אמיר אוחנה

אמיר אוחנה (נולד ב-15 במרץ 1976, י"ג באדר ב' ה'תשל"ו) הוא שר המשפטים, חבר הקבינט המדיני-ביטחוני וחבר הכנסת מטעם הליכוד. כיהן כיושב ראש הוועדה המיוחדת של הכנסת לדיון בחוק יסוד הלאום ויו"ר ועדת המשנה לכוח אדם בצה"ל של ועדת החוץ והביטחון. עורך דין במקצועו. אוחנה הוא השר ההומוסקסואל המוצהר היחיד בתולדות מדינת ישראל[1].

אמיר אוחנה
MK Amir Ohana (cropped)
מדינה ישראל  ישראל
שר המשפטים ה־23
בממשלה ה־34
5 ביוני 2019 – מכהן
(19 שבועות ויום)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
חבר הכנסת
27 בדצמבר 2015 – מכהן
(3 שנים ו-42 שבועות)
כנסות ה־2022
תפקידים בולטים
  • יו"ר הוועדה המיוחדת לדיון בחוק יסוד הלאום
  • יו"ר ועדת המשנה לכח אדם בצה"ל
  • יו"ר השדולה לעיצוב מדיניות נשיאת כלי ירייה בישראל

ביוגרפיה

אוחנה נולד וגדל בבאר שבע. הוא בנם השלישי של אסתר ומאיר שמעון אוחנה, שעלו ארצה ממרוקו[2]. בנעוריו עברה משפחתו מבאר שבע ללהבים, ובהמשך עברו להתגורר בראשון לציון.

את שירותו הצבאי עשה בחיל המשטרה הצבאית. לאחר שירות ברצועת עזה, בכוח שנועד לאבטח את צירי התנועה ברצועה וכחוקר תאונות דרכים בפיקוד הדרום, נשלח לקורס קצינים. על רקע גל הטרור ב-1995 שובץ כמפקד מחסום קרני. בהמשך שובץ כקצין חקירות תאונות דרכים פיקודי של פיקוד הדרום, כמפקד קורס חוקרי תאונות דרכים, ומפקד בסיס המשטרה הצבאית אילת והערבה. לקראת סיום שירות הקבע שירת כקצין חקירות בכיר במצ"ח ב"ש ומצ"ח דן, והוא רב-סרן במילואים.

לאחר שחרורו מצה"ל שירת בשנים 20002006 בשירות הביטחון הכללי.

בעל תואר ראשון מבית הספר למשפטים של המכללה למינהל. את התמחותו עשה במשרד המשפטים בפרקליטות מחוז המרכז, ולאחר מכן עבד במשך כעשור כעורך דין העוסק במשפט פלילי.

בטרם נבחר לרשימת הליכוד לכנסת ה-20, במשך כשנתיים, היה אוחנה פעיל ברכישת אג"ח בהנפקות בשוק ההון, בין השאר, בהנפקות של קבוצת דלק ובנק איגוד[3].

פעילות ציבורית ופוליטית

אוחנה הוא ממייסדי קבוצת "גאווה בליכוד", תא הלהט"ב של תנועת הליכוד, שהוקם ב-2011, ומדצמבר 2014 מכהן כיו"ר הקבוצה, המהווה את התא הגאה הפוליטי הראשון במחנה הלאומי, המוביל מאבק לשוויון להט"בי. מאז הוקם, תפס התא תאוצה במפלגה, ואוחנה סומן כפעיל מרכזי בתנועת הליכוד וצורף כחבר בהנהלת חוג "תדמור", פורום נאמני ארץ ישראל בליכוד, וכן כחבר בפורום "מנוף" – פורום צעירים ליברלי בליכוד.

בשנת 2013 הוביל מהלך של שינוי חוקת הליכוד באופן שלמטרות התנועה התווסף גם המאבק באפליה על רקע נטייה מינית. במסגרת פעילותו הציבורית מבקש אוחנה לשבור את ההגמוניה בקהילת הלהט"ב, לפיה המודעות והדאגה לזכויות הקהילה היא נחלת הצד השמאלי שבמפה הפוליטית.

בדצמבר 2014 סיפר בראיון ל"ידיעות אחרונות" על קשרים הדוקים וחבריים בין קבוצת "גאווה בליכוד" לבין "המטה החרדי בליכוד", שהביאו לשיתוף פעולה ולשינוי חוקת הליכוד באופן שחברי הליכוד פעלו למניעת אפליה על רקע נטייה מינית.

בתגובה לדבריו של איש התקשורת, אביעד קיסוס, במרץ 2015, שכינה את פעילי "גאווה בליכוד" "הומואים נחותים וטיפשים", השיב אוחנה במאמר חריף וכינה את קיסוס "הגרבוז של הקהילה"[4].

במהלך "מבצע צוק איתן" פעל לגיוס מתנדבים מאזור תל אביב, בשיתוף פעולה עם פעילים חברתיים משדרות, לחלוקת מזון לנכים ולנזקקים בשדרות.

לאחר ההתנקשות הכושלת ביהודה גליק באוקטובר 2014 התנדב אוחנה לאבטח אותו בעת שיצא מביתו. בריאיון לתוכנית הבוקר בערוץ 10 הסביר, כי התגייסותו למען שמירה על חייו של גליק, כמו גם על זכותו להתפלל בהר הבית – אינה עומדת בסתירה למאבקו למען שוויון חירויות להט"בי[5].

