אמנת מאסטריכט

אמנת מאסטריכט (רשמית, האמנה על האיחוד האירופי) נחתמה ב-7 בפברואר 1992 במאסטריכט, הולנד, בין חברי הקהילה האירופית, ונכנסה לתוקף ב-1 בנובמבר 1993, תחת מועצת דלור. האמנה הובילה ליצירת האיחוד האירופי, והייתה התוצאה של דיונים נפרדים על איחוד כלכלי ופוליטי.

האמנה הובילה ליצירתו של האירו, והציגה את מבנה שלושת העמודים (עמוד הקהילה, עמוד מדיניות החוץ והביטחון (CFSP), ועמוד המשפט והפנים). עמוד מדיניות החוץ והביטחון נבנה על יסוד שיתוף הפעולה האירופאי הפוליטי (EPC), אך הוא הוכנס תחת סמכות האמנה והורחב. עמוד המשפט והפנים כלל שיתוף פעולה באכיפת החוק, משפט פלילי, עניינים משפטיים אזרחיים, מקלט והגירה. האמנה הפכה לאבן היסוד של הבנק המרכזי האירופי - הסמכות המוניטרית העליונה של האיחוד האירופי ומנהיג המדיניות המוניטרית של האירו.

Provincial Government Buildings on the Meuse
הבניין בו נחתמה האמנה

רקע

במקור, הקהילה האירופית (EC) עסקה בעיקר בעניינים כלכליים וענייני סחר. למועצה האירופית ובית הדין האירופי לצדק, שניהם עצמאיים מהממשלות של חברי הקהילה, היה הרבה כוח במערכת. לפרלמנט האירופי, שנבחר ישירות על ידי אזרחי המדינות החברות בקהילה, גם היה כוח מסוים, והממשלות השונות שלטו בשאר הכוח. שיטה זו נקראת שיטת הקהילה, או על-לאומיות, מכיוון שלמוסדות הבינלאומיים שלא נשלטו ישירות על ידי הממשלות היה הרבה כוח והשפעה, וניתן היה לכפות החלטות על חברים בקהילה על ידי דעת הרוב.

יוזמי האמנה שאפו להרחיב את סמכויות הקהילה האירופית בתחום מדיניות החוץ, הביטחון ועניינים פליליים בתוך הקהילה. אולם, מדינות חברות רבות חשבו כי נושאים אלה רגישים מדי כדי שיתנהלו בידי הקהילה האירופית, וכי ההשפעה של הממשלות בנושאים אלה צריכה להיות גדולה יותר מההשפעה של הקהילה האירופית בהם. לפיכך, הציעו שיטה בין-ממשלית, ולא על-לאומית. מדינות חברות אחרות חששו כי שיטה כזו תאיים על הכוח של המוסדות הבינלאומיים העצמאיים (המועצה האירופית, בית המשפט האירופי לצדק והפרלמנט האירופי) ביחס לעניינים הכלכליים שאז נדונו על ידי הקהילה האירופית. לפיכך, פותח המבנה של שלושת העמודים על מנת להפריד בין הנושאים המסורתיים של הקהילה האירופית – הנושאים הכלכליים – לבין הנושאים הביטחוניים, המדיניים והפליליים.

החלטות האמנה

באמנה התקבלו מספר החלטות משמעותיות. במסגרת האמנה הפכה הקהילה האירופית לאיחוד האירופי.

ההחלטות התקבלו בהתאם למבנה שלושת העמודים (עמוד הקהילה, עמוד מדיניות החוץ והביטחון (CFSP), ועמוד המשפט והפנים), וכללו בעיקר החלטות שעוסקות בתיאום כלכלי, ביטחוני ודיפלומטי, לצד החלטות מדיניות במגוון נושאים שונים דוגמת איכות הסביבה[1].

אזרחות אירופית

האמנה טבעה את המושג "אזרחות אירופית", והגדירה שכל אזרח של מדינה חברה יכול לבחור ולהיבחר לנציגות האירופית של מדינתו[2].

שיתוף פעולה כלכלי

במסגרת האמנה נקבע השימוש, שנכנס לתוקף לבסוף בשנת 1999, במטבע משותף, הוא האירו. בנוסף, האמנה היוותה את הבסיס להקמתו של הבנק המרכזי האירופי בשנת 1998.

