אל-ג'יב

אל-ג'יבערבית: الجيب) הוא כפר ערבי-מוסלמי בנפת אל-קודס של הרשות הפלסטינית, כ-4 ק"מ מדרום מזרח לרמאללה, סמוך להתנחלות גבעון החדשה. המקום מזוהה עם העיר המקראית גבעון. בכפר חיים 4,933 תושבים, נכון ל-2016[1].

אל-ג'יב (כפר)
الجيب
Eljibcenter9840
טריטוריה הרשות הפלסטינית  הרשות הפלסטינית
נפה אל-קודס
אוכלוסייה
 ‑ בכפר 4,933 (2016)
קואורדינטות 31°51′04″N 35°10′59″E / 31.851177°N 35.183072°E
אזור זמן UTC +2
(למפת ירושלים רגילה)
Jerusalem location map with titles2
 
אל-ג'יב
אל-ג'יב
East Jerusalem enclaves
מפת "מובלעת ביר נבאללה" בה כלוא הכפר מוקף מכל צדדיו בגדר ההפרדה

היסטוריה

ארכאולוגים מעריכים כי הכפר היה מיושב בתקופת הברונזה המוקדמת ובמרבית תקופת הברונזה התיכונה (בערך 3000 עד 1550 לפנה"ס). משלהי תקופת הברונזה המאוחרת (1550 עד 1200 לפנה"ס).

מקובל לזהות את גבעון המקראית עם אל ג'יב ששימר את שמה. זיהוי זה נתמך במציאת 63 מרתפי יין מהמאה השמינית והשביעית לפנה"ס, כאשר כתובות בעברית על כדי היין מאששות את זיהוי המקום כגבעון[2].

התקופה העותמאנית

על פי מפקד אוכלוסין עות'מאני משנת 1596, 106 משפחות התגוררו בכפר[3]. בשנת 1870, לפי חוקר ארץ ישראל ויקטור גרן, גרו בכפר 88 משפחות. בשנת 1863, חוקר ארץ ישראל ויקטור גרן ביקר בכפר וכתב שגרו בו כ-500 תושבים[4]. הכפר מוזכר בסקר של הקרן לחקר ארץ ישראל משנת 1883[5].

בתקופת המנדט הבריטי

במפקד אוכלוסין מ-1922 שנערך על ידי המנדט הבריטי, אוכלוסיית אל-ג'יב מנתה 465 תושבים, כולם מוסלמים[6]. במפקד 1931 אוכלוסיית אל-ג'יב מנתה 643 תושבים, ב-153 בתים[7]. בשנת 1945 אוכלוסיית אל-ג'יב מנתה 830 תושבים, אשר בבעלותם 8,205 דונם של קרקע, על פי סקר הכפרים של המנדט הבריטי בארץ ישראל[8].

לאחר 1967

מאז מלחמת ששת הימים ב-1967, אל-ג'יב נמצאת תחת שלטון ישראלי[9].

בשנת 1977 הוקמה במחנה צבאי ירדני הנטוש הצמוד לכפר ההתנחלות גבעון[10], ובשנת 1981 הוקמה בסמוך גבעון החדשה[11].

לאחר הסכם אוסלו, השטח הבנוי של אל-ג'יב סווג כשטח B.

בזמן האינתיפדה השנייה בשנת 2003, החלה ישראל בהקמתה של גדר הפרדה. הכפר כותר על ידי הגדר בתוך "מובלעת ביר נבאללה", תוך איבוד חלק מהשטחים החקלאיים שלו[12]. ב-1998 החל להיבנות על אדמות הכפר סמוך, להתנחלות גבעת זאב, בית כנסת המכונה "איילת השחר" על אדמה פרטית וללא היתרי בנייה. ב-2008 החלה בניית מבנה נוסף, המשמש כולל לחוזרים בתשובה של עמותת "בניך ציון". המתחם כולו יושב על אדמותיו של רבאה אללטיף, תושב אל ג'יב. ביולי 2008 עתר אללטיף לבג"ץ ודרש שהמנהל האזרחי יאכוף את צווי ההריסה שהוצאו למקום. בתגובה לעתירה טענו בגבעת זאב כי רכשו את הקרקע, אולם התברר כי מסמכי הרכישה זויפו. לבסוף נקבע כי המדינה תהרוס, את בית הכנסת והכולל[13].

