אמנות הבמה

אמנות הבמה (או: אמנויות הבמה) היא סוג של אמנות, בה האמן או האמנית משתמשים בפעולה, כמו תנועה או שימוש בקול, המהווה את היצירה האמנותית. לעיתים קרובות הפעולה מתבצעת ביחס לחפץ או נושא מסוים, וזאת בניגוד לאמנות חזותית, בה החפץ עצמו הוא היצירה. פעולה זו יכולה להתבצע על ידי יחיד או קבוצה במקום ובזמן נתונים ואורכה משתנה מיצירה ליצירה.

Doriogsystkin
תיאטרון הוא ענף של אמנות הבמה
PikiWiki Israel 9089 Water Festival at Kibbutz Ramat Yohanan
אמנות הבמה - מחול: רקוד רועים - "פשטו כבשים"

מאפיינים

אמנות במה יכולה להיות כל מצב שמערב ארבעה יסודות בסיסיים: זמן, מרחב, גוף המבצע ויחסי הגומלין בין המבצע לקהל. זאת בניגוד לאמנויות כגון ציור ופיסול שבהם הפריט מהווה את היצירה. אמנות הבמה יכולה להתחולל ללא במה מוכרת, ללא במה מוצבת, ללא במה. כל מקום יכול להיות מוגדר כבמה.

לתחרות יש תפקיד מרכזי באמנות הבמה.[1] שחקן או שחקנית אשר מצטיינים הם במשחק, הן בשירה והן בריקוד מכונים בדרך כלל איום משולשאנגלית: triple threat).[2] דוגמאות ידועות של אמנים שנחשבו ל-"איום משולש" כוללות את ג'ין קלי, פרד אסטר, וג'ודי גרלנד.[2]

ענפים של אמנות הבמה

Camerata1
מוזיקה היא אחד הענפים של אמנות הבמה

אמנות הבמה כוללת תחום נרחב של פעילויות אמנות, הכולל בתוכו ענפים רבים העוסקים בהופעה של האמן בפני קהל: משחק, ריקוד, מוזיקה, זמרה, תיאטרון, פנטומימה, קרקס, מאגיה ועוד.

הקהל עשוי לנכוח במקום ההופעה בעת ביצועה (בתיאטרון, באולם קונצרטים, באצטדיון וכדומה), או, לצפות בה דרך מסך (בקולנוע, בטלוויזיה, באינטרנט), בשידור חי או בהקלטה. אמני הבמה עשויים להופיע כתחביב או כמקצוע, וההופעות עשויות להיות מוצגות בתשלום או בלעדיו.

הערות שוליים

  1. ^ Eisenberg, J., & Thompson, W. (2011). The Effects of Competition on Improvisers' Motivation, Stress, and Creative Performance. Creativity Research Journal, 23(2), 129-136.
  2. ^ 2.0 2.1 Romano, Tricia. "Natalie Portman, Black Swan, and the Death of the 'Triple Threat'". The Daily Beast. בדיקה אחרונה ב-3 באפריל 2015.
אלטר אגו

אלטר אגו (מלטינית: "האני האחר") הוא מושג המתייחס לדמות אחרת הקיימת לאותו אדם. למושג זה שימושים שונים בתחום הפסיכולוגיה, הספרות ועוד.

בידור

בידור הוא תחום תרבותי המספק לאנשים הנאה או התרגעות. הקהל יכול ליהנות מבידור באופן פאסיבי, לדוגמה בצפייה בטלוויזיה, או באופן אקטיבי, כמו במשחק. בידור, כולל את ענפי אמנות הבמה והרחוב. גם טלוויזיה, קולנוע, רדיו, עיתונות, טלוויזיה ומשחקי מחשב עשויים לשמש לבידור. פעילות ספורטיבית, וקריאה יכולים להחשב כבידור, אך נתפסים בדרך כלל כבילוי.

על אף שמו המרמז על הומור, ענף הבידור איננו כולל רק תכנים בעלי תוכן הומוריסטי או מצחיק, אלא אף סוגות העוסקות בדרמה, מתח, אימה וכדומה.

התעשייה המספקת תכנים בידוריים, נקראת תעשיית הבידור.

במאי

במאי הוא אמן המתמחה באמנות הבמה. תפקידו לעבד טקסט ולהופכו לתוצר אמנותי.

ישנם ארבעה סוגים עיקריים של במאים:

במאי קולנוע - אמן שתפקידו לפרש תסריט עד להקרנתו על מסך הקולנוע.