לאחר רעידת אדמה שהתרחשה בנפאל באפריל 2015, סייע אוחנה לזרז את חזרתן לישראל של המשפחות שתינוקותיהן נולדו בהליך פונדקאות ולאלו שהמתינו ללידה, על ידי פנייה לשר לביטחון הפנים גלעד ארדן, שפתר את מכלול הבעיות הביורוקרטיות[6].

בדצמבר 2014 נבחר לנציג מחוז תל אביב בבחירות המקדימות בליכוד, והוצב במקום ה-32 (ששוריין עבור המחוז) ברשימת הליכוד בבחירות לכנסת העשרים, אך הליכוד זכה ב-30 מנדטים והוא לא נכנס לכנסת.

כחבר הכנסת

ב-27 בדצמבר 2015 נכנס אוחנה לכנסת, לאחר התפטרותו של השר וחבר הכנסת סילבן שלום[7]. בהשבעתו הציג עצמו: "אני יהודי, ישראלי, מזרחי, הומו, ליכודניק, ביטחוניסט, ליברל ואיש הכלכלה החופשית"[2]. ב-23 בפברואר 2016 צורף אוחנה לוועדת הכנסת ולוועדת החוץ והביטחון, לאחר שח"כ אורן חזן הודח מוועדות אלה[8]. ב-20 ביוני 2016 מונה אוחנה ליו"ר ועדת המשנה לכוח אדם בצה"ל ולחבר ועדת המשנה למודיעין ולשירותים חשאיים של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת[9].

הוא מקדם מתן הקלות בנשיאת כלי ירייה[10] וייסד בכנסת את השדולה לעיצוב מדיניות נשיאת כלי ירייה בישראל[11]. במקביל פועל אוחנה בנושאים הקשורים בביטחון אישי, כך למשל בפעילות למיגור פשיעה חקלאית[12].

אוחנה מחזיק בעמדות ליברליות בתחום הכלכלי-חברתי, הוא פועל לאפשר תחבורה שיתופית בישראל, באמצעות חקיקה שתתיר את פעילותן של חברות כגון אובר[13][14]. אוחנה פעל בעבר לביטול סימון מחירים על גבי מוצרים, בנימוק שהביטול יביא לירידת מחירים לצרכן[15].

יזם חוק השולל תקני שירות לאומי מעמותות שעיקר מימונן ממקורות זרים[16][17].

מוביל מהלכים הקשורים בתופעת ההסתננות לישראל. כך למשל, פעל לחשיפת עלות החזקת המסתננים למשלם המיסים הישראלי[18].

אוחנה מרבה לעסוק בעניינים הקשורים בתפקידם של משפטנים בשירות המדינה, כך למשל במסגרת הצעת חוק שהגיש בינואר 2017, המבקשת לאפשר לשרים למנות יועצים משפטיים למשרדם במינוי אישי[19]. היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, הביע התנגדות חריפה ביותר למהלך[20]. גם נציב שירות המדינה תקף את הצעת החוק[21].

ביולי 2017 מונה אוחנה ליו"ר הוועדה המיוחדת של הכנסת לדיון בחוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי[22]. במסגרת תפקידו זה סיכל אוחנה את חקיקת "סעיף המשפט העברי" בחוק זה, שאמור היה להורות כי במקרי לאקונה יפנה בית המשפט אל עקרונות המשפט העברי. באותו חודש, לאחר שפורסמה חוות דעת של משרד הרווחה המקשה על אימוץ בידי זוגות להט"בים, פרסם אוחנה כי לא יצביע יחד עם הקואליציה עד שיתוקן החוק וישווה את תנאיהם של בני זוג מאותו המין לזוגות הטרוסקסואליים[23]. בהצבעה על "חוק הפונדקאות" הצביע אוחנה נגד, בניגוד לעמדת הקואליציה, בשל העובדה שהחוק לא כלל גברים יחידניים בין הזכאים להליך זה. בהודעה שפורסמה לאחר ההצבעה נאמר, כי אוחנה וח"כ מירב בן-ארי, שגם היא הצביעה נגד, יגישו יחד הצעה לתיקון החוק כך שתתאפשר פנייה להליך פונדקאות גם לגברים מהקהילה הלהט"בית[24][25]. עם זאת, בהצבעה חוזרת על החוק בחודש אוקטובר 2018, הבהיר נתניהו שלמרות תמיכתו העקרונית בחוק הוא לא יכול לעבור כעת, עקב הרכב הקואליציה[26], מה שהביא למחאת הלהט"ב.

בבחירות לכנסת העשרים ואחת הוצב אוחנה במקום ה-19 ברשימת המפלגה ונבחר לקדנציה שנייה בכנסת. בבחירות לכנסת העשרים ושתיים, הוצב במקום ה-21 ברשימת הליכוד.

שר המשפטים

ב-5 ביוני 2019 מינה ראש הממשלה, בנימין נתניהו, את אוחנה לשר המשפטים בממשלת המעבר, לאחר פיטורי איילת שקד. בכך היה לשר ההומוסקסואל הראשון בתולדות המדינה. כפועל יוצא מהמשרה, הוא חבר בקבינט המדיני-ביטחוני[1].

