אל שווימר

אדולף ויליאם ("אל") שְוִוימֶראנגלית: Adolph William ("Al") Schwimmer; ‏ 10 ביוני 1917 – 10 ביוני 2011) היה מהנדס טיסה וטייס יהודי אמריקאי ולימים ישראלי, מחלוצי התעופה במדינת ישראל, מייסד התעשייה האווירית לישראל, חתן פרס ישראל למפעל חיים ותרומה לחברה לשנת 2006.

אל שווימר
אל שווימר, 1955
פרסים והוקרה פרס ישראל על מפעל חיים ותרומה לחברה, 2006

קורות חיים

אל שווימר נולד לג'ון ולציפורה שווימר בניו יורק בשנת 1917. הוריו היו מהגרים מיהדות מזרח אירופה, ובילדותו עברה משפחתו לברידג'פורט, קונטיקט. אהבתו למטוסים החלה כנער כשעבד כשוליה של טכנאי מטוסים בשדה התעופה קרוב למקום מגוריו, במקביל ללימודיו. מאוחר יותר השלים לימודי אווירונאוטיקה, הוסמך כמכונאי תעופה וכמהנדס טיסה וקיבל רישיון טיס מרשות התעופה הפדרלית האמריקאית. עבד תחילה כפקח טיסה בחברות לוקהיד ודאגלס, ובהמשך התקבל לעבודה כמהנדס טיס בחברת TWA.

במלחמת העולם השנייה שירת כמהנדס טיס וכאיש צוות של מטוסי תובלה והפצצה של חיל האוויר האמריקני באירופה ואף קיבל אות הוקרה על "תושייה ואומץ לב". ביקור במחנה ברגן בלזן קירב את שווימר ליהדות ונטע בו את רעיון הציונות. בשנת 1947 התבקש על ידי "ההגנה" לעזור בהברחת פליטים יהודים מאירופה לארץ ישראל ובהמשך התבקש לסייע בעקיפת האמברגו האמריקני על מכירת נשק ומטוסים למזרח התיכון. משליח "ההגנה" יהודה ארזי, ששהה באותה עת בארצות הברית, הוא קיבל סכומי כסף בעזרתם יכול היה להתחיל בפעילותו. הוא הקים חברה סרטים אמריקאית שהייתה אמורה להפעיל מפציצים והבריח בכך את המטוסים למדינת ישראל דרך צ'כוסלובקיה.[1]

All Schwimer passport
דרכונו של אל שווימר משנת 1958 שאיתו השתמש לנסיעותיו לחו"ל בהיותו מנכ"ל התעשייה האווירית לישראל

שווימר, שהיה באותה תקופה מהנדס טיס בחברת TWA, שכנע שיש ביכולתו לעזור בהקמת חיל אוויר בישראל. הוא הקים חברה בשם "שרותי אוויר שווימר" (Schwimmer Aviation), רכש באמצעותה מחברת לוקהיד שלושה מטוסי לוקהיד קונסטליישן וחמישה מטוסי C46 קומנדו מעודפי מלחמת העולם השנייה, והחל לשפץ אותם בשדה התעופה ברבנק בקליפורניה. תוך כדי פעילות זאת הצטרפו אליו, כעובדי החברה בשכר, צוותי אוויר וקרקע לצורך השמשת המטוסים והטסתם. בעזרת קצין בדימוס של חיל האוויר האמריקאי, שהיה בעל זיכיון להקמת חברת התעופה של פנמה העבירו שווימר וחבריו את המטוסים המשופצים, שמספרם הגיע לכעשרה, לפנמה ומשם דרך ברזיל, סנגל, מרוקו וסיציליה לישראל. שווימר רכש גם 4 מפציצי B-17 מבצר מעופף, בסופו של דבר שלושה מהם הגיעו לישראל.[2]

מטוסי התובלה הופעלו במלחמת העצמאות במסגרת להק תובלה אווירית והשתתפו בין היתר במבצעים:

בקיץ 1948, גם משום שהיה נתון למעקב השלטונות האמריקניים, עלה שווימר לישראל יחד עם טייסים מארצות הברית ומקנדה שגייס לעזרת ישראל במלחמת העצמאות, במסגרת ארגון מח"ל (מתנדבי חוץ-לארץ) שהוא נמנה עם מקימיו. במהלך המלחמה שימש כראש להק אוויר וכמהנדס ראשי בחיל והיה ממקימי חיל האוויר הישראלי. לאחר מלחמת העצמאות, ולמרות צו המעצר שהוצא נגדו, חזר שווימר לארצות הברית ונשפט על ידי בית משפט בלוס אנג'לס יחד עם חברים נוספים. שווימר הורשע, אך על אף שלא התנצל הוא לא נשלח לכלא, זכויותיו האזרחיות (כמו זכות ההצבעה והזכות להיות עובד מדינה) נשללו ממנו. בשנת 2001 חנן הנשיא ביל קלינטון את שווימר מבלי שביקש.