במאי תיאטרון - אמן שתפקידו לפרש מחזה עד להצגתו בתיאטרון.

במאי טלוויזיה - אמן שתפקידו לפרש יצירה כלשהי ולהביא אותה למופע בתוכנית טלוויזיה (לדוגמה: סדרה המבוססת על ספר).

במאי רדיו - אמן שמעבד יצירות כך שיתאימו לשידור רדיו.

במאי תיאטרון

במאי תיאטרון הוא הדמות המרכזית בתחום העשייה התיאטרונית. הוא אמור לראות תמונה כוללת, לנתח ולפרש מחזה, לתזמר העלאה של מחזה ולהבטיח את איכות ושלמות המוצר התיאטרוני, על ידי איחוד המאמצים, האמצעים, והכלים השונים של ההפקה. הבמאי עובד עם המפיק, המחזאי ויתר בעלי התפקידים בהפקה, לרבות השחקנים. הבמאי משמש למעשה מנהל אמנותי של ההפקה, והוא מנצח על כלל פעילויות ההפקה - תחקיר, משחק, עיצוב במה, עיצוב תלבושות, עיצוב תאורה, עבודת במה, עיצוב סאונד וכל התכנים הפילוסופיים והאמנותיים. לצד הבמאי פועל המפיק, המנהל את הנושאים הטכניים של ההפקה (שאינם קשורים לתוכן האמנותי של היצירה) כמו התקציב ולוחות הזמנים.

בתיאטרון המודרני, הבמאי הוא בדרך כלל מוביל החזון. הוא מחליט על התפיסה האמנותית והפרשנות של הטקסט. יש במאים השותפים גם ליצירת וכתיבת הטקסט, אם על ידי ליווי המחזאי בתהליך היצירה במחזות חדשים, על ידי עיבוד מודרני של מחזה קלסי, או עיבוד טקסט ספרותי או דוקומונטרי למחזה. ידועה גם התופעה של מחזאים שמביימים את מחזותיהם בעצמם, כמו מייק לי הבריטי, חנוך לוין, הלל מיטלפונקט, פיטר ברוק, אריאן מנושקין ואחרים.

תפקיד הבמאי, כמתואר לעיל, הוא חידוש בהיסטוריה של התיאטרון, שראשיתו באירועים בודדים בסוף המאה ה-19 ומיצובו במרכז העשייה התיאטרונית נפוץ מאז ראשית המאה ה-20. לפני כן השחקנים והמחזאי היו אחראים להפקת המחזה ותיאום פעילויות המשתתפים. למרות שיש עדיין הפקות וקבוצות תיאטרון הפועלות ללא במאי, הבמאי נחשב היום לדמות חיונית בתהליך יצירת המופע התיאטרלי.

מרכיבים רבים יוצרים את סגנונו הייחודי של הבמאי ואת שפת התיאטרון האישית שלו. בהם:

רמת שיתוף הצוות בתהליך היצירה (מסמכותיות קיצונית לעבודת קולקטיב)

אופן השימוש בתפאורה (ריאליסטית, סימבולית, מינימליסטית, מופשטת... )

שיטת הדרכת שחקנים

אופן עבודה עם טקסט (שימוש במחזות, עיבודים ספרותיים, בניית טקסט באלתור עם השחקנים...)

אופן הצגת הסיפור

ניהול ממד הזמןרוב הבמאים עובדים במסגרת קבוצות תיאטרון קיימות כחלק מאנסמבל הבמאים של הקבוצה. מקצתם מקימים קבוצת תיאטרון שהם מנהלים ובמסגרתה מביאים לידי ביטוי את ה"אני מאמין" התיאטרוני הייחודי שלהם. דוגמאות: אריאן מנושקין שהקימה את תיאטרון השמש המפורסם בפריז, פיטר ברוק שהקים את המרכז הבינלאומי ליצירה תיאטרונית ולמחקר תיאטרוני בפריז, יבגני אריה שהקים את תיאטרון גשר, רינה ירושלמי שהקימה את אנסמבל עיתים, דורון שמש שתורם לקהילת נוער, אוריאל זוהר שהקים את תיאטרון הטכניון ועוד.

הופעה

הופעה, בתחום אמנויות הבמה, הוא אירוע שבו אמן (שחקן, זמר, רקדן וכדומה) או קבוצה של אמנים, מציגים יצירה (או יצירות) בפני קהל. בדרך כלל, האמנים עורכים חזרות קודם לכן. לאחר ההופעה, נהוג כי הקהל מביע את שביעות רצונו מההופעה, באמצעות מחיאות כפיים (אם כי נוהג זה הוא תלוי תרבות, ומשתנה ממקום למקום).