באופוזיציה נטען שאוחנה מונה לשר המשפטים בממשלת המעבר רק בשל היותו הומוסקסואל, וזאת כדי למשוך מצביעים מהציבור החילוני ומהקהילה הגאה במהלך קמפיין הבחירות לכנסת העשרים ושתיים, ושלאחר הבחירות נתניהו לא יעשה דבר למען הקהילה הגאה.[דרוש מקור] המינוי עורר ביקורת קשה גם בקרב הקהילה הגאה ובקרב פעילים לזכויות להט"ב, שמתחו ביקורת על עמדותיו של אוחנה נגד בג"ץ, אשר לטענתם העניק לקהילה הגאה את רוב זכויותיה בישראל. בראיון למהדורת החדשות של חדשות 12 ב-12 ביוני 2019 שלל אוחנה עמדה זו וטען כי את זכויות הקהילה הגאה העניקה הכנסת ולא בג"ץ.

חיים אישיים

אוחנה מתגורר בתל אביב עם בן זוגו, אלון חדד, וילדיהם התאומים, שנולדו באוגוסט 2015 בהליך פונדקאות באורגון שבארצות הברית. לתאומים יש אם ביולוגית משותפת, כאשר אוחנה הוא אביו הביולוגי של הבן וחדד הוא האב הביולוגי של הבת[27][28].

אוחנה היה טבעוני במשך תשעה חודשים, אך הפסיק זאת כשהרגיש, לדבריו[29], שזה גורם לו לסלוד מאנשים אחרים בשל יחסם לבעלי חיים.

עמדותיו

הנושא המדיני-ביטחוני

אוחנה הביע פעמים רבות עמדות התומכות בחיזוק ושימור ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון, ובהסדרת בנייה בהתנחלויות, כגון בעניין פינוי עמונה[30], למשל בכך שיזם דיונים בנושא הסדרת בנייה בביתו של פצוע צה"ל ממבצע צוק איתן[31].

כלכלה וחברה

אוחנה מחזיק בעמדות ליברליות בתחום הכלכלי-חברתי. הוא תומך בשוק חופשי, הקלות בנשיאת כלי ירייה ומתן זכויות שוות לקהילה הלהט"בית.

חוק ומשפט

אוחנה מתנגד לאקטיביזם השיפוטי. הוא תומך בכך ששרים ימנו יועצים משפטיים למשרדם ובפסקת ההתגברות שאותה כינה "התגלמות הדמוקרטיה"[32]. במאי 2018, הוא אמר בראיון לאתר זווית אחרת, שלא צריך להזדעזע מהרעיון של אי-ציות לפסיקה של בית המשפט העליון[33]. אחרי כניסתו לתפקיד שר המשפטים אמר אוחנה כי "השופט הוא שופט, לא מורה דרך ולא מחנך הדור. הוא צריך לפסוק על פי החוק הקיים, לא לבטל חקיקה ולא לייצר חקיקה, למעט 'מקרים קיצונים שדגל שחור מתנוסס מעליהם', ולא נתקלתי בכאלה עד כה"[34].

קישורים חיצוניים

כתבות ותחקירים

ראיונות

נאומיו:

