אמנון בזק

הרב אמנון דב בזק (נולד בשנת ה'תשכ"ז, 1966) הוא ר"מ בישיבת הר עציון, מרצה לתנ"ך במכללת הרצוג, עורך ומחבר ספרים ומאמרים. במשך שנים כתב בעלון שבת בשבתו.

אמנון דב בזק
הרב אמנון בזק
הרב בזק
לידה 1966 (בן 53 בערך)
ה'תשכ"ז
מקום פעילות ישיבת הר עציון
השתייכות ציונות דתית
רבותיו הרב יהודה עמיטל, הרב אהרן ליכטנשטיין, הרב יעקב מדן
חיבוריו מקבילות נפגשות
נקודת פתיחה
שמואל א - מלך בישראל
שמואל ב - מלכות דוד
עד היום הזה - שאלות יסוד בלימוד תנ"ך

קורות חייו

נולד בשכונת רחביה בירושלים, לעורך הדין משה בזק, בנו של בצלאל בזק, ולזהבה לבית פרנק, נכדתם של הרב צבי פסח פרנק, רבה של ירושלים, ושל שלמה שטמפפר, ראש העיר הראשון של פתח תקווה.

למד בישיבה התיכונית נתיב מאיר שבירושלים, ובשנת תשמ"ה הצטרף לישיבת הר עציון. ערך שני כתבי עת של הישיבה - דף קשר ועלון שבות. הוא שירת במסגרת ה"הסדר" ברבנות הצבאית, הוסמך לרבנות וסיים תואר B.Ed במכללת יעקב הרצוג. הרב בזק שימש כר"מ בישיבת נתיב מאיר, ומשנת תשנ"ט הוא ר"מ בישיבת הר עציון. ערך את עלון השבת "שבת בשבתו" ומספר ספרים. הרב בזק מלמד תנ"ך במכללת הרצוג ובבית המדרש לנשים שבמגדל עוז.

הרב בזק כתב ספרים ומאמרים על התנ"ך. הוא מרצה בימי העיון בתנ"ך המתקיימים במכללת הרצוג מדי קיץ, וכן בבתי מדרש לתנ"ך. בבית המדרש הווירטואלי של ישיבת הר עציון מתפרסמים כמאתיים משיעוריו בכתב ובעל פה. כמה מקרובי משפחתו מכהנים במשרות תורניות, ובהם בני דודו יעקב בזק הרב אליהו בזק, ובן דודו מצד אמו, הרב דוד כהן. בן דוד אחר הוא שי בזק.

תושב אלון שבות, נשוי ואב לארבעה.

השקפת עולמו

הרב בזק מפרסם מאמרי אקטואליה באתרים כגון ynet וכיפה.

בשנת תשנ"ג פרסם חוברת לנוער - "וחי בהם - מבחן ערכים" - שעל פיה מבחינה הלכתית ממשלת ישראל רשאית למסור שטחים תמורת שלום אמת. בתקופת ההתנתקות חתם על עצומה נגד סירוב פקודה. הוא פרסם מאמרים נגד הנפת שלטים ונגד סירוב פקודה בנוגע לפינוי מאחזים, כיון שלדעתו מעשים כאלו הם הכנסת עמדות פוליטיות, ולא הלכתיות, לתוך מערכת צבאית. בשנת 2009 קרא להצביע למפלגת הבית היהודי בראשות דניאל הרשקוביץ, ולא לאיחוד הלאומי[1].

דרכו בלימוד תנ"ך

הרב בזק נמנה עם אסכולת לימוד פשוטו של מקרא, הנפוצה בין מורי מכללת הרצוג. הוא השתתף בפולמוס שכונה "תנ"ך בגובה העיניים", ובו יצא נגד דעת הרב צבי ישראל טאו בעניין.

הרב בזק מרבה לעסוק במקבילות ספרותיות במקרא. בספרו "מקבילות נפגשות" טען שאת משמעותן של המקבילות יש להבין תוך כדי ניתוח המסר העולה מן המקרא ביחס לאירוע הנידון, והמקבילה נועדה כדי לחזק ולהדגיש את המסר.

בספרו "עד היום הזה - שאלות יסוד בלימוד תנ"ך" הציג הרב בזק התמודדות דתית עם הטענות המרכזיות של עולם חקר התנ"ך, בנושאים כגון התהוות ספרי התנ"ך, היחס לסתירות בתנ"ך, נוסח המקרא, הממצאים הארכאולוגיים ומעמד התורה מול קובצי חוקים של העמים במזרח הקדום.

