אמנות לחימה

אמנות לחימה היא מיומנות גופנית נרכשת, שעיקרה שיפור יכולת הלחימה בשעת קרב פנים-אל-פנים, אך מקיימת ערכים נוספים, כגון ערך אמנותי, יכולת שליטה בגוף, שיפור היכולות התודעתיות וכדומה.

מקורן של מרבית האומנויות במזרח הרחוק. האמנויות יונקות משורשים עתיקים, אולם ההתגבשות של רובן לצורה בה הן נלמדות כיום, נוצרה במאה השנים האחרונות.

אמנויות לחימה מהמזרח הרחוק

סין

סין, אשר נחשבת למדינה בעלת תורות ואמונות רוחניות מפותחות (בודהיזם, טאואיזם, תורתו של קונפוציוס) ובעלת אחת ההיסטוריות העתיקות והמפורטות ביותר בעולם, הייתה אחת הראשונות אשר פותחו בה אמנויות הלחימה. היסוד לרובן החל להתפתח עם ביסוסן של ממלכות ראשוניות בסין בתקופת הקיסר הצהוב, לפני כ-4,600 שנה. יסוד זה כלל לחימה בסיסית כגון היאבקות, איגרוף, סייף חרבות ולחימה בכלי נשק נוספים. עד למאה ה-18, הדגש באמנויות הלחימה הסיניות היה לרוב על לחימה באמצעות כלי נשק, כאשר אמנויות שונות התפתחו בשני סוגים של הקשרים היסטוריים - במסגרות צבאיות לצורך לחימה צבאית (דוגמת לחימה עם חניתות ארוכות, שלימים היוותה בסיס ליצירת שינג אי צ'ואן), וביישובים מקומיים (כפרים, ערים ומנזרים) לצורכי הגנה עצמית. הסגנון העתיק ביותר המתועד היסטורית בסין הוא שוואי ג'יאו (סגנון היאבקות והטלות), אשר התפתח עוד לפני המצאת הכתב, לפני יותר מ-4,000 שנה. עם זאת, בעת המודרנית, אמנויות הלחימה הסיניות בכללותן עברו התפתחות אינטנסיבית, ואינן דומות במראן החיצוני למצב שהתקיים בסין באלפי השנים האחרונות. החל מן המאה ה-18, כאשר החל מעבר הדרגתי בדגש שהושם במרבית אמנויות הלחימה הסיניות מעבודה באמצעות כלי נשק לעבודה ביד ריקה, השתנה גם אופיין ומראן החיצוני של אלה. מרבית אמנויות הלחימה הסיניות המוכרות כיום, עם כך, מקורן בשלוש מאות השנים האחרונות.

במהלך התפתחותן הושפעו אמנויות הלחימה הסיניות גם מאמנויות לחימה שמקורן בהודו. סיפור מפורסם (ספק אגדה) הוא בדבר נזיר הודי בשם דא-מו (בודהידהרמה), שהגיע מהודו למנזר שאולין בסין (מנזר שאולין המקורי עליו מסופר נשרף לפני שנים רבות, ומנזר שאולין המודרני נבנה על ידי המשטר הקומוניסטי). בתהליך כלשהו אשר טיבו משתנה מאגדה אחת לשנייה, לימד דא-מו את הנזירים בשאולין אמנויות לחימה, או לכל הפחות תרגולים בריאותיים, ששימשו אותם ברבות הימים כבסיס לפיתוח אמנויות לחימה לצורכי הגנה עצמית. טענה רווחת ומוטעית היא שמקורן של כל אמנויות הלחימה הסיניות הוא במנזר שאולין. כאמור, אמנויות לחימה רבות התפתחו בנפרד במסגרת צבאות שונים בסין וביישובים שונים, ושאולין לא היה המנזר היחיד ששימר ופיתח אמנויות לחימה. רוב אמנויות הלחימה הנלמדות בשאולין כיום הן וריאציות מודרניות של וו-שו שיצר המשטר הקומוניסטי.

האדם המוכר והמפורסם ביותר במערב בהקשר של אמנויות לחימה סיניות הוא השחקן ברוס לי, אשר ידוע בשל סרטי אמנויות הלחימה בהם כיכב, אמנות הלחימה בה החל את דרכו בהונג-קונג "ווינג-צון" קונג-פו ואמנות הלחימה אותה פיתח, "ג'יט קון דו" (דרך האגרוף המיירט, בניב קאנטונזי). שני שחקנים ואמני לחימה סיניים נוספים המפורסמים במערב הם הפעלולן, שחקן האופרה הסינית המסורתית, ובמאי קולנוע - ג'קי צ'אן, ו-ג'ט לי, ספורטאי מקצועי של וו שו מודרני תחרותי שהיה אלוף סין משך מספר שנים בתחרויות שונות של וו-שו מודרני.