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 טל שלו ויקי אדמקר, לראשונה - הומו מוצהר שר נתניהו החליט: ח"כ אוחנה ימונה לשר המשפטים, וואלה NEWS, ‏05 ביוני 2019
  2. ^ 2.0 2.1 עקיבא נוביק, ח"כ אמיר אוחנה בהשבעתו: "אני יהודי, ישראלי, מזרחי, הומו וליכודניק", באתר של "רשת 13", 28 בדצמבר 2015 (במקור, מאתר "nana10")
  3. ^ עמרי זרחוביץ', המחליף של סילבן שלום בכנסת - והשקעת המיליונים באג"ח של יצחק תשובה, באתר TheMarker‏, 21 בדצמבר 2015
  4. ^ אמיר אוחנה, ‏גרבוז של הקהילה, באתר ‏mako‏‏, ‏19 במרץ 2015‏; ראו נאום הקומץ, אותו נאם יאיר גרבוז
  5. ^ שמעון כהן, למרות האיומים - גליק בלי אבטחה, באתר ערוץ 7, 1 בדצמבר 2014
  6. ^ גל אוחובסקי, ‏מי שלח את ההומואים הימנים לנפאל?, באתר ‏mako‏‏, ‏29 באפריל 2015‏
  7. ^ אילן ליאור, מחליפו של סילבן שלום בכנסת: אמיר אוחנה, ראש התא הגאה בליכוד, באתר הארץ, 20 בדצמבר 2015
  8. ^ רינה מצליח, ‏ח"כ אורן חזן לצחי הנגבי: "אני מתפטר מכל ועדות הכנסת", באתר ‏mako‏‏, ‏27 בפברואר 2016‏
  9. ^ ח"כ אמיר אוחנה מונה ליו"ר ועדת המשנה לכח אדם בצה"ל, באתר ynet, 20 ביוני 2016
  10. ^ ח"כ אמיר אוחנה באולפן "ישראל היום": "יש לטפל בהסתה, ולהתיר ליותר אזרחים לשאת נשק להגנה", באתר ישראל היום
  11. ^ עמוד השדולה לעיצוב מדיניות נשיאת כלי ירייה באתר הכנסת
  12. ^ חזקי ברוך, צבא ההגנה לאדמות ישראל, באתר ערוץ 7, 23 באוגוסט 2016
  13. ^ אורן דורי, "ספגתי קללות ואיומים כי ניסיתי לפתוח את שוק המוניות לאובר", באתר TheMarker‏, 13 בנובמבר 2016
  14. ^ אמיר אוחנה, לפתוח את הכבישים כמו את השמיים, באתר ynet, 8 בספטמבר 2016
  15. ^ מיכל רז-חיימוביץ', ‏הצעת חוק: חובת סימון המחירים על מוצרים תבוטל, באתר גלובס, 13 במרץ 2016
  16. ^ יהונתן ליסהצעת חוק חדשה מבקשת לשלול תקני שירות לאומי מעמותות המקבלות מימון זר, באתר הארץ, 30 באוגוסט 2016
  17. ^ עדי דניאל, עבר בכנסת: איסור שירות לאומי בגופים הפועלים נגד ישראל, באתר ערוץ 20, 22 במרץ 2017
  18. ^ יאיר אלטמן, ‏עלות הטיפול במסתננים נחשפת, באתר ישראל היום, 10 ביולי 2017
  19. ^ מורן אזולאי, הצעת חוק: שר יוכל לבחור את היועץ המשפטי למשרדו, באתר ynet, 25 בינואר 2017
  20. ^ טובה צימוקי, מנדלבליט נגד החוק שפורסם ב-ynet: "לא ניתן להחליש את היועצים המשפטיים", באתר ynet, 25 בינואר 2017
  21. ^ אדריאן פילוט, "יועץ משפטי אינו משרת אמון, הוא שומר סף״, באתר כלכליסט, 14 במאי 2017
  22. ^ שירית אביטן כהן, קיש הודח: אוחנה יעמוד בראש הוועדה לעניין חוק הלאום, באתר nrg
  23. ^ דפנה ליאל, ‏סערת האימוץ: אוחנה נגד הקואליציה, באתר ‏mako‏‏, ‏18 ביולי 2017‏
  24. ^ עטרה גרמן, ‏אוחנה ובן ארי הצביעו נגד; חוק הפונדקאות עבר, באתר "סרוגים", 18 ביולי 2018
  25. ^ טל שניידר, התקפל: נתניהו נסוג מהתמיכה בחוק הפונדקאות להורים-אבות, גלובס, 18 ביולי 2018
  26. ^ אריה בנדר, יובל בגנו, נתניהו: "אני תומך בחוק הפונדקאות, אך אין לנו כרגע את הרוב הדרוש בקואליציה", מעריב, 31 באוקטובר 2018
  27. ^ Likud Pride steps into the spotlight (באנגלית)
  28. ^ סמדר שיר, "כשאני מקבלת תמונה משפחתית של ארבעה פרצופים מחייכים – אמיר, אלון, דוד ואלה – אני יודעת שעשיתי את הצעד הנכון", באתר ynet, 5 במרץ 2016
  29. ^ "חיידק פוליטי" עם נחמה דואק, בערוץ הכנסת
  30. ^ סרטונים ח"כ אוחנה על הסדרת עמונה בערוץ 20: "ההתיישבות היא ערך לאומי", סרטון באתר יוטיוב (אורך: 3:17)
  31. ^ חזקי ברוך, מתבייש שהמדינה לא הצליחה לטפל ביהודה, באתר ערוץ 7, 12 בספטמבר 2016
  32. ^ אמיר אוחנה: פסקת ההתגברות היא התגלמות הדמוקרטיה, באתר גל"צ
  33. ^ ריאיון עם אמיר אוחנה: "לא צריך להזדעזע מהרעיון של אי-ציות לפסיקה של בית המשפט העליון", זווית אחרת, 31 במאי 2018
  34. ^ יהודה שלזינגר, ‏"דרוש שינוי בשיטת מינוי השופטים - הווטו של המערכת המשפטית לא יכול להישאר", באתר ישראל היום, 10 ביולי 2019
אוחנה

אוחנה הוא שם משפחה של יהודים שמוצאם מארצות ערב, ופירושו "מוכר חינה" או בברברית - "בן חנה".

האם התכוונתם ל...

אלי כהן (פוליטיקאי, 1972)

אלי (אליהו) כהן (נולד ב-3 באוקטובר 1972, כ"ה בתשרי ה'תשל"ג) הוא שר הכלכלה והתעשייה, חבר הקבינט הביטחוני-מדיני וחבר הכנסת מטעם מפלגת "הליכוד". בעבר היה גם ח"כ מטעם מפלגת כולנו ושימש כיושב ראש ועדת הרפורמות. הוא רואה חשבון במקצועו, וכיהן בתפקידים בכירים במגזר העסקי.

אמי פלמור

אמי פלמור (נולדה באוגוסט 1966) היא עורכת דין ישראלית, אשר כיהנה כמנכ"לית משרד המשפטים מאז 1 בפברואר 2014 ועד ספטמבר 2019.

