אמון (מלך יהודה)

אָמוֹן היה מלך יהודה במשך שנתיים (642 לפנה"ס-640 לפנה"ס) ממותו של מנשה אביו ועד לרציחתו. תיאורו מופיע במקרא בספר מלכים ובספר דברי הימים.

אמון בן מנשה נושא שם מצרי המעיד על השפעה מצרית חזקה ביהודה בתקופתו. כאשר נולד בשנת 665 כבר הורגשה ההיחלשות האשורית והנטייה הפרו-מצרית גברה. הסתלקותה של אשור, אשר עליה נשענו הוא ומנשה אביו, חיזקה את מתנגדיו הפוליטיים. מסיבה זו אמון בן מנשה הישראלי שהומלך בידי אשור נרצח בידי האצולה היהודאית כדי לגרום להפיכה שושלתית[1].

אמון
Amon rex
איור משנת 1553
לידה 665 לפנה"ס
ירושלים, ממלכת יהודה
פטירה 643 לפנה"ס (בגיל 22 בערך)
ירושלים, ממלכת יהודה
מדינה ממלכת יהודה
מקום קבורה גן עוזא
בת זוג יְדִידָה בַת עֲדָיָה מִבָּצְקַת
שושלת בית דוד
תואר מלך יהודה
אב מנשה
אם משלמת בת חרוץ
צאצאים יאשיהו
יורש העצר יאשיהו
מלך יהודה ה־15
641 לפנה"ס – 643 לפנה"ס

תיאורו על פי המקרא

אמון נולד בשנת 664 לפנה"ס למנשה מלך יהודה ולמשולמת בת חרוץ מן יטבה.[2] כאשר היה בן 16 נולד בנו יאשיהו[3] מאשתו יְדִידָה בַת עֲדָיָה מִבָּצְקַת[4] שמלך אחריו.

לאחר שנתיים של מלוכה מרדו בו והרגוהו. לא נאמר מי היו המורדים ומה היו מניעיהם, אך כתוב כי "עם הארץ" התנגד למרד, הכה את הקושרים והמליך את בנו יאשיהו הילד (גיל 8) תחתיו.[5]

במדרש חז"ל

אמון מתואר כמלך רשע. לא זו בלבד שהלך בדרכי מנשה אביו[6] אלא שגם לא שב בתשובה, בניגוד למנשה.[7] הוא אסר את עבודת הקרבנות על המזבח, עד כדי כך שהמזבח העלה קורי עכביש מחוסר שימוש,[8] ועליו דרשו את הפסוק "והנה עלה כולו קמשונים"[9].

בדברי הימים[10] נאמר עליו "כי הוא אמון הרבה אשמה", ודרשו חז"ל[11] שאשמתו הייתה ששרף את התורה,[12] או שבעל את אמו.[13] לפי הגרסה האחרונה, כאשר בא על אמו שאלה אותו האם הוא יכול ליהנות ממעשה כזה. הוא ענה לה שלא, אלא הוא עושה זאת רק כדי להכעיס את הבורא.

הגמרא אומרת[14] שהיה ראוי שאמון יוזכר בין המלכים שאין להם חלק לעולם הבא מרוב עוונותיהם, אלא שבגלל כבודו של בנו יאשיהו, שהיה צדיק, לא נמנה בין אלה.

הערות שוליים

  1. ^ יגאל בן-נון, קיצור תולדות יהוה, רסלינג, 2016
  2. ^ ובפירוש דעת מקרא סבור שהיא ידפת.
  3. ^ משום שיאשיהו היה בן שמונה במלכו.
  4. ^ מלכים ב', כב א
  5. ^ מלכים ב, כא, כ"ד
  6. ^ מלכים ב, כא, י"ט-כ"א
  7. ^ דברי הימים ב, לג, י"ג-כ"ג
  8. ^ בבלי סנהדרין קג ע"א
  9. ^ משלי כד, לא.
  10. ^ ב, לג, כ"ד
  11. ^ בבלי סנהדרין קג ע"ב
  12. ^ והדרש הוא שהתורה נקראת אמון, כמשלי ח, ל': "ואהיה אצלו אמון". (סדר עולם רבה פרק כד)
  13. ^ והדרש הוא "אמון" - אמו (מהרש"א סנהדרין שם).
  14. ^ בבלי סנהדרין קד ע"ב
מלכי יהודה ושנת עלייתם לכס המלוכה (לפני הספירה)
רחבעם אביה אסא יהושפט יהורם אחזיהו עתליה יהואש אמציה עוזיהו
928 911 908 867 846 843 842 836 798 769
יותם אחז חזקיהו מנשה אמון יאשיהו יהואחז יהויקים יהויכין צדקיהו
758 733 726 698 641 639 609 608 597 596–586
אמון (פירושונים)

האם התכוונתם ל...

יאשיהו

יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה היה בנו של אמון מלך יהודה מאשתו יְדִידָה בַת עֲדָיָה מִבָּצְקַת. הוא נמשח למלך בגיל שמונה, לאחר שאביו נרצח על ידי מתנקש. במסורת היהודית מתוארכת מלכותו מ-640 לפנה"ס עד ל-609 לפנה"ס - (המאה השביעית לפנה"ס). בשל היחלשות האימפריה האשורית, התרחבו ככל הנראה בתקופתו שטחי הממלכה והתחזקה עצמאותה המדינית. כמו כן, הוא הנהיג רפורמה דתית מרחיקת לכת. נהרג בקרב עם מצרים שהתרחש במגידו.

יהויקים

יְהוֹיָקִים מלך יהודה בשנים 609 לפנה"ס עד 598 לפנה"ס, היה בנו של יאשיהו.

צפניה בן כושי

צְפַנְיָה בֶּן-כּוּשִׁי נביא שניבא בזמן המלך יאשיהו מלך יהודה. נביא שפנה לגולים בכתב ובעל פה. ספר צפניה קרוי על שמו ומספר על נבואותיו. צפניה הוא הנביא היחידי במקרא שייחוסו נזכר ארבעה דורות לפניו. צפניה מנבא את אחת מנבואות הזעם והתוכחה, ממהנוקשות אשר מופיעות במקרא.

רג'יסייד

המונח רג'יסייד (הלחם המילים מלטינית: regis שפירושו מלך או מונרך + cida שפירושו "רוצח" או cidium שפירושו "הרג") מתייחס לרצח (כולל התנקשות והוצאה להורג) של מלך, קיסר או כל ריבון אחר.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.