בתחילת שנות ה-50, כשהיה בעל האנגר לשיפוץ ותחזוקת מטוסים, שכנע אותו שמעון פרס, שהיה בשליחות משרד הביטחון בארצות הברית, לעלות לישראל ולהקים בה האנגר דומה שיטפל במטוסי חיל האוויר הישראלי. שווימר נענה לאתגר וחזר לישראל בשנת 1952, ובשנת 1953 הקים בלוד האנגר שנקרא "המכון הממשלתי לבדק מטוסים", בשיתוף היימן שמיר ודני אגרונסקי, וטיפל במטוסי הבוכנה שהיו אז ברשות חיל האוויר. כישוריהם של שווימר וממשיכי דרכו הפכו את "בדק", ממפעל קטן לאחת מתעשיות התעופה הגדולות והידועות בעולם, שמפתחת ומייצרת טילים, מטוסי קרב, מזל"טים, מכ"מים ולוויינים - "התעשייה האווירית לישראל". בשנת 1955 נשא לאישה את רנה לבית דגן (קורנפלד).

שווימר כיהן כמנכ"ל הראשון של התעשייה האווירית לישראל במשך 24 שנים. בין היתר, היה ממקימי המחלקה לאווירונאוטיקה בטכניון ושימש במשך שתי קדנציות כיועץ לראש הממשלה לנושאי טכנולוגיה ותעשייה. ב-1985 תיווך מטעם ישראל בעסקת הנשק שהתפתחה לפרשת איראן-קונטראס. בשנת 1987 הקים את ארגון "חוקה לישראל", ארגון עממי רחב הלוחם למען חופש הדת ורפורמה חוקתית. שווימר יסד וכיהן כיושב ראש של ארגון "הרוב הציוני" שפועל ליצירת חברה ישראלית חופשית, אזרחית ודמוקרטית באמצעות שילוב הניסיון של ילידי ישראל עם האנרגיה של העולים. בשנת 2006 ייסד שווימר את המכון למנהיגות העתיד.

פרסים והוקרה

  • תואר דוקטור של כבוד למדעים טכניים מהטכניון, 1968
  • חבר כבוד באגודה למדעי התעופה והחלל (על תרומה מיוחדת וחשובה לתעופה וחקר החלל בישראל)
  • פרס הרצל על תרומה לביטחון המדינה, 1976
  • אזרחות כבוד של העיר ניו יורק, 1998
  • פרס מועדון "כנפי הזהב" - אות הוקרה מעמותת ידידי חיל האוויר על מפעל חיים, 1999
  • פרס "עין על ציון צופייה" - אות הוקרה על תרומתו לחיל האוויר
  • פרס בן-גוריון על מפעל חיים, 2003
  • פרס ישראל על מפעל חיים ותרומה לחברה, 2006

אל שווימר נפטר ב-10 ביוני 2011 בבית החולים תל-השומר, ביום הולדתו ה-94. הוא הותיר אחריו רעייה, בן, בת ונכדים.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ רונן מדזיני, הנשיא פרס נפרד מאל שווימר: "מנהיג ללא חת", באתר ynet, 11 ביוני 2011
  2. ^ המטוס הרביעי נתפס ולא הגיע כלל לישראל (איך הפסיד חיל האוויר מפציץ B-17 רביעי, באתר "מרקיע שחקים").
10 ביוני

10 ביוני הוא היום ה־161 בשנה (162 בשנה מעוברת), בשבוע ה־24 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 204 ימים.

1917

שנת 1917 היא השנה ה-17 במאה ה-20. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1917 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

1917 בארץ ישראל

להלן אירועים בולטים שהתרחשו במהלך שנת 1917 באזור ארץ ישראל.

2011

שנת 2011 היא השנה ה-11 במאה ה-21. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 2011 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

2011 בישראל

2011 בישראל (ה'תשע"א-ה'תשע"ב) היא השנה בה חגגה מדינת ישראל 63 שנה מיום היווסדה.

אומבריה

אומבריה (באיטלקית: Umbria) הוא מחוז הררי באיטליה, בעמק נהר הטיבר. המחוז שוכן בחלק הפנימי של חצי האי האיטלקי בין רכסי הרי האפנינים. גבולות המחוז הם: בצפון-מערב - מחוז טוסקנה, במזרח - מחוז מארקה ובדרום - במחוז לאציו בדרום. מצפון לחבל נמצא מחוז אמיליה-רומאניה. שטח המחוז 8,456 קמ"ר ואוכלוסייתו מונה 834,000 תושבים. בירת המחוז היא העיר פרוג'ה.

