אמנון שמוש

אמנון שָמוֹש (נולד ב-28 בינואר 1929) הוא סופר ומשורר ישראלי, מחנך וחבר קיבוץ מעיין ברוך.

אמנון שמוש
אמנון שמוש בביתו, ספטמבר 2009
לידה 28 בינואר 1929 (בן 90)

קורות חייו

שמוש נולד בשנת 1929 בעיר חלב היא ארם-צובא שבסוריה. אביו נפטר כשהיה בן תשע, ואמו עלתה לארץ ישראל יחד עם אמנון ואחיו יצחק, שהוזמן ללמד באוניברסיטה העברית. אח נוסף, טוביה שמוש, שעלה לארץ קודם לכן, היה אף הוא סופר ומתרגם.

לאחר העלייה התגורר בתל אביב, ולמד בגימנסיה הרצליה. התגייס לפלמ"ח ב-1946, וכעבור שנה היה ממייסדי קיבוץ מעיין ברוך. יצא ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים, והשתתף במלחמת העצמאות כחייל בירושלים הנצורה.

שמוש מתגורר במעיין ברוך עד היום. בקיבוץ עסק ברעיית צאן, היה מזכיר הקיבוץ והדריך קבוצות נוער עולה. בהמשך עבר לעסוק בחינוך, לאחר שהשתלם בבית ברל ובאוניברסיטה העברית, ואף היה מנהל בית הספר התיכון האזורי.

היה נשוי לחנה עד למותה ב-2016. אב לשלושה וסב לשישה.

בזקנתו הידרדרה מאוד ראייתו, עד מצב של עיוורון, חרף זאת הוא מוסיף לעסוק בכתיבה ספרותית. בינואר 2010 יצאו לאור שני ספרים חדשים פרי עטו: גלויות מעולם האמת ואנה פרנק ואני.

יצירותיו

חלק גדול מכתיבתו עוסק ביהדות המזרח, מתוך שאיפה למזג את התרבויות והשפות שעליהן גדל, העברית, הערבית והצרפתית. על ספרו הידוע ביותר, "מישל עזרא ספרא ובניו" כתב כי "לא הייתי יכול לכתוב את 'מישל' אלמלא נולדתי וגדלתי במזרח, ולא הייתי יכול לכתוב אותו כך – אלמלא יצאתי ממנו".

הרומן פרי עטו "מישל עזרא ספרא ובניו" עובד לסדרת טלוויזיה בת שבעה פרקים, בבימוי נסים דיין. הסדרה שודרה לראשונה בטלוויזיה הישראלית בשנת 1983, בהשתתפות שחקנים רבים מהשורה הראשונה בישראל, והוקרנה פעמים רבות בטלוויזיה, במשך השנים.

ספריו

  • קרחונים ופעמונים, קובץ סיפורים לילדים בהוצאת מסדה (1966)
  • יומיה, רומן לבני נעורים בהוצאת אחיאסף (1969)
  • דרך אניה בלב ים, נובלה בהוצאת יוסף שרברק (1972)
  • אחותי כלה, קובץ סיפורים בהוצאת מסדה (1974)
  • מישל עזרא ספרא ובניו, רומן בהוצאת מסדה (1978)
  • קנה וקינמון, קובץ סיפורים בהוצאת מסדה (1979)
  • קיבוץ הוא קיבוץ הוא קיבוץ, קובץ סיפורים ומחזה בהוצאת מסדה (1980)
  • דיוואן ספרדי, קובץ שירים בהוצאת מסדה (1981)
  • איתי מלבנון, קובץ סיפורים בהוצאת הקיבוץ המאוחד (1981)
  • מעיין חתום, קובץ סיפורים בהוצאת הקיבוץ המאוחד (1984)
  • עלי הגיון בכנור, קובץ שירים בהוצאת ספרית פועלים (1984)
  • הכתר - סיפורו של כתר ארם צובא, מחקר בהוצאת מכון בן-צבי (1987)
  • מן המעין, שיחות ומאמרים בהוצאת כרטא (1988)
  • ארזים, רומן בהוצאת מסדה (1990)
  • הר האנוסים, קובץ סיפורים בהוצאת מסדה (1991)
  • סיפורי סתיו צבעי שלכת, קובץ סיפורים בהוצאת מודן (1995)
  • תמונות מבית הספר העממי, כתבים: סיפורים מוקדמים, אביב, (2000)
  • דרך ארץ המשי, הוצאת אביב (2000)
  • כי מעבר באת ואל עבר תשוב, הוצאת אביב (2007)
  • גלויות מעולם האמת, איור: מנשה קדישמן, הוצאת ספרות עכשיו, (2010)
  • אנה פרנק ואני, הוצאת אבן חושן (2010)
  • תמונות משני עולמות, מסדה, 2011
  • פרקי לירי - סיפורי המחצית השלישית, מסדה, 2015
  • בוקר טוב אלץ היימר, מסדה, 2015
  • צעדים ראשונים
  • ארנב ושמו אורחים
  • לירי (רומן), הוצאת מסדה, 253 עמודים (2016)

