייב בירת אוקראינה, שבו רצחו הנאצים בין 100,000 ל-150,000 איש, החל מ-29 בספטמבר 1941 ומתוכם כ-50,000 יהודים. בנוסף ליהודים, כ-50,000 צוענים, חולי נפש, שבויי מלחמה סובייטיים ואזרחים רבים שהואשמו כמפרי הסדר נרצחו בבאבי יאר במשך כשנתיים.

גבעת השלושה

גִּבְעַת הַשְּׁלֹוֹשָׁה (הַשְּׁלֹשָׁה), קיבוץ המשתייך לתנועה הקיבוצית, ממוקם כארבעה קילומטר מזרחית לפתח תקווה, ליד מקורות נחל הירקון. הקיבוץ נקרא על שם שלושה מפועלי פתח תקווה - מנחם גרויליך, שמואל שטרייפלר ואייזיק מרינג - אשר הואשמו במהלך מלחמת העולם הראשונה בריגול, נשלחו על ידי השלטון העות'מאני לכלא דמשק, עונו ומתו שם בשנת 1917. אנדרטה לזכרם נמצאת בקיבוץ עינת. הקיבוץ שייך למועצה אזורית דרום השרון

ה' בכסלו

ה' בכסלו הוא היום החמישי בחודש השלישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש התשיעי

למניין החודשים מניסן.

האקדמיה הלאומית למדעים (ארצות הברית)

האקדמיה הלאומית למדעים (באנגלית: The National Academy of Sciences, או בראשי תיבות NAS) היא גוף פרטי ללא כוונת רווח הפועל בוושינגטון הבירה בארצות הברית, שמטרתו קידום המדעים בארצות הברית. חבריו מוגדרים כ"יועצים" (ללא שכר) לאומה האמריקאית בנושאי מדע, הנדסה ורפואה. ה-NAS היא אחת מהאקדמיות הלאומיות של ארצות הברית והיא הוקמה על ידי אברהם לינקולן ב-3 במרץ 1863. היא פועלת מתוקף כתב זכויות שהעניק לה הקונגרס, מכוח פרק 1503 לסעיף 36 של החוק האמריקאי.

האקדמיה גם יוזמת ומממנת פעולות מחקר, ומוציאה לאור את כתב העת המדעי היוקרתי PNAS. החל ממרץ 2016, עומדת בראשה הגיאופיזיקאית מרסייה מק-נט.

הבניין הראשי של האקדמיה ממוקם בשדרת החוקה בוושינגטון. בכניסה לבניין מוצב פסל גדול של אלברט איינשטיין על גבי פינת ישיבה המשמש בתור אנדרטה.

הר הרצל

הר הרצל הוא הר במערב ירושלים המשמש כבית הקברות הלאומי של מדינת ישראל. בהר נמצא בית הקברות הצבאי הראשי של המדינה וכן חלקת גדולי האומה בה קבורים מנהיגי המדינה והציונות. בכניסה להר נמצא מוזיאון הרצל ובו שוכן מאז 2017 היכל הזיכרון הלאומי שבו מונצחים כל הנופלים בהגנה על הארץ.

ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל נערכים בהר הרצל הטקסים המרכזיים לזכר חללי צה"ל, חללי משטרת ישראל, ונפגעי פעולות האיבה בהשתתפות ראשי המדינה, ראש הממשלה ונשיא המדינה. במוצאי יום הזיכרון, ערב יום העצמאות, נערך ברחבת הר הרצל "טקס הדלקת המשואות" - הטקס המרכזי לפתיחת אירועי יום העצמאות.

ההר מתנשא לגובה של 834 מטרים מעל פני הים ונמצא במערב ירושלים, ביער ירושלים בין השכונות עין כרם, קריית יובל, בית הכרם, בית וגן, ויפה נוף. הר הרצל והכתף הסמוכה אליו עליה בנוי יד ושם, מכונים הר הזיכרון.