כדי לנסות ולהבטיח יציבות כלכלית שתאפשר זאת קיבלו המדינות החברות שתי החלטות[3]:

1. שהיחס של חוב-תוצר לא יעלה על 60%, כלומר, החוב הכולל של מדינה נתונה לא יעלה מעבר ל-60% מהתוצר.

2. בשנה בודדת הממשלה לא תיקח הלוואות בגודל שעולה על 3% תוצר, כלומר, הגרעון של כל מדינה באיחוד לא יכול לגדול מעבר ל-3%.

על פי החישוב של הקהילה האירופית, מדינה שתעמוד בשני הכללים האלו לא צפויה להיכנס לבעיות פיסקאליות, כמו אי עמידה בהחזר חוב. לפיכך, כללים אלו נוצרו במטרה לוודא התנהגות כלכלית אחראית של המדינות החברות בניסיון לסייע למדינות השונות להיות ערבות זו לזו.

חתימתה וכניסתה לתוקף

אמנת מאסטריכט נחתמה ב-7 בפברואר 1992 במאסטריכט שבהולנד, שם התקיימו דיונים סופיים בדצמבר 1991. האמנה הכנסה לתוקף ב-1 בנובמבר 1993, ותוקנה ושופרה על ידי אמנות מאוחרות יותר.

אישור האמנה לא היה פשוט בכמה מהמדינות. משאל עם בצרפת תמך באמנה ברוב קטן מאוד – 51.05% תמכו בו, ודנמרק דחתה את האמנה המקורית. בבריטניה האישור נעשה על ידי הפרלמנט, שם "מורדי מאסטריכט" כמעט הפילו את ממשלתו של ג'ון מייג'ור בשל נושא זה.

אמנת ליסבון

בשנת 2007 נחתמה בעיר ליסבון שבפורטוגל אמנת ליסבון, שהחליפה את אמנת מאסטריכט ואת הסכם רומא (מכונן השוק האירופי המשותף, 1957) כמסמך היסוד של האיחוד האירופי, תוך שהיא מאמצת חלקים מהחוקה האירופית שנדחתה בשנת 2005. האמנה נכנסה לתוקף ב-1 בדצמבר 2009.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אמנת מאסטריכסט, בריטניקה
  2. ^ אמנת מאסטריכסט, בריטניקה
  3. ^ פרופסור אבי שמחוןאבני פינה: כלכלת ישראל: מהיד המנהלת ליד הנעלמה - שיעור 7, 1:01:03
1993

שנת 1993 היא השנה ה-93 במאה ה-20. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1993 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

עם תחילת השנה, ב-1 בינואר, התרחשו שני אירועים משמעותיים. האחד הוא פירוק צ'כוסלובקיה לצ'כיה וסלובקיה בהסכמה, בעקבות החלטה שהתקבלה שנה קודם לכן, והשני הוא הפיכתה הרשמית של הקהילה האירופית לאיחוד האירופי בעקבות אמנת מאסטריכט שקיבלה תוקף מאוחר יותר באותה שנה.

הסכם אוסלו הראשון נחתם בחשאי באוסלו ב-20 באוגוסט באותה שנה, על ידי שר החוץ הישראלי שמעון פרס ומחמוד עבאס, ולאחר מכן בטקס חגיגי ב-13 בספטמבר על מדשאות הבית הלבן, בהשתתפות נשיא ארצות הברית ביל קלינטון, ראש הממשלה יצחק רבין וראש אש"ף יאסר ערפאת. הסכם זה - הראשון מסוגו בין ישראל לבין התנועה הלאומית הפלסטינית - הניח את היסודות להכרה הדדית ולהתחייבות לסיים את הסכסוך בדרכי שלום, והיווה את התשתית להסכם אוסלו ב' (1995), בעקבותיו הוקמה הרשות הפלסטינית. הסכמי אוסלו הביאו לשינויים רבים ביחסי ישראל והפלסטינים ובאופי הסכסוך בין שני הצדדים, אך עד היום קיימים חילוקי דעות עמוקים על הסכמים אלה בשני העמים. לאחר חתימת ההסכם בבית הלבן חלפו אחד עשר יום בלבד בטרם בוצע פיגוע הטרור הקטלני הראשון בו נרצח אזרח ישראלי (יגאל וקנין) על ידי פלסטינים.

1 בנובמבר

1 בנובמבר הוא היום ה־305 בשנה בלוח הגרגוריאני (306 בשנה מעוברת). עד לסיום השנה נשארו עוד 60 ימים.