בית גאה בבאר שבע

בית גאה בבאר שבע הוא ארגון להט"ב (לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים) בבאר שבע, הפועל למען להט"ב בבאר שבע ובמרחב הנגב, ולקידום זכויות להט"ב בישראל ובבאר שבע והנגב בפרט. הארגון פעל בבאר שבע והתקיים במשך שנים (מאוקטובר 2000) כסניף מקומי של אגודת הלהט"ב, ובשנת 2015 נפרד מאגודת הלהט"ב והקים עמותה מקומית עצמאית.

גלעד ארדן

גלעד מנשה אֶרְדָן (נולד ב-30 בספטמבר 1970) הוא השר לביטְחון הפנים, והשר לנושאים אסטרטגיים והסברה, חבר הקבינט המדיני-ביטחוני וחבר הכנסת מטעם מפלגת הליכוד. בעברו כיהן בין היתר כשר הפנים, כשר התקשורת, כשר להגנת העורף וכשר להגנת הסביבה. עורך דין במקצועו.

הכנסת העשרים

הכנסת העשרים, שהרכבה נקבע בבחירות לכנסת שהתקיימו ב-17 במרץ 2015 (כ"ו באדר ה'תשע"ה), הושבעה ב-31 במרץ (י"א בניסן) באותה שנה. יושב ראש הכנסת ה-20 היה חבר הכנסת יולי אדלשטיין. ראש האופוזיציה הייתה חברת הכנסת שלי יחימוביץ' (שהחליפה את ציפי לבני עם התפלגות סיעת המחנה הציוני, כשהיא בתורה החליפה את יצחק הרצוג שנבחר לכהונת יו"ר הסוכנות היהודית), יו"ר הקואליציה היה חבר הכנסת דודי אמסלם (לפניו כיהנו בתפקיד צחי הנגבי ודוד ביטן).

ב-24 בדצמבר 2018 הוחלט בישיבת ראשי סיעות הקואליציה על הגשת הצעת חוק לפיזור הכנסת ולהקדמת הבחירות לכנסת העשרים ואחת ל-9 באפריל 2019, וכעבור יומיים אישרה הכנסת החלטה זו. הכנסת העשרים סיימה את כהונתה ב-30 באפריל 2019, עם התכנסות הכנסת העשרים ואחת. בסך הכול כהונת הכנסת נמשכה ארבע שנים ו-30 ימים.

הכנסת העשרים ואחת

הכנסת העשרים ואחת נבחרה בבחירות לכנסת העשרים ואחת שהתקיימו ב-9 באפריל 2019 (ד' בניסן ה'תשע"ט), לאחר שהוקדמו בכחצי שנה ממועד הבחירות המקורי (5 בנובמבר 2019); ישיבת הפתיחה והשבעת חברי הכנסת נערכה ב-30 באפריל 2019, לאחר שנדחתה עקב חג הפסח וחג הפסחא בתאריכו הנוצרי אורתודוקסי.

נשיא המדינה ראובן ריבלין העניק את המנדט לנסות להקים ממשלה לחבר הכנסת וראש הממשלה המכהן בנימין נתניהו. במשא ומתן לגיבוש קואליציה היוותה הצעת חוק להסדרת גיוס בני ישיבות סלע מחלוקת בין ישראל ביתנו לליכוד ולמפלגות החרדיות. ב-30 במאי 2019 פקעה ההארכה שקיבל נתניהו מהנשיא להקמת הממשלה. אולם, נמנעה מהנשיא האפשרות להטיל את המנדט להרכבת ממשלה על חבר כנסת אחר, כיוון שעם פקיעת המנדט שקיבל נתניהו, אישרה הכנסת את החוק לפיזורה, וקביעת מועד לבחירות לכנסת העשרים ושתיים. בשל כך ממשלת המעבר מסוף הכנסת העשרים המשיכה לכהן לאורך כל הכנסת העשרים ואחת.

בכנסת זו לא היו קואליציה ואופוזיציה ולכן לא מונו התפקידים הנגזרים מכך.

כהונת הכנסת העשרים ואחת נמשכה חמישה חודשים בלבד – הכהונה הקצרה ביותר בדברי ימי הכנסת. כמו כן, זו הכנסת היחידה שֶעד ההצבעה על פיזורה חוקקה חוק אחד בלבד – החוק על עצם פיזורה.

הכנסת העשרים ושתיים

הכנסת העשרים ושתיים היא הכנסת המכהנת לאחר הבחירות שהתקיימו ביום 17 בספטמבר 2019, י"ז באלול ה'תשע"ט. הכנסת הושבעה ב-3 באוקטובר 2019, ד' בתשרי ה'תש"ף.

הליכוד

הליכוד (ובשמה המלא: הליכוד – תנועה לאומית ליברלית) היא מפלגה ציונית ליברלית קפיטליסטית בימין המפה הפוליטית בישראל. היא קמה בשנת 1973 כברית מפלגות, שהתאחדו למפלגה יחידה בשנת 1988. התנועה מחזיקה כיום בשלטון וכן החזיקה בשלטון בישראל במשך רוב התקופה מאז שנת 1977 ועד ימינו.