רשימת זרמים באמנויות לחימה סיניות:

  • שיטות "חיצוניות" (לרוב יכונו בסין "וו-שו", ובמערב "קונג פו" / "גונג פו": הונג גאר, הונג צ'ואן, פי גואה ג'אנג, צ'ואו ג'יאו (הרגל המנקבת), טאן טוי (הרגל הקפיצית), צ'אנג צ'ואן (אגרוף ארוך), נאן צ'ואן (אגרוף דרומי), דזה ראן מן (אגרוף טבעי), ווינג-צון (פריחת השזיף), פאן דזה צ'ואן, צ'וי לי פוט, מיזונג צ'ואן, סאן דה, טונג ביי צ'ואן, ג'ין גאנג בה שי.
  • שיטות המשלבות אלמנטים "פנימיים" ו-"חיצוניים": בה ג'י צ'ואן, טאנג לאנג צ'ואן (גמל שלמה), פוג'יאן באי חה צ'ואן (עגור לבן ממחוז פוג'יאן), וו-זו צ'ואן (אגרוף חמשת האבות הקדמונים), פאק מיי (גבה לבנה).
  • שיטות "פנימיות": טאי צ'י צ'ואן, בה גואה ג'אנג (וכן יין-יאנג בה פאן ג'אנג), שינג אי צ'ואן, אי צ'ואן, ליו חה שין אי צ'ואן, ליו חה בה פה, אי ליק צ'ואן, ותת-שושלות ווריאציות של אמנויות אלה.

יפן

ביפן קיים עושר רב של שיטות לחימה. עושר זה נובע מהחשיבות הרבה שהייתה למעמד הלוחמים ומהעובדה שהחברה היפנית הייתה נגועה באלימות קשה ובסכסוכים פנימיים עד לתקופת מייג'י (המאה ה-19). חלק גדול של שיטות הלחימה היפניות עסק בשימוש בכלי נשק. זרמים מחשבתיים ותאורטיים רוכזו תחת הכותר ריו (Ryu) (למשל קשימה שין-ריו). היו מאות זרמי ריו שהקיום והגנאלוגיה של רובם מתועדים עד היום. התוכן המעשי של חלק גדול מזרמי ריו אלו אבד עקב חוסר תרגול.

רק חלק קטן משיטות וזרמי הלחימה של פעם עסק בלחימה בידיים ריקות וחלק זה עבר שיפור והתמקצעות ממש עד למאה ה-20.

עם כניסת הכוחות האמריקאים ליפן לאחר מלחמת העולם השנייה נאסר התרגול ברוב שיטות הלחימה העתיקות. שיטות חדשות וספורטיביות צברו פופולריות רבה (קארטה, שמקורה באוקינאווה שסופחה ליפן, ג'ודו וקנדו) שיטות אלו נקראות גנדאי בודו. עדיין יש מתרגלים המשמרים חלק מזרמי הלחימה העתיקים.

הקאטות (רצף תרגילים) בשיטות הלחימה העתיקות מכילות תמיד תפקידים לשני יריבים או יותר. חלק מהקאטות המודרניות, או לחלופין אלו שמוצאן מסין, מכילות רק תפקיד אחד כשהישום מול יריב אמיתי נלמד בשלבים מתקדמים יותר. בג'ודו השתמרו מספר קאטות משיטות ג'ו ג'וטסו עתיקות אשר למד מייסד הג'ודו. בנין ג'וטסו, כפי שהוא נלמד בשיטות שייצאו מטקמטסו, מתרגלים קאטות ממספר זרמי לחימה (ריו) באופן העתיק. גם אייקידו התפתחה מאמנויות לחימה יפניות קלאסיות.קרב-אימון חופשי רנדורי, כלומר קרב שבו כל צד יכול להשתמש בכל אחת מהטכניקות שלמד, מהווה חלק אינטגרלי של האימונים.

קאטות השליפה של הקנדו נערכו באמצע המאה ה-20 כדי ליצור סינתזה בין ידע עתיק וצרכים מודרניים של המתרגלים.

שלבי התקדמות התלמיד בלימוד תורת הלחימה מוגדרים על ידי מושג שו הא רי.

פיליפינים

אמנויות הלחימה הפיליפיניות ידועות בשמותיהן: ארניס, קאלי או אסקרימה - שמות אשר בעצם כוונתם היא אמנות לחימה פיליפינית.

אמנויות הלחימה הפיליפיניות הן בעיקרן אמנויות של נשק והן מורכבות מטכניקות לחימה הכוללות שימוש בכלי נשק רבים כגון: חרבות, סכינים, מקלות ואף יד ריקה.

