אל הציפור

אֶל הַצִפּוֹר הוא שירו הראשון של חיים נחמן ביאליק שהתפרסם. השיר פורסם בשנת 1891, כאשר היה המשורר בן 19. השיר כתוב במשקל מלעילי, בהתאם להגייה האשכנזית (שבה דוברה בזמנו העברית בפי כל יהודי אשכנז). נושא השיר הוא הגעגועים לארץ ישראל, כפי שתוארו בספרות היהודית לדורותיה ובהגות הציונית בת זמנו.

אל הציפור
אחד מבתי השיר, בכתב ידו של ביאליק
אחד מבתי השיר, בכתב ידו של ביאליק
סינגל
יצא לאור 1891
שפה עברית (הגייה אשכנזית)
כתיבה חיים נחמן ביאליק
לחן משה מילנר‏ (1934) • א"צ אידלסון

מילות השיר

שָׁלוֹם רָב שׁוּבֵךְ, צִפּוֹרָה נֶחְמֶדֶת,
מֵאַרְצוֹת הַחֹם אֶל-חַלּוֹנִי –
אֶל קוֹלֵךְ כִּי עָרֵב מַה-נַּפְשִׁי כָלָתָה,
בַּחֹרֶף בְּעָזְבֵךְ מְעוֹנִי.

זַמְּרִי, סַפֵּרִי, צִפּוֹרִי הַיְקָרָה,
מֵאֶרֶץ מֶרְחַקִּים נִפְלָאוֹת,
הֲגַם שָׁם בָּאָרֶץ הַחַמָּה, הַיָּפָה,
תִּרְבֶּינָה הָרָעוֹת, הַתְּלָאוֹת;

הֲתִשְׂאִי לִי שָׁלוֹם מֵאַחַי בְּצִיּוֹן,
מֵאַחַי הָרְחוֹקִים הַקְּרוֹבִים?
הוֹי מְאֻשָּׁרִים! הֲיֵדְעוּ יָדוֹעַ
כִּי אֶסְבֹּל, הוֹי אֶסְבֹּל מַכְאוֹבִים?

הֲיֵדְעוּ יָדוֹעַ מָה רַבּוּ פֹה שׂוֹטְנַי,
מָה רַבִּים, הוֹי רַבִּים לִי קָמִים?
זַמְּרִי, צִפּוֹרִי, נִפְלָאוֹת מֵאֶרֶץ,
הָאָבִיב בָּהּ יִנְוֶה עוֹלָמִים.
 

הֲתִשְׂאִי לִי שָׁלוֹם מִזִּמְרַת הָאָרֶץ,
מֵעֵמֶק, מִגַּיְא, מֵרֹאשׁ הָרִים?
הֲרִחַם, הֲנִחַם אֱלוֹהַּ אֶת-צִיּוֹן,
אִם עוֹדָהּ עֲזוּבָה לִקְבָרִים?

וְעֵמֶק הַשָּׁרוֹן וְגִבְעַת הַלְּבוֹנָה –
הֲיִתְּנוּ אֶת-מֹרָם, אֶת-נִרְדָּם?
הַהֵקִיץ מִשְּׁנָתוֹ הַשָּׂב בַּיְּעָרִים,
הַלְּבָנוֹן הַיָּשֵׁן, הַנִּרְדָּם?

הֲיֵרֵד כִּפְנִינִים הַטַּל עַל הַר חֶרְמוֹן,
אִם יֵרֵד וְיִפֹּל כִּדְמָעוֹת?
וּמַה-שְּׁלוֹם הַיַּרְדֵּן וּמֵימָיו הַבְּהִירִים?
וּשְׁלוֹם כָּל-הֶהָרִים, הַגְּבָעוֹת?

הַאִם-עוֹד לֹא-נָבְלוּ הַפְּרָחִים שָׁתַלְתִּי
כַּאֲשֶׁר נָבַלְתִּי אָנֹכִי?
אֶזְכְּרָה יָמִים כְּמוֹהֶם פָּרַחְתִּי,
אַךְ עַתָּה זָקַנְתִּי, סָר כֹּחִי.

 

וְאַחַי הָעֹבְדִים, הַזּוֹרְעִים בְּדִמְעָה –
הֲקָצְרוּ בְרִנָּה הָעֹמֶר? –
מִי יִתֶּן-לִי אֵבֶר וְעַפְתִּי אֶל-אֶרֶץ
בָּהּ יָנֵץ הַשָּׁקֵד, הַתֹּמֶר!