7 בפברואר

7 בפברואר הוא היום ה-38 בשבוע ה-5 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 327 ימים (328 בשנה מעוברת).

אזורי אנגליה

אזור באנגליה (באנגלית: region), או בשמו הרשמי אזור משרדי ממשלתי (Government Office Region)[דרושה הבהרה], הוא הדרגה הגבוהה ביותר של הממשל המקומי[דרושה הבהרה] באנגליה - חלק מהממלכה המאוחדת.

אמנת ליסבון

אמנת ליסבון היא האמנה הבינלאומית מכוחה פועל האיחוד האירופי מאז ה-1 בדצמבר 2009. האמנה נחתמה בעיר ליסבון שבפורטוגל בדצמבר 2007 והחליפה את אמנת מאסטריכט ("האמנה על האיחוד האירופי", 1992) ואת הסכם רומא (מכונן השוק האירופי המשותף, 1957) כמסמך היסוד של האיחוד האירופי, תוך שהיא מאמצת חלקים מהחוקה האירופית שנדחתה בשנת 2005.

גוש האירו

גוש האירו (באנגלית: Euro area או Eurozone) הוא כינוי לאיגוד כלכלי ומוניטרי של 19 חברות האיחוד האירופי בהן האירו מהווה את ההילך החוקי. הבנק המרכזי האירופי הוא הסמכות המוניטרית העליונה של גוש האירו, ובראשו עומד הבנקאי האיטלקי מריו דראגי.

בגוש האירו חברות בשלב זה, המדינות: אוסטריה, בלגיה, קפריסין, אסטוניה, פינלנד, צרפת, גרמניה, יוון, אירלנד, איטליה, לוקסמבורג, מלטה, הולנד, פורטוגל, סלובניה, סלובקיה, ספרד, לטביה וליטא.

מתוך 11 מדינות הנוספות החברות באיחוד האירופי, שמונה מחויבות על פי אמנת מאסטריכט להצטרף לגוש האירו, כאשר יעמדו בדרישות הכניסה. שוודיה, דנמרק ובריטניה אינן מחויבות להצטרף על אף חברותן באיחוד. 4 מדינות זעירות - אנדורה, מונקו, סן-מרינו וקריית הוותיקן הגיעו להסכם עם האיחוד האירופי המאפשר להם להשתמש באירו כמטבע הרשמי במדינה. הסכם זה אינו מקנה להן את הזכות להיות חלק מגוש האירו ואין להן ייצוג בהנהלת הבנק המרכזי האירופי.

בעוד המדיניות המוניטרית נקבעת על ידי הבנק המרכזי האירופי (ECB), למדינות החברות בגוש האירו אין ממשלה מאוחדת, משרד אוצר מאוחד או מדיניות פיסקלית מחייבת, אולם משבר החוב האירופי הביא לפעולה מתואמת של המדינות העיקריות החברות בגוש האירו ויצירת מנגנון היציבות הפיננסית האירופית.

האיחוד האירופי

האיחוד האירופי הוא התאגדות של 28 מדינות באירופה, בעלת מאפיינים של מדינת-על אחת, כגון פרלמנט, חוקים, כלכלה משותפת, מטבע אחיד בחלק מן המדינות החברות באיחוד (האירו) וסממני ריבונות נוספים.

האיחוד האירופי יצר שוק אחד ללא גבולות פנימיים. האיחוד שואף למימוש עיקרון "ארבע החירויות" (The four freedoms), המעוגן בחוק האירופי, של התנועה החופשית של אנשים, סחורות, הון ושירותים ללא תשלום מכס וללא הגבלת סכומי הכסף המועברים ממדינה למדינה בעסקאות כלכליות. כלכלת האיחוד האירופי גדולה מכלכלתן של כל אחת ממדינות העולם.