ספריו

  • "וחי בהם" - מבחן ערכים: עיון בשאלות קדושת החיים ושלמות הארץ, יצא בהוצאת מימ"ד - התנועה להתחדשות הציונות היהודית, תשנ"ג, תשנ"ה, ושוב בהוצאת תמורות - ספריה להתחדשות הציונות הדתית, 2000. יצא גם באנגלית בשנת 2000 בשם: That you shall live by them :‎ a conflict of values : a study of the sanctity of life and the integrity of the Land of Israel
  • מקבילות נפגשות - מקבילות ספרותיות בספר שמואל
  • נקודת פתיחה - עיונים קצרים בפשוטה של פרשת השבוע (מתוך גליונות "שבת בשבתו"), בשני כרכים: תשס"ג-תשס"ה; מהדורה מורחבת בכרך אחד, ידיעות ספרים, 2018
  • שמואל א: מלך בישראל, הוצאת מגיד-קורן, ירושלים תשע"ג
  • עד היום הזה: שאלות יסוד בלימוד תנ"ך, תל אביב : הוצאת ידיעות ספרים, 2013
  • שמואל ב: מלכות דוד, הוצאת מגיד-קורן, ירושלים תשע"ד

ספרים בעריכתו

  • והארץ נתן לבני אדם - הרב יהודה עמיטל
  • בראש השנה ייכתבון
  • וביום צום כיפור ייחתמון
  • ובחג הסוכות
  • הדסה היא אסתר - קובץ מאמרים לזכרה של הנערה דסי רבינוביץ'
  • על דרך האבות

קישורים חיצוניים

מאמרים

ראיונות

הערות שוליים

  1. ^ הרב אמנון בזק, שתי מפלגות, שתי השקפות עולם, באתר nrg‏, 27 בינואר 2009
אלי בזק

הרב אליהו (אלי) בזק (נולד בשנת 1955) הוא רב ציוני דתי, מתלמידי הרב צבי יהודה קוק.

ברית הקשת

ברית הקשת היא מאורע מקראי בו מסופר על ברית שנכרתה לאחר המבול בין ה' ובין נח, בניו ובעלי החיים ששרדו את המבול בתיבת נח. מהות הברית היא התחייבות של בני האדם ובעלי החיים לבל ימיתו אדם, ותחת זאת התחייבות של ה' שלא יבוא מבול נוסף על העולם שיכלה את האנושות וישחית את הארץ בשנית. האות שנתן ה' לקיום חלקו בברית הוא הופעת קשת בענן, בזמן שבאים עננים להמטיר גשם על הארץ.

ברכת החמה

בהלכה, ברכת החמה (נקראת גם: קידוש החמה) היא ברכת ראייה שמברכים כשרואים את השמש בתחילת כל מחזור בן 28 שנים, שבו לפי המסורת השמש חוזרת למקומה המקורי בבריאת העולם באותה שעה ובאותו יום בשבוע כבזמן הבריאה.

בשמת בת ישמעאל

בָּשְׂמַת, דמות מקראית, שמה נזכר בספר בראשית, היא הייתה בת ישמעאל ואשת עשו.

הבא במחתרת

דין הבא במחתרת הוא הלכה המופיעה בתורה, ואשר לפיה גנב אשר בא במחתרת - אין נענשים על הריגתו. חז"ל הסבירו דין זה בשיקולים של הגנה עצמית.

ושתי

וַשְׁתִּי היא דמות מקראית המופיעה במגילת אסתר כאשתו של אחשוורוש. על פי המגילה ושתי הודחה, ועל פי המדרש גם נהרגה, בציוויו של אחשוורוש, לאחר שסירבה להופיע במשתה שערך, לאחר מכן נשא המלך את אסתר.

דעות החוקרים חלוקות באשר לפירוש השם "ושתי": "הטובה ביותר" בפרסית עתיקה, "יפה" בפרסית, ו"חוט" בעילמית. או שמקור השם בשפה הפרסית, ופירושו "הנחשקת" (vaš לחשוק; ti - פועל בהווה).על פי מקורות היסטוריים, לכסרכסס (שמזוהה לדעת רוב החוקרים כ'אחשוורוש) הייתה רק אישה אחת בשם "אמסטריס", ייתכן שהכוונה היא לאסתר, אולם דבר זה לא מסתדר עם הידיעה שאמסטריס הייתה בתו של אוטאנס, אחד משבעת האצילים שהעלו את דריווש לשלטון.

זרש

זֶרֶשׁ הייתה אשתו של המן האגגי המוזכר במגילת אסתר.