ספריו תורגמו לערבית, אנגלית, צרפתית וספרדית. יצירות בודדות שלו תורגמו ל-18 שפות.

פרסים

בשנת 1982 נערכה תוכנית "חיים שכאלה" על חייו ופועלו.

לקריאה נוספת

  • אוריאל זוהר Ouriel Zohar., « A. Shamosh, L'homme de théâtre au Kibboutz, et le bon usage des voyages », in Théâtre du Monde, Revue de l'Université d'Avignon, Institut de Recherches Internationales sur les Arts du Spectacle, Faculté des lettres et des sciences humaines, No. 9, pp. 161-167, 1999
  • אוריאל זוהר, מעשים שהיו, מאמר על ספרו של אמנון שמוש: ארזים, משא ספרות ותרבות, עיתון דבר, 16 בנובמבר 1990.
  • אוריאל זוהר, מישל הציפורים, אני והאור, מאמר על ספרו של אמנון שמוש: מן המעין, משא עיתון דבר, 19 באוגוסט 1988.
  • לביא-פלינט אורנה, "...ואנכי בסוף מזרח": המשפחה הישראלית בטלוויזיה כזירת התגוששות אידאולוגית 1980-2000, חיבור לשם קבלת התואר דוקטור לפילוסופיה, באוניברסיטת תל אביב בהנחיית פרופ' ג'אד נאמן, 2017 עמ' 37-73.
1929

שנת 1929 היא השנה ה-29 במאה ה-20. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1929 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

28 בינואר

28 בינואר הוא היום ה-28 בשנה בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה נשארו עוד 337 ימים (338 בשנה מעוברת).

איציק סיידוף

איציק (יצחק) סיידוף (נולד ב-20 בנובמבר 1952) הוא שחקן, במאי תיאטרון, מורה למשחק, מנחה דרמה טיפולית ומדבב ישראלי.

בקבוק

בקבוק הוא מכל חלול, או לחלופין כלי קיבול בעל פייה צרה. מקור המילה בקבוק הוא בספר ירמיהו והוא מהווה אונומטופיה: חיקוי הצליל 'בק-בוק' הנשמע כשנוזל נשפך מפיו הצר של הבקבוק.

בקבוקים עשויים כיום בדרך כלל מחומר שקוף, זכוכית או פלסטיק. בימי קדם היו עושים את הבקבוקים משלל חומרים, כגון חרס, וצורתם הייתה כעין כד או צלוחית. מעור יצרו נאד - בקבוק העמיד במסעות.

חג (שיר)

חג הוא שירה של המשוררת רחל. התחבר בשבט תרצ"א 1931.

השיר נעשה אהוב ביישוב היהודי בארץ ישראל, הולחן על ידי יהודה אנגל, על ידי פנחס גולדמן, ועל ידי דוד זהבי. נהגו לשיר אותו ביחיד או בצוותא באירועים חגיגיים.

נושא השיר הוא עמל היצירה השירית, המניעים להקמתה ולו בייסורים, המושווים לחרישה וזריעה, והבשלתה לתועלת בני האדם, בקציר בחג השבועות. מאז פרסומו, מעט לאחר חיבורו, צורף השיר אל מסכתות, סדרי פסח, הקראות שירה בציבור.