הצעת חוק המצלמות בקלפיות

חוק המצלמות בקלפיות הוא הכינוי שניתן להצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון מס' 73) (תיעוד חזותי או קולי בקלפיות), התשע"ט-2019, שבאה להתיר למזכירי ועדת הקלפי, לחברי ועדת הקלפי ולמשקיפים, לתעד באופן חזותי או קולי כל דבר "שבסמכותם לצפות בו או להאזין לו" (כלומר, למעט הכנסת הפתק למעטפה, שנעשית מאחורי הפרגוד באופן חשאי), גם ללא צורך באישור מיוחד מראש.הצעת החוק גובשה בעקבות החלטתו של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, חנן מלצר, שניתנה ב-26 באוגוסט – כשלושה שבועות לפני מועד הבחירות לכנסת ה-22 – שבה נקבע כי אסור לסיעות ולרשימות המועמדים להציב מצלמות בקלפיות, למזכיר הקלפי אסור לצלם ללא אישור מיוחד מראש מועדת הבחירות, והצבת מצלמות באופן שיטתי בקלפיות טעונה חקיקה ראשית, וזאת בדומה לעמדת היועץ המשפטי לממשלה.הצעת החוק, שעלתה להצבעה בכנסת ה-21 שמונה ימים בלבד לפני הבחירות לכנסת ה-22, גרמה למחלוקת רבה, אך לבסוף לא עברה בקריאה ראשונה לאחר שלא הושג רוב של 61 חברי כנסת.

הקבינט המדיני-ביטחוני

הקבינט המדיני-ביטחוני או בשמה הרשמי ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי הוא שם של קבוצת שרים מצומצמת בראשות ראש הממשלה, שמטרתה לסייע לממשלה בגיבוש מדיניות, הובלתה ויישומה, בנושאים של יחסים בינלאומיים וביטחון המדינה. בקבינט חברים שר החוץ, שר הביטחון ועוד מספר שרי ממשלה, בעיקר הבכירים שבהם. תפקידו העיקרי של הקבינט בימי שגרה הוא לתאם את המשא ומתן המדיני, ובשעת חירום (בעתות משבר כגון מלחמה) - לקבל החלטות בנושאי ביטחון. לעיתים, בישראל, מפאת מספרם הרב של שרי הקבינט והצורך לקיים דיונים בהרכב מצומצם יותר, נוצר פורום נוסף בלתי רשמי שמכונה "המטבח" או "המטבחון", ומקור שמו בתקופת כהונתה של גולדה מאיר כראש הממשלה, אז נהגו השרים הבכירים להיפגש לעיתים ולדון על ענייני המדינה במטבח ביתה.

זאב אלקין

זאב אֶלְקִין (נולד ב-3 באפריל 1971) הוא השר להגנת הסביבה, לירושלים ולמורשת, חבר הקבינט המדיני-ביטחוני וחבר הכנסת מטעם מפלגת הליכוד. בעבר היה שר העלייה והקליטה, יו"ר סיעת הליכוד, יו"ר ועדת הכנסת, יושב ראש הקואליציה, ויושב ראש ועדת החוץ והביטחון.

כמוך - הומואים דתיים אורתודוקסים

כָּמוֹךָ - הומואים דתיים אורתודוקסים היא עמותה של הומוסקסואלים דתיים בישראל הפועלת על פי ההלכה האורתודוקסית.

מאיר בן שבת

מאיר בן שבת (נולד בשנת 1966) הוא היועץ לביטחון לאומי וראש המטה לביטחון לאומי. לשעבר ראש מרחב דרום בשירות הביטחון הכללי.

מכבי שדרות (כדורסל)

מכבי שדרות היא קבוצת כדורסל ישראלית מהעיר שדרות. הקבוצה משתתפת בליגה ארצית דרום. הקבוצה מארחת באולם גיטיס המכיל כ-600 מקומות.

ממשלת ישראל השלושים וארבע

ממשלת ישראל השלושים וארבע היא ממשלת ישראל המכהנת, בראשותו של חבר הכנסת בנימין נתניהו. הממשלה הושבעה ב-14 במאי 2015, וזכתה לאמון הכנסת העשרים, שנבחרה בבחירות שנערכו ב-17 במרץ 2015, בהן זכתה רשימת הליכוד ב-30 מנדטים.

בממשלה כיהנו, בשיא גודלה, מלבד ראש הממשלה, 21 שרים, כאשר שש הסיעות שהרכיבו את הקואליציה הן: הליכוד, כולנו, הבית היהודי (שלאחר מכן התפלגה לימין החדש), ש"ס, יהדות התורה וישראל ביתנו.

במהלך כהונתה בתקופת הכנסת העשרים כיהנו בתפקיד יושב ראש הקואליציה: צחי הנגבי, דוד ביטן ודודי אמסלם; ובתפקיד ראש האופוזיציה: יצחק הרצוג, ציפי לבני ושלי יחימוביץ'.

ממשלה זו היא בעלת תקופת הכהונה הארוכה ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל (קודם החזיקה בשיא ממשלת ישראל החמש עשרה). זאת עקב פיזור הכנסת ה-21 בטרם הביעה את אמונה בממשלה חדשה, והמשך כהונתה של הממשלה כממשלת מעבר עד לאחר השבעת הכנסת העשרים ושתיים לאחר שנערכו הבחירות לכנסת העשרים ושתיים.

