אמוראי בבל

אמוראי בבל הם אמוראים שפעלו בבבל בתקופת התלמוד.

השתלשלות ההלכה

היסטוריה

בבל הייתה מרכז תורני גדול בתקופת התלמוד, ופעלו בה שתי ישיבות שתחילתן בישיבת סורא מיסודו של רב וישיבת נהרדעא מיסודו של שמואל, כשבמהלך התקופה נדדו הישיבות למקומות שונים.

תלמידי הישיבות הבבליות שחיו ופעלו בערי בבל מסרו את מסורות התורה שבעל פה שלמדו בישיבות, ולימים הועלו מסורותיהם בתלמוד הבבלי.

תקופת אמוראי בבל נמשך מאז ימי רב ושמואל, עד לתקופת רבינא ורב אשי. תקופה זו נמשכה כשמונה דורות ונסתיימה בחתימת התלמוד.

רשימת אמוראי בבל בולטים

ראו גם

ספר: אמוראים

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ספרים מקוונים

מאמרים

מתוך אתר פשיטא:

מאמרים מהספר מבוא לתורה שבעל פה (בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 1991-1996):
אבימי בר טובי

אבימי בר טובי היה אמורא ארץ ישראלי בן הדור הרביעי מתלמידיו של רבי אבהו.

בתלמוד הירושלמי מסופר על נכרית אחת שבאה לשאול שאלה את רבי אבהו והוא שלח את אבימי בר טובי לענות לה.

אבימי בר פפי

אבימי בר פפי היה אמורא בן הדור השלישי, חברם של רב נחמן ועולא (בתלמוד הבבלי מסופר שישבו יחד).

אמוראי ארץ ישראל

אמוראי ארץ ישראל הם אמוראים שפעלו בתקופת התלמוד בארץ ישראל.

אמוראים

אַמוֹרָאִים (ביחיד אַמוֹרָא) הם חכמי התלמוד שפעלו במאות ה-3-5 לספירה, בין חתימת המשנה לחתימת התלמוד. פעלו בשני מרכזים עיקריים, בבל וארץ ישראל. דיוניהם ההלכתיים מתועדים ברובם בתלמוד הבבלי ובתלמוד הירושלמי, ודרשותיהם האגדיות מתועדות במדרשי אגדה אמוראיים ובשני התלמודים. קדמו להם התנאים, שרבים מדבריהם הורחבו על ידי האמוראים, או נוסחו מחדש על ידם, ולבסוף הוכללו במפעלם הגדול: התלמוד. אחריהם הגיעו הסבוראים.

המאה ה-4

המאה ה-4 היא התקופה שהחלה בשנת 301 והסתיימה בשנת 400. היא המאה הרביעית של המילניום הראשון.

חז"ל

חז"ל (בראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה) הם המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא בימי אנשי כנסת הגדולה ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס) ועד לחתימת התלמוד הבבלי, בתחילת המאה ה-6. חז"ל הניחו את היסודות לכל התורה שבעל פה ומהווים תשתית לכרונולוגיה וההיסטוריה בתולדות עם ישראל במיוחד בדורות הרבים בהם לא הייתה ריבונות.

חסא דאשתמוע

חסא דאשתמוע היה אמורא שפעל באשתמוע שבארץ ישראל בסוף המאה השלישית או תחילת המאה הרביעית לספירה. הוא מוזכר פעם אחת בתלמוד הירושלמי בהקשר לביקור של ר' יסא אצלו.

רב אבדימי בר חמא בר חסא

רַב אַבְדֵּימִי בַּר חַמָּא בַּר חַסָּא או: רַב אַבְדֵּימִי בַּר חַמָּא בַּר דוֹסָּא היה אמורא מבעלי האגדה שזמנו ומקומו לא נודעו במדויק, אך נראה שהיה מאמוראי בבל, כי דבריו נזכרים רק בתלמוד הבבלי ולא בתלמוד הירושלמי הארצישראלי.