שכונת אל-ח'לאיילה

שכונת אל-ח'לאיילה נמצאת בצד המערבי של הכפר ממערב לכביש 436. השכונה מוקפת בהתנחלויות גבעת זאב מצפון ושני חלקי גבעון החדשה ממערב ומזרח. בשנת 2002, חסם הצבא בערמות עפר וסלעים, את הכביש המחבר בין אל-ג'יב לכביש 436 ושכונת אל-ח'לאיילה. ב-2005, הוקמה גדר הפרדה והוצב מחסום ("מחסום אל ג'יב") שאויש בשוטרי משמר הגבול וחברות אבטחה פרטיות באופן קבוע. על תושבים הוטלו ההגבלות תנועה במחסום, מעבר פלסטינים היוצאים מרמאללה דרכו אסור למעט תושבי שכונת אל-ח'לאילה, תושבי א-נבי סמואיל, שזוהי דרך הגישה היחידה שלהם לרמאללה ולכפרים שבצפון-מערב ירושלים, וכן פלסטינים בעלי היתר לעבודה בהתנחלות גבעת זאב ועובדי או"ם העוברים בכלי רכב של האו"ם[14]. בפברואר 2013, הורשעו ארבעה שוטרי משמר הגבול בהתעללות בצעיר פלסטיני במחסום. באירוע שהתרחש בשנת 2009, הם הכניסו כלב לג'יפ שבו הוחזק הפלסטיני, שפכו עליו מים, הכו אותו בבטנו וצילמו את ההתעללות[15].

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ^ מפקד אוכלוסין 2017, באתר של הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה
  2. ^ מערכת ההגנה של העיר גבעון התנבי"ת נתגלתה בחפירות ‭יב‬רד, חרות, 29 באוקטובר 1962
  3. ^ According to Hütteroth and Abdulfattah, 1977, p. 122, all the inhabitants were Christian. According to Toledano, 1984, pp. 311-314, the population of Al Jib was Muslim, as Al Jib never had a Christian population in the sixteenth century
  4. ^ Guérin, 1868, pp. 385-391
  5. ^ Conder and Kitchener, 1882, SWP II, p. 305
  6. ^ Barron, 1923, Table VII, Sub-district of Ramallah, p. 16
  7. ^ Mills, 1932, p. 47
  8. ^ Department of Statistics, 1945, p. 25
  9. ^ שפי גבאי, גבעון נכנעה שוב:עתה היא קוראת לעצמה אל ג'יב, דבר, 15 באוגוסט 1967
  10. ^ בגבעון מקימים בית לסלפאק, מעריב, 9 בדצמבר 1977
  11. ^ התנחלות חדשה ליד גבעון, מעריב, 15 בינואר 1980
  12. ^ ניר חסוןהסיפור הקפקאי של תושבי הכפר שנכלא בין הגדר לירושלים, באתר הארץ, 18 ביוני 2013
  13. ^ חיים לוינסוןכתובת על בית המשפט העליון: "לא הורסים בית כנסת, רוצים מדינה יהודית", באתר הארץ, 4 בנובמבר 2015
  14. ^ תושבי שכונת אל-ח'לאיילה נותקו מכפרם, אל-ג'יב, שנכלא במובלעת, נובמבר 2006
  15. ^ ניר חסוןארבעה שוטרי מג"ב הורשעו בהתעללות בצעיר פלסטיני, באתר הארץ, 14 בפברואר 2013
א-ראם

אַ-רַּאם היא עיירה בנפת אל-קודס של הרשות הפלסטינית, דרומית מזרחית לעיר רמאללה. חלק מן העיירה כלול בשטחה המוניציפלי של ירושלים, אך מרביתה מחוץ לגדר ההפרדה. חלק מהחוקרים מזהים את א-ראם עם העיר המקראית רמה, שהייתה מן הערים החשובות בנחלת שבט בנימין

אל-קובייבה

אֶל-קֻבֵּיבֶּה (ערבית القبيبة) הוא כפר ברשות הפלסטינית, השוכן בשטח B כשני קילומטרים מצפון להר אדר. משמעות שמו של הכפר הוא "הכיפה הקטנה". בשנת 2010 התגוררו באל-קובייבה 3,321 תושבים.