משרד המשפטים

משרד המשפטים הוא המשרד הממשלתי האמון על עשיית צדק ושירות הציבור בתחומי המשפט של מדינת ישראל.

המשרד אמון על שורה ארוכה של נושאים ותחומי פעילות משפטיים ומקצועיים שונים, ובין תפקידיו העיקריים:

ארגון מערכות בתי המשפט, בתי הדין וההוצאה לפועל

הכנת נוסח החקיקה הממשלתית, ליווי החקיקה הפרטית ופרסום הרשומות

ייעוץ משפטי לממשלה ולמשרדיה

אכיפת החוק הפלילי באמצעות מערכת התביעה הכללית

ייצוג המדינה בפני ערכאות שיפוטיות ומעיין שיפוטיות

ביצוע חוקים ששר המשפטים ממונה על ביצועם, ובכלל זה מתן שירותים משפטיים ואסדרה בתחומים משפטיים ומקצועיים מגווניםבמשרד המשפטים נכללים, בין היתר, היחידות והמערכים הבאים: הייעוץ המשפטי לממשלה ומחלקת ייעוץ וחקיקה, פרקליטות המדינה, האגף לסיוע משפטי אזרחי, הסנגוריה הציבורית, אגף האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי, האגף לרישום והסדר מקרקעין, אגף שומת מקרקעין, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע, רשות הפטנטים, רשות התאגידים, נציבות תלונות הציבור על שופטים, בתי הדין השרעיים, בתי הדין הדתיים הדרוזיים, מחלקת החנינות, מערכת 'רשומות', בתי הדין לביקורת משמורת, מינהל הוועדה הציבורית לקביעת ייעודם של עיזבונות לטובת המדינה, היחידה לענייני העדות הנוצריות, המרות דת וברית הזוגיות, היחידה הממשלתית לחופש המידע, יחידת תיאום המאבק בסחר בבני אדם, יחידת הממונה על העזרה המשפטית מול המועצה הפלסטינית וכן יחידות מטה הנהלת המשרד.

המשרד אמון על אסדרה ורישוי מקצועות בתחומים משפטיים ומקצועיים שונים ובהם רואי חשבון מועצת רואי החשבון, מתווכים במקרקעין רשם המתווכים, מועצת שמאי מקרקעין, המחלקה לרישוי חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, נוטריונים, עורכי פטנטים וטוענים שרעיים.

שר המשפטים אחראי על-פי חוק על מינהל בתי המשפט באמצעות הנהלת בתי המשפט, על מינהל בתי הדין הרבניים באמצעות הנהלת בתי הדין הרבניים, וכן על רשות האכיפה והגביה הפועלת כיחידת סמך במסגרתה פועלת מערכת ההוצאה לפועל והמרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות.

במסגרת תפקידו שר המשפטים מכהן גם כיו"ר ועדת השרים לענייני חקיקה וכחבר הקבינט המדיני ביטחוני.

מטה המשרד שוכן בקריית הממשלה המזרחית, ברחוב צלאח א-דין 29. ב-2020 הוא צפוי לעבור לבניין חדש בקריית הלאום.

סיגל יעקבי

סיגל יעקבי (נולדה ב-1975) היא ממלאת מקום מנכ"ל משרד המשפטים, האפוטרופוס הכללי וכונסת הנכסים הרשמית.

תקנות סדר הדין האזרחי

במשפט הישראלי, תקנות סדר הדין האזרחי (סד"א) הן תקנות שמתקין שר המשפטים, על מנת להסדיר את פרטי הדברים הנוגעים לדיון האזרחי, אם אינם מוסדרים בחוק בתי המשפט או בכל דין אחר.

התקנות החלות כיום הותקנו בשנת 1984 וקדמו להן תקנות שהותקנו בשנת 1963. לאלה קדמו תקנות הפרוצדורה האזרחית, 1938 ותקנות הפרוצדורה בבתי משפט השלום, 1940. שתי התקנות האחרונות, הידועות כ"דברי המלך במועצה על ארץ ישראל", הילכו בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי. לתקנות הבריטיות קדם "החוק העות'מאני לפרוצדורה אזרחית". התקנות אינן גוף מונוליתי שנחקק וקפא, והן מתחדשות ללא הרף. סעיפים מתוקנים או נמחקים, וסעיפים רבים נוספים, על מנת להתאים את התקנות לחידושים המשפטיים ולייעל את הדיון האזרחי.

התקנות, המותקנות מכוח סעיף 106 וסעיפים 107 עד 109 לחוק בתי המשפט, מונות למעלה מ-500 סעיפים ("תקנות"), וכן תוספות וטפסים. כאמור, מספר התקנות משתנה מעת לעת בהתאם לצורכי השעה. כך, עם העברת הטיפול בענייני ירושה לרשם הירושה והתקנת תקנות מיוחדות בנושא נמחקו מהתקנות מספר רב של תקנות, ולעומת זאת, עם מחשוב בתי המשפט בישראל, נוספו תקנות רבות העוסקות בתובענה ממוכנת.