לפעמים הקו המפריד בין השחקן לבין הקהל עשוי להיות מטושטש, כמו למשל ביצירות שמשלבות "השתתפות קהל" שבהן צופים בקהל (חלקם או כולם) מעורבים בהפקה (לדוגמה: הופעה של קוסם, שמעלה לבמה מתנדב מהקהל).

הופעות תיאטרון מתקיימות, לרוב, אחת ליום, או במרווחים קבועים אחרים. הופעות יכולות להיות מוצגות בחללים המיועדים לכך (כמו אולם תיאטרון או קונצרט), או בחלל לא קונבנציונלי, כגון תחנת רכבת תחתית, ברחוב, או בבית מגורים של מישהו.

הופעת אורח

הופעת אורח (באנגלית: guest appearance) היא הופעה קצרה של שחקן כדמות בסדרה או בסרט שהוא אינו חלק משמעותי מעלילתם אלא מופיע בהם באופן חד-פעמי בתפקיד לא משמעותי, לעיתים כביט או אפילו כניצב. הופעת אורח קיימת גם בתעשיית המוזיקה, כשזמר שאינו חלק מהרכב מסוים מופיע יחד איתו. לא תמיד יש גבול מובהק בין הופעת אורח לסתם תפקיד משני זניח. היו גם מקרים בהם שחקני אורח הפכו לחלק מהסרט או הסדרה.

המטרה העיקרית בהופעות אלה היא לגרום לעלייה בצפייה או בשמיעה של הסדרה, עקב ריבוי האוהדים או לעלייה ברמת המשחק של השחקים הוותיקים.

אין לבלבל בין הופעת אורח להופעת קמע, שבה הידוען המופיע – לא בהכרח שחקן, אלא גם פוליטיקאי, זמר, ספורטאי וכיוצא בזה – אינו נכנס לתוך דמות חדשה אלא מופיע בתפקיד עצמו. הבדל נוסף הוא שבהופעת אורח ניתן למופיע קרדיט על תפקידו (שניתן בדרך כלל בקרדיט אורחים), בעוד בהופעת קמע כמעט אף פעם אינה מזכה בקרדיט והמופיע אינו נמנה עם צוות השחקנים, אפילו אם הוא עצמו שחקן.

בתוכניות טלוויזיה, המונח משמש לעיתים בטעות עבור הופעה בתפקיד חד-פעמי או הופעה חוזרת בתפקיד שאינו ראשי.

בדרך כלל לאדם בתפקיד אורח ישנו קשר כלשהו או חשיבות מסוימת לנושא היצירה (למשל אחד מיוצרי הסרט המופיע בו, שחקן מסרט מקורי המופיע בסרט המשך, או אדם המופיע בסרט שבו אחת הדמויות מבוססות עליו). במקרים רבים הופעת הקמע נעשית בשביל קריצה למעריצים.

צורה נוספת שונה מהופעת האורח הרגילות, הן בתוכניות טלוויזיה בהם מתארחים אורחים מבחוץ באופן קבוע יחד עם מגישי התוכנית. תוכניות מסוג זה מכונות תוכנית אירוח כמו "The Tonight Show" ו"הדיילי שואו" ובישראל "סיבה למסיבה" ו"גב האומה".

הופעת קמע

הופעת קָמֵעַ או הופעת קמאו (באנגלית: cameo appearance) היא הופעה קצרה ולא מרכזית של אדם ידוע בסרט קולנוע, טלוויזיה, הצגת תיאטרון, ספר או משחק וידאו. הופעות קמע הן כמעט תמיד קצרות מאוד, לפעמים אינן כוללות תפקיד מילולי או שההופעה היא תפקיד ניצבות. בדרך כלל לאדם בתפקיד קמע יש קשר כלשהו או חשיבות מסוימת לנושא היצירה (למשל אחד מיוצרי הסרט המופיע בו, שחקן מסרט מקורי המופיע בסרט המשך, או אדם המופיע בסרט שבו אחת הדמויות מבוססת עליו). במקרים רבים הופעת הקמע נעשית כמעין "ביצת פסחא" וקריצה למעריצים.