המחוז קרוי על שם שבט האומברים אשר התיישבו באזור במאה ה-6 לפנה"ס. האומברים דיברו שפה קרובה לשפה הלטינית הקרויה "אומברית". על אף שהמחוז קרוי על שמם של האומברים שטחו של מחוז אומבריה שונה משמעותית משטחי האומברים מתקופת רומא העתיקה. כך לדוגמה, פרוג'ה, בירת המחוז, הייתה בימי הרומים שייכת לאטרוסקים ועד היום ניתן למצוא בה שרידים מרשימים מאותה התקופה.

סמל המחוז כולל את שלושת הנרות אשר מובלים ב"מרוץ הנרות" (Festa dei Ceri), בעיר גוביו, המתרחש כל שנה ב-15 במאי, מאז המאה ה-12, והמסתיים בריצה, כאשר הנרות נשמרים במצב ניצב. במעלה התלול של הר אינג'ינו (Ingino), שמתחתיו בנויה העיר.

גבריאל (טיל)

גבריאל הוא טיל ים-ים מתוצרת התעשייה האווירית. הטיל פותח בשנות השישים על בסיס טיל קרקע-קרקע בשם לוז. במלחמת יום הכיפורים נעשה בגבריאל שימוש קרבי לראשונה ובהצלחה רבה בקרב לטקיה, בקרב טרטוס ובקרב דמיאט. כ-50 טילי גבריאל נורו במלחמה זו, קרוב למחציתם פגעו במטרה.

ה'תרע"ז

ה'תרע"ז (5677) או בקיצור תרע"ז היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-28 בספטמבר 1916, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 16 בספטמבר 1917. שנה מסוג הכז, איננה מעוברת, ואורכה 354 ימים. זו שנת שמיטה.

ה'תשס"ו

ה'תשס"ו (5766) ובקיצור תשס"ו –

היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-4 באוקטובר 2005, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 22 בספטמבר 2006.המולד של תשרי חל ביום שני, 16 שעות ו-876 חלקים. לפיכך זו שנה מסוג גכה, איננה מעוברת, ואורכה 354 ימים.זו שנה חמישית לשמיטה, ושנת 9 במחזור העיבור ה-304. תקופת ניסן שבשנה זו היא תחילת שנת 26 במחזור השמש ה-206.שנה זו היא שנת 1,937 לחורבן הבית, ושנת 2,317 לשטרות.

מדינת ישראל חגגה ביום העצמאות ה'תשס"ו 58 שנות עצמאות.

הימן שמיר

הימן שמיר (שכטמן) (1920 - 2 בדצמבר 1973) היה מכותבי תוכנית רמז-שמיר להקמת חיל האוויר הישראלי, וסגן מפקד החיל במלחמת העצמאות. בהמשך היה מחלוציה של התעשייה האווירית לישראל.

התעשייה האווירית לישראל

התעשייה האווירית לישראל בע"מ, או בקיצור: התעשייה האווירית, בראשי תיבות: תע"א (באנגלית: Israel Aerospace Industries; בראשי תיבות: IAI) היא חברה ממשלתית ישראלית אשר מפתחת ומייצרת בעיקר מוצרים תעופתיים, מערכות חלל, מערכות ביטחוניות וצבאיות, ומוצרי אלקטרוניקה. התעשייה האווירית היא החברה הגדולה בישראל בתחום תעשיית המטוסים והחלל. משרדיה ומתקניה של התעשייה האווירית נמצאים בחלקו המזרחי של נמל התעופה בן-גוריון על פני שטח של כ-2,000 דונם. בנוסף, קיימים מפעלים ביהוד, באשדוד, בבאר יעקב, בבאר שבע, בשדה התעופה עטרות וברמת הגולן. נכון לשנת 2016 מועסקים בחברה כ-15,000 עובדים, רובם מהנדסים, הנדסאים וטכנאים, בנוסף מועסקים עוד כ-3,400 עובדים מקומיים בחברות קשורות וחברות בת ברחבי העולם.

בסוף 2017 דווחה החברה על התקשרויות בהיקף שיא בעסקאות עם לקוחות, בסך של כ-4.5 מיליארד דולר מתחילת שנת 2017, וגידול בצבר ההזמנות לסך של 10.8 מיליארד דולר. אגרות החוב של החברה נסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב.

טייסת 101

טייסת 101, המכונה גם "טייסת הקרב הראשונה", היא טייסת מטוסי הקרב הראשונה של חיל האוויר הישראלי. לאורך השנים הפעילה הטייסת מטוסי קרב שונים: אוויה S-199 ("סכין"), ספיטפייר, P-51 מוסטנג, סי-בי, מיסטר, מיראז' 3C ("שחק"), נשר, כפיר ואחרים. כיום מפעילה הטייסת מטוסי F-16C ("ברק") מבסיס חצור.