רב אסי

רב אסי אמורא מן הדור הראשון לאמוראים. מן העיר הוצל שליד נהרדעא בבבל. היה תלמיד-חבר לרב ורבו של רב יהודה. בתלמוד הבבלי (במסכת מגילה) מצוין שהיה גם כהן.

רב אשי

רב אשי (352–427) היה מגדולי האמוראים ומראשי הדור השישי של אמוראי בבל, פעל עד תחילת המאה ה-5. רב אשי היה מעורכי התלמוד הבבלי. עמד בראש ישיבת סורא במשך קרוב ל-60 שנה.

רב בר שבא

רב בר שבא הוא אמורא בבלי בדור החמישי. נשא ונתן בהלכה עם רב כהנא מפום נהרא (רבו של רב אשי) ועם רב פפא. רב כהנא קרא לו "גברא רבה"

רב הונא

רב הוּנא (215–297) היה מגדולי אמוראי בבל מהדור השני. נחשב לגדול תלמידיו של רב, ולאחר פטירתו של רב ירש את מקומו כראש ישיבת סורא, הישיבה הגדולה והדומיננטית בבבל, שבה למדו אלפי תלמידים ובאופן קבוע קרוב לאלף תלמידים, ובראשה עמד במשך כ-40 שנה. לרב הונא היו מאות תלמידים, רבים מהם היו אמוראי הדור השלישי. כונה בתואר "מחסידי בבל". שמו של רב הונא מוזכר מאות פעמים בתלמוד הבבלי והירושלמי.

רב הונא נודע בזכות ידיעותיו המקיפות במשפט העברי ובהלכה, ובזכות בית הדין שעמד בראשו, שהוסמך על ידי ראש הגולה. הוא היה צאצא למשפחת ראש הגולה, ובזכות זאת אף היה מקורב לבית ראש הגולה בדורו.

השפעתו של רב הונא ניכרת גם בדור השלישי של אמוראי בבל, באמצעות תלמידיו המובהקים רב חִסְדָא ורב שַׁשֶת ובנו המפורסם רבה בר רב הונא.

רב הונא לא רצה להתפרנס מהתורה, ולמחייתו עסק במסחר ביין, שאיבת מים וחקלאות.

רב הונא בריה דרב יהושע

רב הונא בריה דרב יהושע נמנה עם הדור החמישי של אמוראי בבל, ומן הבולטים שבהם. למד תורה מפי אביי ורבא בישיבת פומבדיתא. חברו ובר הפלוגתא שלו הוא רב פפא.

כשחברו הקרוב ושכנו, רב פפא, הקים את הישיבה בעיר נרש שבבבל, הצטרף אליו רב הונא בריה דרב יהושע ושימש בישיבה כראש כלה (נושא הדרשות בחודשי אדר ואלול, שאז הגיעו האנשים שעבדו לפרנסתם ולא הזדמנו לישיבה עד חודשים אלו, הנקראים ירחי כלה).

בזמן לימודו אצל רבא התפרנס רב הונא בריה דרב יהושע מקרקע קטנה שהייתה לו וכך יכול היה להשקיע זמנו בלימוד. בשלב מאוחר יותר עשה שותפות עם ידידו רב פפא והתפרנס ממכירת שומשמין.

רב הונא בריה דרב יהושע היה ותרן ומעביר על מידותיו. פעם אחת חלה רב הונא בריה דרב יהושע, וכשהגיע רב פפא לבקרו ראה כי הוא גוסס והורה להכין לו תכריכים. בסוף החלים רב הונא בריה דרב יהושע מחוליו, ואמר כי אמנם נקנסה עליו מיתה, אך מאחר שהוא נהג כל חייו בוותרנות ולא העמיד על מידותיו, אף הקב"ה לא דקדק אחריו וויתר לו. כמו שנאמר 'נושא עון ועובר על פשע'; למי נושא עון? - לעובר פשע.

