אל-עריאן

אַל עַרְיַאןערבית: العريان) הוא כפר ערבי באזור נחל עירון הנמצא בתחום המועצה האזורית מנשה. הכפר נוסד בשנת 1880 על ידי אחמד סולימאן, וצאצאיו מתגוררים בו גם כיום. משמעות השם היא "עירום", ומקורו מיוחס למראה השטח, שהיה מיוער בעבר, אחרי שעציו נכרתו כדי לשמש כדלק לרכבות.

אל-עריאן הוא יישוב מוכר מאז ינואר 1995[2]. ההכרה הושגה בעקבות פעילות של המועצה האזורית מנשה, יחד עם עמותת הכפר, שהחלה ב-1987, ובמהלכה אף הוגשה עתירה לבג"ץ[3].

אל-עריאן
שם בערבית العريان
מחוז חיפה
מועצה אזורית מנשה
גובה ממוצע[1] ‎367 מטר
סוג יישוב יישוב כפרי אחר
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 191 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 1.6% בשנה עד סוף 2018
מפת היישובים של מועצה אזורית מנשה
באדום - אל -עריאן
בירוק - מיקום בניין המועצה

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ תשובת שר הפנים לשאילתא, 29 במרץ 1995
  3. ^ ראשי המועצה לדורותיהם, אתר המועצה האזורית מנשה (יאיר גבאי)
ברקאי

בַּרְקַאי הוא קיבוץ מזרם הקיבוץ הארצי, נוסד בשנת 1947 על ידי עולים מרומניה ומפולין, ועלה על הקרקע בתאריך 10 במאי 1949. הקיבוץ ממוקם בפתח המערבי של בקעת עירון, במועצה אזורית מנשה.

ב-1950 הצטרף לקיבוץ גרעין גדול של בוגרי תנועת השומר הצעיר מצפון אמריקה. חבריו השפיעו רבות על אופי הקיבוץ והם מהווים הגוף הגדול ביותר באוכלוסייה.

שמו של הקיבוץ הוצע על ידי פרופ' נתן מארק מרומניה, ויש לו שני פירושים. הראשון הוא ראשי תיבות ל"בני עבודה, רומניה, קיבוץ, ארץ ישראל", לכבוד הגרעין המייסד של הקיבוץ. השני מסמל את ברקאי, כוכב השחר, שזרח מחשכת האימה של מלחמת העולם השנייה.

המרכז לבריאות הנפש שער מנשה

המרכז לבריאות הנפש שער מנשה הוא בית חולים פסיכיאטרי בקרבת פרדס חנה-כרכור. בית חולים זה הוא המוסד הרפואי הגדול ביותר בישראל לחולי נפש. מטופלים בו מבוגרים מגיל 18 ומעלה. מנהלו של בית החולים הוא ד"ר אלכסנדר גרינשפון.

המשולש

המשולש (בערבית: المثلث, תעתיק: אלְמֻתַ'לַּת') הוא כינוי לאזור התיישבות ממזרח לשרון, במורדות הרי השומרון, בו מרוכזים ישובים ערביים ישראליים רבים. הכינוי "המשולש" ניתן לשטח זה, שהועבר מירדן לישראל בעקבות הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות בין ישראל לירדן. האזור נמתח לאורך "הקו הירוק", בעברו במורדות המערביים של הרי השומרון. על פי הערכות שונות, מתגוררים באזור המשולש יותר מ-300,000 בני אדם.

כפר גליקסון

כְּפַר גְּלִיקְסוֹן הוא קיבוץ במישור החוף ליד המושבה פרדס חנה-כרכור וליד בנימינה השייך למועצה אזורית מנשה.

הקיבוץ נוסד בשנת 1939 כיישוב חומה ומגדל על ידי עולים מהונגריה ומרומניה. בשנת 1944 הונחה אבן הפינה לנקודת הקבע של הקיבוץ.

בעשור הראשון של המדינה לא צלחה דרכו של הקיבוץ והוא שקע בחובות.

הקיבוץ נקרא על שמו של משה יוסף גליקסון שהיה מנהיג ציוני ועיתונאי בארץ ישראל. גליקסון עמד בראש תנועת הנוער הנוער הציוני והיה עורך עיתון הארץ במשך 15 שנה.

כיום מתגוררים בכפר גליקסון כ-300 תושבים. הקיבוץ מתפרנס, בין היתר, מחקלאות: רפת "גל-ים", גידולי שדה, ותעשייה: מפעל אומגה לייצור חומרי יצירה, מעונות יום לילדים, בריכת שחייה למנויים ועוד.