כ' בסיוון

כ' בסיוון הוא היום העשרים בחודש התשיעי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים בחודש השלישי

למניין החודשים מניסן. כ' בסיוון לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שלישי,

חמישי

ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא גהז".

להק תובלה אווירית

להק תובלה אווירית (לת"א) היה הלהק הראשון של חיל האוויר הישראלי, והתקיים למעשה עוד לפני הקמתו. המסגרת התקיימה, בשמות שונים, מראשית 1948 ועד ל-19 בדצמבר 1948 וכללה צי מטוסי תובלה מסוגים שונים למטרות מגוונות של תובלה אווירית, הטסת נוסעים, הצנחת ציוד ואף הטלת פצצות. רוב טייסי הלהק ככולם היו אנשי מח"ל (מתנדבי חוץ לארץ, טייסים יהודים ולא יהודים יוצאי חילות האוויר של צבא ארצות הברית, קנדה ועוד, שהתנדבו לסייע ליישוב היהודי בארץ ישראל). למרות שמם, כמעט כולם היו שכירים שקבלו כמה מאות דולרים לחודש, השווים לכמה אלפים בערכי ימינו (2015). קבוצה ייחודית בלהק היוו 18 אנשי צוות אוויר שנשכרו בשוודיה. לאחר פירוקו היווה הלהק את הבסיס לטייסת 106, ובמידת מה, גם לאל על. מפקד הלהק היה מוניה מרדור.

מבצע בלק

מבצע בלק היה מבצע רכבת אווירית של מטוסי תובלה במלחמת העצמאות להובלת מטוסים, נשק ותחמושת, שנרכשו עבור ישראל בצ'כוסלובקיה, כחלק מעסקת הנשק הצ'כוסלובקית-ישראלית. במסגרת המבצע בוצעו כ-100 גיחות, כמעט כולן החל מאמצע מאי. המבצע הסתיים ב-12 באוגוסט 1948. המשלוחים כללו מאות טונות של ציוד ונשק, לרבות מטוסי קרב מסוג אוויה S-199, גרסה צ'כית של מסרשמיט Bf 109.

מרדכי הוד

מרדכי (מוטי) הוד (פיין) (28 בספטמבר 1926 – 29 ביוני 2003) היה המפקד השביעי של חיל האוויר מאפריל 1966 עד מאי 1973 ופיקד על מבצע מוקד שהשמיד את חילות האוויר הערביים בתחילת מלחמת ששת הימים.

נשר (מטוס)

נשר הוא מטוס הקרב הראשון שיוצר בישראל. המטוס יוצר בתעשייה האווירית לישראל, על-פי התוכניות של מטוס מיראז' 5 הצרפתי שלא סופק לישראל בעקבות אמברגו הנשק. המטוס זכה להצלחה רבה במלחמת יום הכיפורים, עם יחס הפלות של 5:111 לטובתו.

פרס הרצל (הסתדרות ציוני אמריקה)

פרס הרצל של הסתדרות ציוני אמריקה הוא מדליית זהב שהוענקה לראשונה ב-1959 לאישיות שהצטיינה במעשים למען הציונות. רבים רואים בפרס זה את "פרס נובל של הציונות".

הזוכה הראשון בפרס, ביוני 1959, היה נשיא מדינת ישראל, יצחק בן-צבי.

בין הזוכים נמנו:

הלורד בלפור (המדליה נמסרה לאחיינו לאחר מותו) (1959)

אבא הלל סילבר (1960),

עמנואל ניומן (1961) ושוב בשנת 1973

לואי ליפסקי (1962)

וינסטון צ'רצ'יל (1964),

הארי טרומן (1965),

זלמן שזר (1967),

נחום גולדמן (1968),

לסטר פירסון (1969)

אבא אבן (1971)

האנס הייב

דוד בן-גוריון (1972)

אל שווימר (1976)

גולדה מאיר (1977)

ג'ורג' מיני, מנהיג תנועת העבודה האמריקנית על תמיכתו רבת השנים בישראל (1978)

מנחם בגין (1980)שלדון אדלסון (2009).

צ'ארלס וינטרס

צ'ארלס תומפסון וינטרס (באנגלית: Charles "Charlie" Thompson Winters; ‏10 בפברואר 1913 - 30 באוקטובר 1984) היה איש עסקים אמריקני שעזר לישראל במלחמת העצמאות. לבקשת ידידו אל שווימר, וינטרס עזר להבריח לישראל שלושה מפציצים כבדים מסוג B-17 שהיוו את טייסת 69 של חיל האוויר הישראלי ותרמו לניצחון ישראל במלחמה. וינטרס נשפט והורשע בהפרת חוקי הנייטרליות של ארצות הברית, ונדון לקנס של 5,000$ ולמאסר של שנה וחצי. בשנת 2008 קיבל חנינה לאחר המוות מאת הנשיא ג'ורג' בוש הבן.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.