רב יימר

רב יימר היה אמורא בבלי בדור השישי. תלמידו של רב כהנא מפום נהרא וחברו של רב אשי שאיתו נשא ונתן רבות בהלכה. על פי אגרת רב שרירא גאון רב יימר היה ממלא מקומו של רב אשי במשך 5 שנים (427-432) כראש ישיבת סורא. בסדר תנאים ואמוראים מסופר כי בעת מותו נראה עמוד אש בשמים שעמד שלושים יום.

רב נחמן בר רב הונא

רב נחמן בר רב הונא היה אחד מאחרוני האמוראים בבבל, ראש ישיבת סורא.

באיגרת רב שרירא גאון מסופר שאחרי פטירתו של רב אשי (ד'קפ"ז 427), ראש ישיבת סורא, מילאו את מקומו מרימר ואחריו רב אידי בר אבין. עם פטירתו של זה (ד'רי"א 451) התמנה ("מלך") רב נחמן בר רב הונא למשך שלוש שנים, עד פטירתו בשנת ד'רי"ד (454).

חכם זה לא מוזכר בתלמוד בשמו המלא, אולם בכמה מקומות הוזכר חכם בשם רב נחמן שדן בעניינים שונים עם רב אשי ורבינא, וכפי הנראה הכוונה לרב נחמן בר רב הונא. לדעת שלום אלבק כל המקומות הללו זקוקים להגהה או פירוש אחר, וחכם זה לא הוזכר בתלמוד כלל.

חכם זה לא היה בנו של האמורא המפורסם רב הונא, שקדם לו בשנים רבות, ולא ידוע על קשר כלשהו ביניהם.

לפי מסורת שמופיעה בשיבולי הלקט (סימן מה) בימי רב נחמן זה הונהגה הבלעת קריאת שמע בקדושה, בתחילה בכל התפילות ולבסוף בתפילת מוסף: "מצאתי בתשובות הגאונים ז"ל... שבימות רב נחמן גזר יוזגרד מלך פרס שלא יקראו קריאת שמע לאלתר. מה עשו חכמים שבאותו הדור? תקנו להבליעו בין כל קדושת, בין בשחרית בין במוסף בין במנחה בין בחול ובין בשבת בין ביום טוב...". אך יש שהגיהו בדברי שיבולי הלקט "שבמות" במקום "שבימות", מאחר שבאגרת רש"ג מסופר שעם פטירתו של רב נחמן "נפל שמדא וגזר זדגרד לבטולי שבתא".

רב רחומי השני

רב רחומאי השני היה אמורא בדור השביעי. עמד בראש ישיבת פומבדיתא אחרי רפרם בשנים 449 - 493, היה תלמידו של רבינא (חברו של רב אשי), והוא מספר על מנהגי רבינא רבו במסכת יומא בסוף ימיו נגזר שמד על יהודי בבל על ידי המלך יזדגרד.

רבא

רָבָא (280 בקירוב - 355), היה מראשי הדור הרביעי של אמוראי בבל במאה הרביעית, ולפי גירסת הילקוט שמעוני נמנה ככהן (ראה למטה). מפורסם במחלוקותיו המרובות בגמרא עם אביי, שבהן נפסקה ההלכה על פיו כמעט בכל מחלוקת. דיוניהם ידועים בשם "הוויות אביי ורבא", ו"הם שיא בדרכי העיון של ההלכה והמשפט התלמודי". אביו היה רב יוסף בר חמא, ורבו המובהק היה רב נחמן. לאחר פטירתו של אביי עברה ישיבת פומבדיתא, שהייתה המרכז לפעילות ההלכתית באותה העת, למחוזא, עירו של רבא, והוא כיהן בה 14 שנה כראש הישיבה.

רבי אבא בר אחא

רבי אַבָּא בר אחא היה מאמוראי ארץ ישראל, אשר ירד לבבל, ככל הנראה בן הדור השני.

פעמים רבות מוסר בשם רבינו, וכונתו לרב, כך שמסתבר שהיה תלמידו.

רבי אלעאי מוסר בשמו.