הכניסות להר הרצל ולבית הקברות הצבאי בו מצויות בקצה הדרומי של שדרות הרצל. בחודש אפריל 2013 נערכה תחרות להקמת כניסה ראשית חדשה עם מרכז מבקרים במקום בו נמצאת כיום הכניסה הראשית. בתחרות זכה צוות בינלאומי של אדריכלים שהציע רצף עמודים בצד הכניסה וגג מחורר מעל שער הכניסה הקיים.בחודש מרץ 2014 נבחר בית הקברות של הר הרצל לאחד מ-20 בתי הקברות היפים ביותר בעולם על ידי המגזין "BusinessInsider".בשנת 2019 אושר בממשלה תקציב לשדרוג "חלקת גדולי האומה" ביחד עם הקמת רחבת הספדים עם הרחבת החלקה ושדרוג מסלול המבקרים במקום.

כ"ח בשבט

כ"ח בשבט הוא היום העשרים ושמונה בחודש החמישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש האחד עשר

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ח שבט הוא ברב השנים פרשת תרומה. אבל אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת או בשנה חסרה המתחילה ביום שני (שנה מקביעות בחג או בחה) פרשת בר המצווה היא פרשת משפטים.

לוחית זיכרון

לוחית זיכרון, לוחית הנצחה או לוחית הקדשה (גם: שלט –, לוח –) היא לוח הקבוע בחזית בניין (פסאדה), על אנדרטה, ברצפה, מדרכה או דרך, והנושא כיתוב המנציח אנשים שנהרגו, אישיות (במקרים רבים במקום שבו התגוררה, פעלה או נהרגה) או מאורע היסטורי (על פי רוב כזה שהתרחש במקום), או כיתוב המספר על ההיסטוריה של המקום.

לוחית זיכרון עשויה מתכת, קרמיקה, אבן, עץ או חומר אחר. פרט לטקסט, לעיתים היא כוללת גם תבליט, תחריט או ציור. לוחיות זיכרון משמשות גם לאזכור שמות תורמים למוסד (מוסד להשכלה, בית כנסת וכיוצא בזה). לוחיות הקדשה ניתנות גם כמתנה, למזכרת, כהוקרה על הישג או על שנות עבודה.

לייפציג

לייפציג (גרמנית: Leipzig, להאזנה (מידע • עזרה), סורבית: Lipsk) (בעבר נקראה גם ליפסיא Lipsia) היא העיר הגדולה ביותר במדינת סקסוניה שבגרמניה והעיר ה-13 בגודלה בגרמניה.

שם העיר נגזר מהמילה הסלבית Lipa שפירושה תרזה.

מונומנט

מוֹנוּמֶנְט (באנגלית: Monument) הוא פסל, אנדרטה, בניין או כל מבנה מפואר המשמש להנצחת אדם או אירוע.

מוסטפא כמאל אטאטורק

מוסטפא כמאל אטאטורק (בטורקית: Mustafa Kemal Atatürk - "אבי הטורקים"; 1881 - 10 בנובמבר 1938) היה מדינאי ומנהיג צבאי טורקי, מייסדה של הרפובליקה של טורקיה ונשיאה הראשון. נחשב לאבי האומה הטורקית.

סולידריות (תנועה)

סולידריות (פולנית: Solidarność, להאזנה (מידע • עזרה)) היא איגוד מקצועי פולני שהוקם בספטמבר 1980, והונהג בתחילתו על ידי לך ולנסה. הארגון זכה לתמיכה אנטי-קומוניסטית רחבה ודגל באי-אלימות.

עלייתה של סולידריות סימנה את תחילת היסדקות הקו הנוקשה של המפלגה הקומוניסטית. בדצמבר 1970 פרצו הפגנות במספר ערים בפולין בתגובה על עליית מחיר מצרכי המזון הבסיסיים. ב-17 בדצמבר 1970 פתח הצבא באש על פועלי מספנה מפגינים בגדיניה. 44 איש נהרגו ומאות נפצעו. אנדרטה לזכרם הוקמה ב-1980 ליד מספנות גדנסק. סולידריות צמחה והתחזקה על רקע היחלשות הסוציאליזם בברית המועצות בשנות השמונים, לאחר ההסתבכות במלחמת אפגניסטן וההרעה במצב הכלכלי בה ובגרורותיה.