אמנויות הלחימה הפיליפיניות התפתחו בעבר כאשר הפיליפינים הקדומים נאבקו בכוחות הטבע, חיות פראיות ואויבים משבטים שונים. הארכיפלג הפיליפיני מורכב מ-7107 איים, במיקום אסטרטגי ועשיר במשאבים בדרום מזרח אסיה - בשל כך, רבים חשקו באדמה זו. לכן, ובשל המגע עם תרבויות שונות (מטעמי מלחמה או מסחר) אמנויות הלחימה הפיליפיניות הן עשירות ומגוונות.

כדי להתגונן משבטים עוינים, פולשים וכובשים, התושבים המקומיים פיתחו שיטות לחימה על פי צורכיהם. שיטות אלו הן המקור להרבה סגנונות באמנויות הלחימה הפיליפיניות, המיוחדות לכל אזור. כיום ישנן מאות שיטות וסגנונות לחימה פיליפיניות שונות.

הודו

אמנויות לחימה הודיות הן רבות ומגוונות וחלו בהן שינויים בעיקר לפי האזור והזמן שבו אמנות הלחימה צצה. רוב החוקרים טוענים[דרוש מקור] שסטטיסטית, רוב אמנויות הלחימה מקורם בעת הקדומה בהודו, כפי שרוב האמנויות במזרח מעידות על כך. אפשר לחלק את הסגנונות לסגנונות דרומיים וסגנונות צפוניים. כמה מאמנויות הלחימה העתיקות באו מצפון הודו למשל: קבדי, טאנג-טה וגאטקה. מדרום הודו באות אמנויות לחימה כמו, קוטו ואריסאי ווארמה קאלאי שפותחו במדינת טאמיל וגם קאלאריפאיאטו ואדיטהאדה שפותחו במדינת קארלה. קיימת גם היאבקות הודית שנקראת מאלאיודהה בצפון הודו ומאליותהאם בדרום הודו. חלק מהשיטות העתיקות יותר היו בשימוש במערכת הקאסטות של ההינדואיזם בקאסטה של הקשאטריה (המעמד הלוחם). שיטות אלו מכילות קרב בידיים ריקות כמו גם קרב חמוש. בנוסף שיטות אלו מכילות אלמנטים פסבדו מדעיים רוחניים כמו מדיטציות והכשרה מנטלית.

ברזיל

אמנות הלחימה העיקרית בברזיל היא קפואירה שנוצרה במאה ה-16 על ידי עבדים אפריקאים בברזיל. יש הרואים בקפוארה ריקוד או משחק, ואחרים רואים אותה כאמנות לחימה. אמנות לחימה נוספת אשר מקורה מברזיל היא ג'ו ג'יטסו ברזילאי, גרסה מודרנית של הג'ו ג'וטסו היפני.

תאילנד

אמנות הלחימה התאילנדית היא איגרוף תאילנדי או "MUAY THAI" באנגלית, לפני כן נקראה "MUAY SIAM" -"מואי" זה אגרוף וסיאם על שם ממלכת סיאם לפני ששינו את שמה לתאילנד.

לא ידוע בוודאות מתי האיגרוף התאילנדי החל להתבסס כספורט לחימה להגנה עצמית, אך סבורים על פי רישומים וציורים שזה החל בשנת 1238 בסיאם. איגרוף תאילנדי נחשב לספורט של מלכים אשר הם ובניהם למדו והתאמנו בתחום במטרה לחזק את הגוף והנפש ועל ידי כך להיות מלכים יותר טובים. בשנת 1604 מלך תאילנד, נוראי, שאהב מאוד את הספורט הפך אותו לפופולרי ורחב היקף בכל ממלכת תאילנד.

האמנות זכתה לפרסומה בתאילנד כאשר בשנת 1767 המלך התאי הרג את הנסיך הבורמזי בקרב בעזרת אמנות לחימה זו. המלך נחשב לגיבור לאומי בתאילנד עד היום ומהווה גורם משיכה ללימודה. האמנות אף מתפשטת בדרום מזרח תאילנד לבורמהסורינאם ולאוס.

ספר: אמנויות לחימה

אמנות הלחימה בדתות

ביהדות

במהלך ההיסטוריה מופיעות עדויות בפסוקים בתנ"ך, בחז"ל, ראשונים ואחרונים המתפרשים אצל חלק מהמפרשים בתור לוחמה עוד מתקופת אברהם אבינו והאבות,[1][2][3][4][5][6][7][8][9]

על פי ההלכה, אין באמנות לחימה בעיה הלכתית כלל, אך אין להשתמש במנטרות וקידות.[10] ישנם בקרב הציבור הדתי והחרדי אשר בכל זאת חוששים משורשי העבודה זרה שבאמנויות המזרחיות, אך בו-בעת ישנם אחרים מקרב ציבורים אלה אשר מתרגלים אמנויות לחימה מסגנונות שונים ומגוונים שמקורם במזרח הרחוק (כגון המורים ניר מלחי, יהושע סופר, בני דוידסקו, ארם צבר, יעקב לופליאנסקי, ושמעון מילרוד ומרדכי שוטנסטיין טאקוונדו ישראל). מורים אלו מלמדים אמנויות לחימה מזרחיות ואינם רואים בתרגול עצמו עבודה זרה. כן ישנם רבנים שהתירו את האמנויות המזרחיות על סמך שזו היא חכמה ויש לקחת ממנה את הדברים המועילים.[11]