כפר פינס

כְּפַר פִּינֶס הוא מושב דתי בצפון השרון בפתחת ואדי ערה. נקרא על שם הרב יחיאל מיכל פינס, סופר ועסקן מאנשי חובבי ציון, והוקם בידי עולים ממרכז אירופה בשנת 1933.

מאור

מָאוֹר הוא מושב באזור השרון ליד העיר חדרה השייך למועצה אזורית מנשה.

מגל (קיבוץ)

מַגָּל הוא קיבוץ בצפון השרון, על קו התפר כ-10 ק"מ מדרום-מזרח לחדרה.

מועצה אזורית מנשה

מועצה אזורית מנשה היא מועצה אזורית השוכנת בשטח שממזרח לחדרה היא הוקמה בשנת 1950. המועצה כוללת בתוכה קיבוצים, מושבים ומעט כפרים ערביים שמדרום לנחל עירון, ושני יישובים קהילתיים. שטח המועצה הוא כ-160,000 דונם.

שם המועצה נגזר מהתנ"ך. שטחי המועצה נמצאים בנחלת שבט מנשה.

סמל המועצה מציג את הראם, כסמל לחיות הבר ששכנו באזור בעבר.

המועצה תומכת בקבוצת הכדורסל "הפועל גן שמואל מנשה" וכן בקבוצת כדורעף בליגה הבכירה, בשיתוף עם מועצה אזורית עמק חפר ועיריית חדרה.

ראש המועצה הוא אילן שדה.

מייסר

מֵיסִר (בערבית: مـَيْسـَر) הוא כפר ערבי-ישראלי באזור המשולש, הנמצא בתחום המועצה האזורית מנשה.

מענית

מַעֲנִית הוא קיבוץ על גבול השרון והשומרון, מדרום-מזרח לפרדס חנה-כרכור, בתחום המועצה האזורית מנשה.

מצפה אילן

מִצְפֵּה-אִילָן הוא יישוב קהילתי דתי בין קציר לבין חריש (כ-2 ק"מ מזרחית לחריש), בתחומי מועצה אזורית מנשה.

מצר (קיבוץ)

מֶצֶר הוא קיבוץ בצפון-מערב השומרון, כשבעה קילומטר מדרום-מזרח לפרדס חנה-כרכור, וסמוך ליישוב שער מנשה.

משפחת כבהא

משפחת כבהא (נכתבת גם קבהא ו-כבהה; בערבית: كبها) נחשבת המשפחה הערבית הגדולה ביותר בישראל. בני המשפחה נמצאים בעיקר בסביבות ואדי עארה (נחל עירון).

חמולת כבהא נדדו מחצי האי ערב לפני כחמש מאות שנה לארץ ישראל.

בני המשפחה מתגוררים בכפרים: ברטעה, אום אל-קוטוף (הכפר הוקם על ידי בני כבהא כיישוב בת של ברטעה), עין אל-סהלה, אל-עריאן, ערערה, כפר קרע, עארה, באקה אל-גרבייה, וכן בערים נצרת, יפו, שפרעם וחיפה.

הכפר ברטעה הוקם באמצע המאה ה-19 על ידי בני שבט כבהא. על פי מסורות בעל פה, בני השבט עברו באמצע המאה ה-18 מבית ג'יברין ליעבד. באמצע המאה ה-19 חלק מבני כבהא עזבו את יעבד בחיפוש אחר אזור מחיה ורכשו את שטחה של ברטעה, בו מצאו מעיין ומרעה למקניהם. עם הזמן התפתחה ברטעה ונוסדו מסביבה כפרי לוויין, אף הם של בני כבהא: אום אל-קוטוף, עין אל-סהלה, ואדי עארה וטורא אל-ערבייה.

בין בני המשפחה:

פרופ' מוסטפא כבהא, נולד בכפר אום אל-קוטוף במשולש, בפתחו המערבי של ואדי ערה. בן למשפחת כבהא שלה שושלת יוחסין מן המאה השביעית, שתושבי הכפר כולו משתייכים אליה.

שפיק כבהא - זמר ערבי-פלסטיני, בן למשפחה מוסלמית מכפר קרע שבוואדי ערה. נרצח ב-2013.

ריאד כבהא - ראש מועצת בסמ"ה.

מרואן כבהא - כדורגלן ערבי-ישראלי המשחק בעמדת הקשר האחורי בהפועל באר שבע.