כְּבָר כָּלוּ הַדְּמָעוֹת, כְּבָר כָּלוּ הַקִּצִּים –
וְלֹא הֵקִיץ הַקֵּץ עַל-יְגוֹנִי,
שָׁלוֹם רָב שׁוּבֵךְ, צִפּוֹרִי הַיְקָרָה,
צַהֲלִי-נָא קוֹלֵךְ וָרֹנִּי!
 

יצירת השיר

Bialik & Ravnitzki.jpeg
ביאליק ורבניצקי (צולם לפני 1934)

לשיר, שנכתב כשנה וחצי מוקדם יותר, היו מספר גרסאות אשר נגנזו על ידי ביאליק עד אשר בחר בגרסה הסופית.[1] בספר "השירים: חיים נחמן ביאליק, המהדורה המלאה והמעודכנת" מצוין כי "לנוסח שפורסם קדמו כמה גרסאות גנוזות, המגלות כי לקראת גיבושו הסופי של השיר הושמטו ממנו ארבעים וארבע שורות, שבהן מציג המשורר את עצמו כיהודי כבד ייסורים, מאריך בקינה ובתלונה ושופך דמעות רבות על הדלות, המצוקה והאסונות שפקדו אותו בצינת החורף [...] זהו שירו הראשון של ביאליק שפורסם בדפוס. קדמו לו לפחות שמונה שירים שנשארו גנוזים במחברותיו של המשורר".[2]

בשנת 1891 נפגש ביאליק לראשונה עם יהושע חנא רבניצקי באודסה. בפגישה זו הציג ביאליק לרבניצקי את שירו "אל הציפור", בתקווה שרבניצקי יפרסמו בבמה הספרותית שלו "פרדס". רבניצקי היה כבר ידוע כמבקר ספרות מחמיר, בעוד ביאליק היה עדיין צעיר כבן 18, שרבניצקי ראה בו עוד חרזן הבא להתפרסם על חשבון ביטאונו. רבניצקי הואיל בכל זאת לקרוא את השיר, ולמרות שלא התלהב במיוחד זיהה את הפוטנציאל של מחברו, והחליט להכניס ממש לפני סגירת הביטאון את "אל הציפור" ל"פרדס", אף שבקושי מצא מקום לשיר. כך, הודות לרבניצקי, זכה ביאליק לראות את שירו המודפס הראשון, ובהמשך שימש "פרדס" בימה לשירים נוספים של ביאליק כגון: "אֶל הָאַגָּדָה", "עַל סַף בֵּית-הַמִּדְרָשׁ" ו"אִגֶּרֶת קְטַנָּה".

ביאליק זכר לרבניצקי חסד זה והכיר לו תודה על מחווה זו. בהקדשה לקובץ שיריו משנת תרס"ח כתב ביאליק לרבניצקי:

ליקר לי מאח י"ח רבניצקי
בפרדסך צפצפה ציפורי ראשונה
ומאז ועד הנה החזקת בידי
עתה צמחה נוצתה וכנפה נכונה
אהיה כאשר אהיה – ואהבתך עמדי...

לחנים וביצועים

השיר נפוץ בלחנים רבים. לראשונה הוקלט השיר בביצועו של מרדכי רוט בשנת 1934 ללחן של משה מילנר. לחן נוסף נכתב על ידי א"צ אידלסון.[3] אחד מהלחנים המוכרים ביותר, שבוצע על ידי אמנים שונים כגון נחמה הנדל, אבי טולדנו, אבישי כהן ושי גבסו, הוא לחן עממי של שיר יידי בשם "טיף אין וועלדעלע" ('בעמקי החורש'). ב-2018 הקליטו הדג נחש ביצוע בלחן חדש לשיר.