אבי"ר

אבי"ר הוא שמה של אמנות לחימה עברית-תימנית המבוססת על אותיות האלפבית העברי, תורת הקבלה,[דרוש מקור] ריקודים, סיפורים וכלי נשק ייחודיים. יהושע סופר טוען שהשיטה עברה במשפחתו מדור לדור מימי 12 השבטים. סופר הביא טיעונים והוכחות על קיומה של האמנות והעברתה אליו דרך אביו.

השם "אבי"ר" מיוסד על ראשי תיבות: אדוננו, בוראנו, יוצרנו, רופאנו - ייצוג למידות הבורא וגם אמונה, ביטחון, יראה ורחמנות - ייצוג למידות הלוחם.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הרב זמיר כהן, "חכמת המזרח מול חכמת היהדות" (החל מ: 1:39:30)
  2. ^ ספר בראשית, פרק ל"ב, פסוק כ"ה
  3. ^ ע"פ המדרש: "והכהו מכה אחת ונתנה עליו. אמר שמעון: מכה זו של בית אבא היא", ילקוט שמעוני, בראשית פרק מב
  4. ^ הרמב"ם כותב: "וזו היא שאבדה מלכותנו והחריבה בית מקדשנו והאריכה גלותינו והגיעתנו עד היום....ולא נתעסקו בלמידת מלחמה ולא בכיבוש ארצות" רמב"ם איגרת לחכמי קהל עיר מארשילייא, צרפת
  5. ^ מ"ג תהלים קמד א
  6. ^ "אך למד נא את בניך קשת וכל כלי מלחמה" ספר הישר, ויחי
  7. ^ ע"פ פירוש המלבי"ם על הפסוק בבראשית מט, יז
  8. ^ ריש לקיש הרג "לודאים" אוכלי אדם במכה אחת (גיטין מז, א)
  9. ^ רב כהנא הרג 'מוסר' על ידי שבירת המפרקת במכה אחת (בבא קמא קיז, א)
  10. ^ הרב בנימין שמואלי, מה עמדת היהדות כלפי אמנויות הלחימה - הידברות
  11. ^ החוט המקשר פרק 1, הידברות
אבי"ר

אבי"ר הוא שמה של אמנות לחימה עברית-תימנית המבוססת על אותיות האלפבית העברי, תורת הקבלה,[דרוש מקור] ריקודים, סיפורים וכלי נשק ייחודיים. יש הטוענים שאת השיטה פיתח מייצגה - יהושע סופר, הטוען שהיא עברה במשפחתו מדור לדור מימי 12 השבטים. את השיטה הציג סופר בתחילת שנות ה-90 עד אז לימד סופר אמנויות לחימה בישראל מבלי להזכיר את שיטת האבי"ר.

השם "אבי"ר" מבוסס על ראשי תיבות: אדוננו, בוראנו, יוצרנו, רופאנו - ייצוג למידות הבורא, וכן אמונה, ביטחון, יראה ורחמנות - ייצוג למידות הלוחם.

איגרוף תאילנדי

איגרוף תאילנדי (בתאית: มวยไทย; להאזנה (מידע • עזרה)) היא אמנות לחימה עתיקה שמוצאה מתאילנד, ונקראת בשם מואי תאי (בתאית: มวยไทย, באנגלית: Muay Thai).

אייקידו

אייקידו (ביפנית: 合気道; בתרגום חופשי - "הדרך להרמוניה עם האנרגיה") היא אמנות לחימה יפנית אשר פותחה על ידי מוֹרִיהֶיי אוּאֶשִיבָּה (植芝盛平) המכונה "אוֹ סֶנסֶאִי" (大先生, המורה הגדול) בין שנות ה-20 וה-60 של המאה ה-20. אואשיבה פיתח את האייקידו בהתבסס על אמנויות לחימה יפניות קלאסיות שונות בהן התמחה.

האייקידו הוא לא רק אמנות לחימה, אלא גם דרך חיים ופילוסופיה חברתית שוחרת שלום. מטרתו של האַיְיקִידוֹקַה (בתרגום מילולי, תלמיד אייקידו) היא לפתור עימותים בדרכי שלום ולהגן על עצמו תוך הימנעות מגרימת נזק לתוקף. האייקידו דוגל בתנועה המתמזגת עם התוקפים אותו, אגב הסטת כוחם וניתובו על מנת להתאחד עם התנועה, ולהוביל אותה, מבלי לגרום להתנגדות מצידם. רוב הטכניקות באייקידו מסתיימות בריתוק התוקף על הקרקע, או בהטלתו, ודורשות מהמבצע אותן יצירת איחוד עם כוחו של התוקף.