חשיבותה העיקרית של סולידריות היא בשבירתה את מונופול המפלגה הקומוניסטית כארגון פוליטי יחיד במזרח אירופה. שביתות שהכריזה במספנות גדנסק הפגינו את כוחה הרב ומיליוני חבריה. שביתות אלו גרמו לבסוף לממשלת פולין הקומוניסטית להכריז על משטר צבאי במדינה.

ב־13 בדצמבר 1981, הכריז ראש ממשלת פולין, וויצ'ך ירוזלסקי, על מצוד אחרי חברי סולידריות, תוך שהוא מאיים בעונשי מוות וכולא את מרבית מנהיגי הארגון. ב־8 בדצמבר 1982 הוצא הארגון אל מחוץ לחוק. עד אמצע שנות השמונים שרדה סולידריות בעיקר כארגון מחתרתי שנתמך בידי הכנסייה וה-CIA, אך כוחה היה מספיק על מנת לסכל את ניסיונות הרפורמה העצמאיים של ירוזלסקי ב־1988, תוך שגל שביתות בארגונה הכריח את הממשלה לפתוח בשיחות עם סולידריות.

באפריל 1989 חזרה סולידריות למעמד חוקי והורשתה להשתתף כמפלגה בבחירות. בבחירות מוגבלות אלו זכו נציגיה בניצחון מוחלט והציתו את תקוותם של אנטי-קומוניסטים אחרים במרכז ומזרח אירופה. בסוף אוגוסט 1989 הרכיבה סולידריות את הממשלה, וולנסה התפטר משורותיה על מנת לכהן כנשיא פולין.

מאז, הארגון חזר לתפקד כארגון עובדים מסורתי ופחות כמפלגה פוליטית. כוחה הפוליטי כיום קטן, ומספר חבריה כמיליון וחצי.

פיסול

פיסול הוא ענף בתחום האֳמָנוּת במסגרתו יוצר האָמָּן (בקמץ קטן, כלומר יש לקרוא: אוֹמָּן) יצירה בעלת איכות תלת-ממדית. השינוי אשר מבצע הפַּסָּל הוא לרוב שינוי פיזי, על ידי שינוי והתאמה של חומרים, אולם באמנות המודרנית קיימת האפשרות גם לשינוי סמנטי של החומר, כלומר לבדיקת יחסו של האובייקט התלת-ממדי אל הסביבה. התוצאה של שינויים אלו מכונה "פֶּסֶל".

בנסיון לענות על שאלת הגדרתו של המדיום, מבחין מחקר תולדות האמנות בין פיסול אנדרטאות, פיסול בקנה מידה קטן ו"אמנות זעירה". הבחנה זו התבססה הן על ערכים כגון גודלו של הפסל ומיקומו במרחב, והן על הערכה שיפוטית של חשיבות היצירה. "אמנות זעירה" (Minor Art), להבדיל משאר סוגי הפיסול המסורתיים, נתפסה כקטגוריה המכילה מגוון של חפצים קטנים, כגון פסלונים, נרות חרס מעוטרים, קופסאות מקושטות, מטבעות ומדליות שעליהן חקוק תבליט וכדומה. על פי רוב, אלו הם חפצים בעלי שימוש ולא נועדו רק לקישוט. המחקר העכשווי מגדיר חפצים כאלו כשייכים לתחום העיצוב. ההבחנה בין פיסול אנדרטאות לפיסול היא מסובכת ובעייתית יותר, כיוון שההפרדה בין תחומים אלו מטושטשת כיום לחלוטין. הבחנה נוספת הקיימת בחקר הפיסול הקלאסי היא בין פסל, החופשי מכל עבריו, לבין תבליט, הצמוד לאלמנט אדריכלי.

במהלך המאה ה-20 השתנתה באופן רדיקלי הגדרתו של מדיום הפיסול, עם כניסתן של טכניקות חדשות כגון וידאו ארט, רדי מייד, אמנות אדמה, מיצג, מיצב וכדומה. לצד השינוי המושגי שהתחולל, התלווה אל התהליך גם מהפך בתדמיתו החזותית של הפיסול - מדימוי של אובייקט בודד העשוי מאבנים חצובות, מתכת או עץ, הפך הפסל למגוון של אובייקטים העשויים מחומרים שונים ואף משילוב של חומרים וטכניקות, שינוי שערער על תחושת ה"נצחיות" של הפיסול הקלאסי.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.