בכפר שוכנת כנסיית אל-קובייבה הפרנציסקנית המנוהלת על ידי משמורת ארץ הקודש ואשר מנציחה את התגלות ישו לשניים מתלמידיו בדרך לאמאוס, מיד לאחר שנצלב. כחצי קילומטר ממערב לכנסייה, בלב כיפה מיוערת, שוכנת אכסניה פרנציסקנית.

אל-קודס (נפה)

נפת אל-קודס (ירושלים) היא אחת מ-16 נפות הרשות הפלסטינית, הנפה ממוקמת במרכז יהודה ושומרון. בירת הנפה על פי החוק הפלסטיני היא מזרח ירושלים, אך על פי החוק הישראלי שהוא החוק היחיד הנאכף במקום ירושלים כולה מהווה שטח ריבוני של מדינת ישראל, ואין לרשות הפלסטינית כל מעמד לגביה. כניסה של פלסטינים מיישובי הנפה לירושלים מחייבת היתר כניסה לישראל, כמו בכל עיר אחרת. יחד עם זאת, מדי יום שישי מתאפשרת כניסת מתפללים להר הבית לא היתר.[דרוש מקור]שטח הנפה הוא 345 קמ"ר. על פי אומדן הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2014 בנפה התגוררו 411,640 נפשות. מספר זה כולל את תושבי מזרח ירושלים[דרוש מקור].

אלעיזריה

אלעיזריה (בערבית: ﺍﻟﻌﻳﺯﺮﻳﺔ) היא עיירה פלסטינית ממזרח לירושלים ומצפון לאבו דיס. בעיירה מתגוררים כעשרת אלפים תושבים, רובם המכריע מוסלמים וקיים מיעוט של נזירים ונזירות נוצרים המתגוררים במוסדות דת בעיירה. מאז יישום הסכמי אוסלו העיירה נמצאת בשטח B.

ביר נבאלא

ביר נבאלא (בערבית: بير نبالا – באר האצילים) הוא כפר בשטחי הרשות הפלסטינית בנפת אל-קודס, בין רמאללה לירושלים. אוכלוסיית הכפר מונה 3,661 נפש (לפי מפקד 1996).

בשנת 1994 נהרגו בכפר החייל נחשון וקסמן, שנחטף ימים ספורים קודם לכן והוחזק בכפר בידי החמאס כבן ערובה, ולוחם סיירת מטכ"ל, סרן ניר פורז, שפיקד על ניסיון חילוצו.

אמנא מונא, מי שיזמה וגרמה לרצח אופיר רחום בשנת 2001 במהלך האינתיפאדה השנייה הייתה תושבת הכפר.

כיום הכפר מונה מספר מועט של תושבים.

בית איג'זא

בית איג'זא (ערבית: بيت إجزا); הוא כפר בנפת אל-קודס שבמרכז הגדה המערבית, המשתרע על שטח של 2,526 דונם. ממוקם כ -6 קילומטרים צפונית לירושלים, והאוכלוסייה שלו הייתה 816 נפש בשנת 2016.

בית איג'זא, גובלת באל-ג'יב ממזרח, קרקעות אל-ג'יב מצפון, בית דוקו ממערב, ובידו מדרום. ב-1980 הוקמה, בצמוד לכפר ממערב, ההתנחלות גבעון החדשה.

בית איכסא

בֵּית אִיכְּסָא (ערבית: بيت إكسا) הוא כפר פלסטיני הנמצא בין שכונת רמות בירושלים לבין מבשרת ציון. הכפר שוכן בשטחי B של הרשות הפלסטינית, ומתגוררים בו כ-1,600 תושבים. העומד בראש הכפר הוא עומאר חמדן.