ארניס

ארניס (ידוע גם בשמות אסקרימה או קאלי) הוא שם המתאר את סגנונות אמנויות לחימה המסורתיות הפיליפיניות.

אמנות לחימה ייחודית זו, שהתפתחה עם השנים בשבטים הפיליפינים, מושפעת גם מתורות לחימה שהגיעו לאיים הפיליפינים, הן מהכובשים השונים והן מאלו שהגיעו לאיים במהלך מסעם. בלחימה הפיליפינית ניתן למצוא שימוש בכלי נשק רבים, אמנויות הלחימה הפיליפיניות מתמחות בלחימה במוטות עץ קצרים, בלוחמה בסכין ושילוביהם השונים (שני מקלות, מקל וסכין, חרבות וכו').

בפיליפינים הסגנון הנפוץ ביותר הוא שימוש במקלות (מקל בודד, שני מקלות, מקל וסכין וכו'), מספר שיטות מתמחות בסכינים או חרבות, אך הדגש לרוב הוא עבודת המקל.

אמנויות לחימה פיליפיניות כוללות:

מקלות, סכינים, חרבות, דולו דולו ויד ריקה (הכולל גם היאבקות).

לוחם בשיטה זו מכונה "ארניסדור" או "אסקרימדור".

באטרוק המזנק

באטרוק המזנק (באנגלית: Batroc the Leaper) הוא דמות בדיונית של נבל-על המופיעה בחוברות הקומיקס קפטן אמריקה ביקום מארוול קומיקס. הדמות הופיעה לראשונה בחוברות Tales of Suspense #75 ממרץ 1965 ונוצרה על ידי הכותב סטן לי והמאייר ג'ק קירבי. אף על פי שהוא הופיע מעל דפי חוברות קפטן אמריקה, הוא משמש גם כיריבם של המעניש, ספיידרמן, דדפול, הוקאיי, איירון פיסט וגמביט.

ג'ורג'ס באטרוק הוא שכיר חרב ואמן אמנות לחימה צרפתית בשם סבאט, שנולד במרסיי, צרפת ושירת בלגיון הזרים הצרפתי. הוא מנהיג קבוצה משלו הנקראת "הבריגדה של באטרוק" שנלחמה בעיקר נגד קפטן אמריקה. בהופעתו הראשונה, באטרוק נשכר על ידי ארגון הידרה המרושע כדי לגנוב רכיב צבאי. בתקופת מלחמת האזרחים של מארוול הוא גויס בעל כורחו לצבא ת'נדרבולטס של ברון זמו, אך כשחזר למעצר פדרלי נרשם כתומך בחוק רישום העל-אנושיים.הכותב מארק וייד תיאר את הדמות כאחת שהקדימה את זמנה, וכי הוא "ז'אן קלוד ואן דאם של שנות ה-60".את דמותו של באטרוק מגלם בסרט הלייב אקשן "קפטן אמריקה: חייל החורף" לוחם ה-UFC ג'ורג' סנט-פייר.

בה ג'י צ'ואן

בה-ג'י צ'ואן (בסינית: 八極拳, באנגלית:‏ Baji Quan, בתרגום חופשי: "אגרוף שמונת הקיצונים") היא אמנות לחימה שמקורה במחוז חביי שבמזרח סין.[דרוש מקור] זוהי אמנות לחימה המתמחה בהכאה בטווחים קצרים, תוך שימוש בכוח גוף מלא ובטכניקות הטלה, אגרופים ומכות מרפק.

ברטיטסו

ברטיטסו (אנגלית: Bartitsu) היא אמנות לחימה אקלקטית שפותחה באנגליה בין השנים 1898-1902 על ידי אדוארד ויליאם ברטון-רייט. הברטיטסו לא הייתה פעילה במשך עשרות שנים, ונמצאת בתהליך התחדשות מאז 2002.

ג'ודו

ג'ודו (ביפנית: ג'ו - רכה, דו - דרך (柔道)) היא אמנות לחימה מודרנית (גנדאי בודו) בעלת אופי ספורטיבי שנוסדה בסוף המאה ה-19 ביפן על ידי פרופ' ג'יגורו קאנו. אדם המתאמן בג'ודו נקרא ביפנית ג'ודוקא ובעברית ג'וּדַאי.

ג'יט קון דו

ג'יט קון דו (בסינית-קנטונזית: 截拳道, באנגלית:‏ Jeet kune do, בתרגום חופשי: "דרך האגרוף המיירט") היא אמנות לחימה אותה פיתח וייסד רב אמן הלחימה, הפילוסוף והשחקן סי-ג'ו ברוס לי.