עלא ראתב עבד אללטיף כבהא - רצח קצין וחייל ופצע עוד 2 חיילים בפיגוע דריסה ליד מבוא דותן ב-16 במרץ 2018 ונפצע במהלך הפיגוע. אחיו עצאם (עסאם) ראתב עבד אללטיף כבהא נעצר בעקבות הפיגוע.

שהיר כבהא - שחקן תיאטרון, קולנוע וטלוויזה ערבי ישראלי.

נחל עירון

נַחַל עִירוֹן (בערבית: وادي عارة; תעתיק: ואדי עארה) הוא נחל באזור רמות מנשה והשרון הצפוני בארץ ישראל, באורך 20 קילומטרים, הממוקם בקווי המפגש של השומרון, רמות מנשה, והשרון. הנחל הוא אחד מיובלי נחל חדרה.

ראשיתו של נחל עירון בהר אלכסנדר שליד אום אל־פחם, משם הוא יורד לכיוון דרום-מערב, במקביל לקו התחום בין רכס אום אל־פחם לקער רמות מנשה. כקילומטר ממערב לצומת משמר הגבול יוצא הנחל אל מישור השרון הצפוני, ומתחבר לנחל חדרה מדרום למושב תלמי אלעזר.

בעמק הנחל ועל גדותיו מספר גדול של יישובים. בחלקו המזרחי, ההררי, היישובים הערביים (ממזרח למערב) מושריפה, מוצמוץ, עין איברהים, אום אל פחם, ערערה, עארה וכפר קרע אום אל קוטוף, חור צקר, דאר אל חנון, אל עריאן, ביאדה, עין אבראהים וואדי אל קצב, מערבה משם, לאורך חלקו המישורי, היישובים היהודיים ברקאי, עין עירון, עין שמר, מענית, גבעת חביבה, שער מנשה ותלמי אלעזר. צמוד לאפיקו עובר כביש מספר 65, המכונה כביש ואדי עארה, המחבר בין צומת משמר הגבול לצומת מגידו, ומשמש כעורק תחבורה חשוב במדינת ישראל.

עין עירון

עין עירון הוא מושב באזור הצפון בוואדי ערה השייך למועצה אזורית מנשה.

המושב הוקם בשנת 1934, על ידי קבוצת תושבים אשר עלו לארץ ישראל בימי העלייה השנייה. שמו של המושב ניתן לו עקב מיקומו הצופה על נחל עירון הסמוך. בשנת 1939 נמנו ביישוב 174 תושבים ב-54 משקים.

בסמוך למושב נמצא האתר הארכאולוגי תל אסור ושמורת עין ארובות.

עין שמר

עֵין שֶׁמֶר הוא קיבוץ סמוך לפרדס חנה-כרכור השייך למועצה אזורית מנשה.

רכס אמיר

רכס אמיר הוא קמר, רכס הרים המהווה את חלקו הדרום-מזרחי של הכרמל בצפון-מערב השומרון.

פסגתו של הרכס היא הר אלכסנדר, שגובהו 527 מטרים. בפסגת הר אלכסנדר ניצב קברו של שייח' איסכנדר, ובסמוך לו מכל מים עבור השכונות הגבוהות של אום אל פאחם. הנוף מהפסגה מוסתר כיום על ידי הבנייה הגבוהה בעיר.

אום אל פאחם היא היישוב המרכזי ברכס אמיר, בו פזורים גם יישובים נוספים כמו מי עמי, אל-עריאן, קציר, עין אל-סהלה, ערערה.

גבולו של רכס אמיר הוא בצפון בכביש נחל עירון, בדרום אגן נחל חדרה ובדרום-מזרח אזור עמק דותן.

תחנה מרכזית חדרה

תחנה מרכזית חדרה היא התחנה המרכזית של העיר חדרה. התחנה ממוקמת במערב העיר בסמוך לצומת חדרה שעל כביש 4. מתחנת אוטובוסים זו יוצאים קווי אוטובוס בין עירוניים לפחות ל-16 ערים (חיפה, נוף הגליל, עפולה, אריאל, זכרון יעקב, רעננה, נתניה, תל אביב, ירושלים ואילת, חריש, קיסריה, טבריה, אור עקיבא, בני ברק, רמת גן, הוד השרון) כשלרוב הערים האלו יוצא יותר מקו אוטובוס בין-עירוני אחד. בנוסף יוצאים מן התחנה קוי אוטובוס עירוניים רבים. את מרבית הקוים שבתחנה מפעילה "אגד" ואת השאר מפעילה חברת "קווים".

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.