אילו היה האיחוד האירופי נחשב למדינה אחת, הוא היה מדורג במקום השלישי בעולם מבחינת גודל אוכלוסייתו (505,665,739 נפש, נכון לשנת 2014), ובמקום השביעי מבחינת שטחו (4,381,376 קמ"ר). המטבע הרשמי של האיחוד האירופי הוא האירו, אשר משמש כיום כהילך חוקי ב-19 מ-28 מדינות האיחוד, ובהמשך צפויות רוב המדינות לאמצו רשמית.בשנת 2012 זכה האיחוד האירופי בפרס נובל לשלום על שישה עשורים של תרומה לקידום השלום, הפיוס, הדמוקרטיה וזכויות האדם באירופה. כמה חתני פרס נובל לשעבר הביעו מחאה על הענקת הפרס, בטענה כי האיחוד האירופי הוא "במפורש לא דוגל בשלום".על פי אמנת ליסבון, מכוחה פועל האיחוד מאז 2009, כל מדינה חברה באיחוד יכולה לפרוש ממנה. בממלכה המאוחדת נערך משאל עם ביוני 2016 בו הצביע הרוב בעד פרישה מהאיחוד. בינואר 2017 העביר הפרלמנט הבריטי החלטה שמאפשרת לראש ממשלת בריטניה להתחיל בהליך הפרישה מהאיחוד האירופי. במרץ 2017 הפעילה ראש ממשלת בריטניה את סעיף 50 באמנה והודיעה רשמית על כוונת מדינתה לפרוש מהאיחוד. בהתאם לאמנה תהליך העזיבה של בריטניה צפוי לארוך כשנתיים.

היסטוריה של האיחוד האירופי

האיחוד האירופי הוא התאגדות של 28 מדינות באירופה, המשלבת בתוכה סממנים רבים של מדינה אחת, כגון פרלמנט משותף, כלכלה אחידה, מטבע אחיד בחלק מן המדינות החברות באיחוד, האירו, וסממני ריבונות נוספים.

מקורו של האיחוד האירופי בארגון לשיתוף פעולה בין-מדינתי שנוסד לאחר מלחמת העולם השנייה במטרה לשקם את אירופה ההרוסה ולמנוע מלחמות נוספות ביבשת. אט אט צבר הארגון עוצמה מדינית וכלכלית ובהסכמת המדינות החברות הרחיב את סמכויותיו ואת מספר המדינות המשתתפות בו. בראשיתו הוא נקרא "השוק האירופי המשותף", לאחר מכן "הקהילה האירופית", ולבסוף - עם חתימת אמנת מאסטריכט ב-1992 - "האיחוד האירופי".

המועצה האירופית

המועצה האירופית היא הגוף המדיני העליון של האיחוד האירופי. המועצה האירופית הוקמה כגוף לא רשמי בשנת 1961, ומעמדה עוגן כמוסד רשמי לאיחוד האירופי במסגרת אמנת מאסטריכט מ-1993 ואמנת ליסבון בשנת 2009. המועצה מורכבת מראשי מדינות וממשלות של המדינות החברות באיחוד האירופי לצד נשיא הנציבות האירופית. הנציגה העליונה של האיחוד לענייני חוץ, כיום פדריקה מוגריני, משתתפת גם היא בישיבות. בראש ישיבות המועצה האירופית יושב נשיא המועצה האירופאית. למועצה האירופית אין כל סמכויות לחקיקה או לביצוע; מוסד זה דן בסוגיות המרכזיות המעסיקות את האיחוד ובהחלטות שלהן השפעה מרחיקת לכת על הגדרת המדיניות של האיחוד האירופי.המועצה מתכנסת מספר פעמים בשנה, בדרך כלל בבניין יוסטוס ליפסיוס (Justus Lipsius)[דרושה הבהרה] שבמטה האיחוד האירופי בבריסל.

הסכם רומא

הסכם רומא, עליו חתמו ב-25 במרץ 1957 נציגיהן של שש מדינות: גרמניה המערבית, צרפת, איטליה, בלגיה, הולנד ולוקסמבורג, הוא הסכם הייסוד שעל פיו הוקם השוק האירופי המשותף. חשיבותו היא בראש ובראשונה כלכלית, בכך שהביא להורדה הדדית של מכסים ולשיתוף פעולה כלכלי מוגבר בין המדינות החתומות, ואלו שהצטרפו לאחר מכן. אולם מעבר לכך נודעה לו חשיבות כאחד הצעדים הראשונים בדרך לאיחוד המדיני הכולל של רבות ממדינות אירופה - האיחוד האירופי.

קדם להסכם רומא הסכם הייסוד של קהילת הפחם והפלדה האירופית (אמנת פריז), שנחתם בפריז ב-1951. שני ההסכמים, יחד עם הסכם נוסף שעניינו הקמת הקהילה האירופית לאנרגיה אטומית, נקראים לעיתים באופן קיבוצי הסכמי רומא. הסכמים אלו תוקנו והורחבו ב-1992 עם חתימתה של אמנת מאסטריכט.