חיים שכאלה

חיים שכאלה היא סדרת תוכניות אירוח בטלוויזיה הישראלית ששודרה קרוב ל-30 שנה ועסקה בחייהם של אישים שונים בתולדות המדינה ובתרבותה. מנחה כל התוכניות היה עמוס אטינגר, למעט התוכנית לחיים יבין שצולמה ב-2008 והונחתה על ידי יגאל רביד.

כיוונים חדשים

כיוונים חדשים הוא כתב עת לענייני ציונות, יהדות, מדיניות, חברה ותרבות. כתב העת יוצא לאור פעמיים בשנה על ידי ההסתדרות הציונית העולמית בשותפות עם מוסד ביאליק.

שמו של כתב העת מעיד כי הוא המשך של כתב העת כיוונים שפסק לצאת לאור בשנות ה-90' לאחר כ-50 גיליונות. כקודמו מהווה כתב העת במה לדיונים מפורטים על עתידה של הציונות ועתיד העם היהודי בישראל ובגולה וכן לביקורת ספרות ומאמרים בנושאים קרובים. מייסד העיתון, עורכו והרוח החיה בו עד מותו היה אלי אייל (נפטר בספטמבר 2017).

כתב העת הוא פלורליסטי, מקיים חופש אקדמי ואינו מתערב בתכנים המייצגים לעיתים עמדות שונות מעמדתה הרשמית של ההסתדרות הציונית המוציאה אותו לאור. בין הכותבים בכתב העת ניתן למנות, לדוגמה, את הסופרים א"ב יהושע, אמנון שמוש ועמוס עוז, את חוקרי הספרות נורית גוברין, זיוה שמיר וגרשון שקד, את הפרופסורים אליעזר שביד, ניצה בן-דב, יצחק בן ישראל, רות גביזון, יחזקאל דרור, רחל אליאור, ועליזה שנהר, ואת חברי הכנסת לשעבר יוסי שריד וגד יעקבי.

לירי

האם התכוונתם ל...

לירי (רומן)

לירי היא יצירה ספרותית מאת אמנון שמוש. הספר יצא בהוצאת מסדה בשנת 2016, והוא כולל 253 עמודים.

מיכל לויט

מיכל רכטר לֶוִיט (נולדה ב-1950) היא מאיירת, מעצבת גרפית וציירת ישראלית, זוכת ציון לשבח בפרס מוזיאון ישראל לאיור ספר ילדים ע"ש בן־יצחק.

מישל עזרא ספרא ובניו

מישל עזרא ספרא ובניו היא מיני סדרת טלוויזיה ישראלית, משנת 1982. את התסריט למיני הסדרה כתב ניסים דיין, על פי ספר מאת אמנון שמוש, בשם זהה. דיין היה גם הבמאי.

מעיין ברוך

מַעְיַן-בָּרוּךְ הוא קיבוץ השוכן בצפון עמק החוּלה, בין קריית שמונה לדפנה, ליד נחל שניר (חצבני), ברום 200 מטר. הקיבוץ שייך למועצה אזורית הגליל העליון.

מרכז רמת גן לחולי אלצהיימר ע"ש סטוצ'ינסקי

המרכז הרפואי הישראלי לאלצהיימר הוא מרכז רפואי המתמחה במתן טיפול מקיף לחולים ולבני משפחותיהם בכל שלבי מחלת אלצהיימר או מחלות דמנציה אחרות. על פי ההערכה, בישראל עומד מספר חולי אלצהיימר ומחלות דמנציה אחרות על כ-120,000 כאשר שכיחות המחלה עולה באופן משמעותי עם הגיל.

מרכז אלצהיימר ממוקם ברמת גן בסמוך לבית החולים תל השומר, והוא המרכז הרפואי היחיד בישראל המתמחה באופן בלעדי בטיפול במחלת האלצהיימר, ומטפל במאות חולים מדי שנה, הן במסגרת הטיפול ארוך הטווח והן במסגרת שירותי האבחון והייעוץ. בנוסף עוסק המרכז במחקר ובפיתוח תוכניות הדרכה לצוותים רב מקצועיים המטפלים בחולי אלצהיימר.