הופעות קמע נפוצות למדי, ולוקחים בהן חלק לא רק שחקנים וידוענים, אלא גם פוליטיקאים, זמרים, אמנים וספורטאים. אין לבלבל בין הופעת קמע להופעת אורח, תפקיד בו ניתן למופיע הקרדיט על תפקידו. הופעת קמע, לעומת זאת, כמעט אף פעם אינה מזכה בקרדיט והמופיע אינו נמנה עם צוות השחקנים.

הצגת בכורה

באמנות הבמה, הצגת בכורה (בלעז: פרמיירה, מצרפתית première - ראשון) היא פעם ראשונה שבה מוצג מופע מסוים, כגון מחזה, יצירה מוזיקלית, סרט קולנוע, מופע מחול וכדומה. המושג העברי "הצגת בכורה" הוא מחידושיו של אברהם שלונסקי.

הצגת בכורה עולמית היא הצגת הבכורה הראשונה בעולם למופע זה. חשיבות נודעת גם להצגת בכורה ארצית, שהיא הצגת הבכורה במדינה מסוימת.

הצגת בכורה היא פעמים רבות אירוע רב-רושם שמוזמנים אליו עיתונאים על מנת שיסקרו את המופע באמצעי התקשורת, ידוענים ואישים בולטים בתחום האמנות המתאים. כמקובל בכל מופע, גם בסיומה של הצגת הבכורה קדים המבצעים לקהל, אך בהצגת בכורה לרוב מצטרפים בשלב זה אל המבצעים גם יוצרי היצירה (מחזאי, מלחין, במאי וכדומה).

במופע המוצג חי בפני קהל, כגון הצגת תיאטרון, קודמת להצגת הבכורה חזרה גנרלית - ביצוע מלא של המופע בפני קהל מצומצם של מקורבים, לקבלת משוב אחרון לפני הצגת הבכורה.

וודוויל

ווֹדְווִיל (Vaudeville) היה סוג של מופע בידור שהיה פופולרי בעיקר בצפון אמריקה בין 1880 ל-1930 ובמידה רבה גם באירופה. מופעי הוודוויל הועלו על ידי להקות נודדות באולמות ועל במות מתחת לכיפת השמים בערים ובעיירות ברחבי אמריקה. מופע וודוויל כלל סדרה של מופעים קצרים שהתפרסו על פני מספר שעות וכללו ריקודים, תיאטרון (בעיקר קומדיות אך גם דרמות), מעין סטנד-אפ (שנקרא אז "קומדיה"), קסמים, לוליינות ולהטוטנות, נאומים בנושאים שונים, הקרנת קטעי פנס קסם או ראינוע, הצגת חידושים והמצאות, מכירת תרופות פלא תוך הצגת מקרי ריפוי מופלאים ועוד. חלק מאמני הוודוויל היו כוכבים שריכזו סביבם התעניינות בדומה לידוענים כיום, והם ניחנו בריבוי כישרונות כגון שירה, ריקוד, נגינה, פעלולנות, נשיאת נאומים ספונטניים מבדחים וכדומה.

לוליינות

לוליינות או אַקְרוֹבָּטִיקָה (מיוונית: אקרוס - גבוה, באט - הליכה) הוא ענף ספורט ואמנות הבמה המשלב לרוב קואורדינציה, זריזות ושמירה על שיווי משקל.

מופעי אקרובטיקה היו נפוצים בתרבויות רבות - למשל ביוון המינואית בכרתים (2000 לפנה"ס), בסין מתקופת שושלת האן (200 לפנה"ס) ובימי הביניים באירופה. מופע האקרובטיקה הבולט ביותר בעבר היה הליכה על חבל, ומהמאה ה-19 המונח מתייחס גם להתעמלות אקרובטית ולמופעי קרקס.

בסוף המאה ה-19, התעמלות אקרובטית הפכה לספורט תחרותי באירופה. אליפות עולם ספורטיבית באקרובטיקה נערכת החל משנת 1974, וכוללת חמש קטגוריות - זוגות גברים, זוגות נשים, זוגות מעורבים, שלישיות לנשים ורביעיות לגברים.

מבחן בד

מבחן בד, הקרוי גם מבחן במה או אודישן (באנגלית: Audition) הוא הופעה קצרה של שחקן, מוזיקאי, או רקדן לפני צוות של בוחנים, שבה נבדקת מידת התאמתם לתפקיד מסוים. במובנו הרחב, המונח אודישן, הפך לשם נרדף לשלב קבלת מועמדים שאינם אנשי מקצוע באמנות הבמה, לצורך בחינת קבלתם לתוכניות מציאות.