במרץ 2007 חגגו מדינות האיחוד האירופי חמישים שנה להיווסדו, מניין המצביע על תאריך חתימת הסכם רומא כראשיתו של האיחוד. [1]

בדומה למגילת העצמאות, גם הסכם רומא המקורי נחתם חגיגית על דף ריק, לאחר שהמדפיס הממשלתי האיטלקי לא סיפק במועד את המסמך, בן למעלה מאלף העמודים. [2]

הפרלמנט האירופי

הפרלמנט האירופי (בלטינית ובסמל הרשמי: Parlamentum Europæum, בצרפתית: Parlament Européen, באנגלית: European Parliament, ובקיצור Europarl או EP) הוא הפרלמנט של האיחוד האירופי ומהווה בו את הבית התחתון, כלומר הוא חלק מן הרשות המחוקקת (המורכבת גם ממועצת האיחוד האירופי, שהיא הבית העליון, ומהנציבות האירופית). הפרלמנט הוא המוסד היחיד באיחוד האירופי שנבחר ישירות על ידי אזרחי מדינות האיחוד. הבחירות לפרלמנט נערכות מדי חמש שנים, מאז שנת 1979. בפרלמנט יש כרגע 751 חברים – לכל מדינה מוקצים מספר מושבים בפרלמנט בהתאם לגודלה. עובדות אלה הופכות את הפרלמנט האירופי לפרלמנט הדמוקרטי הרב-לאומי הגדול ביותר בעולם, ולשני מבחינת גודל האוכלוסייה שהוא מייצג (אחרי הודו).נשיא הפרלמנט האירופי הנוכחי, החל מינואר 2017 הוא אנטוניו טג'אני מאיטליה.

הקהילה הכלכלית האירופית

הקהילה הכלכלית האירופית הייתה ארגון אזורי באירופה שמטרתו אינטגרציה כלכלית של המדינות השותפות בו. הארגון הוקם ב-1957 לאחר שנציגי גרמניה המערבית, צרפת, איטליה, בלגיה, הולנד ולוקסמבורג חתמו על אמנת רומא. שש המדינות הקימו גם את קהילת הפחם והפלדה האירופית ב-1951 ואת סוכנות האטום האירופית ב-1957. לאחר החתימה על אמנת בריסל ב-1965, שלושת הארגונים החלו לחלוק מסגרת מוסדית משותפת, שנקראה "הקהילות האירופיות". דנמרק, אירלנד והממלכה המאוחדת הצטרפו לארגון ב-1973. יוון הצטרפה ב-1981 וספרד ופורטוגל הצטרפו ב-1986. לאחר החתימה על אמנת מאסטריכט ב-1993, שכוננה את האיחוד האירופי, הארגון שינה את שמו ונקרא הקהילה האירופית, זאת על מנת לשקף את השאיפות של הארגון שחרגו עתה מהתחום הכלכלי. הקהילה האירופית המשיכה להתקיים כגוף משפטי בתוך האיחוד האירופי עד 2009, השנה בה נחתמה אמנת ליסבון, שקבעה שהאיחוד האירופי "יחליף ויירש" את הקהילה האירופית והגדירה את האופן בו מוסדות הקהילה ישולבו במוסדות האיחוד.

זלוטי

זלוטי (בפולנית: złoty (מידע • עזרה) (נהגה זְווֹטֵה), ברבים: złote או złotych, בתרגום לעברית: "זהוב") הוא ההילך החוקי של פולין, החל מ-1924, ביוזמת ולדיסלב גרבסקי ראש ממשלת פולין ושר האוצר שלה. הזלוטי מתחלק ל-100 גרוֹש (grosz, ברבים groszy).

כתוצאה מתהליך של היפר-אינפלציה בפולין בתחילת שנות ה-90, ערכו של המטבע צנח בצורה קיצונית. לכן, ב-1 בינואר 1995 הומר הזלוטי הישן (שסימונו לפי תקן ISO 4217 הוא PLZ) לזלוטי החדש (שסימונו הוא PLN), ביחס המרה של 10,000 זלוטי ישן = 1 זלוטי חדש.

נכון לשנת 2008, נמצאים בשימוש מטבעות של 1, 2, 5, 10, 20 ו-50 גרושי, ושל 1, 2 ו-5 זלוטי. כמו כן, נמצאים בשימוש שטרות של 10, 20, 50, 100 ו-200 זלוטי.