לקריאה נוספת

  • פ' לחובר, חיים נחמן ביאליק: חייו ויצירותיו, תל אביב: דביר, תרצ"ז.
  • מאיר בוסק, 'למקורות "אל הציפור"', הפועל הצעיר, מ, 40 (תשכ"ט), 23–24.
  • משה אונגרפלד, 'אור חדש על ראשית יצירתו של ח.נ. ביאליק: שמונים שנה ל"אל הציפור"', הספרות ב, 4 (תשל"א), 842–855. (עם נוסחים שונים של השיר, עמ' 848–855)
  • דוד יוסף בורנשטיין, 'למקורות "אל הציפור"', כנסת, א (תרצ"ו), 81–102. (נדפס שוב בתוך: גרשון שקד (עורך), ביאליק: יצירתו לסוגיה בראי הביקורת: אנתולוגיה, ירושלים: מוסד ביאליק, תשל"ד, 85–106; מהדורה ב: תשנ"ב – גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר")
  • יעל רשף, 'בין שתי הטעמות', פנים: כתב עת לתרבות, חברה וחינוך, 52–53 (2010), 165–173.
  • זיוה שמיר, הניגון שבלבבו - השירי הלירי הקצר של ח"נ ביאליק, פרק רביעי, "עתה זקנתי, סר כחי", הוצאת ספרא בשיתוף הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2011.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אל הציפור, באתר העמותה למורשת הזמר העברי.
  2. ^ אבנר הולצמן (עורך), השירים: חיים נחמן ביאליק, המהדורה המלאה והמעודכנת, עמ' 18; ציטוט באתר זמרשת.
  3. ^ יובל "אל הצפור" בבית ביאליק, הצופה, 1 באפריל 1941.
Continuo

Continuo הוא האלבום השביעי של אבישי כהן, שיצא במאי 2006 בהוצאת Razdaz Recordz.

Continuo כולל עשר יצירות אינסטרומנטליות, כולן מלבד Ani Maamin הולחנו על ידי כהן. הסגנון המוזיקלי של Continuo מערב שני ניגודים: מוזיקה מולחנת לעומת מוזיקה מאולתרת (ניגוד המבוטא בעיקר דרך סגנון קלאסי כנגד סגנון ג'אז), ומוזיקה מערבית לעומת מוזיקה מזרח-תיכונית. למרות הניגודים הסגנוניים, Continuo אחיד למדי בסגנונו וזאת בהשוואה לשני אלבומיו הקודמים של כהן, At Home ו-Lyla. כמו רוב עבודותיו של כהן, גם Continuo בעל מאפייני קצב עשירים, הכוללים פוליריתמיקה ומשקלים מורכבים.

לאחר האלבום הקודם At Home, שבו לראשונה הוצגה שלישיית הג'אז Avishai Cohen Trio ושימשה בו כהרכב הגרעיני, Continuo הוא האלבום הראשון המבוסס כולו על הרכב הטְרִיוֹ: כהן בתפקיד הבס על קונטרבס, סאם בארש בתפקיד הפסנתרן ומארק ג'וליאנה בתפקיד המתופף. שתיים מהיצירות באלבום קרויות על שמם של שני חברי הטריו הנוספים. במחצית מסך יצירות האלבום נוסף אל הטריו עמוס הופמן על עוד, שלו תפקיד מרכזי בחלקים המזרח-תיכוניים של האלבום. Continuo מסמן נקודה משמעותית בהתגבשות הסגנון המוזיקלי של כהן, ומהווה נדבך בולט במיוחד ברפרטואר שלו. רבות מהיצירות בו נוגנו בהופעותיו הרבות של הרכב הטריו של כהן לאורך השנים, ובולטות בהן Samuel, ‏One For Mark, ‏Nu Nu, ‏Elli ו-Smash.

אבישי כהן (בסיסט)

אבישי כהן (נולד ב־20 באפריל 1970 בכברי) הוא נגן קונטרבס, גיטרה בס, זמר, ומלחין ג'אז ישראלי בעל קריירה בינלאומית. התגלה על ידי הפסנתרן צ'יק קוריאה וניגן לצדו כמלווה. כסולן ומוביל טריו משלו הוציא שישה-עשר אלבומים. הצליל של אבישי כהן מתאפיין במוטיבים אוריינטאלים ומודאליים לצד ג'אז הרמוני מודרני.

אינויאשה

אינויאשה (ביפנית: 犬夜叉; "אינו" - כלב ו"יאשה" - שד) היא סדרת מאנגה שנוצרה על ידי רומיקו טקהאשי אשר פורסמה ביפן במגזין היפני "Weekly Shōnen Sunday" בין ה-13 בנובמבר 1996 עד ה-18 ביוני 2008. עלילת הסדרה מתמקדת בחצי שד, בתלמידת תיכון, בנזיר תאוותן, בשד שועל ובמחסלת שדים, אשר חוברים יחדיו במהלך תקופת הסנגוקו ומנסים לאתר את כל רסיסי תכשיט ארבע הנשמות על מנת למנוע מהם להגיע לידי נבלי הסדרה. בפרט עוסקת הסדרה בדמותו של הנבל הראשי נאראקו.