משחק (אמנות הבמה)

משחק הוא עבודתו של השחקן - הופעה בתיאטרון, בקולנוע או בטלוויזיה. השחקן מגלם דמות במחזה או בתסריט, אומר את הטקסט ששם המחזאי או התסריטאי בפיה של דמות זו, ופועל לפי הוראות הבמאי. משחק ללא טקסט נקרא אלתור. שני המרכיבים החשובים ביותר של המשחק הם הקול (דיבור) ושפת הגוף, ולעיתים הוא כולל בתוכו גם שירה וריקוד.

משחק נלמד, בתאוריה ובפרקטיקה, בבתי ספר למשחק, וכן במסגרת החוג לתיאטרון באוניברסיטאות.

סטנד-אפ

מופע סטנד-אפ (בעברית: מִצְחָק) הוא מונולוג של קומיקאי המופיע על הבמה או דיאלוג שהוא מקיים עם הקהל, ובו הוא מציג מבט שונה ומבדר על סיטואציות שונות משגרת החיים היומית. המונח "סטנד-אפ" הוא תעתיק חלקי של Stand-up comedy באנגלית, קרי סְטֵנְד-אָפּ קוֹמֵדִי, כלומר "קומדיה בעמידה", שכן הקומיקאי לרוב עומד בעת המופע.

עיצוב במה

עיצוב במה הוא ענף במקצועות העיצוב העוסק בתכנון תפאורה, תלבושות, אביזרים ותאורה במסגרת אמנות הבמה. מושג זה מתייחס לעיתים גם להפקות טלוויזיה וקולנוע.

בעבר, מעצבי הבמה הגיעו מתחומים שונים של אמנות ועיצוב. כיום, מתקיימים מסלולי לימוד של עיצוב במה, ואף מסלולים לתואר מתקדם M.F.A.

עיצוב הבמה מתייחס למראה הבמה, ובתוך כך לקומפוזיציה הנוצרת על הבמה, לחומרים, לצורות ולצבעים, וכן לרכיבים כמו התאורה והקול. העיצוב מתייחס לצרכים הפיזיים כמו לאביזרים הנמצאים בשימוש במהלך המופע, ולאסתטיקה החזותית ולשימוש במרכיבי החלל.

המטרה הכוללת של כל האמצעים בעיצוב הבמה היא לשרת את הרעיון שמבטא המופע. לשם כך צריך מעצב הבמה לעבוד בשיתוף פעולה עם הבמאי ובעלי תפקידים שונים בצוות האמנותי והביצועי.

תהליך היצירה של עיצוב הבמה כולל לרוב הכנת דגמים מוקטנים של הבמה, ייצוגים דו-ממדיים אמנותיים וטכניים.

פנטומימה

פנטומימה היא הצגה ללא מילים. עיקר הדגש בה על התנועה כדרך בלעדית להעברת המסר האמנותי. מקור המילה פַּנְטוֹמִימָה הוא ביוונית: πάντως) Pantos) = צורת יחסות של "παν", הכול ו-μῖμος) Mimos) = חקיין, כלומר – אדם שמחקה הכול.

בישראל ידועים הפנטומימאים שייקה אופיר וחנוך רוזן.

קהל

קהל הוא ציבור אנשים המתקבצים על מנת לצפות, להאזין או להשתתף בהתרחשות אמנותית, ספורטיבית, לימודית, מקצועית, חברתית או פוליטית. הקהל עשוי להימצא פיזית במקום האירוע, למשל באולם תיאטרון, אולם קונצרטים או מופע רוק, מגרש ספורט, הפגנה, קרנבל, כנסייה/בית כנסת/מקדש, ברחוב ועוד. מאידך הקהל עשוי להתקבץ וירטואלית, למשל קהל צופי תוכנית טלוויזיה, מאזיני רדיו או קוראי עיתון מסוים אינם מצויים יחדיו באותו מיקום, ולעיתים גם לא באותה עת.

מעורבות הקהל בהתרחשות עשויה לנוע בין אי-מעורבות כלל, מעורבות מינימלית כגון מחיאות כפיים או קריאת "אָמֵן" או מעורבות רבה ופעילה בתוכני האירוע, כמו למשל מעורבותם של צופי סרט הפולחן "מופע הקולנוע של רוקי" המתחפשים לדמויות מן הסרט ומשתמשים במגוון אביזרים כדי להמחיז את הסצינות המוצגות על המרקע. מעורבות קהל רבה מתקיימת גם במופעי בידור בהם שחקנים מקצועיים מציגים סיפור מסגרת מז'אנר התעלומה הבלשית תוך שילוב אנשים מהקהל בצוות השחקנים ואלתור העלילה תוך כדי התקדמותה.