בית חנינא

בית חנינא (בערבית: بيت حنينا) היא שכונה ערבית גדולה בצפון ירושלים, וגם שמו של כפר פלסטיני סמוך (ממערב לשכונה) בתחום הרשות הפלסטינית, שאינו נכלל בתחומי ירושלים. ב-2014 התגוררו בשכונה 34,500 בני אדם.

ג'בע (נפת אל-קודס)

ג'בע (בערבית: جبع) הוא כפר ערבי-מוסלמי בנפת אל-קודס של רשות הפלסטינית, כ-4 ק"מ מדרום מזרח לרמאללה, סמוך להתנחלות גבע בנימין (אדם) הקרויה של שמו. המקום מזוהה עם העיר גבע, עיר כהנים בנחלת שבט בנימין. בשנת 2012 התגוררו בג'בע כ-4,200 תושבים. ראש המועצה המקומית הוא עבד-אל-כרים בשאראת.

גבעון

גִּבְעוֹן הייתה, על-פי ספר יהושע אחת מארבע ערי החיווי בכנען: "וְעָרֵיהֶם גִּבְעוֹן וְהַכְּפִירָה, וּבְאֵרוֹת וְקִרְיַת יְעָרִים".

גבעת היקבים

גבעת היקבים הוא אתר ארכאולוגי ליד חרשה שבגוש טלמונים ובו שרידי יישוב יהודי מתקופת הברזל ובית שני עם ארבעה בתי בד וגת משוחזרת מימי בית ראשון.

באתר נשתמרו רחובות, קירות בתים ומערכת תת-קרקעית הכוללת כ-30 בורות פעמון חצובים בסלע (בקבוקונים) המכונים במחקר "בורות גבעון" מפני שנמאו והוגדרו לראשונה על ידי פריצ'רד ב-1956 בחפירות אל ג'יב המזוהה כגבעון המקראית. הם שימשו כיקבים לאחסון של קנקני יין ושמן זית בימי בית ראשון.

אולם בימי בית שני נעשה שימוש בבורותיו כמחסנים וקולומבריום. בזמן מרד בר-כוכבא הבורות שימשו למסתור מפני הרומאים, פתחיהם נאטמו באבנים והם חוברו במחילות.

האתר נמצא בסמוך לחורש ירון ושיח' עיסא. הוא נקרא כיום "גבעת היקבים" בהשראת דברי רש"י "חופרי הארץ, לשון יקבים, שהם חפירות בקרקע".

גבעת זאב

גִּבְעַת זְאֵב היא התנחלות עירונית צפונית מערבית לירושלים, אשר הוקמה ב-1977 והוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1983. היישוב נמצא דרומית לכביש 443. היישוב נקרא, באופן רשמי, על שם זאב ז'בוטינסקי לכבוד מאה שנה להולדתו.

כביש 443

כביש 443 הוא כביש ראשי בישראל, המחבר בין לוד למודיעין-מכבים-רעות. המשכו של הכביש בהרי בנימין ומשם הוא מתחבר לכביש 45 ובהמשך לכביש 50 (דרך בגין) החוצה את ירושלים מצפון לדרום. כך, הוא הופך לחלק מציר חלופי לכביש 1 לנסיעה בין ירושלים וגוש דן.

אורכו הכולל של כביש 443 הוא כ-28 קילומטר, מצומת גינתון במערב ועד צומת גבעת זאב במזרח. הכביש מואר, ובכל 500 מטר ישנו שלט המציין את מספר קטע הכביש (ממזרח למערב).

חלקי הכביש העוברים בשטחי יהודה ושומרון עוררו מחלוקת עקב מספר סיבות:

שטחים שהופקעו מתושבים מקומיים פלסטינים לצורך הקמת הכביש.

איסור תנועה בכביש לנהגים פלסטינים, החל משנת 2002, בעקבות מספר פיגועי ירי בו.

פתיחתו מחדש לנהגים פלסטינים בשנת 2010, לאחר פסיקת בג"ץ בנושא.הכביש חוצה את גדר ההפרדה בשני מקומות: במחלף בית חורון, סמוך לבית חורון, ובסמוך למחסום מכבים.