שמואל (אמורא)

שמואל (165 לספירה לערך, נהרדעא - 257 לספירה לערך) הוא אמורא מפורסם בן הדור הראשון של אמוראי בבל, כהן ומנהיג הקהילה היהודית בנהרדעא. שותפו להנהגת יהדות בבל ולעיון התלמודי, רב, הגיע מארץ ישראל לבבל בשנת 219 לספירה, ייסד את המתיבתא (ישיבה) היהודית בסורא אשר בבבל. שמואל היה לחברו של רב ובר-הפלוגתא שלו. מלבד תפקידיו בהנהגה ובתורה, היה שמואל גם רופא ואסטרונום, ושימש כרופאו של רבי יהודה הנשיא. על שמו בית החולים שמואל הרופא.

אמוראים
אמוראי ארץ ישראל
הדור הראשון (עד 250) רבן גמליאל ברבירבי חייארבי ינאירבי אושעיארבי אפסרבי יהושע בן לוי • רבי חנינא בר חמאלוי בר סיסיבר קפרארבי ירמיה (הראשון)
הדור השני (עד 280) רבי יהודה נשיאהרבי שמעון בר אבארבי יוחנןריש לקישרבי אלעזר • רבי יוסי בר חנינארב כהנא (השני)רבי יעקב בר אידיחזקיהיהודה בן רבי חייאאבא דמן יפו
הדור השלישי (עד 310) רבן גמליאל הרביעירבי אמירבי אסירבי אבהורבי אבין • רבי חייא בר אבאעולארבי זירארבה בר בר חנהרבי אלעאירב עוירא • רבי חנינא בר פפירבי ירמיה (השני)רב הושעיארב חנינארבי אבא בר ממלתחליפא בר מערבארבי אבדימי דמן חיפהרבי אבא הראשוןרבי פרידארבי אלכסנדריאבימי בר פפי
הדור הרביעי (עד 340) חסא דאשתמוערבי יהודה נשיאה השנירבי ירמיהרבי אחארבי ברכיהרבי יוסי בר זבידארבי יונהרבי חלקיהרבי זריקאיצחק בן אלישיברבי הושעיא איש טריארבי אבא בר זבינאאבימי בריה דרבי אבהואבימי בר טובירבי יוסנא
הדור החמישי (עד 380) הלל נשיאהרבן גמליאל החמישי • רבי יוסי ברבי בוןרבי מנארב חנניה
הדור השישי (עד 410) רבי יהודה נשיאה השלישירבי תנחומארבי שמואל בן רבי יוסי ברבי בון
אמוראי בבל
הדור הראשון (עד 250) רב כהנארבשמואלמר עוקבאקרנארב שילארב אסי
הדור השני (עד 280) רב הונארב יהודהרבה בר אבוהרב ירמיה בר אבארב כהנא (השני)רב ברונאחייא בר יוסףרב גידל • רב חייא בר אשירבה בר ירמיהרב קטינא
הדור השלישי (עד 310) רב נחמןרב ששתרב חסדארבהרב יוסףרבה בר רב הונארב יוסף בר חמארמי בר אבארבי אבא הראשוןרב הונא (הכהן)
הדור הרביעי (עד 340) אביירבארמי בר חמארב אחא בר יעקברב ספרארב כהנא מפום נהרארב אידי בר אביןרב חייא בר אביןרב שיזבירב יצחק בריה דרב יהודהרבא בר רב שילארפרם בר פפא
הדור החמישי (עד 380) רב נחמן בר יצחקרב פפארב הונא בריה דרב יהושערב זבידרב פפיאמימרמר זוטרארב משרשיארב אדא בר אבארב דימי מנהרדעא
הדור השישי (עד 430) רבינארמי בר אבא (השני)רב אשי • רב הונא בר נתןרב כהנא (הרביעי)
הדור השביעי (עד 465) רב יימרמרימרמר בר רב אשירפרםרב אחא בריה דרבאיהודה בר מרימר
הדור השמיני (עד 500) רבה תוספאהרבינא האחרוןרבה יוסי

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.