בעקבות הצלחת סדרת המאנגה, הופקה סדרת אנימה אשר התבססה על עלילת המאנגה. הסדרה שודרה מה-16 באוקטובר 2000 עד ה-13 בספטמבר 2004 ברשת הטלוויזיה היפנית Yomiuri TV והכילה 167 פרקים. בישראל, שודרה הסדרה במהלך העשור הראשון של המאה ה-21 בערוץ הילדים, בגרסה היפנית המקורית, עם כתוביות בעברית וללא צנזור תכנים פרובוקטיביים.

מלבד סדרת האנימה, הופקו גם ארבעה סרטי קולנוע באורך מלא וסרט OVA (סרט קצר אשר יצא ישירות ל-DVD). כמו כן, לאורך השנים הופקו גם משחקי וידאו שונים לסדרה.

צוות הסדרה כולל שמות כמו מאסאמי האטה, המוכר בזכות עבודות כמו הפעמון של צ'ירין, וסוסומו נישיזאווה, הבמאי של היקארו נו גו.

הסדרה המקורית הסתיימה. לאחר שידור האנימה המקורית, הופק המשך לאנימה הנקרא "InuYasha: The Final Act", המבוסס על המשך המאנגה מכרך 66 עד 56.

בינה לנדאו

בינה לנדאו (ביידיש: לאנדאו; Bina Landau;‏ 2 בנובמבר 1925 – 24 ביוני 1988) הייתה זמרת סופרן יהודייה-אמריקאית ממוצא פולני ששרה ביידיש ובעברית.

היינריך צבי ויניק

היינריך (היינץ) צבי ויניק (בגרמנית: Heinrich (Heinz) Zwi Winnik, ‏29 ביולי 1902, נפולוקואוץ, בוקובינה (אוסטרו-הונגריה) – 11 בנובמבר 1982 ירושלים) היה פסיכיאטר ופסיכואנליטיקאי ישראלי בכיר, יליד בוקובינה. לפני מלחמת העולם השנייה פעל בגרמניה, אוסטריה ורומניה. עלה לארץ ישראל מרומניה בשנת 1941 וכיהן כפרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים.

וולקאם טו איזראל

וולקאם טו איזראל - הוא האלבום העשירי של להקת ההיפ הופ הישראלית הדג נחש ואלבום האולפן השמיני, אשר יצא לאור ב-9 במרץ 2018.

הסינגל הראשון שיצא מתוך האלבום הוא "עוד יהיה טוב" שיצא ב-5 באפריל 2017, פזמון השיר הוא סימפול לשירו של דודו זכאי "עוד יהיה טוב בארץ ישראל" (מילים ולחן:שייקה פייקוב) את הבתים החדשים כתבו שאנן סטריט, גיא מר ויאיא כהן אהרונוב אך ככבל שירי הלהקה הקרדיט ניתן לכותבים ובנוסף לכל חברי הלהקה, את העיבוד לשיר ביצעו יוסי פיין ו דודוש קלמס ואת הלחן יצרו יחד כל חברי ההרכב.

הסינגל השני באלבום הוא השיר "סע" (מילים: הדג נחש, לחן: יאיא כהן אהרונוב, שלומי אלון והדג נחש, עיבוד: יוסי פיין והדג נחש והפקה מוזיקלית: יוסי פיין) שיצא ב-15 בינואר 2018 וזכה להצלחה ולביקורת חיוביתאת כל השירים באלבום עיבד יוסי פיין.

את "אל הציפור" עיבדו בנוסף יוסי מזרחי וחברי הדג נחש.

את "יומולדת 40" ו"טיפות של אור" עיבדו בנוסף ג'וני גולדשטיין וחברי הדג נחש.

את ההפקה המוזיקלית ביצע יוסי פיין.

חיים נחמן ביאליק

חַיִּים נַחְמָן בְּיַאלִיק (י' בטבת תרל"ג, 9 בינואר 1873 – כ"א בתמוז תרצ"ד, 4 ביולי 1934) היה מגדולי המשוררים העבריים בעת החדשה, סופר, מסאי, מתרגם, עורך ומו"ל שהשפיע רבות על התרבות העברית המודרנית, וזכה לתואר "המשורר הלאומי".

הסופר הרוסי מקסים גורקי כתב:

ברוך קורצווייל, מפרשניו החשובים של ביאליק, כתב על ביאליק:

יצירותיו של ביאליק תורגמו לשפות רבות, ובהן תרגומים רבים לאנגלית, לצרפתית, לגרמנית, לרוסית, לערבית (על ידי זכאי אהרן) וליידיש.