למרות שהחל משנת 2004 חברה פולין באיחוד האירופי, היא לא מהווה חלק מ"גוש האירו" ועל כן מטבע האירו עדיין לא החליף את הזלוטי כהילך חוקי במדינה. פולין התחייבה בפני האיחוד לאמץ את האירו כאשר תעמוד בתנאים הכלכליים הנדרשים על פי אמנת מאסטריכט, אולם הדבר יחייב תיקון לחוקה הפולנית. בשנת 2011 הודיע שר האוצר הפולני כי אין בכוונת ממשלת פולין להחליף את הזלוטי בעתיד הנראה לעין.

כלכלת סלובניה

כלכלת סלובניה היא מפותחת והמדינה נהנית מרמה גבוהה של שגשוג ויציבות כמו גם מתמ"ג לנפש על ידי שווי כוח קנייה בשיעור של 83% מהממוצע באיחוד האירופי בשנת 2015, וכן גם בשנת 2014, ובשני אחוזים יותר מאשר בשנת 2013. התמ"ג הנומינלי בשנת 2018 היה 42.534 מיליון אירו, התוצר הנומינלי לנפש (תוצר לנפש) בשנת 2018 היה 21,267 אירו. התמ"ג הגבוה ביותר לנפש הוא במרכז סלובניה, שם נמצאת עיר הבירה ליובליאנה, שהיא חלק מהאזור הסטטיסטי המערבי של סלובניה, שיש לו תוצר לנפש גבוה יותר ממזרח סלובניה.בינואר 2007 היא הייתה לחברה הראשונה שהצטרפה לאיחוד האירופי ואימצה את מטבע האירו מאז השקת המטבע בשנת 1999 והיא הייתה חברה בארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי מאז 2010.בסלובניה כוח עבודה משכיל מאוד, תשתיות מפותחות, והיא ממוקמת בצומת תחבורה מרכזית. מצד שני, רמת ההשקעה הישירה בחו"ל היא מהנמוכות ביותר אך עלתה בהתמדה בשנים האחרונות. הכלכלה הסלובנית נפגעה קשה מהמשבר הכלכלי האירופי, שהחל בסוף שנות האלפיים. אחרי שנת 2013 התוצר לנפש עלה שוב. כמעט שני שלישים מהאוכלוסייה העובדת מועסקים בשירותים. החקלאות אחראית לכ-3% מהתל"ג, והתעשייה ל-36%.

האינפלציה בסלובניה בגבולות הסביר: 3.6% ב-2004, 2.8% ב-2005, וכעת היא שווה לממוצע באיחוד האירופי. החוב הלאומי של סלובניה נמצא בגבולות דרישות אמנת מאסטריכט, וכלכלת סלובניה צומחת בשיעורים נאים - 5.1% ב-2006, 3.9% ב-2005, 4.2% ב-2004, אחרי צמיחה איטית במהלך 2003 - 2.7%. לאור נתונים אלו, נחשבת סלובניה כבעלת בסיס כלכלי איתן. התקציב הממשלתי מגיע רק לכשליש מהתל"ג, דבר המצביע על סקטור פרטי מפותח.

מאסטריכט

מאסטריכט (בהולנדית: Maastricht, להאזנה (מידע • עזרה)) היא עיר בהולנד, בירת מחוז לימבורג בדרום הולנד. יושבת בתוך מעין טריז גאוגרפי, בין בלגיה גרמניה והולנד.

משמעות שם העיר בהולנדית הוא "חציית נהר המאס". מאס (Maas) הוא שמו של נהר בהולנדית והמילה "טריכט" (tricht) משמעותה חצייה.

העיר מאסטריכט, המונה היום כ-150 אלף תושבים, היא אחת הערים העתיקות בהולנד. נשארו בה שרידים רבים ומרשימים מתקופת ראשית הנצרות ומימי הביניים, וכן מבנים שלמים מתקופת הרנסאנס. העיר נודעת גם בזכות אמנת מאסטריכט, אשר הושגה במרכז הקונגרסים של העיר. "אמנת מאסטריכט" היא אמנת הייסוד של האיחוד האירופי.

בעיר נמצאת אוניברסיטת מאסטריכט, אשר למרות גילה הצעיר, הפכה לאוניברסיטת מחקר מובילה במערב אירופה ושורה של מוסדות אקדמיים נוספים. כמו כן מצוי בעיר קולג' של ארגון הקולג'ים המאוחדים UWC.