ג'יט קון דו נועד להתמודדות בצורה טבעית במצבי אמת ברחוב ובלוחמה נגד טרור; נגד יריב אחד או מספר יריבים, בנעילות, חניקות, תפיסות ואפילו במצבי כריעה ושכיבה.

אמנות לחימה זו מקנה ביטחון עצמי, שליטה עצמית, פיזית מנטלית, יציבות נפשית ופיזית, כבוד והערכה לזולת, חכמה, הסתגלות ואלתור, כל אלו מקנים לאדם דברים הנחוצים לו ביום יום מעבר לאמנויות לחימה.

הווארד הברווז

הווארד הברווז (באנגלית: Howard the Duck) הוא דמות בדיונית של גיבור-על חייזרי המופיע בחוברות הקומיקס ביקום מארוול קומיקס. הדמות הופיעה לראשונה בחוברת Fear #19 מדצמבר 1973 ונוצר בידי הכותב סטיב גרבר והמאייר ואל מאייריק.

כשמו, הווארד הוא ברווז מיקום חלופי בשם "עולם הברווזים", הידוע גם כארץ-791021. הוא זומן לארץ-616 בידי השד ת'וג, ונפגש בין היתר עם יצור-אדם וג'ניפר קייל. הוא השתקע בקליבלנד והחל להגן על העיר מפני פושעים ונבלי-על, פגש את ספיידרמן, למד אמנות לחימה בשם "קוואק-פו" ונעשה למתאבק. מארוול החלה לפרסם כותר סולו להווארד, אשר היה ברובו סאטירי והומוריסטי. הווארד חלק דירה ונעשה חבר וידיד קרוב של בת-האנוש בוורלי סוויצלר, הועמד לנשיאות ארצות הברית, זכה לכוחותיו של הלסטורם זמנית, נלחם לראשונה בדוקטור בונג ואולץ להתחתן עם בוורלי. הוא נלחם בקרקס הפשע בהנהגת רינגמאסטר, התגרש מבוורלי, ונלחם בדוקטור בונג בחליפת "איירון דאק" המשוכללת.

הווארד נלחם בדרקולה, ופגש בין היתר את הענקית הירוקה, סקרלט ספיידר, הדינוזאור השטני ומון-בוי, גוסט ריידר וקבוצת Generation X. לאחר כמה הרפתקאות וביהן פגישה עם נאמור, הוא עבר ניסוי שינוי-צורה בידי בונג. הווארד הפך בטעות לעכבר, ובונג בצורתו האזרחית טען שבניינו הותקף בידי "אוסמה הברווז". הרצה זו ביצעה פארודיות על דמויות חותם "ורטיגו קומיקס" של DC קומיקס, ביניהן ג'ון קונסטנטין וספיידר ג'רוזלם, אך גם על ויצ'בלייד ועל אישים כאופרה וינפרי ופיל מקגרו. הווארד עלה לגן עדן ונפגש עם האל, ולבסוף חזר לצורתו כברווז.

הווארד ניסה להירשם לחוק רישום העל-אנושיים במלחמת האזרחים ביקום מארוול, אך נדחה היות שאינו אדם. הוא נראה לוחם בכוחות גזע הסקרול באירועי "פלישה סודית", וגויס בידי סוכנות A.R.M.O.R. הוא ואיש המכונה נסעו ברחבי המולטי-יקום בציד זומבים, והוא הרכיב באירועי "הפחד עצמו" צוות מיוחד נגד יצור-אדם. הוא ודאם דאם דוגאן החלו להנהיג צוות מיוחד, "תריסר הברווזים", שמטרתו להלחם בזומבים מרחבי המולטי-יקום. הוא הופיע בחוברות "דופ", ובמהלך אירועי "החטא הקדמון", גילה שיש לו הפוטנציאל להיות הישות האינטליגנטית ביותר בעולם הברווזים. בשנת 2015, מארוול החליטה לחדש את כותר הווארד הברווז להרצה חמישית, בה הוא מתפקד כחוקר פרטי.

את דמותו בסרט הלייב אקשן "הווארד הברווז" מ-1986 דיבב השחקן צ'יפ זאיין. את דמותו בסרטי הלייב אקשן "שומרי הגלקסיה" ו"שומרי הגלקסיה: חלק 2" דיבב השחקן-קומיקאי סת' גרין.

היאבקות

היאבקות היא אמנות לחימה עתיקה בה נעשה שימוש בהתגוששויות, אחיזות ולפיתות שונות. היאבקות היא תחרות פיזית הנערכת למטרות ספורט או למטרות ראווה, בין שני אנשים (לעיתים אף יותר) המנסים להשיג יתרון אחיזה האחד על השני במטרה להכריע את המתחרה באמצעות כוח גופני ובתרגילי זריזות ללא שימוש בכלי נשק.