ביהדות, קהל הוא גם ציבור המתפללים בבית כנסת או הנוכחים בטקס דתי (כגון בר מצווה, חתונה). בהקשרים אלו יש המתייחסים לנוכחים בביטוי: "קהל קדוש". בגולה המילה "קהל" שימשה לעיתים במשמעות הקהילה היהודית או ראשי הקהילה.

קרקס

קרקס (Circus) הוא מופע בידור, הנערך בזירה עגולה בתוך אוהל, ובדוכנים הסובבים אוהל זה, על ידי חבורת בדרנים נודדת. מופעי קרקס כוללים לעיתים סדרה של הצגות קצרות כגון אקרובטיקה, מופעי חיות, להטוטנות וקטעים קומיים.

שם במה

שם במה הוא שם בדוי (ההופך לעיתים לשם הרשמי) המשמש שחקן, מוזיקאי, מתאבק או בדרן במקום שמו המקורי. יכולות להיות סיבות שונות לשימוש בשם במה. העיקרית בהן היא ששמו המקורי של השחקן אינו שיווקי במידה מספקת.

דוגמאות אחדות:

אמינם (מרשל מת'רס)

מרילין מונרו (נורמה ג'ין מורטנסן בייקר)

וודי אלן (אלן סטיוארט קניגסברג)

אלטון ג'ון (רג'ינלד קנת דווייט)

סקרילקס (סוני-ג'ון מור)

בוב דילן (רוברט אלן צימרמן)

ליידי גאגא (סטפני ג'ואן אנג'לינה ג'רמנוטה)

צ'ארלי שין (קַרְלוֹס אְרְוִּין אֵסְטֵבֵז)

בונו (פול דייוויד יוסון)מעט יוצא דופן הוא השחקן ניקולס קייג', אשר נולד בשם ניקולס קופולה, ושינה את שמו בטרם זכה לפרסום, כדי שיתפרסם בזכות עצמו ולא בתור אחיינו של הבמאי הנודע פרנסיס פורד קופולה.

בשנות החמישים, בעת "ציד המכשפות" של הסנטור ג'וזף מקארתי, אשר רדף את מי שחשד בו כקומוניסט, ויצר "רשימה שחורה" של אנשים החשודים כקומוניסטים או כבעלי קשרים לקומוניזם, בה היו רשומים רבים מבמאי ותסריטאי הוליווד, עבדו רבים מהם תחת שם בדוי, על מנת שניתן יהיה להפיץ את הסרט שיצרו.

שם במה מיוחד במינו הוא "אלן סמית'י". זהו שם במה גנרי, שמאחוריו מסתתרים במאי קולנוע שסירבו מטעמים שונים (לרוב, אי-הסכמה עם האולפנים על עריכת הסרט) להזדהות כבמאים של סרט מסוים. מאז שנת 2000 אין איגוד במאי הקולנוע האמריקני מאפשר עוד שימוש בשם זה, לאחר שה"סוד" נחשף לציבור הרחב.

שימוש בשם במה נפוץ מאוד בעולם הבידור למבוגרים. שחקנים ושחקניות פורנו משתמשים בשם במה כדי לשמור על פרטיותם, כאשר השם האמיתי של רובם לא נחשף בפומבי. שימוש בשם במה נפוץ גם בקרב חשפניות ודוגמניות עירום.

תפאורה

תַּפְאוּרָה היא כלל המרכיבים המשמשים לעיצוב חלל ההתרחשות בהצגת תיאטרון - איורים, מבנים ואביזרים בשולי הבמה ועליה. התפאורה יכולה להכיל כל מערך עיצוב, מאביזר בודד על הבמה כגון כיסא או סולם (בדרך כללי בהצגות תיאטרון מודרני) ועד מערכות מתחלפות של חדרים ונופים (בדרך כלל בהצגות אופרה). כמו כן התפאורה משמשת מקום מסתור לשחקנים כאשר אינם על הבמה וכלי ליצירת הפתעות לקהל כגון הגחת שחקנים ממקומות בלתי צפויים. אמנות יצירת התפאורה, כמו גם התלבושות ואמצעים נוספים, נקראת עיצוב במה. תפאורה לקולנוע וטלוויזיה נקראת לרוב "סט" (set).

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.