מהבחינה התרבותית מהווה מסטריכט חלק מהדרום הקתולי של הולנד, והיא מתהדרת בשורה של קתדרלות וכנסיות. המרכזית שבהן הקתדרלה של סנט סרווציוס בכיכר המרכזית, הפרייטהוף. מוזיאון הבונפנטן הכולל יצירות מאסטרים כפיטר ברויגל הבן ורובנס וכן אומנות מודרנית של סול לה-ויט, ריצ'רד סרה, אנסלם קיפר ויאניס קונליס. לצד מספר רחב של מוזיאונים וגלריות, בעיר מתקיים ה-TEFAF, היריד האירופי לאומנות יפה שהוא התערוכה המרכזית באירופה לבעלי מקצוע בסחר באומנות (בעלי גלריות ומנהלי מוזיאונים).

הקרנבל של מסטריכט הוא אחד הקרנבלים המרכזיים של הולנד.

מראשיתה הייתה העיר בעלת חשיבות כלכלית וצבאית, והשליטה בה התחלפה תכופות. החל מהמאה ה-18 בוצרה העיר באופן משמעותי, ומרבית חומות העיר עומדות על כנן. במלחמת העולם השנייה נכבשה העיר ומרבית יהודיה נרצחו במחנות ההשמדה. העיר הייתה העיר ההולנדית הראשונה ששוחררה על ידי כוחות הברית ב-1944.

ב-1992 הייתה העיר מקום החתימה על אמנת מאסטריכט שייסדה את האיחוד האירופי מתוך הקהילות האירופאיות וקבעה את האירו כמטבע העתידי של האיחוד.

כלכלת העיר מבוססת על שירותים ותיירות ומרבית הפעילות התעשייתית (בעיקר זכוכית וקרמיקה) פסקה.

מוריס אלה

מוריס אלה (בצרפתית: Maurice Félix Charles Allais; ‏31 במאי 1911 - 9 באוקטובר 2010) היה פרופסור לכלכלה ב-École Nationale Supérieure des Mines בפריס, חתן פרס נובל לכלכלה לשנת 1988 על תרומותיו החלוציות לתאורית השווקים וניצול יעיל של משאבים.

ככלכלן תרם לתאורית קבלת החלטות, מדיניות מוניטרית ותחומים נוספים. עקב רתיעתו מכתיבה באנגלית או תרגום עבודתו לאנגלית, רבות מהתרומות המשמעותיות שלו התפרסמו בעולם הכלכלה רק לאחר שהתגלו באופן בלתי תלוי על ידי כלכלנים דוברי אנגלית. לדוגמה, באחת מעבודותיו המרכזיות "כלכלה וריבית" משנת 1947 ביסס מודל של דורות חופפים חלקית שפול סמואלסון פרסם בשנת 1958, הוא הציג את כלל הזהב של גידול אופטימלי (שלאחר מכן פרסם אדמונד פלפס ותיאר את מודל הביקוש לנכסים פיננסיים שלימים פותח על ידי ויליאם בומול.אלה התפרסם מאוד בזכות סדרת מאמרים בה תיאר את פרדוקס אלה, בעיית החלטה שהציג לראשונה בשנת 1953 שסותרת את ההיפותזה של תוחלת התועלת.

בשנת 1992 ביקר אלה את אמנת מאסטריכט בגין הדגש המוגזם ששמה על הסחר החופשי. הוא הסתייג גם מהמטבע האירופאי האחיד. בשנת 2005 הביע הסתייגויות דומות לגבי החוקה האירופאית.

פוליטיקה של האיחוד האירופי

לאיחוד האירופי מערכת פוליטית ייחודית, אשר עומדת ככזו היות לאופיו הייחודי של האיחוד האירופי - ישות מדינית אשר במקביל היא בעלת מאפיינים של פדרציה, קונפדרציה וארגון בינלאומי.

ארבעה מוסדות מרכזיים לאיחוד האירופי. שני מוסדות, תפקידם לבטא את האינטרסים של המדינות המרכיבות את האיחוד האירופי: האחד זה המועצה האירופית, הכולל פורום של מנהיגי המדינות, והשני זה מועצת האיחוד האירופי, הכולל פורום של שרי האיחוד האירופי. בנוסף לשני אלו, עומדים כאמור שני מוסדות נוספים, אשר תפקידם לבטא את האינטרסים המשותפים האיחוד האירופי: האחד זה הפרלמנט האירופי, הגוף המייצג של אזרחי האיחוד הנבחר על ידם ישירות, והשני זה הנציבות האירופית, המתפקד ככוח הביצועי הראשי של האיחוד האירופי.