חנה'לה הנדלר

חנה'לה הנדלר (1901 - 8 בפברואר 1987) הייתה שחקנית תיאטרון ישראלית.

יהושע חנא רבניצקי

יהושע חנא רבניצקי (נולד ב-13 בספטמבר 1859 באודסה – נפטר ב-1944 בתל אביב) (י"ד אלול, תרי"ט – י"א אייר, תש"ד), סופר, מבקר ספרותי, עיתונאי, עורך, מוציא לאור ופובליציסט. ידוע בעיקר בשיתוף הפעולה שלו עם חיים נחמן ביאליק בהוצאה לאור של מיזמים שונים, ובראשם: "ספר האגדה", שבו כינסו מבחר גדול מאגדות חז"ל שהופיעו בתלמוד ובמדרשים.

יצחק אדל

יצחק אֶדֶל (Edel;‏ 1 בינואר 1896 – 12 בדצמבר 1973) היה מלחין, מורה ומחנך ישראלי.

לאה שלנגר

לאה שלנגר (נולדה ב-10 בפברואר 1932) היא שחקנית, זמרת, עיתונאית, שדרנית רדיו, ומתרגמת ישראלית.

נדב לויתן

נדב לויתן (21 באפריל 1943 – 10 בינואר 2010) היה סופר, פזמונאי, תסריטאי ובמאי ישראלי.

על הדרך עץ עומד

על הדרך עץ עומד (במקור ביידיש: אויפֿן וועג שטייט אַ בוים; בתעתיק אנגלי: Oyfn veg shteyt a boym), הוא שיר יידי מאת איציק מאנגר שנכתב בוורשה בירת פולין בשנת 1938, התפרסם לראשונה ב-21 באפריל 1938 בעיתון הוורשאי "נײַע פֿאָלקסצײַטונג" ולאחר מכן נכלל בקובץ שיריו "וואָלקענס איבערן דאַך" (עננים מעל הגג), שראה אור בשנת 1942 בלונדון בהוצאה 'אַליינעניו' (לבדי), הוצאה עצמית של המחבר. שירו של מאנגר הוא גרסה למוטיב העממי היהודי של עץ כפוף העומד על אם הדרך. גרסתו המפורסמת של שיר עממי זה מספרת על יהודי שנוסע לארץ ישראל בעיניים דומעות ועל שמחת בית ישראל כשייסעו לארץ.

שירו של מאנגר הוא בלדה לירית על ילד המבקש להפוך לציפור שתעוף אל העץ הנטוש, העומד לבדו בחורף כדי לזמר לו שיר עליז ולנחמו; האמא היהודייה, הדואגת לבנה פן יצטנן, ואהבתה-דאגתה כמעט חונקת אותו, מפצירה בבנה שילבש בגדים חמים שמא יקפא, אולם עם הבגדים גופו כבד והוא אינו יכול לעוף, והעץ נותר מיותם. קוראי השיר לא הסתפקו ברובד הפשטני ומצאו בו, בדיעבד, את אווירת השואה הממשמשת ובאה ורבדים סמליים עמוקים יותר. לממד הטרגי של השיר הוסיפה המלודיה שנכתבה לו, כנראה על ידי פיליפ לסקובסקי. על אף שנכתב זמן קצר לפני מלחמת העולם השנייה, השיר מזוהה במידה רבה עם זיכרון השואה ועם העולם היהודי במזרח אירופה שחרב. השיר הוא שירו הפופולרי ביותר של מאנגר. הוא זכה למספר תרגומים לעברית – הידוע שבהם הוא של נעמי שמר – ולביצועים רבים ביידיש ובעברית.

פרדס (מאסף ספרותי)

"פרדס" היה מאסף ספרותי בעריכתו של יהושע חנא רבניצקי ובהוצאתו, שפורסם באודסה, 1892–1896. המאסף יצא בשלושה כרכים, וכלל יצירות ספרותיות ועיוניות של טובי היוצרים ואנשי הרוח של התקופה. שירו הראשון של חיים נחמן ביאליק, "אל הציפור", פורסם לראשונה בכרך הראשון של "פרדס".

פרדס (פירושונים)

האם התכוונתם ל...

רות יפה

רות יפה (Ruth Jaffe‏; 4 בדצמבר 1907 – 17 במאי 1996) הייתה פסיכיאטרית, פסיכואנליסטית, מנהלת מרכז לבריאות הנפש שלוותה (1956-1973) ופרופסור לפסיכיאטריה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל אביב.