חרבונה

חַרְבוֹנָה או חַרְבוֹנָא, דמות מקראית, הוא אחד מסריסי המלך אחשוורוש המוזכר במגילת אסתר.

ישיבת בני עקיבא נתיב מאיר

ישיבת בני עקיבא נתיב מאיר היא ישיבה תיכונית בירושלים. נקראת גם תיכון עירוני ד' ע"ש לואיס ואטה שיף של עיריית ירושלים. משתייכת למרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא.

ישיבת הר עציון

ישיבת הר עציון (מכונה: ישיבת הגוש או הגוש), היא ישיבת הסדר באלון שבות שבגוש עציון שהוקמה בתשכ"ח. הישיבה מתאפיינת בלימוד גמרא בשיטת בריסק, בעיסוק נרחב בלימוד תנ"ך ובקו מחשבתי ליברלי יחסית, לא מעט על פי דרכם של ראשי הישיבה הראשונים, הרב יהודה עמיטל והרב ד"ר אהרן ליכטנשטיין.

בישיבה לומדים מאות תלמידים, מישראל ומחוץ לה, ועשרות אברכים[דרוש מקור]. משולבים בה תלמידים בעלי צרכים מיוחדים במסגרת תוכנית "דרכנו". יש לה אלפי בוגרים.

ישיבת עתניאל

ישיבת עתניאל, הנקראת באופן רשמי בית ועד הר חברון, היא ישיבת הסדר ביישוב עתניאל, מהישיבות הגדולות בציונות הדתית. הישיבה, שבראשה עומדים הרבנים רא"ם הכהן ובנימין קלמנזון, מאופיינת בקו חינוכי נאו-חסידי-ארצישראלי ופתוח.

עלון שבות

עלון שבות הוא כתב עת תורני היוצא לאור אחת לחצי שנה על ידי ישיבת הר עציון. נכון לשנת תשע"ח יצאו לאור 177 גיליונות.

רכישת מערת המכפלה

רכישת מערת המכפלה, הוא סיפור המופיע בספר בראשית, פרק כ"ג. סיפור זה עוסק במכירתה של מערת המכפלה לאברהם מידי עפרון החתי לצורך קבורת שרה. אברהם מסרב לקבל את אחד מן הקברים באזור ללא תמורה כספית, ומתעקש לקנות בכסף את מערת המכפלה. המחבר המקראי מאריך בדברים בבואו לספר על תהליך הקנייה והמכירה, וזאת כדי לתת תוקף חוקי לבעלות על אחוזת הקבר לאבות האומה בפרט ולאומה בכלל.

שאול

שָׁאוּל בֶּן קִישׁ הוא דמות מקראית המוזכרת בתנ"ך כמלך הראשון על ממלכת ישראל המאוחדת. תקופת מלכותו מתוארכת למחצית השנייה של המאה ה-11 לפנה"ס. רובם המוחלט של סיפורי שאול המוכרים לנו, מופיעים בספר שמואל. רק סיפור מותו של שאול בהר הגלבוע מוזכר גם בספר דברי הימים.

שמואל

שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא הוא דמות מקראית, בנם של חנה ואלקנה מן הרמתיים צופים. שמואל היה נביא, ומנהיג עם ישראל בסוף תקופת השופטים, בין פטירתו של עלי הכהן להמלכתם של שאול המלך ודוד המלך. לשמואל היו שני בנים - יואל ואביה.

תהילים נ"א

תהילים נ"א הוא המזמור הארבעים ואחד בספר תהילים (על פי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים זהו המזמור ה-40 במספר).

תהילים ק"ל

תהילים ק"ל הוא המזמור ה-130 בספר תהילים. עיקר המזמור הוא תפילה ותחינה לה' שיסלח לעמו ובקשה שיפדה אותם מכל צרה. המזמור הוא היחיד מבין המזמורים שנמצאים בקובץ שירי המעלות העוסק בחטאי עם ישראל ואינו עוסק בחטאי הגויים.

תהילים קל"א

תהילים קל"א הוא המזמור המאה שלושים ואחד בספר תהילים ואחד ממזמורי קובץ שירי המעלות. הוא מהמזמורים הקצרים בספר תהילים ומכיל שלושה פסוקים בלבד. המזמור מביע את תלותו של הדובר ועם ישראל באלוהיו.

תפילה זכה

תפילה זכה היא תפילה שנהוג לאומרה ברבות מקהילות אשכנז בפתיחת תפילות יום הכיפורים, קודם תפילת כל נדרי.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.