סיפורי סתיו צבעי שלכת

סיפורי סתיו צבעי שלכת הוא ספר מאת אמנון שמוש שיצא לאור בהוצאת מודן ת"א בשנת 1995.

המסר שמנסה שמוש להעביר בספרו, חבוי מאחורי סגנון מקושט ואלגנטי, הוא שהפתרון לסכסוך עם הערבים איננו בעוד מלחמה, אלא בניסיון שלנו להכיר את התרבות הסובבת אותנו.

עופרה עופר

עופרה עופר אורן (נולדה ב-4 ביולי 1951 בתל אביב), סופרת, בלוגרית, מתרגמת ועורכת ישראלית. לימדה אנגלית בבית הספר לאומנויות ע"ש תלמה ילין בגבעתיים.

פרעות חלב (1947)

פרעות חלב הן פרעות שנערכו ביהודי העיר חלב שבסוריה, לאחר החלטת האומות המאוחדות על תוכנית החלוקה של ארץ ישראל בכ"ט בנובמבר 1947.

בשנת 1947 פרצו בחלב פרעות אלימות נגד יהודים, במהלכן הרובע היהודי בעיר הוצת ועלה בלהבות. 75 יהודים נרצחו, מאות נפצעו, כ-150 בתים נהרסו וכמחצית מהקהילה היהודית נמלטה מהעיר. במהלך הפרעות ניזוק קשות בית הכנסת המרכזי של חלב, ששימש כמקום פולחן יהודי לפחות מהמאה ה-5.

שירה (ספר)

שירה הוא רומן בלתי גמור שכתב הסופר הישראלי שמואל יוסף עגנון. במרכזו של הרומן עומדת דמותו של ד"ר מנפרד הרבסט, מרצה להיסטוריה ביזנטית באוניברסיטה העברית בירושלים, עולה מגרמניה, הקרוע בין נאמנותו וחיבתו לאשתו, הנריאטה, לבין אהבתו לאחות שירה. עלילת הרומן מתרחשת בירושלים של ימי המרד הערבי הגדול בשנות ה-30 של המאה ה-20, ושזורים בה אירועי אותה תקופה (ובפרט הטרור הערבי ועליית יהודי גרמניה) והווי האוניברסיטה.

שירה מזרחית

שירה מזרחית היא סוגה בשירה היהודית-ישראלית שנכתבה בסגנון מזרחי.

השירה המזרחית קשורה עבותות לספרות התורנית של יהודי ארצות האסלאם.[דרוש מקור] השירה המזרחית החלה לפרוץ עם הדהוד התהליכים הפוליטיים של ההכרה במזרחיות מחד גיסא ובניית מדינת הרווחה לאחר המרד של הפנתרים השחורים בשנות ה-70 מאידך גיסא.

חוקרת הספרות חביבה פדיה מגדירה את השירה המזרחית ככזו הנשענת על שני יסודות. יסוד אחד מייצר שיח של זהות והגירה. היסוד השני מייצר מודוסים פואטיים חדשים. שני יסודות אלו מכוננים מחדש רצפי זיכרון, שפה והיסטוריה. חוקר הספרות חנן חבר רואה את השירה המזרחית ככזו אשר חושפת את הנרטיב הלאומי והבנייתו האלימה.

כמה מן החשובים במשוררים המזרחים הם ארז ביטון, ויקי שירן, אהרן אלמוג, אמנון שמוש, אמירה הס, רוני סומק, פרופ' חביבה פדיה, ברכה סרי, סמי שלום שיטרית, מואיז בן הראש, מירי בן שמחון, שלי אלקיים, שמעון אדף, מתי שמואלוף, אלי אליהו, עמיחי חסון, תהילה חכימי, יאלי השש, אלמוג בהר, יונית נעמן, יחזקאל קדמי, עדי קיסר ועוד.

תיקי דיין

תקווה (תיקי) רוחמה דיין (נולדה ב-16 ביוני 1948) היא שחקנית קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון, קומיקאית וזמרת ישראלית. זוכת שני פרסי התיאטרון הישראלי ופרס האקדמיה לטלוויזיה ומהשחקניות הבולטות בתיאטרון הישראלי העכשווי.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.