מבצע שמואל

מבצע שמואל היה מבצע צבאי במלחמת העצמאות שמטרתו הייתה תקיפת כלי רכב ערביים בכביש רמאללה - לטרון, כתגובה להתקפות שנערכו על אוטובוסים יהודים. המבצע נכשל ועלה בחייהם של 16 לוחמים.

מוח'מאס

מוח'מאס (בערבית: مُخماس) הוא כפר פלסטיני בהרי בנימין המשתייך לנפת אל-קודס של הרשות הפלסטינית. הוא ממוקם 8 ק"מ צפונית מזרחית לירושלים. לפי נתוני הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2008 מנתה האוכלוסייה 1,878 תושבים.

הכפר סמוך ל"תל מרים" המזוהה עם העיר המקראית מכמש, שהכפר משמר את שמה.

על פי מפקד שנערך בשנת 1931 על ידי שלטונות המנדט הבריטי, במוחמ'אס הייתה אוכלוסייה של 404 תושבים, ב 80 בתים.

משכן גבעון

משכן גבעון היה מבנה מקודש שנבנה לאחר חורבן המשכן בנוב, בערך בשנת 876 לפסה"נ (או כ-200 שנים קודם לפי מניין שנות המלוכה עד חורבן ביהמ"ק). המבנה בגבעון התקיים במשך כ-50 שנה, 44 שנה עד תחילת בנית בית המקדש ושבע שנות בניתו. לאחר השלמת בניית בית המקדש על ידי שלמה המלך (2936 ליצירה) נגנז משכן גבעון, ונחנך בית המקדש. בזמן קיום המבנה הותרה ההקרבה בבמות (משנה, זבחים יד,ז). כמו כן ארון הברית לא שהה במשכן גבעון, אלא בקריית יערים ומקום זמני בירושלים. מקומו של משכן גבעון מזוהה על ידי רוב החוקרים (אנציקלופדיה מקראית, עמ' 419, ערך גבעון) כעשרה ק"מ צפונית-מערבית לירושלים, במרום ההר (895 מטר מעל פני הים) מדרום לגבעון המקראית (הכפר אל-ג'יב), במקום שבנוי הכפר נבי סמואל.

לפי המסורת היהודית משכן גבעון עמד בין השנים ב'תתפ"ד - ב'תתקכ"ח (876 לפנה"ס - 832 לפנה"ס), או 1004 לפנה"ס - 961 לפנה"ס לפי מניין המלכים עד לחורבן.

נבי סמואל

נבי סמואל (מכונה גם: קבר שמואל הנביא בערבית: אַ-נַבִּי צַמְוִיל) הוא אתר המקודש לשלוש הדתות המונותיאיסטיות כמקום קבורתו של שמואל הנביא. הוא שוכן בפסגת הר, צפונית-מערבית לירושלים, כקילומטר אחד משכונת רמות. המבנה הבולט ביותר בשטח הוא מצודה צלבנית גדולה, שהשתמרה לגובה של שתי קומות.

האתר משמש כיום כבית כנסת אורתודוקסי, עם חדרי תפילה נפרדים לגברים ונשים, וכן אתר עלייה לרגל של בני הדתות השונות בימי מועד ועלייה לרגל; עבור היהודים בכ"ח באייר הנחשב, על-פי הדעה הרווחת במסורת היהודית, כיום פטירתו של שמואל הנביא.

ענאתא

ענאתא (בערבית: عناتا) היא עיירה פלסטינית בהרי בנימין המשתייכת לנפת ירושלים של הרשות הפלסטינית. נכון ל-2006, בעיירה גרים כ- 9,600 תושבים. מקום הכפר הקדום מזוהה לפי חוקר ארץ ישראל אדוארד רובינסון עם ענתות המקראית.

שייח' סעד

שייח' סעד היא אחת משבע שכונות המשנה של ג'בל מוכאבר בדרום מזרח ירושלים. לפי הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה בשכונה חיים 2,278 תושבים נכון ל-2017. על פי רשויות מדינת ישראל, בשכונה מתגוררים כ-1,500 נפשות, כמעט מחציתם נושאי תעודות זהות כחולות, תושבי קבע בישראל.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.