היאבקות ספורטיבית היא ענף ספורט אולימפי, והיאבקות מקצועית הוא שם כולל למופעי בידור בהם מוצגות תחרויות היאבקות מבוימות.

היאבקות היא אחת מצורות הלחימה העתיקות ביותר, והתייחסות אליה ניתן למצוא כבר באיליאדה המתרחשת בשנה העשירית של מלחמת טרויה. במיתולוגיה היוונית מתוארים איאס ואודיסאוס מתאבקים זה בזה. אלמנטים של היאבקות ניתן למצוא בפאנקרטיון, אמנות לחימה שהתקיימה במשחקים האולימפיים ביוון העתיקה במשך כאלף שנים.

הפקידו

הפקידו (בקוריאנית: 합기도, באנגלית: Hapkido) היא אמנות לחימה קוריאנית שהתפתחה מתוך אמנויות הלחימה אייקידו וג'ו ג'יטסו.

וינג צ'אן קונג פו

וינג צ'אן קונג פו (נקרא גם ווינג צון קונג פו) היא אמנות לחימה סינית שנוסדה ככל הנראה במאה ה-17. לפי רוב הגרסאות המקובלות להיסטוריה של אמנות לחימה זו, היא נקראת על שם האשה שייסדה אותה, ים וינג צ'אן ("האביב היפה"). גרסה אחרת, נפוצה פחות, גורסת כי השיטה נקראה על שם אולם אימונים במנזר הבודהיסטי שבו פותחה השיטה.

טאקוונדו

טאקוונדו (בקוריאנית: 태권도, באלפבית פונטי בינלאומי: [tʰɛkwʌndo], בתרגום חופשי: "דרך החיים של הבעיטה והאגרוף") היא אמנות לחימה קוריאנית שמתבססת בעיקר על כוח שנוצר כתוצאה מתנופה של מסת הגוף ומתנועת האגן ושמה דגש פחוּת על כוח ישיר. הטאקוונדו בישראל הוא ענף ספורט פופולרי שהחל בשנת 1977 עם פתיחתו של המועדון הראשון בירושלים על ידי מישל מדר, כיום מנכ"ל ההתאחדות, וכולל היום אלפי ספורטאים, מקצוענים וחובבנים ברחבי הארץ.

בטאקוונדו ישנם שני זרמים עיקריים :

WT (ראשי תיבות של World TaekwonDo) - טאקוונדו WT הוא גדול יותר ונפוץ יותר. כמו גם מוכר בזרם הסטנדרטי והעיקרי. זרם זה מוכר בספורט אולימפי.ITF (ראשי תיבות של International Taekwon-do Federation) - ארגון שהוקם ב-1966 על ידי גנרל צ׳ונג הונג הי .

סמבו (אמנות לחימה)

סמבו (מרוסית: самбо, נקרא גם סומבו) אמנות לחימה מודרנית, ספורט קרבי ושיטה להגנה עצמית שפותחה בברית המועצות והוצגה כספורט רשמי על ידי ועדת הספורט הלאומית של ברית המועצות ב-1938, על ידי אנטולי חרלמפייב.

מקור השם בראשי תיבות של САМооборона Без Оружия (סמואובורונה בז אורוז'יה) ופירושו הגנה עצמית ללא נשק. שורשי הסמבו באים מהג'ודו ומהיאבקות כפרית של הכפרים באזור.

הסמבו יוסד על ידי וסילי אושפצ'קוב וויקטור ספירידונוב, שניהם המציאו דרכים שונות לסמבו בעוד שויקטור המציא את הדרך הרכה יותר המבוססת על האייקידו. נהוג לחשוב שאנטולי חרלמפייב היה אב הסמבו אך אנטולי, תלמיד של ויקטור, המציא את הגרסה הספורטיבית של הסמבו.

פאנקרטיון

פאנקרטיון (ביוונית עתיקה: Παγκράτιον, בתרגום חופשי: "עם כל הכוח וכל היכולות") היא אמנות לחימה עתיקה הכוללת היאבקות ואיגרוף. האגדה מספרת שזאוס מלך האלים לימד את בנו הרקולס את "ספורט האלים" - הפאנקרטיון, הרקולס בהיותו חצי בן תמותה לימד את בני האדם אמנות זו.

קונג פו גמל שלמה דרומי

קונג פו גמל שלמה דרומי היא אמנות לחימה סינית.