הנושאים המוסדרים בתקנות הם רבים ושונים, ומקיפים את עיקר הנושאים הכרוכים בניהול תובענה אזרחית במדינת ישראל. עם זאת, סדרי דין ספיציפיים כגון סדרי הדין בבית המשפט הגבוה לצדק או סדרי דין בתובענה העוסקת בתאונת דרכים מוסדרים בחיקוקים ספציפיים.

הספר העיקרי העוסק בפרשנות התקנות הוא ספרו של השופט יואל זוסמן "סדרי הדין האזרחי" שיצא במספר רב של מהדורות, גם לאחר מותו של זוסמן, בעריכתו של שלמה לוין. לאחרונה מקובל אף הספר "סוגיות בסדר דין אזרחי" שכתב השופט בדימוס אורי גורן כמקור מקובל לפרשנות התקנות, אך ספר זה קטן בהרבה בהיקפו.

ב-5 בספטמבר 2018 התקינה שרת המשפטים איילת שקד תקנות סדרי דין חדשות, שהיו אמורות במקור להיכנס לתוקף ב-5 בספטמבר 2019, אך שר המשפטים אמיר אוחנה דחה את כניסתן לתוקף של ההמלצות לספטמבר 2020. עיקרי השינויים בתקנות הוא קציבת מספר העמודים בכתבי הטענות, צמצום מספר השאלות בשאלונים, ביטול תובענות בסדר דין מקוצר והמרצת פתיחה, המצאה בדואר אלקטרוני, צמצום ישיבות קדם-משפט, ומינוי מגשר מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום) ללא תשלום בתביעות העולות על 40,000 שקלים חדשים.

חברי ממשלת ישראל המכהנים ישראל
ראש הממשלה, שר הביטחון, שר התפוצות, שר הבריאות ושר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים בנימין נתניהו

שר האוצר משה כחלוןשר החוץ והשר לענייני מודיעין ישראל כ"ץהשר לביטחון הפנים, השר לנושאים אסטרטגיים ושר ההסברה גלעד ארדןשר המשפטים אמיר אוחנהשר האנרגיה יובל שטייניץשר הפנים והשר לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל אריה דרעישר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ'שר החינוך רפי פרץשר העלייה והקליטה יואב גלנטהשר להגנת הסביבה ושר ירושלים ומורשת זאב אלקיןהשרה לשוויון חברתי גילה גמליאלשר התיירות יריב לויןהשר לשירותי דת יצחק וקניןשרת הבינוי והשיכון יפעת שאשא-ביטוןשרת התרבות והספורט מירי רגבשר החקלאות ופיתוח הכפר אורי אריאלשר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניסהשר לשיתוף פעולה אזורי צחי הנגבישר הכלכלה והתעשייה אלי כהןשר התקשורת דודי אמסלם

Emblem of Israel
שרי המשפטים בממשלת ישראל
פנחס רוזןדב יוסףחיים כהןיעקב שמשון שפיראחיים יוסף צדוקמנחם בגיןשמואל תמירמשה נסיםיצחק מודעיאברהם שרירדן מרידורדוד ליבאייעקב נאמןבנימין נתניהוצחי הנגבייוסי בייליןמאיר שטריתיוסף לפידציפי לבניחיים רמוןדניאל פרידמןאיילת שקד • אמיר אוחנה סמל מדינת ישראל
חברי הכנסת המכהנים בכנסת העשרים ושתיים
(חברי הכנסת ששמותיהם מודגשים מכהנים גם כשרים בממשלת מעבר)
כחול לבן (33) גנץלפידיעלוןאשכנזיניסנקורןמאיר כהןחיימוביץ'שלחהנדלברביבאיביטוןטרופרגרמןהאוזרפרקש-הכהןאלהררמירב כהןרזבוזובזמירשישטרןלויינקלביץ'תמנו-שטהמריחבן ברקשוסטרסגלוביץ'שפעטופורובסקיפרומןגינזבורגיברקן
הליכוד (32) נתניהואדלשטייןישראל כ"ץארדןכחלוןסעררגבלויןגלנטברקתגמליאלדיכטראלקיןחיים כץאלי כהןהנגביאקוניסשטייניץחוטובליאמסלםאוחנהאופיר כץעטייהקישביטןברקקרעיזוהרשאשא-ביטוןהשכלשירשטרית
הרשימה המשותפת (13) עודהשחאדהטיביעבאסתומא סלימאןטאהאכסיףיזבקסעדיג'באריןאלחרומיעסאקלהאבו שחאדה
ש"ס (9) דרעייצחק כהןנהרימרגיבן צורמלכיאליארבלאזולאיאבוטבול
ישראל ביתנו (8) ליברמןפוררסובהאבידרמלינובסקיעמארקושניראיפראימוב
יהדות התורה (7) ליצמןגפניפרושמקלבטסלראשראייכלר
העבודה-גשר (6) עמיר פרץלוי-אבקסיסשמולימיכאליבר-לבסויד
המחנה הדמוקרטי (5) הורוביץשפירגולןזנדברגגילאון
הבית היהודי – האיחוד הלאומי (4) רפי פרץסמוטריץ'יוגבסופר
הימין החדש (3) שקדבנטכהנא

הערות

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.