שעות רגישות

שעות רגישות הוא האלבום העשירי של אבישי כהן, שיצא בישראל באוגוסט 2008 בהוצאת Razdaz Recordz ובהפצת הליקון, וזכה למעמד אלבום זהב.

שעות רגישות הוא האלבום היחיד מאת כהן עד כה שיועד מראש לקהל הישראלי ושסגנונו בגדר מוזיקה קלה. מבחינה זו ובחינות נוספות, זהו האלבום החריג ביותר בדיסקוגרפיה של כהן, הידוע בשאר העולם בעיקר כאמן ג'אז אינסטרומנטלי.

האלבום כולל שנים-עשר שירים שונים, רובם בעברית, וכולם למעט אחד בביצועו של כהן. כמה משירי האלבום שוחררו כסינגלים, וביניהם הלהיטים "שובי אליי" ו"אהבה חדשה".

תחיית הלשון העברית

תחיית הלשון העברית היא תהליך שהתחולל באירופה ובארץ ישראל בסוף המאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים, ובמסגרתו הפכה השפה העברית מלשון כתובה וליטורגית המשמשת לצרכים דתיים או ספרותיים בעיקר, ללשון מדוברת, רב-מערכתית ולאומית. תהליך זה לא היה תהליך לשוני גרידא, אלא הוא השתבץ במערכת רחבה של תהליכים שחלו בעם ישראל באותה תקופה, ובעיקר במהפכה הציונית ובהתפתחות היישוב העברי החדש בארץ ישראל. תהליכים אלה הביאו, בסופו של דבר, להקמת מדינת ישראל כמדינה לאומית עברית.

השם "תחייה" אינו שם מדויק לתהליך זה, משום שלפי רוב ההגדרות העברית לא הייתה לשון מתה לפני התהליך[דרושה הבהרה]; נעשה בה שימוש נרחב וניכרו בה תהליכים של התפתחות והשתנות גם לפני תחילת התהליך. עם זאת, התהליך הוא יחיד במינו. הבלשנות המודרנית אינה מכירה מקרה נוסף שבו לשון שכלל לא הייתה מדוברת בפי דוברים ילידיים הפכה ללשון לאומית המשמשת באופן רב-מערכתי, וכל זאת בתוך פרק זמן של כמה עשרות שנים בלבד (מוכרים כמה תהליכים שבהם לשון שהייתה מדוברת בפי מיעוט הפכה ללשון כללית).

התהליך הביא גם לשינויים לשוניים בשפה. אף שבתודעתם של מחוללי התהליך הם רק המשיכו את השימוש בשפה "מהמקום שבו נפסקה חיותה", הרי לאמיתו של דבר הם יצרו מצב לשוני חדש, שמאפייניו שאובים גם מן השפה העברית על כל תקופותיה וגם מן השפות האירופיות שעל רקען התחולל התהליך, בראש ובראשונה היידיש (במידה מסוימת גם על הארמית התלמודית, הערבית ושפות נוספות). הלשון החדשה שנוצרה היא העברית הישראלית בת-זמננו.

חיים נחמן ביאליק
שירים אל הציפור • תחזקנה • אם יש את נפשך לדעת • עציץ פרחיםהמתמידהכניסיני תחת כנפךעל השחיטהבעיר ההרגהלא זכיתי באור מן ההפקרשיר העבודה והמלאכהלמתנדבים בעם • ביום קיץ יום חום • בגינהשיר לחמוטלשבת המלכה • פרש • קן ציפורהפרח לפרפרהפרפר לפרח • בין העצים הירקרקים‎ • היא יושבה לחלוןנדנדהמעבר לים • הברכה • מתי מדבר האחרוניםלכבוד החנוכה • בערוגת הגינה • מקהלת נוגניםקומי צאייש לי גןהקיץ גווע • אם יש את נפשך לדעת • אחרי מותילבדי
סיפורים ספר האגדהאלוף בצלות ואלוף שוםגילוי וכיסוי בלשון • החצוצרה נתביישה • אריה "בעל גוף"התרנגולים והשועלשירים ופזמונות לילדיםאגדת שלושה וארבעהויהי היוםמסע הדג‎
הנצחה קריית ביאליקבית ביאליקגבעת ח"ןפרס ביאליקכפר ביאליקשדרות ח"ןכיכר ביאליקמוסד ביאליקרחוב ביאליקקמפוס ביאליק-רוגוזיןשדרות ח"ן
ערכים קשורים מאניה ביאליק‎אירה יאןמרדכי עובדיהומשה אונגרפלדראדיאהל שםעונג שבת

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.