קרב מגן ישראלי

קרב מגן ישראלי או ק.מ.י היא אמנות לחימה ישראלית, שמטרתה הגנה עצמית והתמודדות בקרב פנים אל פנים. השיטה פותחה מתוך שיטת הקרב מגע ויוסדה רשמית בשנת 1989 על ידי אלי אביקזר. לאביקזר היה חשוב ששם השיטה שפיתח יכיל את המילה "ישראל" מתוך רגשות ציוניים. זו גם הסיבה בשלה בחר מדי אימון בצבעי דגל הלאום לשיטה. לאחר פטירתו של המייסד בשנת 2004 נבחר אבי אביסידון לראש השיטה וליו"ר עמותת ק.מ.י

שורינג'י קמפו

אמנות הלחימה שורינג'י קמפו (ביפנית: 少林寺拳法 - שיטת הלחימה של שאולין) נוסדה ב־1947 על ידי דושין סו (ביפנית: 宗 道臣) ‏(1911‏-1980). שורינגי קמפו אינה מוכרת כמעט בישראל ומונה מספר מוגבל של סניפים באירופה ובצפון אמריקה, יחד עם זאת זוהי אמנות לחימה פופולרית ביותר ביפן, המונה, על פי האתר הרשמי של ההתאחדות העולמית, מעל 1.5 מיליון חברים רשומים ב־32 ארצות.

אמנות לחימה יפנית זו מקורית מבחינת שיטות הלחימה שלה אך שואבת את בסיסה הרעיוני מעקרונות הבודהיזם שפותחו על ידי הנזירים במנזר שאולין בסין ומכאן שמה של השיטה. דושין סו, מייסדה היפני, התרשם עמוקות משיטות האימון הלא תחרותיות של הנזירים וכאשר חזר ליפן בנה את אמנות הלחימה הייחודית שלו סביב עקרונות של אחווה, עבודת צוות ועזרה לזולת. עם זאת אין כל קשר ישיר לקונג פו שפותח על ידי נזירי שאולין.

השיטה מאורגנת ברמה עולמית וכל החברים בעולם מאוחדים תחת ארגון WSKO שמרכזו ביפן ולומדים את אותם עקרונות ואת אותן טכניקות.

שורינג'י קמפו אינה לשם רווח והארגון אוסר על מאמניו להשתכר מהוראת השיטה. בנוסף, בשל שורשיו הבודהיסטיים של הארגון, שורינג'י קמפו נרתע מתחרות ולפיכך הארגון אינו עוסק או מארגן תחרויות ספורטיביות ומטרת האימונים היא חברית לשם רכישת מיומנות ולא לשם האדרה עצמית.

אמנויות לחימה
סיניות וו שוקונג פובאג'י צ'ואןבה גואה ג'אנגוינג צ'אןשינג אי צ'ואןקונג פו גמל שלמה דרומי טאי ג'י צ'ואן • אגרוף ארוך • אגרוף שאולין • אגרוף שיכור • אי צ'ואן • ג'ין גאנג בה שי • גמל שלמה צפוני • הונג גאר • טאן טוי • טונג ביי צ'ואן • יין-יאנג בה פאן ז'אנג • ליו חה בה פה • מיזונג אי • עגור לבן פוג'יאני • עגור לבן • פאק מיי • פנגיי-נון • פיגואה ז'אנג • צ'ואו ג'יאו • שוואי ג'יאו • סאנשאו
יפניות איאיידואייקידוג'ו ג'וטסוג'ודוגנדאי בודונין ג'וטסוסומושוטוקאןשיטוריוקיוקושינקאיקיודוקנדושורינג'י קמפו • קיק-בוקסינג יפני • שוט-בוקסינג
אוקינוואיות קראטהגוג'ו ריווויצ'י ריו • שוריי-ריו • שורין-ריו • ריוקיו קמפו • קובודו אוקינאווי
קוריאניות הפקידוטאקוונדו • טאי קיון • טאנג סו דו • טוקונג • סון קואן מו • קוק סול וון
הודיות קאלרי-פאיאט • אדיטאדה • אמנויות לחימה הודיותעגור לבן טיבטי (קונג פו)
טיבטיות עגור לבן טיבטי (קונג פו)
פיליפיניות ארניס • יו-יאן
תאילנדיות איגרוף תאילנדי
קמבודיות פראדאל סראי
בורמזיות לאטוואי
לאוסיות איגרוף לאוסי
אירופאיות היאבקות בסגנון יווני-רומיפאנקרטיוןסבאטברטיטסואמנויות לחימה אירופיות היסטוריות
רוסיות סיסטמה • סמבו • קיק-בוקסינג רוסי
ארצות הברית היאבקות מקצועיתג'יט קון דווו-ווי גונג-פו • קנפו אמריקאי • קג'וקנבו • קיק-בוקסינג אמריקאי
ברזילאיות ג'ו ג'יטסו ברזילאיקפואירה • ואלה טודו
ישראליות אבי"ראייקידניס הישרדותקרב מגן ישראליקרב מגעקרב פנים אל פנים
טורקיות היאבקות בשמן
אחרות איגרוףסיףקיקבוקסהיאבקותאמנויות לחימה משולבות (MMA)גראפלינג

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.