מלבד ארבעת המוסדות מרכזיים אלו, פועלים גם תחת האיחוד האירופי מספר ארגונים, גופים ומסודות נוספים; פיננסיים, משפטיים ואחרים, אשר תפקידם לסייע לאיחוד לכוון את מדיניותו, כגון: הבנק המרכזי האירופי, בנק ההשקעות האירופי, בית הדין האירופי לצדק ובית המשפט האירופי לביקורת.

פרנק צרפתי

הפרנק הצרפתי היה ההילך החוקי ששימש את צרפת עד המעבר של צרפת ורוב המדינות האחרות של האיחוד האירופי לאירו. כל פרנק כלל 100 סנטים.

המלך יוחנן השני היה המפיץ הראשון של הפרנק הצרפתי. בשנת 1795 השוותה אותו הממשלה המהפכנית של צרפת ל 4.5 גרם של כסף. חמש שנים לאחר מכן, ב-1800, מיסד נפוליאון את ניהול הפרנק על ידי הקמת בנק צרפת. הבנק קיבל מימון בעיקר באמצעות כסף פרטי, כולל כסף שהושקע על ידי נפוליאון, בעצמו. בעקבות מהפכת 1848, והקמת הרפובליקה הצרפתית השנייה, רוכזו הניהול וההנפקה של הפרנק תחת שלטון צרפת בפאריס.

יחד עם תיעוש הכלכלה הצרפתית לאורך המאה ה -19, הפך הפרנק למטבע בינלאומי משמעותי. ב-1865 הייתה צרפת חברה מייסדת באיחוד המוניטרי הלטיני, ניסיון מוקדם לאחד כלכלות אירופיות תחת מטבע אחד. האיגוד היה מבוסס על תקן bimetallicאבל מאוחר יותר נכנס לתוקף תקן המבוסס אך ורק על זהב.

ב-1 בינואר 1960 הוכנס לשימוש הפרנק החדש, שהיה שווה 100 פרנקים ישנים.

הפרנק הצרפתי נשאר מטבע בינלאומי חשוב לאחר מלחמת העולם השנייה, אך צרפת הייתה תומכת נלהבת של האירו. אמנת מאסטריכט, המשמשת בסיס לאיחוד המוניטרי האירופי, הועברה למשאל עם על ידי הציבור הצרפתי ב -1992. אישור זה העמיד את המדינה על הנתיב להקמת היורו ב -1999, עם החלפה כוללת של הפרנק באירו בשנת 2002.בעת הכנסת האירו לשימוש, הבנק המרכזי האירופי קבע את שער ההמרה הקבוע שלו: 6.55957 פרנק לאירו אחד.

ב-1 בינואר 1999 חדל הפרנק הצרפתי לשמש כמטבע חוקי בעסקאות בנקאיות, אך עדיין הותר השימוש בו במזומן.

ב-1 בינואר 2002 חדל הפרנק הצרפתי לשמש כמטבע חוקי במזומן, והוחלף סופית באירו.

רפורמת מקשרי

רפורמת מקשרי (MacSharry) היא אחת מהרפורמות המשמעותיות ביותר שנעשו במסגרת מדיניות החקלאות המשותפת (CAP-Common Agricultural Policy) של האיחוד האירופי. מדיניות החקלאות המשותפת היא מערכת סובסידיות חקלאיות של האיחוד האירופי הניתנות במטרה לטפח/לעבד יבולים ואדמות בעזרת תמיכת האיחוד האירופי במחיר, כולל הבטחת מחיר מינימלי, מכסי יבוא ומכסות על סחורות מסוימות המגיעות מחוץ למדינות האיחוד האירופי. רפורמת מקשרי הוצעה על ידי ריי מקשרי (Ray MacSharry), נציב החקלאות האירופית בשנת 1991, ונקראה על שמו. רפורמה זו נועדה להגביל את הייצור החקלאי ובו בזמן ליצור מדיניות חקלאית שתתמודד עם תנאים של שוק חופשי. רפורמה זו הייתה הצעד הראשון בתהליך ארוך, המתרחש עד היום, לשינוי שיטת התמריצים של האיחוד האירופי.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.